בהתחלה לקח זמן עד שמצאתי עניין, אבל בהמשך לגמרי התחברתי. קתרין מדהימה וחזקה. אפשר היה ליצור יותר דרמה בסוף, אבל לא נורא, עדיין מעניין ויפה.
ספר מדהים ומרגש! שתי נשמות שמרפאות אחת את השנייה באופן הכי טהור ונקי בעולם! נהנתי ברמות מהספר הזה ומהספר השני אפילו עוד יותר❤
הוווו... (זו אנחת סיפוק). איזה ספר מתוק. אמנם קלישאתי מאד, וממש שקוף כבר מההתחלה מה שהסופרת מנסה לשמור כ'טוויסט' לסוף... ...אבל הספר כתוב היטב, העלילה מתקדמת בקצב נהדר - לא מהיר מדי, ולא 'נמרח'. הגיבורים מקסימים ואנושיים. ...בקיצור - זה היה בדיוק מה שציפיתי לו- ספר 'לדוגמה' בז'אנר הרומנטי. היה מהנה ומספק
איזה ספר נפלא על אף שהסוף צפוי לקס כתבה בצורה מוחשית שלל רגשות. כמה העבר משפיע על העתיד.. כמה חוסר בשיחת אמת בין בני משפחה ובן זוג משפיע על החיים כמה תמיכת משפחה וחברים מרוממת את נפש. ממליצה
ספר מושלם ומרגש חיכיתי לו מיום שקראתי את ה2 הראשונים אהבתי מאוד ומחכה לעוד ספרים של הסופרת
יפה כמו הספרים הקודמים. הכי פחות מעניין מבין השלושה, אבל עדיין שווה.
סדרת ספרים מקסימה, סקסית, רומנטית וכתובה טובה
מקסים רומנטי מרגש קראתי ברצף. זו סדרה מעולה
נהניתי מאוד, ספר מקסים רומנטי ומרגש מאוד
אהבתי. פשוט אהבתי. היה צורך בקצת יותר דרמה בחלק השיא של הקומדיה הרומנטית, אבל זה עובד מצוין. אחלה ספר
ספר מקסים, יש קטעים שקצת חוזרים על עצמם.
הכי טוב חתיך מסוקס ומקועקע שגם טוב עם ילדים...ספר כיפי וחמוד, הסוף הצפוי לא הורס את ההנאה מהעלילה
כל הסדרה הזאת פשוט מהממת ומעולה 🥰 וגם הספר הזה 👌🏻
מתוק!! הביקורות כל כך נכונות- הספר צפוי אבל כתוב טוב. לחלוטין חטיף. בנוסףףףף, זה שהייתה התייחסות ל'בחזרה לעתיד'- ולשירים בסרט..זה בכלל היה להיט! מומלץ!!
מקסים🌹כמו הספרים הקודמים 👌🏻 נהנתי לקרא🙏🏻 ממליצה בחום💙💙💙
המשך מעולה לסדרה! סיפור אהבה שעושה קוואץ' נעים בלב! גם פה ניתן למצוא טוויסט מותח בעלילה. לגמרי ממליצה עליו ועל כל הסדרה!
ספר מושלםםם. אני אוהבת דמות נשית חזקה והיא כזאת. ממליצה בחום. מעולה!!!
מקסים והכי יפה בעיניי מבין השלושה 💞
ממש אהבתי את הספר. אההתי את הכתיבה את הסיפר. סוחף איתו את הקורא בין רגעי עצב ושמחה עם הומור וספייס ;) 5 מבחינתי.. עוברת לספר השני בסדרה בהשתוקקות..
ספר מקסים להעביר איתו כמה שעות. קצת מתסכל בשיחה אמיתית אפשר היה לחסוך כל כך הרבה כאב ואי הבנה. ועדיין כייף להכיר ולחוות את הסיפור של ג'ואי ולוגן. מומלץ בכייף
פשוט ספר מתוק וקליל, נהניתי מאוד. מומלץ
אהבתי מאוד. מקסים.
ספר מתוק מתוק נהנתי מאוד רוצו לקרוא❤️
מתקתק וחמוד כמו כל הסדרה. ממליצה בחום
צפיחית בדבש ספר מתוק אסקפיזם מוחלט כתוב יפה עפתי עליו… שורה תחתונה: עופו גם!!
חמוד, ארבע וחצי כוכבים. חבל שלא השקיעו יותר בהגהה
סיפור מקסים עם הרבה התמודדויות, עליות וירידות. קל להתאהב בדמויות!
ספר מהמם ומקסים! גם הספר הראשון יפה אבל השני יותר יפה בעיני. איתן פשוט גבר הורס וגם קורי יש לה אופי מיוחד. ממליצה מאוד!!!
