פתח דבר
נפתלי דרעי
מזכ"ל מת"ן
בפתח ספר שמספר את סיפור מועצת תנועות הנוער ביובל שנותיה ראוי לצטט את מרטין בובר שכתב "תנועת נוער היא שאנסה חדשה לאנושות."1 דומה שתנועות הנוער כבר הוכיחו בעבר ומוכיחות גם כיום עד כמה הן רלוונטיות, מובילות ומשמעותיות לשותפים בתנועות, לפעילים ולחברה בישראל.
תנועת נוער היא רעיון המשתנה מתנועה לתנועה בהתאם לתפיסת העולם התנועתית ועל פי מסורותיה. לנוכח מציאות חיינו במדינה נדרשו התנועות לכל אורך השנים להיאבק על תקציבים, על מקומות לפעילות, על אישורים ליציאה למסעות ולמחנות ועל כללי בטיחות שיאפשרו פעולה ברוח התנועות.
לשם שמירת היכולות לפעולה, קמה מועצת תנועות הנוער. בתקנון משנת 1976 נכתב "מועצת תנועות הנוער בישראל מהווה מוסד עליון משותף לארגוני הנוער2 במדינת ישראל ותפקידה הוא לטפל בעניינים המשותפים לחבריה לטובת כלל הנוער בישראל ומתוך זיקה לתנועה הציונית ..."
במהלך השנים נקלעו התנועות כמו גם המועצה למצוקות — בין שמפאת המחסור התקציבי המלווה את תנועות הנוער מראשיתן, שכמותו חווינו גם בשנה האחרונה, ובין שמחמת עימותים אידאולוגיים שלעיתים חדרו גם לחדר הישיבות במועצת תנועות הנוער. ואולם, השכלנו להתעלות מעל ההבדלים, להגיע להבנות ולהסכמות, ולעיתים — גם הסכמנו שלא להסכים.
חוסנה של המועצה נחשף במלוא עוזו בשנים של מאבקים שהגיעו לפתחו של בג"ץ. המאבקים, שהנהגות התנועות היו שותפות להם, חיזקו בסופו של דבר את מת"ן והובילו לתחושת שותפות שאין משמעותי ממנה בשולחן המועצה.
במחקר שלפנינו מתוארות שנים בהן חווינו תהליכים שאפשרו לנו להתגבר על מצוקות רעיוניות. לא אחת ניתן דגש להירתמות משותפת ולסיוע לתנועות שהתקשו לפעול. מרתק להיווכח עד כמה חוזרות, מדי כמה שנים או עשורים, בעיות דומות שמנסות לערער את פעילות התנועות ואת אופיין ועצמאותן.
הענקת פרס ישראל למת"ן על מפעל חיים — תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, 2008. מימין: דליה איציק, יו"ר הכנסת; שמעון פרס, נשיא המדינה; אהוד אולמרט, ראש הממשלה; יולי תמיר, שרת החינוך; נפתלי דרעי, מזכ"ל מת"ן. צילום: פרס ישראל
בחלוף יובל שנים ראוי להביט לאחור בנחת מסוימת. מועצת תנועות הנוער היא גוף שמקפיד לפעול ברוח עקרונות הקמתה, תוך הדגשת השמירה על עצמאות התנועות והשגת שיתופי הפעולה לביצוע משימות משותפות, ממש כפי שנכתב בתקנון: "... המועצה תכבד את עצמאותן הרעיונית, החינוכית והארגונית של כל חברותיה. הסתייגות תנועה מהחלטות המועצה בעניין מהותי אינה פוגעת בחברותה של תנועה במועצה."
אנחנו כאן למען מטרה מרכזית משותפת — האפשרות לפעול ולהפעיל בכל רחבי המדינה ובכל זמן.
כל אלה התאפשרו ומתאפשרים בזכות האנשים. החל במנהיגי התנועות — אנשי חזון ומעשה, חולמים ושתי רגליהם על הקרקע, מנהיגים שהגיעו לתפקידיהם מתוך תחושת שליחות ונאמנות לרוח תנועתם שבה צמחו רובם מילדות ונערות.
ראויים להערכה אנשי משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, שמלווים את המועצה במקצועיות ומתוך הבנה עמוקה, וכן משרדי ממשלה נוספים וארגונים רבים, שמאמינים בתנועות הנוער ומבקשים לשתף פעולה עם המועצה ולהוביל תהליכים בחברה הישראלית.
שולחן המועצה על שלל זרמיו — ולמעשה, כל זרמי החברה הישראלית — הוא תופעה ייחודית בנוף. ולראיה — היכולת של מנהיגי תנועות הנוער לשבת ביחד, להחליט ביחד, להשתתף במפעלים לאומיים ותנועתיים ולשמר את רוח תנועתם.
אני משוכנע שעוד נכונו שנים רבות של שותפות, פעולות משותפות והצלחות לצד התמודדות עם קשיים. שנים שבהן לא ייחלשו האמונה בכוחן של התנועות להוביל תהליכים חזקים ויציבים בחברה הישראלית בצד הביטחון בהמשך שיתוף הפעולה עם מוסדות המדינה והארגונים השונים.
הספר פורס לעינינו סיכום מרתק של יובל ראשון, ולמעשה מזמין לעידן נוסף של עשייה מרובה והטבעת חותם בחברה הישראלית.
נאחל לכולנו שנשכיל לשמר את הרוח המיוחדת של מועצת תנועות הנוער, וכמובן, את מקומן החשוב של תנועות הנוער במדינת ישראל.
