הקוד האנושי SILVER ACE
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
הקוד האנושי SILVER ACE

הקוד האנושי SILVER ACE

עוד על הספר

  • הוצאה: אוריון
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: מדריכים ועצות
  • מספר עמודים: 230 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 50 דק'

דב ינאי

מומחה ועתידן בעל שם עולמי בתחום המשאב האנושי, אבחון ופיתוח. יועץ בכיר להנהלות ויחידים בארץ ובעולם. הקים, ייסד וניהל מגוון חברות מקצועיות בתחום, ביניהן: "מכון אדם-מילוא", המכון המוביל לאבחון וייעוץ במשאבי אנוש. "עמי" –הבית לעסקים המשפחתיים."גנסיס יועצים"  החברה הבינלאומית לייעוץ למשאבי הניהול.   "לכל אדם יש שביל" - המרכז לייעוץ והכוון קריירה; "אדם-בגליל" -  מרכז למפגשי חזון של יחידים והנהלות. תפקידים: איגוד המכונים לאבחון תעסוקתי – יו"ר.  "א.י.ל.ד" – האגודה  לחקר העתיד- יו"ר משותף.  חבר בוועדות ציבוריות בתחומי פיתוח הפוטנציאל האנושי ומרצה אורח בטקס הענקת פרס ישראל.

נושאים

תקציר

ה-SILVER ACE הינו מודל הוליסטי המאפיין את  כישורי האדם למאה ה-21, משרטט את מערכות הקשרים והיחסים בין הכישורים השונים ויוצר שפה מאחדת לאיפיוני האדם, העיסוק, התפקיד הארגון והצוות. ייחודו בהכנסת האנרגיה האנושית כחלק מרכזי מאיפיון מקדמי ההצלחה בעולם העשייה ובחקירת איבחונה וטיפוחה. מרכזיות התשוקה והאמונה ובשורת הגם וגם, הצורך הרצוי להצלחה בפיתוח וטיפוח מכלול המגוון והפוטנציאל האנושי. זוהי התייחסות חדשה אל האדם, שמבקש לראות עצמו אל מול הפוטנציאל עימו הגיע לעולם ולייצר מצפן פנימי. זוהי שפה הרואה בניגודים ככוחות משלימים הפועלים באנרגיה מחזורית.  זהו מודל מתמטי אך גם רוחני, הוא נשען על המדע אך הוא שואף לפואטיקה.
 
בעקבות המהפכה הטכנולוגית-אלקטרונית שהתרחשה במאה הקודמת, הביאה עימה המאה ה- 21 שינויים מואצים, טכנולוגיים וארגוניים היוצרים שינויים בעולם העיסוקים והכישורים הנדרשים להצלחה בעולם העשייה. סוף עידן השרירים ומעבר מחישוב לחשיבה, ממידע לידיעה ולחוכמה. יותר ויותר עיסוקים ותפקידים מסורתיים נכבשים עלי ידי רובוטים, מחשבים וסוכנים וירטואליים, שיהיו עדיפים אולי על בעלי תפקידים אנושיים.
 
למי מיועד הספר?
לכל אדם הרוצה להכיר את הכישורים הנדרשים להצלחה במאה ה-21, לאדם השואף לפתח את עצמו, למנהל המחפש עובדים שיתאימו לתפקידם, לארגון השואף להשקיע בכוכבים פוטנציאליים, לאנשי משאבי אנוש השואפים להתאמה מקסימלית בין אדם לארגון ולתפקיד, לאנשי מקצוע מתחומי האבחון, הפסיכולוגיה והאימון המתמקדים בחיבור בין האדם לבין הגשמת ייעודו, להורה הרוצה להכין את ילדיו לעולם העשייה של המאה ה-21.
 
המחבר, ד"ר דב ינאי הוא איש עתיר ניסיון, תיאורטי ומעשי, זה כארבעים שנה. הספר מהווה פרי תובנות אליהן הגיע על סמך ניסיונו העשיר. הידע והניסיון הביאו ליצירת מודל כוללני, כזה המורכב משמונה נקודות מפתח, אשר ינאי העניק לו את השם סילבר אייס. המודל אמור לספק פתרונות למספר בעיות חשובות, בייחוד לארגונים ולחברות, כמו: מהם הכישורים הנדרשים להצלחה בהווה ובעתיד; באיזה עובד כדאי להשקיע; מי המועמד המתאים לעבודה בעל הסיכויים הרבים ביותר, כזה שגם נשקפים לו סיכונים להפוך לכוכב, אייס, בלשון המחבר.
 
