שבת המלכה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שבת המלכה

שבת המלכה

5 כוכבים (2 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: שערי זהר
  • תאריך הוצאה: 2023
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 123 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 51 דק'

תקציר

מתנה טובה שבת המלכה. ערכה, צביונה וחשיבותה, מעלותיה וסגולותיה, זוכים ועולים בקונטרס זה בהטעמה ובלשון קלה וברורה, עדי ישיג כל קורא את הזכות בזכירתה ושמירתה. 

ולצידי האגדה השכיל המחבר להעלות ראשי פרקים וכללים נכבדים בדבר הלכה שהם אב ותולדה. 

גם נמצא בחתימה כיצד תיכון דרך התשובה, שעל ידה נזכה בקרוב לגאולה בזכות שבת המלכה. 

הספר הוא תמלול שיעור תורה בנושא "שבת המלכה" מאת הרב הגאון יצחק כהן שליט״א, עורך ומגיה ומגיד שיעור ותיק במערכת ״מתוק מדבש״. רשת שיעורי תורה ללימוד הזוהר הקדוש עם פירוש מתוק מדבש.

פרק ראשון

מבוא

ספר הזוהר הקדוש — שווה לכל נפש.

קטן וגדול מוצאים בו מרפא לנפש.

אורו של רשב״י הקדוש

ותורתו המבוארת על ידי הצדיק

רבי דניאל בעל מתוק מדבש זצ״ל

עובדו ושובצו בפנינים מחכימים

המושכים את הלב מתוך פרדס התורה

והוצאו לאור בפרסום של

למעלה מ־1,200 הרצאות

מפי תלמידו של בעל מתוק מדבש

הרב יצחק כהן.

***

רעיון שקרם גידים ועולה עתה בדפוס

הוא תמלול ההרצאות בשפה חופשית

שמפורסמים בהדפסה ובדיגיטלי.

***

הרב יצחק כהן

לא מפרסם באופן אישי שום דבר ברשת,

לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק,

לא ביוטיוב וכיוצא בזה.

***

כל המפורסם הנ"ל

הוא על ידי יהודים יקרים וביוזמתם שלהם

אבל לא על ידו ולא בתמיכתו שכך יעשה לכתחילה.

***

תבוא הברכה על המפרסמים הנכבדים בדיעבד

ואשרי למי שיזכה ויעשה לכתחילה כרצון הרב

להגיע לשיעורי התורה ולהשתתף בהם בפועל

ויזכה לבאר מים חיים ממקור ראשון.

בס"ד

הקדמה

היום נעסוק בזוהר הקדוש עם ביאור מתוק מדבש, מתוך קונטרס שבת המלכה.

השיעור שלנו בענייני קדושת ומעלת השבת והסגולות שלה, ובעיקר הלכות שבת — מה מותר ומה אסור?

זכינו ולימדנו בעבר, שיעורים רבים בענייני השבת:

  • קדושת המחשבה והכנה לשבת (מס' 26),
  • שניים מקרא ואחד תרגום (מס' 73),
  • שבת קודש (מס' 159),
  • בגדי שבת (מס' 161),
  • נרות שבת (מס' 162),
  • קבלת שבת (מס' 163),
  • שיר השירים (מס' 167),
  • דיבור בשבת (מס' 192),
  • שמירת שבת (מס' 197),
  • קידוש של שבת (מס' 217),
  • כוס של קידוש (מס' 218),
  • עונג שבת (מס' 250),
  • נועם שבת (מס' 400),
  • אוצר המעשיות ד', מעשיות לשבת (מס' 420),
  • סגולת השבת (מס' 444),
  • שבת הגדול (מס' 486),
  • סוד אור השבת (מס' 553),
  • הכנה לשבת (מס' 634),
  • שבת כלה (מס' 811),
  • סעודת מלווה מלכה (מס' 78) ועוד ועוד.

ועם כל זאת, שראיתי ולימדתי בנושא השבת, ראיתי צורך עוד להוסיף, ואספר למה ומפני מה?

