אוקיי. מה קראתי פה? קראתי הדיגיטלי והוריד לי טיפה מהחוויה אבל הספר חד משמעית 10/10 הא לי בדיוק בזמן בדיוק כמו שרציתי עומרי🤭🤭 מאוהבת. יש לאבישג כתיבה ממכרת, והספר היה פשוט ממתק כן הוא שבר אותי כמה פעמים ובכיתי אבל פשוט ממתק. פחדתי לקרוא את הספר כי לא רציתי להתאכזב, כי כולם אמרו שהוא מושלם ומזל שבסוף קראתי בין הספרים😍
ספר מהמם, הכתיבה שלה כל כך יפה ומרגשת. לקח לי זמן למצוא סופרת ישראלית טובה ולא מצועצעת עם כתיבה דלה אבל אבישג צ'רחי פשוט מעבר לכל!
וואו ספר שנוגע באחר הנושאים הכואבים שקיימים . אבל יחד עם זאת יש בו הומור והוא מצחיק איך זה מתקיים יחד כי אבישג קוסמת. ממליצה בחום לקרוא את כל הסדרה ❣️
ואווו סיפור מושלם מרגש הסוף פירק אותי לגורמים הדמעות פשוט זלגו .. הנאה צרופה ♥️
יש סופרות ישראליות כל כך טובות, ספרים מותחים, עם עלילות מעניינות. אבל יש רק סופרת אחת שכל ספר שלה מרגיש כאילו היא שמה את הלב שלו בתוכה. כל הספרים שקראתי שלה בלי יוצא מן הכלל מרגשים כל כך. אין ספר שלא הזלתי בו דמעה ואפילו שתיים. תודה רבה לך אבישג שהענקת לי לחזור לשורשיי הפרסיים. נהנתי כל כך לראות איך את משלבת את המסורת והמנהגים הפרסיים וכמובן את השפה. מחכה לספר הבא שלך!
ספר מקסים רענן מתוק ומצחיק וגם רומנטי מאוד ומשקף את המציאות של היום, זוג שנועד להיות יחד .ספר מושלם .
ספר מושלם ומעלף התאהבתי באמור מיו ובמפקד זדה עזיז סיפור מהמם שגרם לי לבכות המילים בשפה הפרסית הזכירה לי את הילדות של הבן שלי חמותי ז"ל היתה מאירן והיתה מדברת במילים האלו איתנו. תודה רבה לך על ספר קסום ויפה.
בכי. בכי. בכי ועוד בכי. הנסיכה והצרפוקאי שבו את ליבי 🥹
מרגש מכורה על ליאור מכורה לתוכן שזה בעצם החיים שלנו ממשיכה לספר הבא
וואוווווו איזה ספר מושלם!
מושלם מושלם מושלם!!!!!
וואוווווווווןוווווווווווןווווו, שומעים אותי עד מדינת עולם שלישית חברים! מה זה היה הספר המטורף הזה?!!!!! אני קצצתי אצבעות מהלחץ, חד משמעית 10/10!!!!!
ווווואאאאווווווו. קראתי אותו בפחות מיום לא מעט דמעות זלגו ספר מושלם מכניס לפרופורצייה ❤️
וואו ענק!!!! ספר מדהים סיימתי אותו ביום, לא יכולתי לעזוב אותו. סופרת מדהימה שכל הספרים שלה פשוט מצוינים!!!
כמו תמיד...עוד ספר יוצא מן הכלל של אבישג. מותח, סוחף את הקורא עד הסוף. וכמו תמיד... מתחבר עם הדמויות לספרים אחרים.
וואו אין על הספרים של אבישג פשוט ספר מעולה .סוחף.מרגש.אי אפשר לעזוב אותו.שאפו
סיפור מהמם. אוהבת את הכתיבה של אבישג. מסוג הספרים שמההתחלה של הספר אני יודעת שאוהב ואתחבר לספר ולדמויות. ואיך אפשר שלא ❤️
איכותי מאד, מותח, מרגש, הקורא ממש נסחף לעלילה ועובר לונה פארק של רגשות ישר כח ענק על ספר איכותי ככ . הבאסה היחידה שהוא נגמר
ספר מעולה, מרגש עד דמעות, שזור בהומור, סוחף את הקןרה ללונה פארק של רגשות מתח כל הזמן. תענוג צרוף
ספר מרתק מאד, המתח כל הזמן קיים וכל הזמן נבנה מחדש עוד ועוד ועם זאת העלילה לא צפויה מראש מה שמשמר את המתח וההתרגשות. מנעד רגשות סוחף. וואו. חובה לקרוא. הנאה צרופה. תודה על הטיול הסוחף בתוך הספר.
ספר מקסים עם סיפור נוגע ללב ! בתור אחת שנמצאת בתהליכים בעצמי לקראת הריון, קצת לא פשוט למי שמנסה ולא מצליחה אבל אני כן ממליצה לקרוא כי הסיפור מעורר השראה והדמויות מקסימות ולגמרי מתאהבים בהם תודה ❤️
אחד הספרים הכי מרגשים שקראתי. לא יכולתי לעזוב אותו ומצד שני לא רציתי שיגמר...
אהבתי מאוד. הספר עוסק בנושא חשוב. כתוב מעולה. דמויות מהממות ואי אפשר שלא להתאהב בגיא. אהבתי את הסוף עם הדמויות מהספר הקודם.
מעולה. אוהבת את הכתיבה של אבישג אבל בספר הזה היה לי קצת קשה כל פעם עם הקפיצות בזמנים. סך הכל מאוד אהבתי
היי, אפשר להזמין צרפוקאי 1 מושלם בשבילי? אבישג צ'רלי יודעת כמובן להמיס את הלבבות של כולנו בשנייה. פעם שנייה שאני קוראת את הספר וכמובן שמתמוגגת מכל מילה ומילה של עומרי המושלם. טריגרים- התמכרות קשה לצרפוקאים.
מהמם. כתיבה סוחפת מההתחלה עד הסוף. יש המון סצנות שנורא אהבתי והרגשתי שאני זבוב על הקיר, מרוב שזה היה כתוב בצורה טובה.
הספר הוא בין הספרים הטובים שקראתי לאחרונה והוא גרם לי לקוות לאהבה תמימה ומרגשת כמו של אפרת וגיא למרות הקשים הם מתגברים ושם אחד בשביל השני
איך יודעים שאהבתי את הספר תוך יומיים סיימתי אותו אבישג טוב שאת קיימת ותודה על כך 💞
פעם שניה או שלישית קוראת את הספר המיוחד הזה כל פעם ומתרגשת מחדש. תודה אבישג על כל ספר וספר שלך
וואוו ספר מטורף מרגש ממש הסיפור היה קשוח ומאתגר אבל שווה קריאה ממש נותן פרופורציות לחיים וההבנה שלא הכל מובן מאליו בחיים במיוחד משהו כמו להביא ילדים לעולם הקשר בניהם היה מושלם ממליצה ממש 👍🏾
אמאלה לא עזבתי את הספר לדקה עד השעות הקטנות בלילה מושלם!!
אהבה ללא תנאי - כובשת אמיתית ופשוטה. מרגש.
אהבתי אותו הרבה יותר מהראשון. הסוף קצת נמרח אבל סכ״ה מומלץ.
וואו כמה בכיתי ספר מושלם
ספר נדירררררררר, פשוט ספר מהמם שאי אפשר להפסיק לקרוא.
אהבתי, יותר מהשניים הראשונים. סוחף מרגש עד דמעות.
ואי איך הספר ריגש אותי שלמרות שיש קשיים אין לא להתייאש ויש ולכל אחד או אחת יש האדם המתאים לו הספר הזה ספציפית חיזק אותי מאד לחיים
לא מפסיקה לקרוא את הספר הזה ממליצה מאד הכל בו מושלם
אני שרופה על כל הספרים של אבישג
הספק עוסק בנושא חשוב כתוב היטב מעניין מותח וגורם להזדהות עם הדמויות. מומלץ !
פנטסטי מעולה מומלץ מתאים לתקופה הלא קלה של היום
כרגיל. עוד ספר שאני לא יכולה להתנתק ממנו והולך איתי לכל מקום. נהנתי מאהבה מיוחדת ,amor שיש אולי רק בטלנובלות. ספר מרגש ומלא רגש ❤️
קראתי את הספר בשקיקה. התרגשתי מהאהבה הנדירה הזו בין תמיר ונטלי. כזו אהבה חד פעמית מהסוג שקשה למצוא. זה לקח אותי לכל מיני מחוזות ומחשבות. אני אוהבת ספרים שמשאירים בי חותם וזה בדיוק אחד מהם. תודה על חוויית הקריאה ❤️ אושרה טייך
ספר מושלם פנות נהנתי מכל שנייה
ספר נוסף בסדרה מדהימה שממשיך את הסיפור של הדמיות מהספרים הקודמים. על אהבה למדינה ואהבה בינו לבינה על חלומות וכל זה מטובל בהומור וקסם שיש לנו רק בארץ.
אהבתי , לא יכולתי להניח את הספר מהיד♥
וואו וואו וואו קראתי בכמה שעות לא יכולתי לעזוב אותו סיפור אהבה יפה
סופרת הרומנטיקה הישראלית הכי טובה מבחינתי, וניסיתי הרבה. פשוט תענוג של ספר, כתיבה ברמה של חו"ל. תודה לך אבישג!
מווושלם! כמה מוזר יש בספר הזה
ספר נהדר. נקרא בשקיקה וברציפות. אי אפשר להניח מהיד.
כמו תמיד אמאלה ואבאלה איזה ספר עוצמתי מרגש קליל שכייף לקרוא שמעביר מסר כלכך חזק ומיוחד !! אין עלייך
כמו כל ספר מרגש מצחיק וכייף לקרוא , אין כמו הכתיבה שלך !! אלופה
ואוו ספר מרגש תמיד בכל הספרים את מראה מהי אהבת הארץ בפשטות ומרגשת !! אין מילים.
אבישג צ'רחי האהובה, תמיד כיף לקרוא את הספרים שלה!
ענקקקקקק סיפור אהבה סוחף ובגידה כתוב בצורה קולחת. זמן רב אני דחיתי את קריאת הספר. ונפעמתי עד כמה הסיפור סוחף. מומלץ בחום.
