משימה עולמית 36 - אפיפיור על הכוונת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
משימה עולמית 36 - אפיפיור על הכוונת

משימה עולמית 36 - אפיפיור על הכוונת

5 כוכבים (2 דירוגים)
ספר דיגיטלי
ספר מודפס

עוד על הספר

  • איור: אור ליבנה
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: יולי 2024
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער צעיר
  • מספר עמודים: 136 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 9 דק'

גלילה רון־פדר עמית

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

אֲנַחְנוּ מֻזְמָנִים אֶל הָאַפִּיפְיוֹר בִּמְדִינַת הַוָתִיקָן, כְּדֵי לְקַבֵּל מֶדַלְיָה. יְדַעְתֶּם שֶׁמְּדִינַת הַוָתִיקָן הִיא הַמְּדִינָה הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם?

יְדַעְתֶּם שֶׁהִיא נִמְצֵאת מַמָּשׁ בְּתוֹךְ הָעִיר רוֹמָא שֶׁבְּאִיטַלְיָה? וּמָה פִּתְאוֹם מֶדַלְיָה? בֵּינְתַיִם קִבַּלְנוּ הוֹרָאָה לְהַרְכִּיב אֶת עַדְשׁוֹת הַמַּגָּע הַמְּצֹרָפוֹת. אֲבָל הָעֲדָשׁוֹת שֶׁלִּי נָפְלוּ לַכִּיּוֹר וְהִתְמוֹסְסוּ...

כְּשֶׁהִגַּעְנוּ לַוָתִיקָן נוֹדַע לָנוּ מָה הַמְּשִׂימָה הָאֲמִתִּית: מִתְבָּרֵר שֶׁמִּבֵּין חֲמֵשֶׁת הַקַּרְדִּינָלִים שֶׁעוֹזְרִים לָאַפִּיפְיוֹר, אֶחָד מֵהֶם בּוֹגֵד וּמְסַיֵּעַ לַמַאפְיָה הַסִיצִילְיָאנִית. לָכֵן בֵּינְתַיִם כָּל הַחֲמִשָּׁה חֲשׁוּדִים. רֶגַע... לַמַאפְיָה??? הַאִם יְלָדִים בְּגִילֵנוּ יְכוֹלִים לְהִלָּחֵם בַּמַאפְיָה הָאַכְזָרִית? וּמָה הָעִנְיָן שֶׁל הַנְּשִׁיקוֹת שֶׁתּוֹם וְהָאַבִּיר קִבְּלוּ? (מַזָּל שֶׁהִתְחַמַּקְתִּי...)

פרק ראשון

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶּרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.

אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף וְלַעֲזוֹר.

כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:

שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.

אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.

אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."

אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, בְּגָדוֹל. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.

יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ." הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה, אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, תַּרְגִּיעוּ. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.

אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים. מָה חֲשַׁבְתֶּם?

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.

לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.

אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.

עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?

הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?

הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?

אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּמוֹן בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).

וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

1

כְּבָר מִזְּמַן לֹא קָרָה לִי שֶׁהַגִּיּוּס לִמְשִׂימָה עוֹלָמִית יִתְנַהֵל בְּדֶרֶךְ כָּל כָּךְ שִׁגְרָתִית וִישִׁירָה. הֲרֵי עַד הַיּוֹם (אִם אַתֶּם מְלַוִים אוֹתָנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת) כָּל גִּיּוּס נַעֲשָׂה בְּאֹפֶן אַחֵר, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל זֶה הָיָה בִּלְתִּי צָפוּי. וּפִתְאוֹם שַׁבְנוּ אֶל הַגִּיּוּסִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהִתְחִילוּ בְּכָל מִינֵי תּוֹפָעוֹת שֶׁקָּרוּ בַּמַּחְשֵׁב. לָכֵן תּוֹם וַאֲנִי חָשַׁבְנוּ שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ הַגִּיּוּס הַשִּׁגְרָתִית. בַּפְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ צִפְצוּפִים מוּזָרִים שֶׁבָּקְעוּ מֵהַמַּחְשֵׁב, וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקּוֹרֶה עַכְשָׁיו. וְזֶה קוֹרֶה בְּאֶמְצַע אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּנוּ. צִפְצוּפִים נִשְׁמָעִים מֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל עִדָּן אָחִי. עִדָּן קָם מֵהַשֻּׁלְחָן, הוֹלֵךְ לִבְדּוֹק מָה מְקוֹר הַצִּפְצוּפִים, חוֹזֵר אֵלֵינוּ וּמַכְרִיז:

"הַמַּחְשֵׁב מְהַבְהֵב."

טוֹב, אָז כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַמַּחְשֵׁב מְהַבְהֵב. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לִפְנֵי שֶׁתּוֹם וַאֲנִי יָצָאנוּ לַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית בְּהוֹדוּ, אַבָּא נִבְהַל כָּל כָּךְ מֵהַהִבְהוּבִים, עַד שֶׁהוּא נִתֵּק אֶת הַמַּחְשֵׁב מֵהַחַשְׁמַל וְהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁעַד שֶׁהוּא יַזְמִין טֶכְנַאי, מוּטָב שֶׁלֹּא נִגַּע בּוֹ. בְּאֵרוּעַ הַהִבְהוּבִים הַהוּא לֹא יָדַעְתִּי בְּמָה מְדֻבָּר וְלֹא הִקְדַּמְתִּי אוֹתוֹ. הַפַּעַם, מִיָּד כְּשֶׁעִדָּן דִּוֵחַ שֶׁהַמַּחְשֵׁב מְהַבְהֵב, מִהַרְתִּי לַחֶדֶר כְּדֵי לְהַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה. הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאֵין שׁוּם סִבָּה לְנַתֵּק אֶת הַמַּחְשֵׁב מֵהַחַשְׁמַל, וְשֶׁבְּוַדַּאי אֵין סִבָּה לְהַזְמִין טֶכְנַאי.

"אֲנִי אֲטַפֵּל בַּבְּעָיָה," הוֹדַעְתִּי לְכֻלָּם.

"מִמָּתַי נִהְיֵית מֻמְחִית לְמַחְשְׁבִים?" עִדָּן לָעַג לִי, אֲבָל לֹא הִתְיַחַסְתִּי לִדְבָרָיו. סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְהִתְיַשַּׁבְתִּי מוּל הַמַּחְשֵׁב. שִׂחַקְתִּי עִם הָעַכְבָּר, עַד שֶׁהוֹפִיעוּ עַל צַג הַמַּחְשֵׁב פָּנָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְהִנֵּה אֲנִי כְּבָר יוֹשֶׁבֶת מוּלוֹ, דְּרוּכָה מְאוֹד.

"מָה שְׁלוֹמֵךְ, אֲבִיגַיִל אוֹפִיר?" הוּא שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּקוֹל מַתַּכְתִּי.

"אֲנִי בְּסֵדֶר, הָאַבִּיר," אֲנִי עוֹנָה, "וּמָה שְׁלוֹמְךָ?"

"אַתְּ מְאוֹד מְנֻמֶּסֶת," גַּם הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ נִרְאֶה מַתַּכְתִּי, "אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתְּ בְּסֵדֶר. אֲבָל כָּרֶגַע אֲנַחְנוּ לֹא עוֹסְקִים בִּי וְלֹא בָּךְ. הַאִם יֵשׁ לָךְ מֶרֶץ וְרָצוֹן לָצֵאת לִמְשִׂימָה עוֹלָמִית נוֹסֶפֶת וַחֲשׁוּבָה מְאוֹד?"

"אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה?" לַמְרוֹת טוֹן הַדִּבּוּר הַמַּתַּכְתִּי שֶׁלּוֹ, אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, יֵשׁ לִי זְכוּת לִהְיוֹת יְדִידוּתִית וְלֹא רִשְׁמִית, אֲבָל הוּא מַפְתִּיעַ אוֹתִי:

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר," הוּא אוֹמֵר, "שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ שְׁאֵלָה."

"אוֹקֵיי..." אֲנִי נְבוֹכָה.

"יֵשׁ לָךְ מֶרֶץ וְרָצוֹן לָצֵאת לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה, אוֹ אֵין לָךְ?"

"יֵשׁ לִי."

"וְתִרְצִי לָדַעַת מֵרֹאשׁ אֵיפֹה הַמְּשִׂימָה תֵּצֵא אֶל הַפֹּעַל?"

"בְּוַדַּאי," אֲנִי נִזְהֶרֶת בַּתְּשׁוּבוֹת שֶׁלִּי.

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה מוֹפִיעָה עַל הַמָּסָךְ תְּמוּנָה שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ. הַכַּדּוּר מִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ, וְתוֹךְ כְּדֵי סִיבוּב הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מַפָּה שְׁטוּחָה. קַו שָׁחוֹר מוֹפִיעַ בַּקָּצֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּפָּה הַשְּׁטוּחָה וְחוֹצֶה אוֹתָהּ לָאֹרֶךְ. קַו נוֹסָף מוֹפִיעַ בְּצִדָּהּ הַיְּמָנִי וְחוֹצֶה אוֹתָהּ לָרֹחַב. אֲנִי כְּבָר מַכִּירָה אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ לְהַצְבִּיעַ עַל הַיַּעַד. הַמַּפָּה הַשְּׁטוּחָה מִתְחַלֶּקֶת לְאַרְבָּעָה רְבָעִים, שְׁנַיִם עֶלְיוֹנִים וּשְׁנַיִם תַּחְתּוֹנִים, וְקֶרֶן אוֹר שֶׁנִּשְׁלַחַת מִקְּצֵה הַמָּסָךְ מְאִירָה רַק אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן. לֹא רָחוֹק מֵהַקַּו שֶׁחוֹצֶה אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה לָאֹרֶךְ, מוּאֶרֶת נְקֻדָּה קְטַנָּה וְהִיא הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, עַד שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְזַהוֹת אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁמּוֹפִיעָה מִתַּחְתֶּיהָ: "מְדִינַת הַוָתִיקָן - רוֹמָא". הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת נִרְאֵית בְּמֶשֶׁךְ שְׁנִיָּה וְאַחַר כָּךְ נֶעֱלֶמֶת. בִּמְקוֹמָהּ חוֹזְרוֹת פָּנָיו הַקְּפוּאוֹת שֶׁל הָאַבִּיר.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֵבַנְתְּ לְאָן אַתֶּם עוֹמְדִים לִנְסוֹעַ?" הָאַבִּיר שׁוֹאֵל.

