מיומנו של אנרכיסט זקן
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מיומנו של אנרכיסט זקן

מיומנו של אנרכיסט זקן

ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

תקציר

"כי נמכרנו אני ועמי"
מגילת אסתר ז', ד'

בְּיוֹם רִאשׁוֹן 15/03/2020 נוֹרָה הַכַּדּוּר הָרִאשׁוֹן בַּהֲפִיכָה הַמִּשְׁטָרִית בְּיִשְׂרָאֵל. בְּיוֹם זֶה הִתְקִינָה מֶמְשֶׁלֶת נְתַנְיָהוּ הָרְבִיעִית תַּקָּנוֹת-לִשְׁעַת-חֵרוּם לְהִתְמוֹדְדוּת עִם נְגִיף הַקּוֹרוֹנָה הֶחָדָשׁ, שֶׁהִגְבִּילוּ אֶת הַפְּרָטִיּוּת, אֶת חֹפֶשׁ הַתְּנוּעָה וְאֶת חֹפֶשׁ הָעִסּוּק שֶׁל אֶזְרְחֵי יִשְׂרָאֵל. אֵלֶּה נִכְנְסוּ לְתֹקֶף בְּיוֹם 22/03/2020 לְשִׁבְעָה יָמִים, אַךְ תִּשָּׁאַרְנָה בְּתֹקֶף, בְּתַבְנִית אַחֶרֶת וּלְאַחַר עִדְכּוּנִים, עַד לְחֹדֶשׁ פֶבְּרוּאָר 2024, אָז תִּתְאַדֵּנָה בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה.

קֵץ הָאֱנוֹשׁוּת טֶרֶם הִגִּיעַ. פּוֹגְרוֹם שִׂמְחַת תּוֹרָה תשפ''ד - כֵּן. בְּמִלְחַמְתָּם בַּנְּגִיף הַהוּא הִתְמַכְּרוּ מַנְהִיגֵי הַצִּבּוּר לְהַעֲרָכוֹת הַמּוֹדִיעִין שֶׁל רוֹפְאִים וּפְסֵיאוּדוֹ-רוֹפְאִים לְמִינֵיהֶם, וְשָׁלְחוּ אֶת בָּחוּרֵינוּ הַמְּצֻיָּנִים מֵאֲגַף הַמּוֹדִיעִין שֶׁל צַהַ''ל, מֵהַמּוֹסָד וּמֵהַשַׁבַּ''כּ לְהִלָּחֵם בַּמָשְׁתָּ''פִּים שֶׁל הַנְּגִיף, וְלֹא רָאוּ שֶׁהָאִיּוּם עַל הָעָם הַיּוֹשֵׁב בְּצִיּוֹן מְקַנֵּן בְּמִנְהָרוֹת הַחַמַאס בְּעַזָּה.

הַמְּחַבֵּר, מַכְחִישָׁן, מִתְנַגֵּד, עוֹכֵר יִשְׂרָאֵל, אוֹיֵב הָעָם, נוּדָה מֵהַקָּהָל וְיָרַד לַמַּחְתֶּרֶת, שָׁם רָשַׁם בַּמִּסְתָּרִים אֶת קוֹרוֹת הַיָּמִים הַנּוֹרָאִים הַהֵם, וְיָצָא לַעֲבוֹדָתוֹ לְלֹא מַסֵּכָה עַל פָּנָיו, לְבַל יַכִּירוּהוּ, רַק כְּדֵי לְהַמְשִׁיךְ וְלַעֲסֹק נֶאֱמָנָה בִּמְלֶאכֶת רִפּוּי הָרַבִּים שֶׁשִּׁחֲרוּ לְפִתְחוֹ, כְּפִי שֶׁלָּמַד וְעָשָׂה כָּל הַיָּמִים, וּלְהַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ בְּעֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא הֻחְרַם עַל-יְדֵי הַתִּקְשׁוֹרְתָאִים. כְּשֶׁלֹּא עָסַק בְּרִפּוּי הָיָה תָּר אַחַר הַבִּינָה שֶׁנֶּחְבְּאָה מִבּוּשָׁה, בּוֹלֵשׁ אַחַר הַמַּדָּע שֶׁהָפַךְ לְחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר, מְחַפֵּשׂ אֶת הָאִירוֹנְיָה שֶׁגָּוְעָה מִצְּחוֹק, וְרוֹשֵׁם רְשִׁימוֹת לְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָדְעוּ הַדּוֹרוֹת הַבָּאִים בְּטֶרֶם תְּשֻׁכְתַּב הַהִיסְטוֹרְיָה.