ספר ממש מקסים, נהניתי לקרוא. אהבתי את זה שיש גם דברים מרירים- מתוקים בספר מה שהופך אותו למציאותי יותר. אני אהבתי את הספר וממליצה ממש.
חמוד, שנון, מצחיק וזה לא עולה על לשבון העלילה משמעותית טוב מהראשון
ספר מקסים אי אפשר להפסיק לקרוא אותו ציורי בתיאור המקום ורומנטי לחלוטין
דואט מעולה. הספר הזה טוב יותר מהראשון. קליל. שנון. משעשע. זורם פשוט נפלא!
כתיבה נפלאה ספר מתוק ממש
אחלה סיפור של הגבר מתאהב באומנת. פחות טוב ממיסטר מאסטרס אבל חמוד ביותר
ממתק של ספר . כתיבה נפלאה.. קשר שנרקם לאט עם תהיות ופחדים. ספר שמתאר מציאות שיכולה לקרות לכל אחת ואחד. אין כאן אביר מיליונר… אלא שני אנשים רגילים, שאירוע קשה מחבר ביניהם ומוליד משהו חדש ויפיפה. ממליצה מאוד
מקסים ! התרגשתי, חייכתי, סוף ארוך מהסרטים כמו שצריך. ממליצה בחום רק תהנו
ספר מדהים כמו הספר הקודם אהבתי מאוד
לילות טקסס 2 של לקס מרטין הוא ספר ממש מרגש,מפתיע,מכעיס ,משעשע ונוגע ללב... אהבתי מאוד לקרוא אותו ..ממליצה בחום למי שאוהב רומנטיקה
ספר מקסים סיפור מעניין וסקסי אני מתה על הסופים האלו שגורמים ללב שלך לבכות מהתרגשות
סיפור אהבה ריאלסטי אמין ואנושי על שניים שגדלים ביחד מתוך הקושי
זוג חמוד ומצחיק צחקתי מלא התרגשתי מלא גם פה אהבה היא מעל הכל והנתינה משהו מיוחד ממליצה מאוד ⭐⭐⭐⭐⭐
סיפור מרגש ומושלם כמה אהבה וכמה הקרבה ממליצה בחום ⭐⭐⭐⭐⭐
מהמם, קליל ולמרות זאת בכיתי.. איזי הקטנה עשתה את כל הספר ;)
5 כוכבים ויותר... סיפור אהבה במיטבו עם קו עלילה פשוט ויפה, נוגע ללב בלי סיבוכים ואופל וכל מה שנלווה. הספר כתוב ברגש, לא הנחתי את הספר מהיד, הייתה לי חווית "קריאה דוהרת" שהמון זמן לא חוויתי כזאת. מאוהבת בגיבור ובגיבורת הסיפור , אהבתי שהדמויות בעלות אופי שיש מה ללמוד מהן. אהבתי מאוד את כל הדאלוגים בין גיבורי הסיפור כי היה שם עומק , ודמות הבחורה ניתנת להערצה ולדוגמא אישית עם כזאת פשטות ויושרה שכבשו אותי ובנוסף לכך הומור שגרם לי לצחוק תוך כדי קריאה. עוברת בכיף לספר השני, רוצו לרכוש את הסדרה
ספר מושלם. מומלץ בחום, סיימתי לקרוא אותו ביום. דמויות מרגשות, סיפור מענין.
נהניתי ,צחקתי ספר חמוד. אהבתי מאוד את טורי ואית'ן מהמם . כיף של ספר מומלץ מאוד.
מהמם, איזה כייף של ספר. כמו הספר הראשון, הכתיבה יפה, הסיפור יפה.
מהמם. ספר נפלא, אהבה גדולה, בלי כל התפאורה מסביב של כסף ועושר. כתיבה יפה, זורמת. הנאת קריאה ענקית
צפוי אבל כל כך כייפי♥️♥️♥️ מומלץ לקרא
פשוט מהמם! באמת שחבל שנגמר! רוצו לקרוא
ספר מהמם שאי אפשר להניח מהיד, רצה לשני! מומלץ בחום
מושלם , כיף של ספר ממליצה מאוד❤
מקסים מושלם. איך אהבה צומחת ומתפתחת וגדלה. כתוב יפה וזורם. קשה לא להתאהב בדמויות.
פשוט מקסים, מהנה הקריאה זורמת
טורי וא׳יתן ואוו סיפור מהנה הלוחמנות של טורי אהבה שלה לילדים ולא׳יתן ואהבה של א׳יתן אליה ואל הילדים שלו מאד אהבתי את הסיפור שלהם מקווה שיהיה גם הסיפור של לוגן
ספר כיפי, רומנטי, קולח ומרגש. היה לי קשה לעזוב.. מחכה לעוד ספרים שלה..