"הֵבַנְתִּי, הָאַבִּיר."

"אַתְּ מַכִּירָה אֶת מְדִינַת הַוָתִיקָן?"

"שָׁמַעְתִּי עָלֶיהָ."

"זוֹ מְדִינָה קְטַנָּה שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוֹךְ רוֹמָא, עִיר הַבִּירָה שֶׁל אִיטַלְיָה. זוֹ הַמְּדִינָה הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. יֵשׁ לָךְ שְׁאֵלוֹת בְּנוֹגֵעַ לַיַּעַד?"

יֵשׁ לִי הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת, אֲבָל קָשֶׁה לִי לְסַדֵּר אוֹתָן לְפִי סֵדֶר עֲדִיפוּיוֹת. בָּרוּר לִי מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל כֻּלָּן, וְלָכֵן אֲנִי צְרִיכָה לִבְחוֹר בִּשְׁאֵלָה שֶׁנִּרְאֵית לִי כָּרֶגַע הַדְּחוּפָה וְהַהֶגְיוֹנִית בְּיוֹתֵר.

"יֵשׁ לִי," אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"שַׁאֲלִי."

"לִמְדִינַת הַוָתִיקָן יֵשׁ צֶוֶת יְלָדִים?"

"לֹא."

"כְּלוֹמַר, בַּמְּשִׂימָה הַזֹּאת נִפְעַל עִם צֶוֶת הַיְּלָדִים הָאִיטַלְקִי?"

"לֹא."

"מֻתָּר לִי לִשְׁאוֹל לָמָּה?"

"מֻתָּר לָךְ."

"אָז אֲנִי שׁוֹאֶלֶת."

"מָה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת?"

"אֲנִי שׁוֹאֶלֶת לָמָּה לֹא נִפְעַל עִם צֶוֶת הַיְּלָדִים הָאִיטַלְקִי."

"לֹא תּוּכְלוּ לִפְעוֹל עִם צֶוֶת יְלָדִים שֶׁהַדָּת שֶׁלָּהֶם הִיא קָתוֹלִית," הָאַבִּיר עוֹנֶה, "כִּי מֵרֹאשׁ הָאַפִּיפְיוֹר הִתְבַּקֵּשׁ לֹא לִבְחוֹר בְּקָתוֹלִים." אֲנִי מִשְׁתַּכְנַעַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁזֶּה לֹא הָאַבִּיר שֶׁמְּדַבֵּר אֵלַי. זֶה רוֹבּוֹט, שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְחַיֵּךְ וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְשַׁנּוֹת אֶת קוֹלוֹ. גַּם כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתִי שְׁאֵלָה, הַשְּׁאֵלָה נִשְׁמַעַת כְּמוֹ תְּשׁוּבָה. אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ שֶׁל רֶגֶשׁ לֹא נִכָּר בַּקּוֹל הַזֶּה, וּבְעָלָיו מִתְנַהֵל בְּאֹפֶן מוּזָר בְּיוֹתֵר וּלְגַמְרֵי לֹא אֱנוֹשִׁי.

"הָאַפִּיפְיוֹר בָּחַר בָּנוּ?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.

"כֵּן."

"בָּחַר בָּנוּ לְמָה?"

"לְקַבֵּל מֶדַלְיָה."

"לְקַבֵּל מֶדַלְיָה???"

"כֵּן."

"עַל מָה?"

"עַל שֵׁרוּת וְהַקְרָבָה לְמַעַן עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר."

אֲנִי נוֹשֶׁמֶת עָמֹק.

"כְּלוֹמַר, זוֹ הַמְּשִׂימָה שֶׁלָּנוּ?"

"זוֹ הַמְּשִׂימָה."

"וְיֵשׁ לָנוּ שֻׁתָּפִים?"

"יֵשׁ."

"מִי?"

"הוֹדִים."

"הוֹדִים מֻסְלְמִים אוֹ הוֹדִים הִינְדִים?" אֲנִי גֵּאָה לְהַפְגִּין אֶת הַיֶּדַע שֶׁלִּי, אֲבָל עַל הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ אֲנִי לֹא מְקַבֶּלֶת תְּשׁוּבָה, כִּי דֶּלֶת הַחֶדֶר נִפְתַּחַת וְעִדָּן נִכְנָס פְּנִימָה.

"עִם מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת?" הוּא נוֹעֵץ אֶת מַבָּטוֹ בְּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב, אֲבָל לְמַזָּלִי הוּא לֹא מַסְפִּיק לְהַבְחִין בָּאַבִּיר. הַמָּסָךְ הֻחְשַׁךְ בְּבַת אַחַת, כְּאִלּוּ נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל עִדָּן כִּבְּתָה אוֹתוֹ.

"עִם תּוֹם," אֲנִי מְמַהֶרֶת לַעֲנוֹת.

"וְהַמַּחְשֵׁב בְּסֵדֶר?"

"בְּסֵדֶר גָּמוּר."

"אָז תְּפַנִּי לִי אוֹתוֹ," הוּא מְצַוֶה עָלַי כְּאִלּוּ הוּא בַּעַל הַבַּיִת.

אֵין לִי חֵשֶׁק לָרִיב אִתּוֹ, וְלָכֵן אֲנִי מְפַנָּה אֶת הַמַּחְשֵׁב. כְּבָר מִזְּמַן אָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַגִּיעַ מַחְשֵׁב מִשֶּׁלּוֹ, אֲבָל הִיא עָנְתָה שֶׁתָּמִיד אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטֶלֶפוֹן אוֹ בְּטַבְּלֶט כְּתַחְלִיף. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הָרַעֲיוֹן. הַמָּסָךְ שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן קָטָן מִדַּי וְהַטַּבְּלֶט לֹא תָּמִיד תַּקִּין. אֲבָל בָּרֶגַע הַזֶּה, כְּשֶׁעִדָּן מַפְעִיל אֶת מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב וּמַתְחִיל לְשַׂחֵק בְּאֶחָד מִמִּשְׂחֲקֵי הַמִּלְחָמָה הַמְּעַצְבְּנִים שֶׁלּוֹ, אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לְתוֹם. מְסַקְרֵן אוֹתִי לָדַעַת הַאִם גַּם הוּא נִהֵל שִׂיחָה עִם הָאַבִּיר שֶׁאֵינוֹ אַבִּיר אֶלָּא בֶּן דְּמוּתוֹ הָרוֹבּוֹטִי.

"כֵּן," תּוֹם מַסְכִּים אִתִּי מִיָּד, "בֶּאֱמֶת הָיְתָה לוֹ הִתְנַהֲלוּת שֶׁל רוֹבּוֹט."

"וְהִתְבָּרְרוּ לְךָ פְּרָטִים?"

"יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ מָחָר בַּלַּיְלָה. עַד אָז נְקַבֵּל אֶת כָּל הָעֲרָכוֹת."

"נְקַבֵּל אוֹתָן דֶּרֶךְ הַמַּדְפֶּסֶת?"

"לֹא שָׁאַלְתִּי אֵיךְ נְקַבֵּל אוֹתָן. בְּעִקָּר הִתְעַנְיַנְתִּי בִּשְׁעַת הַיְּצִיאָה. הֵם קָבְעוּ שָׁעָה: אַחַת־עֶשְׂרֵה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בַּלַּיְלָה. מוֹנִית תַּמְתִּין בָּרְחוֹב. אֵין צֹרֶךְ לָקַחַת צִיּוּד. הַמִּסְדָּר יְסַפֵּק לָנוּ בְּגָדִים, וְתַרְמִילִים, וַעֲרָכוֹת, וְכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ."

"עֲרָכוֹת?"

"כֵּן. כָּרָגִיל. עֲרָכוֹת נֶגֶד־פְּגִיעָה וְצִיּוּד מְתֻחְכָּם."

"אֲבָל..."

"מָה?"

"אֲנַחְנוּ טָסִים לְרוֹמָא כְּדֵי לְקַבֵּל מֶדַלְיָה. זוֹ לֹא מְשִׂימָה מְסֻכֶּנֶת."

תּוֹם מְכַחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ.

"זוֹ כֵּן מְשִׂימָה מְסֻכֶּנֶת."

"כְּאִלּוּ, אֲנַחְנוּ לֹא טָסִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַטֶּקֶס?"

"אֲנַחְנוּ טָסִים גַּם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַטֶּקֶס וְגַם כְּדֵי לְבַצֵּעַ מְשִׂימָה," תּוֹם עוֹנֶה. "וְאַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי מָה הַמְּשִׂימָה, כִּי לֹא קִבַּלְתִּי פְּרָטִים."

"אוֹקֵיי..." אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"אָז יַאלְלָה, בַּיי. נִתְרָאֶה מָחָר בְּבֵית הַסֵּפֶר."

'מָחָר בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בַּלַּיְלָה', אֵלֶּה הַמִּלִּים שֶׁתּוֹם אָמַר, וַאֲנִי חוֹזֶרֶת עֲלֵיהֶן בְּלִבִּי. 'מוֹנִית תַּמְתִּין לָנוּ'. מִצַּד אֶחָד זֶה בְּהֶחְלֵט נוֹחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן. הַזְּמַן מְאַפְשֵׁר לִמּוּד וַהֲכָנָה. מִצַּד שֵׁנִי, לִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁל הַמְתָּנָה מֵעַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת זֶה מוֹרֵט עֲצַבִּים. לָכֵן אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהֵרָדֵם בַּלַּיְלָה. הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת מַעֲסִיקוֹת אוֹתִי:

מָה פִּתְאוֹם מֶדַלְיָה?