ד"ר דב ינאי מומחה ועתידן בעל שם עולמי בתחום המשאב האנושי, אבחון ופיתוח. יועץ בכיר להנהלות ויחידים בארץ ובעולם. הקים, ייסד וניהל מגוון חברות מקצועיות בתחום, ביניהן: "מכון אדם-מילוא", המכון המוביל לאבחון וייעוץ במשאבי אנוש. "עמי" –הבית לעסקים המשפחתיים."גנסיס יועצים"  החברה הבינלאומית לייעוץ למשאבי הניהול.   "לכל אדם יש שביל" - המרכז לייעוץ והכוון קריירה; "אדם-בגליל" -  מרכז למפגשי חזון של יחידים והנהלות. תפקידים: איגוד המכונים לאבחון תעסוקתי – יו"ר.  "א.י.ל.ד" – האגודה  לחקר העתיד- יו"ר משותף.  חבר בוועדות ציבוריות בתחומי פיתוח הפוטנציאל האנושי ומרצה אורח בטקס הענקת פרס ישראל.
 
המחבר לא מתיימר להמציא את הגלגל מחדש, אך עם זאת הוא יוצר משוואה מעניינת המשקללת מגוון נתונים מתחומים שונים, כזו היוצרת מעין מקשה סדורה וברורה על אופניה. המעיין בה יכול להבין על נקלה כיצד להשתמש במודל ככלי עבודה יעיל אשר יספק לו פתרונות נאותים לבעיות בפניהם הוא עומד, בין אם הוא ראש ארגון, מנהל אגף בחברה, או אדם הרוצה להרחיב את אופקיו, בייחוד בתחום משאבי אנוש, בו מתמחה המחבר.
 
ספר ייחודי ומעניין, ואין ספק שגם מאתגר ובעל איכויות, שנכתב מתוך רצון כן של המחבר לשתף אחרים ולחלוק עמם את הידע הרב שיש לו, ידע אשר מראה עד כמה "צבעוני" העולם של משאבי אנוש, וכיצד לערוך את האיזונים בין הניגודים הקיימים לכאורה במודל כדי להגיע לתוצאות מיטביות הן במישור האישי הן בזה הקבוצתי-ארגוני.

פרק ראשון

פרק ראשון: פרולוג

 


