פתח דבר
הראש של הנערה נח על ערימה קטנה של עלים כתומים וחומים.
עיני השקד שלה היו לטושות אל חופת השִקמה, האשור והאלון שמעליה, אבל לא ראו את אצבעות אור השמש המהוססות שנתחבו מבעד לענפים וריססו את רצפת היער בזהב. הן לא מיצמצו כשחיפושיות שחורות נוצצות התרוצצו על האישונים. הן לא ראו יותר כלום, רק חשכה.
במרחק קצר משם, נמתחה זרוע חיוורת מתוך תכריך עלים קטן משלה כמו מחפשת עזרה, או הבטחה מרגיעה שהיא לא לבדה. היא לא מצאה את מבוקשה. שאר הגוף היה מוטל מחוץ להישג יד, מוסתר בנקודות מבודדות אחרות ברחבי היער.
בקרבת מקום נשבר ענף דק, מרעיש כמו חזיז בדממה הגמורה, ופרץ פתאומי של ציפורים התפוצץ מתוך הסבך. מישהו התקרב.
הוא כרע לצד הנערה שלא רואה. ידיו ליטפו בעדינות את השיער והחליקו על הלחי הקרה באצבעות רועדות מציפייה. ואז הוא הרים את הראש, ניער עלים שדבקו בשוליים המחוספסים של הצוואר, והניח אותו בזהירות בתרמיל. הראש התכרבל בפנים בין כמה זנבות שבורים של גירים.
רגע של מחשבה, והוא שלח את ידו פנימה ועצם את עיניה. ואז סגר את רוכסן התרמיל, הזדקף והרים אותו והלך משם.
כמה שעות אחר כך הגיעו שוטרים ואנשי הזיהוי הפלילי. הם ציינו מספרים, צילמו, בחנו ולבסוף לקחו את גופת הנערה לחדר המתים, ושם היא היתה מונחת כמה שבועות, כמו ממתינה שישלימו את החסר.
זה לא קרה. נערכו סריקות נרחבות, פורסמו שאלות וקריאות ופניות, אבל למרות המאמצים העילאיים של כל הבלשים וכל הגברים בעיירה, הראש מעולם לא נמצא, והנערה מהיער מעולם לא חוברה מחדש.
2016
נתחיל בהתחלה.
הבעיה היתה שאף אחד מאיתנו מעולם לא היה סגור על ההתחלה המדויקת. אולי כשגאב השמן קיבל דלי עם גירים ליום ההולדת? אולי כשהתחלנו לצייר את דמויות הגיר או כשהן התחילו להופיע מעצמן? אולי התאונה הנוראה? או כשמצאו את הגופה הראשונה?
אינסוף התחלות. ועל כל אחת מהן, אני מניח, אפשר להגיד שהיתה יריית הפתיחה. אבל אני, האמת, חושב שהכול התחיל ביום של היריד. זה היום שאני הכי זוכר. בגלל נערת הקרוסלה, ברור, אבל גם מפני שבאותו יום הכול הפסיק להיות נורמלי.
אם העולם שלנו היה כדור זכוכית עם שלג, זה היום שבו איזשהו אל מזדמן הגיע לאזור, טילטל אותו בכוח ושב והניח אותו במקום. אפילו אחרי שהקצף והפתותים כבר שקעו, דברים שוב לא היו כמו שהיו לפני זה. לא בדיוק. הם אולי נראו אותו דבר מבעד לזכוכית, אבל בפנים הכול היה שונה.
זה גם היום שבו פגשתי בפעם הראשונה את מר הָלוֹרַן, אז אם מדברים על התחלות, נדמה לי שזאת התחלה טובה לא פחות מכל התחלה אחרת.
