האם AI יחליף אותי?

מבוא

בין אזעקות לאלגוריתמים: למה כתבתי את הספר הזה

אני כותב את השורות האלו באחת התקופות הכי סוערות שחווינו פה בארץ. אזעקות, מלחמה, חוסר ודאות כלכלית, חברה שסועה. ומצד שני – גיוסי ענק בהיי־טק, מיזמי AI שממשיכים לרוץ ויזמים צעירים המסרבים להיכנע למציאות.

אנחנו חיים תמיד בשני קצוות שנעים בין המציאות הקשה לבין פרצי חדשנות. בין תחושת חירום יומיומית לבין ראייה חדשנית העוסקת ביצירת עתיד טוב יותר. בין פחד לבין סקרנות.

ואני? אני שון, איש של טכנולוגיה וחדשנות, שנמצא כבר עשור בתוך העולם הזה. עולם המכיל בתוכו טכנולוגיה, קוד, מערכות חכמות ו־AI.

ראיתי, ואני ממשיך לראות גם היום, איך מחשבים ומערכות טכנולוגיות הם שותפים מלאים לחיים שלנו בכל רגע ביום. אנחנו פוגשים אותם באינטראקציה עם רמזורים בדרך לעבודה, עם רופאים במרפאה, עם המורים בבית הספר, בפגישות בבנק או במהלך גלישה באפליקציה ואפילו במסגרות החינוך של הילדים שלנו.

ככל שהשנים עוברות והטכנולוגיה מתקדמת, אני מבין יותר ויותר שמשהו מאיתנו הולך ונשכח מאחור.

מה נשכח, אתם שואלים? האנשים.

הורים, מורים, תלמידים, עובדים ופנסיונרים. כולנו מוקפים בטכנולוגיה – אבל מעטים מאיתנו באמת מבינים מה קורה מאחורי הקלעים. לא מפני שאנחנו לא חכמים, אלא מפני שאף אחד אינו עוצר ומסביר באמת, בפשטות, בלי ז’רגון מקצועי, בלי להפחיד ובלי לעשות מזה "קסם שחור", מהי המשמעות של שימוש בטכנולוגיה כמו זו שנכנסת לחיינו כמעט באוטומט.

מפגש בין דורות
התמזל מזלי וסבתי מצד אימא עדיין איתי. אני משתדל לבלות איתה כמה שיותר זמן. אחרי הכול, אף אחד לא יהיה פה לנצח.

יש בינינו פער גילים שניתן לגשר עליו בשיח כמעט על כל נושא שבעולם, חוץ מתחום אחד – טכנולוגיה.

לפעמים אני מרגיש שזה נראה לה כאילו נסעתי בזמן מהעתיד לתקופה שלה ואני חייזר שמביא איתו חידושים טכנולוגיים שהיא אינה מבינה.

כשאני אצלה אני מתפקד כמעין טכנאי לכל הדברים שלא עובדים בבית – הטלוויזיה, השלט, ה־WiFi, ה־Youtube, האפליקציה שנעלמה לה מהמסך הראשי של הטלפון הנייד והיא חשבה שנמחקה לה ושלל תקלות נוספות.

בכל פעם מחדש זה מכה בי – הרי מדובר בתפעול בסיסי של טכנולוגיה לא חדשנית במיוחד, כזו שאני מתפעל מתוך שינה.

אז איך אני מדבר איתה על מטבעות דיגיטליים כשהיא עדיין הולכת לבנק פיזית לבדוק את מצב החשבון?

איך אני מדבר איתה על אינטרנט ו־WiFi כשעדיין יש לה טלפון קווי בבית?

איך אני אמור ללמד אותה כמה ChatGPT יכול לעזור לה כשמבחינתה מדובר בחייזר?

והשאלה החשובה ביותר – איך אוכל לגשר על הפער בינינו ולתת לה את הכלים המתאימים לחיות בעולם שמשתנה מהר כל כך?

כאן נכנסת לתמונה תחושת השליחות שלי.

ברשותכם, אספר לכם קצת על עצמי. שמי שון, בזמן כתיבת הספר הזה ימלאו לי 29 אביבים. את חיי המקצועיים התחלתי בגיל 18 בבית הספר למקצועות המחשב, ומאז אני נמצא במערכת יחסים מחייבת עם הטכנולוגיה. כיום, אני מנהל בכיר בחברת היי־טק אמריקאית שמתעסקת בין היתר בתחום הבינה המלאכותית – ה־AI.