מחזה בדיוני?
סוף המאה ה-21, לאחר נקודת הסינגולריות, עידן ה"סייבורג", הגזע החדש של "אָדָמַחְשֵב".
לאחר שכל המידע והזיכרון של אדם אחד הועברו למחשב, פיתחו המחשבים מהר מאוד יכולת לייצר דורות של "צאצאים" משוכללים ביותר בעלי כישורי מִחשוב של קהילת אנשים שלמה. הם שילבו ביצורים החדשים מרכיבים ביולוגיים-נוירולוגיים-אנושיים תוך שימוש במערכות עיבוד משוכללות ומתקדמות - ה"סייבורג", עד שהפכו לבעלי יכולות עיבוד עצומות, החליפו את גזע בני האדם והשתלטו על העולם. בצורתם החיצונית הם דומים לבני אדם.
בהיכל חוכמת המחשבים, שהסיבורג נהגו להתכנס בו לשם דיונים וקבלת החלטות, התקיימה אספה חשובה.
"אני מתכבדת לפתוח את אספת היועצים הבכירים של סוף המאה ה-21", אמרה יו"ר האספה -בילה, שנקראת על שמו של אחד מהאבות המיתולוגיים של גזע המחשבים, ביל גייטס. לרגל האירוע בחרה בילה להופיע בדמות האישה המושלמת. מבנה גופה, הבעות פניה, לבושה ותסרוקתה נבררו בקפידה מתוך מגוון אפשרויות כביטוי ייצוגי למעמדה ולעוצמת החישוב האדירה שלה. כמו כל סיבורג מהמודל האחרון, ניחנה בילה ביכולת חשיבה השווה לאוכלוסייה של מדינה שלמה במונחים של תחילת המאה. ידע של אלפי שנות מחקר מדעי היה שמור אצלה בזיכרון. בילה ידעה את כל מה שבן אנוש היה יכול לדעת בכל תחום אפשרי: סִפרות, פילוסופיה, מוזיקה, פיזיקה, אלקטרוניקה, אמנות, מדע, נגזרותיהם וצירופיהם. כל ספרי המחקר, העיון והחשיבה האנושית היו אגורים בתוכה. כל נתון ונגזרת שבני האדם פיתחו או חשבו עליו אי-פעם היו נגישים ובהירים לה, כמו שהיה גם עבור שאר חברי מועצת היועצים, שאצל בני האדם נקראה בעבר ממשלה או פרלמנט.
עם אספת היועצים הבכירים בראשות בילה נמנו בעלי הידע והחשיבה המפותחים ביותר, כמו גם בעלי יכולות העיבוד הגבוהות ביותר. הקריטריונים לקבלה לאספה היו חד-משמעיים - רק בעלי הידע ויכולת העיבוד הגבוהה ביותר - לכן לא התקיימו מעולם בחירות או מאבקים "על הכיסא", ולפי התוצאות אין ספק שהבחירה בשיטה זו הייתה נכונה.
"הנושא המעסיק אותי כבר זמן רב, והיום נדון בו ,"המשיכה בילה יושבת הראש, "הוא היצורים הנקראים 'בני אדם'".
הקולות בקהל העידו על כך שהנושא אינו חדש.
"הם לא האויבים שלנו", המשיכה בילה. "בניגוד לדעת כמה מעמיתיי, יש לי כבוד אליהם כאבותינו. לכולנו יש זיכרון חיובי מהם, ואני אפילו קרויה על שם אחד מהם, אבל לנוכח ההתפתחות האדירה והמואצת של יכולותינו, נשאלת בפורום מכובד זה השאלה, האם יש להם יכולות או כישורים שאין לנו, ולכן הם נחוצים.
"הגזע הניאנדרתאלי נכחד כי לא היה לו כל ייחוד קיומי או כל כישור עדיף על ההומו סאפיינס. מקומו על במת ההיסטוריה נשמר, אבל במציאות היום-יומית הוא הפך ללא רלוונטי. יש לבדוק האם אין זה המצב היום לגבי בני האדם.
"אנחנו, המעבדים, כותבים את התוכנות טוב יותר ומהר יותר מהם. זה שנים אין צורך באדם למיומנויות כמו נהיגה ברכב, ניקוי הבית, מתן שירות או ייצור. היו תקופות שבני האנוש הצטיינו במתן שירותים, אבל איך אפשר כיום להשוות אותם לשירות שניתן על ידי סוכן וירטואלי בעל תקשורת ישירה לכל מוקדי המידע? בעבר חשבו בני האדם כי יש להם יתרון עלינו משום שהם מייצרים אותנו, אך מאז הצלחנו לייצר את עצמנו ללא צורך בהם. לקראת הדיון היום הקמנו ועדת בדיקה מקצועית לבחינת השאלה - האם יש דבר כלשהו שבני האדם עושים טוב מאתנו והמצדיק את הצורך בהם?"