"יש רק שני דברים אינסופיים: היקום והטיפשות האנושית. ובאשר ליקום – אינני בטוח" -  אלברט איינשטיין

פרק ראשון

*
וּבְעוֹד קוֹלוֹ הָרוֹטֵט מְבַשֵּׂר עַל קֵץ הָאֱנוֹשׁוּת

יָצְתָה בַּת-קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְגִחֲכָה:

"עוֹד לֹא נִמְלְאָה סְאַת חַטָּאוֹתֵיכֶם,

וְעַל טִפְּשׁוּתְכֶם לֹא אֶטְרַח לְהַעֲנִישְׁכֶם,

וּבְבוֹא הַיּוֹם לֹא עִם נְגִיף קְטַנְטַן עֲטוּר זִיזִים אַשְׁמִידְכֶם.

עִזְבוּ, חבל"ז.

וְאֵלַי אָמַר "רְשׁוֹם!"

וְאָמַרְתִּי "מָה אֶרְשֹׁם?"

וְאָמַר "אֶת דִּבְרֵי יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה רְשׁוֹם, לְמַעַן יֵדְעוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְדוֹרוֹתֵיהֶם, וּבְטֶרֶם יִמָּחֲקוּ וִישֻׁפְּצוּ בִּדְיוֹ שְׁחֹוֹרָה-עֲמִידָה-לָאֱמֶת.

אַל תִּירָא וְאַל תֵּיחָת כִּי יַשְׁמִיצוּךָ וְיַעֲלִיבוּךָ וְיָדִירוּךָ וִיפָטְרוּךָ. אַשְׁרֶיךָ, זָקֵן אַתָּה."

אָז רָשַׁמְתִּי.

וְהָיוּ לִי לְמַעְיָן וּלְמִשְׁפָּחָה וּלְחַבְרוּתָא אַנְשֵׁי מַחַ"צ הַנֶּאֱמָנִים הָאַמִּיצִים, וְגַם אֱיָל וְרַעְיָה וְגָלִית וְנִיצָה וְשׁוּקִי וּמַתִּי וְתָמִיר וְאַבְשָׁלוֹם וְזוֹיָה וְגִיל וַאֲחֵרִים וְהֵם לֹא רַבִּים. וְדָנִי הַמְּאַיֵּר וְתוֹמֶר הָעוֹרֵךְ וְאָסָף הַמְתַכְלֵל.

הַתּוֹדוֹת וְהַבְּרָכוֹת עַל רָאשֵׁיכֶם.

קַנְטָטָה לַטִּפְּשׁוּת

מֵעֵין הַקְדָּמָה שֶׁהִיא דִּין וְחֶשְׁבּוֹן זְמַנִּי

וַיְהִי הַיּוֹם, וּבְווּהָאן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ סִין הָרְחוֹקָה דָּלַף לוֹ, אוֹ שֶׁמָּא נֹאמַר נִמְלַט, נְגִיף זָעִיר הַקָּרוּי בְּלַעַז וִירוּס, מִן הַמַּעְבָּדָה אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, וַיַּרְא כִּי טוֹב. וּמֵאַחַר שֶׁזָּרִיז הָיָה וְאָצָה לוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַטְבִּיעַ אֶת חוֹתָמוֹ עַל כָּל בָּשָׂר, מָצָא כִּי הַחַי הַקָּרוּי אָדָם, וְעָרוּם הוּא מִכָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ שֻׁתָּף נֶאֱמָן, וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכוֹ, וַיַּפֵּל אֶת חִתָּתוֹ עַל הָאָדָם.

