עפה מבית הספר לפיות-מעבר לקשת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
עפה מבית הספר לפיות-מעבר לקשת
הוספה למועדפים

עפה מבית הספר לפיות-מעבר לקשת

ספר דיגיטלי
ספר מודפס
שליחת ספר דיגיטלי כמתנה
הוספה למועדפים

    תקציר

    פֵיוֹת אוֹהֲבוֹת לְהַגְשִׁים מִשְׁאָלוֹת, נָכוֹן?
     
    אֵלִי לֹא אוֹהֶבֶת. אֲבָל אֵלִי אֵינָהּ פֵיָה טִיפּוּסִית. הִיא חַסְרַת תַּקָּנָה בְּמָעוֹף אֶתְגָּרִי, תָּמִיד הוֹרֶסֶת כְּשָׁפִים וּמִסְתַּבֶּכֶת לְלֹא הֶרֶף.
     
    אָז הַאִם הִיא תִּלְמַד לִהְיוֹת פֵיָה כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ, עַכְשָׁו שֶׁסָּבָתָהּ הַקְּשׁוּחָה שׁוֹלַחַת אוֹתָהּ לִפְנִימִיָּה מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת?
     
    "מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת" הוּא סֵפֶר הֶמְשֵׁךְ לְרַבֵּי-הַמֶּכֶר הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה עָפָה מִבֵּית סֵפֶר לְפֵיוֹת.

