לגדל שלמות

קצת עליי

האהבה שלי לילדים ליוותה ומלווה אותי לאורך השנים. אני אימא לארבעה ילדים מדהימים! לאורך כל שנות נעוריי, עשיתי בייביסיטר (שמרטפית) למשפחות רבות בשכונה בה התגוררתי, וכאשר השתחררתי מהצבא המשכתי לטפל בילדים.

למדתי והוצאתי תעודת הוראה במסלול גננות ועבדתי כגננת במשך 13 שנים עד שהחלטתי לשנות מסלול. למדתי להיות תומכת לידה והמשכתי ללימודי רפלקסולוגיה, בעזרתה אני מטפלת בילדים ובהורים. לצד האושר והאהבה שבגידול הילדים, פגשתי הורים שנושאים רגשות אשמה, כעסים ומתמודדים עם התלבטויות קשות. חלקם ממש מותשים. התחושה הרווחת ביותר בה נתקלתי, הייתה תחושת חוסר אונים, חוסר ידיעה לגבי מה נכון ומה לא נכון לעשות.

לאורך השנים התייעצו איתי הורים על מה נכון לעשות, מהי הדרך הנכונה להתנהג עם הילדים כדי שיגדלו להיות חזקים, בעלי הרגשה שהם אהובים ובטוחים כדי שגם להם, כהורים, יהיה קל יותר. רציתי לכתוב חוברת הדרכה להורים ולפרסם אותה. כתבתי את הרעיונות אך הם לא יצאו לאור.

הרצון לעזור להורים ולילדים הלך וגדל.

במהלך שיעורי הרפלקסולוגיה הבנתי שכפות הרגליים הן שיקוף מלא של הגוף, הנפש, העבר וההווה של כל אחד מאתנו.

דרך כפות הרגליים אפשר לראות מה כל אחד חווה בתקופת העוברות שלו, ברגע הלידה, בגיל שנה, שנתיים וכך הלאה עד גיל 25 שנים. מכאן לא הרחבנו את הידע ולא חזרנו אליו.

אותו ידע לא נתן לי מנוחה. שאלתי את עצמי מה קורה אחרי 25 השנים הראשונות. חיפשתי תשובות ולא מצאתי. לאחר מספר שנים בהן עברתי השתלמויות רבות, קראתי, למדתי והוספתי מגוון רחב של כלים לקליניקה, הרגשתי הרבה יותר בטוחה בעצמי. התחלתי לבדוק את המחזוריות של 25 השנים הראשונות.

התרגשתי מאוד מהגילוי, שעד גיל 25, אנחנו מעצבים את האישיות שלנו ואת מסע החיים שלנו, לומדים התנהגויות מהמבוגרים, מטמיעים אמונות שאנחנו שומעים ומפתחים הגנות ששומרות עלינו בילדות. אותן הגנות מפריעות ופוגעות בנו ככל שאנחנו הולכים ומתבגרים.

מה קורה מגיל 25? חוזרים לנקודת ההתחלה, הלידה, למחזוריות חדשה של 25 שנים נוספות. מגיל 25 אין חדש מבחינת הרגש!

כל אתגר, כל אדם, כל ילד, כל מחלה, כל כאב, כל עיכוב, כל רגש כואב הם שיקוף מלא של כל אחד מאתנו!

בדקתי מאות מקרים שאיששו בצורה מדויקת את ההבנה.

בעזרת הבנת המחזוריות הזאת בחיינו, ובהוספת כלים נוספים שלמדתי, הבנתי שאנחנו יכולים להבין כיצד לעזור לעצמנו לשחרר את הגורמים לאתגרים בחיינו ולהחזיר לעצמנו את הכוח לחיות בשמחה ובקלילות.

המשכתי לחקור את המחזוריות תוך התמקדות ב-25 השנים הראשונות בחיי האדם: מה חווים הילדים שלנו? אילו אמונות הם מטמיעים? איך אמונות אלו מעצבות את המבוגר שהם גדלים להיות ואילו אתגרים הן מביאות לחייהם הבוגרים.

מנקודת המבט שלנו, המבוגרים, היה לי חשוב להתעמק בשאלה: כיצד אנחנו יכולים להבין את מה שהילדים שלנו חווים וכיצד נוכל לעזור להם ולעצמנו.

ספר זה מביא מבט חדש על ההורות והחינוך. הוא מלווה בתיאורים של מקרים רבים שפגשתי.