ניסים שלם
יו"ר מת"ן, יו"ר תנועת הנוער הלאומי — בית"ר
לעיתים, בסוף מהדורת חדשות מטלטלת וגדושת תיאורים של עימותים, ריבים ועלבונות, אני מחייך לעצמי וחושב אם שמעו שם, במערכת החדשות, על שולחן מועצת תנועות הנוער.
בישיבות הנהלת המועצה, במהלך דיונים כאלה ואחרים, אני אוהב לסקור את הנוכחים. את נציגי כל הזרמים בחברה הישראלית. רואה את החברויות שנדמות כמובנות מאליהן, שומע על עשייה משותפת גם בצד תפיסות עולם כמעט מנוגדות ומעיין בקול קורא או במערך פעילות שמראים, הלכה למעשה, איך מתגברים על קשיים ופועלים ביחד.
ניסים שלם, יו"ר מת"ן, קבלת אות הנשיא להתנדבות.
משכן נשיאי ישראל, 2020. צילום: מת"ן
זוהי גדולתה של מועצת תנועות הנוער. במרוצת שנות חברותי במועצה ובתפקידי כיושב־הראש למדתי עד כמה חשוב לא להתערב בעניינים הפנימיים של התנועות ולא לנסות לשנות את תפיסותיהן, ועד כמה פשוט וטבעי להקשיב, להכיר, להבין, ולעיתים לא להסכים — אבל תמיד לחפש ולמצוא את הדרכים לפעול יחדיו.
כראש תנועת הנוער הלאומי — בית"ר, לא אחת מצאתי את עצמי מתפלא עד כמה דרכי הפעולה והפעולות בתנועתי דומות לאלו של תנועות מהצד האחר של המפה הפוליטית. בעצם, כך למדנו במועצה; זה בכלל לא משנה מאיפה באת. מה שחשוב הוא הנכונות להקשיב, להיפתח ולשתף פעולה.
מועצת תנועות הנוער נאבקת לא מעט. העיקרון שאנו מקפידים עליו הוא שאיננו נאבקים נגד, אלא למען. העשייה שלנו ממוקדת בקידום ענייני תנועות הנוער וביוזמות משותפות שיאפשרו מרחבי פעולה, היתכנות כלכלית והשפעה על החברה בישראל.
בשנות העשרים לחיי, בעודי מחפש נתיב להתמקד בו כבוגר, נמשכתי שוב ושוב לחזור אל הפעילות בתנועה. תחושת ההתמקדות בעשייה משמעותית, היכולת להנחיל ערכים ותפיסות עולם שאני מאמין בהם ולהמשיך לפעול ברוח התנועה שאני חייב לה חלק כה גדול מעיצוב תפיסת עולמי היא תחושה מנצחת. אני יודע שרבים מחברותיי וחבריי שפעילים בתנועת הנוער שותפים לתחושה זו.
ספר היובל של מועצת תנועות הנוער יוצא לאור אחרי שנה קשה, שנת מלחמה שהחלה אחרי אותה שבת ארורה, 7 באוקטובר 2023. המועצה ידעה להירתם מיידית לסיוע, ולהיות בכל מקום שנדרש. תנועות הנוער הצליחו להמשיך בפעילות ולא ויתרו עליה גם בקרב הקהילות המפונות וגם באזורים שחוו מתקפות מתמשכות.
בנימה אישית, כמי שחווה שנים קשות מנשוא בשבי בסוריה, אני מתפלל ומייחל לסיום הימים הנוראים ולחזרה לשגרה. תהליך שלעולם לא יהיה קל, אבל חובה עלינו לשאוף להגיע אליו.
תפקיד יושב ראש מועצת תנועת הנוער הוא זכות שנפלה בחלקי. זכות מיוחדת לשהות במחיצתם של אנשי מעשה שמעיזים גם לחלום. זכות לשתף פעולה עם צוות המועצה — צוות של מקצוענים שבראש מעייניהם יוזמות ופעולות שתחברנה בין התנועות ותוכלנה להוביל לתרומה משמעותית למדינת ישראל.
אני משוכנע שהיובל הראשון, המתואר בספר שלפנינו, מצביע על הנתיב שראוי לנו, לכל התנועות, להמשיך לצעוד בו — נתיב של שיתופי פעולה, ישיבה ביחד והתאגדות למען מטרה משותפת — חיזוק תנועות הנוער בחברה הישראלית.
שהרי כולנו מסכימים, "שִׁירָה הַנֹּעַר, שִׁיר עֲתִידֵנוּ."3
הקדמה
מועצת תנועות הנוער בישראל הוקמה כמועצה עצמאית בשנת 1974. קדמו לכך כמה שנות התלבטות בדבר המתכונת הראויה. שנתיים מיום הקמתה אושר תקנון המועצה, ולימים התבררה חשיבותם הרבה של סעיפיו בהקשר לחוסנה של המועצה וליכולתה להכיל זרמים מגוונים — מנוגדים לעיתים — של החברה הישראלית בפורום משותף, סביב שולחן אחד.
במלאות יובל למועצת תנועות הנוער ראוי לבחון את התהליכים שהובילו להקמתה — הצורך והרצון בפעולה משותפת של תנועות הנוער בישראל; לסקור נושאים, עימותים, צעדים ותהליכים, ולהציג את ההישגים — פעילויות משותפות, יוזמות לאומיות שנתפסו כתרומה של ממש לחברה הישראלית והובלת תהליכים חינוכיים במסגרות החינוך בישראל. כל אלה מצביעים על ייחודה של מועצת תנועות הנוער ועל היותה תופעה מיוחדת וחשובה בחברה הישראלית. אם להקדים את מסקנות המחקר, ניווכח כיצד הנכונות להסכים שלא להסכים על חלק מהנושאים, היא שאפשרה להמשיך לפעול ביחד במגוון תחומים ומשימות, וחרף הקשיים — לקצור פירות.
