עתיד משותף בין ערבים ויהודים

פרק ראשון
הקדמת המחבר

בשלוש שנים האחרונות, ביחד עם צוות נהדר, אני מוביל את מיזם 'ערים מובילות שינוי', שמטרתו העיקרית היא צמצום הסטיגמות והדעות הקדומות בין ערבים ליהודים אזרחי ישראל. לאחר שלוש שנים ארוכות בהן למדתי להכיר את המתרחש בין יהודים וערבים בישראל החלטתי לעלות את רשמיי ודעותיי על הכתב.

הגרסה הקצרה של הספר 'אנחנו לא מכירים' הייתה אמורה לצאת לאור בתחילת אוקטובר, כאשר הכוונה היא להוציא את הספר בגרסתו המורחבת בשנה הקרובה. הנורא מכול עצר אותי למחשבה נוספת. עברו מספר חודשים, וברור שדבר־מה שונה מתחולל בין האוכלוסייה הערבית ליהודית בישראל.

היהודים, כמעט באופן גורף, כועסים על הערבים וחושדים בהם בצורה רבה יותר. בשיחות אישיות הערבים מגנים בכל תוקף את מה שקרה. במקביל קשה להם לראות בערוצי הטלוויזיה הערביים את ההרג של ילדים חפים מפשע. אני מרגיש שיותר מתמיד הם קרובים להזדהות עם מדינת ישראל והיו שמחים אם החמאס היה נעלם. לדעתם אולי זאת תהיה הזדמנות חדשה ליצירת פתרון בין ישראל והפלסטינים.

לפי מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך בחודש נובמבר 2023, 70% מהצעירים הערבים בין הגילים 18-24 חשים חלק ממדינת ישראל ובעיותיה לעומת 40% בחודש יוני השנה.

חברים אומרים לי שלא קיים היום קשב לספר כזה, כי כולם עדיין בהלם ועסוקים רק בחטופים ובמלחמה. מאידך אחרים דווקא מעודדים אותי להוציא מיידית את הגרסה הקצרה, ולהגיע לאותם אנשים הרוצים להבין בצורה טובה יותר מה קורה בין יהודים וערבים אזרחי ישראל. קיימת הבנה, ואפילו אם היום היא מעורבת ברגשות חדשים, שחיזוק הקשר בין שתי האוכלוסיות יחזק את המדינה.

במהלך כתיבת הספר שיתפתי חברים ערבים ויהודים כדי לקבל את חוות דעתם. לאחר תחילת המלחמה הנוכחית הצטרף אליי ד"ר עאמר ג'ראיסי, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות, שאת דעתו אני מעריך מאוד. ד"ר ג'ראיסי שיתף אותי בחוות דעתו החיובית לגבי תוכן הגרסה הקצרה. ביקשתי ממנו גם לכתוב פרק המייצג את דעתו.

מתוצאות סקר שערכנו בשנת 2021 עם מכון המחקר 'מדגם' בבעלותו של מנו גבע, עולה כי 51.3% ממדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית רואים בחרדים נטל על המדינה, 30.4% רואים בערביי ישראל נטל 16.4% רואים בנערי הגבעות נטל.

הספר 'אנחנו לא מכירים' בגרסתו הקצרה מתמודד עם הנתון לפיו 30% מאזרחי מדינת ישראל היהודים רואים בערביי ישראל נטל על המדינה. אני מנסה להוכיח, שלצד האוכלוסייה היהודית קיימת אוכלוסייה ערבית בעלת פוטנציאל עצום, וללא ספק היא מהווה נכס למדינת ישראל ולכל אחד מאזרחיה היהודים.

מובן, כי היסטוריית המלחמות בין ישראל לשכניה הערבים משפיעה על מערכת היחסים בין שתי האוכלוסיות. ממשלות ישראל לדורותיהן לא תרמו לדו־קיום בין הצדדים, כפי שאמר לי פוליטיקאי ידוע: "קונפליקטים קשה לפתור באמצעות פוליטיקאים". לפיכך, אנשים משתי האוכלוסיות המתגוררים באותן ערים או בערים שכנות — הם אלה היכולים לחולל שינוי, ועל הדור החדש של הערבים והיהודים מוטלת משימה זו.

"אתם לא מכירים אותנו", אומר חבר הכנסת מנסור עבאס, ומתייחס לכך שההיכרות בין הצדדים שולית מאוד, ורק מספר קטן של ערבים ויהודים, לא רק "רואים" אלה את אלה, אלא גם מכירים מקרוב אלה את אלה. הם מבינים שמה שקובע הוא האדם — ולא רק הרקע האתני. עדות מצוינת לכך נמצאת בענף הרפואה ובעיקר בבתי החולים. גם בענף הכדורגל מתרחשת היכרות אמיתית.

היכרות כזאת, הבנת האחר ושיתופי פעולה שוויוניים היו עשויים לפתור רבות מהבעיות שעדיין קיימות בין שני הצדדים.

בגרסתו הקצרה של הספר אני דן בכמה נושאים מרכזיים הקשורים לבעיה הערבית־יהודית בישראל ולאפשרויות לפתרונה. הדעות והמסקנות מבוססות על שנים רבות של היכרות עם החברה היהודית והערבית, על ראיונות עם ערבים ויהודים — מהגיל הרך ועד לאנשי ציבור, מובילי דעת קהל ובעלי עסקים.

למרות שפרקי הספר שלפניכם נכתבו במהלך השנה החולפת לפני ה-7 לאוקטובר אני רואה בהם את הבסיס להבנת היחסים והפוטנציאל בין שני הצדדים. אנחנו במיזם 'ערים מובילות שינוי' לא נרים ידיים כדי לנסות לא לאפשר לקיצונים משני הצדדים לקבוע את עתידנו.

מיזם 'ערים מובילות שינוי' שהינו חל"צ ללא מטרת רווח, יצא לדרך בתחילת 2021 כדי לצמצם סטיגמות ודעות קדומות בין ערבים ליהודים אזרחי ישראל. מי שהקימו את המיזם יחד איתי הם יעקב פרי ואיימן סמארה, בגיבוי המרכז לשלטון מקומי, מפעל הפיס ודלויט ישראל.

התוכניות שנפעיל בקרוב הן כאמור חלק מפעילות חשובה לקירוב ושיקום היחסים בין ערבים ויהודים בישראל.