ספר הדרך והסגולה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
ספר הדרך והסגולה

ספר הדרך והסגולה

עוד על הספר

לאו דזה

לאו דזה, "החכם הזקן" (מאה שישית לפנה"ס) נחשב לאבי תורת הדאואיזם (טאואיזם), ובעיני רבים לבן אלמוות של ממש. על פי המסורת הוא עבד בארכיון של ממלכה סינית קטנה עד שיום אחד יצא לשטחי הפרא שבמערב רכוב על שור, והותיר לשומר הגבולות ספרון קטן שכתב, את ספר הדרך והסגולה, ספר הספרים של מסורת הדאו.

תקציר

ספר הספרים של מסורת הדאו, קאנון כל הקאנונים של תורת הדאואיזם, הדרך חסרת השם, החוכמה חסרת המאמץ, הסגולה הריקה, סוד הסודות, שער כל הנפלאות, המסתורין על גבי המסתורין.

פרק ראשון

הקדמה

אפס מאמץ


ספר הדרך והסגולה הוא ספר הספרים של מסורת הדאו, הקאנון של תורת הדאואיזם, סוד הסודות, שער הנפלאות, המסתורין על גבי המסתורין. אומרים שהוא הספר השני הכי מתורגם בעולם: הוא תורגם לסנסקריט כבר במאה השישית, ללטינית במאה השמונה־עשרה, ולעשרות שפות נוספות במאה השנים האחרונות. היידגר התפלסף עליו, ברכט כתב עליו שיר, קטע ממנו הולחן ללהיט על ידי הביטלס, ואינספור כותבים מודרניים קיבלו ממנו השראה על מנת לכתוב על הכול ועל שום דבר – על הטאו של העסקים, של הדיאטה, של ההורות, של פיזיקת הקוונטים ושל אומנות הפיתוי. לפחות ארבעה תרגומים הופיעו לאורך השנים גם בעברית, והכרך הנוכחי מנסה להציע חידוש פשרני, דרך של אמצע: מחד הוא נצמד באהבה למקור הסיני הקדום, לסימניות עצמן, המוצגות לצד התרגום עבור מיטיבי הלכת, ומאידך – הוא נכתב בלשון עכשווית ונהירה, לשון המאפשרת לקרוא בו באפס מאמץ.

אחרי ככלות הכול, האתוס המרכזי של הטקסט – ואחד הרעיונות החשובים בפילוסופיה הסינית כולה – הוא ה"ווּ וֵיי" (無爲), מונח המתורגם בדרך כלל כ"אי־פעולה" או "אי־עשייה", אך בהחלט ניתן לתרגמו גם בהתאם לפזמון הפופולרי הנחמד – "אפס מאמץ". החכמים הסינים הקדומים שאפו להגיע למצב בו כל הפעולות טבעיות, לא מכריחות, לא מתייפייפות, וכך תואמות באופן מוחלט את סדר הדברים ומחוללות אפקט מושלם. המלך מתרווח על כיסו ואין דבר בממלכה שאינו נעשה, כוכב הצפון ניצב במרכז הרקיע וכל הכוכבים סובבים סביבו, החכם אינו מתחרה ואינו נאבק ואינו מכריח, ועל כן מאריך ימים.

"הנהגה של ארץ גדולה דומה לבישולו של דג קטן," מכריז בחיוך, כך נדמה, ספר הדרך והסגולה. הרי אילו נטרח ונתאמץ, נפלט, נתבל, נשרה, נשמן, נאדה, נמליח, ואולי גם נטגן, סביר להניח שנהרוס את הדגיג הקטן לגמרי. וככל הנראה, אם יותר לי לומר, גם הקריאה בספר הדרך והסגולה דומה לבישולו של דג קטן. אילו נתאמץ לפרש ולדקדק בו יתר על המידה, התענוג עלול בהחלט להיפגע. מסיבה זו, התאפקתי בכל מאודי שלא להוסיף פירושים לפסוקים הסתומים, אשר מוטב ללא ספק להשאירם בים, לתת להם להיסחף בכוחות עצמם בין הזרמים, במעמקים אפלוליים ונסתרים. הרשיתי לעצמי רק את העונג הקל שבהוספת כותרות לשמונים ואחת הפסקאות, כותרות אשר אולי יהיה בכוחן לכוון מעט את הקורא הנבוך, התועה בדרך בה לא ניתן אלא לתעות.