מָה פִּתְאוֹם הָאַפִּיפְיוֹר?

וְלָמָּה דַּוְקָא אֲנַחְנוּ וְהַהוֹדִים?

וּמַדּוּעַ לֹא הָאַבִּיר דִּבֵּר אֵלַי אֶלָּא רוֹבּוֹט בֶּן דְּמוּתוֹ?

יַפְלִיא אֶתְכֶם אִם אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁלְּמָחֳרָת לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִתְרַכֵּז בַּלִּמּוּדִים?

 

בַּהַפְסָקָה הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי אוֹסֶפֶת פְּרָטִים עַל מְדִינַת הַוָתִיקָן. בִּמְקוֹם לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי וְלִנְעוֹץ עֵינַיִם בָּאָהוּב הַתּוֹרָן שֶׁל הַבָּנוֹת (שֶׁהוּא תָּמִיד תּוֹם), אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בִּקְצֵה הַמִּגְרָשׁ עִם הַטֶּלֶפוֹן וּמְדַפְדֶּפֶת בְּגוּגֶל. הִנֵּה הַוָתִיקָן. הַוָתִיקָן הִיא הַמְּדִינָה הָעַצְמָאִית הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

הַשֶּׁטַח שֶׁלָּהּ הוּא פָּחוֹת מֵחֲצִי קִילוֹמֶטֶר מְרֻבָּע.

הֲיִיתֶם מַאֲמִינִים?

וְכַמָּה אֶזְרָחִים יֵשׁ לְדַעְתְּכֶם בִּמְדִינַת הַוָתִיקָן?

אֶלֶף.

אֶלֶף בִּלְבַד???

נוּ, טוֹב. אִם יֵשׁ בָּהּ רַק אֶלֶף תּוֹשָׁבִים, זֶה מַסְבִּיר מַשֶּׁהוּ. בֶּאֱמֶת, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת צֶוֶת שֶׁל יְלָדִים לִמְדִינָה עִם כָּל כָּךְ מְעַט אֶזְרָחִים? וְאוּלַי לָאֶזְרָחִים הָאֵלֶּה בִּכְלָל אֵין יְלָדִים?

וְאוּלַי גַּם אַבִּיר שֶׁיְּיַצֵּג אוֹתָם בְּמִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי אֵין לָהֶם?

וְחוּץ מִזֶּה, לָמָּה אֶלֶף אֲנָשִׁים זְקוּקִים לִמְדִינָה עַצְמָאִית?

אֵין לִי אֶל מִי לְהַפְנוֹת אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מֵידָע בְּוִיקִיפֶּדְיָה. מְדִינַת הַוָתִיקָן, כָּךְ כָּתוּב בְּוִיקִיפֶּדְיָה, הִיא מֶרְכַּז דַּת הַנַּצְרוּת הַקָּתוֹלִית הָעוֹלָמִית. לַמְּדִינָה הַזֹּאת אֵין עַם מִשֶּׁלָּהּ - כְּלוֹמַר אֵין עַם וָתִיקָנִי. מְדִינַת הַוָתִיקָן הוּקְמָה כְּדֵי שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה הָעוֹלָמִית שֶׁל כָּל הַנּוֹצְרִים הַקָּתוֹלִים תִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה עַצְמָאִית וְלֹא כְּפוּפָה לְמֶמְשָׁלָה שֶׁל מְדִינָה אַחֶרֶת. יוֹצֵא מִזֶּה שֶׁהָאַפִּיפְיוֹר הוּא מֵעֵין מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים הַקָּתוֹלִים, וְאֵין שׁוּם מֶלֶךְ אוֹ שַׁלִּיט שֶׁל מְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁיִּהְיֶה מֻפְקָד עָלָיו וְיַגִּיד לוֹ מָה לַעֲשׂוֹת.

"יֵשׁ לָךְ אָזְנִיּוֹת?" תּוֹם נֶעֱמָד לְיָדִי וַאֲנִי מְרִימָה אֶת מַבָּטִי מִמָּסַךְ הַטֶּלֶפוֹן. הוּא עוֹמֵד מוּלִי, הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלּוֹ בְּכִיס מִכְנָסָיו וְאָזְנִיּוֹת אַלְחוּטִיּוֹת נְעוּצוֹת בְּאָזְנָיו.

"יֵשׁ לִי," אֲנִי עוֹנָה.

"אָז תִּתְחַבְּרִי," תּוֹם מַדְרִיךְ אוֹתִי, "וְאָז תְּחַיְּגִי אַרְבַּע פְּעָמִים שֶׁבַע," הוּא מְדַבֵּר תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה, אוּלַי נִזְהָר מֵהַבָּנוֹת שֶׁל הַכִּתָּה שֶׁעוֹקְבוֹת אַחֲרָיו, אוּלַי הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהוּא עָצַר לְדַבֵּר אִתִּי.

אֲנִי מְפַעְנַחַת בְּקַלּוּת אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ, אֲבָל הָאָזְנִיּוֹת שֶׁלִּי בַּתִּיק, וְהַתִּיק נִמְצָא בַּכִּתָּה. אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַמִּגְרָשׁ וְעוֹלָה לַכִּתָּה. צְבִיָּה, הַמּוֹרָה הַמַּחְלִיפָה לְהִתְעַמְּלוּת, פּוֹגֶשֶׁת אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹאֶלֶת אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲנִי עוֹנָה לָהּ שֶׁהַכֹּל אַחְלָה. הִיא חוֹסֶמֶת לִי אֶת הַמַּעֲבָר וְקוֹרֶצֶת לִי.

"אַתְּ בְּטוּחָה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"לְגַמְרֵי," אֲנִי עוֹנָה וְנִצְמֶדֶת אֶל הַקִּיר, "לָמָּה?"

"כִּי אַתְּ נִרְאֵית כְּאִלּוּ אַתְּ בַּדֶּרֶךְ לְאֵיזוֹשֶׁהִי מְשִׂימָה," הִיא עוֹנָה, וּתְשׁוּבָתָהּ מַמָּשׁ מַבְהִילָה אוֹתִי.

בַּדֶּרֶךְ לִמְשִׂימָה???

אֵיךְ הִיא יָדְעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה "מְשִׂימָה"?

יִתָּכֵן שֶׁמַּשֶּׁהוּ בַּמַּרְאֶה שֶׁלִּי חוֹשֵׂף אֶת מָה שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לְהַסְתִּיר?

צְבִיָּה מְחַיֶּכֶת אֵלַי וּמַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת. אֲנִי נִכְנֶסֶת לַכִּתָּה וּמוֹצִיאָה מֵהַתִּיק שֶׁלִּי אֶת הָאָזְנִיּוֹת. אַרְבַּע פְּעָמִים שֶׁבַע, זֶה מָה שֶׁתּוֹם אָמַר. אֲנִי מַקִּישָׁה. טִרְטוּר צוֹרֵם מַחְרִישׁ אֶת אָזְנַי, וְאַחֲרָיו בְּלִיל מוּזָר שֶׁל מִלִּים שֶׁאוֹתָן קָשֶׁה לִי לְפַעְנֵחַ וְאֵין לִי מֻשָּׂג בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵן נֶאֱמָרוֹת. וְרַק צֵרוּף אֶחָד חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ: הָבָּמוּס פָּאפָּם. וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם: הָבָּמוּס פָּאפָּם.

הַמּוֹרָה לְתָנָ"ךְ נִכְנֶסֶת לַכִּתָּה. רַק כְּשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי לִמְסוֹר לָהּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, אֲנִי מְבִינָה שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו גַּם כְּשֶׁהַשִּׁעוּר הִתְחִיל.

"תּוּכְלִי לְקַבֵּל אֶת הַטֶּלֶפוֹן חֲזָרָה אֵצֶל הַמַּזְכִּירָה בְּסוֹף הַלִּמּוּדִים," הִיא אוֹמֶרֶת לִי.

אִם הַמּוֹרָה לֹא הָיְתָה מַחְרִימָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, הָיִיתִי מְנַסָּה לְבָרֵר מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה. אֲבָל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ. אִם הוּא הָיָה חַיַּת הַמַּחְמָד שֶׁלִּי, בָּטוּחַ הָיוּ לוֹ עַכְשָׁיו דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם כִּי נִתְּקוּ אוֹתוֹ מִבְּעָלָיו.

כְּבָר מִזְּמַן לֹא חָוִיתִי יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ כָּל כָּךְ. הוּא נִמְתָּח וְנִמְתָּח כְּמוֹ מַסְטִיק, וְכַאֲשֶׁר הוּא סוֹף סוֹף מִסְתַּיֵּם, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְעַכֵּב בְּבֵית הַסֵּפֶר, כִּי הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי הֹעֳבַר לַמַּזְכִּירָה. וּכְשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת לְמִשְׂרַד הַמַּזְכִּירָה לְהִתְנַצֵּל עַל שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב לִכְנִיסָתָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה לַכִּתָּה, מִי יוֹשֶׁבֶת שָׁם בִּמְקוֹמָהּ?

צְבִיָּה, הַמּוֹרָה הַמַּחְלִיפָה לְהִתְעַמְּלוּת, שֶׁהִגִּיעָה לְבֵית הַסֵּפֶר רַק הַיּוֹם, כִּי הַמּוֹרָה הַקְּבוּעָה שֶׁלָּנוּ חָלְתָה.

מָה צְבִיָּה עוֹשָׂה בַּחֲדַר הַמַּזְכִּירָה?

"קְחִי," הִיא מוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן, "וּבַפַּעַם הַבָּאָה תִּזְכְּרִי: בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּרִים הַטֶּלֶפוֹנִים אֲמוּרִים לִהְיוֹת בַּתִּיקִים וּבְמַצַּב טִיסָה."