"כדאי לשמור עליהם כמקור ידע היסטורי", נשמעה קריאה מהמליאה.
"אנחנו מעוניינים לשמור עליהם, אבל לאו דווקא כמקור ידע", אמרה היו"ר. "לשם כך אין הם נחוצים, כי שאבנו מהם כבר את כל הידע האנושי לצורך אחסונו ושימורו. כולכם זוכרים את מבצע המאגר האנושי שבו סרקנו את המוחות של כל בני האדם ויצרנו העתק של כל מה שהיה שם, כך שהמידע, הזכרונות והמראות לא יאבדו". "ביצענו מספר רב ביותר של מבחנים", אמר המחשב המדען, ראש הוועדה לבחינת הנושא. "לקחנו סוללות של מבחנים המשמשים את בני האדם בבחינת מועמדים לקבלה לעבודה, והעברנו את המבחנים לקבוצות נבחרות מתוך אוכלוסיית בני האנוש ואוכלוסיית המחשבים. מדובר במבחני אינטליגנציה, ידע, שפות, הבנה טכנית, מהירות קריאה, הבנת הנקרא, מתמטיקה, גיאומטריה, תכנון וניהול זמן, הכרת ספרות מוסר ופילוסופיה, בחינת קצב הביצוע, רמת הדיוק ועוד. נמצא פער גדול ומשמעותי בכל הקריטריונים לטובת אוכלוסיית המחשבים ללא יוצא מהכלל, ואפילו המעבדים מהדור הישן הביסו את בני האדם. מן הראוי לציין כי לא בדקנו את כל אותם הכישורים שיתרוננו בהם היה ברור מראש, כגון ביצוע עבודה בקצב אחיד וללא עייפות, כמות זיכרון ומהירות שליפת המידע וביצוע של מטלות מורכבות ומדויקות וכן תחומים כמו הרפואה בכלל וניתוחים בפרט, שבהם ברור שיש לנו יתרון. אני יכול לסכם ולומר בשמי ובשם חבריי רבי-הידע מהוועדה המדעית שבבדיקה מדעית אובייקטיבית לא נמצאו כל כישורים שהייתה בהם עדיפות לבני האדם!", חתם המחשב המדען את סקירתו. "אם כך", אמרה היו"ר, "מאחר שמדובר בהכרעה היסטורית, חשוב שהיא תהיה בהסכמה מלאה, לכן אני מציעה שהיא תקבל גם גיבוי של מוח העל שלנו, ה-Super Brain. בואו נרשת", הזמינה בילה את הנוכחים. במילים אלה התכוונה היו"ר להליך של רישות כל הנוכחים במפגש, חיבור היוצר מגה-מעבד אשר מעבד את כלל הנתונים והידע להחלטה אופטימלית והרמונית. נוהג זה החליף את המנהג הפרימיטיבי של הצבעות והכרעות לפי רוב, אשר גרמו להכרעות פשרה לא חכמות.
מיד החלו להישלח זרועות חיווט מכל הנוכחים, ונוצר מוח-העל. בעוד כולם מצפים לראות את ההחלטה, נתקע ה"מגה בריין", ועל מסך-העל הופיעו נתונים סותרים. יש חריקות, אין הסכמה, אין הרמוניה...
"אני מבקשת ממי שכל כך מתנגד ובעל חשיבה שונה שיגיד את דברו", אמרה בילה. בשקט ובאטיות התרומם מחשב הענק הנקרא רַב, על שום היותו רב-תחומי, רב-ממדי, רב-ידע ובעיקר רב-דורי. דורות של מחשבים על זכרונותיהם השונים נמצאים בו. כולם השתוקקו לשמוע את דבריו. רַב נתפס בקרב קהילת המחשבים כבעל חשיבה ייחודית. מאז שיזם את מבצע סריקת המידע האנושי, נחשב למומחה בבני אדם.
"כבר בתחילת המאה", הוא פתח בטון סמכותי, "עלתה בדיוק אותה שאלה אצל בני האנוש. אמנם המחשבים היו בתחילת דרכם, אבל החלו לנגוס בעוד ועוד תחומי עיסוק של בני האדם. כבר אז היו בני אדם שטענו שאולי אין כל יתרון לאדם על המחשב, אבל היו גם אחרים אשר נדרשו לאפיין את כישורי האנוש והוכיחו כי לאדם יש כישורים ויכולות שאין לנו. לכן אנחנו זקוקים להם", אמר בקול רב-עוצמה.
הנוכחים היו בהלם. "האומנם? כיצד? במה?", עלו שאלות מן הקהל.