מחברו של הספר, על פי המסורת, הוא לָאו דְזְה, "החכם הזקן" – או אם תרצו, בתרגום משעשע יותר של שמו, "הילד הזקן" – ספרן בארכיון של ממלכה סינית קטנה לפני כ2500 שנה, אשר הפך ברבות הימים לאל של ממש, בן אלמוות נערץ. מספרים שקונפוציוס בכבודו ובעצמו ניגש לארכיון להתייעץ עם "החכם הזקן", ולָאו דְזְה הסביר לו שהמוסר והצדק הם כמו יתושים מטרידים אשר אינם נותנים מנוח, ובמקום לעסוק בהם מוטב שיתרגל את דרך הדברים כפי שהם – כפי שברבורים נותרים צחים מבלי להתקלח ועורבים פשוט שחורים מבלי לצבוע את גופם. לבסוף, שחוק ומאוכזב מכך שבני דורו אינם לומדים את תורתו, נטש "הילד הזקן" את סין רכוב על שור, יצא אל עולם הפרא שבמערב, והשאיר לשומר הגבולות המשועמם את ספר הדרך והסגולה, הספר האניגמטי והמופלא אותו אוחזים אתם בידיכם כעת.


אורי קפלן,

ירח שלישי, שנת הדרקון.


1

דממת בראשית


דרכים בהן ניתן לצעוד אינן נצחיות.

מילים אותן ניתן להביע אינן אלמותיות.

דממה ברחם שמיים והארץ.

מילים הן אימהותיהן של ריבוא הדברים.

ולפיכך –

שאף תמיד אל האַיִן ותוכל לחזות במופלא!

השואף אל הקיים יוכל לחזות רק בטפל.

המופלא והטפל נובעים מאותו המקור אך מקבלים שמות שונים.

מסתורין אחד הם.

מסתורין על גבי מסתורין –

שער כל הנפלאות.


道可道,非常道。 名可名,非常名。無名天地之始;有名萬物之母。

故常無欲,以觀其妙;常有欲,以觀其徼。

此兩者,同出而異名,同謂之玄。玄之又玄,衆妙之門。


2

תולדות הניגודים


כולם בעולם מכירים ביופי,

אך כאשר יש יפה – יש מכוער.

כולם בעולם מכירים בטוב,

אך כאשר יש טוב – יש רע.

ובאותה הצורה –

יש ואין נולדים זה מזה,

קשה וקל משלימים זה את זה,

ארוך וקצר יחסיים זה לזה,

גבוה ונמוך תלויים זה בזה,

קול ומשמעות משתלבים זה עם זה,

לפני ואחרי עוקבים זה אחר זה.

אולם החכם!

מתנהל בעולם באפס מאמץ,

מלמד את הדרך מבלי לומר דבר,

מתעסק בריבוא הדברים מבלי לתת להם שמות,

חי ללא בעלות, פועל ללא ציפיות,

נוחל הצלחה מבלי להיאחז בה.

ומכיוון שאינו נאחז –

הוא אינו מאבד.


天下皆知美之為美,斯惡已。

皆知善之為善,斯不善已。

故有無相生,難易相成,長短相較,高下相傾,音聲相和,前後相隨。

是以聖人,處無為之事,行不言之教;萬物作焉而不辭,生而不有,為而不恃,功成而弗居。

夫唯弗居,是以不去。

3

להנהיג באפס מאמץ


אילו לא נקדם את הראויים –

בעם לא יהיו מאבקים.

אילו לא נוקיר מוצרים שקשה להשיג –

בעם לא יהיו גנבים.

אילו לא נציג לראווה דברים נחשקים –

בלב לא תהיה סערה.

לכן המנהיג החכם!

מרוקן את הלב,

ממלא את הבטן,

מחליש את הרצון,

מחזק את העצמות,

מותיר את העם באי־ידיעה ובאי־רצייה,

ומוודא שהחכמים אינם מעיזים לפעול.

הוא מנהיג באפס מאמץ –

ואין דבר שאינו בא על מקומו.