הספר הזה הרג אותי… הספר הכי מרגש ומצחיק שקראתי אין על עומרי אגם ועידו❤️
הספר כ"כ טוב אמיתי ומראה שלא הכול חלק הסיפור והדמויות מרתקות ושואבות אני יודעת שזה לא הספר האחרון שאני אקרא של אבישג היא רושמת מדהים
ספר מדהים. אחד הספרים הכי יפים שקראתי. עצוב, מרגש, משמח וקצת מכעיס אבל ככה ספר טוב צריך להיות
ספר מהמםםםםם, בקל מתאהבים בספר ובדמויות וקשה להפסיק לקרוא.
ספר מדהיםםםם, נהנתי לקרוא אותו מאודדדדדדד. ממש מומלץ
ספר מהמםם!קראתי אותו בדיגיטלי(אפילו ששונאת)והתמכרתי פעם ראשונה שאהבתי שהדמויות ישראליות היה בזה משהו יותר כיף היה קל יותר להזדהות ולהתחבר. סםר מרגש ממש
וואו וואו וואו וואו טסתי לרכוש את הספר השני!!
אין שלמות כזאת!! כל הספרים של אבישג הם מושלמים, אבל הסדרה הזאת פשוט הרסה אותי!!
רומן שובר לב אך מצחיק , שנון ומקסים על אהבה על החיים ועל כמה חשוב לא לקחת אף אחד כמובן מאליו.
וואו ספר מעולה נהנתי ממש לקרוא אותו. ממליצה מאד
אני מאוד אהבתי את הספר הזה! אמאלה שלמות
מדהים!!!! הסיפור ככ מעניין ונוגע ללב שפשוט שקעתי לתוך הספר ולא יכולה לעזוב
ואווווו אין לי איך לתאר את הספר הזה הוא היה פשוט ואווו תקנו אותו דחוףףף
וואוו הספר פשוט מושלם!!! התרגשתי ברמות,סיפור כתוב כל כך טוב,הלכתי לישון עם הדמויות! ממש יפה,מומלץ בחום!
ספר מטלטל, מושך, מרתק, מרגש עד דמעות, מכווץ את הלב ובועט בבטן
אמאלה! ספר מושלם!!!! אני רוצה גיא משל עצמי!
ספר מרגש, אהבתי כל רגע. אני קוראת הרבה והספר הזה שונה, מדבר על אהבה גדולה עם משברים גדולים. תודה אבישג
ספר מהמם שגם פותח צוהר מחמם לב לעלייה הפרסית ולערכים שלה, המשפחתיות והכבוד וגם על ביטחון המדינה. אהבתי ממש
קריאה שהיא תענוג, תודה על ספר מצויין ומרתק
מושלם. יש לה את זה היא מספרת סיפורים מעולה. והספר מצוין תיהנו
ספר פשוט כובש. קל להתאהב בנור ובאברהים תודה לך על סיפור מדהים
וואוווווווו ספר מטורף לא הכרתי את הסופרת לפני אבל לגמרי הולכת לקנות את כל הספרים שלה.
ספר מושלם!!! התאהבתי בו בזכות אבישג התחלתי לקרוא ספרות ישראלית, סופרת מדהימה וספר מדהים שלגמרי עשה לי חשק של עוד מהסופרת! מי שרוצה יש סקירה מלאה באינסטגרם שלי: book.lovers.army תשלחו לשם בקשת מעקב ותכתבו בפרטי אם אפשר את הסקירה לצל ששומר עליי ואשלח לכם/ן💗
מקסים, מאד מרגש. אהבתי! (קראתי פעמיים, זה אומר הכל.)
וואו אחד גדול! פעם ראשונה קוראת ספר של הסופרת והיא תותחית! ללא ספק אקרא את כל ספריה ואת כל ספרייה העתידיים לצאת. ספר מרגש,מיוחד, עם המון מסר ואפילו טיפת זריקת מציאות שכל אחד ואחת צריכים לפעמים לשמוע ולקבל. להבין שכל מה שאנחנו מקבלים הוא כל כך לא מובן מאליו אלא להפך ולהגיד תודה בכל יום ובכל בוקר כשאתם קמים על היותכם שם ועל מה שיש לכם בידיים ובלב❤️❤️
לא ציפיתי לבכות ככה, סיימתי את שני הספרים בפחות מיום. קשה לקרוא ועוד יותר קשה להפסיק לקרוא חד משמעית אחד הספרים הטובים שיצא לי לקרוא לאחרונה
ואווו איזה ספר מדהים! מרגש וסוחף אני לא זוכרת מתי התרגשתי כל כך מספר, מומלץ בחום!!
ווןאו ספר מרגש שמדבר על המון נוסעים חשובים
וואוו אבישג זו פעם חמישית שאני קוראת את הספר הזה וכל פעם נפעמת מחדש. כתבת בצורה מדהימה את רגשות הבגידה, הצחוק ההומור והחשוב מכל הסליחה. כמו לכל ספרייך מעניקה לך את כל כוכבי השמיים ❤
ספר מעולה גיא ואפרת זוג מושלם הספר ריגש אותי מאד, עסק בנושאים כאובים מאד אבל גם יש בו הרבה הומור לצד העצב ממליצה
מדהים, אי אפשר להפסיק לקרוא. לא אכזבת גם הפעם אבישג צ'רחי
חסרתי כבר פעם שלישית ומרגש ומדהים בידיוק כמו בפעם הראשונה
וווואוווו ספר מרגש אגם מדהימה ועומרי בכלל התאהבתי בשחקנים של הספר הוא פשוט את רושמת מדהייים :))))
בין הספרים הטובים קראתי!! ספר יפה ומאוד מרגש. בכיתי בו דיי הרבה. באמת ספר מדהים
וואוו, מהמם. איך אני אוהבת את הכתיבה שלך אבישג צ'רחי. תודה על עוד ספר מרתק. לעולם אל תפסיקי לכתוב.
הספר הכי טוב שקראתי בזמן האחרון חלק היה קצת צפוי אבל ברובו היה מפתיע ומעניין לא יכולתי להפסיק לקרוא
ספר מקסים, ממליצה בחום וכבר עוברת לספר השני
ספר שנוגע בנקודה רגישה, ספר על אהבה גדולה ויכולת לסלוח גם כשקשה לסלוח, ממליצה מאוד
מבינה את התגובות שלא אהבו אבל זה ספר בוגר יש בו המון דברים שנוער יכול להתחבר ולא להבין. מבחינתי ספר מדהים שווה כל רגע, מרגש ומצחיק, נהנתי מכל שנייה ממליצה ביותר!!
ספור מרגש מתובל בהומור . אהבתי , נהנתי וממליצה בחום .
Wow ספר מדהים בכיתי צחקתי התרגשתי ולא הנחתי לדקה. נקרא בנשימה אחת.
ענק .ענק .ענק. אחד הספרים היפים שקראתי הסיפור על אמור ואוראל. אמור עורכת דין ואוראל קצין צה"ל מהעדה הפרסית סיפור אהבה מטלטל קטעים של הוזלת דמעות. מושלם.
ספר מרגש, אמיתי, כל אחת יכולה לזהות בו את עצמה... יותר מנהניתי. מאוד התרגשתי. מנעד של תחושות
ואוו ואוו ואוו גדול. מהמם ומרגש. ספר ראשון שאני קוראת של אבישג. שאפו.. רוצו לקרא
וווואווו אין דברים כאלה מהמם מרגש קראתי תוך 3 שעות התחלתי ופשוט לא הצלחתי לעצור!!
ספר עם נושא רגיש במיוחד כתוב היטב חוויית קריאה עוצמתית ה-ספר הכי משובח של אבישג הלוואי שבורא עולם ישמע את תפילות בנותיו
כתיבה קולחת מרגשת כל כך כיף לקרוא ספר כזה
פשוט התאהבתי , משום מה קראתי את הספר של אוראל ואמור לפני זה וזה ככ מבאס!! ספר מדהים , אחלה תוכן אהבה גדולה מאוד וסיפור מרתק על אהבת הארץ שזור בתוכו … פשוט רוצו לקרוא …
וואו ספר עם רגישות הדמויות נכנסות ללב סוחף לחלוטין ממליצה בחום
הספר כל כך סוחף וטוב שהזמן עצר מלכת בזמן הקריאה. אבישג סופרת מוכשרת ומרתקת . הדמויות כל כך "חיות " ונוכחות. חובה לקרוא
ספר ענק סיפור אהבה סוחף עד דמעות אחד הספרים היפים שקראתי, דחיתי את קריאת הספר שוב ושוב ואני מודה לך אבישג על הממתק הנהדר הזה.
ספר מקסים, כתוב היטב. ממליצה!
ספר מהמם! מרגש כייפי מצחיק אישית ממש אוהבת את הספרים של אבישג כתובים בגובה העיניים ופשוט כיף לקרוא
ספר מקסים , נוגע בנושא חשוב שהתחברתי לגמרי 🙏ממליצה בחום ממליצה גם על שאר ספריה של אבישג
ספר מהממם, אגם אישה ככ עוצמתית וחזקה. סיפור אהבה מלא בכאב אבל גם באושר. ספר מרתקקק!
ספר מהמם מרגש ושונה מהכתיבה הרגילה של אבישג..בהחלט שווה קריאה
וואו ספר מדהים ספר ראשון של אבישג שאני קוראת וללא ספק היא מוכשרת ומדהימה. הספר מדהים, עוצמתי, מלא כאב ויחד עם זאת קליל בקריאה שלו. נהנתי מכל רגע וקראתי תוך שעות ספורות.
וואו איך שנהנתי!! דמויות מקסימות, מצחיקות ומשפחתיות בצורה שמעוררת קנאה. אני בהלם שלא קראתי את הספר עד עכשיו...ממש תקלה🥰 עכשיו אני בבעיה...כי עכשיו אני צריכה לעבור על כולם 😊
אין ספק שהסופר הזו שבתה אותי, מחכה לעוד ספרים שלך. התאהבתי בדמויות שהעלית על הכתב, והרגשתי שהן ממשיות. תודה רבה
מהמם, ספר שנוגע בנושא חשוב מאוד. ממליצה מאוד.
ספר מקסים עם מוסר השכל חשוב , מרגש וסוחף
תודה שאת גורמת לי להתרגש כל פעם מחדש
הספרים שזורים זה בזה ועדיין ניתן לקרוא בנפרד. כתוב ברגישות. נהניתי
לא הנחתי אותו עד שסיימתי. תענוכ.
