אִם הָיִיתִי יָכוֹל, הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לֹא לִתְקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, וְגַם לֹא לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ. הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה לַזְּמַן שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה. גַּם אָז אָחִי הַגָּדוֹל צָחַק עָלַי וְהִרְגִּיז אוֹתִי, אֲבָל לְפָחוֹת אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּעֲדִי. מֵאָז שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
כְּשֶׁאִמָּא עוֹד הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן, הִיא וְאַבָּא אָמְרוּ שֶׁאֲחוֹתֵנוּ תִּהְיֶה נִפְלָאָה. וְאָז הִיא נוֹלְדָה, וְהִיא בֶּאֱמֶת נֶהֱדֶרֶת. כֻּלָּם רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה. אֲבָל מָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר? וּמָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא מְבִינָה שׁוּם דָּבָר? אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ כְּלוּם. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲחוֹתִי תִּגְדַּל וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אֲבָל בֵּינְתַיִם הִיא רַק מַפְרִיעָה.
כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה, הוּא אָמַר, "אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַזְּמַן הַצִּדָּה."
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
"הֲכִי טוֹב לָשִׂים אֶת הַזְּמַן בַּצַּד וּפָשׁוּט לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ," עָנָה לִי דּוֹד אַרְיֵה, וְכַנִּרְאֶה הוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד מִבֵּית חֲרשֶׁת. הוּא דּוֹד בַּעֲבוֹדַת יָד." בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִים אִילְאִיל, וּלְאַבָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים אֵלִיָּהוּ, וּלְאִמָּא שֶׁלִּי קוֹרְאִים דַּפְנָה. וּלְדוֹד אַרְיֵה, אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, קוֹרְאִים דּוֹד אַרְיֵה.
אִם הָיִיתִי יָכוֹל, הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה בַּזְּמַן. לֹא לִתְקוּפַת הַדִּינוֹזָאוּרִים, וְגַם לֹא לִתְקוּפַת הַתָּנָ"ךְ. הָיִיתִי חוֹזֵר אָחוֹרָה לַזְּמַן שֶׁהָיָה לִפְנֵי שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה. גַּם אָז אָחִי הַגָּדוֹל צָחַק עָלַי וְהִרְגִּיז אוֹתִי, אֲבָל לְפָחוֹת אִמָּא וְאַבָּא הָיוּ בַּעֲדִי. מֵאָז שֶׁאֲחוֹתִי נוֹלְדָה הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה.
כְּשֶׁאִמָּא עוֹד הָיְתָה בְּהֵרָיוֹן, הִיא וְאַבָּא אָמְרוּ שֶׁאֲחוֹתֵנוּ תִּהְיֶה נִפְלָאָה. וְאָז הִיא נוֹלְדָה, וְהִיא בֶּאֱמֶת נֶהֱדֶרֶת. כֻּלָּם רַק מִתְלַהֲבִים מִמֶּנָּה. אֲבָל מָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁאֲפִלּוּ לֹא יוֹדַעַת לְדַבֵּר? וּמָה יֵשׁ לְהִתְלַהֵב מִתִּינֹקֶת שֶׁלֹּא מְבִינָה שׁוּם דָּבָר? אִי אֶפְשָׁר לְשַׂחֵק אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר אִתָּהּ. אִי אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת אִתָּהּ כְּלוּם. אִמָּא אוֹמֶרֶת שֶׁאֲחוֹתִי תִּגְדַּל וְהַכֹּל יִסְתַּדֵּר. אֲבָל בֵּינְתַיִם הִיא רַק מַפְרִיעָה.
כְּשֶׁאָמַרְתִּי לְדוֹד אַרְיֵה שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַחְזִיר אֶת הַזְּמַן אָחוֹרָה, הוּא אָמַר, "אֲנִי הָיִיתִי רוֹצֶה לָקַחַת אֶת הַזְּמַן הַצִּדָּה."
"מָה זֹאת אוֹמֶרֶת?" שָׁאַלְתִּי.
"הֲכִי טוֹב לָשִׂים אֶת הַזְּמַן בַּצַּד וּפָשׁוּט לִשְׁכֹּחַ מִמֶּנּוּ," עָנָה לִי דּוֹד אַרְיֵה, וְכַנִּרְאֶה הוּא יוֹדֵעַ עַל מָה הוּא מְדַבֵּר, כִּי הוּא יָצָא לְהַרְפַּתְקָאוֹת בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם וְלָמַד הֲמוֹן דְּבָרִים.
דּוֹד אַרְיֵה מְבַקֵּר אֶצְלֵנוּ בְּכָל יוֹם רְבִיעִי. דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד רָגִיל. אַבָּא שֶׁלִּי אָמַר פַּעַם, "דּוֹד אַרְיֵה הוּא לֹא דּוֹד מִבֵּית חֲרשֶׁת. הוּא דּוֹד בַּעֲבוֹדַת יָד." בִּימֵי רְבִיעִי דּוֹד אַרְיֵה מַגִּיעַ אֵלֵינוּ. הוּא נִזְכָּר בַּהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלּוֹ בְּיַעֲרוֹת הַסָּהָרָה וּמְסַפֵּר לִי אוֹתָן. אֶת כָּל הַהַרְפַּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה אֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר לָכֶם. אֲנִי נִשְׁבָּע שֶׁהַכֹּל אֱמֶת וְשׁוּם דָּבָר לֹא שֶׁקֶר. לֹא הִמְצֵאתִי כְּלוּם. אֶת הַכֹּל שָׁמַעְתִּי בְּעַצְמִי מִדּוֹד אַרְיֵה.
וְאַגַּב, לְמִי שֶׁלֹּא יוֹדֵעַ — קוֹרְאִים לִי צַפְרִיר, וּלְאָחִי הַגָּדוֹל קוֹרְאִים יִנּוֹן, וְלַאֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה קוֹרְאִ