    פרק ראשון

    תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם מְטַיְּלִים בַּפַּארְק וְרוֹאִים יַלְדָּה וּזְקֵנָה מְמַהֲרוֹת. הַיַּלְדָּה נִרְאֵית כְּמוֹ תַּלְמִידָה רְגִילָה, אֲבָל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ קְצָת קְטַנּוֹת וּשְׂעָרָהּ מַבְרִיק מְאוֹד מְאוֹד. אוּלַי תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַזְּקֵנָה הִיא סָבְתָא שֶׁל הַיַּלְדָּה. מִן הַסְּתָם תַּחְשְׁבוּ שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת, ״בּוֹאִי, יַקִּירָתִי, בּוֹאִי נֵלֵךְ הַבַּיְתָה כְּדֵי שֶׁסָּבְתָא אֲבָל בּוֹ־בַּזְּמַן הִדְאִיגוּ אוֹתָהּ כַּמָּה דְּבָרִים. לְמָשָׁל, לְאָן הֵן הוֹלְכוֹת?
    אֵלִי גָּרָה בָּעִיר הַזֹּאת כָּל חַיֶּיהָ, וְהִיא יָדְעָה הֵיכָן נִמְצָאִים כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר לְפֵיוֹת. לְמַעֲשֶׂה, הִיא כְּבָר לָמְדָה בִּשְׁלוֹשָׁה מֵהֶם! לְרֹעַ הַמַּזָּל הִיא גַּם נֶאֶלְצָה לַעֲזֹב אֶת שְׁלָשְׁתָּם. הַכֹּל מִשְׁתַּבֵּשׁ לְאֵלִי בְּבָתֵּי סֵפֶר.
    אֲבָל מַשֶּׁהוּ אַחֵר הִטְרִיד אֶת אֵלִי. הַאִם סָבְתָא בִּכְלָל אָמְרָה לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי לְאֵיזֶה בֵּית סֵפֶר הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתִי?
    אִמָּא שֶׁל אֵלִי הָיְתָה מַמְצִיאָנִית בְּכִירָה בְּחֶבְרַת ״פֵיוֹת בְּעַ״מ״. לָאַחֲרוֹנָה הִיא נִקְרְאָה לָצֵאת לִמְשִׂימָה סוֹדִית בְּיוֹתֵר. גַּם אָבִיהָ שֶׁל אֵלִי וַאֲחוֹתָהּ הַתִּינֹקֶת נָסְעוּ אִתָּהּ.
    אֲבָל לְאֵלִי לֹא הִרְשׁוּ לְהִצְטָרֵף. הַנְּסִיעָה הָיְתָה סוֹדִית כָּל כָּךְ, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא הֻרְשׁוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ אֲפִלּוּ הוֹדָעוֹת־שַׁרְבִיט וּלְסַפֵּר לָהּ הֵיכָן הֵם נִמְצָאִים וּמָה הֵם עוֹשִׂים. אֵלִי לֹא שָׁמְעָה מֵהֶם הֲמוֹן זְמַן.
    אֲנִי מְקַוָּה שֶׁהֵם יַחְזְרוּ בְּקָרוֹב! חָשְׁבָה אֵלִי בִּזְמַן שֶׁסָּבָתָהּ גָּרְרָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעָהּ. יַחֲסִית לְאִשָּׁה קְטַנָּה כָּל כָּךְ, הָיְתָה לְסָבְתָא אֲחִיזָה חֲזָקָה מְאוֹד.
    סָבְתָא הוֹבִילָה אֶת אֵלִי לְמֶרְכַּז הַגַּן הַמְּקוֹמִי.
    ״אְמְמְ, סְלִיחָה, סָבְתָא,״ אָמְרָה אֵלִי בְּקוֹלָהּ הַמְּנֻמָּס בְּיוֹתֵר.
    ״מָה, אֵלִינוֹרָה?״ עָנְתָה סָבָתָהּ בַּחֲטָף.
    ״אֲנִי פָּשׁוּט יוֹדַעַת שֶׁאֵין בָּתֵּי סֵפֶר לְפֵיוֹת בַּפַּארְק הַזֶּה,״ אָמְרָה אֵלִי.
    סָבְתָא נֶעֶצְרָה לְפֶתַע לְיַד הַמִּזְרָקָה הַגְּדוֹלָה בְּאֶמְצַע הַפַּארְק. ״בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁאֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָךְ אֵלָיו לֹא נִמְצָא בַּפַּארְק הַזֶּה,״ נָזְפָה. ״הוּא בְּעִיר הַקֶּשֶׁת.״
    אֵלִי הִבִּיטָה מֻפְתַּעַת בְּסָבָתָהּ. ״עִיר הַקֶּשֶׁת!״ אָמְרָה. עִיר הַקֶּשֶׁת הִיא הַבִּירָה שֶׁל מַמְלֶכֶת הַפֵיוֹת. ״לֹא הָיִיתִי שָׁם אַף פַּעַם.״
    ״אָז הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּהְיִי שָׁם,״ אָמְרָה סָבְתָא. ״רַק לְפֵיוֹת מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְשָׁם. זֶהתָּכִין לָךְ עוּגִיּוֹת.״
    אַתֶּם מְחַיְּכִים וְחוֹשְׁבִים: אֵיזוֹ סָבְתָא מַקְסִימָה, וְאֵיזוֹ יַלְדָּה רְגִילָה לְגַמְרֵי. הֵן בֶּטַח מְטַיְּלוֹת בְּיַחַד — כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, נוֹהֲגִים לְטַיֵּל. טוֹב, אַתֶּם צוֹדְקִים לְגַבֵּי דָּבָר אֶחָד — הַזְּקֵנָה הִיא סָבְתָא שֶׁל הַיַּלְדָּה. אֲבָל אַתֶּם טוֹעִים לְגַבֵּי כָּל הַשְּׁאָר. טוֹעִים לְגַמְרֵי. דָּבָר רִאשׁוֹן, הַיַּלְדָּה הַזֹּאת בִּכְלָל לֹא רְגִילָה. הִיא פֵיָה וּשְׁמָהּ אֵלִי.
    אִם הֲיִיתֶם מֻמְחִים לְפֵיוֹת, הֲיִיתֶם שָׂמִים לֵב שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּדִיּוּק עֲשָׂרָה נְמָשִׁים, וְשֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְצָת נוֹצְצוֹת. אֲבָל אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ לֹא הֲיִיתֶם רוֹאִים, כִּי הִיא מַסְתִּירָה אוֹתָן מִתַּחַת לַבְּגָדִים. גַּם סָבְתָא שֶׁל אֵלֵי פֵיָה. אֲבָל הִיא לֹא מַמָּשׁ מַקְסִימָה...
     