סופרת מאד מוכשרת שכבר מחפשת את הספרים שלה בעקביות. עוסקת בענינים שפחות עוסקים בהם. כותבת עם המון רגש. ממליצה לקרוא עוד מספריה .
ספר עם המון מוסר השכל אי אפשר להוריד מהיד
אבישג עשתה את זה שוב וכבשה אותנו עם משפחת זדה הכתיבה שלה מהממת ובקיצטר מחכה לספר הבא💜
אחד הספרים היפים שקראתי , סיימתי אותו בשלושה ימים כי היה בלתי אפשרי לשחרר אותו מהידיים !!!!
כתיבה מדהימה אי אפשר להוריד מהיד כל ספר שלה פשוט מדהים
וואו. את סופרת מדהימה. נגעת לי עמוק בלב. התחברתי לדמויות הכי עמוק שאפשר ובכיתי איתן ושמחתי איתן. תודה על ההזדמנות לקרוא ולהבין דברים גדולים יותר.
אהבתי כל רגע בקריאה, לא יכולתי להפסיק לקרוא, החזיר אותי אחורנית בזמן למילים והמשפטים היפים בפרסית והניב החסר לי כלכך. א ה ב ת י !!!
התענגתי. לא עוד רומן זול. מקדש את ערך המשפחה והאהבה. מומלץ.
נהדר..נהנית מהספרים של אבישג..כל אחד מהם..
סיפור מקסים! מעבר לסיפור האהבה היפה שיש בין בני הזוג, יש גם סיפורים מדהימים בין בני המשפחה ובין הורים וילדים. מדהים! ממליצה!!
ספר מעולה, ארץ ישראל היפה, מתחברת לדמויות, וקצת הומור לא מזיק
אהבתי ממש!!!! פי אלף מהקודם! שאפו!!! סיימתי ביום וחצי. נכנסתי לעולם שלהם בשנייה
ספר נפלא, החיבור לאהבת המדינה ולארצישראליות נפלא בעיני. אהבתי את החיבור למסורת ולשפה הפרסית. והאהבה, הו אמור ועזיז ❤️
שווה בהחלט את ההמתנה לו. נהנית מכול רגע שניה שקראתי. מומלץ בחום!!!!
אין על הספרים של אבישג ומתה על הספר הזה שמשלב את הדמויות מהספרים הקודמים
מושלם!!! אין מילים לתאר.רוצו לקרוא
משובח..אהבתי את הספר נושא חשוב, מומלץ מאוד!!
ספר מדהים ומרגש היו רגעים שרציתי לבכות והיו רגעים מצחיקים . זה מספר על אפרת שעברה אונס על ידי הבחור שהיא אהבה בכל שנות נעוריה . כל חייה היא הכירה את גיא שהיה חבר של אחיה והוא היה בעניין שלה ורצה אותה אבל היא הייתה מסונוורת ממישהו אחר עד שהוא פגע בה. היא השכירה מגיא משרד ליד המשרד שלה והם הפכו ל"שכנים" הם רבו הרבה עד שהיא ראתה אותו באור אחר וראתה שלגיא אכפת ממנה. גיא הוא גבר מגונן חזק רגיש ואכפתי ... גבר שכל אחת חולמת עליו אני מאוד ממליצה על הספר הזה . הוא נגע בי מאוד צחקתי ובכיתי התרגשתי ספר שכל אחת צריכה לקרוא
וואו וואו וואו ממליצה בחום אתם תתאהבו בעמק רוצו לקרוא
מקסים מקסים מקסים מרגש, אמיתי, ומציאותי שאפו ענק ממליצה בחום אתם הולכים להתאהב לחלוטין לבירור ולינור או באיברהים ונור
ספר זורם, החיים האמיתיים לצערי, וזה קורה כמעט כל יום. נהניתי
ספר מקסים!!! תענוג לקרוא ולחוות את ההתבגרות והבשלות של אבישג מספר לספר. ליאור ולינור לגמרי נכנסו לי ללב❤
ספר עם הרבה עוצמה ורגש המתאר את אהבה בין נטלי לתמיר למרות כול הקושי והחרדה, לא אגלה איזה תהליך הם עברו אך אספר שהיה שווה את הקריאה ואת עומקם של המילים המרגשות .
ממליצה על הספר הזה בחום רב !
קודם כל והכי חשוב - נהנתי ! הספר זרם ועשה לי חשק להמשיך לקרוא. הסיפור היה יכול להיות עמוק יותר עם קצת יותר טוויסטים ומתח אבל לפעמים גם סיפורים זורמים וקלילים כאלה זה טוב.
אהבתי. רק היה לי חסר יותר עלילה על אמור. על העבודה שלה והמשפחה שלה. הרגשתי שהיה יותר התייחסות לעלילה של אוראל ומשפחתו.
הביקורת מכילה ספוילר לספר נחמד. היה יותר נחמד אם לאמור היו התנסויות מיניות משלה, בתקופה שאוראל עזב אותה לטובת סקס מזדמן עם אחרות.
הספר ממש נחמד אבל לא מושך אותך יותר מידי פנימה יש הרבה קפיצות בין השנים וזה קצת קשה בסך הכל ספר נחמד
נחמד ודי צפוי. נוגע בנושא חשוב רק נמתח ונמתח.
מרגיש קצת חחזרה על הספר הראשון בסידרה
לא יודעת איך אבישג עושה את זה אבל פורטת על כל מנעד הרגשות בצורה מדהימה
ספר מתוק, אבל העלילה בעניי דלילה ולא מותחת. הסיבה שאוראל עזב אותה דוחה אך אוטנטית (סןף סוף לא איזה קישקוש על עזבי אותך לטובתך) ההתנהגות של אוראל עצבנה אותי, אבל גם אמור נכנעה לא מעט לגחמות שלו. הסיבה שהוא הרחיק את אבא שלו הייתה לא מספיק טובה/הוגנת. העלילה של אמור הייתה לי חסרה, הרגשתי שיש יותר מיקוד בקו עלילה של אריאל. התחבטתי אם לתת 3 או 4 כוכבים אבל בסוף החלטתי לתת 4
בהתחלה הרגשתי שהספר חפר, ודיאלוגים חזרו על עצמם שוב ושוב, רק הפרקים שחזרו לעבר השאירו אותי להמשיך לקרוא. אחרי אמצע הספר העלילה התפתחה והייתה יותר קולחת מעניינת ומרגשת.
״הספר הזה מוקדש לכל אותן נשים כמו אפרת, שגופן נלקח מהן בכוח בניגוד לרצונן. תרימו את הראש שלכן ותסתכלו קדימה, האושר נמצא במרחק נגיעה. אל תפחדו לדבר, אל תרגישו טמאות או אשמות. נפלתן קורבן לרוע שהתקיים באדם. אבל בסופו של דבר יגיע מי שירפא את הפצעים והלב שלכן יפעם מחדש" https://youtu.be/fritEwYaFH0 אבישג צ'רחי ידעה לבחור במדוייק את הדמויות המושלמות עבור הספר הזה. אפרת היא דמות שרציתח כל כך לחבק ולומר לה שיש לה אותי לצידה. רציתי להגן עליה מכל הרוע הזה ולהלחם איתה. וגיא אוי גיא... ״כל אישה צריכה גיא אטיאס בחיים שלה" וכמה שהמשפט הזה נכון. גבר עם הלב הכי עצום שאפשר. מתוק אמיתי שגרם לי לצחוק בשניות ולהתאהב בו בין רגע. וביחד? הם כבשו את לבי כמה וכמה פעמים לאורך העלילה, גרמו לי לצחוק עד שהבטן כאבה לי ולהתרגש עד דמעות. כל הדמויות בספר הזה, כל אחד ואחת מהן, היא חלק משמעותי בעלילה המרגשת ובמסע של אפרת וגיא. נהניתי כל כך לקרוא את הספר הזה! ספר על עוצמה וכוח אדיר שנמצאים בתוכנו, כוח שקיים בנו גם כשנדמה לנו שאנחנו לא כל כך חזקות. תודה רבה אבישג, אין לי מספיק מילים כדי לתאר עד כמה נהניתי מהספר המקסים הזה. תודה שהוצאת אותו מהלב שלך אל הנייר והקדשת לנו אותו. התאהבתי קשות בדמויות ולא רציתי שהספר יגמר. ממליצה בחום מכל הלב!
אברהים - ליאור זדה. לינור - נור שרעם. במהלך הספר שאלתי את עצמי למה אבישג משתמשת ב2 שמות לכל דמות במהלך הספר ולא בשם הישראלי או הערבי בלבד❓ מפרק לפרק הצלחתי להבין מי הוא ליאור ומי הוא אברהים, מי מדבר עם לינור עכשיו ובאיזו סיטואציה. לאורך העלילה נהניתי מאוד מהאותנטיות הערבית. 📿 אומנם אבישג הביאה את איראן אבל הרגשתי פה שורשים ערביים משלי, שורשים של סבא וסבתא (עיראק בטריפולי). מאכלים, כינויים, ערבי שישי, הדאגה והאכפתיות, ההגנה והאהבה. סיפור מרסק ומחבר על זוג אנשים, "ילדים של..", שנאבקים, האחד להישאר בצללים🌚 והאחרת מנסה למשוך אותו אל האור🌞 אומנם לא חובבת של סדרות טורקיות (יורדת למחתרת אחרי המשפט הזה🙊🙈), אבל משהו בשפה, באהבה הטהורה והעדינה של פעם.. כזאת שאני מאחלת לעצמי🤞🏻 אהבה שגרמה לי להפוך לשלולית (וגרמה לקנאה רצינית מכל כינוי חיבה ואהבה בשפה הערבית 😍) אחרי "האהבה הראשונה שלי" התאהבתי בגיא, ועכשיו גם בליאור/אברהים. הדמות של לינור במהלך העלילה- מתחילת הספר(ילדונת בת 15) ועד סופו(אישה צעירה) , הראה לי אישה צעירה ואינטליגנטית ביותר, ילדה טובה שרק מחפשת חום ואהבה. הדמות של ליאור, ההתפתחות שלה הייתה בנויה נהדר ובקצב מושלם, חוויתי איתו את קשת הרגשות שלו מבלבול, זעם, כאב, אהבה, פחד הכל.. מחכה לספר הבא שלך❤️ וחייבת לציין שהכריכות יפהפיות😘 ממליצה בחום לכל המאוהבות בסדרות הטורקיות, וגם לאלו שמחפשות עומק, אהבה ישנה וטהורה שסוחפת, איתנה וחזקה גם במרחק בין יבשות💗
כמה שחיכיתי לאמור ולאוראל, ועם גודל הציפייה המציאות עלתה על כל דמיון...😍 במילה אחת? נהניתי! ובשתי מילים? נהניתי מאוד!!! אהבתי את החיכוכים וההערות השנונות של אמור ואוראל, אהבתי שהיא לא פחדה להגיד את מה שעל ליבה, אחד הדברים שגרמו לי להתחבר לדמות שלה, היא חזקה כמו שאני אוהבת.🥰 ואוראל כמו אבא שלו, בן ז!נה שחצן וכובש😂 אוי אבישג הסטנדרטים שלי רק עולים ועולים🆙🆙🆙 מאיפה אפשר להזמין לי אוראל זדה משלי? תודה רבה על עוד ספר מקסים, מחכה לקרוא עוד ספרים שלך...😘 ממליצה באהבה גדולה ❤️
עצבן אותי קצת שרוב ההתמקדות הייתה על הגבר ופחות עליהם כזוג ובכללי עליה. כאילו הרגשתי שלינור היא דמות משנית ולא דמות ראשית.