כייפי מתוק ורומנטי. לפעמים זה כל מה שצריך
ספר מושלם כתוב מדהים וסוחף... ממליצה בחום
מה זה הדואט הזה??? קולע ומרגש אחלה כתיבה
מושלם❤️❤️❤️❤️❤️נהנתי מכול רגע של קריאה
פשוט מקסים! כתוב היטב רומנטי וסוחף. הדמויות אנושיות והסיפור מלא חן. אהבתי ממש
ממש חמוד , יש יופי בסיפורי עיירות קטנות - מומלץ
חמוד מאוד ורומנטי. כייף להעביר כמה שעות
ספר מקסים, על החיים האמיתיים של בית משפחה ילדים טרגדיה חוזק נשי והרבה חום ואהבה
אני על כך אוהבת סיפורי עיירה קטנה… ספר מתוק ממש רומנטי כיף כיף כיף דואט מקסים!
להיות בזמן הנכון ובמקום הנכון. זה לא עובד בדיוק על טורי ואית'ן, אבל תמיד הם מוצאים את הדרך לצאת מזה!! ספר מדהים על בחירות והסתגלויות לדברים חדשים!!! שווה קריאה!
ספר מעולה על התמודדות בחיים. בריידי צמח מתוך השבר. קת'רין מתמודדת עם העבר והבחירות. רוצו לקרוא
את חסרת בושה קראתי בלי יכולת לעצור וחשבתי שלקס מרטין לא תצליח להתעלות על עצמה עם הספר השני בסדרה אבל אהבתי את הדמויות של טורי ואית׳ן ממש! ספר מעולה!
חמוד מאוד זורם קליל כיף לקרוא
ספר מהמם כיפי ומתוקקקקק אוהבת עיירות קטנות ❤️
מרגע שהתחלתי את הספר לא הצלחתי לעזוב…. המלצה חמה!!
איזה ספר יפה!!! אני מאוהבת. זאת בהחלט הופכת להיות הסופרת האהובה עליי!!! פליז תתרגמו עוד ספרים שלה 🙏🏻
איך אני אוהבת ספרים כאלו!!! סלו בורן אבל לא מגיעים עם הלשון בחוץ לנשיקה הראשונה, אומנם הרומן מתפתח לאט אבל בטוב טעם!
ספר מקסים, רומנטי ומהנה זוג מהמם..נהנתי לקרוא❤❤
ספר נהדר. ספר על נתינה אין סופית. אהבתי
ספר מקסים!! ממש הנעים לי את חופשת חנוכה… והכריכה מהממת!
מה קורה כשכל החיים שלך מתהפכים? ספר מעניין ומסקרן
ספר מושלם ומהנה על חיים בעיירה קטנה
וואו איזה ספר. פשוט מושלם. נהנתי מכל מילה! הוא רומנטי וכיפי, עושה מצב רוח טוב, פשוט שלמות. מומלץ ממש
ספר כיפי ומקסים בטירוף יש בו כל מה שספר רומנטי מושלם צריך! מומלץ!
ספר מקסים ! התאים לי בדיוק לחופשת חנוכה! והכריכה מהממת!
מהממם ,לא רציתי לסיים אותו ספר זורם וממש יפה 🫶🏻
הסיפור על קאט ובריידיי די כבש אותי הרגע הראשון , הוא מתפתח לאט ומתובל בהומור ובכתיבה זורמת ו שנונה. ממליצה בחום .
ספר מקסים ממש זרם לי לקרוא אותו
הספר די צפוי וקלישאתי, אבל חמוד וקליל בסך הכל
סדרה טובה. אהבתי הדבר היחידי שהפריע לי זה משפטי הקיצ' והסיום האובר דרמטי.
ספר מקסים. קצת צפוי אבל נהנתי מאוד לקרוא אותו והתרגשתי עם הדמויות
ספר מתוק וחמוד, אומנם ידוע מראש אבל נחמד להעביר איתו את הזמן
חמוד. יש טובים ממנו אבל בהחלט מסמן V על כל שנחוץ בשביל להעביר ערב נחמד עם ספר
סיפור נחמד ומתוק שכייף להעביר איתו את הזמן, אבל צפוי מאוד
ספר קליל ומקסים קראתי אותו ביום אחד פשוט נהדר
הספרים הקודמים בסדרה היו ממש טובים, הספר הזה פחות טוב מהם משמעותית כי הדמויות לא מעניינות מספיק, אבל בסך הכל ספר חמוד עם טוויסט מעניין.
איזה ספר כיפי! התאהבות שמחה ונעימה, סיפור נחמד, נהניתי לקרוא, העביר שבת בכיף 🩵
אהבתי. סיפור רומנטי קלאסי: עליות ומורדות וסיום happy end כמו שאני אוהבת .
