אשתו של מגדל התה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אשתו של מגדל התה
מכר
אלפי
עותקים
אשתו של מגדל התה
מכר
אלפי
עותקים

אשתו של מגדל התה

4.3 כוכבים (145 דירוגים)
ספר דיגיטלי
2948מקורי
ספר מודפס
58.868.6מקורי מחיר מוטבע על הספר 98
ספר קולי
2729מקורי
תאריך לסיום המבצע 01/04/2025
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

דיינה ג'פריס

דיינה ג'פריס, שנולדה במלזיה, עברה לאנגליה בגיל תשע אך אהבתה לדרום־מזרח אסיה לא פסה מעולם. היא כתבה עד כה ארבעה רומנים היסטוריים המתבססים על תחקירי שטח שמהם היא נהנית מאוד. אשתו של מגדל התה ובתו של סוחר המשי היו לרבי־מכר בכל רחבי העולם.

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר
סיפור אהבה אפוף סודות ושקרים בציילון של ראשית המאה העשרים
 
גוונדולין הופר בת התשע־עשרה יוצאת לחיים חדשים. היא מפליגה בספינת קיטור מאנגליה לציילון כדי להתאחד עם הגבר שלו נישאה בנישואי בזק. אך לאכזבתה, בעלה הטרי לורנס נראה מרוחק ועגמומי ושקוע רובו ככולו בעבודה. גוון הסקרנית ומלאת החיים מגיעה אל ביתה החדש והמפואר, השוכן בלב מטעי התה שמהם עושה בעלה את הונו, ומגלה משרתים מסתוריים, דלתות נעולות וארגזי מטען מאובקים הצופנים בחובם רמזים לאירועים מן העבר שמישהו כנראה רוצה מאוד להסתיר.
 
כשגוון נכנסת להיריון האושר מציף אותה ואת לורנס, ובני הזוג מצפים בקוצר רוח להולדת התינוק או התינוקת. אך כשהמיילדת מביאה אל היולדת את פרי בטנה, על האישה הצעירה להגיע להחלטה נוראה — החלטה שיהיה עליה להסתיר מבעלה בכל מחיר ואשר תשפיע על מהלך חייה לעולמים.
 
ברומן היסטורי מרתק רוקמת דיינה ג'פריס סיפור אהבה מרגש וסוחף וחושפת בפני הקוראים את החיים בציילון הקולוניאלית, העומדת
על סף עצמאותה, בתקופה של זעזועים חברתיים ופוליטיים.
 
דיינה ג'פריס, שנולדה במלזיה, עברה לאנגליה בגיל תשע אך אהבתה לדרום־מזרח אסיה לא פסה מעולם. היא כתבה עד כה ארבעה רומנים היסטוריים המתבססים על תחקירי שטח שמהם היא נהנית מאוד. אשתו של מגדל התה היה לרב־מכר באנגליה ותורגם ל־25 שפות.