"בני האדם יכולים לשמש ממשק לעולמות שאיננו יכולים להגיע אליהם או להבין אותם", טען רַב. "אמנם הם אינם מעבדי-על ואין להם עוצמות החישוב, הזיכרון וההחלטה שלנו, אבל מבנה המוח שלהם ותפקודו מאפשרים להם יצירת קשר עם עולמות אחרים סביבנו".
אפשר היה לחוש את המתח באוויר.
"למה אתה מתכוון, באילו עולמות מדובר?", קטעה קריאה את השתיקה. "אנסה להסביר, זה קשה", ענה רַב. "זה כמו שציפור תספר לדג על נופי היערות בהרים. היא הממשק שלו למה שקורה שם, כי הוא לעולם לא יוכל להגיע לשם. בני האדם הם כמו הציפור לגבינו. בעזרת המוח המיוחד שלהם הם יכולים לעוף למרומי ההרים וליצור קשר עם עולמות שלנו אין יכולת לתקשר עמם: עולמות המוזה והיצירה, האינטואיציה והכאוס, היכולת 'לחשוב מהבטן' ולהרגיש מהלב. לכל אלה יש חשיבות מכרעת". "למה זה חשוב בכלל? אלה מערכות פרימיטיביות ולא רציונליות!", טען בתוקף אחד המשתתפים.
"נכון", הסכים רַב, "אבל משם מגיעות ההמצאות, ההברקות, פריצות הדרך, האמנות ואפילו החלטות עסקיות חכמות. זה עולם של שירה ושל חוסר היגיון, ההכרחיים לחשיבה מקורית ויצירתית. זה מה שאִפשר לאלברט איינשטיין לדמיין את עצמו ברכבת הנעה במהירות האור. בעולמות אלה ראה מיכאלאנג'לו את הפסל שנמצא בתוך הסלע, ושם שמע מוצרט את הסימפוניה שהעלה על הכתב אחר כך. אנחנו אמנם יכולים לייצר באופן היעיל ביותר, אבל הם עולים עלינו ביכולתם לחלום, לחשוק, לדמיין ולהבין את הדברים הבלתי מובנים וחסרי המשמעות ולתת להם משמעות חדשה. נוכל לשכפל את היצירה בעזרת פס ייצור מדויק, אבל לשם כך אנו זקוקים לבני האדם וליכולתם המופלאה להיכנס לעולמות הללו.
לנו אין נגישות לעולמות הרגש, היצרים והיצירה, ואנחנו לא בנויים להבין ולבטא את היכולת לאהוב". "עד כאן!", רעם לפתע נציג הוועדה המדעית. "עד כאן! הסוגיה הזו נבחנה על ידינו לעומקה. הרי ידוע שאהבה היא דבר פרימיטיבי".
"אני מסכים", אמר רַב, "אבל בכל זאת נראה לי שתשוקה ואהבה הן כישורים חשובים המאפשרים לבני האדם ליצור יחסים ורשתות קשרים בעלי איכויות מיוחדות שאיננו מכירים. היכולת שלהם איננה מסתכמת רק בחיבור בין היגיון לאינטואיציה או בין אמנות להנדסה, אלא יש להם גם יכולת להיות ממשק בין שמים וארץ, בין עולמות החומר ועולמות הרוח. אני לא בדיוק יודע מה זה, אבל אני רואה אותם מתחברים לעולמות שהם קוראים להם עולמות הרוח. יש להם אמונה".
"אמונה? אין כזה דבר!", גיחכו הנוכחים. "תגדיר מה הכוונה, תגדיר מהי אמונה בשפה שנוכל להבין!".
"אמונה היא היכולת לשנות את ההסתברות - The Ability to change the Probability. כשהם מאמינים, הם מגדילים את הסיכוי שדבר יקרה. אמונה היא היכולת שיוצרת שינוי בחומר. לפי מחקרים שביצענו העובדה שאדם מאמין יוצרת שינויים המתבטאים גם בחומר", ניסה רַב להסביר.
"לאדם היכולת המיוחדת להיות מעין ממשק בין כל העולמות האלו, כולל עולם העתיד. לחלקם יש ממש תחושת בטן מה יהיה בעתיד. זוכרים את סטיב ג'ובס, מאבותינו הנערצים? החוש שלו אִפשר להביא דברים חדשים שאת הצורך בהם אנחנו, עם כל יכולות העיבוד שלנו, לא הצלחנו לנבא. רק האדם יכול להתחבר לאמונה ולאהבה. ביכולות אלו מותר האדם מן המְעבדים.
איני בטוח כלל שהם גזע נכחד. אולי היכולת להוות ממשק בין עולמות שונים זו היכולת החשובה ביותר באבולוציה! אולי יש לאדם יתרון על המחשב!".
עם הרחש הרב שפרץ באולם וקולות המחלוקת וההסכמות נאלצה בילה לנעול את הישיבה, והנושא נותר פתוח וללא החלטה.