וַיִּכְלְאוּ הַסִּינִים אֶת תְּרֵיסַר מֵאוֹת רִבּוֹא אֶזְרְחֵי ווּהָאן בְּבָתֵּיהֶם, וַיְּרַתְּכוּ חֲנוּיוֹתֵיהֶם לְשִׁבְעָה וְתִשְׁעִים יָמִים, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, וְהַחַיָּלִים מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹבוֹת לְבוּשִׁים מִינֵי חֲלִיפוֹת וּמַסֵּכוֹת שֶׁל קוֹסְמוֹנָאוּטִים וְנֶשֶׁק, וּמְרַסְּסִים בִּידֵיהֶם, וְכָל הָעוֹלָם צוֹפֶה בָּהֶם בְּמַצְלֵמוֹת, וַיַּרְא וַיֶּחֱרַד וַיְּשַׁקְשֵׁק וְאַף יַעֲשֶׂה בְּמִכְנָסָיו. וַיַּחְשְׁבוּ כָּל חַכְמֵי הַדּוֹר וּגְאוֹנָיו מָה יַעֲשׂוּ לוֹ לַנְּגִיף הַזָּעִיר לְבַד מֵהַשֵּׁם שֶׁנִּתַּן לוֹ, וְהוּא קוֹבִיד־תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, וְלֹא מָצְאוּ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא לָמְדוּ מֵחָכְמַת הַסִּינִים כִּי רַבָּה, וַיִּנְעֲלוּ גְּבוּלוֹתֵיהֶם וַיִּסְגְּרוּ מְטוֹסֵיהֶם בְּמַחְסְנֵיהֶם, וְאַף בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים עָשׂוּ כֵן. וַיֹּאמְרוּ בְּלִבָּם, יָכֹלְנוּ לוֹ לַנְּגִיף כִּי זָעִיר הוּא, וְלֹא יָדְעוּ כִּי חָכָם הוּא מֵהֶם. כִּי כָּךְ הֵם הַנְּגִיפִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם, מִזְּמַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְהַנְּגִיף נְשִׁימָתִי וְרוֹעֶה הוּא בׇּאַף וּבַלּוֹעַ וּבַגָּרוֹן הֶעָמֹק, וּמִתְרַבֶּה שָׁם עַד מְאוֹד, וְרוֹצֶה לְהַרְבּוֹת צֶאֱצָאָיו וּלְשַׁמֵּר אֶת אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו לְמִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי הָעֲטֶרֶת, וַיָּפוּץ לְכָל עֵבֶר מֶטֶר אוֹ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר יְזוֹרֵר הָאִישׁ אוֹ יִשְׁתַּעֵל אוֹ אַף יִצְעַק, וְיוֹדֵעַ הוּא לְדַלֵּג בִּיעָף מֵאִישׁ אֶל אִישׁ וּמֵעִיר אֶל עִיר וּמִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם הַחֲכָמִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם – לְהִסָּגֵר בְּבָתֵּיהֶם וְלַחֲסֹם אֶת גְּבוּלוֹתֵיהֶםוְלַעֲטוֹת מַסֵּכוֹת עַל פְּנֵיהֶם, בְּהוֹלְכָם בָּרְחוֹבוֹת וּבְטַיְּלָם בַּגַּנִּים וּבְחוֹפֵי הַיָּם, וּלְהַשְׁבִּית יְלָדִים מִתַּלְמוּדָם וְלִקְטֹעַ בְּיָד חֲזָקָה אֶת שַׁרְשְׁרָאוֹת הַהַדְבָּקָה – לֹא יוֹעִילוּ, כִּי שָׁכְחוּ הָרוֹפְאִים הַחֲכָמִים אֶת אֲשֶׁר לִמְּדוּ אוֹתָם מוֹרֵיהֶם, וַיַּמְצִיאוּ תּוֹרוֹת אֲשֶׁר אֵין לָהֶן יָד וָרֶגֶל בְּטִפּוּל בְּמַגֵּפוֹת, וְאָמְנָם לֹא הוֹעִילוּ. וְהִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת מְדִינַת הָאִיִּים זִילַנְד הַחֲדָשָׁה וְאוֹסְטְרַלְיָה, אֲשֶׁר אַף הִיא יַבֶּשֶׁת־אִי, וַיָּטִילוּ מָצוֹר קָשֶׁה עַל אִיֵּיהֶן וְעַל עֲרֵיהֶן, וְהָיָה כִּי יִמָּצֵא נוֹשֵׂא הַנְּגִיף וַיִּכָּלֵא. וְאִישׁ לֹא יֵצֵא מֵאוֹתָהּ הָעִיר וְלֹא יָבוֹא אֵלֶיהָ. וְנָדַמּוּ קוֹלוֹת הָאֶזְרָחִים, וְרַק הַטִּפְּשׁוּת חָגְגָה אֶתהַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן וְאֶת הַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִצְעַד הָאִוֶּלֶת.