פרק ראשון

פתח דבר 
 
ציילון, 1913
 
האישה קירבה מעטפה לבנה ודקה אל שפתיה. צלילים מכמירי לב במתיקותם של חליל סינהלי נשמעו במרחק, והיא התלבטה עוד רגע אחד, שקלה את החלטתה, גלגלה אותה בינה לבינה כמו היתה אבן בכף ידה, ולבסוף חתמה את המעטפה והשעינה אותה על אגרטל של ורדים אדומים קמלים.
הדום נושן, שפאותיו מצופות בבד סאטן בדוגמת מוּאָרֶה ומכסהו מרופד בעור, עמד בקצה מיטת האפריון. היא הרימה את המכסה וכשהוציאה את שמלת הכלולות בגון השנהב והניחה אותה על משענת כיסא, עיקמה את אפה בגלל רֵיחם הדוחה של כדורי נפטלין.
היא בחרה ורד, תלשה את הפרח מהגבעול, הפנתה את מבטה אל התינוק ושמחה שהוא עדיין ישן. ליד שולחן האיפור הרימה את הפרח והצמידה אותו אל שערה הבהיר. חוטי משי עדינים כל כך, הוא אמר תמיד. היא נענעה את ראשה והניחה לפרח ליפול. לא היום.
בגדיו של התינוק כבר היו מונחים על המיטה בערימות אקראיות. היא נגעה באצבעותיה במעילון סרוג שזה עתה כובס ונזכרה בשעות הרבות שהשקיעה בסריגה, שעות רבות כל כך עד שעיניה בערו. ליד הבגדים היו מונחים גיליונות של נייר לבן דקיק. בלי להמשיך להתמהמה קיפלה את המעילון, הניחה אותו בין שני גיליונות נייר ושמה אותו בתחתית ההדום שתוכו היה עשוי אבץ.
היא קיפלה כל בגד ובגד, עטפה אותו בנייר והוסיפה אותו אל השכבות האחרות של כובעי צמר, נעלי צמר, בגדי שינה ובגדי גוף. לבן. תכלת. לבן. תכלת. לבן. האחרונים היו חיתולי המוסלין וסינרי המגבת. היא קיפלה אותם באלכסון וכשסיימה סקרה את עמל הבוקר שלה. הבעת פניה לא השתנתה אף כי משמעות הדבר היתה ברורה.
מבט נוסף בריסיו המפרפרים של התינוק סימֵן שהוא עומד להתעורר. עליה להזדרז. היא בחרה שמלה ממשי סיני בגוון עשיר של ירוק-ים, עם אִמרה שמסתיימת מעט מעל הקרסוליים וסרט שנקשר מעל המותניים. השמלה נשלחה מפריז והיתה אהובה עליה במיוחד. היא לבשה אותה בליל המסיבה והיתה בטוחה שבאותו לילה הרתה את הילד. היא שוב חדלה ממלאכתה. אולי לבישת השמלה הזאת תתקבל כניסיון מר לפצוע? היא התקשתה להחליט. הצבע הזה אהוב עליה, אמרה לעצמה. היא בחרה בה בעיקר בגלל הצבע.
התינוק ייבב והחל להתנועע בחוסר מנוחה. היא העיפה מבט בשעון, הרימה את התינוק מהעריסה וכשהתיישבה בכיסא ההנקה ליד החלון הרגישה שהרוח הקלה מצננת את גופה. בחוץ עמדה השמש ברום השמים והחום עוד ילך ויגבר. במקום כלשהו בבית נבח כלב ומן המטבח עלו ניחוחות עזים של בישול.
היא פתחה את כתונת הלילה וחשפה שד בהיר דמוי שיש. התינוק חיכך בו את אפו ונצמד אליו. לסתו היתה חזקה עד כדי כך שהפטמות שלה נסדקו והאדימו. כדי שתוכל לשאת את הכאב היה עליה לנשוך את שפתה. היא סקרה במבטה את החדר בניסיון להסיח את דעתה. זיכרונות לבשו צורת חפצים בכל אחת מארבע פינותיו: השרפרף המגולף שבא מהצפון, אהיל מנורת הקריאה שתפרה בעצמה, המחצלת מהודו-סין.
היא ליטפה את לחיו של התינוק והוא חדל לינוק, הרים את ידו הפנויה, ואצבעותיו העדינות הגיעו אל פניה. הרגע הזה, עוצר נשימה ביופיו, היה רגע הדמעות.
היא הרימה אותו כדי שיפלוט אוויר, השכיבה אותו על המיטה עטוף ברדיד סרוג רך ואחרי שהתלבשה ערסלה אותו בזרוע אחת והעיפה מבט אחרון מסביב. בידה הפנויה סגרה את מכסה ההדום, השליכה את הוורד הזנוח אל סל ניירות מצופה לכה והעבירה את כף ידה על הפרחים שנותרו באגרטל. עלי הכותרת הפגועים נתלשו, ריחפו מעל המעטפה הלבנה וצנחו כמו כתמי דם על רצפת המהגוני הממורקת.
היא פתחה את החלונות הצרפתיים, סקרה במבטה את הגן ושאפה אל קרבה שלוש שאיפות של אוויר מבושם ביסמין. הרוח נחלשה, החליל דמם. היא ציפתה להרגיש פחד אך התמלאה דווקא בתחושת הקלה מבורכת. לא יותר. אבל היא הסתפקה בכך. היא החלה ללכת בצעדים בטוחים, צעד אחר צעד, וכשהשאירה את הבית מאחוריה ראתה בעיני רוחה גוון בהיר מאוד של צבע לילך: צבע הרוגע.