不尚賢,使民不爭。 不貴難得之貨,使民不為盜。不見可欲,使心不亂。

是以聖人之治,虛其心,實其腹,弱其志,強其骨,常使民無知無欲,使夫知者不敢為也。

為無為,則無不治。

לאו דזה

לאו דזה, "החכם הזקן" (מאה שישית לפנה"ס) נחשב לאבי תורת הדאואיזם (טאואיזם), ובעיני רבים לבן אלמוות של ממש. על פי המסורת הוא עבד בארכיון של ממלכה סינית קטנה עד שיום אחד יצא לשטחי הפרא שבמערב רכוב על שור, והותיר לשומר הגבולות ספרון קטן שכתב, את ספר הדרך והסגולה, ספר הספרים של מסורת הדאו.

עוד על הספר

ספר הדרך והסגולה לאו דזה

הקדמה

אפס מאמץ


ספר הדרך והסגולה הוא ספר הספרים של מסורת הדאו, הקאנון של תורת הדאואיזם, סוד הסודות, שער הנפלאות, המסתורין על גבי המסתורין. אומרים שהוא הספר השני הכי מתורגם בעולם: הוא תורגם לסנסקריט כבר במאה השישית, ללטינית במאה השמונה־עשרה, ולעשרות שפות נוספות במאה השנים האחרונות. היידגר התפלסף עליו, ברכט כתב עליו שיר, קטע ממנו הולחן ללהיט על ידי הביטלס, ואינספור כותבים מודרניים קיבלו ממנו השראה על מנת לכתוב על הכול ועל שום דבר – על הטאו של העסקים, של הדיאטה, של ההורות, של פיזיקת הקוונטים ושל אומנות הפיתוי. לפחות ארבעה תרגומים הופיעו לאורך השנים גם בעברית, והכרך הנוכחי מנסה להציע חידוש פשרני, דרך של אמצע: מחד הוא נצמד באהבה למקור הסיני הקדום, לסימניות עצמן, המוצגות לצד התרגום עבור מיטיבי הלכת, ומאידך – הוא נכתב בלשון עכשווית ונהירה, לשון המאפשרת לקרוא בו באפס מאמץ.

אחרי ככלות הכול, האתוס המרכזי של הטקסט – ואחד הרעיונות החשובים בפילוסופיה הסינית כולה – הוא ה"ווּ וֵיי" (無爲), מונח המתורגם בדרך כלל כ"אי־פעולה" או "אי־עשייה", אך בהחלט ניתן לתרגמו גם בהתאם לפזמון הפופולרי הנחמד – "אפס מאמץ". החכמים הסינים הקדומים שאפו להגיע למצב בו כל הפעולות טבעיות, לא מכריחות, לא מתייפייפות, וכך תואמות באופן מוחלט את סדר הדברים ומחוללות אפקט מושלם. המלך מתרווח על כיסו ואין דבר בממלכה שאינו נעשה, כוכב הצפון ניצב במרכז הרקיע וכל הכוכבים סובבים סביבו, החכם אינו מתחרה ואינו נאבק ואינו מכריח, ועל כן מאריך ימים.

"הנהגה של ארץ גדולה דומה לבישולו של דג קטן," מכריז בחיוך, כך נדמה, ספר הדרך והסגולה. הרי אילו נטרח ונתאמץ, נפלט, נתבל, נשרה, נשמן, נאדה, נמליח, ואולי גם נטגן, סביר להניח שנהרוס את הדגיג הקטן לגמרי. וככל הנראה, אם יותר לי לומר, גם הקריאה בספר הדרך והסגולה דומה לבישולו של דג קטן. אילו נתאמץ לפרש ולדקדק בו יתר על המידה, התענוג עלול בהחלט להיפגע. מסיבה זו, התאפקתי בכל מאודי שלא להוסיף פירושים לפסוקים הסתומים, אשר מוטב ללא ספק להשאירם בים, לתת להם להיסחף בכוחות עצמם בין הזרמים, במעמקים אפלוליים ונסתרים. הרשיתי לעצמי רק את העונג הקל שבהוספת כותרות לשמונים ואחת הפסקאות, כותרות אשר אולי יהיה בכוחן לכוון מעט את הקורא הנבוך, התועה בדרך בה לא ניתן אלא לתעות.