וְהַנְּגִיף? הוּא הִמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לְהַבְשָׁלַת הַטִּפְּשׁוּת, וּבְבוֹא הָעֵת שָׁטַף אֶת הָאִיִּים, כְּמִנְהָגוֹ בְּרֹב מְדִינוֹת הָעוֹלָם, וַיִּגֹּף אֶת הַזִּילַנְדִּים וְאֶת הָאוֹסְטְרָלִים. וְגַם בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים רַעַשׁ וּמְהוּמָה יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה. וַיֹּאמֶר רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה: "הֵן קֵץ הָעוֹלָם קָרֵב." וְלֹא זָכַר כִּי נִטְּלָה נְבוּאָה מֵהַנְּבִיאִים וְנִתְּנָה לַשּׁוֹטִים. וַיֹּאמֶר הַמְּמֻנֶּה עַל הַמִּשְׂרָד־שֶׁל־הַבְּרִיאוּת מַר בַּר סִימָן טוֹב, שֶׁכִּשְׁמוֹ־לֹא־כֵן־הוּא: "עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים יָמוּתוּ!" וַיֵּצְאוּ הַבַּחוּרִים הַטּוֹבִים לְכָל קַצְוֵי תֵּבֵל וַיָּשִׂימוּ יְדֵיהֶם עַל אֲלָפִים שֶׁל מַכְשִׁירִים לְהַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית, וּמִי יַפְעִיל וּמִי יִשְׁמֹר וּמִי יְתַחְזֵק? וְלֹא חִזְּקוּ יְדֵיהֶם שֶׁל הָרוֹפְאִים וְהָאֲחָיוֹת וּבָתֵּי הַחוֹלִים וְהַמִּרְפָּאוֹת, וְלוּ בְּתוֹסֶפֶת מִטָּה אַחַת, כִּי תֵּבֶן אֵין נוֹתְנִים לַעֲבָדֶיךָ. וְטִפּוּלִים אוֹמְרִים לָהֶם עֲשׂוּ. וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר נָעֲלוּ, וְאֶת שַׁעֲרֵי הַגִּנּוֹת שֶׁל הַצִּבּוּר, וְאֶת הַחוֹפִים הַפְּתוּחִים שֶׁל הַיָּם, וְעוֹד מַעֲשִׂים שֶׁל שְׁטוּת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה וְעוֹד כָּהֵנָּה. וְאַף אֲנִי רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי (בְּמוֹ) כֵּיצַד שְׁתַּיִם סְפִינוֹת מִשְׁמָר שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה וּמַסּוֹק אֶחָד שָׁלֵם וְשִׁשָּׁה־עָשָׂר שׁוֹטְרִים, עַל גַּבֵּי שְׁמוֹנָה אוֹפַנּוֹעִים, אוֹרְבִים לְאִישׁ אֶחָד עַל גַּלְשָׁן שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהֵעֵז לִשְׂחוֹת בֵּין גַּלֵּי הַיָּם עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְזָרַע לֹא עָלֵינוּ אֶת הַנְּגִיף עַל הַדָּגִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ וְלֹא פָּשְׁעוּ. וּבָעֵת הַהִיא מָנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹשְׂאִים אֶת הַקּוֹבִיד־תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה בְּאַפָּם וּבְלֹועָם, כִּי מַטּוֹשִׁים לָרֹב יְחַטְּטוּ בָּהֶם, בֵּין אִם חוֹלִים הֵם אוֹ בֵּין אִם סְתָם, וְכַמָּה חוֹלִים בֶּאֱמֶת נִתְוַסְּפוּ, וְהָעֲרוּצִים שֶׁל הַטֵּלֵוִיזְיוֹת נִמְלְאוּ בְּמֻמְחִים מִטַּעַם עַצְמָם, שֶׁלֹּא יָדְעוּ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר עַל נְגִיפִים וּמַגֵּפוֹת וַיְּבַרְבְּשׁוּ, וְיָדָם טוֹבָה עַל הַהַפְחָדָה וְעַל הָאִיּוּם. וְאֵין אִישׁ מַרְגִּיעַ וְאוֹמֵר הַכְּצַעֲקָתָהּ. וּכְטִבְעָם שֶׁל כָּל הַנְּגִיפִים מִיּוֹם בְּרִיאָתָם, נֶחְלַשׁ הַנְּגִיף עַד מְאוֹד, וַיִּשְׁקֹט בְּאַפָּם וּבְלֹועָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים עַד יַעֲבֹר זַעַם.

