פתיחה
את הספר הזה התחלתי לכתוב חודשים ספורים לאחר שיצא הספר השביעי שלי לאוויר העולם — "הסוד שמאחורי הסקס הפרקטי לגברים". כבר שנים שאני עוסק בייעוץ זוגי מיני ואישי, ובמשך חמש השנים האחרונות, כתבתי סדרת ספרים ייחודית העוסקת בסודות הכמוסים ביותר של מערכות היחסים.
כשכתבתי את הספר האחרון על סקס לגברים, לא העליתי על דעתי שאכתוב מדריך דומה לנשים והאמת היא, שאם נשים לא היו מספרות לי שהן עצמן קראו את המדריך לגברים, בגלל שכל נושא המיניות עניין אותן, ואם הן לא היו מבקשות ממני לכתוב מדריך דומה גם עבורן, כנראה שהספר הזה לעולם לא היה יוצא לאור.
לכתוב ספר שהוא מדריך מיני מעשי לנשים, זה דבר הרבה יותר מאתגר מאשר לכתוב מדריך מעשי לגברים. בפרט אם הכותב הוא גבר. איך אבוא ואכתוב על משהו שלמדתי וחקרתי מבחוץ, אך מעולם לא חוויתי מבפנים, על גופי ממש?
אני מניח הנחת יסוד, שרוב הנשים שקוראות את הספר הזה (כי אם מדובר בקוראים גברים, זאת תהיה פחות בעיה...), כבר עברו לפחות על חלק משבעת ספריי הקודמים בסדרה, התחברו, אהבו והן סומכות עלי ורוצות ללמוד עוד. אבל אם נתקלת בספר הזה לראשונה, לפני שקראת את שאר ספריי שבסדרה, את כנראה אישה מאד אמיצה, סקרנית, פתוחה, ובעיקר מחפשת ללמוד ומוכנה לקבל מידע, שאם הוא אמין, לא אכפת לך ממי את מקבלת אותו.
מלבד זאת, היתרון שבספר הזה הוא שאוכל לתת לך הסברים גם מנקודת מבט גברית, על הדרך תגלי כמה סודות מיניים על גברים ואיך הם תופסים את הסיטואציה ואותך מבחינה מינית.
נשיות היא עולם קסום, מסתורי ועלום, עולם אותו חקרתי במשך שנים על כלל רבדיו. גם בתחום המיני התעמקתי, קראתי, למדתי דברים רבים מנשים אמיצות רבות, למדתי המון דברים תוך כדי טיפול וייעוץ מתוקף ההתמחות שלי, וכמובן, אני מביא גם מניסיוני האישי.
בעידן החברתי של שוויון, נראה שגם נשים יכולות ללמוד מגברים, בפרט כשמדובר בספר ולא בהדרכה פרונטאלית ובעיקר כשנשמרים כללי האתיקה המקצועיים, שלא מתדרדרים למקומות של גברים שהם 'מדריכי נשים בלבד', שמסבירים להן על אהבה ומין, וטורחים להעלות ברשתות תמונות דאווין שלהם אשר מלוות כל פוסט עם משפט קלישאתי לעוס וטחון.
פעם הראתה לי אחת מהמטופלות שלי, אחד מהפוסטים האלה (כי אני אישית נוטה לחסום כל מי שקיימת בו לחלוחית של בורות או 'כוונה סמויה', אותה אני מזהה מקילומטרים), של המטפלים והיועצים הלאומיים, 'מושיעי הנשים', ושאלה אותי לדעתי.
הסתכלתי, חשבתי, והדבר הראשון שעלה לי לראש הוא: "יקירתי, זה לא נראה כמו שירותי ייעוץ, זה נראה כמו הזמנה לסטוץ".
שלא לדבר על מטפלים במגע, או מעניקי עיסוי יוני, טנטרי, ארוטי, על ידי גברים שמעניקים שירותים כאלה לנשים — אין לי חלק בזה, ו"בסודם אל תבוא נפשי". אבל נשאיר את זה לדיון אחר. כי עכשיו כשבחרת בספר הזה, חובתי לתת לך מקסימום מידע במינימום בלבולי מוח.
אתחיל בעובדה קשה לעיכול — תכלס, את יכולה לקרוא, ללמוד, להיות מאסטרית בתחום המיני, אבל כמה שתלמדי, עדיין האישה היא היותר 'פסיבית' בסקס והגבר נחשב ה'אקטיבי' יותר.
