קרוב יותר למשהו בוער
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
קרוב יותר למשהו בוער

קרוב יותר למשהו בוער

5 כוכבים (דירוג אחד)
ספר דיגיטלי
2842מקורי
ספר מודפס
5975.2מקורי מחיר מוטבע על הספר 94
תאריך לסיום המבצע 01/08/2025

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: ינואר 2025
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 229 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 32 דק'

תקציר

שירתה של יעל גלוברמן, שמבחר מקיף מתוכה מכונס כאן לראשונה, לצד חטיבה של שירים חדשים, מציבה אותה בשורה הראשונה של המשוררים והמשוררות בשפה העברית. על צלילות כתיבתה ועומקה, על המנעד הרגשי הרחב שמניע אותה ועל לשונה החדה והחומלת כאחד אפשר לעמוד בקרוב יותר למשהו בוער. מבחר זה מסכם קרוב לעשרים וחמש שנות יצירה ומציג את גלוברמן כ"משוררת המפיקה מתוך דמויותיה אמת גדולה, כאב חורך ושֶׂגֶב פואטי, שיופיו נוצץ וקשה כמו יהלום", כפי שכתב המשורר שחר-מריו מרדכי באחרית הדבר מאירת העיניים המצורפת לו. 

בקרוב יותר למשהו בוער מכונסים מיטב השירים מתוך קובצי השירה הקודמים של גלוברמן – אליבי (הליקון, 2000), אותו הנהר פעמיים (הליקון, 2007) ומפת חצי האי (הקיבוץ המאוחד, 2018) – ולצִדם שירים שטרם ראו אור.

יעל גלוברמן היא כלת פרס ביאליק לספרות יפה 2022. 

פרק ראשון

המשורר

לדן פגיס

הַהַצְלָחָה הַמַּדְהִימָה שֶׁל אֱלֹהִים

כְּשֶׁהָפַךְ מִלָּה לְבָשָׂר!

 

וּמַה שֶּׁאַתָּה מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת:

לִפְרֹט אֶת הַבָּשָׂר

וְכָל מַה שֶּׁעָבַר

לִבְשׂוֹרוֹת, שׁוּרוֹת קְצָרוֹת

 

לַחְזֹר וּלְגַלּוֹת

אֶת הַמִּלָּה

 

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁמְּפָרֵק אֶת הַפְּסַנְתֵּר

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַקֵּל

לִדְפֹּק בּוֹ עַל הַגָּדֵר

וְלָשִׁיר

אליבי 1
 

הַנִּצּוֹלִים הִגִּיעוּ אֶל הַחוֹף וְהִתְעַלְּסוּ

תַּחַת מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. אַתְּ

נוֹלַדְתְּ כְּבָר עַל הַיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאַכְזָרִיּוּת

הָיְתָה מֻכֶּרֶת כְּמוֹ סֻכָּרִיָּה קָשָׁה

תְּחוּבָה עָמֹק בַּפֶּה, שֶׁהַלָּשׁוֹן לָמְדָה

לִמְצֹא בָּהּ אֲזוֹרֵי מָתוֹק.

שָׁמְרוּ עָלַיִךְ מִפָּנֶיהָ: הָיִית תַּרְבִּית

שֶׁל חִסּוּנִים, רַק הָאֵיבָרִים הָאֲדֻמִּים בְּיוֹתֵר

מֻרְשִׁים לְהִתְרַחֵשׁ, כִּי הֵם דּוֹלְקִים, בַּלַּיְלָה

כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁנִּמְנְעוּ מִמֵּךְ זָזִים

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, בַּעֲוִית

שֶׁלָּמַדְתְּ לְהַכִּיר בָּהּ שִׁנּוּיֵי תְּנוּעָה,

מְחַבֶּרֶת לְעַצְמֵךְ מַטְּלוֹת עֶרֶשׂ

מִן הֶחֳמָרִים שֶׁמִּתְבַּלְּעִים

מִתַּחַת לְמִיקְרוֹסְקוֹפּ.

אַתְּ רוֹצָה לְהַגִּיד: הַזְּמַן

הוּא הַנֵּס הַיָּחִיד, הוֹ. אַתְּ רוֹצָה לְהוֹדוֹת לַזְּמַן

שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁלָּךְ. אַחֲרֵי שֶׁסָּפַרְתְּ עַד שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה

הַגּוּף הִתְפָּרֵץ קָדִימָה בְּחָכְמָה,

גִּדֵּל לוֹ שָׁדַיִם, שְׁנַיִם, וּמְשֻׁלָּשׁ נִפְלָא

שֶׁאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ אֶל מְשֻׁלָּשׁ שֶׁל אִשָּׁה הֲפוּכָה

וְלַעֲשׂוֹת מָגֵן. עָבָר, הוֹוֶה, עָתִיד,

תִּבְחֲרִי אֶחָד. רַק לֹא אַהֲבָה.

