את מתעוררת
מַרְתִּיחָה מַיִם
שׁוֹטֶפֶת פָּנִים
מְצַחְצַחַת שִׁנַּיִם
צוֹעֶדֶת עִם הַקָּפֶה לַסָּלוֹן
טִפּוֹת חֲמִימוֹת נוֹחֲתוֹת אַחֲרַיִךְ עַל הָרִצְפָּה
טוֹבֶלֶת עוּגִיָּה
פֵּרוּרִים רוֹקְדִים סְבִיבֵךְ
נוֹחֲתִים עַל הַסַּפָּה
וְשֶׁקֶט
״אִמָּא, כְּבָר שֵׁשׁ וָחֵצִי, מְאֻחָר״
לוֹחֶשֶׁת
אֲנִי עֵרָה
גַּם לְמָה שֶׁלֹּא נֶאֱמָר
רַק
רוֹצָה אֶת הָרֶגַע הַזֶּה שֶׁלָּךְ לְעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת
מורחת גבס בחורים ישנים
שׁוֹבֶרֶת נִשְׁבֶּרֶת
מַרְכִּיבָה צוֹבַעַת
מְצַיֶּרֶת
תּוֹלָה אַחַת
וְעוֹד אַחַת
וְאַתָּה
הָעֵינַיִם שֶׁלְּךָ מְפֻזָּרוֹת בְּכָל הַבַּיִת
שׁוֹטֶפֶת יָדַיִם
מוֹשִׁיטָה
תִּרְאֶה
אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ יֶלֶד
אֲנִי מְנַסָּה לְתַקֵּן
*
הַבֶּטֶן הַנְּפוּחָה שֶׁלָּהּ
לֹא נוֹשֵׂאת בְּתוֹכָהּ פְּרִי
מַקְּלוֹת נַעֲלַיִם וְאֶגְרוֹפִים
נִדְבְּקוּ לַדְּפָנוֹת.
גַּם נֵס קָפֶה עִם מֶלַח
אֶפְשָׁר לִשְׁתּוֹת כְּשֶׁמִּתְרַגְּלִים