נכון שיש תנוחות וסיטואציות בסקס, שבהן האישה היא האקטיבית יותר, כגון מתן מין אוראלי או תנוחת רכיבה, אבל עדיין, זה מתגמד לעומת חשיבות האקטיביות של הגבר. זה שיודע מה לעשות, שמכיר את האנטומיה שלך, שמכבה או מדליק אותך, (שזה תלוי במה שהוא עושה או אומר), ובעיקר איך הוא מתנהג איתך מחוץ למיטה.
אם תרצי, הצלחת האקט, תלויה הרבה יותר בגבר מאשר באישה. אישה לא צריכה לדעת כלום על סקס, רק להרגיש נוח בסיטואציה, לאהוב ולתת אמון וביטחון בבן הזוג והסקס יהיה נפלא, אם הגבר יידע מה לעשות.
אבל אם הגבר לא יודע מימינו ומשמאלו או גרוע מכך, חושב שהוא יודע - זה אתגר רציני ביותר. כמה שתלמדי על סקס, הגבר הוא זה שבסופו של דבר נדרש לאקטיביות, ולא סתם אקטיביות, אלא תנועה מדויקת בקצב, בעומק, במיקום.
זאת הסיבה שיועצות מיניות (או יועצים ראויים) ברוב המקרים לא יועילו לך ברוב הבעיות המיניות הקשורות ליחסי המין הבלתי מספקים שלך. אולי הן יעזרו לך בקטע של בניית ביטחון עצמי, חיבור למיניות שלך, לאני העצמי העוצמתי שלך, אבל בכל הקשור לביצועים, הן לא כל כך יוכלו לעזור לך.
עם כל זאת, אני מאמין שאשה חזקה יכולה לחולל פלאות, לקחת אחריות על הסיטואציה כשאין ברירה, להנהיג, להוביל ולהיות מורה טובה, בלית ברירה, עבור הגבר שלה. "במקום שאין אנשים, השתדל להיות איש". בעידן השוויון שלנו, זה יהיה נכון גם בנוסח שונה במקצת: "במקום שאין איש השתדלי להיות אישה". כשאשה מחליטה לקחת את העניינים לידיים ולשנות סיטואציה לטובה, ברוב המקרים היא תצליח.
אינני יודע כמה את יודעת על מין ומה את יודעת על מין. יתכן שתרגישי נבוכה לקרוא כאן דברים מסוימים, יתכן שחלק מהדברים את יודעת, ויתכן שהכל יהיה עבורך חידוש מרענן. אני מאמין שאין ספר שאין בו חידוש, ובטוחני שגם אם יש דברים שאת כן יודעת, הספר הזה יעשה לך הרבה סדר בראש ותוכלי להתנהל בחיי הזוגיות שלך ובחיי המין שלך בצורה מאורגנת, חזקה, ממקום של תודעה והשקפה נכונה.
אין לנו מה להרגיש מובכים כשאנחנו לומדים על מין ממקורות מהימנים ומכובדים. מין הוא חלק בלתי נפרד מהטבע. הוא דבר שקורה בכל העולם, אפילו ממש עכשיו.
בספר הזה אלמד את כל הדברים הבסיסיים שכל אישה צריכה לדעת כדי לחוות מין מוצלח בזוגיות שלה, וכמובן אדבר בעיקר פרקטיקה — מה עושים ואיך עושים.
שנתחיל? יאללה!
פרק א
מה שצריך לדעת לפני הפרקטיקה
מיניות האישה אז והיום
נשים עדיין צריכות לשמור על כבודן ולהישאר ה"מחוזרות" או ה"מפותות" בקשר. לפחות ככה דפוסי החברה הקדומים תכנתו אותנו לחשוב. אך הקלקול שנוצר בעקבות התכנות החברתי הזה, עדיין קיים במקומות רבים ויש גורמים רבים שעדיין ממשיכים בתפיסות הקדומות שטוענות שנשים לא בהכרח מתחברות לסקס.
אך מה האינטרס הנסתר כאן? מדוע שנאמין שנשים לא ממש להוטות לעשות סקס? יש לכך מספר סיבות.
תכנות חברתי מגן על נשים מפני גברים שרוצים להשתמש בהן אך ורק לצורכי מין. אם הנדסת התודעה משדלת אנשים להאמין שנשים חייבות קודם כל להיות מאוהבות כדי לקיים יחסי מין, או חייבות להיות קודם כל במערכת יחסים פורמאלית, אז לנשים רבות יש הגנה תודעתית ופיזית מפני גברים הרואים בהן אובייקטים מיניים נטו ואולי חושבים לנצל אותן.