ראשית, תודה לבורא עולם וברוך השם, שמכל השיעורים הקודמים בענייני השבת, יהודים רבים התחזקו ושומרים את השבת יותר. אני מודה לקדוש־ברוך־הוא על החלק שנתן לי בזה. "הוֹדוּ להו"ה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

אלה ששמרו שבת — שומרים יותר. וגם אלה שלצערנו לא היו מודעים לשמירת שבת — התחילו לשמור שבת כראוי, ברוך השם. אשריהם ואשרי חלקם!

אבל עם כל זאת, עדיין לא נרגעתי מכיוון שאני חושש שעדיין לא יצאתי ידי חובה. כי אלה שכבר שומרים שבת מבינינו, אם הם לא לומדים וחוזרים על הלכות שבת, קרוב לוודאי שהם מחללים את השבת.

וכדברי רבינו הפרי מגדים בספרו: יהיה מי שיהיה, אם לא חוזר ומשנן הלכות שבת, קרוב לוודאי שהוא מחלל שבת.

לדוגמה: ניפוח בלון. עושים לילדים מסיבת יום הולדת, משחקים בבלון ומבקשים ממך לנפח בלון בשבת.

אם זה ניפוח ראשון — זה חילול שבת. יש מתירים מניפוח שני ומעלה, אבל ניפוח ראשון מכשיר אותו להיות כלי, להיות בלון. וזה כבר חילול שבת.

וגם ניפוח שני, אם עושים קשר — יש כאן אב מלאכה של קושר, וזה גם חילול שבת.

רק אם סוגרים אותו עם איזה פקק, רק אז יהיה מותר מניפוח שני. וזאת רק דוגמה אחת מיני רבות שאפרט בהמשך.

גם אנחנו ששומרים שבת, אם אנו לא חוזרים על ההלכות, לצערנו, אנו עתידים להיכשל. לכן זה הביא אותי לעסוק בשיעור בנושא הלכות שבת.

אבל גם מכאיב לי מאוד, שבחלק מהשיעורים שאני מוסר בארץ הקודש, ישנם עדיין יהודים יקרים שאינם שומרים שבת, למרות שיושבים אצלי בשיעורים קרוב לחמש שנים ויותר. אני כבר לא יכול לסבול את זה וכואב לי על כך מאוד מאוד.

נכון שהם התחילו לשמור טהרת המשפחה ומניחים תפילין ומתחזקים, אבל עדיין לא שומרים שבת.

זה כמו סכין גילוח אצלי בלב וזה מכאיב לי מאוד. כואב לי על עצמי וכואב לי עליהם. אני אף פעם לא פוגע ביהודי שיושב אצלי בשיעורי תורה ואומר לו: "למה אתה לא שומר שבת?" תמיד ניסיתי ללטף ולחבק, אבל יש דין ויש דיין.

כותב רבינו החפץ חיים: הרב צריך לדעת שחילול שבת במקומו, נוגע אליו כמו המחלל שבת. כאילו הוא חילל שבת. למה?

כי זה יותר מוודאות שהרב ומחלל השבת יגיעו לעולם האמת, ואז המזיקים יוליכו את זה שחילל שבת לגיהנם.

ומחלל השבת יגיד שם: "מה אתם רוצים ממני, יש פה את הרב והוא אף פעם לא דחק אותי לשמור שבת. התפללתי אצלו, באתי לשיעורי תורה, סיפר לי סיפורים ואגדות וכו', אבל לא דחק אותי לשמור שבת. ולכן מה אתם רוצים ממני לגיהנם? קחו את הרב לגיהנם."

אבל אם תבוא ותגיד: אולי אותו אדם שהיה תלמיד שלך, ייכבד אותך בעולם העליון ולא יפגע בך, ולא יגיד להם: "קחו את הרב לגיהנם כי הוא לא אמר לי."

