הַדָּבָר הָרִאשׁוֹן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר מֵהַיּוֹם שֶׁהַכֹּל הִשְׁתַּנָּה הוּא קוֹלָהּ שֶׁל הָרוּחַ.
יָשַׁנְתִּי עַל הַחוֹף לְבַדִּי, כְּשֶׁהִרְגַּשְׁתִּי פִּתְאוֹם טִפּוֹת גֶּשֶׁם עֲדִינוֹת מְטַפְטְפוֹת עַל גּוּפִי.
פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי. הַמַּרְאֶה הָיָה נִפְלָא!
מוּלִי הַיָּם הַכָּחֹל, וְהַחוֹל הָרַךְ הִקִּיף וְעָטַף אוֹתִי.
סָמִי הוּא גּוּר כֶּלֶב יָם אֲפֹר שֶׁחַי חַיִּים יָפִים וּשְׁלֵוִים בַּיָּם. בֹּקֶר אֶחָד הוּא מְגַלֶּה שֶׁאִמָּא שֶׁלּוֹ נֶעֶלְמָה. כְּשֶׁהוּא יוֹצֵא לְחַפֵּשׂ אַחֲרֶיהָ, הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ הַרְחֵק מִבֵּיתוֹ. הַסֵּפֶר מְתָאֵר אֶת הַחֲוָיוֹת שֶׁסָּמִי עוֹבֵר בִּמְקוֹמוֹת זָרִים, עַד לָאִחוּד הַמְּרַגֵּשׁ עִם הַיָּם שֶׁהוּא כֹּה אוֹהֵב.
סָמִי כֶּלֶב הַיָּם מוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה לַיָּם הוּא סִפּוּר עַל סַבְלָנוּת, אוֹפְּטִימִיּוּת וְתִקְוָה. זֶהוּ גַּם סִפּוּר עַל אֲנָשִׁים מְיֻחָדִים הָעוֹסְקִים בִּמְלֶאכֶת קֹדֶשׁ שֶׁל הַצָּלַת בַּעֲלֵי חַיִּים כְּמוֹ סָמִי.
יוּלִי וָן דֶר מִיר הִיא סוֹפֶרֶת יְלָדִים, בַּעֲלַת תֹּאַר שֵׁנִי בְּבִּיוֹלוֹגְיָה יַמִּית, עוֹבֶדֶת בְּמֶרְכַּז הָאִקְלוּם לְחַיּוֹת בַּר בְּאַגְמוֹן הַחוּלָה. סִפְרָהּ "סָמִי כֶּלֶב הַיָּם מוֹצֵא אֶת דַּרְכּוֹ חֲזָרָה הַבַּיְתָה לַיָּם" מְבֻסָּס עַל סָמִי, שֶׁבּוֹ טִפְּלָה בִּתְקוּפַת הִתְנַדְּבוּתָהּ בְּמֶרְכָּז לְהַצָּלַת כַּלְבֵי יָם בְּאִירְלַנְד. יוּלִי מִתְגּוֹרֶרֶת עִם מִשְׁפַּחְתָּהּ בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, וּכְמוֹ סָמִי, הִיא חַיָּה וְנוֹשֶׁמֶת אֶת הַיָּם.