אֲנִי יוֹצֵאת מִמִּשְׂרַד הַמַּזְכִּירָה עִם הַטֶּלֶפוֹן בַּיָּד וּמִתְקַשָּׁה לְהֵרָגַע. מָה פִּתְאוֹם צְבִיָּה? לָמָּה הִיא זוֹ שֶׁהֶחְזִירָה לִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן? מִמָּתַי מוֹרוֹת מַחְלִיפוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל כִּסֵּא הַמַּזְכִּירָה?

אֲנִי מַפְעִילָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן וּמְגַלָּה שֶׁבַע הוֹדָעוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלַי בַּזְּמַן שֶׁהַטֶּלֶפוֹן לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתִי. מְקוֹר כָּל הַהוֹדָעוֹת הוּא מִסְפַּר טֶלֶפוֹן אֶחָד, מִסְפָּר זָר. כַּאֲשֶׁר אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת הַקִּדֹּמֶת, מִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּל הַשִּׂיחוֹת הִגִּיעוּ אֵלַי מֵהוֹדוּ, מֵהָעִיר הַגְּדוֹלָה מוּמְבֵּי, שֶׁנִּקְרְאָה פַּעַם בּוֹמְבֵּי.

גלילה רון־פדר-עמית (נולדה ב-12 באוקטובר 1949) היא סופרת ישראלית שפרסמה כארבע מאות ספרים, מרביתם לילדים ולבני נוער. רבים מספריה משתייכים לסוגה הקרויה ספרות בעיה: ספרים ריאליסטיים, המתרחשים כאן ועכשיו, ובמרכזם ילדים ובני נוער שנאלצים להתגבר על קושי בחייהם הפרטיים או בחיי המשפחה. הספרים נכתבים לעתים קרובות מתוך גישה חינוכית המבקשת להקנות לקוראים ערכים וכלים להתמודדות פסיכולוגית עם מצוקות ההתבגרות. 

עוד על הספר

  • איור: אור ליבנה
  • הוצאה: מודן
  • תאריך הוצאה: יולי 2024
  • קטגוריה: ילדים ונוער, נוער צעיר
  • מספר עמודים: 136 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 2 שעות ו 9 דק'

הספר מופיע כחלק מ -

משימה עולמית 36 - אפיפיור על הכוונת גלילה רון־פדר עמית

אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל

לִפְנֵי שֶׁאֲנִי מַתְחִילָה לְסַפֵּר לָכֶם אֶת הַסִּפּוּר הַזֶּה, אֲנִי רוֹצָה שֶׁתֵּדְעוּ שֶׁבִּכְלָל לֹא הִתְכַּוַנְתִּי לִנְסוֹעַ לַאֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת. אִם לֹא הָיִיתִי נִתְקֶלֶת בָּאָדָם הַמּוּזָר שֶׁמְּכֻנֶּה "הָאַבִּיר", וְטוֹעֵן שֶׁהוּא מַקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לְעֶזְרָה לְחַלָּשִׁים שֶׁנִּפְגָּעִים מִפּוֹשְׁעִים וּמִטֶּרוֹרִיסְטִים, בִּכְלָל לֹא הָיִיתִי חוֹשֶׁבֶת עַל רַעֲיוֹנוֹת כָּאֵלֶּה.

לֹא חִפַּשְׂתִּי הַרְפַּתְקָאוֹת, אֲנִי דַּוְקָא מַעֲדִיפָה חַיִּים שְׁקֵטִים וּרְגוּעִים. אֲפִלּוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה סְרָטִים אוֹ קוֹרֵאת סְפָרִים, אֲנִי אוֹהֶבֶת סִפּוּרֵי אַהֲבָה וְלֹא סִפּוּרֵי הַרְפַּתְקָאוֹת.

אֲבָל הָאַבִּיר הוֹפִיעַ פִּתְאוֹם בְּחַיַּי, וְהִרְגַּשְׁתִּי שֶׁאֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת לְסָרֵב לוֹ. אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַשְׁפָּעָה חֲזָקָה עַל אֲנָשִׁים, בִּמְיֻחָד עַל יְלָדִים. כְּשֶׁהוּא מוֹפִיעַ, אַתְּ מַרְגִּישָׁה שֶׁאַתְּ מַמָּשׁ רוֹצָה לְהִצְטָרֵף וְלַעֲזוֹר.

כָּאן אוּלַי כְּדַאי שֶׁאַצִּיג אֶת עַצְמִי:

שְׁמִי אֲבִיגַיִל אוֹפִיר וַאֲנִי בַּת 12 מִתֵּל־אָבִיב. אֲנִי לוֹמֶדֶת בְּכִתָּה ו' וְאוֹהֶבֶת אֶת תּוֹם לֵוִי, שֶׁלְּדַעְתִּי הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה.

אֲנִי גָּרָה בִּרְחוֹב הַיַּרְקוֹן, וּמֵחַלּוֹן הַחֶדֶר שֶׁלִּי אֲנִי רוֹאָה אֶת הַיָּם. לִפְעָמִים, כְּשֶׁאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בַּמִּרְפֶּסֶת וּמִתְבּוֹנֶנֶת בַּמַּיִם, נִדְמֶה לִי שֶׁאֲנִי רוֹאָה יְלָדִים אֲחֵרִים בְּגִילִי, שֶׁיּוֹשְׁבִים גַּם הֵם בְּמִרְפְּסוֹת הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם מֵעֵבֶר לַיָּם וּמַבִּיטִים בִּי.

אֵין לִי מֻשָּׂג מִי הֵם הַיְּלָדִים הָאֵלֶּה אוֹ בְּאֵיזוֹ אֶרֶץ הֵם גָּרִים. אִם אֲנִי מַזְכִּירָה אוֹתָם כָּאן, זֶה רַק מִפְּנֵי שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, הוּא אָמַר לִי, "אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אֶת אַחַת הַיְּלָדוֹת שֶׁאַתְּ רוֹאָה בַּדִּמְיוֹן שֶׁלָּךְ."

אִם אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַבִּיר הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, דָּפַק עַל הַדֶּלֶת וּבִקֵּשׁ רְשׁוּת לְהִכָּנֵס אוֹ מַשֶּׁהוּ בַּסִּגְנוֹן, אַתֶּם טוֹעִים, בְּגָדוֹל. הוּא לֹא הוֹפִיעַ בַּבַּיִת שֶׁלִּי, אֶלָּא עַל מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב שֶׁלִּי.

יָשַׁבְתִּי לִי בַּחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל אָחִי עִדָּן וְשִׂחַקְתִּי בְּמִשְׂחַק מַחְשֵׁב שֶׁל אָחִי עִדָּן, שֶׁצָּעִיר מִמֶּנִּי בְּשָׁנָה. פִּתְאוֹם נֶעֱלַם הַמִּשְׂחָק וּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב נִצְבַּע בְּצֶבַע תְּכֵלֶת שֶׁל יָם. מִתּוֹךְ הַיָּם צָצוּ פָּנִים שֶׁל בֶּן־אָדָם כְּאִלּוּ הֵן צָפוֹת עַל הַמַּיִם. זֶה הָיָה גֶּבֶר בַּעַל צַלֶּקֶת מִתַּחַת לָעַיִן, וְהוּא שָׁאַל אוֹתִי אִם אֲנִי מוּכָנָה לְהִתְגַּיֵּס לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֶחְלַטְתִּי לִפְנוֹת אֵלַיִךְ כִּי מִישֶׁהוּ הִמְלִיץ עָלַיִךְ," הוּא הִסְבִּיר. "בַּשָּׁלָב הַזֶּה לֹא אוּכַל לְגַלּוֹת לָךְ מִיהוּ הַמַּמְלִיץ, אֲבָל אִם תַּסְכִּימִי לְהִתְגַּיֵּס לַמְּשִׂימָה, תִּפְגְּשִׁי אוֹתוֹ." הוּא הִשְׁתַּתֵּק לְרֶגַע וְאַחַר כָּךְ הוֹסִיף, "אִם אַתְּ מְעֻנְיֶנֶת לִשְׁמוֹעַ פְּרָטִים עַל הַמְּשִׂימָה, תַּקִּישִׁי עַל מַקַּשׁ אֶנְטֶר (Enter) בַּמִּקְלֶדֶת."

אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים אֶת עַצְמְכֶם, אֵיךְ יִתָּכֵן שֶׁלֹּא עָלָה בְּדַעְתִּי שֶׁמְּדֻבָּר בְּסוּג שֶׁל סוֹטֶה, אֶחָד כָּזֶה שֶׁבִּדְרָכִים מְתֻחְכָּמוֹת מְפַתֶּה יְלָדוֹת לָבוֹא לְהִפָּגֵשׁ אִתּוֹ בִּמְקוֹמוֹת נִדָּחִים. אִם זֶה מָה שֶׁמַּדְאִיג אֶתְכֶם, תַּרְגִּיעוּ. זֶה בְּהֶחְלֵט עָלָה בְּדַעְתִּי, לַמְרוֹת שֶׁאֲנִי מוּכָנָה לְהִשָּׁבַע לָכֶם שֶׁלֹּא נִכְנַסְתִּי לְשׁוּם אֲתָר מְסֻכָּן. בְּסַךְ הַכֹּל שִׂחַקְתִּי בַּמִּשְׂחָק שֶׁל אָחִי.

אִם בְּכָל זֹאת הִגַּעְתִּי לְמַסְקָנָה שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לִסְמוֹךְ עַל הָאַבִּיר הַזֶּה וְלֹא לַחְשׁוֹש מִפָּנָיו, זֶה הָיָה בְּעִקָּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנִּי לָצֵאת לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ. אִם הוּא הָיָה מְנַסֶּה, זֶה הָיָה סוֹף הַסִּפּוּר. בָּרוּר שֶׁלֹּא הָיִיתִי מַסְכִּימָה, בָּרוּר שֶׁהָיִיתִי נִזְהֶרֶת מִמֶּנּוּ וּמִיָּד מְסַפֶּרֶת עָלָיו לַהוֹרִים. מָה חֲשַׁבְתֶּם?

