פרק 1
יום חמישי, 14 באפריל
בסלון התסרוקות הראשון שבו עבדה לאחר הסמכתה כספרית היה ללורנה לקוח, אנתרופולוג באוניברסיטת סאסקס. הוא שיתף אותה בתיאוריה שלו, שעוררה את סקרנותה: בני האדם הקדומים תקשרו ביניהם אך ורק באמצעות טלפתיה. למדנו לדבר רק כדי שנוכל לשקר.
במשך חמש עשרה השנים הבאות יתברר לה שאולי יש בכך מן האמת. יש בנו צד שאותו אנחנו מראים לזולת, וגם צד אחר, מוסתר, שעליו אנחנו שומרים בפרטיות. האמת. והשקרים. זו דרכו של עולם.
היא הבינה את זה.
היא ועוד איך הבינה את זה.
וכרגע היא התייסרה קשות בגלל שקר.
כשסירקה במברשת הצבע את שורשי שערה של אליסון קנדי, היא הייתה שקועה במחשבות. דעתה הייתה מוסחת, בניגוד לדברנותה הרגילה. היא חשבה על גרג. הייתה הרוסה ממה שהתגלה לה על המאהב שלה. היא השתוקקה לסיים כבר עם אליסון ולחזור ללפטופ שלה לפני שבעלה, קורין, יחזור הביתה בעוד שעה.
ששת גורי הלברדודל של הכלבה מילי נבחו בביתן הסמוך למטבח, שבימים אלה שימש גם סלון תסרוקות. היא התחילה לעבוד מהבית, עובדה שלא שימחה את קורין בכלל, כדי שתוכל להתמסר לאהבה שלה לטיפול ביצורים הנהדרים האלה. חוץ מזה, זו הייתה הכנסה נוספת, בלתי מבוטלת, גם אם קורין התייחס לכך בזלזול. בימים אלה הוא התייחס בזלזול כמעט לכל דבר שעשתה, החל באוכל שהכינה לו ועד הבגדים שלבשה. לפחות הגורים אהבו אותה. וגם גרג, או לפחות כך חשבה עד כה.
הלקוחות נפתחו בפניה בזה אחר זה, מתייחסים לזמן שבו טיפלה בשערם כמו אל ביקור אצל הפסיכולוג. הם סיפרו לה על הבעיות האינטימיות ביותר שלהם בתחום היחסים, חשפו בפניה סודות שאפילו לא גילו לבני או בנות הזוג. אליסון פטפטה בהתרגשות, סיפרה לה על הרומן החדש, הפעם עם מאמן הכושר האישי שלה.
לורנה תהתה לפעמים בינה לבין עצמה אם יש מישהו שאין לו סוד.
לפני שעה קלה התברר לה באקראי משיחה עם לקוחה קודמת דבר מה מכאיב ביותר. חשיפת האמת על מישהו — בעיקר אם זה מישהו שאת אוהבת — יכולה להיות גיהנום. זו אמת שחלק ממך היה רוצה לא לדעת. אמת שמסוגלת להפוך על פיו את כל עולמך. כי מרגע שנודע לך משהו, את כבר לא יכולה לא לדעת אותו. את לא יכולה למחוק את הידיעה ממוחך כמו שמוחקים קובץ במחשב, גם אם את מאוד רוצה בכך.
לאחר שעזבה אליסון קנדי, כמה דקות אחרי שש בערב, לורנה מיהרה לפתוח את הלפטופ שלה שהיה מונח על שולחן המטבח ולהביט שוב בתצלום הזוג המאוהב שלנגד עיניה. היא הביטה בו בתדהמה קהת חושים, עיניה מתערפלות מדמעות של כאב ושל כעס. כעס שהפך לחמת זעם.