בגדול? אהבתי מאוד את הסיפור מעניין סוחף מרגש פחות התחברתי ללינור הדמות שלה מאוד עיצבנה אותי עד לסוף הספר שהשתנתה , ממליצה לקרוא מהלב😻
ספר מקסים. הייתי נותנת יותר כוכבים אך לינור הדמות הנשית הרגיזה אותי ברגשות הקיצוניים, על אף שהסיבה לכך היתה מובנת לא אהבתי את התנהגותה וכי היא מוצגת רוב הספר כמתוסכלת בעלת רגשות אמביוולנטיים, נוסף הספר רומנטי אך שומר על טאבו מוסרי ואין בו מיניות וזאת בכתיבה זורמת. ממליצה.
ספר נחמד, נוגע בישראליות , הווה ועבר שמשתלבים בסיפור.
סיפור מעניין ומושך לקרוא, אבל הרבה חזרות שהתישו אותי כקוראת....אבל הסיפור מרגש ומעניין.
הסיפור מקסים צפוי (כצפוי בז’אנר הזה…) אבל באמת מרתק ומרגש. הכתיבה - פשטנית, לא מורכבת, כמעט סלנג… לי זה פגע בחוויה. שורה תחתונה: ממליצה כי הסיפור באמת יפה….
קשה לי לכתוב ביקורת הפעם, הכתיבה מאוד סוחפת לי באופן אישי קשה עם מה שקרה. אתי
העלילה יכולה להיות איכותית יותר אם הסופרת היתה פחות חוזרת על עצמה. דילגתי על עמודים מהתסכול .
ספר מרגש מאוד, כתיבה זורמת וקלילה, גם מצחיק וגם מרגש עד דמעות לפעמים, כיף לקרוא כאלה ספרים שמראים שיש הזדמנות שניה ואסור לוותר על האהבה❤❤
יפה, מרגש, קצת צפוי אבל בסדר... סך הכל, נהנתי
ספר מצויין ❤️🙏🏿 שילוב של אהבה טובה , תובנות , שורשים וגעגוע … יש כמה דברים לא הגיונים בספר (פרטים קטנים ) וכמה קצוות לא פתורים !! אבל חוצמזה אחלה ספר ומומלץ ללא ספק
קדושת המשפחה חוזרת אצל אבישג והפוטנציאל שיש בכל אחד. קשר בין אישי מיוחד. מחכה לספר הבא
הסגנון הוא שכונה, עלילה סבבה עממית. אבלללללל אי אפשר להפסיק לקרוא. ספר מהחיים ומרגש. עפתי על פסקת הפתיחה
אחלה ספר, טיפה מעייף. סופרת נהדרת קראתי את כל ספריה
נחמד.. קצת קיטשי, דיאלוגים קצת מתישים אבל סך הכל, ספר טוב
אוהבת את הכתיבה הנושא של הספר. המתח יחד עם אהבה סוחפים לקריאה מהנה
אהבתי מאוד, הלוואי ויהיה ספר המשך על אמור 😁
ספר טוב בכללי, אבל די לא אמין בחלקים מהספר, ודי נמרח במספר עמודים מיותרים
סיפור אהבה קליל שבהחלט יכול לשבור מחסום קריאה
בגדול ספר טוב. הדמות של לינור בהתחלה נורא מעצבנת וילדותית. בהמשך דמותה מתפתחת ומתבגרת ויותר מובנת. הסיפור מותח קצת, מעצבן ולא רציף החזרות בזמן קצת מתישות אך המתח העלילתי נשמר. לעיתים ניכרת חזרתיות ומריחה אך בגדול כתוב יפה. בסך הכל מומלץ לבעלות סבלנות...
ספר נחמד, אך קצת נמתח יתר על המידה, אירועים שחוזרים על עצמם.
סופרת מצוינת, אבל הספר פחות לטעמי. הפסקתי בדיוק באמצע, לא זורם, נמרח מדי. יש קצת התעסקות עדתית ואני פחות מתחברת. לצערי נתתי ציון נמוך, אך אני מאד מעריכה את הסופרת.
נמרח מיידי, סיפור יפה אבל באמצע שלו התחלתי לקפוץ עמודים, הייתי מקצרת את הספר בחצי והיה מעולה .
ספר חמוד ו קיצ'י מאוד...נחמד לקרוא אבל איין שום אתגר ועניין בעלילה
המסר מקסים כתיבה קיצ׳ית מידי קצת משעמם
ספר נחמד ועלילה טובה. הבעיה היא שיש המון המון המון חזרות על אותו נושא ואותם משפטים בדיוק וזה מעייף. משהו בספר לא מתרומם בגלל ההרגשה הזו שכל פרק כאילו חוזר בגירסה כזו או אחרת על הפרק הקודם. המעבר בין עבר להווה מאפשר לסופרת לספר שוב ושוב ושוב את אותו הדבר והתחושה היא שכבר קראתי את זה.
הספר טוב, קצת מרוח, מדבר על נישואים, בגידה, סליחה, אמון וכל מה שביניהם.
מרגש, טריגרי ומאוד דרמטי (מי שאוהבת דרמות טורקיות תתחבר מאוד לכתיבה)
ספר די בינוני, דילגתי על המון קטעים, עלילה נחמדה אבל כבר בהתחלה יודעים מה יהיה ואיך והרבע האחרון של בספר מיותר… אפשר היה לכתוב אותו בעמוד. חבל.
נחמד - אבל מוגזם ומכיל הרבה מלל שלא תורם לא לאווירה ולא לתוכן. לכן ריפרפתי על רוב הרבע האחרון של הספר ויותר.
לא יודעת עד כמה התחברתי לספר, יחסית לקצב הקריאה הרגיל שלי לקח לי המון זמן לקרוא אותו. לא יודעת לשים את האצבע על מה בדיוק פחות עבד לי. באופן כללי הסיפור מאוד יפה. הדמות של ליאור כל הזמן שיחקה עם לינור בחם וקר. זה הכעיס אותי קצת, הציפיה שלו שתמשיך הלאה אבל לא באמת.
לצערי, ספר של 2 כוכבים... כתיבה בוסרית לגמריי אבל בכל זאת קראתי בלי לדלג - אז על זה הוספתי כוכב אחד... הספר מדבר על התמודדות עם בגידה, סליחה ,על הקושי בהחזרת האמון והחזרה ל’איך שהיינו" - התמודדויות לא פשוטות לדמויות בספר ולמרות זאת, הסופרת לא הצליחה לרגש אותי - ופה הנפילה הגדולה של הספר... בקיצור: לא משהו...
אני אוהבת סיפורים שמתנהלים בישראל ועם דמויות ישראליות - זו בעצם הנקודה העיקרית ששימחה אותי בספר הזה. אז בסדר, פה ושם היה קצת צחוק... אבל, וזה אבל גדול, בנקודות החשובות בסיפור, כמו צער וכאב זה לא הצליח להגיע אליי ללב...אולי בגלל הכתיבה הפשוטה ואולי כי הדמויות היו ונשארו אותו דבר מתחילת הספר ועד סופו ואולי, שלמרות שהיה ניסיון של הסופרת לייצר עניין, עדיין הסיפור נשאר פרווה כזה.... בכל אופן זה הספר הראשון של הסופרת הזו שקראתי ודיי התאכזבתי אבל החלטתי לתת צ’אנס לספר נוסף שלה...נקווה לטוב🙏
צריך לתת 3.5 כוכבים הרעיון טוב, החזרה על הדברים מעצבנת
סצינות ארוכות מידי מלאות במלל שחוזר וחוזר וחוזר על עצמו כמות הפעמים שקראתי את אותם 6 משפטים בניסוח שונה… הבנו בפעם הראשונה והשניה לא צריך לחזור על אותו הטקסט הסיפור עצמו נחמד אבל היה צריך לעשות פה עבודת עריכה רצינית ביותר
ספר טוב אבל יש המון! דיאלוגים ומחשבות. הרגשתי שהסופרת מנסה למלא עוד ועוד עמודים. דיפדפתי כמה פעמים כדי להגיע לפואנטה
נחמד . קצת ילדותי ולא מספיק מעובד.
מעניין אבל לא מספיק עמוק טוב יותר מהראשון
חמוד חוזר על עצמו מלא חסר תיאורים לא הייתי קוראת שוב
לא כל כך אמין, כתוב בצורה רדודה.. חביב
הספר מקסים. אך קופץ מהר מידי בקטעים שלו. חצי ספר היה לי חיוך יש הרבה ציניות ועקיצות מצחיקות .
מעניין. נוגע בנושא מאוד חשוב. הכתיבה, הניסוח - לא משהו. יש המון חזרות על אותם משפטים ( אוהב אתך תמיד, מתמיד... כל מיני התחכמויות שמעצבנות כשהן חוזרות על עצמן) ואני מבינה שאשה שנאנסת צריכה אח״כ במע׳ יחסים חדשה המון חיזוקים, כי הבטחון העצמי שלה נפגע. ושוב- מעבר לביקורת הנושא ממש חשוב, ויש פה חשיבה יפה להנגיש אותו לקורא ... אז תודה לסופרת.