לֹא הָיָה לִי מֻשָּׂג עַל אֵיזוֹ מְשִׂימָה הָאַבִּיר מְדַבֵּר, אֲבָל הָיִיתִי סַקְרָנִית לָדַעַת פְּרָטִים, וְלָכֵן לָחַצְתִּי אֶנְטֶר. מֵרֶגַע זֶה הִתְחִילָה הַרְפַּתְקָה מַדְהִימָה, שֶׁבָּהּ הִשְׁתַּתַּפְנוּ שְׁנֵינוּ, תּוֹם לֵוִי וַאֲנִי. תּוֹם, כְּמוֹ שֶׁכְּבָר צִיַּנְתִּי, הוּא הַבֵּן הֲכִי מַגְנִיב בַּשִּׁכְבָה שֶׁלִּי, וּמְאֻחָר יוֹתֵר הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהוּא זֶה שֶׁהִמְלִיץ עָלַי לָאַבִּיר.

לָמָּה תּוֹם הִמְלִיץ דַּוְקָא עָלַי? הָאֱמֶת, עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ. הַאִם זֶה מוֹכִיחַ מַשֶּׁהוּ עַל הַיַּחַס שֶׁלּוֹ אֵלַי? גַּם אֶת זֶה עֲדַיִן לֹא שָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ, אֲבָל בֶּעָתִיד, כְּשֶׁתִּהְיֶה לִי הִזְדַּמְּנוּת, בָּרוּר שֶׁאֶשְׁאַל. חַד־מַשְׁמָעִית.

אַתֶּם חוֹשְׁבִים שֶׁהַהַרְפַּתְקָה שֶׁאֲנִי מְדַבֶּרֶת עָלֶיהָ הִתְרַחֲשָׁה בְּיִשְׂרָאֵל? מַמָּשׁ לֹא. בְּדֶרֶךְ מִסְתּוֹרִית הִגַּעְנוּ לְיַפָּן עִם שְׁלִיחָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְשָׁם, בְּעֶזְרַת שְׁנֵי יְלָדִים יַפָּנִים בְּנֵי גִּילֵנוּ, חִלַּצְנוּ יֶלֶד יִשְׂרְאֵלִי שֶׁנֶּחְטַף עַל יְדֵי טֶרוֹרִיסְטִים, שֶׁדָּרְשׁוּ כֹּפֶר וְשִׁחְרוּר מְחַבְּלִים תְּמוּרָתוֹ. זוֹ הָיְתָה הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הָרִאשׁוֹנָה שֶׁלָּנוּ, וְעָמַדְנוּ בָּהּ בְּהַצְלָחָה.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁנִיָּה שֶׁלָּנוּ הָיְתָה בְּהוֹדוּ, שָׁם עָלִינוּ עַל עִקְבוֹתֶיהָ שֶׁל בַּחוּרָה יִשְׂרְאֵלִית שֶׁהִתְאַהֲבָה בְּכוֹכַב הַקּוֹלְנוֹעַ הֲכִי מְפֻרְסָם בְּהוֹדוּ.

הַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית הַשְּׁלִישִׁית הָיְתָה בְּפֶּרוּ שֶׁבִּדְרוֹם אָמֶרִיקָה, וְגַם בָּהּ עָמַדְנוּ בְּכָבוֹד.

אֲבָל אַל תִּדְאֲגוּ, לֹא אַמְשִׁיךְ לִמְנוֹת כָּאן אֶת כָּל שְׁאַר הַמְּשִׂימוֹת, כְּדֵי לֹא לְעַכֵּב אֶתְכֶם. אֲנִי רוֹצָה רַק לְסַפֵּר שֶׁהָיוּ עוֹד הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, כָּל אַחַת מֵהֶן מְרַתֶּקֶת — וּבְאֶרֶץ שׁוֹנָה.

עַכְשָׁיו אַתֶּם בֶּטַח שׁוֹאֲלִים: אֵיפֹה הָיוּ הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת הָאֵלֶּה? וְאֵיךְ הֵם הִרְשׁוּ לָנוּ לִנְסוֹעַ לְבַד כָּל כָּךְ רָחוֹק?

הִנֵּה עוֹד הַפְתָּעָה: הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ בִּכְלָל לֹא יָדְעוּ שֶׁנָּסַעְנוּ. אֵיךְ זֶה יִתָּכֵן? אַל תִּשְׁאֲלוּ אוֹתִי, כִּי אֲנִי בְּעַצְמִי לֹא מְבִינָה לְגַמְרֵי אֶת הַקֶּטַע. אֲבָל נִרְאֶה לִי שֶׁכְּמוֹ שֶׁאַתֶּם יְכוֹלִים לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַמַּחְשֵׁב מָה שֶׁאַתֶּם רוֹצִים, כָּךְ הָאַבִּיר הִצְלִיחַ לִמְחוֹק מֵהַזִּכָּרוֹן שֶׁל הַהוֹרִים שֶׁלָּנוּ אֶת הַהֵעָדְרוּת שֶׁלָּנוּ. מַדְהִים, לֹא?

הֲיִיתֶם רוֹצִים לָדַעַת עוֹד פְּרָטִים?

אִם הַתְּשׁוּבָה שֶׁלָּכֶם חִיּוּבִית, לְצַעֲרִי לֹא תּוּכְלוּ לִלְחוֹץ עַל שׁוּם מַקָּשׁ בְּמִקְלֶדֶת הַמַּחְשֵׁב שֶׁלָּכֶם, אוֹ לְהוֹרִיד אֵיזֶה יִשּׂוּמוֹן בַּטֶלֶפוֹן, כִּי זֶה מַמָּשׁ לֹא יַעֲזֹר כָּאן. מָה שֶתִּצְטָרְכוּ לַעֲשׂוֹת זֶה לִקְרוֹא אֶת הַסְּפָרִים הַקּוֹדְמִים בַּסִּדְרָה (רְשִׁימָה שֶׁלָּהֶם מוֹפִיעָה בְּסוֹף הַסֵּפֶר הַזֶּה).

וְאִם תַּחְלִיטוּ שֶׁלֹּא הֲכִי דָּחוּף לָכֶם לָדַעַת בְּדִיּוּק אֵיךְ הַכֹּל הִתְחִיל, אוֹ מָה קָרָה בַּמְּשִׂימוֹת הַקּוֹדְמוֹת, וְשֶׁאַתֶּם מַעֲדִיפִים לִקְרוֹא אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה כְּבָר עַכְשָׁיו, גַּם אָז אֵין צֹרֶךְ לְהַקִּישׁ עַל אֵיזֶשֶׁהוּ מַקָּשׁ. מָה שֶׁאַתֶּם אֲמוּרִים לַעֲשׂוֹת זֶה רַק לַעֲבוֹר לָעַמּוּד הַבָּא - וְלָצֵאת לַדֶּרֶךְ.

1

כְּבָר מִזְּמַן לֹא קָרָה לִי שֶׁהַגִּיּוּס לִמְשִׂימָה עוֹלָמִית יִתְנַהֵל בְּדֶרֶךְ כָּל כָּךְ שִׁגְרָתִית וִישִׁירָה. הֲרֵי עַד הַיּוֹם (אִם אַתֶּם מְלַוִים אוֹתָנוּ בְּכָל הַמְּשִׂימוֹת) כָּל גִּיּוּס נַעֲשָׂה בְּאֹפֶן אַחֵר, וּבְדֶרֶךְ כְּלָל זֶה הָיָה בִּלְתִּי צָפוּי. וּפִתְאוֹם שַׁבְנוּ אֶל הַגִּיּוּסִים הָרִאשׁוֹנִים, שֶׁהִתְחִילוּ בְּכָל מִינֵי תּוֹפָעוֹת שֶׁקָּרוּ בַּמַּחְשֵׁב. לָכֵן תּוֹם וַאֲנִי חָשַׁבְנוּ שֶׁזּוֹ דֶּרֶךְ הַגִּיּוּס הַשִּׁגְרָתִית. בַּפְּעָמִים הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ צִפְצוּפִים מוּזָרִים שֶׁבָּקְעוּ מֵהַמַּחְשֵׁב, וְזֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁקּוֹרֶה עַכְשָׁיו. וְזֶה קוֹרֶה בְּאֶמְצַע אֲרוּחַת הָעֶרֶב שֶׁלָּנוּ. צִפְצוּפִים נִשְׁמָעִים מֵהַחֶדֶר שֶׁלִּי וְשֶׁל עִדָּן אָחִי. עִדָּן קָם מֵהַשֻּׁלְחָן, הוֹלֵךְ לִבְדּוֹק מָה מְקוֹר הַצִּפְצוּפִים, חוֹזֵר אֵלֵינוּ וּמַכְרִיז:

"הַמַּחְשֵׁב מְהַבְהֵב."

טוֹב, אָז כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם מְבִינִים, זוֹ לֹא הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהַמַּחְשֵׁב מְהַבְהֵב. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, לִפְנֵי שֶׁתּוֹם וַאֲנִי יָצָאנוּ לַמְּשִׂימָה הָעוֹלָמִית בְּהוֹדוּ, אַבָּא נִבְהַל כָּל כָּךְ מֵהַהִבְהוּבִים, עַד שֶׁהוּא נִתֵּק אֶת הַמַּחְשֵׁב מֵהַחַשְׁמַל וְהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁעַד שֶׁהוּא יַזְמִין טֶכְנַאי, מוּטָב שֶׁלֹּא נִגַּע בּוֹ. בְּאֵרוּעַ הַהִבְהוּבִים הַהוּא לֹא יָדַעְתִּי בְּמָה מְדֻבָּר וְלֹא הִקְדַּמְתִּי אוֹתוֹ. הַפַּעַם, מִיָּד כְּשֶׁעִדָּן דִּוֵחַ שֶׁהַמַּחְשֵׁב מְהַבְהֵב, מִהַרְתִּי לַחֶדֶר כְּדֵי לְהַקְדִּים רְפוּאָה לְמַכָּה. הָיָה לִי בָּרוּר שֶׁאֵין שׁוּם סִבָּה לְנַתֵּק אֶת הַמַּחְשֵׁב מֵהַחַשְׁמַל, וְשֶׁבְּוַדַּאי אֵין סִבָּה לְהַזְמִין טֶכְנַאי.

