בעקבות התשוקה לאוכל

תחילת המסע לאכילה בריאה ומהנה

 

אהבה לאוכל ורצון בבריאות

 

אני אוהב לאכול.

בגיל 27 עברתי לגור בתל אביב. בכל סוף שבוע אימי היתה נותנת לי קופסה של עוגיות נהדרות שהיא היתה מכינה, והייתי מחסל את כולן תוך יומיים. כעת, 14 שנים לאחר מכן, אני אוכל כמות דומה במשך שבועיים, בטבעיות וללא מאמץ לעצור את עצמי. שינוי זה לא קרה מעצמו, אלא הודות לגישה, תובנות ותהליך פנימי־אישי שהתחולל בי, ושאת מהותו אני מבקש להעביר בספר זה.

על מנת לאכול נכון לא מספיק לדעת מה וכמה נכון לאכול — צריך לדעת גם איך לעשות את זה. המצב הרגשי והנפשי משפיע במידה רבה על התנהגויות האכילה שלנו. כאשר יש סערה רגשית, או הרגשה רעה, או אם צרכים שונים אינם מסופקים, לעיתים קרובות אנו מנסים לספק ולאזן את עצמנו באמצעות אכילה. אכילה זו עשויה לפגוע בגוף, לרוב אינה משנה את המצב שגרם לה, ולעיתים גורמת לבושה ואשמה או לדיכוי עצמי, אשר מחריפים את המצוקה.

על מנת לאכול בריא וליהנות מכך, יש להבין תחילה איך מתעוררות תשוקות לאוכל וכיצד כדאי להתייחס אליהן.

***

כשנתיים לפני שעברתי לתל אביב, התחלתי ללמוד רפואה טבעית ותזונה. הידע שרכשתי עזר לי לאכול בריא יותר, אבל עדיין אהבתי גם מאכלים הנחשבים כלא־בריאים: שוקולד, עוגות, גלידה, צ'יפס ועוד. לפעמים הרגשתי צורך לאכול אותם, ושמתי לב שהדבר קרה במיוחד כשהייתי נסער רגשית. במידה שאכן אכלתי, מצב רוחי והרגשתי השתפרו מייד, ועם זאת, לעיתים הרגשתי אשמה כיוון שהאמנתי שמה שאכלתי אינו בריא. במצבים כאלה החל להתחולל בתוכי מאבק פנימי: לאכול או לא לאכול?

המאבק הפך למלחמה פנימית — רציתי לאכול, אבל הרי נאמר לי שזה לא בריא. ככל שלמדתי יותר על תזונה, הקונפליקט בתוכי גדל והתעצם. כאשר אכלתי את האוכל שאני אוהב הרגשתי אשם, וכאשר הכרחתי את עצמי להימנע ממנו הרגשתי מתוסכל. בעיקר — לא הרגשתי טוב עם עצמי.

עקרונות הרפואה הטבעית נראו לי נכונים, ועם זאת, על פי מה שלמדתי, דרך חיים בריאה נראתה כמנוגדת להנאה מדברים רבים. זה לא נראה לי. אם עקרונות הרפואה הטבעית הינם אכן נכונים, אולי ניתן להבין ולפרש אותם באופן מדויק יותר, כך שיתאפשר לשלב בין בריאות והנאה.

ציפיתי ללמוד זאת בהמשך הלימודים, במיוחד בקורס "תזונה הוליסטית" (whole = שלם), אבל שם דיברו בעיקר על נושאים כגון החשיבות שבאכילת לחם מלא וירקות, והפחתה באכילה של סוכר. כאשר שאלתי על הקשר בין אוכל ורגשות, השיבה לי המרצה: "כמובן שיש קשר בין אוכל ורגשות. אנשים אוכלים פעמים רבות כדי לנחם את עצמם". מעבר לזה לא ידעה לומר. לא מצאתי ספרים או מחקרים שמתייחסים לנושא באופן מעמיק. אלה שראיתי היו כלליים מאוד ולא מספקים.

החלטתי לחקור את העניין בעצמי, בשביל עצמי. הנחת המוצא שלי היתה שאכן ניתן לשלב בין בריאות לבין הנאה, ושאפשר למצוא דרך לעשות זאת מתוך שלום פנימי וללא מלחמה פנימית. בעיקר היה חשוב לי לגלות כיצד אני יכול לעשות זאת, הלכה למעשה. השתתפתי בסדנאות רבות, והעמקתי את הידע שלי בפסיכולוגיה ועל נפש האדם. כשהיה מתחשק לי לאכול "אוכל לא־בריא", הייתי בוחן את רגשותיי ואת המחשבות שעלו בי; לאחר שאכלתי או נמנעתי מאכילה, בדקתי אותם שוב. שאלתי את עצמי שאלות רבות, וגם מצאתי להן תשובות רבות, חלקן סותרות. התחלתי להבין עד כמה העניין מורכב. לאט לאט, תוך התנסות והתבוננות בעצמי ובאחרים, החלו להתגבש בי הבנות ותובנות לגבי העניין.

כשהייתי בשנה הרביעית והאחרונה של לימודי הנטורופתיה, פתחה מורתי לפסיכו־פתולוגיה את השיעור על הפרעות אכילה במילים: "לכל אדם יש מערכת־יחסים מורכבת עם המזון שלו". בו־ברגע בחרתי בנושא זה כעבודת הגמר שלי. תוך זמן קצר של כתיבה היה ברור לי שראוי שעבודת הגמר שאני כותב תהיה לספר, ולאחר שהגשתי אותה, המשכתי לכתוב אותו.