    לְמַעֲשֶׂה, בִּזְמַן שֶׁהֵן מִהֲרוּ בַּפַּארְק, סָבְתָא שֶׁל אֵלִי אָמְרָה לָהּ, ״אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ חָשְׁבוּ כְּשֶׁהֵם רָשְׁמוּ אוֹתָךְ לְבֵית סֵפֶר שֶׁל בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי שֶׁהֵם נָסְעוּ. גַּם כָּכָה לֹא חֲסֵרִים לָךְ הֶרְגֵּלִים מְגֻנִּים! הִשְׁאַרְתִּי הוֹדָעָה לְאִמָּא שֶׁלָּךְ שֶׁאֲנִי רוֹשֶׁמֶת אוֹתָךְ לְבֵית סֵפֶר מְעֻלֶּה לְפֵיוֹת, בֵּית סֵפֶר טוֹב וּמַחְמִיר וּנְטוּל בְּנֵי אָדָם!״
    אֵלִי מִהֲרָה לָלֶכֶת לְצַד סָבָתָהּ. הִיא יָדְעָה שֶׁמּוּטָב לֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִם סָבְתָא סְפְּרַיְטְלִי כְּשֶׁהִיא כּוֹעֶסֶת.
     
    יַעֲשֶׂה לָךְ טוֹב, לְהִתְרַחֵק מִכָּל הַיְּלָדוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הַמְּזַעְזְעוֹת הָאֵלֶּה.״
    אֵלִי הִזְעִיפָה פָּנִים, כִּי חָשְׁבָה עַל חַבְרוֹתֶיהָ הָאֱנוֹשִׁיּוֹת, גֶּ׳ס וְקֵיְטְלִין מִבֵּית סֵפֶר ״עֵין־דָּרוֹם״. אֵלִי לָמְדָה שָׁם רַק זְמַן קָצָר, אֲבָל זֹאת הָיְתָה הַתְּקוּפָה הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁלָּהּ בְּבֵית סֵפֶר כָּלְשֶׁהוּ. הִיא גַּם בְּדִיּוּק הִתְחִילָה לְהִשְׁתַּלֵּב, כְּשֶׁסָּבְתָא הִגִּיעָה וְהוֹצִיאָה אוֹתָהּ מִשָּׁם!
    ״הֵן לֹא מְזַעְזְעוֹת. רֻבָּן מַמָּשׁ נֶחְמָדוֹת,״ אָמְרָה אֵלִי בְּכַעַס. ״הַרְבֵּה יוֹתֵר נֶחְמָדוֹת מֵהַרְבֵּה פֵיוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּירָה,״ מִלְמְלָה. ״כְּמוֹ גַּבִּי, לְמָשָׁל.״
    גַּבִּילוֹטָה לָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר לְפֵיוֹת הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ לָמְדָה אֵלִי — בֵּית סֵפֶר ״פְּרִיחַת־הַטַּחַב״. הִיא וְאֵלִי הָיוּ אוֹיְבוֹת מֵאָז שֶׁאֵלִי הִצְמִיחָה לָהּ בְּטָעוּת שָׂפָם גָּדוֹל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים. מֵאָז גַּבִּי נִסְּתָה כָּל הַזְּמַן לְהִתְנַקֵּם בְּאֵלִי.
    ״מָה?״ שָׁאֲלָה סָבְתָא בְּכַעַס.
    ״כְּלוּם!״ מִהֲרָה אֵלִי לְהָשִׁיב. ״פָּשׁוּט תָּהִיתִי, אֵיךְ מַגִּיעִים לְעִיר הַקֶּשֶׁת?״
    סָבְתָא נִרְאֲתָה כְּעוּסָה. ״מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת, כַּמּוּבָן!״ אָמְרָה. ״הָיִית אֲמוּרָה לָדַעַת הַכֹּל עַל שַׁעַר הַקֶּשֶׁת אִם קָרָאת אֶת תַּקְּנוֹן הַפֵיוֹת.״
    אֵלִי שָׁתְקָה. תַּקְּנוֹן הַפֵיוֹת הוּא סֵפֶר חֻקִּים עֲנָק שֶׁפֵיוֹת בֵּית סֵפֶר אֲמוּרוֹת לִקְרֹא מִדֵּי יוֹם. אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלִי נִסְּתָה לִקְרֹא אוֹתוֹ, הִיא נִרְדְּמָה! רַק שֶׁאֶת זֶה הִיא לֹא יָכְלָה בְּשׁוּם אֹפֶן לוֹמַר לְסָבְתָא — בִּמְיֻחָד לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁאַחַת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוּמוֹת בְּמִשְׁפַּחַת סְפְּרַיְטְלִי עָזְרָה בִּכְתִיבָתוֹ.
    ״אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת לִתְפֹּס קֶשֶׁת,״ אָמְרָה סָבְתָא, וְשָׁלְפָה מִתּוֹךְ הַמְּעִיל שֶׁלָּהּ מִטְרִיָּה צִבְעוֹנִית גְּדוֹלָה.
    אֵלִי נָשְׂאָה מַבָּטָהּ אֶל הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים. ״לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם,״
    אָמְרָה בְּפִקְפּוּק. ״וְחוּץ מִזֶּה, בָּרֶגַע שֶׁמִּתְקָרְבִים לַקֶּשֶׁת, הִיא נֶעֱלֶמֶת!״
    סָבְתָא פָּתְחָה אֶת הַמִּטְרִיָּה. ״לֹא מְדֻבָּר בִּמְצִיאַת בְּדַל קֶשֶׁת,״ הִיא הִסְבִּירָה בְּכַעַס. ״מְדֻבָּר בַּהֲבָאַת הַקֶּשֶׁת אֵלֵינוּ.״
    אֵלִי כָּבְשָׁה צְחוֹק. כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁקְּשָׁתוֹת לֹא בָּאוֹת כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן!
    אֲבָל סָבְתָא הֵרִימָה אֶת הַמִּטְרִיָּה גָּבוֹהַּ, וְקָרָה דָּבָר מַדְהִים. טִפּוֹת מַיִם הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת מֵהַמִּזְרָקָה וּלְרַחֵף אֶל הַמִּטְרִיָּה. עַד מְהֵרָה עָמַד בָּאֲוִיר גֶּשֶׁם דַּק. הַקֶּשֶׁת הוֹפִיעָה בְּאֶמְצַע הַגֶּשֶׁם הֶעָדִין וְהִתְקַמְּרָה לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם.
     