"אֲנִי אֲטַפֵּל בַּבְּעָיָה," הוֹדַעְתִּי לְכֻלָּם.

"מִמָּתַי נִהְיֵית מֻמְחִית לְמַחְשְׁבִים?" עִדָּן לָעַג לִי, אֲבָל לֹא הִתְיַחַסְתִּי לִדְבָרָיו. סָגַרְתִּי אֶת הַדֶּלֶת וְהִתְיַשַּׁבְתִּי מוּל הַמַּחְשֵׁב. שִׂחַקְתִּי עִם הָעַכְבָּר, עַד שֶׁהוֹפִיעוּ עַל צַג הַמַּחְשֵׁב פָּנָיו שֶׁל הָאַבִּיר, וְהִנֵּה אֲנִי כְּבָר יוֹשֶׁבֶת מוּלוֹ, דְּרוּכָה מְאוֹד.

"מָה שְׁלוֹמֵךְ, אֲבִיגַיִל אוֹפִיר?" הוּא שׁוֹאֵל אוֹתִי בְּקוֹל מַתַּכְתִּי.

"אֲנִי בְּסֵדֶר, הָאַבִּיר," אֲנִי עוֹנָה, "וּמָה שְׁלוֹמְךָ?"

"אַתְּ מְאוֹד מְנֻמֶּסֶת," גַּם הַחִיּוּךְ שֶׁלּוֹ נִרְאֶה מַתַּכְתִּי, "אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתְּ בְּסֵדֶר. אֲבָל כָּרֶגַע אֲנַחְנוּ לֹא עוֹסְקִים בִּי וְלֹא בָּךְ. הַאִם יֵשׁ לָךְ מֶרֶץ וְרָצוֹן לָצֵאת לִמְשִׂימָה עוֹלָמִית נוֹסֶפֶת וַחֲשׁוּבָה מְאוֹד?"

"אַתָּה לֹא יוֹדֵעַ אֶת הַתְּשׁוּבָה?" לַמְרוֹת טוֹן הַדִּבּוּר הַמַּתַּכְתִּי שֶׁלּוֹ, אֲנִי מַרְגִּישָׁה שֶׁאַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה מְשִׂימוֹת, יֵשׁ לִי זְכוּת לִהְיוֹת יְדִידוּתִית וְלֹא רִשְׁמִית, אֲבָל הוּא מַפְתִּיעַ אוֹתִי:

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר," הוּא אוֹמֵר, "שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ שְׁאֵלָה."

"אוֹקֵיי..." אֲנִי נְבוֹכָה.

"יֵשׁ לָךְ מֶרֶץ וְרָצוֹן לָצֵאת לִמְשִׂימָה חֲשׁוּבָה, אוֹ אֵין לָךְ?"

"יֵשׁ לִי."

"וְתִרְצִי לָדַעַת מֵרֹאשׁ אֵיפֹה הַמְּשִׂימָה תֵּצֵא אֶל הַפֹּעַל?"

"בְּוַדַּאי," אֲנִי נִזְהֶרֶת בַּתְּשׁוּבוֹת שֶׁלִּי.

בִּמְקוֹם תְּשׁוּבָה מוֹפִיעָה עַל הַמָּסָךְ תְּמוּנָה שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ. הַכַּדּוּר מִסְתּוֹבֵב עַל צִירוֹ, וְתוֹךְ כְּדֵי סִיבוּב הוֹפֵךְ לִהְיוֹת מַפָּה שְׁטוּחָה. קַו שָׁחוֹר מוֹפִיעַ בַּקָּצֶה הָעֶלְיוֹן שֶׁל הַמַּפָּה הַשְּׁטוּחָה וְחוֹצֶה אוֹתָהּ לָאֹרֶךְ. קַו נוֹסָף מוֹפִיעַ בְּצִדָּהּ הַיְּמָנִי וְחוֹצֶה אוֹתָהּ לָרֹחַב. אֲנִי כְּבָר מַכִּירָה אֶת הַדֶּרֶךְ הַזּוֹ לְהַצְבִּיעַ עַל הַיַּעַד. הַמַּפָּה הַשְּׁטוּחָה מִתְחַלֶּקֶת לְאַרְבָּעָה רְבָעִים, שְׁנַיִם עֶלְיוֹנִים וּשְׁנַיִם תַּחְתּוֹנִים, וְקֶרֶן אוֹר שֶׁנִּשְׁלַחַת מִקְּצֵה הַמָּסָךְ מְאִירָה רַק אֶת הַחֵלֶק הָעֶלְיוֹן. לֹא רָחוֹק מֵהַקַּו שֶׁחוֹצֶה אֶת הַחֵלֶק הַזֶּה לָאֹרֶךְ, מוּאֶרֶת נְקֻדָּה קְטַנָּה וְהִיא הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, עַד שֶׁאֲנִי יְכוֹלָה לְזַהוֹת אֶת הַכְּתֹבֶת שֶׁמּוֹפִיעָה מִתַּחְתֶּיהָ: "מְדִינַת הַוָתִיקָן - רוֹמָא". הַכְּתֹבֶת הַזֹּאת נִרְאֵית בְּמֶשֶׁךְ שְׁנִיָּה וְאַחַר כָּךְ נֶעֱלֶמֶת. בִּמְקוֹמָהּ חוֹזְרוֹת פָּנָיו הַקְּפוּאוֹת שֶׁל הָאַבִּיר.

"אֲבִיגַיִל אוֹפִיר, הֵבַנְתְּ לְאָן אַתֶּם עוֹמְדִים לִנְסוֹעַ?" הָאַבִּיר שׁוֹאֵל.

"הֵבַנְתִּי, הָאַבִּיר."

"אַתְּ מַכִּירָה אֶת מְדִינַת הַוָתִיקָן?"

"שָׁמַעְתִּי עָלֶיהָ."

"זוֹ מְדִינָה קְטַנָּה שֶׁנִּמְצֵאת בְּתוֹךְ רוֹמָא, עִיר הַבִּירָה שֶׁל אִיטַלְיָה. זוֹ הַמְּדִינָה הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. יֵשׁ לָךְ שְׁאֵלוֹת בְּנוֹגֵעַ לַיַּעַד?"

יֵשׁ לִי הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת, אֲבָל קָשֶׁה לִי לְסַדֵּר אוֹתָן לְפִי סֵדֶר עֲדִיפוּיוֹת. בָּרוּר לִי מֵרֹאשׁ שֶׁלֹּא אֲקַבֵּל תְּשׁוּבָה עַל כֻּלָּן, וְלָכֵן אֲנִי צְרִיכָה לִבְחוֹר בִּשְׁאֵלָה שֶׁנִּרְאֵית לִי כָּרֶגַע הַדְּחוּפָה וְהַהֶגְיוֹנִית בְּיוֹתֵר.

"יֵשׁ לִי," אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"שַׁאֲלִי."

"לִמְדִינַת הַוָתִיקָן יֵשׁ צֶוֶת יְלָדִים?"

"לֹא."

"כְּלוֹמַר, בַּמְּשִׂימָה הַזֹּאת נִפְעַל עִם צֶוֶת הַיְּלָדִים הָאִיטַלְקִי?"

"לֹא."

"מֻתָּר לִי לִשְׁאוֹל לָמָּה?"

"מֻתָּר לָךְ."

"אָז אֲנִי שׁוֹאֶלֶת."

"מָה אַתְּ שׁוֹאֶלֶת?"

"אֲנִי שׁוֹאֶלֶת לָמָּה לֹא נִפְעַל עִם צֶוֶת הַיְּלָדִים הָאִיטַלְקִי."

"לֹא תּוּכְלוּ לִפְעוֹל עִם צֶוֶת יְלָדִים שֶׁהַדָּת שֶׁלָּהֶם הִיא קָתוֹלִית," הָאַבִּיר עוֹנֶה, "כִּי מֵרֹאשׁ הָאַפִּיפְיוֹר הִתְבַּקֵּשׁ לֹא לִבְחוֹר בְּקָתוֹלִים." אֲנִי מִשְׁתַּכְנַעַת יוֹתֵר וְיוֹתֵר שֶׁזֶּה לֹא הָאַבִּיר שֶׁמְּדַבֵּר אֵלַי. זֶה רוֹבּוֹט, שֶׁאֵינוֹ מְסֻגָּל לְחַיֵּךְ וְאֵינוֹ מְסֻגָּל לְשַׁנּוֹת אֶת קוֹלוֹ. גַּם כְּשֶׁהוּא שׁוֹאֵל אוֹתִי שְׁאֵלָה, הַשְּׁאֵלָה נִשְׁמַעַת כְּמוֹ תְּשׁוּבָה. אֲפִלּוּ שֶׁמֶץ שֶׁל רֶגֶשׁ לֹא נִכָּר בַּקּוֹל הַזֶּה, וּבְעָלָיו מִתְנַהֵל בְּאֹפֶן מוּזָר בְּיוֹתֵר וּלְגַמְרֵי לֹא אֱנוֹשִׁי.

"הָאַפִּיפְיוֹר בָּחַר בָּנוּ?" אֲנִי שׁוֹאֶלֶת.

"כֵּן."

"בָּחַר בָּנוּ לְמָה?"

"לְקַבֵּל מֶדַלְיָה."

"לְקַבֵּל מֶדַלְיָה???"

"כֵּן."

"עַל מָה?"

"עַל שֵׁרוּת וְהַקְרָבָה לְמַעַן עוֹלָם טוֹב יוֹתֵר."

אֲנִי נוֹשֶׁמֶת עָמֹק.

"כְּלוֹמַר, זוֹ הַמְּשִׂימָה שֶׁלָּנוּ?"