מאז חלפו יותר משמונה שנים של התבוננות וחקירה — בעצמי, באנשים סביבי, במטופלים הבאים לקליניקה שלי ובאנשים שמשתתפים בסדנאות שאני מנחה בנושא. כתיבתו של הספר הסתיימה, ואני ממשיך ללמוד ולהבין, ובמקביל אוכל יותר ויותר נכון בעצמי.

 

מטרת הספר

ספר זה, אינו עוד ספר שמפרט דיאטות מיוחדות להרזיה, או שמטרתו ללמד אילו מזונות בריאים ואילו מזיקים — ודאי שספרים כאלה הינם חשובים, אך יש רבים מהם. עם זאת, קריאתו עשויה בהחלט לסייע להוריד משקל מיותר ולהישאר כך, בפרט לאנשים שניסו דיאטות שונות, אך גילו שהם מתקשים לעמוד בהן, ומוצאים את עצמם מרזים ומשמינים לסירוגין. הוא מתאים במיוחד למי שמרגיש מניסיונו שלו, שכדי לאכול נכון, יש מקום למודעות רבה יותר ולהבנה טובה יותר כיצד הנפש פועלת ביחס לאוכל, וכך להביא לשינוי נפשי שמאפשר שיפור באופני האכילה. לכן, ספר זה פורש גישה ותובנות שתומכות בתהליך פנימי־אישי, אשר מוביל לאכילה בריאה ומספקת; כזו שמתרחשת באופן טבעי ומתוך שלום פנימי, כחלק מחיים טובים.

קיימות שיטות ותורות תזונה רבות ומגוונות, אשר אותן מלמדים מורים או מטפלים שונים, ולא קל לבחור ביניהן. תהא השיטה המתאימה לכל אחד אשר תהא, התכנים והרעיונות שמוצגים בספר זה מוסיפים את הבנת המימד הנפשי, החסרה בהן לעיתים קרובות, וכך הם מאפשרים ליישם אותן ביתר קלות ובאופן נכון יותר. התהליך אותו מציעות שיטות אלו הינו לרוב פשוט: יש ללמוד מה וכמה נכון לאכול, וליישם זאת. על פי הגישה שבספר זה, התהליך הינו מורכב יותר:

 

א.ללמוד את הידע ה"טכני" לגבי מה וכמה נכון לאכול.

ב.להכיר את ההיבטים הנפשיים של אכילה, כפי שהם פועלים בתוכנו.

ג.ליישם את האכילה הבריאה והנכונה, תוך התחשבות בהיבטים הנפשיים שלה.

 

כפי שיתואר בהרחבה בהמשך, אם מחזיקים בידע טכני לגבי מה וכמה נכון לאכול, אך חסרה הבנה של ההיבטים הנפשיים של אכילה, הניסיונות ליישם אכילה בריאה עלולים להוביל למלחמה פנימית, אשמה, בושה ודיכוי־עצמי. כמו כן, עלולות להתרחש התנהגויות הפוכות לחלוטין מהרצוי, כגון אכילת־יתר ואכילה של מזונות מזיקים לגוף. באמצעות הבנתם של התהליכים הנפשיים הקשורים לכך, הפנמתו של ידע זה ורכישת היכולת להשתמש בו, ניתן לבצע שינויים משמעותיים לטובה בדרכי האכילה. כך, שינויים שלפני כן החזיקו מעמד למשך זמן קצר בלבד, יכולים להפוך לדרך חיים בריאה ומהנה, ובמקביל מתחזקת היכולת לבחון ולדעת מה וכמה נכון לי לאכול.

 

מבנה הספר והקריאה בו

הספר מורכב משישה חלקים, המותאמים לגישה זו: החלק הראשון מציג את שורשי הקושי לאכול נכון מבחינה נפשית, ומתמקד בשאלות כגון מהי בריאות, מהו הטבעי, מה הם אוכל או אכילה לא־בריאים, וכיצד לזהותם. החלק השני עוסק בגישה לאכילה, מבהיר מדוע נושא האכילה עשוי להיות כה מכאיב ובעייתי, ומסביר כיצד ליצור תנאים נפשיים המובילים לגישה מועילה ולאכילה נכונה. ארבעת החלקים הבאים מפרטים את קבוצות המניעים הנפשיים העיקריים לאכילה, ומציע כיצד כדאי להתייחס אליהם על מנת לאכול נכון יותר. פִרקו האחרון של הספר מתמקד ביישום של אכילה נכונה, ומהווה אינטגרציה בין כל החלקים שקדמו לו, על מנת לאפשר לגישה ולידע הרב שהוצגו להיות מעשיים בחיי היומיום, ולהוביל לשינוי הרצוי.

מומלץ לקרוא את הספר מספר פעמים, בלי למהר, ולהיעזר בידע המופיע בו על מנת לחקור בעצמך את הדרכים המגוונות בהן אוכל מהווה גורם משפיע בחייך שלך — הקורא/ת. כדאי גם להיאזר בסבלנות ובסובלנות כלפי עצמך, כיוון ששינוי מהותי עשוי לעיתים לקחת זמן. מטרתו של הספר הינה לאפשר לאוכל ולאכילה להיות לך אמצעים לחיות חיים טובים יותר, ולסייע להשיג את המטרות שתבחר/י להציב לעצמך, בין אם רצונך לרזות, ובין אם רצונך הינו פשוט לאכול בצורה יותר בריאה, מאוזנת, נכונה ומהנה.

 

בהצלחה,

 

רואי הניג