פרק ראשון: א
פָּגַשְׁתִּי אֶת הָעוֹלָם
בִּנְקֻדַּת חִיצוֹן אֲשֶׁר מִנֹּכַח
צִיר
מָה חשֶׁךְ
הֶחָלָל
לֹא חשֶׁךְ הֶחָלָל
אוּלַי כִּילָדִים
שֶׁהֻפְקְרוּ לִיעָרִים
לִגְדֹל בֵּין טַלְפֵי
זְאֵב, בְּמַלְתָּעוֹת
וּמַגָּע אוֹ קוֹל הֵשִׁיב
לָהֶם, מִקֵּץ שָׁנִים,
אֱנוֹשִׁיּוּת
(אָבְדָן הַמִּתְעַצֵּב בְּרֶגַע
לְתַבְנִית שֶׁל הַכָּרָה)
כֵּן
אוּלַי אוֹתוֹ הָרֶגַע
(כְּלוֹמַר כְּמוֹתוֹ
הָיָה)
וְהָעוֹלָם אָמַר, הִכָּנֵס
הָעוֹלָם אָמַר, שְׂדוֹת תְּעוּפָה, מְסִלּוֹת
מַתֶּכֶת וְחַשְׁמַל
אָמַרְתִּי, לֹא
אָמַרְתִּי —
לֹא.
וְהָעוֹלָם אָמַר, כְּרַע בֶּרֶךְ
הָעוֹלָם אָמַר, סֶקְס!
אָמַרְתִּי, לֹא
לֹא.
וְהָעוֹלָם אָמַר, שַׁן אֶת יֵינִי
הָעוֹלָם אָמַר, עָרִים
גְּדוֹלוֹת וּבְצוּרוֹת.
אָמַרְתִּי, לֹא
אָמַרְתִּי — לָא.
הָעוֹלָם אָמַר, סוּפֶּרְפּוֹזִיצְיָה, גֶּבֶר, חָכְמַת
הַיְּשִׁישׁוּת,
אֶהְיֶה אֲנִי
הַדֶּלֶת, אֶהְיֶה הַהִמָּצְאוּת.
אָמַרְתִּי, לֹא
בִּנְקֻדַּת חִיצוֹן בְּטֶרֶם
צִיר, אָמַרְתִּי
לֹא
לֹא
הָנַח לִי
וְהָעוֹלָם אָמַר, תִּרְאֶה מָה זֶה
בְּאֶמְצַע הַדִּבּוּר, כַּמָּה
מִמְּךָ כְּבָר יֵשׁ לִי, כַּמָּה
מִמְּךָ כְּבָר
פֹּה.