הצל ששומר עליי - פרק בונוס

ליאור

ישראל. לא, סליחה. הבית שלי.

נאלצתי לשהות מחוץ לישראל שלושה שבועות שלמים. בקושי הצלחתי להתקשר ללינור ולילדים. שלושה שבועות לא הרחתי את הריח המיוחד הזה. הריח המיוחד של אנשים שאתה אוהב, של המשפחה שלך. רוב הזמן העבודה שלי הייתה מישראל, אבל באירועים מיוחדים, כמו עכשיו למשל, חיים סמך רק עליי לצאת לשטח ולהיות צל. וזה בדיוק מה שעשיתי.

מהיום שהודעתי לחיים שאני נשאר בתפקיד הבטחתי ללינור שהדברים שחווינו בילדות לא יקרו לילדים שלנו, והשתדלתי להחסיר כמה שפחות. אפילו התייצבתי לכל אספת הורים שיכולתי כדי להיות חלק פעיל מחייהם של הילדים שלי.

חיים מצידו כיפר על הילדות של לינור בתפקיד 'סבא חיים'. מה שהוא לא עשה כאבא הוא עשה כסבא לשני הנכדים המפונקים שלו.

"אברהים," הוא עונה לי לשיחה בקול צרוד משינה.

"רק רציתי לעדכן שאני סוגר את הטלפון שלי לסוף השבוע הקרוב. עכשיו אני עולה הביתה ומשלים את הזמן שהמשפחה שלי איבדה בשלושת השבועות האחרונים. אם יש עניין של חיים ומוות, אתה יודע איפה אני גר."

"תנצל את הזמן לדבר עם אשתך על התפקיד החדש שלך. אנחנו צריכים להחזיר תשובה סופית עד יום ראשון."

"אשתדל. לילה טוב." אני מנתק את השיחה ונכנס בשקט אל הבית החשוך, מניח את המזוודה בכניסה וניגש לבדוק את הילדים.

המשך הפרק זמין בספר המלא