    ״בּוֹאִי,״ הוֹרְתָה לָהּ סָבְתָא. הִיא תָּפְסָה אֶת אֵלִי וְקָפְצָה עַל הַקֶּשֶׁת.
    וְכָךְ אֵלִי מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ גּוֹלֶשֶׁת עַל הַקֶּשֶׁת. אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ עַל רַכֶּבֶת הָרִים עֲנָקִית, צָחֲקָה אֵלִי לְעַצְמָהּ כְּשֶׁעָלְתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר גָּבוֹהַּ. חֲבָל שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה עַל סְקֶטְבּוֹרְד!
     
    הַקֶּשֶׁת הָיְתָה חֲלָקָה וּסְפוֹגִית לְמַגָּע, אֲבָל יְבֵשָׁה לְגַמְרֵי. אֵלִי הִתְיַשְּׁבָה עָלֶיהָ וְאָחֲזָה בַּצְּדָדִים. לְמַטָּה הָלְכָה הָעִיר וְנֶעֶשְׂתָה קְטַנָּה, עַד שֶׁאֵלִי בְּקֹשִׁי רָאֲתָה אוֹתָהּ.
    בִּקְפִיצִיּוּת קַלָּה הִגִּיעוּ אֵלִי וְסָבָתָהּ לְפִסְגַּת הַקֶּשֶׁת. הֵן הִבִּיטוּ לְמַטָּה, וְאֵלִי רָאֲתָה מַשֶּׁהוּ מַדְהִים. מֵעֶבְרָהּ הָאֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁת הָיְתָה הָעִיר שֶׁבָּהּ הִיא גָּדְלָה, מֵעֶבְרָהּ הָאַחֵר הָיְתָה עִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּקְסוּמָה, מְנַצְנֶצֶת וּמַבְהִיקָה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
    עִיר הַקֶּשֶׁת! חָשְׁבָה אֵלִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
    ״הַחְזִיקִי חָזָק, אֵלִינוֹרָה!״ קָרְאָה סָבְתָא כְּשֶׁהֵן יָרְדוּ בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת אֶל מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת. ״אֲנַחְנוּ כְּבָר מַגִּיעוֹת.״
     

     
     