ספר עם משמעות עמוקה. אהבתי את הכתיבה . לפעמים קצת נמרח מידי
כתיבה כל כך רדודה וילדותית, רפרפתי בין דפי הספר, דילגתי המון, באמת כתיבה שאפילו מזלזלת בקוראת.
האמת שציפיתי ליותר. קראתי את כל הספרים של אבישג וזה הספר הכי פחות טוב. הרעיון עצמו חשוב אבל היו מלא דברים שלא אהבתי. כל הספר מנרמל את הבגידה של תמיר, שלא מפסיק להתקרבן, ונטלי (שהיא הקורבן בעניי) מרחמת עליו בסופו של דבר. באיזה קטע?? בגדת—> שא באחריות. המון קטעים חוזרים על עצמם ובשלב מסויים זה מעייף, דווקא הקטעים מהבגידה וסמאט היו חסרים ומזאת ההודעה הזאת בפשע של דנית, ממש תסריט של שנות ה90. הרבה דיאלוגים היו קצת בוסריים וכתובים פחות טוב בעניי הייתי מוותרת
נחמד. קצת שטחי. הדמות של לינור חלשה.
לא מתחברת לטרופ בגידה הרגיש שהספר פשוט חוזר על עצמו
לא אהבתי את הספר בלשון המעטה. דמות נשית סמרטוטית לגמרי שרודפת אחרי גבר שבחר בנקמה על פניה ומיליון פעם אמר לה לשחרר ממנו ולהמשיך הלאה והיא בחרה חמש שנים ללכת עם טבעת נישואין ולהגיד שהיא מאורסת לו כשהוא בכלל לא היה בתמונה במשך כל הזמן הזה.
משעמם. דמויות פרימיטיביות ותפיסות מיושנות שאבד עליהן הכלח. לא נהניתי בכלל
וואי מתיש לא הצלחתי לסיים. הרעיון חשוב ויש פוטנציאל אבל הכתיבה לא מושכת ומתישה ממש חבל
הרעיון עצמו של הספר נשמע טוב.. אבל הביצוע... פחות. הרעיון לכתוב ספר על מישהי שמאוהבת במישהו טיפש שפוגע בה בזמן שהחבר הכי טוב של אח שלה מאוהב בה זה רעיון ממש טוב, אבל משהו בכתיבה של הסיפור התפספס. משפטים וסצנות שחוזרים על עצמם שוב ושוב באופן מתיש! ושלא נדבר על זה שלא היה מתח בינהם בכלל ומהרגע שהם התחילו לצאת הספר נהיה קיטשי כפול 10 ממה שהוא היה לפני בקטע מגעיל. בקיצור לא נהנתי מהספר ובאיזשהו שלב התחלתי לדלג על משפטים.
הייתי מצפה מסיפו שנוגע באונס להיות יותר עמוק מבחינת התחושות של הנאנסת ולהמחיש את הפחדים והלבטים, ככה הסיפור לייט, רומן חביב בלבד..
הרבה מאוד חזרתיות... דילגתי הרבה! חבל, היה אפשר לכתוב את כל הסיפור בפחות מחצי העמודים. אפילו ברבע מהם. פספוס רציני. העלילה טובה!
הספר לא מעניין, לא מרגש, צפוי להחריד, חוזר על עצמו כמעט באובססיביות וחבל שלא הפסקתי לקרוא באמצע. מאוד לא מומלץ לצערי.
לא התלהבתי , קצת בוסרי, וחיקוי לא מלהיב של ספרים אחרים.
ההתחלה גרמה לי לחשוב שיש פה אחלה ספר. בערך בשליש הספר הבנתי שטעיתי. לגמרי. הכתיבה התדרדרה , הדיאלוגים מגוחכים והסיפור הפסיק לעניין. ברמה כזו שאפילו לא מעניין לקרוא עד הסוף.
ספר פשוט מתאים לחופשה , טיסה או על חוף ים
כתיבה לא סוחפת, ספר ילדותי. מרגיש שכתבה את הספר ילדה, שפה לא תואמת. דמויות פרימיטיביות. בזבןז זמן …
אני כותבת את הביקורת כמובן מנקודת מבטי, בלי כל רצון לפגוע. רכשתי את הספר אחרי שקראתי המון המלצות עליו ולצערי כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הספר עם כל כך הרבה פוטנציאל לא מנוצל. הכתיבה מאוד מאוד בוסרית, ממש מרגישה ילדותית אפילו, בלי עומק כלל. הנושא הוא כל כך כאוב וקשה והסופרת מצד אחד מנסה להעביר את זה לקורא, אבל מצד שני בצורה כל כך לא בוגרת, בלי התייחסות עמוקה לרגש של הנפגעת(לגיא יש יותר רגש ממנה שזה אפילו מקומם). הדו שיח של הדמויות פרווה לגמרי, בלי עומק, בלי רגש, וישנה הרגשה כאילו שני ילדים בני 16 מנהלים זוגיות לראשונה. לצערי אני לא ממליצה עליו בכלל.
חבל לי מאוד שיש סופרות ישראליות שכותבות ככה, סיפור על נובוריש אידיוט שבגד ואישה סתומה. פרימיטיבי וחשוך, עצוב ומעצבן. מדברים עלאק על כסף ומותגים, בלי טעם, לא מומלץ. מאכזב. ממש ומעצבן
ספר שעוסק בנושא כל כך עמוק אבל מרגיש שהסופרת אפילו לא עשתה חקר או העמיקה בעניין. כאילו לקחה רעיונות מספרים אחרים והעתיקה בצורה לא מוצלחת. בזבוז זמן ואנרגיה. כתיבה חלשה מאוד ורדודה. חבל על הכסף והזמן
אין לי מושג איך הספר קיבל 4.5 כוכבים !!! הספר משעמם חוזר על עצמו נמרח על 900 עומדים דיגיטליים שיכל להסתיים ב200 בלחץ !!!!! רכישה מאכזבת
סיפור ללא מתח, ללא עליות מורדות, ללא נקודות מפנה, ללא עלילה. הוא נמתח בלי שום סיבה, בקושי הצלחתי לסיים אותו. הדיאלוגים מלוקקים מדי ועמוסי קלישאות.
צפוי מידי ובשלב מסוים כבר שיעמם כי חזר על עצמו
אני כותבת את הביקורת כמובן מנקודת מבטי, בלי כל רצון לפגוע. רכשתי את הספר אחרי שקראתי המון המלצות עליו ולצערי כגודל הציפייה כך גודל האכזבה. הספר עם כל כך הרבה פוטנציאל לא מנוצל. הסיפור לכאורה אמור להיות מדהים, ויש בסיס טוב לעלילה, אבל משהו בשפה, ובחזרתיות הבלתי פוסקת פשוט לא עובד ולא מתרומם. ציפיתי שיותר יתייחסו לרגש של הדמויות ובמקום זה הכל הרגיש מאוד שטחי, שהדמויות לא באמת מתחבטות עם עצמן, ולא עוברות תהליך. במיוחד נור שציפיתי שתהיה קצת יותר עם עמוד שדרה, שתעמוד על שלה ולא תיכנע כל כך בקלות לאדם שאומר שהוא שם אותה תמיד במקום הראשון, אבל במבחן התוצאה, היא לא הייתה אפילו לרגע שם עד שהוא לא השלים את מטרותיו. לא הייתה כל התקדמות וכמו שהספר התחיל ככה הוא נגמר. לצערי אני לא ממליצה עליו.
חלש. מלוקק, מעושה. רציתי לתת הזדמנות וקראתי הכל בלי לדפדף אבל ממש לא עשה לי את זה. לא רוצה לעשות ספוילרים אז לא מפרטת אבל חיכיתי הרבה לספר הזה, במיוחד שיש באזז על הסופרת וזה פשוט אכזבה
משעמם פרמיטיבי ולא מתקדם לשום מקום , עלילה שטחית , בזבוז של זמן וכסף
ספר רדוד , כתיבה מתאמצת. כל כך ילדותי . לא הצלחתי לסיים את הספר.
לא הצלחתי לסיים לקרוא את הספר הזה. איזה כתיבה רדודה, העלילה לא תואמת. סצנות סקס תלושות מהמציאות. ספר חלש מאוד, כתיבה חלשה מאוד
נו באמתתתת הדמות הגברית כל כך לא ראויה אני מתנצלת אבל לא ברור לי עמדת הנחיתות השובינסטית של האישה בספר הזה! ואם זה לא מספיק יש פה נסיון לצייר תמונת תרבות מרוקוישראלית באופן כל כך רדוד ולא מוצלח.... מביך!!!!!
בדרך כלל אני לא כותבת ביקורות.. ואני תמיד מוצאת איך להתחבר לספר אבל איך להגיד? ספר מייגע. הילדותיות של לינור , המשפטים שחוזרים על עצמם כל שניה. הבנו, העלילה לא מושכת בשיט, הרעיון טוב אבל העלילה והספר עצמו משעממים נורא. חבל על הכסף ועל הזמן .. יש לי את הספר הבא כי רכשתי ביחד אבל לא ניראלי שאקרא אותו פשוט חראם על הזמן ..
לאחר שקראתי את כל הביקורות הנפלאות על הספר החלטתי לרכוש אותו . התחלתי לקרוא והכרחתי את עצמי להמשיך לקרוא עד עמוד 149 ניסיתי להמשיך אבל זה לא זרם והפסקתי כי לא היה טעם .... זה הספר הראשון של הסופרת הזו שאני קוראת ומאוד התאכזבת. אני מנסה למצוא מה לא זרם לי בקריאה ,אולי הקפיצות לחיים המוקדמים של אריאל ,אולי החוסר בהירות בתיאור התפקידים של סבו ואביו, אני לא ממליצה לקרוא את הספר. מתנצלת בפני הסופרת.
הרעיון של הספר נחמד… אבל הוא כתוב ממש ממש רע… מייגע… אפשר לוותר!
ספר ילדותי שנמרח ונמרח, נראה שכתבה אותה ילדה . לא ממליצה
גרוע. נקודה לא הצלחתי לסיים ממש התעייפתי מצטערת אבל לא מספק את הסחורה בכלל
** מתוך הספר - כמו שהיינו פעם **
פרולוג
נטלי
"בית המשפט," נשמע קולה של הקלדנית והשופט פוסע פנימה לעבר מושבו, לבוש בגלימה השחורה, והמגוחכת לטעמי, ששופטים מחויבים ללבוש.