דב ינאי

מומחה ועתידן בעל שם עולמי בתחום המשאב האנושי, אבחון ופיתוח. יועץ בכיר להנהלות ויחידים בארץ ובעולם. הקים, ייסד וניהל מגוון חברות מקצועיות בתחום, ביניהן: "מכון אדם-מילוא", המכון המוביל לאבחון וייעוץ במשאבי אנוש. "עמי" –הבית לעסקים המשפחתיים."גנסיס יועצים"  החברה הבינלאומית לייעוץ למשאבי הניהול.   "לכל אדם יש שביל" - המרכז לייעוץ והכוון קריירה; "אדם-בגליל" -  מרכז למפגשי חזון של יחידים והנהלות. תפקידים: איגוד המכונים לאבחון תעסוקתי – יו"ר.  "א.י.ל.ד" – האגודה  לחקר העתיד- יו"ר משותף.  חבר בוועדות ציבוריות בתחומי פיתוח הפוטנציאל האנושי ומרצה אורח בטקס הענקת פרס ישראל.

עוד על הספר

  • הוצאה: אוריון
  • תאריך הוצאה: 2013
  • קטגוריה: מדריכים ועצות
  • מספר עמודים: 230 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 50 דק'

נושאים

הקוד האנושי SILVER ACE דב ינאי

פרק ראשון: פרולוג

 