חמוד קליל זורם אחלה ספר להעביר איתו את הזמן
חמוד מאוד, אבל הספר הראשון היה מוצלח יותר
ספר קלאסי על עיירה קטנה והזדמנות נוספת. לא משהו שלא קראנו בעבר. כמויות מתוקות ולא מאוד עמוקות… אבל כתוב טוב, מהנה, ומעביר כמה שעות בכף❤️🧚♀️
ספר מצחיק וכיפי, מחזיק אותך על הקצה, טיפה נמשך, אבל שווה את זה
ספר קליל, נחמד מאוד לקריאה יש חלקים שקצת מאבדים את הסבלנות אבל שווה את זה
חביב. בהרבה מובנים מרגיש שזה וורסיה של הספר הראשון, גם בהרבה מהתיאורים וגם בקו העלילה הכללי. אם היה אפשר הוא היה מקבל 3.5.
ספר טוב. די צפוי. אהבתי את תיאורי הסקס
מקסים, לא הכי טוב שקראתי ולא עלילה מפתיעה אבל נחמד להעביר איתו את הזמן
איזה כיף שגם הספר השני בסדרה מקסים ומתוק! בהחלט מפיח תקווה ♡
נחמד מאד. אמנם הספר קצת חוזר על קווי העלילה של הספר הקודם, אבל עדיין נהניתי לקרוא.
מעולה! סיפור אהבה מתוק ומקסים, נהנתי מאוד!!
חמוד מאוד הרבה יותר יפה מהראשון הגיבורה מהממת
הספר חמוד… לא משהו חדש או כזה שישאר בראש אחרי הקריאה. קצת קשה לי עם זה שהדמות הנשית עד אמצע הספר בערך חלשה.
חמוד. הסיפור טוב ומתחיל ממש מעניין,באמצע מעט שיעמם וגם כל המתח המיני מוגזם ונמתח,אבל מומלץ כספר קליל לחופשה/טיסה.
נפלא כיף יש קצת לחזור על אותו דבר אבל מאוד נהנתי
חמוד, נחמד, קליל, צפוי.. סך הכל נהנתי. לא עפתי אבל היה סבבה, ספר נחמד
ספר חמוד מאד. מרגיש כאילו העלילה חזרה על עצמה מהספר הקודם...
נחמד, אבל לא מעבר. תיאורים קצת מתישים לפעמים.
סיפור נחמד וקליל- אבל הייתי צריכה לדלג על הרבה פרקים ארוטיים בדרך, פרקים שלא עיניינו אותי ולא תרמו לעלילה.
חביב. פחות טוב משמעותית מהספר הקודם.
דמויות שטחיות, אין תחושה של תהליך, לא הכי גרוע אבל לא הייתי רצה לקנות
שבלוני, בדיוק כמו הספר הקודם. לכל היותר חביב לא מרגש, לא מותח ואפילו לא ממש סקסי
לא משהו סיפור בנאלי ככ אומנם כתוב טוב אבל אין פה שום דבר מעניין גם ההתחלה שלהם זה סתם מריחת זמן
פחות מידי עלילה, יותר מידי סקס... הייתי מוותרת בשמחה על חלקים נכבדים מאמצע הספר.
הספר רצוף כוונות טובות אבל משהו בדיאלוגים לא זורם. לפעמים גם קצת טיפשי. הסיפור של קאט ובריידי יכל להיות ממש מתוק אבל משהו בכל זאת לא זרם לי
ספר מיותר.... ממש בזבוז זמן
העלילה ממש מונוטונית כמעט 3/4 ספר וגם כשהיא כבר מתחילה לרוץ, העלילה פדוט לא זורמת. הרגיש משעמם, קלישאתי ובנאלי ובעיקר נמרח
חצי כח…רוב הספר דילגתי על דפים! בלי הרבה עומק בכלל!
פרק 13, מי זה אוסטין, מי זה אריק? רק לי מרגיש שהכתיבה מבולבלת ?
רומן מאכזב, דילגתי על קטעים שלמים בספר, היה צפוי. בעיקר הפריע לי הפער בין ההתמודדות של אובדן אח, הכאב, שלא קבל כמעט מקום אלא שטחי ביותר ולא אמין,לצד ההתאהבות….אכזבה. לא מומלץ.
רעיון נחמד ביצוע עצוב הספר משעמם כלכך אני ממש לא מבינה את רמת הכוכבים
איזה אכזבה !!! ספר מייגע בטירוף כתיבה דלה ברמות . קראתי בפעימות דפדפתי המון עמודים שלמים , עזבתי וחזרתי בתקווה שאולי תהיה התפתחות אך לשוא. גיבורה פתטית סמרטוטה ברמה אחרת לגמרי עלילה רדודה אכזבה אחת גדולה לא שווה את הכסף
צפוי, משעמם. דילגתי כמה עשרות עמידים בכל פעם. מיותר
פרק 1
בריידי
כשהיא מתקרבת אליי, מותניה הצרים נעים לקצב המוזיקה של 'ארקטיק מאנקיז' שהולמת מבעד לרמקולים.
