עוצרת נשימה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עוצרת נשימה
מכר
אלפי
עותקים
עוצרת נשימה
מכר
אלפי
עותקים

עוצרת נשימה

4.2 כוכבים (70 דירוגים)
האזנה לדוגמה מהספר

עוד על הספר

  • הוצאה: מלודי
  • תאריך הוצאה: ינואר 2017
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 328 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 28 דק'
  • קריינות: ענת בר נוי
  • זמן האזנה: 11 שעות ו 27 דק'

שרית חיים

שרית חיים - שירם, מחברת הדואט עוצרת נשימה ומחסיר פעימה, מנחת סדנאות כתיבה ומלווה כותבים. 
שרית מעידה על עצמה שמאז שנחשפה לספר חמישים גוונים של אפור היא מאוהבת בז׳אנר הרומנטי וקוראת אדוקה. הספרים האהובים עליה במיוחד הם ספרים עם עלילה מטלטלת המחייבת קופסת טישו, ודמויות בלתי נשכחות. 
ספרה החדש, כשאעזוב אותך יצא בהוצאת ״מודן״. 

תקציר

האזנה לדוגמה מהספר

מיקי מלמד ידעה תמיד איך ייראו חייה הבוגרים:

היא תסיים את לימודי הדוקטורט ותלמד באקדמיה. יהיו לה שלושה ילדים, בן ושתי בנות. היא תגור בדירת גן ותחלוק את חייה עם בן זוג אוהב.

אבל בגיל עשרים וחמש חייה רחוקים מלהיות פשוטים או צפויים, כפי שתמיד חלמה שיהיו. טרגדיות שפוקדות את משפחתה מאלצות אותה לשנות את נתיב חייה, ואין לה דוקטורט או בן זוג.

בדיוק כשעולמה עומד לקרוס, היא פוגשת את ד"ר יונתן אביב, רופא צעיר ומבריק שעתידו מובטח. להפתעתה, הוא נמשך אליה באופן מוזר ובלתי צפוי, וגם היא חשה אליו תשוקה שכמוה לא חוותה בעבר. הוא מציע לה פתרון קסם שיגאל אותה מהמצב הקשה שאליו נקלעה, אך מציב תנאים העומדים בניגוד לערכיה ולתפיסת עולמה, דבר שמקשה עליה לקבל את הצעתו. יונתן מעורר בה רגשות מעורבים של תשוקה עזה ושל פחד כאחד – לעיתים היא חשה מבוזה ומושפלת בקרבתו, ולעיתים מרוגשת עד טירוף חושים.

מה עומד מאחורי משיכתו העזה אליה? על אילו שדים מעברו הוא מנסה להתגבר, וכיצד היא קשורה לכל זה? האם היא תסכים להצעה המפתה? ומה אם המחיר יהיה קשה מנשוא?

עד כמה רחוק מוכנים שניהם ללכת?

עוצרת נשימה הוא סיפור סוחף על תשוקה ללא גבול ועל בחירות שנעשות בעקבותיה. 

זהו ספרה הראשון של שרית חיים.