ראשיתו של המחקר שבבסיס ספר זה באיסוף מידע מארכיונים, ובראשם ארכיון יד טבנקין (להלן: אי"ט), שבו מרוכזים התיקים של ארכיון מועצת תנועות הנוער בגלגוליה השונים וארכיוני תנועת הצופים, תנועת הנוער העובד והלומד ותנועת המחנות העולים. ארכיון זה אוצר מידע רב גם על פעילויות של תנועות אחרות וכן שמורים בו ארכיונים אישיים של פעילים בתנועות הנוער ובמוסדות המדינה הקשורים לנושא.
בארכיון המדינה (להלן: אה"מ) נעזרתי כדי לאתר מידע על החלטות ממשלה ודיונים שנערכו בהקשר של מועצת תנועות הנוער, בייחוד בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.
מקור מידע חשוב נוסף שאִפשר לי להצליב את המידע הארכיוני היו ראיונות אישיים עם יושבי ראש ופעילים מרכזיים לשעבר במועצת תנועות הנוער — מת"ן.4 זכיתי למפגשים מרתקים עם אנשים שבתקופת כהונתם ופעילותם היו תנועות הנוער כמעט כל עולמם וזוכרים את ימיהם בתנועה ובמועצה כתקופה שהיו שמחים לחזור אליה ברצון ובאהבה רבה.
התחושה המשותפת לכל העוסקים במלאכה — עד כמה המשימות חשובות לחוסנה של מדינת ישראל — מצביעה על מקומן המשמעותי של תנועות הנוער ושל מת"ן בהוויה החינוכית־ערכית של כל הפעילים המרכזיים בתנועות.
הצוות הנוכחי במת"ן רואה את המשימות שהמועצה עוסקת בהן כפעולה משותפת, מקצועית ומתוכננת של תנועות הנוער הנעשית למען ייצובן והצלחתן. בסיום הספר בחרתי להציג כמה מהפרויקטים המרכזיים המבוצעים באמצעות מת"ן. רוחב היריעה, היכולת להתמיד ולפעול תחת קורת גג אחת והביקוש העקבי מצד משרדי ממשלה וארגונים רבים לפעולה משותפת עם המועצה הם הוכחה לתוצריו של תהליך התמקצעות בד בבד עם שימור הרוח של תנועות הנוער ועצמאותן הבלתי־מעורערת.
מטבע הדברים, בספר שנסקרות בו עשרות שנים אין אפשרות לספר על הכול. הבחירה בנושאים המוצגים ובתהליכים המתוארים נבעה מבחירה, בעקבות עיון במידע שנאסף. בהינתן המידע הארכיוני הרב מוזמנים הקוראים להעמיק בקריאת החומרים בארכיונים עצמם, ולהזמין את הפעילים בעבר ובהווה להמשיך ולשוחח בנושא. בשנים האחרונות התקדם מאוד תהליך ההנגשה הדיגיטלית של חומרים ארכיוניים, עובדה שמסייעת להגיע בקלות לחומרים מגוונים.
בראש ובראשונה, מהווה ספר זה סקירה היסטורית. לפיכך, חולקו פרקיו לפי תקופות — החל בימים שקדמו להקמת המועצה דרך העשורים שלאחריה וכלה במבט מסכם על יובל שנות פעילות.
אשר לתמונות, מרבית התצלומים השמורים בארכיונים, באוצר התמונות הלאומי ובארכיונים פרטיים מתעדים פעילות של תנועות הנוער. מגוון התמונות שמתארות פעילות משותפת של המועצה אינו גדול. בייחוד חסרים תצלומים כאלה משנות החמישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים. אקווה כי בתמונות שנבחרו יש כדי להאיר מעט את הדברים שנכתבו, ולהמחיש את רוח התקופה.
אל מול אוסף התמונות העצום המסקרות את פעילויות תנועות הנוער, אפשר שראוי לבחון את ריכוזן במאגר מידע היסטורי של תצלומים וקטעי וידאו. מאגר כזה ילמד את סיפורן של התנועות בצליל, בתמונה ובאומר, ויתרום עד מאוד לשדה המחקר וליכולת לספר את הסיפור השלם.
קודם שנצלול לסיפורה של מועצת תנועות הנוער לאורך יובל שנותיה, אבקש להודות לאנשי ארכיון יד טבנקין — ד"ר רוני עזתי, מנהל הארכיון בתקופת המחקר, יובל רון אשר על חדר העיון ואיתור התיקים המבוקשים וד"ר מאשה זולוטורבסקי־בר, מנהלת הארכיון.
תודתי שלוחה לכל המרואיינים שנענו ברצון לפנייתי והקדישו מזמנם כדי לדבר בפתיחות ולספר את סיפור המועצה.
לצוות מת"ן — שלומית רונן ליבנה, רועי תשובה, טל מדר ומיקי אבישר שהשלימו מידע, התלבטו איתי בשאלות לאורך תהליך העבודה וסייעו ברצון ובמקצועיות.
ותודה אחרונה לנפתלי דרעי, מזכ"ל מת"ן, שראה חשיבות במחקר ובהוצאת הספר, הקדיש שעות מזמנו לכל שאלה ובירור והאיר נקודות שלעיתים, בקריאת פרוטוקולים וסיכומים, נותרו מעט מעורפלות.