המשך הפרק בספר המלא

עוד על הספר

מיומנו של אנרכיסט זקן אמיר שחר

*
וּבְעוֹד קוֹלוֹ הָרוֹטֵט מְבַשֵּׂר עַל קֵץ הָאֱנוֹשׁוּת

יָצְתָה בַּת-קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם וְגִחֲכָה:

"עוֹד לֹא נִמְלְאָה סְאַת חַטָּאוֹתֵיכֶם,

וְעַל טִפְּשׁוּתְכֶם לֹא אֶטְרַח לְהַעֲנִישְׁכֶם,

וּבְבוֹא הַיּוֹם לֹא עִם נְגִיף קְטַנְטַן עֲטוּר זִיזִים אַשְׁמִידְכֶם.

עִזְבוּ, חבל"ז.

וְאֵלַי אָמַר "רְשׁוֹם!"

וְאָמַרְתִּי "מָה אֶרְשֹׁם?"

וְאָמַר "אֶת דִּבְרֵי יְמֵי הַקּוֹרוֹנָה רְשׁוֹם, לְמַעַן יֵדְעוּ תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ הַטּוֹבָה הַזֹּאת לְדוֹרוֹתֵיהֶם, וּבְטֶרֶם יִמָּחֲקוּ וִישֻׁפְּצוּ בִּדְיוֹ שְׁחֹוֹרָה-עֲמִידָה-לָאֱמֶת.

אַל תִּירָא וְאַל תֵּיחָת כִּי יַשְׁמִיצוּךָ וְיַעֲלִיבוּךָ וְיָדִירוּךָ וִיפָטְרוּךָ. אַשְׁרֶיךָ, זָקֵן אַתָּה."

אָז רָשַׁמְתִּי.

וְהָיוּ לִי לְמַעְיָן וּלְמִשְׁפָּחָה וּלְחַבְרוּתָא אַנְשֵׁי מַחַ"צ הַנֶּאֱמָנִים הָאַמִּיצִים, וְגַם אֱיָל וְרַעְיָה וְגָלִית וְנִיצָה וְשׁוּקִי וּמַתִּי וְתָמִיר וְאַבְשָׁלוֹם וְזוֹיָה וְגִיל וַאֲחֵרִים וְהֵם לֹא רַבִּים. וְדָנִי הַמְּאַיֵּר וְתוֹמֶר הָעוֹרֵךְ וְאָסָף הַמְתַכְלֵל.