כל הנוכחים באולם נעמדים, אבל לא אני. אני יושבת על כיסא הגלגלים שהרופאה הכריחה אותי להשתמש בו בכל יציאה מהבית. כן, זה לא שיש לי ברירה אחרת, כל עוד אני בשמירת היריון בחודש השמיני, ומצבי הנפשי לא תורם למצבי הפיזי.
השופט מסתכל עליי במבט מלא רחמים ואני מתכווצת בכיסא הארור ובוחנת אותו לעומק. הוא מבוגר, רואים עליו שעבר ימים טובים יותר. די במבט אחד להבין שהוא כבר עייף מהעבודה הזאת, ועם זאת, הפנים שלו משדרות טוב לב ורכות, פנים של סבא.
"כן, בבקשה עורכת הדין כהן, מה יש לנו כאן?" השופט שואל את מיטל, עורכת הדין שלי.
"אדוני," מיטל נעמדת ופוסעת לכיוונו, "מרשתי, הגברת נטלי אסולין, דורשת משמורת מלאה על שני בניה ועל התינוקת שעתידה להיוולד בעוד כחודש."
"אזולאי, נטלי אזולאי," אני לוחשת לעצמי ומביטה לעברו של תמיר.
"אינני מבין," אומר השופט ומעביר את עיניו ממיטל אליי ולתמיר, לסירוגין, "מר וגברת אסולין נשואים או גרושים?"
אריק, עורך הדין של תמיר, נעמד מייד ומשיב ראשון, "נשואים, אדוני."
"עורך הדין חיימוב, השאלה הופנתה לעורכת הדין כהן. המתן לתורך!" השופט נוזף בו.
"הם נשואים, אדוני. מרשתי פתחה תיק ברבנות, אולם מר אסולין מסרב בכל תוקף." מיטל מסתכלת על תמיר בעיניים מלאות שנאה, כמו כל עורכת דין שרוצה לנצח.
"ומהי הסיבה שהגברת אסולין הגישה תביעת גירושין ברבנות?" השופט שואל את מיטל.
"בגלל הקרניים שצמחו לי..." אני ממלמלת בקול רם מדי, ומיטל משתיקה אותי במבט מאיים.
"הגברת אסולין, האם אמרת משהו שם מאחור?" השופט פונה אליי.
"לא, אדוני, היא לא אמרה כלום," מיטל קופצת ואני נשארת קפואה.
"הגברת אסולין, השיבי בבקשה לשאלתי, מהי הסיבה לפנייתך לרבנות?"
אני נעה באי־נוחות על כיסא הגלגלים הארור. "א... אנ... אני..." אני מגמגמת, מתחילה להרגיש מחנק בגרוני, לא יודעת מה להגיד ואיך להגיד.
"מר אסולין, אולי תשיב אתה לשאלתי, מדוע פנתה אשתך לרבנות?" לא, הוא לא באמת שואל אותו את זה עכשיו. אני מסתכלת על תמיר, מחכה להתפרצות שלו בעקבות השאלה, התפרצות שלא מאחרת להגיע.
"אשתי חושבת שהיא יכולה לזרוק שבע שנות נישואים לפח בגלל טעות אנוש ולקחת ממני את הילדים שלי, כאילו שאני אדם רע שיכול לפגוע בהם או בה!" תמיר נוהם לעבר השופט בעצבנות. הווריד במצחו, זה שתמיד מסגיר את העצבים שלו, נראה כאילו עומד להתפוצץ בכל רגע.
לא חכם לתת לתמיר לדבר עם שופט, במיוחד לא כשהוא עצבני, בדיוק כמו שהוא עצבני עכשיו. הוא אולי קבלן ואיש עסקים מצליח ומוכר, אבל תמיר תמיד יישאר חמום מוח שלא שולט בכעסים שלו. במיוחד כשמדובר בהרחקה מהמשפחה שלו, כלומר ממני ומהבנים שלנו.
"תמיר, תסתום!" אריק משתיק אותו.
"עורך הדין חיימוב," השופט פונה לאריק, "האם תואיל בטובך לענות במקום מרשך?"
"מרשו בגד בי, אחרי שבע שנות נישואים, כמו שהוא אומר, עם המזכירה שלו, בעסק שלו או יותר נכון - שלנו!" אני צועקת. אני לא מתכוונת לצעוק אבל זה יוצא ממני, וגם נהר דמעות מעיניי.
מיטל מתקרבת אליי ולוחשת לי, ככה שרק אני יכולה לשמוע אותה, "נטלי, אני מבקשת ממך, תשבי בשקט. אל תגרמי לשופט להעיף אותנו החוצה, ואל תזיקי לעצמך." היא נוגעת בכתפי קלות.
"אדוני," אריק פוסע לכיוונו, אך השופט מסמן לו בידו לעצור.
"אני מעוניין לדבר כרגע עם בני הזוג עצמם, בלי עורכי הדין." אני מסתכלת על מיטל, מחפשת במבטה תשובות לכל השאלות שרצות בראשי, ולא מוצאת אפילו תשובה אחת קטנה. "גברת אסולין," הוא פונה אליי. "האם את מוכנה לנהל את הדיון הזה מחוץ לפרוטוקול בלשכתי יחד עם מר אסולין?"
אני מסתכלת על תמיר וקופאת במקומי. מצב הווריד שלו הולך ומחמיר, ואני יודעת שהוא על סף פיצוץ. אם תמיר יתפוצץ על השופט בלי שאריק יהיה שם לעזור לו, אני אזכה בתביעה נגדו, אבל מצד שני, השופט עלול לאסור עליו לראות את הילדים במחשבה שהוא אדם אלים. תמיר אולי בוגד מסריח, אבל אלים הוא לא. טוב, לא כלפינו לפחות, כלפינו הוא מלא רוך ואהבה, או ככה חשבתי עד אותו יום מקולל שמצאתי אותו איתה.
"נטלי, את לא חייבת, את יכולה לסרב," מיטל לוחשת לי.
"האם את חוששת מבעלך, גברת אסולין?"
לא. אני יודעת שהוא לא יפגע בי, לא פיזית לפחות.
"לא, אדוני, אני לא חוששת מבעלי," אני משיבה, נגעלת מהגדרת מקומו של תמיר בחיי, מנגבת את הדמעה שזולגת במורד לחיי.
"אם כך, ממה את חוששת?"
"אין שום חשש, אדוני, אני מסכימה," אני משיבה ומביטה בתמיר. עיניו, אותן עיניים שבהן התאהבתי, נוצצות מדמעות, האיפוק שלו עומד לפקוע.
"מר אסולין," השופט פונה אל תמיר.
"אני מסכים, אדוני, אבל אני מבקש שהדיון יתנהל באולם בית המשפט, אשתי במצב רגיש ועדיף להזיז אותה כמה שפחות." כן, זה תמיר. מצד אחד מניאק, מצד שני קשה לא להתאהב בו.
"מלבד בני הזוג אסולין והקלדנית שלי אני מבקש מכל הנוכחים לפנות את האולם," השופט אומר, וכולם יוצאים בשקט.
"עורכת הדין כהן, עזרי בבקשה למרשתך להתקרב אלינו." השופט מבקש ממיטל. "התקרב גם אתה, מר אסולין." תמיר קם ומתקרב לשופט בעודו מסתכל עליי. הוא על סף דמעות, כמו באותו יום שמצאתי אותו איתה. "תרשו לי רגע," מבקש השופט, נעמד ומסיר את הגלימה השחורה שלו. "אינני מדבר אליכם כעת כשופט, וכל מה שנאמר כעת באולם לא נכתב בפרוטוקול ולא מתועד. אני מדבר אליכם עכשיו כאדם מבוגר שראה לא מעט דברים במהלך שנות עבודתו כשופט," מבטו עובר ממני לתמיר ושנינו מהנהנים לעברו. "אני יכול רק לתאר לעצמי מה עבר עלייך כשמצאת אותו כפי שמצאת," הוא מסתכל עליי במבט מלא רחמים ואני מתחילה לדמוע שוב. "מה גם שאין ביכולתי להאשים אותך ברצונך המובן לשים קץ לחיי הנישואים שלכם. אבל אני מסתכל עליכם בחצי השעה האחרונה, וכל מה שאני רואה ביניכם זאת אהבה אחת גדולה. כואבת, נכון, אבל גדולה." הוא מושיט לי קופסת טישו ואני מנסה לחייך כמה שאני יכולה.
"אדוני, א..." תמיר מתחיל לומר, אבל השופט משתיק אותו בהינף יד.
"אני מודע לכך שאין לי כל זכות להתערב בחיים הפרטים שלךְ," הוא ממשיך לדבר אליי ברוך, "אבל אני רואה את הכאב שלך נשפך ממך, דרך העיניים שלך, ואני שואל את עצמי, ואותך, האם זה לא משהו שאת מסוגלת לסלוח עליו ולנסות לשקם את חייך? האם את באמת רוצה לסגור את הפרק הזה בחייך?" אני שותקת, האולם שקט והקול היחיד שנשמע בו הוא קול בכי. לא הבכי שלי, אני בוכה בשקט, זה הבכי של תמיר. "אני שואל את עצמי," עכשיו הוא כבר פונה לתמיר, "האם אתה, מר אסולין, לא מתחרט בכל רגע נתון על מעשיך? האם אתה לא מוכן לתת הכול כדי להחזיר את הגלגל לאחור?" מבטו של השופט זועף.
"אני מוכן, אדוני, בכל רגע ורגע נתון!" תמיר משיב, עדיין בוכה. תמיר, התמיר שלי, עומד באולם בית משפט מול השופט, ובוכה.
אותו התמיר שהפעמים היחידות שבהן ראיתי אותו בוכה היו בלידה של התאומים שלנו, וכשגילינו שאני בהיריון עם בת, עם הנסיכה שלו, כמו שהוא כינה אותה. אותו תמיר שנשבע לי אמונים ואהבת אמת, ובגד בי. תמיר ששבר אותי לרסיסים.