ספר היובל של מת"ן מסכם — בזווית אישית — עשור של מחקרי מועצת תנועות הנוער. מאז המחקר הראשון שעסק במסע אל ההגשמה החדשה,5 בוצעו ופורסמו תריסר מחקרים ויצא לאור ספר מאמרים בשיתוף פעולה עם מכון מופ"ת.6 נוסף על כך, הוקם מאגר ידע. מידע חדש ומעודכן מתווסף אליו בקביעות והוא משמש מקור לידע ולתובנות לחוקרים, לתלמידים, למתעניינים ולאנשי התנועות.7
מאז היותי פעיל בתנועת נוער, לפני כמה וכמה עשורים, שמור אצלי מקום של הערכה וגעגוע לימים של פעילות אינטנסיבית ועשייה בתחושה של מעשה ערכי משמעותי למדינת ישראל. עם זאת, חשוב לי לציין כי בבואי לבחון את תנועות הנוער בכלל, ובמחקר זה בפרט, עשיתי כל מאמץ להקפיד על אובייקטיביות מחקרית ועל הבאת קשת הדעות והאירועים כהווייתם, ככל הניתן.8
למותר להבהיר כי כל טעות בספר היא על אחריותי. בהתאם לצורך יבוצעו תיקונים במהדורה הדיגיטלית.
נעם אבן
שער היסטורי: מה היה קודם?
ביוני 1948, זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות, נידון במשרד הביטחון נושא הקמת הנח"ל ועתידן של ההכשרות המגויסות. תנועות הנוער החלוציות התכנסו בפורום משותף כדי לנסח הסכמות בדבר תנאי הגיוס של חברי ההכשרות. המצע המשותף נועד לייצג את כלל התנועות אל מול משרד הביטחון. המסמך ששלחו חברי הפורום לכל תנועות הנוער נחתם בשם "מועצת תנועות הנוער", מועצה שעדיין לא קמה באופן רשמי. על מכתב התנועות לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון, שנשלח באוגוסט 1948 ועסק בגיוס ילידי 1931 ובהקמת מסגרת להכשרות, חתמו מזכירי התנועות.9
בעקבות התנגדות תנועת הצופים, ואחריהם התנועה המאוחדת, נפסקו המהלכים להקמת מועצה משותפת.10 נציגי הצופים, יהודה ברקאי ושמואל אבי־עד תג'ר, לימים מפקד הפלוגה הראשונה של הנח"ל, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה החדשים, המשיכו בהתדיינות עם ראש הממשלה והיו שותפים לתהליך הקמת הנח"ל.
המסמך שנחתם בשם "מועצת תנועות הנוער" אשר קדם למכתב שיישלח לבן־גוריון היה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במושג. בתנועות הנוער התחדדה ההבנה כי מועצה משותפת המייצגת את כל התנועות החלוציות עשויה להוות כוח משמעותי בבואן להציג דרישות או כדי לפעול למען אינטרסים משותפים. הגם שעדיין לא הוסכם על הקמת מועצה משותפת שתפעל בקביעות ועל אף התנגדות הצופים לרעיון, במהלך השנים התקיימו שיחות ומפגשים בין הנהגות תנועות הנוער ונעשו ניסיונות לגבש פורום משותף וקבוע. ההידברות נמשכה גם בעיתות משבר ועל רקע פילוגים ועימותים מעצם העובדה שתמיד נותרו נושאים משותפים ורלוונטיים לכל התנועות. דוגמאות לכך הם הדיונים והשיחות שנערכו בנושא הנח"ל; תיאומים שהתחייבו בנוגע למחנות, למפעלי קיץ ולטיולים באזורים שדרשו אישורים ביטחוניים; שיחות בהקשר להשתתפות באירועים שכל תנועות הנוער הוזמנו אליהם, ולימים — מאבקן של תנועות הנוער במשרד החינוך והתרבות סביב סוגיית הכניסה לבתי הספר, שנרחיב בה בהמשך. אלא שבכל האמור בנושאי תוכן והדרכה, בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה כמעט שאין בנמצא סיכומי דיונים משותפים, עדות למסרים רעיוניים או תוכניות עבודה משותפות. הסיבה לכך היא שהתנועות פעלו לאורה של דרך רעיונית, ומחלקות ההדרכה שלהן הקפידו לחדד את המסרים כדי שההבדל ביניהן יהיה ברור. כך למשל, כשם שתנועת הנוער העובד (לימים: הנוער העובד והלומד) פעלה בקרב התנועות הקיבוציות "האיחוד" ו"המאוחד", תנועת הנוער העובד הלאומי (לימים: הנוער הלאומי) ובית"ר (לימים: הנוער הלאומי — בית"ר) הקפידו על דרכן הרעיונית ברוחו של זאב ז'בוטינסקי.
מאז שנות החמישים, ובמשך כשלושה עשורים, עד הקמתה של מועצת תנועות הנוער העצמאית ב־1974, היו תנועות הנוער החלוציות, ובהמשך גם תנועות הנוער הציוניות, קשורות בשני גופים מוסדיים שפעלו במקביל: מועצת תנועות הנוער בישראל, המסונפת לארגון הנוער העולמי WAY,11 שפעלה בחסות המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, והמועצה לענייני תנועות הנוער במשרד החינוך והתרבות (לימים: המועצה המייעצת לענייני תנועות הנוער). אסקור בקצרה את עשייתן של שתי המועצות שפעלו במקביל, בחלק מהתקופה; את עקרונותיהן ועשייתן, ואת קשריהן עם תנועות הנוער.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
פתח דבר
נפתלי דרעי
מזכ"ל מת"ן
בפתח ספר שמספר את סיפור מועצת תנועות הנוער ביובל שנותיה ראוי לצטט את מרטין בובר שכתב "תנועת נוער היא שאנסה חדשה לאנושות."1 דומה שתנועות הנוער כבר הוכיחו בעבר ומוכיחות גם כיום עד כמה הן רלוונטיות, מובילות ומשמעותיות לשותפים בתנועות, לפעילים ולחברה בישראל.