דיינה ג'פריס

דיינה ג'פריס, שנולדה במלזיה, עברה לאנגליה בגיל תשע אך אהבתה לדרום־מזרח אסיה לא פסה מעולם. היא כתבה עד כה ארבעה רומנים היסטוריים המתבססים על תחקירי שטח שמהם היא נהנית מאוד. אשתו של מגדל התה ובתו של סוחר המשי היו לרבי־מכר בכל רחבי העולם.

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
145 דירוגים
71 דירוגים
51 דירוגים
15 דירוגים
6 דירוגים
2 דירוגים
23/2/2025

ספר מרגש. מאוד נהניתי מהקריאה

12/2/2025

ספר טוב מאוד. עלילה שקורית בסרי לנקה, פעם קראו לו ציילון, על רקע השאיפה של ציילון לעצמאות. מספר על משפחה בריטית שהבעל מגדל תה ועל משברים בתוך המשפחה על רקע ניצול העובדים המקומיים.

7/1/2025

מרגש מאוד, לא עזבתי עד שסיימתי.

14/11/2024

נהדר

1/11/2024

הגרסה הקולית מאוד מושלמת הסיפור נורא יפה עדין מרגש! ממליצה לקרוא!

29/10/2024

הייתי רוצה שהסוד שלה יתגל יותר מוקדם אבל ספר כתוב טוב

15/8/2024

ספר מרגש!

12/6/2024

ספר מעולה סיפור מרתק נהנתי מכל עמוד בדרך כלל, חומר למחשבה,

28/3/2024

מעולה ומרתק

21/2/2024

נפלא. אי אפשר להניח מהיד. מרגש ועצמתי

2/10/2023

מרתק.

24/7/2023

מרתק. נקרא ללא הפסקה

23/7/2023

נחמד ומהנה. קל להזדהות עם קשיי החיים והמציאות והאלימות של אותה תקופה.

10/4/2023

ספר מרגש,חכם וסוחף ממליצה בחום

1/4/2023

מרתק

20/3/2023

ספר מקסים ונוגע ללב, כתוב בצורה כל כך רגישה ואוהבת. יכולתי לראות ולהריח את היופי של סרי לנקה בכל תיאור.

6/3/2023

בחלקים מסוימים קצת איטי, אבל בגדול משקף תקופה ומקום עם ספור אנושי נוגע ללב

23/11/2022

ספר מעולה. קריא ביותר

3/11/2022

ספר מהמם מעניין מרתק וצובט את הלב. כמו שאר ספריה דמויות כובשות עלילה מרתקת

5/7/2022

מאוד אהבתי! ספר נהדר,סוחף ומרגש. ממליצה בחום!

3/7/2022

רומן מרתק כתוב יפה, סוחף.

25/2/2022

נחמד.

4/12/2021

ספר מרתק על תקופה מרתקת לא פחות

2/7/2021

אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא, כתיבה שגורמת לך להרגיש חלק מהסיפור ולחוות אותו יחד עם הדמויות! מדהים ומרגש, מומלץ מאוד

14/6/2021

מצויין

12/6/2021

אהבתי. מרתק קשה להפסיק לקרוא

5/4/2021

מעולה. מרתק..

2/2/2021

לא יכולתי להפסיק לקרוא, לשנייה לא הנחתי אותו מסקרן ולא צפוי אהבתי את התיאורים והרגשתי כאילו אני בסרי לנקה בעצמי

5/12/2020

מצוין, מרתק. לא עזבתי אותו עד שסיימתי.

16/10/2020

אבל כתוב טוב ונהנתי לקרוא

27/8/2020

ספר מרתק, מעניין וסוחף. כתוב בצורה קולחת. נהניתי

26/8/2020

ספר חזק וקולח. אין רגע דל בקריאה. מומלץ מאוד

21/6/2020

ספר מרתק ומרגש.