אליבי 2: חניכה
 

קֹדֶם צָרִיךְ לְטַאטֵא

אֶת בֵּית הַמְכַשֵּׁפָה. אַחַר כָּךְ

בַּלַּיְלָה, עַל מִטַּת קְרָשִׁים

גְּבוֹהָה מִדַּי אוֹ נְמוּכָה בִּמְיֻחָד,

תַּחְלִיטִי.

 

כְּבָר יָמִים

רַכּוּת מִתְגַּנֶּבֶת לְאֵיבָרַיִךְ,

מְעַגֶּלֶת אוֹתָם.

אַתְּ מְזַהָה אוֹתָהּ: רַכּוּת טְרוֹיָאנִית

שֶׁנִּכְנֶסֶת לֶחָזֶה כְּמַתָּנָה

וּתְאַפְשֵׁר כִּבּוּשׁ. וְכָךְ

 

כָּל לַיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה

אַתְּ צָפָה בַּחֶדֶר הַכָּחֹל

עַל מַדָּף שֶׁל מַחְשָׁבָה אַחַת,

נִפְטֶרֶת מֵחַמּוּקִים בִּשְׁקִידָה

כְּפִי שֶׁאָצָן נִפְטָר מִשְּׂעָרוֹ

כְּפִי שֶׁשַּׂחְיָן מְגַלֵּחַ אֶת גּוּפוֹ

 

וּמְשַׁנֶּנֶת: לֶחֶם וּמַיִם. מָרָק.

לִהְיוֹת שׁוּלְיָה, חָנִיךְ, אָסִיר, בֵּן

לִשְׁנֵי אֲבוֹת מָזוֹן קָשִׁים וְגָמוּל מֵחָלָב,

תְּזוּנָה לֹא מְנַחֶמֶת לֹא מְעִיקָה שֶׁתַּשְׁאִיר אוֹתָךְ

קַלָּה כְּמוֹ הַסַּכִּין שֶׁיַּגְנִיב לַתָּא

הַיֶּלֶד הַמְחַכֶּה בַּחוּץ.

 

לֹא יַעֲזֹר לָךְ יַלְדָּה קְטַנָּה

מִתְאַמֶּנֶת בְּתוֹר הַגֶּבֶר, אֲבָל כְּמוֹ אִשָּׁה

תָּחוּב לָךְ מַטְאֲטֵא בַּיָּד

וּמַטְאֲטֵא שֵׁנִי מִתַּחַת לַשִּׂמְלָה

עוד על הספר

  • הוצאה: הקיבוץ המאוחד
  • תאריך הוצאה: ינואר 2025
  • קטגוריה: שירה
  • מספר עמודים: 229 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 32 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
דירוג אחד
1 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
0 דירוגים
7/5/2025

הספר הוא סיכום רחב יריעה של שירתה של יעל גלוברמן פרוסה על יריעת זמן ממושכת. יעל גלוברמן היא משוררת משובחת. השירה המוגשת היא מלוטשת, והיא אינה משתפכת ואינה מזייפת. היופי המינימליסטי גם בדרך להציג רבדים עמוקים. הכתיבה מדויקת וחדה, לרגעים נדמה כמעט אכזריות בהתבוננות ישרה בחיי האדם ובצער האדם. אבל ישנה עדינות רבה ורגישוצ בכתיבה. ניכר עולם רגשי עמוק. אבל הרגש,הזה אינו מתחנף לקורא. באף נקודה. ספר מעולה. בפירוש לא חדר בריחה. אני אוהבת לקרוא שירה, ואני אוהבת את הדרך האלגנטית של גלוברמן להגיש לי אותה. תודה.

קרוב יותר למשהו בוער יעל גלוברמן

המשורר

לדן פגיס

הַהַצְלָחָה הַמַּדְהִימָה שֶׁל אֱלֹהִים

כְּשֶׁהָפַךְ מִלָּה לְבָשָׂר!

 

וּמַה שֶּׁאַתָּה מְנַסֶּה לַעֲשׂוֹת:

לִפְרֹט אֶת הַבָּשָׂר

וְכָל מַה שֶּׁעָבַר

לִבְשׂוֹרוֹת, שׁוּרוֹת קְצָרוֹת

 

לַחְזֹר וּלְגַלּוֹת

אֶת הַמִּלָּה

 

כְּמוֹ יֶלֶד שֶׁמְּפָרֵק אֶת הַפְּסַנְתֵּר

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מַקֵּל

לִדְפֹּק בּוֹ עַל הַגָּדֵר

וְלָשִׁיר

אליבי 1
 

הַנִּצּוֹלִים הִגִּיעוּ אֶל הַחוֹף וְהִתְעַלְּסוּ

תַּחַת מִגְדַּל הַשָּׁעוֹן. אַתְּ

נוֹלַדְתְּ כְּבָר עַל הַיַּבָּשָׁה. אֲבָל הָאַכְזָרִיּוּת

הָיְתָה מֻכֶּרֶת כְּמוֹ סֻכָּרִיָּה קָשָׁה

תְּחוּבָה עָמֹק בַּפֶּה, שֶׁהַלָּשׁוֹן לָמְדָה

לִמְצֹא בָּהּ אֲזוֹרֵי מָתוֹק.