אומר רבינו החפץ חיים: טעות בידך, בוא ותראה גוף ונשמה של האדם, כמה הם קרובים. גוף של אדם, נשמה של אדם אחד הם.

אבל כשאדם נפטר מהעולם, הגוף מאשים את הנשמה, והנשמה מאשימה את הגוף. אפילו ועם כל זאת ששניהם היו הכי קרובים, אחד מאשים את השני.

על אחת כמה וכמה, תדע לך שאותו תלמיד לעתיד לבוא, יבוא ויתבע את הרב שלו לבית דין של מעלה ויאמר שם: "הרב הזה לא דיבר איתי על הלכות שבת, ולא דיבר איתי על החומרה של הדבר."

לכן אני פוחד על עצמי ומשתדל לשמור שבת, ומעורר יהודים לשמור שבת. ואם אני לא אעורר ואחזור לעורר, ידונו אותי. וגם אני פוחד וחושש מאוד על היהודי עצמו.

מספרים על רבינו החפץ חיים:

פעם בא רבינו החפץ חיים לישיבה כלשהי והתרים את הקהל באיזו אסיפה.

בא עשיר אחד ונתן לו סכום הגון ביד.

רבינו החפץ חיים לקח את הכסף, תפס לעשיר את היד והתחיל להוריד דמעות ובכה.

הסתכל העשיר על הרב ואמר לו: "כבוד הרב, אולי הסכום לא מספיק וצריך להוסיף עוד משהו?"

הרב המשיך לבכות ודמעותיו החמות זלגו על ידו של העשיר בעודו מחזיק לו את היד.

אמר לו העשיר: "כבוד הרב, מה יש לך?"

השיב לו רבינו החפץ חיים: "אני אומר לך מה יש לי, אם תרצה באמת להבין מה כואב לי.

תדע לך, אני רואה שאתה בעל צדקה עצום וגומל חסדים גדול, אבל אני יודע שבתי העסק שלך פתוחים בשבת ואתה נהנה משכר שבת.

ברור לי שהידיים האלה שנותנות כרגע צדקה, הידיים האלה שאני לוחץ כרגע, עתידות להיכנס לגיהנם ולהישרף.

על זה אני בוכה. איך ייתכן שיהודי כמוך שמשתדל אחר הצדקה ועם לב טוב כזה, עתיד להישרף בגיהנם.

כואב לי עליך וכואב לי על עצמי. כואב לי על אדם שעדיין לא הולך בדרך של שמירת שבת כראוי."

לכן לאור המסקנה הזאת, החלטתי לשוב ולעורר בספר זה על שמירת שבת המלכה. מלכה לכל ששת ימי החול.

הרי אנחנו אומרים: "שבת היא מקור הברכה". מתוך השבת יש ברכה לכל ששת ימי החול, וכל השבוע כולו ניזון מיום השבת.

השיעור מחולק לשני חלקים:

  • חלק ראשון: אגדות במעלת השבת, בסגולות השבת ובכבוד השבת.
  • חלק שני: ענייני הלכות שבת, איזה מלאכות אסורות, מה הם הכללים, מה אסור ומה מותר? אבות מלאכות, תולדות מלאכות ודוגמאות רבות.

עוד על הספר

  • הוצאה: שערי זהר
  • תאריך הוצאה: 2023
  • קטגוריה: יהדות
  • מספר עמודים: 123 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: שעה ו 51 דק'
שבת המלכה הרב יצחק כהן

מבוא

ספר הזוהר הקדוש — שווה לכל נפש.

קטן וגדול מוצאים בו מרפא לנפש.

אורו של רשב״י הקדוש

ותורתו המבוארת על ידי הצדיק

רבי דניאל בעל מתוק מדבש זצ״ל

עובדו ושובצו בפנינים מחכימים

המושכים את הלב מתוך פרדס התורה

והוצאו לאור בפרסום של

למעלה מ־1,200 הרצאות

מפי תלמידו של בעל מתוק מדבש

הרב יצחק כהן.