16/6/2020

מרתק ומדהים. קשה להניח מהיד.

6/6/2020

כתוב טוב מרגש ומהנה כאחד

11/4/2020

מעולה

29/3/2020

ספר נפלא ומותח

16/9/2019

היו רגעים שזה נמתח כמו מסטיק אבל לקראת הסוף זה היה עוצר נשימה

19/4/2019

ספר נוגע ללב.

21/10/2018

קריא. סוחף

28/9/2018

כתוב מעולה ומלמד על עולם שנעלם.

6/7/2018

אהבתי

13/2/2018

סיפור יפה ממולץ לקריאה

19/11/2017

סיפור על אהבה והסתגלות. רומן גאוגרפי, היסטורי על תקופת הקולונייה הבריטית בצילון. אהבתי אותו.

19/11/2017

כייף של קריאה... סיפור יפה על משפחה בסרילנקה בשנות ה 20 של המאה הקודמת.

13/12/2024

‏אחד הספרים הכי טובים שקראתי לאחרונה ממש מעניין

29/11/2024

בסך הכל מענין. נותן תמונה היסטורית טובה. תאורי סביבה ובית נעימים ולא מוגזמים. קצת הפריע לי שהדמות הראשית לא היתה מספיק אמינה, היתה אישה קולוניאליסטית צעירה עם יותר מדי מודעות חברתית וגזעית שקשה לי להאמין שהייתה קיימת אז. הפיתרון של הסיבוך בסיפור היה צפוי למדי. הסוף מרגש מאד.

20/10/2024

דרמה רומנטית תקופתית. הספר מעורר רגשות של תסכול ואי צדק.

12/10/2024

ספר נהדר שמעביר צבעים, ריחות, מראות וטעמים של עולם שלצערנו ולשמחתנו כבר לא קיים.

1/10/2024

מבט על מה שעולל הקולוניאליזם.

21/8/2024

יפה מאוד

24/1/2024

אהבתי

6/1/2024

סיפור יפה לא עפתי על הגיבורה עצמה

23/8/2023

מקסים וסוחף

6/6/2023

ספר חמוד, עלילה מעט נמרחת אבל מעניין סך הכל, נהניתי מההאזנה, כיף לצלול לתקופה ועידן אחר.

6/5/2023

רומן קליל וחביב.

4/4/2023

קריא ומלא רגש

5/11/2022

מעניין ובעיקר עצוב קשה להשתחרר

12/10/2022

נהניתי מאד!!

27/9/2022

ספר טוב אחרת, מכניס לתקופה אחרת, אפשר ממש לדמיין את הצבעים וריחות. גורם לך לחשוב, לנסות לא לשפוט, להבין שפעם הכל היה אחרת. מרגש, עצוב לעתים, בעיני מומלץ

1/5/2022

הספר מעניין מאוד. תקופה וצורת חיים שונה ומעניינת

30/7/2021

עלילה מדהימה וסוחפת שמסופרת פחות טוב, אבל עדיין לא יכולתי להוריד את הספר מהיד

18/7/2021

כתוב טוב ומעניין. דמויות חזקות. הסופרת מצליחה להחיות תקופה ותרבות רחוקה. לפעמים מעט מתיש ונמתח אבל שווה.

24/11/2020

ממש כמו סרט, ספר מקסים, זורם ומהנה. הסוף קצת מאולץ וחלש, אבל בסך הכל מומלץ

24/9/2020

מרגש; נוגע; כתוב טוב… שואב לתוך עולם קסום עם צלילים וריחות אחרים; שהזמן עובר בצורה אחרת… מומלץ מאוד!

8/1/2020

מעניין, מותח, אין רגע דל

26/11/2019

ספר נוגע ללב אם כי צפוי כמובן.

24/8/2019

ספר מרתק. מוכיח את חשיבות האמת בחיינו, מגלה עולם נסתר מתקופת הקולוניאליזם.
מומלץ

17/8/2019

ספר נחמד קליל ודי עצוב

4/7/2019

בסדר, לא יותר

30/3/2019

ספר מעניין , זורם,מלא התפתחויות שונות ומפתיעות.נוגע בכמה נקודות היסטוריות -וביחוד על נותן קצת ידע על החיים בציילון (סרי לאנקה של היום )בשנות ה20-30 של המאה ה20.