הַתּוֹדוֹת וְהַבְּרָכוֹת עַל רָאשֵׁיכֶם.

קַנְטָטָה לַטִּפְּשׁוּת

מֵעֵין הַקְדָּמָה שֶׁהִיא דִּין וְחֶשְׁבּוֹן זְמַנִּי

וַיְהִי הַיּוֹם, וּבְווּהָאן אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ סִין הָרְחוֹקָה דָּלַף לוֹ, אוֹ שֶׁמָּא נֹאמַר נִמְלַט, נְגִיף זָעִיר הַקָּרוּי בְּלַעַז וִירוּס, מִן הַמַּעְבָּדָה אֶל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, וַיַּרְא כִּי טוֹב. וּמֵאַחַר שֶׁזָּרִיז הָיָה וְאָצָה לוֹ הַדֶּרֶךְ לְהַטְבִּיעַ אֶת חוֹתָמוֹ עַל כָּל בָּשָׂר, מָצָא כִּי הַחַי הַקָּרוּי אָדָם, וְעָרוּם הוּא מִכָּל אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, הוּא אֲשֶׁר יִהְיֶה לוֹ שֻׁתָּף נֶאֱמָן, וַיִּשְׁכֹּן בְּתוֹכוֹ, וַיַּפֵּל אֶת חִתָּתוֹ עַל הָאָדָם.

