פרק ראשון: קוֹץ בַּ...
יֵשׁ. אִמָּא שֶׁל בִּין קוֹרֵאת עִתּוֹן.
יֵשׁ. אַבָּא שֶׁל בִּין קוֹרֵא עִתּוֹן.
יֵשׁ. נֶנְסִי קוֹרֵאת אֶת מְדוֹר הַקּוֹמִיקְס.
בִּין הֵרִימָה אֶת הַצַּלַּחַת שֶׁלָּהּ וְלִקְּקָה אֶת פַּסֵּי הַסִּירוֹפּ שֶׁנּוֹתְרוּ עָלֶיהָ.
״בִּין מְלַקֶּקֶת אֶת הַצַּלַּחַת שֶׁלָּהּ,״ אָמְרָה נֶנְסִי.
״מַסְפִּיק עִם זֶה, בִּין,״ אָמְרָה אִמָּא שֶׁל בִּין אֲפִלּוּ מִבְּלִי לְהָרִים אֶת מַבָּטָהּ מֵהָעִתּוֹן.
בִּין הִתְיַשְּׁבָה עַל כַּפּוֹת יָדֶיהָ וּבָהֲתָה בַּצַּלַּחַת בִּשְׂפָתַיִם מְהֻדָּקוֹת הֵיטֵב. וְאָז, לְפֶתַע פִּתְאוֹם, נוֹרְתָה לְשׁוֹנָהּ כְּמוֹ חֵץ מִתּוֹךְ פִּיהָ וְרֹאשָׁהּ נִרְכַּן הַיְשֵׁר אֶל צַלַּחְתָּהּ. ״אֲנִי לֹא שׁוֹלֶטֶת בָּזֶה,״ אָמְרָה וְלִקְלְקָה בְּמֶרֶץ. ״יֵשׁ כּוֹחַ מַגְנֵטִי שֶׁמּוֹשֵׁךְ לִי אֶת הַלָּשׁוֹן מִתּוֹךְ הַפֶּה.״
מִשְׁפַּחְתָּהּ שֶׁל בִּין הִבִּיטָה בָּהּ כְּאִלּוּ הָיְתָה חֶרֶק. חֶרֶק מְכֹעָר.
״זֶה מַגְעִיל,״ אָמְרָה נֶנְסִי.
״בִּין, אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת...״ אָמְרָה אִמָּא שֶׁלָּהּ.
״תַּפְסִיקִי מִיָּד,״ אָמַר אַבָּא שֶׁלָּהּ.
״אֲנִי לֹא מְסֻגֶּלֶת!״ שִׁקְשְׁקָה בִּין בִּלְשׁוֹנָהּ. ״הַכּוֹחַ הַזֶּה חָזָק מִמֶּנִּי!״
אַבָּא שֶׁלָּהּ לָקַח מִמֶּנָּה אֶת הַצַּלַּחַת. בִּין צָנְחָה לְאָחוֹר וְשָׁקְעָה בְּכִסְּאָהּ. ״תּוֹדָה, גֶּבֶר. אֲנִי חַיֶּבֶת לְךָ טוֹבָה.״
״אַל תִּקְרְאִי לִי גֶּבֶר,״ אָמַר אַבָּא שֶׁלָּהּ. ״לְכִי לִשְׁטֹף אֶת הַכֵּלִים.״
״מָה?! זֶה הַתּוֹר שֶׁל נֶנְסִי!״ הִזְדַּעֲקָה בִּין.
״זֶה הָיָה הַתּוֹר שֶׁל נֶנְסִי עַד שֶׁהִתְחַלְתְּ לְלַקֵּק אֶת הַצַּלַּחַת שֶׁלָּךְ. עַכְשָׁו זֶה תּוֹרֵךְ,״ אָמַר אַבָּא שֶׁלָּהּ.
״זֶה הֲכִי לֹא הוֹגֵן בָּעוֹלָם!״ נָהֲמָה בִּין. ״לֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁלֹט בָּזֶה! מָה, אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתָּ עַל כּוֹחוֹת שֶׁהֵם מֵעֵבֶר לִשְׁלִיטָתְךָ?״
״כֵּן, שָׁמַעְתִּי,״ אָמַר אַבָּא שֶׁלָּהּ. ״זֶה בְּדִיּוּק מָה שֶׁיַּכְרִיחַ אוֹתָךְ לִשְׁטֹף אֶת הַכֵּלִים. תַּתְחִילִי לָזוּז.״
בִּין גָּרְרָה אֶת עַצְמָהּ בִּכְבֵדוּת אֶל הַמִּטְבָּח.
״בִּין, רָאִית אֶת הַצֶּמֶר הַוָּרֹד שֶׁלִּי בְּמִקְרֶה?״
אוּפְּס. בִּין נִסְּתָה לְהִתְגַּלְגֵּל מֵאֲחוֹרֵי הַסַּפָּה, אֲבָל נֶנְסִי רָאֲתָה אוֹתָהּ.
״בִּין! הַצֶּמֶר הַוָּרֹד שֶׁלִּי אֶצְלֵךְ?״
״לֹא,״ אָמְרָה בִּין. זֹאת הָיְתָה הָאֱמֶת. הוּא לֹא הָיָה אֶצְלָהּ. וְהוּא לֹא יִהְיֶה אֶצְלָהּ יוֹתֵר לְעוֹלָם.
נֶנְסִי הִתְבּוֹנְנָה בָּהּ, עֵינֶיהָ מְצֻמְצָמוֹת לִשְׁנֵי סְדָקִים. ״אַתְּ יוֹדַעַת אֵיפֹה הוּא?״
״לֹא.״ מִי יוֹדֵעַ אֵיפֹה הוּא עַכְשָׁו בֶּאֱמֶת?