תנועת נוער היא רעיון המשתנה מתנועה לתנועה בהתאם לתפיסת העולם התנועתית ועל פי מסורותיה. לנוכח מציאות חיינו במדינה נדרשו התנועות לכל אורך השנים להיאבק על תקציבים, על מקומות לפעילות, על אישורים ליציאה למסעות ולמחנות ועל כללי בטיחות שיאפשרו פעולה ברוח התנועות.
לשם שמירת היכולות לפעולה, קמה מועצת תנועות הנוער. בתקנון משנת 1976 נכתב "מועצת תנועות הנוער בישראל מהווה מוסד עליון משותף לארגוני הנוער2 במדינת ישראל ותפקידה הוא לטפל בעניינים המשותפים לחבריה לטובת כלל הנוער בישראל ומתוך זיקה לתנועה הציונית ..."
במהלך השנים נקלעו התנועות כמו גם המועצה למצוקות — בין שמפאת המחסור התקציבי המלווה את תנועות הנוער מראשיתן, שכמותו חווינו גם בשנה האחרונה, ובין שמחמת עימותים אידאולוגיים שלעיתים חדרו גם לחדר הישיבות במועצת תנועות הנוער. ואולם, השכלנו להתעלות מעל ההבדלים, להגיע להבנות ולהסכמות, ולעיתים — גם הסכמנו שלא להסכים.
חוסנה של המועצה נחשף במלוא עוזו בשנים של מאבקים שהגיעו לפתחו של בג"ץ. המאבקים, שהנהגות התנועות היו שותפות להם, חיזקו בסופו של דבר את מת"ן והובילו לתחושת שותפות שאין משמעותי ממנה בשולחן המועצה.
במחקר שלפנינו מתוארות שנים בהן חווינו תהליכים שאפשרו לנו להתגבר על מצוקות רעיוניות. לא אחת ניתן דגש להירתמות משותפת ולסיוע לתנועות שהתקשו לפעול. מרתק להיווכח עד כמה חוזרות, מדי כמה שנים או עשורים, בעיות דומות שמנסות לערער את פעילות התנועות ואת אופיין ועצמאותן.
הענקת פרס ישראל למת"ן על מפעל חיים — תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה, 2008. מימין: דליה איציק, יו"ר הכנסת; שמעון פרס, נשיא המדינה; אהוד אולמרט, ראש הממשלה; יולי תמיר, שרת החינוך; נפתלי דרעי, מזכ"ל מת"ן. צילום: פרס ישראל
בחלוף יובל שנים ראוי להביט לאחור בנחת מסוימת. מועצת תנועות הנוער היא גוף שמקפיד לפעול ברוח עקרונות הקמתה, תוך הדגשת השמירה על עצמאות התנועות והשגת שיתופי הפעולה לביצוע משימות משותפות, ממש כפי שנכתב בתקנון: "... המועצה תכבד את עצמאותן הרעיונית, החינוכית והארגונית של כל חברותיה. הסתייגות תנועה מהחלטות המועצה בעניין מהותי אינה פוגעת בחברותה של תנועה במועצה."
אנחנו כאן למען מטרה מרכזית משותפת — האפשרות לפעול ולהפעיל בכל רחבי המדינה ובכל זמן.
כל אלה התאפשרו ומתאפשרים בזכות האנשים. החל במנהיגי התנועות — אנשי חזון ומעשה, חולמים ושתי רגליהם על הקרקע, מנהיגים שהגיעו לתפקידיהם מתוך תחושת שליחות ונאמנות לרוח תנועתם שבה צמחו רובם מילדות ונערות.
ראויים להערכה אנשי משרד החינוך, מינהל חברה ונוער, שמלווים את המועצה במקצועיות ומתוך הבנה עמוקה, וכן משרדי ממשלה נוספים וארגונים רבים, שמאמינים בתנועות הנוער ומבקשים לשתף פעולה עם המועצה ולהוביל תהליכים בחברה הישראלית.
שולחן המועצה על שלל זרמיו — ולמעשה, כל זרמי החברה הישראלית — הוא תופעה ייחודית בנוף. ולראיה — היכולת של מנהיגי תנועות הנוער לשבת ביחד, להחליט ביחד, להשתתף במפעלים לאומיים ותנועתיים ולשמר את רוח תנועתם.
אני משוכנע שעוד נכונו שנים רבות של שותפות, פעולות משותפות והצלחות לצד התמודדות עם קשיים. שנים שבהן לא ייחלשו האמונה בכוחן של התנועות להוביל תהליכים חזקים ויציבים בחברה הישראלית בצד הביטחון בהמשך שיתוף הפעולה עם מוסדות המדינה והארגונים השונים.
הספר פורס לעינינו סיכום מרתק של יובל ראשון, ולמעשה מזמין לעידן נוסף של עשייה מרובה והטבעת חותם בחברה הישראלית.
נאחל לכולנו שנשכיל לשמר את הרוח המיוחדת של מועצת תנועות הנוער, וכמובן, את מקומן החשוב של תנועות הנוער במדינת ישראל.