התובנות אליהן הגעתי, בעזרת הגישה, אפשרו לי להבין את האתגרים שחוויתי מול הילדים שלי, בדגש על 25 השנים הראשונות שלהם. בעזרת מגוון כלים נוספים שלמדתי, יש לי את הידע והפתרונות להתמודד עם האתגרים השונים, לשחרר אותם, לאפשר לילדים צמיחה וכוח ויחד איתם לצמוח ולהתחזק בחיי שלי.

הדרך מתאימה לכולכם בכל שלב: להורים לילדים צעירים, להורים לילדים בגיל ההתבגרות, להורים לילדים בוגרים, משפחות אומנה לסבים וסבתות וגם למחנכים. כל מי שבסביבתו נמצאים ילדים.

נדרשת מכם פתיחות לנקודות מבט חדשות ולרעיונות חדשים. נדרשת סבלנות לתהליכים. קצב השינויים משתנה מאדם לאדם. ככל שתתרגלו יותר את הגישה שמובאת בספר, כך תתקדמו בקצב מהיר יותר אל החופש, אל השמחה שבגידול ילדים. הילדים יגדלו בטוחים ושמחים יותר ואתם תשפרו את איכות חייכם.

מאחלת לכם הנאה מהקריאה ומהמסע המרתק אותו אתם עומדים לחוות.

מתחילים!

מזל טוב, תינוק חדש נולד!

ההתרגשות רבה. אנחנו בוחנים אותו: למי הוא דומה, למי דומות העיניים שלו, האף? הוא דומה לאימא או לאבא? בוודאי הוא יהיה טוב ב... אם הוא דומה ל... הוא ילמד אנגלית בקלות אבל כנראה שיתקשה במתמטיקה... כבר ביומו הראשון של התינוק הוא זוכה לתיוגים רבים. למילים אלה, כבר בשלב זה, השפעה רבה על אישיותו ומסע חייו.

כמעט כל דבר חדש שהתינוק עושה, אומרים שזה בדיוק כמו שאימא או שאבא שלו עשו. בדרך זו, אנחנו מטמיעים בו תכונות אופי של אחד ההורים. באופן זה אנו עוזרים להחליט עבורו מי הוא יהיה ומה יהיו החולשות או החוזקות שלו. בהמשך נלמד כיצד להעצים את החוזקות שלו ואיך לתמוך ולטפל במקומות החלשים יותר. מסע חייו של התינוק קשור בנו, ההורים, הסבים, המחנכים ובסביבה שהוא גדל בה. אלה מסייעים לו לעצב את זהותו ואת אישיותו.

אחד החידושים שנלמד הוא, שמהרגע היוולדו, הילד עוזר גם לנו ההורים, לעבור את המסע האישי שלנו!

אחזור לתינוק עצמו: התינוק הולך וגדל ובכל יום שעובר, הוא סופג מהסביבה עוד ועוד אמונות ומגבלות. הוא לומד אילו התנהגויות נהוגות ומקובלות, מה אפשרי ומה לא. הלמידה עוזרת לו לפתח הגנות ששומרות עליו בילדות, אך מפריעות לו ככל שהוא מתבגר.

את הספר הראשון שלי, 'השלמות שאתם' הקדשתי למהלך החיים שלנו מגיל 25 והלאה. תיארתי כיצד כל אתגר, אדם או כאב שאנחנו פוגשים במהלך חיינו, באים לאותת לנו שיש בנו רגשות - אותם רגשות שספגנו בילדותנו ומפריעים לנו במסע חיינו. שם גם הצעתי מה ניתן לעשות במצבים לא נוחים שאנחנו פוגשים בחיים.

הספר 'לגדל שלמות' מדבר בעיקר על הילדים שלנו. מה הילדים שלנו באים לומר לנו, מה עלינו לעשות עם המידע שהם מביאים וכיצד נוכל לעזור להם ולנו?

הספר 'לגדל שלמות', מציע דרך לגדל את הילדים שלנו בשלמות, כמו גם את עצמנו. גם אם ילדכם כבר בוגרים, תמיד אפשר לשנות, בכל מצב ובכל גיל, והזמן להתחיל הוא תמיד עכשיו!

בספר זה אתייחס מעט גם לתחום הרפלקסולוגיה, שבאמצעותו נקבל תמונה ברורה יותר.

מגיל 25, כל מה שקורה לנו, מפגשים עם אנשים אחרים, קשיים או אתגרים שאנו נתקלים בהם, כאב, או מחלה, רגשות מעיקים, או חוויות שליליות שאנו חווים - קוראים לנו לשחרר אמונות והגנות שפיתחנו במהלך 25 השנים הראשונות שלנו. השלב הראשון בתהליך הוא הזיהוי. עלינו לזהות את מערכת האמונות שמנהלת את חיינו, שעוצבה ב-25 שנותינו הראשונות. כשנזהה את הגורמים המעכבים ונשחרר אותם מתוכנו, חדש וטוב ייכנס לחיינו.