מחברו של הספר, על פי המסורת, הוא לָאו דְזְה, "החכם הזקן" – או אם תרצו, בתרגום משעשע יותר של שמו, "הילד הזקן" – ספרן בארכיון של ממלכה סינית קטנה לפני כ2500 שנה, אשר הפך ברבות הימים לאל של ממש, בן אלמוות נערץ. מספרים שקונפוציוס בכבודו ובעצמו ניגש לארכיון להתייעץ עם "החכם הזקן", ולָאו דְזְה הסביר לו שהמוסר והצדק הם כמו יתושים מטרידים אשר אינם נותנים מנוח, ובמקום לעסוק בהם מוטב שיתרגל את דרך הדברים כפי שהם – כפי שברבורים נותרים צחים מבלי להתקלח ועורבים פשוט שחורים מבלי לצבוע את גופם. לבסוף, שחוק ומאוכזב מכך שבני דורו אינם לומדים את תורתו, נטש "הילד הזקן" את סין רכוב על שור, יצא אל עולם הפרא שבמערב, והשאיר לשומר הגבולות המשועמם את ספר הדרך והסגולה, הספר האניגמטי והמופלא אותו אוחזים אתם בידיכם כעת.


אורי קפלן,

ירח שלישי, שנת הדרקון.


1

דממת בראשית


דרכים בהן ניתן לצעוד אינן נצחיות.

מילים אותן ניתן להביע אינן אלמותיות.

דממה ברחם שמיים והארץ.

מילים הן אימהותיהן של ריבוא הדברים.

ולפיכך –

שאף תמיד אל האַיִן ותוכל לחזות במופלא!

השואף אל הקיים יוכל לחזות רק בטפל.

המופלא והטפל נובעים מאותו המקור אך מקבלים שמות שונים.

מסתורין אחד הם.

מסתורין על גבי מסתורין –

שער כל הנפלאות.


道可道,非常道。 名可名,非常名。無名天地之始;有名萬物之母。

故常無欲,以觀其妙;常有欲,以觀其徼。

此兩者,同出而異名,同謂之玄。玄之又玄,衆妙之門。


2

תולדות הניגודים


כולם בעולם מכירים ביופי,

אך כאשר יש יפה – יש מכוער.

כולם בעולם מכירים בטוב,

אך כאשר יש טוב – יש רע.

ובאותה הצורה –

יש ואין נולדים זה מזה,

קשה וקל משלימים זה את זה,

ארוך וקצר יחסיים זה לזה,

גבוה ונמוך תלויים זה בזה,

קול ומשמעות משתלבים זה עם זה,

לפני ואחרי עוקבים זה אחר זה.

אולם החכם!

מתנהל בעולם באפס מאמץ,

מלמד את הדרך מבלי לומר דבר,

מתעסק בריבוא הדברים מבלי לתת להם שמות,

חי ללא בעלות, פועל ללא ציפיות,

נוחל הצלחה מבלי להיאחז בה.

ומכיוון שאינו נאחז –

הוא אינו מאבד.


天下皆知美之為美,斯惡已。

皆知善之為善,斯不善已。

故有無相生,難易相成,長短相較,高下相傾,音聲相和,前後相隨。

是以聖人,處無為之事,行不言之教;萬物作焉而不辭,生而不有,為而不恃,功成而弗居。

夫唯弗居,是以不去。

3

להנהיג באפס מאמץ


אילו לא נקדם את הראויים –

בעם לא יהיו מאבקים.

אילו לא נוקיר מוצרים שקשה להשיג –

בעם לא יהיו גנבים.

אילו לא נציג לראווה דברים נחשקים –

בלב לא תהיה סערה.

לכן המנהיג החכם!

מרוקן את הלב,

ממלא את הבטן,

מחליש את הרצון,

מחזק את העצמות,

מותיר את העם באי־ידיעה ובאי־רצייה,

ומוודא שהחכמים אינם מעיזים לפעול.

הוא מנהיג באפס מאמץ –

ואין דבר שאינו בא על מקומו.

不尚賢,使民不爭。 不貴難得之貨,使民不為盜。不見可欲,使心不亂。

是以聖人之治,虛其心,實其腹,弱其志,強其骨,常使民無知無欲,使夫知者不敢為也。

為無為,則無不治。