פרק ראשון

פתח דבר
 
אני עומדת ליד הדלת, מחליקה את הידיים על החצאית כדי לנסות להרגיע את הרעד. יד שמאל מתרוממת כאילו מאליה כדי להקיש על הדלת, אבל נעצרת. כוחו של הרגל שטבוע בי מאז שהייתי קטנה –
לחשוב תמיד לפני שאני פועלת, שלא אעשה משהו שאני עלולה להתחרט עליו. אולי.
בשביל מה אני צריכה את זה? אם אכנס פנימה כבר לא תהיה דרך חזרה. מילא המעשה שאני הולכת לעשות, איתו אני עוד יכולה לחיות, אבל הרגשות, הרגשות שזה יעורר בי...
זמן רב אני חיה בשלווה עם החומות שבניתי מסביב ללב שלי, לא מרגישה דבר; לא מרגישה צער. לא מרגישה שמחה. לא מרגישה כאב. בעיקר לא מרגישה.
בתוך הראש שלי מתנהל דיאלוג בלתי פוסק בין זו עם השמלה האדומה הסקסית לבין זו עם חליפת הבגדים האפורה. האדומה מנסה לדחוק בי להקיש על הדלת, כולה סמוקה ונרגשת. הרבה זמן שהיא נמצאת בתרדמת, רק לאחרונה היא התעוררה לחיים. אני כמעט מתפתה למלא את מבוקשה, אבל האפורה מסתכלת עלי בסבר פנים חמור. יותר מזה, היא מביטה בי במבט מאוכזב.
׳שלא תעזי,׳ היא מתרה בי, ׳אחרי כל מה שעברנו, איך את יכולה בכלל לחשוב על זה?!' היא ממשיכה, אבל האדומה לא מוותרת; עד שהצליחה לסדוק את החומה, היא לא מתכוונת לעצור. ׳התחלת כבר, בבקשה אל תפסיקי עכשיו, אני כל כך רוצה להרגיש שוב,׳ היא מתחננת אלי.
האפורה עונה לה בנימה מזלזלת: ׳את הסדקים הקטנטנים אפשר עוד לאחות... אפשר עדיין לחזור אחורה... את לא יודעת מה את מבקשת מאיתנו…׳ היא מביטה בי שוב, ׳את בטוחה שאת מוכנה לשלם את המחיר הכבד הזה בשביל כמה ריגושים זולים? שאזכיר לך מה עומד פה על הפרק? הרי לא תהיה דרך חזרה... את יודעת מה יקרה אם הוא יגלה.׳
אני מנסה לרגע אחד להשתיק את שני הקולות שמתרוצצים לי בראש. רגע אחד של שקט זה כל מה שאני צריכה. בזמן האחרון, מאז שהכול התחיל, הן כל הזמן נלחמות אצלי בראש.
עוד לפני שאני מצליחה לאזור אומץ ולהקיש על הדלת אני שומעת צליל שמבשר על בואה של המעלית. זוג מבוגר יוצא. הוא עם שיער כסוף, לבוש בגדים מהודרים; היא נראית בת גילו, קטנטונת עם חיוך מאיר פנים. היא משחילה את היד בזרוע שלו והם צועדים מחובקים, צוחקים. הם עוברים לידי, מסתכלים עלי במבט בוחן וממשיכים הלאה.
׳את רואה?׳ אומרת לי האדומה, ׳זה בדיוק מה שמחכה לך שם מעבר לדלת.׳ אבל האפורה מצקצקת בלשון, ׳כן, זה החלק הטוב, אבל מה עם כל השאר? מה יקרה כשהוא יגלה? את תישארי בלי כלום!׳
אני נושמת נשימה עמוקה ומשחררת את האוויר לאט־לאט, מנסה להירגע. הגיע הזמן להחליט. זה עכשיו או לעולם לא. האדומה קופצת בשמחה: ׳עכשיו! עכשיו!׳ היא צועקת לי, ׳אל תחשבי, פשוט תפעלי! את זוכרת איך הוא גרם לך להרגיש בפעם האחרונה? את לא רוצה להרגיש ככה שוב?׳
אני כמעט משתכנעת, מרימה את היד להקיש על הדלת, אבל האפורה לא מוותרת ומנסה בפעם האחרונה להתערב בהחלטה שלי. ׳את תתחרטי על זה,׳ היא אומרת ונימת קולה מתמלאת תבוסה.
אני מקישה על הדלת. היא נפתחת כמעט מייד. הוא עומד שם, מחייך אלי. דפיקות הלב שלי מואצות. אני מחייכת אליו חיוך קצת מהוסס. אחרי הכול, כל כך הרבה זמן לא חייכתי באמת...
הוא סוגר אחרי את הדלת.