ניסים שלם
יו"ר מת"ן, יו"ר תנועת הנוער הלאומי — בית"ר
לעיתים, בסוף מהדורת חדשות מטלטלת וגדושת תיאורים של עימותים, ריבים ועלבונות, אני מחייך לעצמי וחושב אם שמעו שם, במערכת החדשות, על שולחן מועצת תנועות הנוער.
בישיבות הנהלת המועצה, במהלך דיונים כאלה ואחרים, אני אוהב לסקור את הנוכחים. את נציגי כל הזרמים בחברה הישראלית. רואה את החברויות שנדמות כמובנות מאליהן, שומע על עשייה משותפת גם בצד תפיסות עולם כמעט מנוגדות ומעיין בקול קורא או במערך פעילות שמראים, הלכה למעשה, איך מתגברים על קשיים ופועלים ביחד.
ניסים שלם, יו"ר מת"ן, קבלת אות הנשיא להתנדבות.
משכן נשיאי ישראל, 2020. צילום: מת"ן
זוהי גדולתה של מועצת תנועות הנוער. במרוצת שנות חברותי במועצה ובתפקידי כיושב־הראש למדתי עד כמה חשוב לא להתערב בעניינים הפנימיים של התנועות ולא לנסות לשנות את תפיסותיהן, ועד כמה פשוט וטבעי להקשיב, להכיר, להבין, ולעיתים לא להסכים — אבל תמיד לחפש ולמצוא את הדרכים לפעול יחדיו.
כראש תנועת הנוער הלאומי — בית"ר, לא אחת מצאתי את עצמי מתפלא עד כמה דרכי הפעולה והפעולות בתנועתי דומות לאלו של תנועות מהצד האחר של המפה הפוליטית. בעצם, כך למדנו במועצה; זה בכלל לא משנה מאיפה באת. מה שחשוב הוא הנכונות להקשיב, להיפתח ולשתף פעולה.
מועצת תנועות הנוער נאבקת לא מעט. העיקרון שאנו מקפידים עליו הוא שאיננו נאבקים נגד, אלא למען. העשייה שלנו ממוקדת בקידום ענייני תנועות הנוער וביוזמות משותפות שיאפשרו מרחבי פעולה, היתכנות כלכלית והשפעה על החברה בישראל.
בשנות העשרים לחיי, בעודי מחפש נתיב להתמקד בו כבוגר, נמשכתי שוב ושוב לחזור אל הפעילות בתנועה. תחושת ההתמקדות בעשייה משמעותית, היכולת להנחיל ערכים ותפיסות עולם שאני מאמין בהם ולהמשיך לפעול ברוח התנועה שאני חייב לה חלק כה גדול מעיצוב תפיסת עולמי היא תחושה מנצחת. אני יודע שרבים מחברותיי וחבריי שפעילים בתנועת הנוער שותפים לתחושה זו.
ספר היובל של מועצת תנועות הנוער יוצא לאור אחרי שנה קשה, שנת מלחמה שהחלה אחרי אותה שבת ארורה, 7 באוקטובר 2023. המועצה ידעה להירתם מיידית לסיוע, ולהיות בכל מקום שנדרש. תנועות הנוער הצליחו להמשיך בפעילות ולא ויתרו עליה גם בקרב הקהילות המפונות וגם באזורים שחוו מתקפות מתמשכות.
בנימה אישית, כמי שחווה שנים קשות מנשוא בשבי בסוריה, אני מתפלל ומייחל לסיום הימים הנוראים ולחזרה לשגרה. תהליך שלעולם לא יהיה קל, אבל חובה עלינו לשאוף להגיע אליו.
תפקיד יושב ראש מועצת תנועת הנוער הוא זכות שנפלה בחלקי. זכות מיוחדת לשהות במחיצתם של אנשי מעשה שמעיזים גם לחלום. זכות לשתף פעולה עם צוות המועצה — צוות של מקצוענים שבראש מעייניהם יוזמות ופעולות שתחברנה בין התנועות ותוכלנה להוביל לתרומה משמעותית למדינת ישראל.
אני משוכנע שהיובל הראשון, המתואר בספר שלפנינו, מצביע על הנתיב שראוי לנו, לכל התנועות, להמשיך לצעוד בו — נתיב של שיתופי פעולה, ישיבה ביחד והתאגדות למען מטרה משותפת — חיזוק תנועות הנוער בחברה הישראלית.
שהרי כולנו מסכימים, "שִׁירָה הַנֹּעַר, שִׁיר עֲתִידֵנוּ."3
הקדמה
מועצת תנועות הנוער בישראל הוקמה כמועצה עצמאית בשנת 1974. קדמו לכך כמה שנות התלבטות בדבר המתכונת הראויה. שנתיים מיום הקמתה אושר תקנון המועצה, ולימים התבררה חשיבותם הרבה של סעיפיו בהקשר לחוסנה של המועצה וליכולתה להכיל זרמים מגוונים — מנוגדים לעיתים — של החברה הישראלית בפורום משותף, סביב שולחן אחד.
במלאות יובל למועצת תנועות הנוער ראוי לבחון את התהליכים שהובילו להקמתה — הצורך והרצון בפעולה משותפת של תנועות הנוער בישראל; לסקור נושאים, עימותים, צעדים ותהליכים, ולהציג את ההישגים — פעילויות משותפות, יוזמות לאומיות שנתפסו כתרומה של ממש לחברה הישראלית והובלת תהליכים חינוכיים במסגרות החינוך בישראל. כל אלה מצביעים על ייחודה של מועצת תנועות הנוער ועל היותה תופעה מיוחדת וחשובה בחברה הישראלית. אם להקדים את מסקנות המחקר, ניווכח כיצד הנכונות להסכים שלא להסכים על חלק מהנושאים, היא שאפשרה להמשיך לפעול ביחד במגוון תחומים ומשימות, וחרף הקשיים — לקצור פירות.