זה גם שומר על נשים צעירות. כשהורים מלמדים את ילדיהם שמין נועד רק לאהבה ולנישואים, אז אולי הילדים שלהם לא יקיימו יחסי מין ויכנסו או יכניסו להריון בטעות. או כשמדובר בציבור דתי — ישמרו את הבתולים לנישואים.
מעניין לציין שהנדסת התודעה המלווה אותנו עד היום מקבילה למציאות יומיומית של אישה במידה מסוימת. מה שאני מתכוון לומר הוא שגם כיום נמצא נשים שמוותרות על היצרים המיניים שלהן. הן לא יוזמות סקס עם בן הזוג, אך במקום זאת, הן מגיבות בחיוב לגבר שלהן כשהוא יוזם. רוב הנשים עדיין מעדיפות את זה ככה.
מהפן האישי, נשים מתרגשות מהעובדה שהגבר שלהן מתלהב מהן, נשים אוהבות שהגבר שלהן חושק בהן ו"מפתה אותן". זה גורם להן להרגיש נשיות יפות מושכות ורעננות.
אך למרבה הצער, נשים רבות הן גם קורבנות של התכנות החברתי. התפיסות החברתיות שעדיין מלוות חלקים מהחברה, מתפרשות בכך שכל אישה שאוהבת סקס בקשר, חייבת להיות כנראה חריגה, זונה, יצרית באופן שונה, וזה למרות שמדובר בשקר מוחלט, כי נשים מעצם היותן נשים — אוהבות סקס, למרות שחלקן לעולם לא יודו בכך בפני זר, כי זה יגרום להן להיראות "זולות".
אמנם, גם בפן הגברי ישנו איזשהו יתרון של כל התפיסות החברתיות הללו, שמכיוון שזה נוגד את ה'נורמות החברתיות', אז כשאישה כן תתלהב מסקס עם בן זוגה, הסקס יהפוך למרגש עוד יותר כאשר האישה תחצין שהיא אוהבת את הסקס בקשר, תובעת אותו, נהנית, משתוללת ומתפרעת. הגבר ירגיש שהוא זכה באיזה "פרס" או מתנה ששאר חבריו לא זכו לה. כמובן שזאת אשליה, כי גם חבריו הגברים, אם הם גם "גברים" ומאסטרים של אהבה בצורה מקצועית, מסתבר שגם הם יזכו לאותה מתנה מבת הזוג שלהם.
כל דבר שהוא 'טאבו' ונפרץ, הוא יותר מרגש. אבל הטאבו הזה הוא קשקוש, כי בסופו של דבר גם נשים הן מיניות ואוהבות לחוות חוויות אינטימיות עמוקות המשלבות גוף ונפש, ולכן בסופו של דבר האישה בעצמה מקבלת את הפרס והמתנה בעצמה - להיות המשוחררת מינית שהיא רוצה להיות, מול המאהב המושלם שלה כמובן.
ישנם קשרים זוגיים שבהם בכוח מנסים לסבך עוד יותר את העניינים. מדובר בזוגיות שבה הגברים חונכו להיות ג'נטלמנים מנומסים, ולימדו אותם, או שהם קיבלו מסרים שונים בצורה עקיפה, שלהציע סקס לאישה, זה מעליב אותה כי זה ירמז שהיא 'זונה', אפילו כשמדובר באשתו! הקטע הזה של דעות קדומות אפלות, מעכב גברים מעין אלו ומעמיד אותם במצוקה. גבר רוצה מאד להיות מיני עם האישה שלו, אבל הוא מפחד להציע לה לחוות את זה כי זה יעליב אותה. והאשה מה? היא לא יכולה להציע את עצמה כי זה יגדיר אותה כזולה מולו. וחוץ מזה, נשים רבות עדיין מעדיפות שהגבר ייזום... חתיכת בעיה.
נשים הן ישויות נאות, אבל הן גם ישויות מיניות מאוד שאוהבות לפעמים גם להיות זנותיות עם החבר האמיתי שלהן. נשים רוצות לדעת שהן מושכות ונחשקות, אם מתייחסים אליהן בכבוד, מעריכים אותן כאדם, ולא מחפיצים אותן. סקס הוא דבר טבעי, כלי מטורף להבעת אהבה, כולנו נולדנו יצורים מיניים וזה בסדר.
התפיסה החברתית הרווחת, עדיין בכללותה מקטלגת את הגבר כמיני יותר מאשר האישה, למרות שעובדתית זה ממש לא נכון.
הטבע, המבוסס על חוקי הבורא, מנחה את בריותיו להישרדות והתרבות בין בקרב בני האדם ובין בקרב בעלי החיים. גם לגברים וגם לנשים ישנו הדחף המיני המולד הפנימי, להתחבר זה לזאת בצורה פיזית, ליהנות ממגע, מחדירה, ולחוות חוויות מיניות מעצימות.