"אני רוצה להציע לכם הצעה. כפי שוודאי שמעתם, אני פורש מתפקידי ואתם התיק הפעיל האחרון שלי." הוא מסתכל עליי ועל תמיר לסירוגין, "אף שאני סבור כי לגברת אסולין קשה מאוד לסלוח על המעשה שהאדון הנכבד עשה," מבטו מתקשח והוא נראה כועס, "אני מציע שנדחה את מועד הדיון לאחר הלידה המשוערת ולאחר חופשת הלידה שלך, גברת אסולין." מבטו מתרכך והוא מחייך אליי חיוך קל. "תנסו להסדיר את ההליך ביניכם בתקופה הזאת. תחליטו יחד או כל אחד עם עצמו אם יש סיכוי להזדמנות נוספת." אני פותחת את פי לדבר אבל סוגרת מייד. השופט ממשיך לדבר. "אני מציע שבזמן הזה תקבעו הסדר ביניכם על חלוקת הזמן עם ילדיכם. וכשנשוב לדיון הבא, שניכם תגיעו נינוחים יותר ומוכנים לדון בתיק." מבטו נע בינינו והוא ממתין לתשובה.
תמיר עונה ראשון, "כמובן, אדוני, אני מסכים!" חיוך נמתח על פניו ושניהם מביטים בי ממתינים לתשובתי.
"אני מצטערת, אדוני, אני מודה לך על הרצון הטוב, אבל יש דברים שלא שוכחים אותם, ולא סולחים עליהם. בגידה היא אחד מאותם דברים!" הדמעות מתחדשות בעיניי, אני מושכת באפי ואומרת, "אני מבקשת משמורת מלאה על ילדיי, ואת החופש שלי מהאדם שהרס את חיי."
"נטי..." תמיר אומר לי.
"אל תקרא לי ככה, תמיר, איבדת את הזכות הזאת מזמן, תן לי את החופש שלי ותצא לי מהחיים!" אני צועקת עליו, בוכה, רוצה שהאדמה תיפתח ותבלע אותי.
"אם כך, בואו ננהל את הדיון. נעמי, קראי בבקשה לעורכי הדין של בני הזוג אסולין, הדיון מתחיל ברגע זה." השופט נעמד ולובש את הגלימה, מסתכל עליי במבט מלא רחמים. "גברת אסולין, תרצי לצאת להתרענן ולהירגע בחוץ לכמה דקות?" הוא שואל ברוך.
אני מהנהנת, מסתובבת למיטל שכבר עומדת לצידי, "קחי אותי בבקשה לשירותים להתרענן רגע ונחזור."
עשר דקות מאוחר יותר מתחיל המשפט על החופש שלי. אני עומדת לסגור את הפרק החשוב ביותר בחיי.
פרק 1
נטלי
לפני שבע וחצי שנים
"מה כבר ביקשתי ממך למען השם?" אימא לא מפסיקה להציק לי כהרגלה.
"אימא, תצאי מזה, אני לא יוצאת איתו לדייט!" אני נחושה בדעתי.
"את לא רוצה להתחתן כבר?" היא שואלת שוב ושוב, "את יודעת שהרחם שלך לא יחכה לך לנצח, נכון?" היא שוב עושה את זה, שוב עוברת לטון המפויס, שנייה וחצי אחרי שתקפה אותי.
"אימא, בפעם המי יודע כמה, תצאי לי מהרחם!" אני צועקת, "אני בסך הכול בת עשרים וחמש. מה עשית ממני?" בכל פעם מחדש, אותה שיחה מתנהלת ולא, לא נמאס לה לעולם.
"אם את חושבת שתשבי פה ותראי את הטלנובלות שלך ואז ייצא לך משם איזה גבר חתיך, אביר על סוס לבן, תרשי לי להגיד לך שאת טועה, ותעזבי כבר את הטלנובלות בגרוש שאת רואה!" אני נעמדת, מכבה את הטלוויזיה ומתכוונת לברוח לחדרי. "אל תברחי, אל תתנהגי כמו אבא שלך בכל פעם שמשהו לא מוצא חן בעינייך!" היא קוראת אחריי ואני נעצרת לרגע קטן במקומי. "אחר כך הוא אומר שאף אחד לא דומה לו. אַת הגרסה הנשית של אבא שלך, מותק, אל תנסי אפילו להכחיש," היא מצחקקת לעצמה.
"תפסיקי להגיד את זה, אימא. בפעם הבאה אני באמת אפסיק לדבר איתך," אני מאיימת, שוב, איום מיותר.
"נטלי, כמה פעמים אני צריכה להגיד לך, א-"
אני עוצרת אותה בהינף יד וצוחקת צחוק מר, "כמה פעמים את צריכה להגיד לי שזה שהוא היה חרא בעל וזה שהוא בגד בך, לא אומר שהוא הפסיק להיות אבא שלי," אני אומרת את המשפט הקבוע מהוויכוח הקבוע.
ככה זה תמיד עם אימא שלי, בכל פעם שהיא מחליטה שהרחם שלי לא מחכה לי, אנחנו נגררות לשיחה על אבא שלי.
"נטלי," היא פוסעת לכיווני, מושיטה את ידה ללטף את פניי, "לא משנה מה תעשי, לא משנה אם תחליפי את שם המשפחה בתעודת הזהות שלך ולא משנה אם את כועסת עליו או לא, מוטי הוא אבא שלך," חיוך קטן עולה על פניה במטרה ברורה לגרום לי לחייך יחד איתה, אבל זה לא קורה.
"מוטי הוא בעלך לשעבר, ואבא שלי לטענת משרד הפנים בלבד," אני חוזרת על המשפט חסר ההיגיון שלי.
כל מי שיש לו עיניים יכול לראות את הדמיון הפיזי הרב למוטי. העיניים הכחולות שלי והשיער החום הכהה והחלק, הגובה ותווי פניי. לצערי, את הכול ירשתי ממוטי ולא סתם אומרים שאני הגרסה הנשית שלו. וגם באופי - אני עקשנית, אגו בשמיים, חריפה ומעצבנת, בדיוק כמו מוטי. אין ספק שהוא באמת אבא שלי, גם אם אני חולמת לגלות שהוא לא. רואים שממנו יצאתי.
"יש לי הצעה בשבילך," אימא תופסת את פניי בשתי ידיה, מכריחה אותי להתבונן ישירות בעיניה. "למה שלא תלכי לשיחות? אולי אפילו לפסיכולוגית או למישהו שמבין בנושא, ותנסי לפרוק את כל מה שיושב לך על הלב בגלל אבא?" היא מניחה יד מעל הלב שלי, "למה שלא תנסי לשבור את המחסום ואת הפחד שלך מגברים, הפחד שאבא שלך גרם?"
"אז עכשיו אני גם משוגעת, גם יש לי מחסומים וגם מפחדת מהמין הגברי?" אני מגלגלת עיניים וצוחקת בלגלוג. "באמת, אימא, הצחקת אותי, הפעם יותר מהרגיל."
אני מורידה את ידיה ממני ומתחילה ללכת לכיוון החדר שלי, קולה עוד נשמע מאחוריי, "נטלי, את תישארי בסוף לבד, אני לא אחיה לנצח." אני מרגישה צביטה קטנה בלב. "אבל עזבי אותי, נטלי, סבתא לא תחיה לנצח. החלום שלך שהיא תצעד איתך לחופה עלול לא להתגשם."
אין ספק, אימא יודעת מה עקב אכילס שלי יותר טוב מכולם והיא משתמשת בו בהצלחה. למרות הפחדים שלי עדיין לא ויתרתי על החלום להתחתן. מייד אני מתחילה לדמוע. "ניצחת, אימא, תמצאי פסיכיאטרית שתשכיח ממני שאני בת של מנוול." אני נכנסת לחדר, טורקת את הדלת מאחוריי.
"נטלי," היא דופקת על הדלת ואני מתעלמת בכוונה. "ילדה שלי, לא התכוונתי, ואת יודעת את זה." אני מושכת באפי כמה פעמים לנסות להרגיע את הבכי שמשתלט עליי, ללא הצלחה. "יש לי רעיון. לפני שאנחנו קופצות לזאת שתשכיח ממך מי אבא שלך, אולי תנסי לצאת איתו?" אני שומעת את ההתלהבות בקולה מאחורי הדלת ואם לא הייתי עסוקה לבכות על 'מר גורלי', הייתי בטח פורצת בצחוק. "תנסי, אולי הבעיה הייתה בכל הגברים שניסית לצאת איתם עד היום, ולא בך." עכשיו אני כבר מבינה שהיא צוחקת, והפעם אני נגררת לצחוק יחד איתה.
"אימא, את מבינה שאני מכירה אותו מגיל אפס בערך, נכון?" אני מנגבת את הדמעות.
"אני מבינה, אבל את מבינה שאדם ששירת בצבא ואחר כך נסע לטיול של יותר משנה וחצי, הוא לא האדם שהכרת מגיל אפס?" היא עומדת על שלה.
"אימא, לא נפגשנו מגיל עשר בערך, זה מגוחך, אני לא יוצאת איתו לשום מקום." אני פוסעת לכיוון הדלת.
"תסמכי על אימא שלך פעם אחת, הוא הרבה יותר חתיך מהפעם האחרונה שראית אותו." יופי אימא, תגידי חתיך על בחור בן עשרים ושמונה כשאת בת חמישים וחמש. רעיון מעולה, זה בדיוק מה שאני צריכה בשביל לרצות לצאת איתו.
"אימא, זה מגעיל."
"מה מגעיל?" היא שואלת כשאני פותחת את הדלת צוחקת.
"שאישה בגילך אומרת על תמיר - חתיך." חיוכי מתרחב למראה הפרצוף המשועשע שלה.
"תמיר ילד טוב, את מכירה אותו ויודעת שהוא לא כמו אבא שלך. יותר מזה. כילדה, אהבת אותו."
"לא אמרתי שלא, אבל עברו מאז יותר מארבע עשרה שנים." אני בחיים לא אודה בזה, אבל היא צודקת.
"נטלי, מספיק," היא גוערת בי. "את יוצאת איתו, וזהו!" היא קובעת, "חוץ מזה שאימא פה בשביל לקרוע אותו אם הוא יעשה לך משהו!" היא מחבקת אותי חזק ומוחצת אותי אל החזה שלה.
"וגם אני פה. אני רוצה לראות מי יפגע בילדה הקטנה שלי." יוסי, בעלה של אימא והאבא שכל בחורה הייתה רוצה, מצטרף לאשתו למבצע 'בואו נחתן את נטלי'.
"אז אני יכולה להגיד לרחל שהוא יכול להתקשר אלייך בשעה טובה?"
אני נשבעת שהיא כמו ילדה קטנה שמתלהבת מהמתנה שלה. "כן, אימא, את יכולה," אני משיבה בחיוך, "בתנאי שאם זה לא מצליח, את לא מציקה לי יותר לעולם!" אני מניפה את האצבע שלי לצורך המחשת האיום.