ראשיתו של המחקר שבבסיס ספר זה באיסוף מידע מארכיונים, ובראשם ארכיון יד טבנקין (להלן: אי"ט), שבו מרוכזים התיקים של ארכיון מועצת תנועות הנוער בגלגוליה השונים וארכיוני תנועת הצופים, תנועת הנוער העובד והלומד ותנועת המחנות העולים. ארכיון זה אוצר מידע רב גם על פעילויות של תנועות אחרות וכן שמורים בו ארכיונים אישיים של פעילים בתנועות הנוער ובמוסדות המדינה הקשורים לנושא.
בארכיון המדינה (להלן: אה"מ) נעזרתי כדי לאתר מידע על החלטות ממשלה ודיונים שנערכו בהקשר של מועצת תנועות הנוער, בייחוד בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים.
מקור מידע חשוב נוסף שאִפשר לי להצליב את המידע הארכיוני היו ראיונות אישיים עם יושבי ראש ופעילים מרכזיים לשעבר במועצת תנועות הנוער — מת"ן.4 זכיתי למפגשים מרתקים עם אנשים שבתקופת כהונתם ופעילותם היו תנועות הנוער כמעט כל עולמם וזוכרים את ימיהם בתנועה ובמועצה כתקופה שהיו שמחים לחזור אליה ברצון ובאהבה רבה.
התחושה המשותפת לכל העוסקים במלאכה — עד כמה המשימות חשובות לחוסנה של מדינת ישראל — מצביעה על מקומן המשמעותי של תנועות הנוער ושל מת"ן בהוויה החינוכית־ערכית של כל הפעילים המרכזיים בתנועות.
הצוות הנוכחי במת"ן רואה את המשימות שהמועצה עוסקת בהן כפעולה משותפת, מקצועית ומתוכננת של תנועות הנוער הנעשית למען ייצובן והצלחתן. בסיום הספר בחרתי להציג כמה מהפרויקטים המרכזיים המבוצעים באמצעות מת"ן. רוחב היריעה, היכולת להתמיד ולפעול תחת קורת גג אחת והביקוש העקבי מצד משרדי ממשלה וארגונים רבים לפעולה משותפת עם המועצה הם הוכחה לתוצריו של תהליך התמקצעות בד בבד עם שימור הרוח של תנועות הנוער ועצמאותן הבלתי־מעורערת.
מטבע הדברים, בספר שנסקרות בו עשרות שנים אין אפשרות לספר על הכול. הבחירה בנושאים המוצגים ובתהליכים המתוארים נבעה מבחירה, בעקבות עיון במידע שנאסף. בהינתן המידע הארכיוני הרב מוזמנים הקוראים להעמיק בקריאת החומרים בארכיונים עצמם, ולהזמין את הפעילים בעבר ובהווה להמשיך ולשוחח בנושא. בשנים האחרונות התקדם מאוד תהליך ההנגשה הדיגיטלית של חומרים ארכיוניים, עובדה שמסייעת להגיע בקלות לחומרים מגוונים.
בראש ובראשונה, מהווה ספר זה סקירה היסטורית. לפיכך, חולקו פרקיו לפי תקופות — החל בימים שקדמו להקמת המועצה דרך העשורים שלאחריה וכלה במבט מסכם על יובל שנות פעילות.
אשר לתמונות, מרבית התצלומים השמורים בארכיונים, באוצר התמונות הלאומי ובארכיונים פרטיים מתעדים פעילות של תנועות הנוער. מגוון התמונות שמתארות פעילות משותפת של המועצה אינו גדול. בייחוד חסרים תצלומים כאלה משנות החמישים ועד שנות התשעים של המאה העשרים. אקווה כי בתמונות שנבחרו יש כדי להאיר מעט את הדברים שנכתבו, ולהמחיש את רוח התקופה.
אל מול אוסף התמונות העצום המסקרות את פעילויות תנועות הנוער, אפשר שראוי לבחון את ריכוזן במאגר מידע היסטורי של תצלומים וקטעי וידאו. מאגר כזה ילמד את סיפורן של התנועות בצליל, בתמונה ובאומר, ויתרום עד מאוד לשדה המחקר וליכולת לספר את הסיפור השלם.
קודם שנצלול לסיפורה של מועצת תנועות הנוער לאורך יובל שנותיה, אבקש להודות לאנשי ארכיון יד טבנקין — ד"ר רוני עזתי, מנהל הארכיון בתקופת המחקר, יובל רון אשר על חדר העיון ואיתור התיקים המבוקשים וד"ר מאשה זולוטורבסקי־בר, מנהלת הארכיון.
תודתי שלוחה לכל המרואיינים שנענו ברצון לפנייתי והקדישו מזמנם כדי לדבר בפתיחות ולספר את סיפור המועצה.
לצוות מת"ן — שלומית רונן ליבנה, רועי תשובה, טל מדר ומיקי אבישר שהשלימו מידע, התלבטו איתי בשאלות לאורך תהליך העבודה וסייעו ברצון ובמקצועיות.
ותודה אחרונה לנפתלי דרעי, מזכ"ל מת"ן, שראה חשיבות במחקר ובהוצאת הספר, הקדיש שעות מזמנו לכל שאלה ובירור והאיר נקודות שלעיתים, בקריאת פרוטוקולים וסיכומים, נותרו מעט מעורפלות.