    עפה מבית הספר לפיות-מעבר לקשת מרדית באדג'ר
    תָּאֲרוּ לְעַצְמְכֶם שֶׁאַתֶּם מְטַיְּלִים בַּפַּארְק וְרוֹאִים יַלְדָּה וּזְקֵנָה מְמַהֲרוֹת. הַיַּלְדָּה נִרְאֵית כְּמוֹ תַּלְמִידָה רְגִילָה, אֲבָל כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ קְצָת קְטַנּוֹת וּשְׂעָרָהּ מַבְרִיק מְאוֹד מְאוֹד. אוּלַי תַּחְשְׁבוּ שֶׁהַזְּקֵנָה הִיא סָבְתָא שֶׁל הַיַּלְדָּה. מִן הַסְּתָם תַּחְשְׁבוּ שֶׁהִיא אוֹמֶרֶת, ״בּוֹאִי, יַקִּירָתִי, בּוֹאִי נֵלֵךְ הַבַּיְתָה כְּדֵי שֶׁסָּבְתָא אֲבָל בּוֹ־בַּזְּמַן הִדְאִיגוּ אוֹתָהּ כַּמָּה דְּבָרִים. לְמָשָׁל, לְאָן הֵן הוֹלְכוֹת?
    אֵלִי גָּרָה בָּעִיר הַזֹּאת כָּל חַיֶּיהָ, וְהִיא יָדְעָה הֵיכָן נִמְצָאִים כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר לְפֵיוֹת. לְמַעֲשֶׂה, הִיא כְּבָר לָמְדָה בִּשְׁלוֹשָׁה מֵהֶם! לְרֹעַ הַמַּזָּל הִיא גַּם נֶאֶלְצָה לַעֲזֹב אֶת שְׁלָשְׁתָּם. הַכֹּל מִשְׁתַּבֵּשׁ לְאֵלִי בְּבָתֵּי סֵפֶר.
    אֲבָל מַשֶּׁהוּ אַחֵר הִטְרִיד אֶת אֵלִי. הַאִם סָבְתָא בִּכְלָל אָמְרָה לַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלִּי לְאֵיזֶה בֵּית סֵפֶר הִיא שׁוֹלַחַת אוֹתִי?
    אִמָּא שֶׁל אֵלִי הָיְתָה מַמְצִיאָנִית בְּכִירָה בְּחֶבְרַת ״פֵיוֹת בְּעַ״מ״. לָאַחֲרוֹנָה הִיא נִקְרְאָה לָצֵאת לִמְשִׂימָה סוֹדִית בְּיוֹתֵר. גַּם אָבִיהָ שֶׁל אֵלִי וַאֲחוֹתָהּ הַתִּינֹקֶת נָסְעוּ אִתָּהּ.
    אֲבָל לְאֵלִי לֹא הִרְשׁוּ לְהִצְטָרֵף. הַנְּסִיעָה הָיְתָה סוֹדִית כָּל כָּךְ, שֶׁבְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ לֹא הֻרְשׁוּ לִשְׁלֹחַ לָהּ אֲפִלּוּ הוֹדָעוֹת־שַׁרְבִיט וּלְסַפֵּר לָהּ הֵיכָן הֵם נִמְצָאִים וּמָה הֵם עוֹשִׂים. אֵלִי לֹא שָׁמְעָה מֵהֶם הֲמוֹן זְמַן.
    אֲנִי מְקַוָּה שֶׁהֵם יַחְזְרוּ בְּקָרוֹב! חָשְׁבָה אֵלִי בִּזְמַן שֶׁסָּבָתָהּ גָּרְרָה אוֹתָהּ בִּזְרוֹעָהּ. יַחֲסִית לְאִשָּׁה קְטַנָּה כָּל כָּךְ, הָיְתָה לְסָבְתָא אֲחִיזָה חֲזָקָה מְאוֹד.
    סָבְתָא הוֹבִילָה אֶת אֵלִי לְמֶרְכַּז הַגַּן הַמְּקוֹמִי.
    ״אְמְמְ, סְלִיחָה, סָבְתָא,״ אָמְרָה אֵלִי בְּקוֹלָהּ הַמְּנֻמָּס בְּיוֹתֵר.
    ״מָה, אֵלִינוֹרָה?״ עָנְתָה סָבָתָהּ בַּחֲטָף.
    ״אֲנִי פָּשׁוּט יוֹדַעַת שֶׁאֵין בָּתֵּי סֵפֶר לְפֵיוֹת בַּפַּארְק הַזֶּה,״ אָמְרָה אֵלִי.
    סָבְתָא נֶעֶצְרָה לְפֶתַע לְיַד הַמִּזְרָקָה הַגְּדוֹלָה בְּאֶמְצַע הַפַּארְק. ״בֵּית הַסֵּפֶר שֶׁאֲנִי לוֹקַחַת אוֹתָךְ אֵלָיו לֹא נִמְצָא בַּפַּארְק הַזֶּה,״ נָזְפָה. ״הוּא בְּעִיר הַקֶּשֶׁת.״
    אֵלִי הִבִּיטָה מֻפְתַּעַת בְּסָבָתָהּ. ״עִיר הַקֶּשֶׁת!״ אָמְרָה. עִיר הַקֶּשֶׁת הִיא הַבִּירָה שֶׁל מַמְלֶכֶת הַפֵיוֹת. ״לֹא הָיִיתִי שָׁם אַף פַּעַם.״
    ״אָז הִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁתִּהְיִי שָׁם,״ אָמְרָה סָבְתָא. ״רַק לְפֵיוֹת מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְשָׁם. זֶהתָּכִין לָךְ עוּגִיּוֹת.״
    אַתֶּם מְחַיְּכִים וְחוֹשְׁבִים: אֵיזוֹ סָבְתָא מַקְסִימָה, וְאֵיזוֹ יַלְדָּה רְגִילָה לְגַמְרֵי. הֵן בֶּטַח מְטַיְּלוֹת בְּיַחַד — כְּמוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, נוֹהֲגִים לְטַיֵּל. טוֹב, אַתֶּם צוֹדְקִים לְגַבֵּי דָּבָר אֶחָד — הַזְּקֵנָה הִיא סָבְתָא שֶׁל הַיַּלְדָּה. אֲבָל אַתֶּם טוֹעִים לְגַבֵּי כָּל הַשְּׁאָר. טוֹעִים לְגַמְרֵי. דָּבָר רִאשׁוֹן, הַיַּלְדָּה הַזֹּאת בִּכְלָל לֹא רְגִילָה. הִיא פֵיָה וּשְׁמָהּ אֵלִי.
    אִם הֲיִיתֶם מֻמְחִים לְפֵיוֹת, הֲיִיתֶם שָׂמִים לֵב שֶׁיֵּשׁ לָהּ בְּדִיּוּק עֲשָׂרָה נְמָשִׁים, וְשֶׁאֶצְבְּעוֹתֶיהָ קְצָת נוֹצְצוֹת. אֲבָל אֶת הַכְּנָפַיִם שֶׁלָּהּ לֹא הֲיִיתֶם רוֹאִים, כִּי הִיא מַסְתִּירָה אוֹתָן מִתַּחַת לַבְּגָדִים. גַּם סָבְתָא שֶׁל אֵלֵי פֵיָה. אֲבָל הִיא לֹא מַמָּשׁ מַקְסִימָה...
     