שָׁמְרוּ עָלַיִךְ מִפָּנֶיהָ: הָיִית תַּרְבִּית

שֶׁל חִסּוּנִים, רַק הָאֵיבָרִים הָאֲדֻמִּים בְּיוֹתֵר

מֻרְשִׁים לְהִתְרַחֵשׁ, כִּי הֵם דּוֹלְקִים, בַּלַּיְלָה

כָּל הַסּוֹדוֹת שֶׁנִּמְנְעוּ מִמֵּךְ זָזִים

מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, בַּעֲוִית

שֶׁלָּמַדְתְּ לְהַכִּיר בָּהּ שִׁנּוּיֵי תְּנוּעָה,

מְחַבֶּרֶת לְעַצְמֵךְ מַטְּלוֹת עֶרֶשׂ

מִן הֶחֳמָרִים שֶׁמִּתְבַּלְּעִים

מִתַּחַת לְמִיקְרוֹסְקוֹפּ.

אַתְּ רוֹצָה לְהַגִּיד: הַזְּמַן

הוּא הַנֵּס הַיָּחִיד, הוֹ. אַתְּ רוֹצָה לְהוֹדוֹת לַזְּמַן

שֶׁעָשָׂה אֶת שֶׁלָּךְ. אַחֲרֵי שֶׁסָּפַרְתְּ עַד שְׁלֹש־עֶשְׂרֵה

הַגּוּף הִתְפָּרֵץ קָדִימָה בְּחָכְמָה,

גִּדֵּל לוֹ שָׁדַיִם, שְׁנַיִם, וּמְשֻׁלָּשׁ נִפְלָא

שֶׁאֶפְשָׁר לְהַנִּיחַ אֶל מְשֻׁלָּשׁ שֶׁל אִשָּׁה הֲפוּכָה

וְלַעֲשׂוֹת מָגֵן. עָבָר, הוֹוֶה, עָתִיד,

תִּבְחֲרִי אֶחָד. רַק לֹא אַהֲבָה.

אליבי 2: חניכה
 

קֹדֶם צָרִיךְ לְטַאטֵא

אֶת בֵּית הַמְכַשֵּׁפָה. אַחַר כָּךְ

בַּלַּיְלָה, עַל מִטַּת קְרָשִׁים

גְּבוֹהָה מִדַּי אוֹ נְמוּכָה בִּמְיֻחָד,

תַּחְלִיטִי.

 

כְּבָר יָמִים

רַכּוּת מִתְגַּנֶּבֶת לְאֵיבָרַיִךְ,

מְעַגֶּלֶת אוֹתָם.

אַתְּ מְזַהָה אוֹתָהּ: רַכּוּת טְרוֹיָאנִית

שֶׁנִּכְנֶסֶת לֶחָזֶה כְּמַתָּנָה

וּתְאַפְשֵׁר כִּבּוּשׁ. וְכָךְ

 

כָּל לַיְלָה לִפְנֵי הַשֵּׁנָה

אַתְּ צָפָה בַּחֶדֶר הַכָּחֹל

עַל מַדָּף שֶׁל מַחְשָׁבָה אַחַת,

נִפְטֶרֶת מֵחַמּוּקִים בִּשְׁקִידָה

כְּפִי שֶׁאָצָן נִפְטָר מִשְּׂעָרוֹ

כְּפִי שֶׁשַּׂחְיָן מְגַלֵּחַ אֶת גּוּפוֹ

 

וּמְשַׁנֶּנֶת: לֶחֶם וּמַיִם. מָרָק.

לִהְיוֹת שׁוּלְיָה, חָנִיךְ, אָסִיר, בֵּן

לִשְׁנֵי אֲבוֹת מָזוֹן קָשִׁים וְגָמוּל מֵחָלָב,

תְּזוּנָה לֹא מְנַחֶמֶת לֹא מְעִיקָה שֶׁתַּשְׁאִיר אוֹתָךְ

קַלָּה כְּמוֹ הַסַּכִּין שֶׁיַּגְנִיב לַתָּא

הַיֶּלֶד הַמְחַכֶּה בַּחוּץ.

 

לֹא יַעֲזֹר לָךְ יַלְדָּה קְטַנָּה

מִתְאַמֶּנֶת בְּתוֹר הַגֶּבֶר, אֲבָל כְּמוֹ אִשָּׁה

תָּחוּב לָךְ מַטְאֲטֵא בַּיָּד

וּמַטְאֲטֵא שֵׁנִי מִתַּחַת לַשִּׂמְלָה

המלצות נוספות