"זוֹ הַמְּשִׂימָה."

"וְיֵשׁ לָנוּ שֻׁתָּפִים?"

"יֵשׁ."

"מִי?"

"הוֹדִים."

"הוֹדִים מֻסְלְמִים אוֹ הוֹדִים הִינְדִים?" אֲנִי גֵּאָה לְהַפְגִּין אֶת הַיֶּדַע שֶׁלִּי, אֲבָל עַל הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ אֲנִי לֹא מְקַבֶּלֶת תְּשׁוּבָה, כִּי דֶּלֶת הַחֶדֶר נִפְתַּחַת וְעִדָּן נִכְנָס פְּנִימָה.

"עִם מִי אַתְּ מְדַבֶּרֶת?" הוּא נוֹעֵץ אֶת מַבָּטוֹ בְּמָסַךְ הַמַּחְשֵׁב, אֲבָל לְמַזָּלִי הוּא לֹא מַסְפִּיק לְהַבְחִין בָּאַבִּיר. הַמָּסָךְ הֻחְשַׁךְ בְּבַת אַחַת, כְּאִלּוּ נוֹכְחוּתוֹ שֶׁל עִדָּן כִּבְּתָה אוֹתוֹ.

"עִם תּוֹם," אֲנִי מְמַהֶרֶת לַעֲנוֹת.

"וְהַמַּחְשֵׁב בְּסֵדֶר?"

"בְּסֵדֶר גָּמוּר."

"אָז תְּפַנִּי לִי אוֹתוֹ," הוּא מְצַוֶה עָלַי כְּאִלּוּ הוּא בַּעַל הַבַּיִת.

אֵין לִי חֵשֶׁק לָרִיב אִתּוֹ, וְלָכֵן אֲנִי מְפַנָּה אֶת הַמַּחְשֵׁב. כְּבָר מִזְּמַן אָמַרְתִּי לְאִמָּא שֶׁלְּכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מַגִּיעַ מַחְשֵׁב מִשֶּׁלּוֹ, אֲבָל הִיא עָנְתָה שֶׁתָּמִיד אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּטֶלֶפוֹן אוֹ בְּטַבְּלֶט כְּתַחְלִיף. בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי לֹא אוֹהֶבֶת אֶת הָרַעֲיוֹן. הַמָּסָךְ שֶׁל הַטֶּלֶפוֹן קָטָן מִדַּי וְהַטַּבְּלֶט לֹא תָּמִיד תַּקִּין. אֲבָל בָּרֶגַע הַזֶּה, כְּשֶׁעִדָּן מַפְעִיל אֶת מָסַךְ הַמַּחְשֵׁב וּמַתְחִיל לְשַׂחֵק בְּאֶחָד מִמִּשְׂחֲקֵי הַמִּלְחָמָה הַמְּעַצְבְּנִים שֶׁלּוֹ, אֲנִי מִתְקַשֶּׁרֶת לְתוֹם. מְסַקְרֵן אוֹתִי לָדַעַת הַאִם גַּם הוּא נִהֵל שִׂיחָה עִם הָאַבִּיר שֶׁאֵינוֹ אַבִּיר אֶלָּא בֶּן דְּמוּתוֹ הָרוֹבּוֹטִי.

"כֵּן," תּוֹם מַסְכִּים אִתִּי מִיָּד, "בֶּאֱמֶת הָיְתָה לוֹ הִתְנַהֲלוּת שֶׁל רוֹבּוֹט."

"וְהִתְבָּרְרוּ לְךָ פְּרָטִים?"

"יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ מָחָר בַּלַּיְלָה. עַד אָז נְקַבֵּל אֶת כָּל הָעֲרָכוֹת."

"נְקַבֵּל אוֹתָן דֶּרֶךְ הַמַּדְפֶּסֶת?"

"לֹא שָׁאַלְתִּי אֵיךְ נְקַבֵּל אוֹתָן. בְּעִקָּר הִתְעַנְיַנְתִּי בִּשְׁעַת הַיְּצִיאָה. הֵם קָבְעוּ שָׁעָה: אַחַת־עֶשְׂרֵה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בַּלַּיְלָה. מוֹנִית תַּמְתִּין בָּרְחוֹב. אֵין צֹרֶךְ לָקַחַת צִיּוּד. הַמִּסְדָּר יְסַפֵּק לָנוּ בְּגָדִים, וְתַרְמִילִים, וַעֲרָכוֹת, וְכָל מָה שֶׁצָּרִיךְ."

"עֲרָכוֹת?"

"כֵּן. כָּרָגִיל. עֲרָכוֹת נֶגֶד־פְּגִיעָה וְצִיּוּד מְתֻחְכָּם."

"אֲבָל..."

"מָה?"

"אֲנַחְנוּ טָסִים לְרוֹמָא כְּדֵי לְקַבֵּל מֶדַלְיָה. זוֹ לֹא מְשִׂימָה מְסֻכֶּנֶת."

תּוֹם מְכַחְכֵּחַ בִּגְרוֹנוֹ.

"זוֹ כֵּן מְשִׂימָה מְסֻכֶּנֶת."

"כְּאִלּוּ, אֲנַחְנוּ לֹא טָסִים כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַטֶּקֶס?"

"אֲנַחְנוּ טָסִים גַּם כְּדֵי לְהַגִּיעַ לַטֶּקֶס וְגַם כְּדֵי לְבַצֵּעַ מְשִׂימָה," תּוֹם עוֹנֶה. "וְאַל תִּשְׁאֲלִי אוֹתִי מָה הַמְּשִׂימָה, כִּי לֹא קִבַּלְתִּי פְּרָטִים."

"אוֹקֵיי..." אֲנִי אוֹמֶרֶת.

"אָז יַאלְלָה, בַּיי. נִתְרָאֶה מָחָר בְּבֵית הַסֵּפֶר."

'מָחָר בְּשָׁעָה אַחַת־עֶשְׂרֵה עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע בַּלַּיְלָה', אֵלֶּה הַמִּלִּים שֶׁתּוֹם אָמַר, וַאֲנִי חוֹזֶרֶת עֲלֵיהֶן בְּלִבִּי. 'מוֹנִית תַּמְתִּין לָנוּ'. מִצַּד אֶחָד זֶה בְּהֶחְלֵט נוֹחַ לְקַבֵּל יוֹתֵר מֵעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת כְּדֵי לְהִתְכּוֹנֵן. הַזְּמַן מְאַפְשֵׁר לִמּוּד וַהֲכָנָה. מִצַּד שֵׁנִי, לִהְיוֹת בְּמַצָּב שֶׁל הַמְתָּנָה מֵעַל עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע שָׁעוֹת זֶה מוֹרֵט עֲצַבִּים. לָכֵן אֲנִי לֹא מַצְלִיחָה לְהֵרָדֵם בַּלַּיְלָה. הֲמוֹן שְׁאֵלוֹת מַעֲסִיקוֹת אוֹתִי:

מָה פִּתְאוֹם מֶדַלְיָה?

מָה פִּתְאוֹם הָאַפִּיפְיוֹר?

וְלָמָּה דַּוְקָא אֲנַחְנוּ וְהַהוֹדִים?

וּמַדּוּעַ לֹא הָאַבִּיר דִּבֵּר אֵלַי אֶלָּא רוֹבּוֹט בֶּן דְּמוּתוֹ?

יַפְלִיא אֶתְכֶם אִם אֲסַפֵּר לָכֶם שֶׁלְּמָחֳרָת לֹא הִצְלַחְתִּי לְהִתְרַכֵּז בַּלִּמּוּדִים?

 

בַּהַפְסָקָה הָרִאשׁוֹנָה אֲנִי אוֹסֶפֶת פְּרָטִים עַל מְדִינַת הַוָתִיקָן. בִּמְקוֹם לְהִסְתּוֹבֵב עִם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי וְלִנְעוֹץ עֵינַיִם בָּאָהוּב הַתּוֹרָן שֶׁל הַבָּנוֹת (שֶׁהוּא תָּמִיד תּוֹם), אֲנִי יוֹשֶׁבֶת בִּקְצֵה הַמִּגְרָשׁ עִם הַטֶּלֶפוֹן וּמְדַפְדֶּפֶת בְּגוּגֶל. הִנֵּה הַוָתִיקָן. הַוָתִיקָן הִיא הַמְּדִינָה הָעַצְמָאִית הַקְּטַנָּה בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם.

הַשֶּׁטַח שֶׁלָּהּ הוּא פָּחוֹת מֵחֲצִי קִילוֹמֶטֶר מְרֻבָּע.

הֲיִיתֶם מַאֲמִינִים?

וְכַמָּה אֶזְרָחִים יֵשׁ לְדַעְתְּכֶם בִּמְדִינַת הַוָתִיקָן?

אֶלֶף.

אֶלֶף בִּלְבַד???

נוּ, טוֹב. אִם יֵשׁ בָּהּ רַק אֶלֶף תּוֹשָׁבִים, זֶה מַסְבִּיר מַשֶּׁהוּ. בֶּאֱמֶת, אֵיךְ יָכוֹל לִהְיוֹת צֶוֶת שֶׁל יְלָדִים לִמְדִינָה עִם כָּל כָּךְ מְעַט אֶזְרָחִים? וְאוּלַי לָאֶזְרָחִים הָאֵלֶּה בִּכְלָל אֵין יְלָדִים?

וְאוּלַי גַּם אַבִּיר שֶׁיְּיַצֵּג אוֹתָם בְּמִסְדַּר הָאַבִּירִים הָעוֹלָמִי אֵין לָהֶם?

וְחוּץ מִזֶּה, לָמָּה אֶלֶף אֲנָשִׁים זְקוּקִים לִמְדִינָה עַצְמָאִית?