    לְמַעֲשֶׂה, בִּזְמַן שֶׁהֵן מִהֲרוּ בַּפַּארְק, סָבְתָא שֶׁל אֵלִי אָמְרָה לָהּ, ״אֲנִי לֹא יוֹדַעַת מָה הַהוֹרִים שֶׁלָּךְ חָשְׁבוּ כְּשֶׁהֵם רָשְׁמוּ אוֹתָךְ לְבֵית סֵפֶר שֶׁל בְּנֵי אָדָם לִפְנֵי שֶׁהֵם נָסְעוּ. גַּם כָּכָה לֹא חֲסֵרִים לָךְ הֶרְגֵּלִים מְגֻנִּים! הִשְׁאַרְתִּי הוֹדָעָה לְאִמָּא שֶׁלָּךְ שֶׁאֲנִי רוֹשֶׁמֶת אוֹתָךְ לְבֵית סֵפֶר מְעֻלֶּה לְפֵיוֹת, בֵּית סֵפֶר טוֹב וּמַחְמִיר וּנְטוּל בְּנֵי אָדָם!״
    אֵלִי מִהֲרָה לָלֶכֶת לְצַד סָבָתָהּ. הִיא יָדְעָה שֶׁמּוּטָב לֹא לְהִתְוַכֵּחַ עִם סָבְתָא סְפְּרַיְטְלִי כְּשֶׁהִיא כּוֹעֶסֶת.
     