כשאנחנו הופכים להורים, כל האתגרים עמם אנו מתמודדים (האתגרים שבזוגיות הוטמעו בילדות של ההורים, מההורים שלהם, כשהיו ילדים, והם מביאים אותם למשפחה שהקימו), קשורים לילדים שלנו. הדבר משרת בעצם מטרה כפולה: הוא גם קורא לנו לשחרר אירועים ותגובותינו אליהם, שהטמענו בעבר שלנו, ולשחרר אמונות מהתת־מודע, שמפריעות להתנהלות זורמת וקלה בחיינו. כשנשחרר מאתנו את האתגרים, נשחרר את אותן אמונות מילדינו. בכך אנו למעשה עוזרים להם לפנות את הדרך לעתיד נקי וקל יותר.

הורים רוצים את טובת ילדיהם, אך מהו הטוב עבורם? מי יודע מה הדבר הנכון עבורם? כל ילד הוא אחר וייחודי, לכל אחד תכונות ואתגרים שהם רק שלו ושונים משל האחר.

חוויות של ילדים, מאותתים לנו ההורים, המחנכים, המבוגרים שבסביבתו, מהן האמונות שעלינו לשחרר, ומהן ההגנות שעלינו לפרק מתוכנו.

כשהתחלתי להתעמק בהקבלה בין חוויות ילדים לאלו שחוו הוריהם בילדותם, סיפרתי על כך לקרובים שלי. מתוך מגוון התגובות, היו גם תגובות מבוהלות: "אני לא רוצה שהיא תחווה את החרדות שלי,"; "אני דואגת שהיא עלולה לחוות את מה שחוויתי בגיל תשע,"; "רק שלא יהיו לו הקשיים החברתיים שחוויתי,"; "הילדים שלי כבר גדלו, האם זה מאוחר מדי להתחיל?" וכדומה.

ברגע שזיהיתם את האתגרים שעמדו בפניכם בילדותכם, העליתם אותם מהתת־מודע אל המודעות שלכם. מעבר זה, יוביל לכך שהם ינהלו אתכם פחות ופחות. למשל, אם חוויתם חרדות בילדות, העלאת הזיכרון מהתת־מודע למודעות, מנקה ומשחרר אתכם ואת ילדכם.

מה קורה כששני ההורים מעורבים באירוע שחווה הילד שלהם? היכן המקרה יפגוש את האימא? איך היא תגיב אליו? והאבא - כיצד הוא יגיב? אולי האם תרגיש מועקות כבדות ואילו האב יקבל את מה שקרה ביתר קלות? הרי כל אחד מאתנו גדל אחרת ורואה את העולם בצורה שונה.

לדוגמה: אם ילד חווה דחייה חברתית ומקרה זה מפעיל רגש של כאב אצל אחד ההורים, המקרה מעורר אצל אותו הורה פגיעה ישנה ומאפשר לו לטפל בה.

כהורים, יש לנו אפשרות לפעול בכל מצב, כל ילד בהתאמה אישית עבורו. בכך אנו עוצרים העברה דורית ומובילים לצמיחה כפולה: שלכם ושל הילד!

עשרים וחמש השנים הראשונות

מסרים מעצימים ומסרים חוסמים

כפות הרגליים של כל אחד מאתנו הן שיקוף מלא של האישיות, הגוף, הנפש, החוזקות, האתגרים ומסע החיים של כל אחד מכם.

לכל אדם סימנים ייחודיים משלו בכפות הרגליים וכל סימן מספר סיפור שונה על האדם. כל קילוף, כל קו, צבע, יובש, פטריה, לחות, טונוס. בנוסף, גם כל צד של הגוף מייצג תחומים שונים.

בכפות הרגליים מיוצגות הצ'אקרות, מיוצגים האלמנטים וערוצי האנרגיה.

המיקוד שלי בספר יהיה על הגיל שלנו דרך הרפלקסולוגיה.