כילד, תמיד מצאתי את עצמי בחברת מבוגרים. בעוד שאר הילדים שיחקו בארגז החול, מצאתי את עצמי יושב ליד שולחן המבוגרים ומאזין לשיחות, כמו זבוב על הקיר. שאלות גדולות ובעלות משמעות תמיד העסיקו אותי בחיים ואת אחת השאלות האלו אני שואל את עצמי כבר כמה שנים טובות – האם AI יחליף אותי?

אני כותב את הספר הזה לא כדי להרשים אף אחד, אלא כדי להזמין אתכם למסע.

מסע להבנה, מסע של ביטחון עצמי, מסע שיאפשר לכם לא לפחד מהטכנולוגיה, אלא לשתף איתה פעולה. להבין מה היא עושה, מה היא משנה, איפה היא מסוכנת ואיפה היא יכולה להציל חיים.

ולמה עכשיו? כי העולם משתנה. אבל בישראל – הוא משתנה במהירות כפולה.

אנחנו מדינה קטנה עם איומים גדולים אבל גם עם מוחות מבריקים. אנחנו נמצאים בנקודת מפנה – או שנשכיל להנגיש את עידן ה־AI לכולם, או שניצור פערים מסוכנים בינינו לבין העולם.

אז אם אתם שואלים את עצמכם:

- האם הבינה המלאכותית תיקח לי את העבודה?

- איך הילדים שלי יסתדרו בעולם שהכול בו אוטומטי?

- האם זה הזמן ללמוד משהו חדש?

הספר הזה הוא בשבילכם!

הוא ייקח אתכם לתחילת הסיפור – מה היא טכנולוגיה ומה זה בכלל מחשב עד לשאלה הרלוונטית כל כך היום – איך מודלי AI עובדים, איך הם משתלבים בחיים שלנו ואיך אתם יכולים לתעל אותם לטובתכם האישית ולא רק לצרוך אותם. בעצם, איך תוכלו להפוך מצרכנים ליצרנים.

אני מאמין שספרי הדרכה מהסוג הזה אינם צריכים להיות ארוכים. לכן אני כותב את הספר הזה בצורה פרקטית ונגישה, בגובה העיניים, כדי שכל אחד מכם יוכל להבין דברים מסובכים בצורה פשוטה.

איך איש חכם אמר לי פעם? ״תסביר פשוט ולאט, אבין מהר.״

כשתסיימו לקרוא את הספר הזה, אני מקווה שתרגישו דבר אחד – שאתם לא מאחור.

בא לי שתרגישו שאתם בעניינים, שאתם חלק מעידן ה־AI, ששייך לכולנו.

פרק 1

מהי טכנולוגיה ואיך היא הפכה לחלק מאיתנו?

זהו בוקר שגרתי. השעה היא 6:45.

השעון החכם שעל היד שלך רוטט קלות. לא סתם כי הגדרת שעון מעורר – אלא כי הוא ניתח את מחזורי השינה שלך והבין שזה הרגע שבו תקום הכי רענן.

אתה מושיט יד, מרים את הטלפון וקורא הודעה מ"וולט": "ארוחת הבוקר שלך בדרך."

איך הם ידעו להזמין עבורך בדיוק את מה שמתחשק לך הבוקר?

לא באמת הזמנת, פשוט שכחת לבטל את ההוראה האוטומטית שהגדרת אתמול ב־ChatGPT.

הטלפון פולט עדכון חדשות קצר בקול של קריין שאתה אוהב.

העדכון נכתב כטקסט, אך תוכנת AI הפכה אותו לקול מציאותי תוך שניות.

בדרך לעבודה אתה שומע פודקאסט שכולו נכתב, הוקלט ופורסם על ידי מודל בינה מלאכותית.

אתה בכלל לא שם לב לזה.

האם אתה שולט בטכנולוגיה או שהיא שולטת ביומיום שלך?