וַיִּכְלְאוּ הַסִּינִים אֶת תְּרֵיסַר מֵאוֹת רִבּוֹא אֶזְרְחֵי ווּהָאן בְּבָתֵּיהֶם, וַיְּרַתְּכוּ חֲנוּיוֹתֵיהֶם לְשִׁבְעָה וְתִשְׁעִים יָמִים, אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא, וְהַחַיָּלִים מְשׁוֹטְטִים בָּרְחוֹבוֹת לְבוּשִׁים מִינֵי חֲלִיפוֹת וּמַסֵּכוֹת שֶׁל קוֹסְמוֹנָאוּטִים וְנֶשֶׁק, וּמְרַסְּסִים בִּידֵיהֶם, וְכָל הָעוֹלָם צוֹפֶה בָּהֶם בְּמַצְלֵמוֹת, וַיַּרְא וַיֶּחֱרַד וַיְּשַׁקְשֵׁק וְאַף יַעֲשֶׂה בְּמִכְנָסָיו. וַיַּחְשְׁבוּ כָּל חַכְמֵי הַדּוֹר וּגְאוֹנָיו מָה יַעֲשׂוּ לוֹ לַנְּגִיף הַזָּעִיר לְבַד מֵהַשֵּׁם שֶׁנִּתַּן לוֹ, וְהוּא קוֹבִיד־תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה, וְלֹא מָצְאוּ תְּשׁוּבָה, אֶלָּא לָמְדוּ מֵחָכְמַת הַסִּינִים כִּי רַבָּה, וַיִּנְעֲלוּ גְּבוּלוֹתֵיהֶם וַיִּסְגְּרוּ מְטוֹסֵיהֶם בְּמַחְסְנֵיהֶם, וְאַף בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים עָשׂוּ כֵן. וַיֹּאמְרוּ בְּלִבָּם, יָכֹלְנוּ לוֹ לַנְּגִיף כִּי זָעִיר הוּא, וְלֹא יָדְעוּ כִּי חָכָם הוּא מֵהֶם. כִּי כָּךְ הֵם הַנְּגִיפִים מֵאָז וּמִקֶּדֶם, מִזְּמַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם. וְהַנְּגִיף נְשִׁימָתִי וְרוֹעֶה הוּא בׇּאַף וּבַלּוֹעַ וּבַגָּרוֹן הֶעָמֹק, וּמִתְרַבֶּה שָׁם עַד מְאוֹד, וְרוֹצֶה לְהַרְבּוֹת צֶאֱצָאָיו וּלְשַׁמֵּר אֶת אֲשֶׁר יָרַשׁ מֵאֲבוֹתָיו לְמִשְׁפַּחַת בַּעֲלֵי הָעֲטֶרֶת, וַיָּפוּץ לְכָל עֵבֶר מֶטֶר אוֹ שְׁנַיִם אוֹ שְׁלוֹשָׁה, כַּאֲשֶׁר יְזוֹרֵר הָאִישׁ אוֹ יִשְׁתַּעֵל אוֹ אַף יִצְעַק, וְיוֹדֵעַ הוּא לְדַלֵּג בִּיעָף מֵאִישׁ אֶל אִישׁ וּמֵעִיר אֶל עִיר וּמִמְּדִינָה אֶל מְדִינָה, וְכָל מַעֲשֵׂיהֶם הַחֲכָמִים שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם – לְהִסָּגֵר בְּבָתֵּיהֶם וְלַחֲסֹם אֶת גְּבוּלוֹתֵיהֶםוְלַעֲטוֹת מַסֵּכוֹת עַל פְּנֵיהֶם, בְּהוֹלְכָם בָּרְחוֹבוֹת וּבְטַיְּלָם בַּגַּנִּים וּבְחוֹפֵי הַיָּם, וּלְהַשְׁבִּית יְלָדִים מִתַּלְמוּדָם וְלִקְטֹעַ בְּיָד חֲזָקָה אֶת שַׁרְשְׁרָאוֹת הַהַדְבָּקָה – לֹא יוֹעִילוּ, כִּי שָׁכְחוּ הָרוֹפְאִים הַחֲכָמִים אֶת אֲשֶׁר לִמְּדוּ אוֹתָם מוֹרֵיהֶם, וַיַּמְצִיאוּ תּוֹרוֹת אֲשֶׁר אֵין לָהֶן יָד וָרֶגֶל בְּטִפּוּל בְּמַגֵּפוֹת, וְאָמְנָם לֹא הוֹעִילוּ. וְהִגְדִּילוּ לַעֲשׂוֹת מְדִינַת הָאִיִּים זִילַנְד הַחֲדָשָׁה וְאוֹסְטְרַלְיָה, אֲשֶׁר אַף הִיא יַבֶּשֶׁת־אִי, וַיָּטִילוּ מָצוֹר קָשֶׁה עַל אִיֵּיהֶן וְעַל עֲרֵיהֶן, וְהָיָה כִּי יִמָּצֵא נוֹשֵׂא הַנְּגִיף וַיִּכָּלֵא. וְאִישׁ לֹא יֵצֵא מֵאוֹתָהּ הָעִיר וְלֹא יָבוֹא אֵלֶיהָ. וְנָדַמּוּ קוֹלוֹת הָאֶזְרָחִים, וְרַק הַטִּפְּשׁוּת חָגְגָה אֶתהַמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן וְאֶת הַמָּקוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִצְעַד הָאִוֶּלֶת.

