לצלוח את המאה / נגיעות

לצלוח את המאה

נטילת רשות

נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, לֹא רַק לְמַעַן

הָאִישׁ הַזָּר הַזֶּה בַּחֲלוֹמִי, כִּי גַּם לְמַעַן

כָּל הַחֲמַרְמַר הַזֶּה הַשּׂוֹרֵט

גַּנִּים לַאדוֹנִי

הָעוֹר הַצְּנִים־הַצְּלִיף הַזֶּה,

וְהַצָּמָא הַזֶּה שֶׁלֹּא יִמָּלֵא

לַעֲשׂוֹת כִּכְלִי חֵמָר, מִלִּים בְּטִיט,

חַלְּצֵנִי אֲדוֹנִי מִן הַמִּלִּים מִן הַחֵמָר, לִהְיוֹת

גִּצִּים לְגוּף שֶׁעוֹד הָעוֹר עָלָיו

קָשֶׁה.

I אש
 

מִי שֶׁלֹּא קָפָא בְּאֶמְצַע הַלַּיְלָה עִם צְעָקָה בַּעֲצָמָיו

מִי שֶׁלֹּא הֵקִיץ וְהַקֵּץ מֻנָּח קִיר קַר עַל פָּנָיו

א.

לְהַגִּיעַ עַד גִּיל שְׁלוֹשִׁים בְּלִי מוֹסָד לְחוֹלֵי רוּחַ

זֶה הֶשֵּׂג מַרְשִׁים

עַד אַרְבָּעִים זֶה עַל־טִבְעִי

וְהִנֵּה אֲנִי בֶּן חֲמִשִּׁים

נוֹשֵׂא הָעוֹר הַיָּפֶה כְּמוֹ כְּתֹנֶת

מְשֻׁגָּעִים, צַח יְפֵה־עֵינַיִם

בַּסֵּתֶר לְהַשְׁחִית.

מַרְנִין

לַעֲבֹר סוֹפְסוֹף אֶל חוּג הָרְצִינוּת

בְּזָוִית נְכוֹנָה.

אֶת כָּל הָאֲרָצוֹת הֵן כְּבָר סִיַּרְתִּי

אֶת הָעֲרָווֹת

אֶת הַמַּיִם הַכְּחֻלִּים

אֶת הָאֲנָשִׁים הַיָּפִים

אֶת הַשִּׁירִים הַיָּפִים

אֶת הַיּוֹנִים הַשְּׁמֵנוֹת

אֶת הַבְּדִידוּת הַשְּׁמֵנָה

עִם סֵפֶל קָפֶה וּמוּסִיקָה שֶׁל בָּאךְ

לִבִּי

לְאֵיל בָּר לִטְרֹף אוֹתוֹ טְרֵפָה

לִטְרוּפֵי לִבִּי

לַאֲחוֹתִי —

כִּי עֵת דּוֹדִים

כִּי עֵת דּוֹדִים

הֲלֹא

חַכְמֵי הַזְּמָן אוֹכְלִים אֶת הַזְּמָן

לַאֲרוּחַת בֹּקֶר

וְהִנֵּה כְּבָר עֶרֶב

אֶת הַמָּוֶת הֵם מוֹשִׁיבִים עַל כִּסֵּא

יָבֵשׁ מִתּוֹלָעִים.

שַׁבֵּחַ אֶת הָעֵץ כִּי הוּא יָבֵשׁ לָאֵשׁ.

מְנֵה הַנִּיצוֹצוֹת וּלְמַד חָכְמַת הַזְּמָן חָכְמַת הַמָּוֶת

בֵּין הָאֲרוּחוֹת

הַמָּוֶת, כִּפְנֵי תִּינוֹק,

מַסְמִיק כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ בִּזְכוּכִית

כְּשֶׁאֵינֶנּוּ פֹּה

אֲבָל הוּא פֹּה

בְּלִי בּוּשָׁה טוֹעֵם מִכָּל דָּבָר

כְּמוֹ עֲקֶרֶת בַּיִת מְנֻסָּה.

אִם לֹא הוּא אָמַרְתִּי זֶה אֲנִי

מֵסֵב אֶל שֻׁלְחָנִי

קוֹנוֹסֶר מֻפְלָא לְעִנְיְנֵי בָּשָׂר

וּמֶלַח עֲצָמוֹת.