    יַעֲשֶׂה לָךְ טוֹב, לְהִתְרַחֵק מִכָּל הַיְּלָדוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הַמְּזַעְזְעוֹת הָאֵלֶּה.״
    אֵלִי הִזְעִיפָה פָּנִים, כִּי חָשְׁבָה עַל חַבְרוֹתֶיהָ הָאֱנוֹשִׁיּוֹת, גֶּ׳ס וְקֵיְטְלִין מִבֵּית סֵפֶר ״עֵין־דָּרוֹם״. אֵלִי לָמְדָה שָׁם רַק זְמַן קָצָר, אֲבָל זֹאת הָיְתָה הַתְּקוּפָה הֲכִי מְאֻשֶּׁרֶת שֶׁלָּהּ בְּבֵית סֵפֶר כָּלְשֶׁהוּ. הִיא גַּם בְּדִיּוּק הִתְחִילָה לְהִשְׁתַּלֵּב, כְּשֶׁסָּבְתָא הִגִּיעָה וְהוֹצִיאָה אוֹתָהּ מִשָּׁם!
    ״הֵן לֹא מְזַעְזְעוֹת. רֻבָּן מַמָּשׁ נֶחְמָדוֹת,״ אָמְרָה אֵלִי בְּכַעַס. ״הַרְבֵּה יוֹתֵר נֶחְמָדוֹת מֵהַרְבֵּה פֵיוֹת שֶׁאֲנִי מַכִּירָה,״ מִלְמְלָה. ״כְּמוֹ גַּבִּי, לְמָשָׁל.״
    גַּבִּילוֹטָה לָמְדָה בְּבֵית הַסֵּפֶר לְפֵיוֹת הָאַחֲרוֹן שֶׁבּוֹ לָמְדָה אֵלִי — בֵּית סֵפֶר ״פְּרִיחַת־הַטַּחַב״. הִיא וְאֵלִי הָיוּ אוֹיְבוֹת מֵאָז שֶׁאֵלִי הִצְמִיחָה לָהּ בְּטָעוּת שָׂפָם גָּדוֹל בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַלִּמּוּדִים. מֵאָז גַּבִּי נִסְּתָה כָּל הַזְּמַן לְהִתְנַקֵּם בְּאֵלִי.
    ״מָה?״ שָׁאֲלָה סָבְתָא בְּכַעַס.
    ״כְּלוּם!״ מִהֲרָה אֵלִי לְהָשִׁיב. ״פָּשׁוּט תָּהִיתִי, אֵיךְ מַגִּיעִים לְעִיר הַקֶּשֶׁת?״
    סָבְתָא נִרְאֲתָה כְּעוּסָה. ״מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת, כַּמּוּבָן!״ אָמְרָה. ״הָיִית אֲמוּרָה לָדַעַת הַכֹּל עַל שַׁעַר הַקֶּשֶׁת אִם קָרָאת אֶת תַּקְּנוֹן הַפֵיוֹת.״
    אֵלִי שָׁתְקָה. תַּקְּנוֹן הַפֵיוֹת הוּא סֵפֶר חֻקִּים עֲנָק שֶׁפֵיוֹת בֵּית סֵפֶר אֲמוּרוֹת לִקְרֹא מִדֵּי יוֹם. אֲבָל בְּכָל פַּעַם שֶׁאֵלִי נִסְּתָה לִקְרֹא אוֹתוֹ, הִיא נִרְדְּמָה! רַק שֶׁאֶת זֶה הִיא לֹא יָכְלָה בְּשׁוּם אֹפֶן לוֹמַר לְסָבְתָא — בִּמְיֻחָד לְאוֹר הָעֻבְדָּה שֶׁאַחַת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוּמוֹת בְּמִשְׁפַּחַת סְפְּרַיְטְלִי עָזְרָה בִּכְתִיבָתוֹ.
    ״אֲנַחְנוּ צְרִיכוֹת לִתְפֹּס קֶשֶׁת,״ אָמְרָה סָבְתָא, וְשָׁלְפָה מִתּוֹךְ הַמְּעִיל שֶׁלָּהּ מִטְרִיָּה צִבְעוֹנִית גְּדוֹלָה.
    אֵלִי נָשְׂאָה מַבָּטָהּ אֶל הַשָּׁמַיִם הַתְּכֻלִּים. ״לֹא נִרְאֶה לִי שֶׁעוֹמֵד לָרֶדֶת גֶּשֶׁם,״
    אָמְרָה בְּפִקְפּוּק. ״וְחוּץ מִזֶּה, בָּרֶגַע שֶׁמִּתְקָרְבִים לַקֶּשֶׁת, הִיא נֶעֱלֶמֶת!״
    סָבְתָא פָּתְחָה אֶת הַמִּטְרִיָּה. ״לֹא מְדֻבָּר בִּמְצִיאַת בְּדַל קֶשֶׁת,״ הִיא הִסְבִּירָה בְּכַעַס. ״מְדֻבָּר בַּהֲבָאַת הַקֶּשֶׁת אֵלֵינוּ.״
    אֵלִי כָּבְשָׁה צְחוֹק. כֻּלָּם יוֹדְעִים שֶׁקְּשָׁתוֹת לֹא בָּאוֹת כְּשֶׁקּוֹרְאִים לָהֶן!
    אֲבָל סָבְתָא הֵרִימָה אֶת הַמִּטְרִיָּה גָּבוֹהַּ, וְקָרָה דָּבָר מַדְהִים. טִפּוֹת מַיִם הֵחֵלּוּ לַעֲלוֹת מֵהַמִּזְרָקָה וּלְרַחֵף אֶל הַמִּטְרִיָּה. עַד מְהֵרָה עָמַד בָּאֲוִיר גֶּשֶׁם דַּק. הַקֶּשֶׁת הוֹפִיעָה בְּאֶמְצַע הַגֶּשֶׁם הֶעָדִין וְהִתְקַמְּרָה לְעֵבֶר הַשָּׁמַיִם.
     