שרית חיים

שרית חיים - שירם, מחברת הדואט עוצרת נשימה ומחסיר פעימה, מנחת סדנאות כתיבה ומלווה כותבים. 
שרית מעידה על עצמה שמאז שנחשפה לספר חמישים גוונים של אפור היא מאוהבת בז׳אנר הרומנטי וקוראת אדוקה. הספרים האהובים עליה במיוחד הם ספרים עם עלילה מטלטלת המחייבת קופסת טישו, ודמויות בלתי נשכחות. 
ספרה החדש, כשאעזוב אותך יצא בהוצאת ״מודן״. 

עוד על הספר

  • הוצאה: מלודי
  • תאריך הוצאה: ינואר 2017
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 328 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 5 שעות ו 28 דק'
  • קריינות: ענת בר נוי
  • זמן האזנה: 11 שעות ו 27 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
70 דירוגים
43 דירוגים
14 דירוגים
5 דירוגים
3 דירוגים
5 דירוגים
30/1/2023

אין כמו סופרות ישראליות שכותבות עם דמויות ישראליות... סיפור עוצר נשימה! סקסי.... לא הנחתי מהיד מרגע שהתחלתי לקרוא ואני ממשיכה כבר לחלק השני...🙏🙏

22/1/2023

קורע לב, קיוויתי לסוף טוב ... כתוב בצורה סוחפת

31/10/2022

ואווו!!!!

5/4/2022

כתיבה מעולה. סיפור טוב. אהבתי שזה דואט. ממליצה מאוד

8/3/2022

מטלטל, מרגש, מעצבן, נקרא בנשימה אחת. הסוף קצת מוזר

21/12/2021

מהמם , סוחף ומרתק

19/12/2021

כתיבה קולחת ומעניינת. אהבתי ממש.

23/7/2021

ספר לא צפוי , מרגש ומפתיע לטובה

17/7/2021

מושלם,לא הפסקתי לרגע,תוך יום סיימתי לקרוא.ואני עוברת לספר ההמשך. תודה לך שרית חיים

2/7/2021

אני לא נוהגת לתת חמישה כוכבים אבל הספר פשוט נפלא, מתח ארוטיקה ורומנטי.

12/2/2021

לא הצלחתי לעצור את שטף הקריאה ספר שכיף לקרו. אהבתי כל עמוד ועמוד. לא יכולה כבר להמתין לקריאת הספר השני

28/1/2021

ביג לייק !!!!! למרות שקשה לי עם דמות אישה כנועה .....

16/1/2021

במילה אחת - וואו! לא ניתן להניח מהיד עד שמגיעים לסוף וישר עוברים לשני! ספר סוחף מומלץ בחום! עוצר נשימה;)

11/1/2021

וואוווו מושלם .כתיבה נהדרת , סוחפת .

17/11/2020

סוחף, מרתק וכל כך כובש.

19/8/2020

גוונים של אפור, משופר לחלוטין, בנוי בקצב נכון, מפתיע ומסקרן...היה קשה להניח את הקריאה, ארוטי במידה , כתיבה איכותית וזורמת. כל הכבוד המשיכי כך שנה טובה ובריאה

11/8/2020

וואו, בלעתי את הספר! ממליצה לקנות גם את ההמשך כבר..

20/6/2020

ספר מהנה, זורם, מרתיח ומעורר

8/5/2020

וואווווו ממש!! כמה זמן לא קראתי ספר ככ מרגש עצוב. אחד כזה שגורם לך לחשוב. אהבתי מאוד. ממליצה לקנות את שני הספרים ביחד ולא להפסיק לקרוא. אהבתי!

18/4/2020

עצוב מאוד ומקסים. ממליצה

13/4/2020

וואו

30/11/2019

כשמו כן הוא, אני קוראת בנשימה עצורה וכאב בגרון!! לא להאמין שזה ספר ראשון של הסופרת. כתיבה יפה סיפור סוחף נשאבתי לקריאה ביום אחד

14/10/2019

ספר מהמם מלא עוצמה, נהניתי מכל רגע, התאהבתי

10/4/2019

לא יכולתי להניח את הספר.
עוצר נשימה.