אֵין לִי אֶל מִי לְהַפְנוֹת אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה, וְלָכֵן אֲנִי מְחַפֶּשֶׂת מֵידָע בְּוִיקִיפֶּדְיָה. מְדִינַת הַוָתִיקָן, כָּךְ כָּתוּב בְּוִיקִיפֶּדְיָה, הִיא מֶרְכַּז דַּת הַנַּצְרוּת הַקָּתוֹלִית הָעוֹלָמִית. לַמְּדִינָה הַזֹּאת אֵין עַם מִשֶּׁלָּהּ - כְּלוֹמַר אֵין עַם וָתִיקָנִי. מְדִינַת הַוָתִיקָן הוּקְמָה כְּדֵי שֶׁהַמֶּמְשָׁלָה הָעוֹלָמִית שֶׁל כָּל הַנּוֹצְרִים הַקָּתוֹלִים תִּהְיֶה מֶמְשָׁלָה עַצְמָאִית וְלֹא כְּפוּפָה לְמֶמְשָׁלָה שֶׁל מְדִינָה אַחֶרֶת. יוֹצֵא מִזֶּה שֶׁהָאַפִּיפְיוֹר הוּא מֵעֵין מֶלֶךְ הַנּוֹצְרִים הַקָּתוֹלִים, וְאֵין שׁוּם מֶלֶךְ אוֹ שַׁלִּיט שֶׁל מְדִינָה אַחֶרֶת שֶׁיִּהְיֶה מֻפְקָד עָלָיו וְיַגִּיד לוֹ מָה לַעֲשׂוֹת.

"יֵשׁ לָךְ אָזְנִיּוֹת?" תּוֹם נֶעֱמָד לְיָדִי וַאֲנִי מְרִימָה אֶת מַבָּטִי מִמָּסַךְ הַטֶּלֶפוֹן. הוּא עוֹמֵד מוּלִי, הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלּוֹ בְּכִיס מִכְנָסָיו וְאָזְנִיּוֹת אַלְחוּטִיּוֹת נְעוּצוֹת בְּאָזְנָיו.

"יֵשׁ לִי," אֲנִי עוֹנָה.

"אָז תִּתְחַבְּרִי," תּוֹם מַדְרִיךְ אוֹתִי, "וְאָז תְּחַיְּגִי אַרְבַּע פְּעָמִים שֶׁבַע," הוּא מְדַבֵּר תּוֹךְ כְּדֵי הֲלִיכָה, אוּלַי נִזְהָר מֵהַבָּנוֹת שֶׁל הַכִּתָּה שֶׁעוֹקְבוֹת אַחֲרָיו, אוּלַי הוּא לֹא רוֹצֶה שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁהוּא עָצַר לְדַבֵּר אִתִּי.

אֲנִי מְפַעְנַחַת בְּקַלּוּת אֶת הַהִתְנַהֲגוּת שֶׁלּוֹ, אֲבָל הָאָזְנִיּוֹת שֶׁלִּי בַּתִּיק, וְהַתִּיק נִמְצָא בַּכִּתָּה. אֲנִי עוֹזֶבֶת אֶת הַמִּגְרָשׁ וְעוֹלָה לַכִּתָּה. צְבִיָּה, הַמּוֹרָה הַמַּחְלִיפָה לְהִתְעַמְּלוּת, פּוֹגֶשֶׁת אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ וְשׁוֹאֶלֶת אִם הַכֹּל בְּסֵדֶר. אֲנִי עוֹנָה לָהּ שֶׁהַכֹּל אַחְלָה. הִיא חוֹסֶמֶת לִי אֶת הַמַּעֲבָר וְקוֹרֶצֶת לִי.

"אַתְּ בְּטוּחָה?" הִיא שׁוֹאֶלֶת.

"לְגַמְרֵי," אֲנִי עוֹנָה וְנִצְמֶדֶת אֶל הַקִּיר, "לָמָּה?"

"כִּי אַתְּ נִרְאֵית כְּאִלּוּ אַתְּ בַּדֶּרֶךְ לְאֵיזוֹשֶׁהִי מְשִׂימָה," הִיא עוֹנָה, וּתְשׁוּבָתָהּ מַמָּשׁ מַבְהִילָה אוֹתִי.

בַּדֶּרֶךְ לִמְשִׂימָה???

אֵיךְ הִיא יָדְעָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה "מְשִׂימָה"?

יִתָּכֵן שֶׁמַּשֶּׁהוּ בַּמַּרְאֶה שֶׁלִּי חוֹשֵׂף אֶת מָה שֶׁאֲנִי מְנַסָּה לְהַסְתִּיר?

צְבִיָּה מְחַיֶּכֶת אֵלַי וּמַמְשִׁיכָה לָלֶכֶת. אֲנִי נִכְנֶסֶת לַכִּתָּה וּמוֹצִיאָה מֵהַתִּיק שֶׁלִּי אֶת הָאָזְנִיּוֹת. אַרְבַּע פְּעָמִים שֶׁבַע, זֶה מָה שֶׁתּוֹם אָמַר. אֲנִי מַקִּישָׁה. טִרְטוּר צוֹרֵם מַחְרִישׁ אֶת אָזְנַי, וְאַחֲרָיו בְּלִיל מוּזָר שֶׁל מִלִּים שֶׁאוֹתָן קָשֶׁה לִי לְפַעְנֵחַ וְאֵין לִי מֻשָּׂג בְּאֵיזוֹ שָׂפָה הֵן נֶאֱמָרוֹת. וְרַק צֵרוּף אֶחָד חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ: הָבָּמוּס פָּאפָּם. וְעוֹד פַּעַם וְעוֹד פַּעַם: הָבָּמוּס פָּאפָּם.

הַמּוֹרָה לְתָנָ"ךְ נִכְנֶסֶת לַכִּתָּה. רַק כְּשֶׁהִיא מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנִּי לִמְסוֹר לָהּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, אֲנִי מְבִינָה שֶׁנִּשְׁאַרְתִּי מְחֻבֶּרֶת אֵלָיו גַּם כְּשֶׁהַשִּׁעוּר הִתְחִיל.

"תּוּכְלִי לְקַבֵּל אֶת הַטֶּלֶפוֹן חֲזָרָה אֵצֶל הַמַּזְכִּירָה בְּסוֹף הַלִּמּוּדִים," הִיא אוֹמֶרֶת לִי.

אִם הַמּוֹרָה לֹא הָיְתָה מַחְרִימָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי, הָיִיתִי מְנַסָּה לְבָרֵר מָה פֵּרוּשׁ הַמִּלִּים הָאֵלֶּה. אֲבָל הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי מֻנָּח עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ. אִם הוּא הָיָה חַיַּת הַמַּחְמָד שֶׁלִּי, בָּטוּחַ הָיוּ לוֹ עַכְשָׁיו דְּמָעוֹת בָּעֵינַיִם כִּי נִתְּקוּ אוֹתוֹ מִבְּעָלָיו.

כְּבָר מִזְּמַן לֹא חָוִיתִי יוֹם לִמּוּדִים אָרֹךְ כָּל כָּךְ. הוּא נִמְתָּח וְנִמְתָּח כְּמוֹ מַסְטִיק, וְכַאֲשֶׁר הוּא סוֹף סוֹף מִסְתַּיֵּם, אֲנִי חַיֶּבֶת לְהַמְשִׁיךְ לְהִתְעַכֵּב בְּבֵית הַסֵּפֶר, כִּי הַטֶּלֶפוֹן שֶׁלִּי הֹעֳבַר לַמַּזְכִּירָה. וּכְשֶׁאֲנִי נִכְנֶסֶת לְמִשְׂרַד הַמַּזְכִּירָה לְהִתְנַצֵּל עַל שֶׁלֹּא שַׂמְתִּי לֵב לִכְנִיסָתָהּ שֶׁל הַמּוֹרָה לַכִּתָּה, מִי יוֹשֶׁבֶת שָׁם בִּמְקוֹמָהּ?

צְבִיָּה, הַמּוֹרָה הַמַּחְלִיפָה לְהִתְעַמְּלוּת, שֶׁהִגִּיעָה לְבֵית הַסֵּפֶר רַק הַיּוֹם, כִּי הַמּוֹרָה הַקְּבוּעָה שֶׁלָּנוּ חָלְתָה.

מָה צְבִיָּה עוֹשָׂה בַּחֲדַר הַמַּזְכִּירָה?

"קְחִי," הִיא מוֹשִׁיטָה לִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן, "וּבַפַּעַם הַבָּאָה תִּזְכְּרִי: בְּמַהֲלַךְ הַשִּׁעוּרִים הַטֶּלֶפוֹנִים אֲמוּרִים לִהְיוֹת בַּתִּיקִים וּבְמַצַּב טִיסָה."

אֲנִי יוֹצֵאת מִמִּשְׂרַד הַמַּזְכִּירָה עִם הַטֶּלֶפוֹן בַּיָּד וּמִתְקַשָּׁה לְהֵרָגַע. מָה פִּתְאוֹם צְבִיָּה? לָמָּה הִיא זוֹ שֶׁהֶחְזִירָה לִי אֶת הַטֶּלֶפוֹן? מִמָּתַי מוֹרוֹת מַחְלִיפוֹת יוֹשְׁבוֹת עַל כִּסֵּא הַמַּזְכִּירָה?

אֲנִי מַפְעִילָה אֶת הַטֶּלֶפוֹן וּמְגַלָּה שֶׁבַע הוֹדָעוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁהִגִּיעוּ אֵלַי בַּזְּמַן שֶׁהַטֶּלֶפוֹן לֹא הָיָה בִּרְשׁוּתִי. מְקוֹר כָּל הַהוֹדָעוֹת הוּא מִסְפַּר טֶלֶפוֹן אֶחָד, מִסְפָּר זָר. כַּאֲשֶׁר אֲנִי בּוֹדֶקֶת אֶת הַקִּדֹּמֶת, מִתְבָּרֵר לִי שֶׁכָּל הַשִּׂיחוֹת הִגִּיעוּ אֵלַי מֵהוֹדוּ, מֵהָעִיר הַגְּדוֹלָה מוּמְבֵּי, שֶׁנִּקְרְאָה פַּעַם בּוֹמְבֵּי.