    ״בּוֹאִי,״ הוֹרְתָה לָהּ סָבְתָא. הִיא תָּפְסָה אֶת אֵלִי וְקָפְצָה עַל הַקֶּשֶׁת.
    וְכָךְ אֵלִי מָצְאָה אֶת עַצְמָהּ גּוֹלֶשֶׁת עַל הַקֶּשֶׁת. אֲנִי מַרְגִּישָׁה כְּמוֹ עַל רַכֶּבֶת הָרִים עֲנָקִית, צָחֲקָה אֵלִי לְעַצְמָהּ כְּשֶׁעָלְתָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר גָּבוֹהַּ. חֲבָל שֶׁאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה עַל סְקֶטְבּוֹרְד!
     
    הַקֶּשֶׁת הָיְתָה חֲלָקָה וּסְפוֹגִית לְמַגָּע, אֲבָל יְבֵשָׁה לְגַמְרֵי. אֵלִי הִתְיַשְּׁבָה עָלֶיהָ וְאָחֲזָה בַּצְּדָדִים. לְמַטָּה הָלְכָה הָעִיר וְנֶעֶשְׂתָה קְטַנָּה, עַד שֶׁאֵלִי בְּקֹשִׁי רָאֲתָה אוֹתָהּ.
    בִּקְפִיצִיּוּת קַלָּה הִגִּיעוּ אֵלִי וְסָבָתָהּ לְפִסְגַּת הַקֶּשֶׁת. הֵן הִבִּיטוּ לְמַטָּה, וְאֵלִי רָאֲתָה מַשֶּׁהוּ מַדְהִים. מֵעֶבְרָהּ הָאֶחָד שֶׁל הַקֶּשֶׁת הָיְתָה הָעִיר שֶׁבָּהּ הִיא גָּדְלָה, מֵעֶבְרָהּ הָאַחֵר הָיְתָה עִיר רַחֲבַת יָדַיִם וּקְסוּמָה, מְנַצְנֶצֶת וּמַבְהִיקָה בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
    עִיר הַקֶּשֶׁת! חָשְׁבָה אֵלִי בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
    ״הַחְזִיקִי חָזָק, אֵלִינוֹרָה!״ קָרְאָה סָבְתָא כְּשֶׁהֵן יָרְדוּ בִּמְהִירוּת מְסַחְרֶרֶת אֶל מֵעֵבֶר לַקֶּשֶׁת. ״אֲנַחְנוּ כְּבָר מַגִּיעוֹת.״