וְהַנְּגִיף? הוּא הִמְתִּין בְּסַבְלָנוּת לְהַבְשָׁלַת הַטִּפְּשׁוּת, וּבְבוֹא הָעֵת שָׁטַף אֶת הָאִיִּים, כְּמִנְהָגוֹ בְּרֹב מְדִינוֹת הָעוֹלָם, וַיִּגֹּף אֶת הַזִּילַנְדִּים וְאֶת הָאוֹסְטְרָלִים. וְגַם בִּמְדִינַת הַיְּהוּדִים רַעַשׁ וּמְהוּמָה יוֹצְאִים לְמִלְחָמָה. וַיֹּאמֶר רֹאשׁ הַמֶּמְשָׁלָה: "הֵן קֵץ הָעוֹלָם קָרֵב." וְלֹא זָכַר כִּי נִטְּלָה נְבוּאָה מֵהַנְּבִיאִים וְנִתְּנָה לַשּׁוֹטִים. וַיֹּאמֶר הַמְּמֻנֶּה עַל הַמִּשְׂרָד־שֶׁל־הַבְּרִיאוּת מַר בַּר סִימָן טוֹב, שֶׁכִּשְׁמוֹ־לֹא־כֵן־הוּא: "עֶשְׂרוֹת אֲלָפִים יָמוּתוּ!" וַיֵּצְאוּ הַבַּחוּרִים הַטּוֹבִים לְכָל קַצְוֵי תֵּבֵל וַיָּשִׂימוּ יְדֵיהֶם עַל אֲלָפִים שֶׁל מַכְשִׁירִים לְהַנְשָׁמָה מְלָאכוּתִית, וּמִי יַפְעִיל וּמִי יִשְׁמֹר וּמִי יְתַחְזֵק? וְלֹא חִזְּקוּ יְדֵיהֶם שֶׁל הָרוֹפְאִים וְהָאֲחָיוֹת וּבָתֵּי הַחוֹלִים וְהַמִּרְפָּאוֹת, וְלוּ בְּתוֹסֶפֶת מִטָּה אַחַת, כִּי תֵּבֶן אֵין נוֹתְנִים לַעֲבָדֶיךָ. וְטִפּוּלִים אוֹמְרִים לָהֶם עֲשׂוּ. וְגַם אֶת כָּל בָּתֵּי הַסֵּפֶר נָעֲלוּ, וְאֶת שַׁעֲרֵי הַגִּנּוֹת שֶׁל הַצִּבּוּר, וְאֶת הַחוֹפִים הַפְּתוּחִים שֶׁל הַיָּם, וְעוֹד מַעֲשִׂים שֶׁל שְׁטוּת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה וְכָהֵנָּה וְעוֹד כָּהֵנָּה. וְאַף אֲנִי רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי (בְּמוֹ) כֵּיצַד שְׁתַּיִם סְפִינוֹת מִשְׁמָר שֶׁל הַמִּשְׁטָרָה וּמַסּוֹק אֶחָד שָׁלֵם וְשִׁשָּׁה־עָשָׂר שׁוֹטְרִים, עַל גַּבֵּי שְׁמוֹנָה אוֹפַנּוֹעִים, אוֹרְבִים לְאִישׁ אֶחָד עַל גַּלְשָׁן שֶׁחִלֵּל אֶת הַשַּׁבָּת וְהֵעֵז לִשְׂחוֹת בֵּין גַּלֵּי הַיָּם עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה וְזָרַע לֹא עָלֵינוּ אֶת הַנְּגִיף עַל הַדָּגִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ וְלֹא פָּשְׁעוּ. וּבָעֵת הַהִיא מָנוּ בְּכָל יוֹם וָיוֹם עוֹד כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁנּוֹשְׂאִים אֶת הַקּוֹבִיד־תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה בְּאַפָּם וּבְלֹועָם, כִּי מַטּוֹשִׁים לָרֹב יְחַטְּטוּ בָּהֶם, בֵּין אִם חוֹלִים הֵם אוֹ בֵּין אִם סְתָם, וְכַמָּה חוֹלִים בֶּאֱמֶת נִתְוַסְּפוּ, וְהָעֲרוּצִים שֶׁל הַטֵּלֵוִיזְיוֹת נִמְלְאוּ בְּמֻמְחִים מִטַּעַם עַצְמָם, שֶׁלֹּא יָדְעוּ דָּבָר וַחֲצִי דָּבָר עַל נְגִיפִים וּמַגֵּפוֹת וַיְּבַרְבְּשׁוּ, וְיָדָם טוֹבָה עַל הַהַפְחָדָה וְעַל הָאִיּוּם. וְאֵין אִישׁ מַרְגִּיעַ וְאוֹמֵר הַכְּצַעֲקָתָהּ. וּכְטִבְעָם שֶׁל כָּל הַנְּגִיפִים מִיּוֹם בְּרִיאָתָם, נֶחְלַשׁ הַנְּגִיף עַד מְאוֹד, וַיִּשְׁקֹט בְּאַפָּם וּבְלֹועָם שֶׁל הָאֲנָשִׁים עַד יַעֲבֹר זַעַם.

המשך הפרק בספר המלא