9/2/2019

רשמו כן הוא.
לא ניתן להפסיק לקרוא אותו

21/9/2018

ספר מרתק ועוצר נשימה! כתיבה קולחת עלילה מעניינת ומותחת עם סוף פתוח .

7/4/2018

סיפור סינדרלה שמצאה את האביר על סוס לבן שלצערה מתגלה שיש לו סוד אפל. הכינו את הממחטות וכמובן צריך לקרוא את הספר השני שגם הוא עוצר נשימה.

1/4/2025

קליל... כייף לקרא

13/4/2023

ספר מאוד קשה! ציפיתי לרומן קליל סוחף בכתיבה ישראלית אבל במציאות של היום קליל זה בטוח לא:/ אבל עדין בלעתי את כולו בימים ספורים!

20/11/2022

הספר כתוב יפה, מרגש. הדמות אלימה מינית מידי לטעמי.

15/3/2021

קראתי בנשימה עצורה, אבל הרגשתי שהסיום היה קצת לא צפוי. ציפיתי למשהו אחר.

10/5/2020

טוב

27/6/2022

ספר לא מבושל יד הסוף. נקרא אמנם בקלות אבל העלילה לא תפורה בצורה מספיק שלמה. ילדותי. הסוף לא מוצלח..

7/1/2022

שפה רדודה. העלילה צפויה מראש.

5/9/2024

בסדר...

12/1/2024

לסקירה - https://sivi-the-avid-reader.com/עוצרת-נשימה-שרית-חיים/

12/7/2020

קצת מאכזב . העלילה סובבת סביב סוד מסתורי שבסוף לא מגיע לפיתרון ו מצד שני לא ממש מושך לחכות לחלק 2 אם יבוא

3/11/2024

מי שאוהב לקרוא על התעללות מינית, זה הספר בשבילו; שיהנה; אותי הספר זיעזע.

21/8/2024

כתיבה נמוכה לא מחרמנת ובכלל חיקוי רציני של 50 גוונים של אפור

26/12/2023

קראתי וציפיתי להתרגש מרומן / סיפור אהבה מצאתי את עצמי מתכווצת מהסצנות האלימות המיניות ללא הגיון או משמעות ... לא מדליק , מזעזע

31/10/2023

מרוח. הרגשתי שאני קוראת 600 עמודים על אונס. אין התקדמות בעלילה. רק גבר שחוץ מהיותו יפה הוא חולה נפש שמנצל מינית. אני קוראת ספרים מיום שלמדתי לקרוא, אני אוהבת את הז'אנר אבל יש גם טעם. פה לא היה. ובשביל לגלות מה ההגיון החולני של הספר אצטרך לקרוא עוד 609 עמודים בספר ב? לא תודה. קצת זלזול בי כקוראת.

19/8/2020

נוראי. זלזול עמוק בקוראים.