מחזה בדיוני?
סוף המאה ה-21, לאחר נקודת הסינגולריות, עידן ה"סייבורג", הגזע החדש של "אָדָמַחְשֵב".
לאחר שכל המידע והזיכרון של אדם אחד הועברו למחשב, פיתחו המחשבים מהר מאוד יכולת לייצר דורות של "צאצאים" משוכללים ביותר בעלי כישורי מִחשוב של קהילת אנשים שלמה. הם שילבו ביצורים החדשים מרכיבים ביולוגיים-נוירולוגיים-אנושיים תוך שימוש במערכות עיבוד משוכללות ומתקדמות - ה"סייבורג", עד שהפכו לבעלי יכולות עיבוד עצומות, החליפו את גזע בני האדם והשתלטו על העולם. בצורתם החיצונית הם דומים לבני אדם.
בהיכל חוכמת המחשבים, שהסיבורג נהגו להתכנס בו לשם דיונים וקבלת החלטות, התקיימה אספה חשובה.
"אני מתכבדת לפתוח את אספת היועצים הבכירים של סוף המאה ה-21", אמרה יו"ר האספה -בילה, שנקראת על שמו של אחד מהאבות המיתולוגיים של גזע המחשבים, ביל גייטס. לרגל האירוע בחרה בילה להופיע בדמות האישה המושלמת. מבנה גופה, הבעות פניה, לבושה ותסרוקתה נבררו בקפידה מתוך מגוון אפשרויות כביטוי ייצוגי למעמדה ולעוצמת החישוב האדירה שלה. כמו כל סיבורג מהמודל האחרון, ניחנה בילה ביכולת חשיבה השווה לאוכלוסייה של מדינה שלמה במונחים של תחילת המאה. ידע של אלפי שנות מחקר מדעי היה שמור אצלה בזיכרון. בילה ידעה את כל מה שבן אנוש היה יכול לדעת בכל תחום אפשרי: סִפרות, פילוסופיה, מוזיקה, פיזיקה, אלקטרוניקה, אמנות, מדע, נגזרותיהם וצירופיהם. כל ספרי המחקר, העיון והחשיבה האנושית היו אגורים בתוכה. כל נתון ונגזרת שבני האדם פיתחו או חשבו עליו אי-פעם היו נגישים ובהירים לה, כמו שהיה גם עבור שאר חברי מועצת היועצים, שאצל בני האדם נקראה בעבר ממשלה או פרלמנט.
עם אספת היועצים הבכירים בראשות בילה נמנו בעלי הידע והחשיבה המפותחים ביותר, כמו גם בעלי יכולות העיבוד הגבוהות ביותר. הקריטריונים לקבלה לאספה היו חד-משמעיים - רק בעלי הידע ויכולת העיבוד הגבוהה ביותר - לכן לא התקיימו מעולם בחירות או מאבקים "על הכיסא", ולפי התוצאות אין ספק שהבחירה בשיטה זו הייתה נכונה.
"הנושא המעסיק אותי כבר זמן רב, והיום נדון בו ,"המשיכה בילה יושבת הראש, "הוא היצורים הנקראים 'בני אדם'".
הקולות בקהל העידו על כך שהנושא אינו חדש.
"הם לא האויבים שלנו", המשיכה בילה. "בניגוד לדעת כמה מעמיתיי, יש לי כבוד אליהם כאבותינו. לכולנו יש זיכרון חיובי מהם, ואני אפילו קרויה על שם אחד מהם, אבל לנוכח ההתפתחות האדירה והמואצת של יכולותינו, נשאלת בפורום מכובד זה השאלה, האם יש להם יכולות או כישורים שאין לנו, ולכן הם נחוצים.
"הגזע הניאנדרתאלי נכחד כי לא היה לו כל ייחוד קיומי או כל כישור עדיף על ההומו סאפיינס. מקומו על במת ההיסטוריה נשמר, אבל במציאות היום-יומית הוא הפך ללא רלוונטי. יש לבדוק האם אין זה המצב היום לגבי בני האדם.
"אנחנו, המעבדים, כותבים את התוכנות טוב יותר ומהר יותר מהם. זה שנים אין צורך באדם למיומנויות כמו נהיגה ברכב, ניקוי הבית, מתן שירות או ייצור. היו תקופות שבני האנוש הצטיינו במתן שירותים, אבל איך אפשר כיום להשוות אותם לשירות שניתן על ידי סוכן וירטואלי בעל תקשורת ישירה לכל מוקדי המידע? בעבר חשבו בני האדם כי יש להם יתרון עלינו משום שהם מייצרים אותנו, אך מאז הצלחנו לייצר את עצמנו ללא צורך בהם. לקראת הדיון היום הקמנו ועדת בדיקה מקצועית לבחינת השאלה - האם יש דבר כלשהו שבני האדם עושים טוב מאתנו והמצדיק את הצורך בהם?"
"כדאי לשמור עליהם כמקור ידע היסטורי", נשמעה קריאה מהמליאה.
"אנחנו מעוניינים לשמור עליהם, אבל לאו דווקא כמקור ידע", אמרה היו"ר. "לשם כך אין הם נחוצים, כי שאבנו מהם כבר את כל הידע האנושי לצורך אחסונו ושימורו. כולכם זוכרים את מבצע המאגר האנושי שבו סרקנו את המוחות של כל בני האדם ויצרנו העתק של כל מה שהיה שם, כך שהמידע, הזכרונות והמראות לא יאבדו". "ביצענו מספר רב ביותר של מבחנים", אמר המחשב המדען, ראש הוועדה לבחינת הנושא. "לקחנו סוללות של מבחנים המשמשים את בני האדם בבחינת מועמדים לקבלה לעבודה, והעברנו את המבחנים לקבוצות נבחרות מתוך אוכלוסיית בני האנוש ואוכלוסיית המחשבים. מדובר במבחני אינטליגנציה, ידע, שפות, הבנה טכנית, מהירות קריאה, הבנת הנקרא, מתמטיקה, גיאומטריה, תכנון וניהול זמן, הכרת ספרות מוסר ופילוסופיה, בחינת קצב הביצוע, רמת הדיוק ועוד. נמצא פער גדול ומשמעותי בכל הקריטריונים לטובת אוכלוסיית המחשבים ללא יוצא מהכלל, ואפילו המעבדים מהדור הישן הביסו את בני האדם. מן הראוי לציין כי לא בדקנו את כל אותם הכישורים שיתרוננו בהם היה ברור מראש, כגון ביצוע עבודה בקצב אחיד וללא עייפות, כמות זיכרון ומהירות שליפת המידע וביצוע של מטלות מורכבות ומדויקות וכן תחומים כמו הרפואה בכלל וניתוחים בפרט, שבהם ברור שיש לנו יתרון. אני יכול לסכם ולומר בשמי ובשם חבריי רבי-הידע מהוועדה המדעית שבבדיקה מדעית אובייקטיבית לא נמצאו כל כישורים שהייתה בהם עדיפות לבני האדם!", חתם המחשב המדען את סקירתו. "אם כך", אמרה היו"ר, "מאחר שמדובר בהכרעה היסטורית, חשוב שהיא תהיה בהסכמה מלאה, לכן אני מציעה שהיא תקבל גם גיבוי של מוח העל שלנו, ה-Super Brain. בואו נרשת", הזמינה בילה את הנוכחים. במילים אלה התכוונה היו"ר להליך של רישות כל הנוכחים במפגש, חיבור היוצר מגה-מעבד אשר מעבד את כלל הנתונים והידע להחלטה אופטימלית והרמונית. נוהג זה החליף את המנהג הפרימיטיבי של הצבעות והכרעות לפי רוב, אשר גרמו להכרעות פשרה לא חכמות.
