מסיבת הפתעה - מתוך פתאום דפיקה בדלת

שלושה אנשים ממתינים ליד דלת אינטרקום. רגע מוזר. אם לדייק יותר, רגע מגושם, לא נוח. "גם אתה ליום הולדת של אבנר?" שואל אחד מהם, בעל שפם מאפיר, את זה שלחץ על הזמזם. זה שלחץ מהנהן. גם השלישי, הגבוה עם הפלסטר על האף, מהנהן. "ואללה," מעסה השפם את צווארו בתנועה עצבנית, "אתם חברים שלו?" שניהם מהנהנים. קול נשי בוקע מהאינטרקום, "תעלו, תעלו, קומה עשרים ואחת," ואז - הזמזום שפותח את הדלת. במעלית יש רק עשרים ואחת קומות, אבנר שלנו גר בפנטהאוז. בדרך למעלה השפם מתוודה, הוא לא ממש מכיר אותו. הוא פשוט מנהל את סניף הבנק ברמת אביב שבו יש לאבנר ולפנינה קצמן חשבון. הוא אף פעם לא פגש אותם, רק לפני חודשיים קיבל את הסניף, לפני זה ניהל סניף אחר, קטן יותר, ברעננה. בגלל זה הופתע כשפנינה התקשרה להזמין אותו למסיבה הזאת, אבל היא התעקשה, אמרה שאבנר מאוד ישמח.

גם הפלסטר על האף, מתברר, לא ממש חבר קרוב. הוא סוכן הביטוח של הבעל, פגש אותו רק כמה פעמים. וגם זה היה מזמן. בשנים האחרונות הם מסדרים הכל באי־מיילים. זה שלחץ על הזמזם, נאה אך בעל גבות מחוברות, מכיר אותם הכי טוב. הוא רופא השיניים שלהם. הוא סתם לפנינה ארבעה חורים וגם התקין לה כתר באחת הטוחנות, ולאבנר הוא נאלץ לבצע שתי עקירות פלוס סתימה אחת וטיפול שורש, אבל קשה לומר שהוא חבר.