עוצרת נשימה שרית חיים
פתח דבר
 
אני עומדת ליד הדלת, מחליקה את הידיים על החצאית כדי לנסות להרגיע את הרעד. יד שמאל מתרוממת כאילו מאליה כדי להקיש על הדלת, אבל נעצרת. כוחו של הרגל שטבוע בי מאז שהייתי קטנה –
לחשוב תמיד לפני שאני פועלת, שלא אעשה משהו שאני עלולה להתחרט עליו. אולי.
בשביל מה אני צריכה את זה? אם אכנס פנימה כבר לא תהיה דרך חזרה. מילא המעשה שאני הולכת לעשות, איתו אני עוד יכולה לחיות, אבל הרגשות, הרגשות שזה יעורר בי...
זמן רב אני חיה בשלווה עם החומות שבניתי מסביב ללב שלי, לא מרגישה דבר; לא מרגישה צער. לא מרגישה שמחה. לא מרגישה כאב. בעיקר לא מרגישה.
בתוך הראש שלי מתנהל דיאלוג בלתי פוסק בין זו עם השמלה האדומה הסקסית לבין זו עם חליפת הבגדים האפורה. האדומה מנסה לדחוק בי להקיש על הדלת, כולה סמוקה ונרגשת. הרבה זמן שהיא נמצאת בתרדמת, רק לאחרונה היא התעוררה לחיים. אני כמעט מתפתה למלא את מבוקשה, אבל האפורה מסתכלת עלי בסבר פנים חמור. יותר מזה, היא מביטה בי במבט מאוכזב.
׳שלא תעזי,׳ היא מתרה בי, ׳אחרי כל מה שעברנו, איך את יכולה בכלל לחשוב על זה?!' היא ממשיכה, אבל האדומה לא מוותרת; עד שהצליחה לסדוק את החומה, היא לא מתכוונת לעצור. ׳התחלת כבר, בבקשה אל תפסיקי עכשיו, אני כל כך רוצה להרגיש שוב,׳ היא מתחננת אלי.
האפורה עונה לה בנימה מזלזלת: ׳את הסדקים הקטנטנים אפשר עוד לאחות... אפשר עדיין לחזור אחורה... את לא יודעת מה את מבקשת מאיתנו…׳ היא מביטה בי שוב, ׳את בטוחה שאת מוכנה לשלם את המחיר הכבד הזה בשביל כמה ריגושים זולים? שאזכיר לך מה עומד פה על הפרק? הרי לא תהיה דרך חזרה... את יודעת מה יקרה אם הוא יגלה.׳
אני מנסה לרגע אחד להשתיק את שני הקולות שמתרוצצים לי בראש. רגע אחד של שקט זה כל מה שאני צריכה. בזמן האחרון, מאז שהכול התחיל, הן כל הזמן נלחמות אצלי בראש.
עוד לפני שאני מצליחה לאזור אומץ ולהקיש על הדלת אני שומעת צליל שמבשר על בואה של המעלית. זוג מבוגר יוצא. הוא עם שיער כסוף, לבוש בגדים מהודרים; היא נראית בת גילו, קטנטונת עם חיוך מאיר פנים. היא משחילה את היד בזרוע שלו והם צועדים מחובקים, צוחקים. הם עוברים לידי, מסתכלים עלי במבט בוחן וממשיכים הלאה.
׳את רואה?׳ אומרת לי האדומה, ׳זה בדיוק מה שמחכה לך שם מעבר לדלת.׳ אבל האפורה מצקצקת בלשון, ׳כן, זה החלק הטוב, אבל מה עם כל השאר? מה יקרה כשהוא יגלה? את תישארי בלי כלום!׳
אני נושמת נשימה עמוקה ומשחררת את האוויר לאט־לאט, מנסה להירגע. הגיע הזמן להחליט. זה עכשיו או לעולם לא. האדומה קופצת בשמחה: ׳עכשיו! עכשיו!׳ היא צועקת לי, ׳אל תחשבי, פשוט תפעלי! את זוכרת איך הוא גרם לך להרגיש בפעם האחרונה? את לא רוצה להרגיש ככה שוב?׳
אני כמעט משתכנעת, מרימה את היד להקיש על הדלת, אבל האפורה לא מוותרת ומנסה בפעם האחרונה להתערב בהחלטה שלי. ׳את תתחרטי על זה,׳ היא אומרת ונימת קולה מתמלאת תבוסה.
אני מקישה על הדלת. היא נפתחת כמעט מייד. הוא עומד שם, מחייך אלי. דפיקות הלב שלי מואצות. אני מחייכת אליו חיוך קצת מהוסס. אחרי הכול, כל כך הרבה זמן לא חייכתי באמת...
הוא סוגר אחרי את הדלת.