מיד החלו להישלח זרועות חיווט מכל הנוכחים, ונוצר מוח-העל. בעוד כולם מצפים לראות את ההחלטה, נתקע ה"מגה בריין", ועל מסך-העל הופיעו נתונים סותרים. יש חריקות, אין הסכמה, אין הרמוניה...
"אני מבקשת ממי שכל כך מתנגד ובעל חשיבה שונה שיגיד את דברו", אמרה בילה. בשקט ובאטיות התרומם מחשב הענק הנקרא רַב, על שום היותו רב-תחומי, רב-ממדי, רב-ידע ובעיקר רב-דורי. דורות של מחשבים על זכרונותיהם השונים נמצאים בו. כולם השתוקקו לשמוע את דבריו. רַב נתפס בקרב קהילת המחשבים כבעל חשיבה ייחודית. מאז שיזם את מבצע סריקת המידע האנושי, נחשב למומחה בבני אדם.
"כבר בתחילת המאה", הוא פתח בטון סמכותי, "עלתה בדיוק אותה שאלה אצל בני האנוש. אמנם המחשבים היו בתחילת דרכם, אבל החלו לנגוס בעוד ועוד תחומי עיסוק של בני האדם. כבר אז היו בני אדם שטענו שאולי אין כל יתרון לאדם על המחשב, אבל היו גם אחרים אשר נדרשו לאפיין את כישורי האנוש והוכיחו כי לאדם יש כישורים ויכולות שאין לנו. לכן אנחנו זקוקים להם", אמר בקול רב-עוצמה.
הנוכחים היו בהלם. "האומנם? כיצד? במה?", עלו שאלות מן הקהל.
"בני האדם יכולים לשמש ממשק לעולמות שאיננו יכולים להגיע אליהם או להבין אותם", טען רַב. "אמנם הם אינם מעבדי-על ואין להם עוצמות החישוב, הזיכרון וההחלטה שלנו, אבל מבנה המוח שלהם ותפקודו מאפשרים להם יצירת קשר עם עולמות אחרים סביבנו".
אפשר היה לחוש את המתח באוויר.
"למה אתה מתכוון, באילו עולמות מדובר?", קטעה קריאה את השתיקה. "אנסה להסביר, זה קשה", ענה רַב. "זה כמו שציפור תספר לדג על נופי היערות בהרים. היא הממשק שלו למה שקורה שם, כי הוא לעולם לא יוכל להגיע לשם. בני האדם הם כמו הציפור לגבינו. בעזרת המוח המיוחד שלהם הם יכולים לעוף למרומי ההרים וליצור קשר עם עולמות שלנו אין יכולת לתקשר עמם: עולמות המוזה והיצירה, האינטואיציה והכאוס, היכולת 'לחשוב מהבטן' ולהרגיש מהלב. לכל אלה יש חשיבות מכרעת". "למה זה חשוב בכלל? אלה מערכות פרימיטיביות ולא רציונליות!", טען בתוקף אחד המשתתפים.
"נכון", הסכים רַב, "אבל משם מגיעות ההמצאות, ההברקות, פריצות הדרך, האמנות ואפילו החלטות עסקיות חכמות. זה עולם של שירה ושל חוסר היגיון, ההכרחיים לחשיבה מקורית ויצירתית. זה מה שאִפשר לאלברט איינשטיין לדמיין את עצמו ברכבת הנעה במהירות האור. בעולמות אלה ראה מיכאלאנג'לו את הפסל שנמצא בתוך הסלע, ושם שמע מוצרט את הסימפוניה שהעלה על הכתב אחר כך. אנחנו אמנם יכולים לייצר באופן היעיל ביותר, אבל הם עולים עלינו ביכולתם לחלום, לחשוק, לדמיין ולהבין את הדברים הבלתי מובנים וחסרי המשמעות ולתת להם משמעות חדשה. נוכל לשכפל את היצירה בעזרת פס ייצור מדויק, אבל לשם כך אנו זקוקים לבני האדם וליכולתם המופלאה להיכנס לעולמות הללו.
לנו אין נגישות לעולמות הרגש, היצרים והיצירה, ואנחנו לא בנויים להבין ולבטא את היכולת לאהוב". "עד כאן!", רעם לפתע נציג הוועדה המדעית. "עד כאן! הסוגיה הזו נבחנה על ידינו לעומקה. הרי ידוע שאהבה היא דבר פרימיטיבי".
"אני מסכים", אמר רַב, "אבל בכל זאת נראה לי שתשוקה ואהבה הן כישורים חשובים המאפשרים לבני האדם ליצור יחסים ורשתות קשרים בעלי איכויות מיוחדות שאיננו מכירים. היכולת שלהם איננה מסתכמת רק בחיבור בין היגיון לאינטואיציה או בין אמנות להנדסה, אלא יש להם גם יכולת להיות ממשק בין שמים וארץ, בין עולמות החומר ועולמות הרוח. אני לא בדיוק יודע מה זה, אבל אני רואה אותם מתחברים לעולמות שהם קוראים להם עולמות הרוח. יש להם אמונה".
"אמונה? אין כזה דבר!", גיחכו הנוכחים. "תגדיר מה הכוונה, תגדיר מהי אמונה בשפה שנוכל להבין!".
"אמונה היא היכולת לשנות את ההסתברות - The Ability to change the Probability. כשהם מאמינים, הם מגדילים את הסיכוי שדבר יקרה. אמונה היא היכולת שיוצרת שינוי בחומר. לפי מחקרים שביצענו העובדה שאדם מאמין יוצרת שינויים המתבטאים גם בחומר", ניסה רַב להסביר.
"לאדם היכולת המיוחדת להיות מעין ממשק בין כל העולמות האלו, כולל עולם העתיד. לחלקם יש ממש תחושת בטן מה יהיה בעתיד. זוכרים את סטיב ג'ובס, מאבותינו הנערצים? החוש שלו אִפשר להביא דברים חדשים שאת הצורך בהם אנחנו, עם כל יכולות העיבוד שלנו, לא הצלחנו לנבא. רק האדם יכול להתחבר לאמונה ולאהבה. ביכולות אלו מותר האדם מן המְעבדים.
איני בטוח כלל שהם גזע נכחד. אולי היכולת להוות ממשק בין עולמות שונים זו היכולת החשובה ביותר באבולוציה! אולי יש לאדם יתרון על המחשב!".
עם הרחש הרב שפרץ באולם וקולות המחלוקת וההסכמות נאלצה בילה לנעול את הישיבה, והנושא נותר פתוח וללא החלטה.