28/10/2018

ספר קריא מאוד ומהנה.
נושא מעניין שלא קראתי עליו קודם.
מומלץ.

18/9/2018

קריא מאד, עלילה זורמת על רקע ציילון ההיסטורית. קריאה מהנה. לא ספרות גדולה או משהו לספר בבית...

30/1/2025

נחמד

17/12/2024

הקריינות מוצלחת הספר עצמו באיזשהו מקום קצת אכזב… העלילה היתה לא מהודקת מספיק והכתיבה עצמה לא מאוד מעוררת השראה או ייחודית לטעמי

20/11/2023

בינוני

23/8/2023

נדוש וצפוי

1/6/2023

מתיש, ריבוי תיאורים, ארוך מדי.

25/7/2021

קצת ארוך לטעמי. מצאתי את עצמי מדפדפת ומדלגת על דפים...

26/6/2021

לוקח זמן עד שנשאבים אליו, הספר מלא בתיאורים קצת קשים למעקב אבל בסוף הוא שואב

20/9/2020

הספר מרתק בזכות המבנה הספרותי שלו. אך מאכזב בתאורים המתאימים ל"רומן רומנטי" .

24/11/2017

קריא וקולח אך בינוני, מז'אנר "רומן למשרתות" בו קל מאד לשער מה יקרה בסוף. ברקע תיאורים יפים של ציילון לפני כמאה שנה.

8/11/2024

אכזב. כן יש אהבה עמוקה אבל הכאב כל-כך גדול שזה הרס לי את הספר. בעולם כל-כך קשה, אני רוצה לקרוא ספרים רק עם סוף טוב ובלי כאב ומוות. זה לא ספר בשבילי. אולי זה נחשב ספרות יפה אבל זה לא מה שאני מחפשת אחרי שבעה באוקטובר.

2
8/12/2024

ארוך מידי והעלילה לא מתקדמת, דילגתי על חצי מהספר

17/8/2024

נחמד לא יותר מזה. סודות , יחסי משפחה מורכבים , כל המרכיבים נמצאים בתוך הספר אך הם לא שלמים עד הסוף. תחושת החמצה