גברים ונשים פועלים מתוך אותו דחף הישרדותי ולכן ממילא לשניהם יש את אותם יצרים. רק שישנו הבדל מהותי בין אופי העוררות המינית שבין השניים והקלות לאבד אותה. אצל נשים העוררות המינית היא הדרגתית יותר בדרך כלל ביחס לגבר, ולעומת זאת, כיבויה של העוררות המינית הנשית נעשית מהר יותר אצל האישה מאשר אצל הגבר. אני מדבר על כיבוי עוררות מינית בגלל דברים חיצונים כמו הסחות דעת או פגיעה מילולית הנתפסת כמעליבה, שנאמרה על ידי הגבר, לפעמים בטעות תוך כדי האקט.
גם בקרב הנשים שבמבט חטוף נראות מופנמות וסולידיות, שוררת חיית מין שרוצה להתפרץ החוצה כאשר יתקיימו התנאים המתאימים. יחד עם זאת, הנשים עדיין נתפסות כפחות מיניות ויצריות מבחינה סטראוטיפית ויש לכך סיבה. במשך ההיסטוריה, הגברים היו השליטים הכמעט בלעדיים, לא רק בממלכות ובמדינות, אלא גם בחברה ובמשפחה.
הגברים שרצו כנראה לשמור על נאמנות האישה כלפיהם, יצרו תפיסה חברתית שאישה מינית היא סוג של מחלה, פריצות, זנות וכיו"ב. גם הדתות השונות מחמירות יותר עם האישה מאשר הגבר. היהדות רואה בבגידה של אשת איש דבר חמור בהרבה מאשר בגידה של גבר נשוי עם אישה אחרת. כמו כן לגבי האסלאם ומדינות ערב, בטוח שנתקלתם במושג — 'רצח על כבוד המשפחה'. הנצרות הביאה לעולם את מושג הנזירים והנזירות שמתנזרים ממין לגמרי (שהוא מושג שאינו ברוח היהדות בהיבט הכולל).
התפיסות הנוקשות כלפי מיניות נשית, לא היו רק כלפי נשים שהיו 'מזנות' בפועל, אלה חלחלו גם לתוך מערכות יחסים זוגיות מונוגמיות.
בתרבויות חשוכות יותר, ייחסו לנשים מיניות תכונות של מכשפות או שדות, והיו מקומות שהענישו נשים בחומרה על הפגנת מיניותן ואף הוציאו אותן להורג. נשים במהלך ההיסטוריה נאלצו לדכא ולהסתיר את החשק המיני שלהן ולראות בו סוג של מום וחולי. מכיוון שחוקי החברה דאז לא התבססו על קביעות מדעיות אלא על הנחות יסוד חסרות בסיס, שהמניע שלהן היה שלטון הגבר, זה גרם לחוסר המודעות לצרכיה ורצונותיה של האישה ונוצרו סטיגמות שלגברים יש דחף מיני גדול יותר מאשר הנשים.
כיום, למרות המהפכה המינית, קידום מעמד האישה, התקדמות המדע והרפואה, עדיין התפיסה הקדומה כלפי הדחף המיני הנשי קיימת בקרב חלק מהנשים שעוד לא הצליחו להיפטר ממנה.
נשים רבות לא מרגישות נוח ליזום סיטואציה מינית, לא מספיק פתוחות עם בן הזוג שלהן לדבר על מה שנעים להן ומה לא, מרגישות מובכות להתלבש בצורה סקסית למיטה, וחשות שלא בנוח לעשות דברים נועזים במיטה — בשביל בן הזוג ובעבור עצמן. הן מסתפקות בסקס אפרורי ומשעמם, יודעות בסתר ליבן שזה לא מה שהן רוצות, אך פעם אחר פעם ממשיכות להתבשל עם עצמן. הזמן עובר, הן לא מרוצות ואז התסכולים יוצאים החוצה מחוץ לחדר המיטות וגורמים למשברים זוגיים.
אלו שכן אוזרות אומץ ומנסות דברים חדשים, לעיתים מרגישות רגשי אשמה בדיעבד, ומייסרות את עצמן על כך שהן כנראה נתפסו כזולות, זנותיות, ופרוצות מדי בעיני בני זוגן. קשה להן לקבל את ההפרדה בין האישה שבפנים, זאת שבחדר המיטות, לזאת שמחוצה לו, למרות שזאת הפרדה לגיטימית, נורמאלית, ומתבקשת.
המשך בספר המלא