טכנולוגיה היא בעצם פתרון
אנחנו רגילים לחשוב על טכנולוגיה כדבר מתקדם, עתידני, “הייטקיסטי”. אבל האמת היא שהמונח ”טכנולוגיה” הוא הרבה יותר בסיסי: טכנולוגיה היא כל כלי, שיטה או רעיון, שהאדם פיתח כדי לפתור בעיה או להקל על עצמו.

הגלגל היה טכנולוגיה, גם האש, הביוב, החקלאות. בהמשך – מכונת הכביסה, המיקרוגל, המעלית, הדפוס, החשמל. ומאוחר יותר – המחשב, האינטרנט, הסמרטפון. כל אחד מהם בא לפתור בעיה כלשהי ולאפשר לזן האנושי להתייעל – להיות מהיר יותר, לאפשר תזוזה למרחקים גדולים יותר, לצמצם את העייפות, לחסוך זמן, לחשב טוב יותר מספרים וחשבונות ולרכוש ידע.

זוהי הסיבה, שכדי להבין את עידן הבינה המלאכותית, עלינו להבין את האבולוציה של הפתרונות ואת ההיסטוריה מאחורי ההתפתחויות הטכנולוגיות השונות לאורך השנים.

האבולוציה של הטכנולוגיה:

המכנה המשותף – כל שלב שעברנו ניפץ את מגבלותיו של השלב הקודם לו.

כל טכנולוגיה טובה מעניקה לאדם כוח־על שלא היה לו קודם.

בשלב האחרון קורה משהו מהותי שמשנה את התמונה:

הטכנולוגיה לא רק עוזרת לנו – היא מתחילה להבין אותנו. במקום להפעיל אותה, ישנו סיכון שהיא זו שתתחיל להפעיל אותנו.

מהו ההבדל בין טכנולוגיה “רגילה” ל”חכמה”?

- טכנולוגיה רגילה: אתה לוחץ והיא פועלת.

- טכנולוגיה חכמה: היא מבינה מה אתה צריך, לפעמים עוד לפני שביקשת.

ברשותכם, בואו נשתעשע בכמה דוגמאות ממשיות:

טכנולוגיה רגילה – אתה מתקשר למוקד ומשוטט בין השלוחות השונות עד שאתה מוצא את השלוחה המתאימה.

טכנולוגיה חכמה – המוקד מזהה לפי הקול שלך מה מצבך הנפשי ומעביר אותך לגורם המתאים.

טכנולוגיה רגילה - אתה מחפש מידע בגוגל.

טכנולוגיה חכמה - אתה שואל שאלה בצ׳אט ומקבל תשובה מלאה, המבוססת על מידע עשיר.

זה בדיוק המקום שבו נולדות שאלות חדשות:

מי מחליט? מה נכון? האם אפשר לסמוך על הטכנולוגיה החכמה הזו? אבל עוד לפני כן, חשוב להבין איך הגענו לפה.

טכנולוגיה ישראלית: בין אילוץ ליצירתיות
המציאות הישראלית חייבה אותנו למצוא פתרונות ולאלתר תוך כדי תנועה. הרי אין יותר מדי משאבים, אין לנו זמן ובעיקר, אין שקט. זו הסיבה שדווקא מישראל צמחו דברים כמו:

כיפת ברזל – שילוב חכם של ראייה ממוחשבת, בינה מלאכותית ותגובה מהירה.

Waze – פתרון המתבסס על קהילתיות ומאפשר ניהול תנועה.

Mobileye – ראייה ממוחשבת לרכב אוטונומי.

אפילו בצוק איתן, במשברים כלכליים ובקורונה, היזמות הישראלית לא עצרה. היינו חייבים, אז המצאנו.

במהלך מלחמת ״חרבות ברזל״, הפתרונות הפכו מתקדמים יותר:

* זיהוי מטרות בזמן אמת דרך טכנולוגיות AI.

* בוטים שעונים לאזרחים בוואטסאפ בתחומי חיים שונים.

* ניתוח מידע רפואי תחת עומס.

המציאות הישראלית יוצרת לנו סיבות למצוא פתרונות טכנולוגיים שלאחר מכן משנים את העולם כולו.