עֵינֶיהָ שֶׁל נֶנְסִי הִצְטַמְצְמוּ עוֹד יוֹתֵר. ״אַתְּ רָאִית אוֹתוֹ בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן?״
״בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן?״
״אִמָּא! בִּין לָקְחָה לִי אֶת הַצֶּמֶר!״
לִפְנֵי שֶׁהִסְפִּיקָה לְהָבִין מָה קוֹרֶה נֶאֶלְצָה בִּין לְחַפֵּשׂ אֶת הַכֶּסֶף שֶׁלָּהּ בְּכָל רַחֲבֵי חַדְרָהּ (הִיא הֶחְלִיפָה מְקוֹמוֹת מִסְתּוֹר לְעִתִּים קְרוֹבוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהָיָה קָשֶׁה לִזְכֹּר אֵיפֹה בְּדִיּוּק הוּא נִמְצָא). הָיָה עָלֶיהָ לָתֵת לְנֶנְסִי שִׁבְעָה דּוֹלָר כְּדֵי לִקְנוֹת צֶמֶר חָדָשׁ. שִׁבְעָה דּוֹלָר! עַכְשָׁו נִשְׁאֲרוּ לָהּ רַק שְׁנֵי דּוֹלָר וְכַמָּה מַטְבְּעוֹת.
וְהַצֶּמֶר אֲפִלּוּ לֹא הוֹעִיל לָהּ. בִּין נָפְלָה מֵהָעֵץ מִמֵּילָא.
***
אִמָּא שֶׁל בִּין הָיְתָה מִתַּחַת לְשֻׁלְחַן הַכְּתִיבָה שֶׁלָּהּ. הִיא הִתְעַסְּקָה שָׁם עִם כָּל מִינֵי כְּבָלִים, וּבִּין יָכְלָה לְנַחֵשׁ שֶׁהִיא לֹא מַמָּשׁ נֶהֱנֵית מִזֶּה, כִּי הִיא חָזְרָה וְאָמְרָה בְּלִי הֶרֶף: ״אוּף, אֲנִי לֹא מַאֲמִינָה!״ וְגַם ״לַעֲזָאזֵל עִם זֶה!״
״הַיי, אִמָּא,״ אָמְרָה בִּין לְתוֹךְ הַסֶּדֶק שֶׁבֵּין הַשֻּׁלְחָן לַקִּיר.
״אָה. הַיי,״ אָמְרָה אִמָּא שֶׁלָּהּ. ״תַּחְזִיקִי רֶגַע אֶת חוּט הַחַשְׁמַל הַזֶּה, טוֹב?״ הִיא תָּחֲבָה כֶּבֶל שָׁחֹר לְמַעְלָה דֶּרֶךְ הַסֶּדֶק.
בִּין לֹא לָקְחָה אוֹתוֹ. ״רַק אִם תְּשַׁלְּמִי לִי.״
״מָה?״
״רַק אִם תְּשַׁלְּמִי לִי.״
הִשְׂתָּרְרָה דְּמָמָה. וְאָז אִמָּא שֶׁל בִּין הִתְחִילָה לָסֶגֶת הַחוּצָה מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן שֶׁלָּהּ.
עַל בִּין הֵחֵלָּה לְהִשְׁתַּלֵּט תְּחוּשָׁה רָעָה. ״סְלִיחָה,״ אָמְרָה בִּמְהִירוּת. ״אֲנִי אַחְזִיק לָךְ אֶת הַחוּט בְּחִנָּם.״
אֲבָל עַכְשָׁו אִמָּא שֶׁלָּהּ כְּבָר יָצְאָה לְגַמְרֵי מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן. עַכְשָׁו הִיא עָמְדָה עַל רַגְלֶיהָ. עַכְשָׁו עֵינֶיהָ יָרוּ בְּרָקִים. ״שָׁמַעְתִּי אוֹתָךְ אוֹמֶרֶת שֶׁתַּעַזְרִי לִי רַק אִם אֲנִי אֲשַׁלֵּם לָךְ?״ שָׁאֲלָה.
״זֶה הָיָה בִּצְחוֹק,״ אָמְרָה בִּין. ״סְתָם צָחַקְתִּי. חָה.״
אִמָּא שֶׁלָּהּ עֲדַיִן נָעֲצָה בָּהּ מַבָּט רוֹשֵׁף. ״מָה אַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי חוֹשֶׁבֶת, בִּין?״
בִּין נֶאֶנְחָה. ״אֲנִי חוֹשֶׁבֶת שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁאֲנִי קוֹץ בַּתַּחַת.״
״נָכוֹן מְאוֹד. אָז מָה לְדַעְתֵּךְ כְּדַאי לָךְ לַעֲשׂוֹת?״
בִּין חָשְׁבָה. ״לֶאֱכֹל רַק לֶחֶם וּמַיִם בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ?״
״נַסִּי שׁוּב,״ אָמְרָה אִמָּא שֶׁלָּהּ.
״לָתֵת לָךְ וּלְאַבָּא וּלְנֶנְסִי נְשִׁיקָה גְּדוֹלָה וּרְטֻבָּה?״
אִמָּא שֶׁלָּהּ הִשְׁתַּעֲלָה. ״אוּלַי יוֹתֵר מְאֻחָר. נַסִּי שׁוּב.״
״לָלֶכֶת לְשַׂחֵק בַּחוּץ?״
״קָלַעְתְּ בּוּל.״