ניתן לראות את הרגשות שספגנו בתקופת העוברות שלנו. רגשות שעברו מהאם אלינו. (התחום נקרא "פסיכולוגיה פרה־נטאלית"). כשלמדתי בשיעורי הרפלקסולוגיה על תקופת העוברות דרך כפות הרגליים, המרצה הדגימה על כפות הרגליים של אחת התלמידות. על כפות הרגליים נראה סימן משמעותי בין השבוע ה-15 לשבוע ה-16. הסתבר, כי אימה של אותה סטודנטית הרתה ללא תכנון, היא הייתה כבר אם לתינוק בן חצי שנה, כשגילתה שהיא שוב בהריון. רגשותיה נעו בין שמחה למועקה. היא התלבטה אם להמשיך את ההיריון או לא. המרצה שאלה את התלמידה אם במהלך חייה, היא חוותה תחושה של היותה 'לא רצויה'. התלמידה אמרה שאכן תחושה זו ליוותה אותה לאורך שנים, עד שהחליטה ללכת לטפל בעצמה. המרצה הסבירה שהתלבטות לגבי המשך היריון, עוברת מהאם אל העובר וזו כנראה משמעות הסימן שהופיע בכף רגלה של התלמידה. חשוב לזכור שכאשר מקרה צף ועולה, הוא משתחרר מהתת־מודע למודע, ובכך משחרר את האירוע והתחושות מהמטופל (במקרה זה, התלמידה).

ניתן לראות את הרגשות שהוטמעו בכם בלידתכם. גם ללידה יש השפעה על עיצוב האישיות של הילד ושל האדם הבוגר.

רגע הלידה מתבטא על־פי התיאוריה הרפלקסולוגית, בתחתית העקב בכף הרגל. מעט מעל נקודה זו מיוצג גיל שנה שלכם, עוד טיפונת מעל, מיוצג גיל שנתיים שלכם וכך הלאה עד גיל 25 שבא לידי ביטוי בקצות האצבעות (ראו איור עמוד 121).

25 השנים הראשונות שלנו, הם המחזור הראשון של חיינו. בשלב זה אנחנו מעצבים את אישיותנו ואת מסע חיינו. בשנים אלה ילדים לומדים מהסביבה התנהגויות תואמות מצבי חיים שונים. הם מקבלים מסרים מהחברה לגבי מה 'אסור' ומה 'מותר'; מה 'נהוג' ומה 'אינו מקובל'. הם מקבלים מסרים מעצימים ומסרים חוסמים ומטמיעים אותם. בגיל 25, האישיות כבר מגובשת וכך גם המשך מסע חייו של האדם שהוא הופך להיות. מגיל 25 אנחנו לא חווים רגשות חדשים!

מגיל 25, כל אירוע מאתגר, כל כאב, כל מחלה, כל רגש מכביד, כל אדם, קוראים לנו לשחרר את הכבדות שבנפשנו, שנספגה במחזוריות הראשונה של חיינו. ילדינו הם שיקוף מלא שלנו. כל אתגר שלהם, הוא אתגר שנמצא בנו ועלינו לשחרר אותו מתוכנו. כשנבין זאת ונפעל לשחרר את אותו אתגר מאתנו, האתגר ישחרר גם אצל הילד שלנו — "לגדל שלמות" כפולה: נשחרר את האתגר מהילד ומאתנו!

מגיל 25 אנחנו מתחילים מחזוריות חדשה שנמשכת עד גיל 50. בגיל 50 מתחילה מחזוריות נוספת עד גיל 75, וכך גם מגיל 75 ועד 100.

אם למשל, חווינו אירוע עמוס רגשות בגיל ארבע, אותו רגש יאותת לנו להשתחרר לאורך השנים הבאות. נפגוש מדי פעם אירועים דומים לזה שהוטמע בנו בגיל ארבע. אם האירוע והרגשות שהוטמעו בעקבותיו לא עובדו מאז גיל ארבע, הרגשות יאותתו לנו בעוצמה רבה יותר בגיל 29 (ארבע שנים ועוד מחזור של 25 שנה). אם גם אז האירוע והרגשות לא יעובדו וישוחררו, הרגש ימשיך לאותת לנו ולנסות להשתחרר גם בשנים הבאות. הוא יופיע שוב ביתר עוצמה בגיל 54, לאחר מחזור נוסף של 25 שנה.

לפי מחזוריות עשרים וחמש השנים, תקופת העוברות מקבילה לגיל 24, 49, 74 וכך הלאה. אם אדם חווה אירוע משמעותי בגיל 24, כדאי שיבדוק מה חוותה אמו בתקופת ההיריון אתו.

גיל הלידה מקביל לגילים: 25, 50, 75 ו-100.

גיל שנה מקביל לגילים 26, 51, 76 ו-101.

גיל שנתיים מקביל לגילים 27, 52, 77, 102 וכך הלאה.

בחרו לפחות אירוע מאתגר אחד שחוויתם במהלך השנה הנוכחית ורשמו אותו ואת הרגשות שעולים:

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

עכשיו, חשבו מה חוויתם לפני 25 שנים שקשור באותו אתגר אותו אתם חווים היום ורשמו אותו ואת הרגשות שעולים:

_____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

 המשך הפרק בספר המלא