"אני הולכת להתפשט בשבילך," היא מגרגרת. החולצה שלה כבר תלויה מכתף אחת.
מה?
"לא צריך. מספיק לפתוח את החולצה ולהפשיל את החזייה." אני מניח שלא כדאי להוציא לה את הרוח מהמפרשים. היא מלקקת את שפתיה, ומסירה את הקליפס משערה, משחררת לחופשי את הגלים הבלונדיניים. כשהיא מניפה אותו סביב כתפיה עולה בנחיריי ריח של בושם בכמויות מסחריות. אני מנסה לא להירתע, אבל הריח מבחיל.
תתרכז, בריידי. בחורה לוהטת מתפשטת מולך. תתמקד במטרה.
אני מביט סביבי, תוהה כמה זמן יעבור עד שהבחורים ישימו לב לכך שהיא מסירה את בגדיה כמו רקדנית על עמוד במועדון לילה. הבחורה לוהטת, אז זה לא שאני מתלונן.
אם ללכת, אז ללכת בגדול.
אצבעותיה מתחילות לרדת באיטיות, פותחות את כפתורי חולצת המשי שלה, אבל הן נעצרות על המחשוף. "לקים קרדשיאן יש את אותה תלבושת. היא לבשה אותה ביום ההוא שבו קניה והיא הורידו את נורת' וסט הקטנה ב – "
והופ, כל העניין שלי בה צנח.
ברור, הלילה האחרון שלי כאן ואני מקבל את גרסת המציאות של 'ברבי מליבו'. אני שואל את עצמי מתי היא הולכת להוציא את הטלפון כדי לצלם סלפי. אני מסיר את הכפפות ומסתכל עליה חושפת את השדיים שלה, מרגיש איך העצבנות שלי הולכת וגוברת.
"אנחנו יכולים לסגור את הווילון." אני מצביע על וילון ההפרדה שמאחוריה. הייתי צריך לסגור אותו כשנכנסתי. היא רק מושכת בכתפיה בחיוך ושומטת את החזייה.
או־קיי.
כשהיא מתקרבת לעבר הכיסא שעליו אני יושב, אני מטה את הגוף לאחור כך שאין לה ברירה אלא לרכון לעברי. אני מדחיק צחוק כשהיא הודפת את החזה שלה קדימה. אני לא יודע למה אני חושב שזה מצחיק.
כי אתה חמור.
"אז, צ'סטיטי," בחיי, קוראים לה צ'סטיטי. תמיד יש להן שמות אדירים. "את רוצה את הפירסינג אופקי, נכון?" אני מדגים לה עם היד, למקרה שהיא לא מבינה לאיזה כיוון אני מתכוון. היא מהנהנת ומעפעפת בריסיה ואז מחזיקה את השדיים שלה וצובטת את הפטמות.
"אתה רוצה שארים אותם בשבילך?"
אני כמעט בולע את המסטיק. "לא, זה בסדר, אסתדר."
הבזק של אכזבה חולף על פניה ואני מכריח את עצמי לחייך כדי לתקן את הרושם הגועלי שאני מותיר אצלה. אני לא רוצה להיות מנוול, אני פשוט תשוש. ככה זה כשעובדים שבעים שעות בשבוע בגינון ואז עושים משמרות לילה כאן, במכון הקעקועים. אני מנסה להרגיע אותה. "יש לך חזה אידיאלי לפירסינג." עיניה מתמלאות אור והיא מחזירה לי חיוך.
זה נכון. הפטמות שלה גבוהות ותפוחות. אולי קצת ארוכות מדי, אם תשאלו אותי. לא חייתיות כמו ב'נשיונל ג'יאוגרפיק' או משהו, רק... קצת משורבבות. כאילו מישהו הרגע ינק אותן.
הזין שלי מתעורר כאילו היה כלב ומישהו צלצל בפעמון המודיע על ארוחה. ואז צ'סטיטי פותחת את הפה.
"הבנות בבית האחווה שלי הציבו לי אתגר. לא יכולתי לסרב."
זו סיבה איומה. אני רק מהנהן. זה לא העסק שלי, אבל זה מספיק כדי לגרום לזין שלי לסגת. הוא אמור להיות מעוניין, לא הייתי עם בחורה הרבה זמן יחסית, אפילו לא עם גוון, אבל כדי לפגוש את גוון צריך זמן, זמן שאין לי. "אני צריך שתהיי רגועה. קודם כול אני מסמן על העור," אני מסביר.
צ'סטיטי נושמת עמוק, וכשאני נוגע בחזה שלה היא משחררת גניחה קטנה. אני מנסה לא לצחוק. הבחורה לא אמורה להתחרמן עכשיו. פירסינג בפטמות זה עניין כואב.
אחרי שאני מסמן נקודה משני הצדדים על פטמה אחת, אני חוזר על התהליך באחרת וכל הזמן הזה מקפיד להתעלם מהסומק שהולך ומעטר את צווארה. אני מרגיש מנוול על כך שמצב הגירוי הברור לעין שלה משעשע אותי, אבל היא פשוט לא סותמת.
"אני מתה על התמונה הזאת. זאת החברה שלך?" היא מצביעה על הקיר, שעליו תלויה תמונה בגודל מלא שלי, כרוך סביב גופה של אישה עירומה למחצה.
אלוהים אדירים, אני שונא את התמונה הזאת. אני לא מבין איך טובה שעשיתי לחבר ללימודים בבית ספר לאומנות בחורף שעבר נעשתה פרסומת למכון הקעקועים 'ויקד' שתלויה בכל רחבי בוסטון. "לא, זאת לא החברה שלי."
הג'ינג'ית שבתמונה, דני, ואני, היינו תמיד רק ידידים. היא מישהי שבהחלט קיוויתי שתהיה מתישהו יותר מאשר רק ידידה, אבל הדברים לא הסתדרו. למעשה, הדביל שלו היא מאורסת היה כאן בשבוע שעבר ועשה קעקוע של כיפה אדומה. בשבילה, ללא ספק. בן־זונה.
ההתנסות הזאת לימדה אותי משהו חשוב. אם אתה לא מוצא את הבחורה המושלמת, אין טעם להתמסר.
מצב הרוח המזופת שלי כנראה מידבק כי כשאני מכוון את המחט לפטמה מספר שתיים צ'סטיטי כבר לא מעוניינת לדבר. ידעתי. פטמות ומחטים הן לא בדיחה, ואני חייב להודות שכשמגיעות הדמעות אני אובד עצות. אם יש דבר אחד שאני לא יודע להתמודד איתו זו אישה בוכה. אני טופח על כתפה. "את ממש גיבורה." אני מסיים להסביר לה איך לטפל בפירסינג. "יש לך שאלות?"
"כן, יש לי." היא מלקקת את שפתה התחתונה שהפסיקה סוף־סוף לרעוד. "יש מצב שיהיה לך זמן לצאת לשתות איתי משהו אחר כך?"
רעיון גרוע. "הלוואי שיכולתי, אבל אני עמוס." זה לא שקר. "אולי בפעם אחרת." ואולי לא.
תהיה נחמד, גבר.
אני מכריח את עצמי לחייך. "אם תחליטי לעשות קעקוע, אצייר עבורך משהו יפה."
הפירסינג עוזר לי לשלם את החשבונות. מה שאני אוהב באמת זה קעקועים.
עיניה בורקות והיא מהנהנת. אני מפנה לה את הגב לפני שאפלוט משהו גועלי כי כשאני מותש ככה יש לי רק צד אחד, הצד של המנוול, ואני לא רוצה להיות מנוול אליה או לכל בחורה אחרת. לכן עדיף שאהיה לבד כרגע. נראה שהדבר היחיד שיש לי זמן בשבילו עכשיו זה להיות לבד.
בין לקוח ללקוח אני שולח לאבא הודעה כדי לעדכן אותו לגבי הנכס של ג'קסון. הוא עונה מייד.
כל הכבוד, בן. אין לי מילים להודות לך.
אין צורך להודות, האצבעות שלי מקלידות.
אני מביט במסך ומקווה שסיימנו ושהוא לא מתכוון לפצוח בסיבוב נוסף של התנצלויות, התנצלויות שלא הוא צריך להשמיע.
חלק בי מרגיש אשמה על כך שלא רציתי לקחת על עצמי את הניהול הקבוע של חברת הגינון של אבי, אבל זה היה אמור להיות זמני. רק עד שאחי, קאל, יחזור ויתפוס את מקומו של אבא, שלקה בהתקף לב.
שרירי הלסת שלי נקפצים. קאל נמצא בטקסס, מבלה עם אשתו החדשה, זו שאיתה הוא ברח אחרי היכרות של שבועיים, ועם התינוקת שלהם.
למרבה האירוניה הוא הגיע לשם כדי להשתתף בקורסים שאני שילמתי עבורם כדי שיוכל לחזור לבוסטון ולקחת על עצמו את ניהול החברה, אבל דעתו הוסחה לאחר שאיזו נקבה מעדה על הזין שלו. איך אחרת יכולה להיות להם תינוקת תשעה חודשים אחר כך?
כבר הייתי אמור להתגבר על זה בשלב הזה. הילדה של קאל כבר בת שנה והכתובת נמצאת על הקיר. הוא לא מתכוון לחזור, אבל הוריי ממשיכים לקוות. הם מאמינים שהוא ישתעמם שם, כמו שהוא משתעמם תמיד מהכול, ובזמן שהם דחו את מכירת העסק שלהם ואת הפרישה לגמלאות, הם כבר הפסידו הצעת מחיר מצוינת לרכישת החברה והבריאות של אבא הולכת ומדרדרת.
ככל שהלילה מתקדם, כל תנועה של אקדח הקעקועים, כל זמזום קצוב, מגביר את המודעות שלי לשעון ואימה איטית מצטברת לי בחזה. אני אמור לחוש הקלה על כך שיש לי דבר אחד פחות לדאוג לגביו, אבל זה דווקא החלק בחיי שאני אוהב, החלק שאני מרגיש שנכון לי, כשאני לא במצב רוח מחורבן כמו עכשיו.
אבל אני לא יכול להמשיך לקרוע את עצמי ככה, לנהל שישה צוותים בעסקי הגננות של אבא ולקעקע כל הלילה. אמות בטרם עת.
אני שותה קפה במהירות ומהנהן לעבר הבחור שיושב על הכיסא. הוא מצביע על שריר הזרוע שלו, שעליו כבר שרטטתי זוג משוטים.
"אני חותר בנבחרת של אוניברסיטת בוסטון בתחרויות הסתיו," הוא אומר בגאווה.
אני עוטה חיוך על פניי, מברך אותו על ההצלחה שלו ואז מתמקד בקווים שאני חורט בעורו. הרבה סטודנטים מגיעים לפה. פעם אהבתי לשמוע את הסיפורים שלהם ולהבין את המשמעות מאחורי הסמלים שקעקעתי. לעזאזל, פעם הייתי אחד מהם. עכשיו קשה לי להתמודד עם האופטימיות שבקולם. היא מזכירה לי שהייתי טמבל דפוק כשעבדתי על התואר השני באומנות במקום לעשות תואר במשפטים, במקום ללמוד משהו שהיה יכול לחלץ את הוריי מהמשבר הכלכלי שלהם. עשיתי טעות כששגיתי בחלומות.
אחרי הלקוח האחרון אני מוציא את המפתח ממחזיק המפתחות ומושיט אותו לרודי.
"תמיד יהיה לך מקום כאן, אחי," הוא אומר ורוכן אליי לחיבוק גברי.
אני ממלמל תודה ונפרד, יודע היטב שאת המקום שלי ימלא מישהו אחר עוד לפני סוף השבוע הבא, ובאותה המהירות גם תיעלם ההזדמנות שלי להיכנס עם רודי לשותפות במכון החדש.
במשך כל הנסיעה חזרה הביתה זה מכרסם בי, העובדה שהחמצתי את ההזדמנות הזאת. אבל אין לי למי להתלונן, וגם אם היה, אין מה לומר, החלטתי את ההחלטות שלי.
קרקוש המפתחות מהדהד בדירה החשוכה. אני חולץ את נעלי העבודה ומטנף את הרצפה בבוץ, אבל השותף שלי בטח נמצא אצל החברה שלו, אז הוא לא כאן כדי לקטר על זה.
אני מפהק בטירוף. אני עייף כל־כך, עד שיש לי קצת בחילה. בדרך לחדרי אני מוציא את הטלפון מהכיס האחורי של הג'ינס ומכוון את השעון המעורר. הודעה מקאל מהבהבת על המסך, יש גם שיחה שלא נענתה ממנו.
אני צריך לדבר איתך. יש לי חדשות. תפסיק להיות זין.
פעימות הולמות ברקתי. השעה שתיים בלילה כאן, מה שאומר שבטקסס השעה אחת. יש סיכוי שהוא לא ישן. אבל אני באמת יכול לצלצל ולדבר איתו על החרא הזה עכשיו? אני ער מחמש בבוקר, כשגררתי את התחת מהמיטה כדי להגיע לעבודת הגינון בנכס של ג'קסון.
אני משפשף את פניי בידיי וגונח. אם אקיים את השיחה הזאת הלילה, אני עלול לומר משהו שאתחרט עליו. עדיף שאצלצל מחר, או בשבוע הבא. במאמץ רב אני פושט את הג'ינס ואת חולצת הטי וכל שריריי צועקים הצילו כשאני נשכב על המיטה.
כשהטלפון מצלצל אני מרגיש כאילו הרגע נרדמתי. אני מגשש בידי כדי למצוא אותו ועונה בטשטוש חושים. הקול נשמע במרחק של מיליוני קילומטרים ממני. אני מטלטל את ראשי ומתיישב.
"בריידי? אתה שומע... אותי?"
קולה של אימא רועד והיא מתייפחת. אני ממצמץ כמה פעמים, ליבי הולם במקצב לא סדיר. אני משפשף את עיניי בכוח ומנסה להתעורר. היא אומרת את זה שוב.
מה? לא, זה לא...
קהות חושים מתפשטת בכל גופי. הבטן שלי מתכווצת כשאימא מייבבת את המילים שמפלחות אותי בכאב.
"ק...קאל. קאל מת. אלוהים, בריידי, קאל מת! אלוהים, אני לא מאמינה."
* * *
כשאני גוהר מעל פח האשפה ומקיא, השיחה עם אימא עוברת לי בראש שוב. כשאמרתי לה שתחזיק מעמד ושאני בדרך אליה, היא הפילה עליי חדשות נוספות. אחרי שנודע להוריי שאחי, אשתו מליסה והתינוקת איזבלה נהרגו בתאונת דרכים, אבא חטף התקף לב ונמצא עכשיו בטיפול נמרץ.
אני עוצם את עיניי ומכריח את עצמי לנשום, מנסה להרגיע את הפחד שאאבד גם את אבי. על אף החרטה והאשמה על האופן שבו התייחסתי לקאל. על אף הבושה. הרגע הזה צרוב בי כמו סיוט, כמו חור שחור הנפער מולי.
"אדוני, אתה בסדר?" פונה אליי אחות כשאני רוכן מעל פח האשפה בפעם השלישית. אני מנופף בידי כדי לסמן לה שאני בסדר אף שאני רועד וזיעה קרה מכסה את גבי ואת עורפי.
קאל מת. אחי הקטן מת.
למה לא צלצלתי אליו? למה לא יכולתי להוציא את הראש שלי מהישבן? עדיין לא סיפרו לי מה בדיוק קרה שם, אבל אני לא מפסיק לתהות אם אולי זה היה משנה משהו אם הייתי עונה לטלפון. אם זה היה מציל אותם איכשהו? אולי זה היה גורם להם להישאר בבית?
צינה אוחזת בי. אולי התאונה קרתה באשמתי?
האובדן של אחי מהדהד בכל כולי ועוויתות של הקאה הופכות את בטני וגורמות לי לרצות להצטנף על רצפת בית החולים המזוהמת.
עד שאני מגיע לחדר האשפוז אני כבר משוכנע שהקאתי את הטחול שלי, אבל מראה אבי מחוסר הכרה עם כל הצינורות המחוברים אליו גורם לי לשכוח את האומללות שלי.
אימא מסתובבת אליי. בעיניה הנפוחות אני רואה הבזק של הקלה. היא גוהרת מעל אבי. הוא חיוור וחסר תנועה באופן מבהיל. בשלושה צעדים גדולים אני נעמד לצידה ומועך אותה אליי עד שהיא בוכה בשקט. "אני כאן, אימא," אני לוחש לתוך שערה.
אני שואף את בושם הוורדים שלה, שמזכיר לי ארוחות משפחתיות וצחוק ואהבה. אני עוצם את עיניי וכל מה שאני רואה הן פניו של אחי הקטן. החיוך שנהג לחייך אליי בכל פעם ששבר חפץ שהיה שייך לי. עיניו הכחולות שהתכווצו כשצחק. בלורית השיער השטני שהוא אף פעם לא הצליח לרסן.
אלוהים, המשא הכבד המוטל עליי בשל העובדה שלא הייתי לצידו פשוט קובר אותי. אני מחבק את אימא חזק יותר. הדמעות שלה מרטיבות את חולצתי ואני ממשיך לחבק אותה עד שהיבבות שלה נרגעות מעט והופכות ליפחות קלושות.
אנחנו מתיישבים לצד מיטתו של אבא והיא כורכת כף יד קפואה סביב כף ידי. השפה התחתונה שלה רועדת כשהיא מחייכת בעצב אל המיטה.
"אני... אני לא יכולה לעזוב אותו. הרופא רוצה לנתח כבר מחר או מחרתיים. אני לא יכולה לעזוב את אבא שלך." היא מתחילה להתייפח שוב. "אבל אני רוצה להיות שם בשביל הבייבי שלי."
על מי היא מדברת? על קאל? היא תמיד חושבת על קאל כעל התינוק שלה. לא משנה שהוא בן עשרים וחמש.
היה בן עשרים וחמש.
לעזאזל.
"אימא, מה צריך לעשות בטקסס?" אני שואל ברכות. היא רועדת ואני כורך זרוע סביבה.
"אין לי מושג," היא לוחשת. הדמעות מתחילות שוב ואני מבין שצריך לתכנן לוויות. צריך לארוז חפצים. צריך לטפל בעניינים משפטיים.
"למליסה יש משפחה?"
אימא משתנקת. "סביר להניח. החווה צריכה לעבור אליהם. היא הייתה... היא הייתה של אבא שלה לפני שהוא מת. או של דוד שלה. חברה של מליסה נמצאת שם עכשיו. קאט או קת'רין או אולי בעצם סנדרה? לא יודעת, בכל מקרה, היא שומרת על הבית."
אני מהנהן ומעסה את כתפה, עושה את מה שעשיתי מאז ומעולם. "אטפל בכל מה שצריך בטקסס. את רק תדאגי לאבא. אחזור ברגע שאוכל."
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