30/10/2023

ספר מאוד ארוך מתקדם לאט וללא משיכה, למרות זאת סיימתי אותו לא הכל ממליצה

16/12/2023

נורא. משעמם ממש

אשתו של מגדל התה דיינה ג'פריס
פתח דבר 
 
ציילון, 1913
 
האישה קירבה מעטפה לבנה ודקה אל שפתיה. צלילים מכמירי לב במתיקותם של חליל סינהלי נשמעו במרחק, והיא התלבטה עוד רגע אחד, שקלה את החלטתה, גלגלה אותה בינה לבינה כמו היתה אבן בכף ידה, ולבסוף חתמה את המעטפה והשעינה אותה על אגרטל של ורדים אדומים קמלים.
הדום נושן, שפאותיו מצופות בבד סאטן בדוגמת מוּאָרֶה ומכסהו מרופד בעור, עמד בקצה מיטת האפריון. היא הרימה את המכסה וכשהוציאה את שמלת הכלולות בגון השנהב והניחה אותה על משענת כיסא, עיקמה את אפה בגלל רֵיחם הדוחה של כדורי נפטלין.
היא בחרה ורד, תלשה את הפרח מהגבעול, הפנתה את מבטה אל התינוק ושמחה שהוא עדיין ישן. ליד שולחן האיפור הרימה את הפרח והצמידה אותו אל שערה הבהיר. חוטי משי עדינים כל כך, הוא אמר תמיד. היא נענעה את ראשה והניחה לפרח ליפול. לא היום.
בגדיו של התינוק כבר היו מונחים על המיטה בערימות אקראיות. היא נגעה באצבעותיה במעילון סרוג שזה עתה כובס ונזכרה בשעות הרבות שהשקיעה בסריגה, שעות רבות כל כך עד שעיניה בערו. ליד הבגדים היו מונחים גיליונות של נייר לבן דקיק. בלי להמשיך להתמהמה קיפלה את המעילון, הניחה אותו בין שני גיליונות נייר ושמה אותו בתחתית ההדום שתוכו היה עשוי אבץ.
היא קיפלה כל בגד ובגד, עטפה אותו בנייר והוסיפה אותו אל השכבות האחרות של כובעי צמר, נעלי צמר, בגדי שינה ובגדי גוף. לבן. תכלת. לבן. תכלת. לבן. האחרונים היו חיתולי המוסלין וסינרי המגבת. היא קיפלה אותם באלכסון וכשסיימה סקרה את עמל הבוקר שלה. הבעת פניה לא השתנתה אף כי משמעות הדבר היתה ברורה.
מבט נוסף בריסיו המפרפרים של התינוק סימֵן שהוא עומד להתעורר. עליה להזדרז. היא בחרה שמלה ממשי סיני בגוון עשיר של ירוק-ים, עם אִמרה שמסתיימת מעט מעל הקרסוליים וסרט שנקשר מעל המותניים. השמלה נשלחה מפריז והיתה אהובה עליה במיוחד. היא לבשה אותה בליל המסיבה והיתה בטוחה שבאותו לילה הרתה את הילד. היא שוב חדלה ממלאכתה. אולי לבישת השמלה הזאת תתקבל כניסיון מר לפצוע? היא התקשתה להחליט. הצבע הזה אהוב עליה, אמרה לעצמה. היא בחרה בה בעיקר בגלל הצבע.
התינוק ייבב והחל להתנועע בחוסר מנוחה. היא העיפה מבט בשעון, הרימה את התינוק מהעריסה וכשהתיישבה בכיסא ההנקה ליד החלון הרגישה שהרוח הקלה מצננת את גופה. בחוץ עמדה השמש ברום השמים והחום עוד ילך ויגבר. במקום כלשהו בבית נבח כלב ומן המטבח עלו ניחוחות עזים של בישול.
היא פתחה את כתונת הלילה וחשפה שד בהיר דמוי שיש. התינוק חיכך בו את אפו ונצמד אליו. לסתו היתה חזקה עד כדי כך שהפטמות שלה נסדקו והאדימו. כדי שתוכל לשאת את הכאב היה עליה לנשוך את שפתה. היא סקרה במבטה את החדר בניסיון להסיח את דעתה. זיכרונות לבשו צורת חפצים בכל אחת מארבע פינותיו: השרפרף המגולף שבא מהצפון, אהיל מנורת הקריאה שתפרה בעצמה, המחצלת מהודו-סין.
היא ליטפה את לחיו של התינוק והוא חדל לינוק, הרים את ידו הפנויה, ואצבעותיו העדינות הגיעו אל פניה. הרגע הזה, עוצר נשימה ביופיו, היה רגע הדמעות.
היא הרימה אותו כדי שיפלוט אוויר, השכיבה אותו על המיטה עטוף ברדיד סרוג רך ואחרי שהתלבשה ערסלה אותו בזרוע אחת והעיפה מבט אחרון מסביב. בידה הפנויה סגרה את מכסה ההדום, השליכה את הוורד הזנוח אל סל ניירות מצופה לכה והעבירה את כף ידה על הפרחים שנותרו באגרטל. עלי הכותרת הפגועים נתלשו, ריחפו מעל המעטפה הלבנה וצנחו כמו כתמי דם על רצפת המהגוני הממורקת.
היא פתחה את החלונות הצרפתיים, סקרה במבטה את הגן ושאפה אל קרבה שלוש שאיפות של אוויר מבושם ביסמין. הרוח נחלשה, החליל דמם. היא ציפתה להרגיש פחד אך התמלאה דווקא בתחושת הקלה מבורכת. לא יותר. אבל היא הסתפקה בכך. היא החלה ללכת בצעדים בטוחים, צעד אחר צעד, וכשהשאירה את הבית מאחוריה ראתה בעיני רוחה גוון בהיר מאוד של צבע לילך: צבע הרוגע.