הרפתקאות דוד אריה 6 באוקינוס הטיבטי‏
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הרפתקאות דוד אריה 6 באוקינוס הטיבטי‏
מכר
מאות
עותקים
הרפתקאות דוד אריה 6 באוקינוס הטיבטי‏
מכר
מאות
עותקים

הרפתקאות דוד אריה 6 באוקינוס הטיבטי‏

4.9 כוכבים (14 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

ינץ לוי

ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.
מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014).

ראיון "ראש בראש"

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

מָה עוֹשִׂים בְּנֹפֶשׁ בַּחוֹף? נִרְגָּעִים? מִשְׁתַּזְּפִים? אוֹכְלִים אַרְטִיק? הַחֻפְשָׁה שֶׁל דּוֹד אַרְיֵה שׁוֹנָה לְגַמְרֵי! כְּשֶׁהַדּוֹד הַהַרְפַּתְקָן מַגִּיעַ לָאוֹקְיָנוֹס הַטִּיבֵּטִי, הוּא פּוֹגֵשׁ עַם שֶׁגָּר בְּתוֹךְ מִפְלֶצֶת יָם, נִקְלָע לְעִיר רֵיחָנִית בִּמְיֻחָד, רוֹאֶה אֶת כָּל הֶעָתִיד וַאֲפִלּוּ פּוֹגֵשׁ אֶת הוֹרָיו, שֶׁלֹּא רָאָה שָׁנִים רַבּוֹת. לֹא מַאֲמִינִים? תִּקְרְאוּ בְּעַצְמְכֶם!

פרק ראשון

לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַקְשִׁיב לִי. וְאִם כְּבָר מַקְשִׁיבִים, אָז לֹא לוֹקְחִים אוֹתִי בִּרְצִינוּת. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם הָיִיתִי מְבֻגָּר, הָיוּ גַּם מַקְשִׁיבִים לִי וְגַם לוֹקְחִים אוֹתִי בִּרְצִינוּת. אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן יֶלֶד. אָז הַדֵּעָה שֶׁלִּי לֹא נֶחְשֶׁבֶת.
אֲפִלּוּ אָחִי הַגָּדוֹל לֹא מוּכָן לְהַקְשִׁיב. כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו, הוּא סוֹתֵם אֶת הָאָזְנַיִם בַּיָּדַיִם וְשָׁר, "לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם! וְאַתָּה! קוּמְקוּם! בְּצֶבַע חוּם!" זֶה מַרְגִּיז.
אִמָּא וְאַבָּא אוֹמְרִים לִי לֹא לְהֵעָלֵב מִמֶּנּוּ. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם תָּמִיד יַקְשִׁיבוּ לִי. אֲבָל מָה זֶה עוֹזֵר? כְּשֶׁהֵם מַקְשִׁיבִים, הֵם לָאו דַּוְקָא שָׂמִים לֵב.
כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי אֶת זֶה לְדוֹד אַרְיֵה, הוּא אָמַר, "מַפְחִיד לְהַקְשִׁיב."
"מַפְחִיד לְהַקְשִׁיב? לָמָּה?" הִתְפַּלֵּאתִי.
"מַפְחִיד לְהַקְשִׁיב כִּי אַתָּה אַף פַּעַם לֹא יָכוֹל לָדַעַת מָה תִּשְׁמַע," עָנָה דּוֹד אַרְיֵה, וְאָז הוֹסִיף, "אֲבָל כְּשֶׁמַּקְשִׁיבִים, מְגַלִּים לִפְעָמִים דְּבָרִים מֻפְלָאִים!" וְהוּא כַּנִּרְאֶה יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְגִלָּה הֲמוֹן דְּבָרִים מֻפְלָאִים.
דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא סְתָם דּוֹד־חֲטִיף. הוּא אֲרוּחַת מְלָכִים מְפֹאֶרֶת."
בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בָּאוֹקְיָנוֹס הַטִּיבֵּטִי וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִ

ינץ לוי

ינץ לוי (נולד ב-14 ביוני 1975) הוא סופר, תסריטאי, מנחה טלוויזיה, מרצה ועורך ישראלי, זוכה פרס הספריות הציבוריות לשנת 2010‏. בין השנים 2011 -2013 שימש לוי כסופר הבית של העיר הוד השרון. סופר הבית הוא פרויקט לעידוד קריאה בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים בעיר. במסגרת הפרויקט מבקרים תלמידים בתערוכה על ספרי הרפתקאות דוד אריה שכתב לוי, נפגשים עם לוי במסגרת מפגשי סופר ומשתתפים במגוון פעילויות סביב ספריו. כמו כן, עורך לוי מפגשי סופר בבתי הספר, ובהם מספר לתלמידים על כתיבת ספריו ועל יצירתו.
מספריו: סיפורים מי תהום (2001), הימאליה בשר ודם (2005), סדרת הרפתקאות דוד אריה, סיפורי איש היער (2010), המורה דרורה לא מפלצת (2014).

ראיון "ראש בראש"
הרפתקאות דוד אריה 6 באוקינוס הטיבטי‏ ינץ לוי
לִפְעָמִים אֲנִי מַרְגִּישׁ שֶׁאַף אֶחָד לֹא מַקְשִׁיב לִי. וְאִם כְּבָר מַקְשִׁיבִים, אָז לֹא לוֹקְחִים אוֹתִי בִּרְצִינוּת. אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁאִם הָיִיתִי מְבֻגָּר, הָיוּ גַּם מַקְשִׁיבִים לִי וְגַם לוֹקְחִים אוֹתִי בִּרְצִינוּת. אֲבָל אֲנִי עֲדַיִן יֶלֶד. אָז הַדֵּעָה שֶׁלִּי לֹא נֶחְשֶׁבֶת.
אֲפִלּוּ אָחִי הַגָּדוֹל לֹא מוּכָן לְהַקְשִׁיב. כְּשֶׁאֲנִי מְדַבֵּר אֵלָיו, הוּא סוֹתֵם אֶת הָאָזְנַיִם בַּיָּדַיִם וְשָׁר, "לֹא שָׁמַעְתִּי כְּלוּם! וְאַתָּה! קוּמְקוּם! בְּצֶבַע חוּם!" זֶה מַרְגִּיז.
אִמָּא וְאַבָּא אוֹמְרִים לִי לֹא לְהֵעָלֵב מִמֶּנּוּ. הֵם אוֹמְרִים שֶׁהֵם תָּמִיד יַקְשִׁיבוּ לִי. אֲבָל מָה זֶה עוֹזֵר? כְּשֶׁהֵם מַקְשִׁיבִים, הֵם לָאו דַּוְקָא שָׂמִים לֵב.
כְּשֶׁסִּפַּרְתִּי אֶת זֶה לְדוֹד אַרְיֵה, הוּא אָמַר, "מַפְחִיד לְהַקְשִׁיב."
"מַפְחִיד לְהַקְשִׁיב? לָמָּה?" הִתְפַּלֵּאתִי.
"מַפְחִיד לְהַקְשִׁיב כִּי אַתָּה אַף פַּעַם לֹא יָכוֹל לָדַעַת מָה תִּשְׁמַע," עָנָה דּוֹד אַרְיֵה, וְאָז הוֹסִיף, "אֲבָל כְּשֶׁמַּקְשִׁיבִים, מְגַלִּים לִפְעָמִים דְּבָרִים מֻפְלָאִים!" וְהוּא כַּנִּרְאֶה יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְגִלָּה הֲמוֹן דְּבָרִים מֻפְלָאִים.
דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אִמָּא שֶׁלִּי אָמְרָה פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא סְתָם דּוֹד־חֲטִיף. הוּא אֲרוּחַת מְלָכִים מְפֹאֶרֶת."
בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בָּאוֹקְיָנוֹס הַטִּיבֵּטִי וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִ