מתכון לחיי נצח

הוא לא דון קישוט

מְשׁוֹרֵר

לֹא רוֹצֶה לִהְיוֹת

מְשׁוֹרֵר.

כְּשֶׁאֵין לוֹ מִלִּים,

הוּא מַתְחִיל לִכְתֹּב.

הוּא לֹא מְנַסֶּה לְהִלָּחֵם,

הוּא מְאַהֵב.

הוּא חַי לֹא נָכוֹן,

וְזֶה מָה שֶׁשּׁוֹמֵר עָלָיו.

קול של תן

קיצור תולדות חייו של אדם

מִן הָאִשָּׁה בָּאתִי

וְאֶל הַתּוֹלָעִים אָשׁוּב.

מִן הַחֹשֶׁךְ הַמֵּימִי אֶל הַחֹשֶׁךְ הַחוֹלִי,

מִן הָרַכּוּת אֶל הָרַכּוּת, אֶל הַקַּשְׁיוּת.

אֲנִי נוֹזְלִים, אֲנִי

עֲצָמוֹת וּמוֹחַ אוֹזֵל, אֲנִי

מְעַט בָּשָׂר שֶׁהֶעֱלֵיתִי וְשֻׁמָּן, אֲנִי

גְּרוּרוֹת שֶׁל מַחֲלוֹת נִשְׁכָּחוֹת וְהוֹווֹת, אֲנִי.

גַּם אֹסֶף הַחֲוָיוֹת, הַמַּעֲשִׂים,

הַחֲשִׁיבוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֲנִי

מְאַבֵּד, מַעֲלִים, מַשְׁחִית, מְבַזְבֵּז.

וַאֲנִי

כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי.

מִן הָאִשָּׁה בָּאתִי

וְאֶל הַתּוֹלָעִים אָשׁוּב.

מִן הַנְּשִׁימָה הָרִאשׁוֹנָה נְטוּלַת הַחֶבֶל.

אַגָּדָה שֶׁל גְּדִילָה, אֲנִי

מוֹסִיף לְעַצְמִי גֹּבַהּ, מַעֲלֶה בָּשָׂר, אֲנִי

מַעֲמִיס עַל עַצְמִי יֶדַע. יֶדַע.

מָה אֲנִי יוֹדֵעַ?

אַרְקִיב שִׁנַּיִם, אַשְׁפִּיף גַּב, אֲנִי

אֲאַבֵּד יָד אוֹ כַּף שֶׁל רֶגֶל

אוֹ אֵיבָר פְּנִימִי שֶׁכְּבָר סָרַח בִּי, אֲנִי

הַחֶבֶל. הַכָּרוּךְ, הַמִּתְכַּרְבֵּל, הַמִּתְהַדֵּק. אֲנִי

אֲאַבֵּד וְלֹא אוּכַל לְהָשִׁיב.

אֵלֵךְ וְאֶתְמַעֵט בְּטוֹב,

טוֹב. אֶעֱשֶׂה טוֹב. אֵרָאֶה טוֹב, אֲנִי

אֶתְמַעֵט עַד לְגַרְגֵּר חֲסַר נְשִׁימָה.

בָּאתִי מִן הָאִשָּׁה.

וְאֶל הַתּוֹלָעִים אָשׁוּב.

מה שהיה

אָז יָצְאוּ מִכָּל הַחֹרִים

שֵׁדִים קְטַנִּים וְקַלֵּי כְּנָפַיִם

שֶׁהִסְתַּרְתִּי

וְגָדְלוּ עַד מְאוֹד

וְקִבְּלוּ פָּנִים, קִבְּלוּ עֵינַיִם,

וּמָה שֶׁהָיָה –

לֹא עוֹד.

אַחֲרֵי שָׁנִים

הֵם פָּרְצוּ לַאֲוִיר הָעוֹלָם –

שֵׁדִים –

לא רֶסֶן, לא מוּסָר,

רוֹמְסִים

וּבְדַרְכָּם לֹא נִשְׁאָר דָּבָר.

הֵם כְּמוֹ יְלָדִים

הָרוֹצִים לִמְרֹד,

וּמָה שֶׁהָיָה –

לֹא עוֹד.

יָצְאוּ הַשֵּׁדִים

וְאֵינָם בִּשְׁלִיטָתִי,

זוֹ טָעוּת לְכַנּוֹתָם

הַשֵּׁדִים שֶׁלִּי.

יוֹדְעִים כְּבָר לְבַד

לַעֲמֹד,

וּמָה שֶׁהָיָה –

לֹא עוֹד.