"היא צודקת, אישה, תשחררי אותה, היא כבר בת עשרים וחמש, היא תחליט לבד." יוסי כרגיל בא לעזרתי.
"בסדר, אני מסכימה. אבל שום 'לעולם' לא יהיה פה, ההסכם הוא לחודש!" היא קובעת.
"חצי שנה." אני לא נותנת לה לנצח.
"חודש וחצי."
"חצי שנה," אני ממשיכה בשלי.
"חודש וחצי, או שאני עושה לך בושות מול החברות שלך ואת יודעת שאני מסוגלת." היא מושיטה את ידה.
"מוסכם." אני לוחצת את ידה והיא הולכת לסלון.
אני מכינה את עצמי לחודש של שקט, כי הרי ברור שה'דייט' הזה מועד לכישלון גמור.
"רחל, תני לתמיר את הטלפון של נטלי ושיהיה לנו בהצלחה!" אני שומעת אותה צוחקת בסלון.
"היא אפילו לא חיכתה שהגופה תתקרר," אני דופקת לעצמי על המצח.
"אין כל סיכוי שהיא תחכה. אימא שלך מכה בברזל בעודו חם, וכרגע הוא לוהט." יוסי מחבק אותי אליו כמו שאבא אמור היה לעשות, מנשק את קודקודי והולך מחויך לכיוון חדרם.
כן, ללא ספק, הדייט הזה יקרה.
תמיר
"תמיר," אני שומע את קולה של אימא במסדרון.
"אחי, אני חוזר אליך עוד כמה דקות, אימא שלי קוראת לי," אני אומר לדודי, חברי הטוב מגיל אפס, או יותר נכון מגיל שלוש.
"תמיר," היא דופקת על הדלת ופותחת אותה.
"את יודעת, אימא, כל הקטע בדפיקה על דלת, זה שאת אמורה לחכות שאענה לך." לכו תסבירו לאישה הזאת שאני כבר לא בן שנה והיא לא יכולה להיכנס אליי לחדר בלי התראה.
"ומה יקרה אם אכנס בלי לדפוק?" חיוך נמתח על פניה המבוגרות, "אני אפריע לך באמצע עם החברה הדמיונית שלך? או אולי אפריע לך באמצע שיחת ריכולים עם דודי," צחוקה נשמע בחדר ואני לא יכול להישאר רציני, וצוחק איתה.
"תגיד לאימא רחל שאני שומע אותה," דודי אומר לי בטלפון שעוד היה מונח בין האוזן לכתף שלי.
"לא אמרתי לך שאני חוזר אליך?" אני שואל בצחוק.
"אמרת, אבל אני יודע שכשאימא רחל בשטח הצחוקים לא מאחרים להגיע."
"דודי, מתי אתה בא אלינו? התחלת להזניח אותי." אימא חוטפת לי את הטלפון ושמה את השיחה על רמקול, כי 'הטלפון מעביר קרינה'.
"אימא רחל, הילד החצוף הזה שגידלת לא מזמין אותי יותר לשבתות. זה נראה לך הגיוני?" בן זונה, הוא יודע איך להדליק את אימא בטון הנעלב שלו, והיא מאמינה לו. "אני אומר לו, אחי, אני מתגעגע לאימא רחל והוא לא מזמין אותי."
אימא מסתכלת עליי במבט כועס, "אתה בא אלינו בשבת הזאת ובכל שבת שתרצה, כפרה עליך. מה להכין לך?" היא שואלת ברוך.
"חריימה, קוסקוס, כבדים ועוגות," דודי משיב, ואני נשבע שאני יכול לראות בראשי את החיוך המרוח על הפרצוף המכוער שלו.
"תקבל, כפרה, מה שרק תרצה, עכשיו אני צריכה לנתק לך כי יש לי ולבן הלא מחונך שלי שיחה רצינית."
אני מסתכל עליה, מנסה להבין אם היא עומדת לנזוף בי שלא הזמנתי את דודי או שיש משהו גרוע מזה. כן, כזאת היא האישה שגידלה אותי, נוזפת בי כמו מורה בכל רגע נתון.
"טוב, אימא רחל, נתראה בשבת ותרביצי לו בכפכף, ביי אחי, בהצלחה," דודי מנתק ומשאיר אותי לבד במערכה. גם כן 'החבר הכי טוב' שמצאתי לי.
"אימא, הוא סתם רוצה להדליק אותך," אני מתיישב על המיטה, לוקח את שתי ידיה ומנשק כל אחת מהן באהבה גדולה.
"תמיר, לא באתי בגלל דודי, ואני יודעת לזהות מתי הוא סתם מתפנק לי כי בא לו לשבת לרכל איתי במרפסת, ולאכול דברים שהוא אוהב כל השבת." היא לוחצת את ידי בחום.
"אז על מה אנחנו צריכים לדבר? קרה משהו?" אני מקרב את כיסא המחשב כדי שתתיישב מולי.
"תמיר, אתה כבר בן עשרים ושמונה, אתה כבר לא ילד," היא מתחילה להגיד ואני כבר מגלגל עיניים, יודע לאן השיחה הזאת הולכת, שוב.
"אימא, אני גבר, אין לי רחם ושעון מתקתק כמו פצצת זמן. תירגעי קצת," אני מחייך אליה.
"תמיר, אני רוצה שתצא לדייט עם נטלי, הרגע מיכל התקשרה ואמרה שנטלי הסכימה."
זהו, היא זורקת פצצה ואני אתמודד איתה, כן בטח.
"אימא, לקחת את הכדורים שלך היום?"
המכה על היד לא מאחרת לבוא. "תדבר יפה לאימא שלך, ילד, לא ככה גידלתי אותך!" היא רוטנת.
"אני מכיר את נטלי מגיל אפס, אימא. לא יוצאים ל'דייט' עם אנשים שגדלת איתם, זה אבסורד," אני צוחק מהרעיון הטיפשי.
"לא נפגשתם מאז שהיית בן ארבע עשרה בערך. לא מעט מים זרמו בנהר, תמיר, ואנשים משתנים בארבע עשרה שנים, אתה יודע," היא משיבה כאילו כבר יודעת מה יהיו התירוצים שלי.
"אימא, זה לא יקרה!" אני נעמד ומתחיל ללכת בעצבנות מצד לצד. "את השתגעת, אימא, את סוגרת לי 'דייטים' מאחורי הגב שלי. ומה נראה לה בכלל שהיא זרמה עם השטות שלך?" אני כועס גם על נטלי שמתערבת בחיי מבלי לשאול אותי.
"בוא נגיד שהצגתי למיכל מצב שבו אתה זה שרוצה לצאת..." היא לוחשת, ולרגע אני חושב שאני מדמיין.
"את עשית מה, אימא?" אני מרים את הקול.
"הצגתי לה את זה כאילו אתה רוצה לצאת לדייט עם נטלי," אימא משפילה את מבטה בידיעה מוחלטת שאסור להסתכל לי בעיניים כשאני עצבני, לא משנה מי האדם שמולי.
"באיזו זכות, אימא, באיזו זכות את מתערבת לי בחיים, שוב?!" אני מושך בשערי בעצבים, מנסה להתאפק ולא להתפרץ עליה. אחרי הכול, היא עדיין אימא שלי.
"בזכות זה שאני אימא שלך. בזכות זה שאני חושבת שהיא יכולה להתאים לך. בזכות זה שאני מכירה אותה מגיל אפס ואני יודעת שהיא בחורה טובה, חכמה, ילדה מבית טוב שיכולה להתאים לך כמו כפפה ליד!" אימא עוברת ממצב מפוחד וכנוע לאימא מרוקאית טיפוסית שהעצבים עלו לה לראש. היא מביטה בי בכעס ומניפה אצבע באוויר, כמו בכל פעם שהיא מתעצבנת עלינו.
"אימא..." אני מתחיל להגיד אבל היא משתיקה אותי מייד במבט הכועס שלה שאומר 'כדאי לך לסתום עכשיו'. וזה בדיוק מה שאני עושה.
"שב!" היא מצווה עליי ואני מתיישב בשקט וממתין. בגיל עשרים ושמונה אני עדיין פוחד מאימא שלי ברגעים שאני ממש מעצבן אותה. כמו למשל ברגעים שהיא מנסה לחתן אותי. "אני לא אמרתי לך ללכת לקנות טבעת ולא אמרתי לך שסגרתי לך אולם ושאתה יכול ללכת לקנות את החליפה שאתה רוצה, ילד חצוף שכמותך." אני מתאפק לא לצחוק, כי אם נודה באמת, הסיטואציה הזאת, ועוד בגילי, מצחיקה. "בסך הכול אני מבקשת ממך להתנהג כמו בן אדם בוגר, כמו הגבר שחינכתי אותך להיות, ולצאת לדייט אחד קטן." היא מתיישבת שוב מולי. "ביקשתי מתמיר שלי לצאת עם מישהי שאני חושבת שראויה להיות עם האוצר הגדול שלי, לשבת איתה שעה על כוס קפה ולראות אם זה מתאים." היא מושיטה ידה ומלטפת את פניי ברוך. "אני לא מבקשת ממך להתחתן מחר, תמיר, אני מבקשת ממך שתכבד את אימא שלך ותצא לפגישה של שעה אחת. מי יודע, אולי נטלי בת העשרים וחמש תמצא חן בעיניך?!"
אני מנשק את כף ידה ואומר לה, "בסדר."
"בסדר מה?" אני רואה את הניצוץ בעיניים שלה ומחייך בתגובה, חיוך אמיתי מהלב.
"בסדר, אני אצא איתה לדייט, אימא, רק בשביל לשמח אותך. מרוצה?"
היא מנשקת את מצחי ונעמדת, "זה הילד שגידלתי."
"אימא," אני קורא לה כשהיא עומדת לצאת מחדרי.
"כן, תמיר."
"לא שכחת לתת לי משהו?"
"תסתכל על הכיסא של המחשב שלך, אני חושבת שיש שם משהו," היא משיבה ויוצאת מהחדר.
על הכיסא מונח פתק בכתב ידה של אימא, ועליו כתוב שמה של נטלי ומספר הטלפון שלה. אני לוקח את הטלפון מהמיטה ומחייג את המספר, אין טעם לחכות, הרי ה'דייט' הזה בכל מקרה יצא לפועל.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