ספר היובל של מת"ן מסכם — בזווית אישית — עשור של מחקרי מועצת תנועות הנוער. מאז המחקר הראשון שעסק במסע אל ההגשמה החדשה,5 בוצעו ופורסמו תריסר מחקרים ויצא לאור ספר מאמרים בשיתוף פעולה עם מכון מופ"ת.6 נוסף על כך, הוקם מאגר ידע. מידע חדש ומעודכן מתווסף אליו בקביעות והוא משמש מקור לידע ולתובנות לחוקרים, לתלמידים, למתעניינים ולאנשי התנועות.7
מאז היותי פעיל בתנועת נוער, לפני כמה וכמה עשורים, שמור אצלי מקום של הערכה וגעגוע לימים של פעילות אינטנסיבית ועשייה בתחושה של מעשה ערכי משמעותי למדינת ישראל. עם זאת, חשוב לי לציין כי בבואי לבחון את תנועות הנוער בכלל, ובמחקר זה בפרט, עשיתי כל מאמץ להקפיד על אובייקטיביות מחקרית ועל הבאת קשת הדעות והאירועים כהווייתם, ככל הניתן.8
למותר להבהיר כי כל טעות בספר היא על אחריותי. בהתאם לצורך יבוצעו תיקונים במהדורה הדיגיטלית.
נעם אבן
שער היסטורי: מה היה קודם?
ביוני 1948, זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות, נידון במשרד הביטחון נושא הקמת הנח"ל ועתידן של ההכשרות המגויסות. תנועות הנוער החלוציות התכנסו בפורום משותף כדי לנסח הסכמות בדבר תנאי הגיוס של חברי ההכשרות. המצע המשותף נועד לייצג את כלל התנועות אל מול משרד הביטחון. המסמך ששלחו חברי הפורום לכל תנועות הנוער נחתם בשם "מועצת תנועות הנוער", מועצה שעדיין לא קמה באופן רשמי. על מכתב התנועות לראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן־גוריון, שנשלח באוגוסט 1948 ועסק בגיוס ילידי 1931 ובהקמת מסגרת להכשרות, חתמו מזכירי התנועות.9
בעקבות התנגדות תנועת הצופים, ואחריהם התנועה המאוחדת, נפסקו המהלכים להקמת מועצה משותפת.10 נציגי הצופים, יהודה ברקאי ושמואל אבי־עד תג'ר, לימים מפקד הפלוגה הראשונה של הנח"ל, שכיהנו בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה החדשים, המשיכו בהתדיינות עם ראש הממשלה והיו שותפים לתהליך הקמת הנח"ל.
המסמך שנחתם בשם "מועצת תנועות הנוער" אשר קדם למכתב שיישלח לבן־גוריון היה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש במושג. בתנועות הנוער התחדדה ההבנה כי מועצה משותפת המייצגת את כל התנועות החלוציות עשויה להוות כוח משמעותי בבואן להציג דרישות או כדי לפעול למען אינטרסים משותפים. הגם שעדיין לא הוסכם על הקמת מועצה משותפת שתפעל בקביעות ועל אף התנגדות הצופים לרעיון, במהלך השנים התקיימו שיחות ומפגשים בין הנהגות תנועות הנוער ונעשו ניסיונות לגבש פורום משותף וקבוע. ההידברות נמשכה גם בעיתות משבר ועל רקע פילוגים ועימותים מעצם העובדה שתמיד נותרו נושאים משותפים ורלוונטיים לכל התנועות. דוגמאות לכך הם הדיונים והשיחות שנערכו בנושא הנח"ל; תיאומים שהתחייבו בנוגע למחנות, למפעלי קיץ ולטיולים באזורים שדרשו אישורים ביטחוניים; שיחות בהקשר להשתתפות באירועים שכל תנועות הנוער הוזמנו אליהם, ולימים — מאבקן של תנועות הנוער במשרד החינוך והתרבות סביב סוגיית הכניסה לבתי הספר, שנרחיב בה בהמשך. אלא שבכל האמור בנושאי תוכן והדרכה, בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה כמעט שאין בנמצא סיכומי דיונים משותפים, עדות למסרים רעיוניים או תוכניות עבודה משותפות. הסיבה לכך היא שהתנועות פעלו לאורה של דרך רעיונית, ומחלקות ההדרכה שלהן הקפידו לחדד את המסרים כדי שההבדל ביניהן יהיה ברור. כך למשל, כשם שתנועת הנוער העובד (לימים: הנוער העובד והלומד) פעלה בקרב התנועות הקיבוציות "האיחוד" ו"המאוחד", תנועת הנוער העובד הלאומי (לימים: הנוער הלאומי) ובית"ר (לימים: הנוער הלאומי — בית"ר) הקפידו על דרכן הרעיונית ברוחו של זאב ז'בוטינסקי.
מאז שנות החמישים, ובמשך כשלושה עשורים, עד הקמתה של מועצת תנועות הנוער העצמאית ב־1974, היו תנועות הנוער החלוציות, ובהמשך גם תנועות הנוער הציוניות, קשורות בשני גופים מוסדיים שפעלו במקביל: מועצת תנועות הנוער בישראל, המסונפת לארגון הנוער העולמי WAY,11 שפעלה בחסות המחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית, והמועצה לענייני תנועות הנוער במשרד החינוך והתרבות (לימים: המועצה המייעצת לענייני תנועות הנוער). אסקור בקצרה את עשייתן של שתי המועצות שפעלו במקביל, בחלק מהתקופה; את עקרונותיהן ועשייתן, ואת קשריהן עם תנועות הנוער.
*המשך הפרק זמין בספר המלא*
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
