המסע אל עצמי — כך הכול התחיל
23 באוקטובר 2010
הבטחתי ולכן אקיים. לכבוד יום הולדתי!
ראשית, התרגשתי מאוד מהברכות שהגיעו היום ללא הפסקה. תודה על האהבה והנתינה. מתפללת שאדע תמיד לתת ולקבל. התרגשתי מעומק ההיכרות שלכם אותי ומהמספר הרב של אנשים שהשפעתי עליהם בדרך זו או אחרת. אני עושה הכול מתוך אמונה שלכל מקום ולכל דבר אנו מחויבים להגיע מתוך שלמות אמיתית עם עצמנו. מתוך אושר פנימי שקיים בכל אחד מאתנו באופן המתאים לו. עלינו להגיע לאושר הזה, ליהנות ממנו ולהעבירו הלאה.
במסלול חיי פגשתי ואני ממשיכה לפגוש אנשים מדהימים, אשר השפיעו על חיי בדרך זו או אחרת. מכל אחד אני לוקחת משהו: משפט, מילה, רעיון, מסר או סיפור.
יום הולדתי חל בפרשת “וירא״, אשר עוסקת באברהם, במנהיג ומנהיגות ובניסיונות. בתהליך חיי תמיד הרגשתי מנהיגה, אך גם מונהגת, וניסיונות במסע של חיי לא חסרו. וכמו דרכו של אברהם במסעו, אני מאמינה שתהליך חיינו הוא המסע אל עצמנו. ישנו המסע החיצוני, אך הוא מושפע מהמסע הפנימי שלנו, מהדרך שאנו בחרנו.
את המסע שלי בחרתי לחיוב ולשלילה. הניסיון שלנו כבני אדם הוא במקומות שנמצאים מעבר לאזורי הנוחות שלנו, בצמיחה אל מקומות שאנו לא מכירים. אברהם נדרש פעמים רבות לפעול בניגוד להרגליו. כל ניסיון הביא אותו לחיים מתוקנים ושלמים יותר. כאשר נדרשתי לפעול במקום לא מוכר בנפשי ובעולמי, גייסתי כוחות חדשים, צמחתי, התפתחתי והשתדלתי לגלות ולהשתמש בעוצמה הפנימית שבי. בזכות אלה גיליתי עולמות חדשים בנפשי פנימה, צמחתי מתוך הקשיים והניסיונות.
גיליתי פעמים רבות שהחשיבה שלי יכולה לאמלל אותי ולאכזב אותי, לכן דאגתי לגייס אותה לשירות לבי והפכתי אותה לחברה אמיתית. אל לנו לחשוש מפני עימות בינינו לבין עצמנו. “אפילו הכוכבים מתנגשים ביניהם, ואז נולדים עולמות חדשים״. (צ׳רלי צ׳פלין)
ליום הולדתי קיבלתי אופניים. בחשיבה מעמיקה הם מסמלים הרבה. רוב חיי דחפתי, הרכבתי ועודדתי אנשים ברכיבה של חייהם, ואני דהרתי ודהרתי, מדי פעם עצרתי, התבוננתי והמשכתי הלאה. נזהרתי מהתהומות שבדרך, השתדלתי לא ללכת לאיבוד ולקחתי מצפן. כאשר הירידה הייתה חדה הפעלתי מעצורים, וכאשר העלייה הייתה תלולה דחפתי בכל כוחי. פעמים רבות התעייפתי באמצע, ואז כוח פנימי חזק ממני דחף אותי קדימה וגיליתי כוחות שלא ידעתי שהם קיימים בי.
והגעתי. הגעתי ליעד שהצבתי לעצמי, ואז תכננתי את המסלול הבא. ושוב, אותו התהליך. עכשיו, עם השלמות שבי, למדתי להגיע ליעד, לעצור, להתבונן, ליהנות.
יש דרכים רבות ויופיים של החיים הוא בריבוי הנתיבים שהם מזמנים לנו. למדתי לקחת אתי אנשים נוספים, שיעפילו אתי לפסגה. ככל שאנשים רבים יותר יעפילו לפסגה, יהיה עולם טוב יותר. למדתי שכל אחד חייב לייצר את הלהט מתוכו. רק התשוקה להבין ולממש את עצמנו כפי שנועדנו להיות יכולה להוציא אותנו מאזור הנוחות שלנו לעבר הלא-מוכר, הלא-צפוי והלא-ידוע.
חזרתי לאברהם... סיפורי האבות נועדו שנלמד מהם. ניקח מהם ערכים לחיינו, גם בעולם המודרני.