אַחַר־כָּךְ —

זֶה הַקָּטָן גָּדוֹל יִהְיֶה יַשְׂכִּיל יַעֲלֶה בָּשָׂר

וְעוֹר

תְּמוּנָה בֵּיתִית

קְלוּעֵי אֶצְבָּעוֹת, רְעוּלֵי־עוֹר־פָּנִים מִתַּחַת לַכֻּתֹּנֶת

קִנִּים

בֵּיצֵי דְּגִירָה לְעוֹפוֹת הַבֹּקֶר.

שׁוּב אֲנִי מַגִּיעַ לָזֶה

תָּאֵר לְךָ פֶּרַח מֵעוֹר הֶחָזֶה

אַתָּה הָרוֹאֶה.

אֲנִי הוֹלֵךְ וְצוֹלֵעַ. אֲנַרְכִיסְט וּמֶלֶךְ.

רִיצַ'רְד הַשְּׁלִישִׁי, קַסְקֶט בִּמְקוֹם כֶּתֶר

כּוֹבֵשׁ אֲהוּבָתוֹ עַל קִבְרוֹ שֶׁל אָבִיהָ.

עַל גְּזוּזְטְרָה בְּדֶרֶךְ תַּלְפִּיּוֹת הִיא עוֹמְדָה, יַלְדָּה וּבַת־מֶלֶךְ,

רַגְלֶיהָ בְּגַרְבַּיִם

קְצָרִים. בַּת־שְׂחוֹק מַפְשִׁילָה אֶת שְׂפָתֶיהָ

מִשְׁעוֹל רַךְ בָּשׂוּם מִשִּׁיר הַשִּׁירִים מְרֻבָּץ מַחֲטֵי אֹרֶן.

הֶהָיְתָה זוֹ הַכְתָּרָה? נְזִירוֹת (אוֹ מַלְאָכִים) בִּשְׁבִיסִים לְבָנִים

חָגוּ מֵעָלֵינוּ. תֹּף מִרְיָם צִלְצֵל בְּסָמוּךְ, זִמְזוּם צִרְעָה, קוֹל הַמּוּאַזִּין,

הַשֶּׁמֶן נִגַּר מִקְצוֹת אֶצְבְּעוֹתֵינוּ וְאַנְטוֹן (הֶהָיָה זֶה שְׁמוֹ?) הַשֵּׁיגֶץ הַיָּפֶה

מֵרְחוֹב הַחַבָּשִׁים

נִגֵּן לָנוּ שִׁירִים רוּסִיִּים בְּמַפּוּחִית וַאֲנִי אָמַרְתִּי כְּמוֹ טִפֵּשׁ

הַכִּנּוֹר הַיְּהוּדִי.

אֶת הַצְּרָצַר לֹא שָׁמַעְנוּ. הַמָּוֶת, כְּמוֹ הָעֵשֶׂב, צוֹמֵחַ לְאִטּוֹ.

שָׁם עַל הָאֶבֶן בְּדֶרֶךְ תַּלְפִּיּוֹת הָיְתָה לִי יַלְדָּה לְאִשָּׁה

וַאֲרִיג עַכְבִישִׁים קֵיצִי דִּגְדֵּג אֶת פָּנֵינוּ כְּהִינוּמַת מַלְכוּת.

כָּאַבְנוּ גַּם שָׂמַחְנוּ. שִׁכּוֹרִים לֹא הָיִינוּ, מְאֻשָּׁרִים בְּמִדָּה.

וְהַיְצִיאָה (הִיא לֹא הִפְתִּיעָה אוֹתָנוּ) בַּסּוֹף, אֵיךְ אֶפְשָׁר אַחֶרֶת, הָרֹעַ

הָרֹק הַיָּרֹק נָטַף מִן הַמַּפּוּחִית כְּשֶׁגָּוַע לְעֵינֵינוּ.

כָּל בֹּקֶר מֵחָדָשׁ אֲנִי חוֹלֵץ רַגְלַי

מֵעַנְפֵי שָׁרָךְ, עֵינַי מִשְּׁנַת חֲפַרְפָּרוֹת,

מְנַסֶּה אֶת הָרִצְפָּה לְבִרְכַּי

אֶת עוֹרִי בֵּין שִׁנַּי

מִזְמוֹר בִּבְשָׂרִי

לְהַחֲנִיק.

לִהְיוֹת מַפְתֵּחַ קָרוּשׁ בְּחוֹר מַנְעוּל.

כְּפוֹר אִישׁ הָאַחֲרִית.