חומרה, תוכנה ודאטה – בפשטות
כדי להבין את העולם הדיגיטלי שסביבנו, מהטלפון הנייד שבכיס דרך הרכב החכם ועד מערכות הבינה המלאכותית, צריך להכיר שלושה מושגים פשוטים שחוזרים על עצמם כמעט בכל טכנולוגיה:

חומרה, תוכנה ומידע.

זה אולי נשמע טכני, אבל תכף תראו כמה זה הגיוני.

בואו נדמיין לרגע שהעולם הדיגיטלי הוא כמו גוף האדם: הגוף עצמו – הידיים, הרגליים, העיניים – זו החומרה.

כל מה שאפשר לראות ולגעת בו: מחשבים, טלפונים, מצלמות או רכיבים אלקטרוניים. המוח שמפעיל את הגוף – זו התוכנה. הוא חושב, מתכנן ומחליט, ממש כמו אפליקציה שמפעילה מערכות ומגיבה למה שקורה סביב. הזיכרונות, החוויות והידע שאנחנו צוברים לאורך החיים – זהו המידע. המידע שהמוח משתמש בו כדי להבין, להחליט ולפעול. בעולם הדיגיטלי אלו הטקסטים, התמונות, הסרטונים, המיקומים וההעדפות – כל מה שנאסף ונשמר.

שלושתם – חומרה, תוכנה ומידע – עובדים יחד ומרכיבים כמעט כל מערכת טכנולוגית. כמו גוף חי – בלי גוף אין מה להפעיל, בלי מוח אין מי שיפעיל ובלי זיכרון אין משמעות לשאר המערכת.

רגע של פילוסופיה
כשמכונה יודעת להבין טקסטים, רגשות, תנועה או כוונה – היא לא רק “טכנולוגיה”, אלא כבר סוג של ישות דיגיטלית. היא לא רק עונה – היא משתתפת בשיחה. היא לא רק מציגה מידע – היא ממליצה ומסייעת בקבלת החלטות. כשיש לה גישה למידע עלינו, היא לומדת להכיר אותנו טוב יותר משאנחנו מכירים את עצמנו.

שאלות למחשבה

- מהי הטכנולוגיה ששינתה את החיים שלך בצורה המשמעותית ביותר?

- האם אי פעם הרגשת שהטכנולוגיה “חושבת בשבילך”? אם כן, מתי ובאילו סיטואציות?

• אילו יתרונות יש לעולם כזה? ואילו סכנות?

לקראת הפרק הבא
עכשיו, כשאנחנו מתחילים להבין מהי טכנולוגיה ואיך היא שזורה כמעט בכל רגע בחיים שלנו, הגיע הזמן לעצור לרגע ולשאול – איך בכלל הגענו עד הלום? האם תמיד היינו מוקפים בטכנולוגיה?

האם הרגע הזה שבו בינה מלאכותית כותבת לנו מיילים, ממליצה על טיפול רפואי או בוחרת עבורנו במה לצפות בטלוויזיה הגיע בפתאומיות? האם מדובר בתהליך ארוך ועמוק בן מאות שנים?

בפרק הבא נצא למסע בזמן דרך נקודות המפנה הגדולות בתולדות האנושות: המהפכה החקלאית, המהפכה התעשייתית, מהפכת המידע והמהפכה הדיגיטלית.

בכל שלב נבין איך שינוי טכנולוגי אחד שינה סדרי עולם. נסקור ביחד איך אנשים עבדו, איך הם חיו ואיך השינויים הטכנולוגיים השפיעו עליהם לאורך השנים.

נראה מה משותף לכל המהפכות האלו וכיצד המהפכה הנוכחית של הבינה המלאכותית שוברת את כל הכללים. כי אם בעבר טכנולוגיה החליפה שרירים, היום היא מתחילה להחליף מחשבה – וזה משנה הכול. נבין למה מה שקורה עכשיו כל כך מהיר, כל כך עמוק וכל כך מטלטל – אבל גם מלא בהזדמנויות.

והכי חשוב, נראה איך כל מהפכה נולדה לא מתוך נוחות, אלא דווקא מתוך לחץ, מגבלות, מלחמות ומשברים.

בדיוק כמו המציאות שאנחנו חווים כאן בישראל.

ואז תבינו – הבינה המלאכותית היא לא "קסם".

היא פשוט השלב הבא באבולוציה אנושית ארוכה של פתרון בעיות.