***

רעיון שקרם גידים ועולה עתה בדפוס

הוא תמלול ההרצאות בשפה חופשית

שמפורסמים בהדפסה ובדיגיטלי.

***

הרב יצחק כהן

לא מפרסם באופן אישי שום דבר ברשת,

לא בוואטסאפ, לא בפייסבוק,

לא ביוטיוב וכיוצא בזה.

***

כל המפורסם הנ"ל

הוא על ידי יהודים יקרים וביוזמתם שלהם

אבל לא על ידו ולא בתמיכתו שכך יעשה לכתחילה.

***

תבוא הברכה על המפרסמים הנכבדים בדיעבד

ואשרי למי שיזכה ויעשה לכתחילה כרצון הרב

להגיע לשיעורי התורה ולהשתתף בהם בפועל

ויזכה לבאר מים חיים ממקור ראשון.

בס"ד

הקדמה

היום נעסוק בזוהר הקדוש עם ביאור מתוק מדבש, מתוך קונטרס שבת המלכה.

השיעור שלנו בענייני קדושת ומעלת השבת והסגולות שלה, ובעיקר הלכות שבת — מה מותר ומה אסור?

זכינו ולימדנו בעבר, שיעורים רבים בענייני השבת:

  • קדושת המחשבה והכנה לשבת (מס' 26),
  • שניים מקרא ואחד תרגום (מס' 73),
  • שבת קודש (מס' 159),
  • בגדי שבת (מס' 161),
  • נרות שבת (מס' 162),
  • קבלת שבת (מס' 163),
  • שיר השירים (מס' 167),
  • דיבור בשבת (מס' 192),
  • שמירת שבת (מס' 197),
  • קידוש של שבת (מס' 217),
  • כוס של קידוש (מס' 218),
  • עונג שבת (מס' 250),
  • נועם שבת (מס' 400),
  • אוצר המעשיות ד', מעשיות לשבת (מס' 420),
  • סגולת השבת (מס' 444),
  • שבת הגדול (מס' 486),
  • סוד אור השבת (מס' 553),
  • הכנה לשבת (מס' 634),
  • שבת כלה (מס' 811),
  • סעודת מלווה מלכה (מס' 78) ועוד ועוד.

ועם כל זאת, שראיתי ולימדתי בנושא השבת, ראיתי צורך עוד להוסיף, ואספר למה ומפני מה?

ראשית, תודה לבורא עולם וברוך השם, שמכל השיעורים הקודמים בענייני השבת, יהודים רבים התחזקו ושומרים את השבת יותר. אני מודה לקדוש־ברוך־הוא על החלק שנתן לי בזה. "הוֹדוּ להו"ה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ".

אלה ששמרו שבת — שומרים יותר. וגם אלה שלצערנו לא היו מודעים לשמירת שבת — התחילו לשמור שבת כראוי, ברוך השם. אשריהם ואשרי חלקם!

אבל עם כל זאת, עדיין לא נרגעתי מכיוון שאני חושש שעדיין לא יצאתי ידי חובה. כי אלה שכבר שומרים שבת מבינינו, אם הם לא לומדים וחוזרים על הלכות שבת, קרוב לוודאי שהם מחללים את השבת.

וכדברי רבינו הפרי מגדים בספרו: יהיה מי שיהיה, אם לא חוזר ומשנן הלכות שבת, קרוב לוודאי שהוא מחלל שבת.

לדוגמה: ניפוח בלון. עושים לילדים מסיבת יום הולדת, משחקים בבלון ומבקשים ממך לנפח בלון בשבת.

אם זה ניפוח ראשון — זה חילול שבת. יש מתירים מניפוח שני ומעלה, אבל ניפוח ראשון מכשיר אותו להיות כלי, להיות בלון. וזה כבר חילול שבת.

וגם ניפוח שני, אם עושים קשר — יש כאן אב מלאכה של קושר, וזה גם חילול שבת.

רק אם סוגרים אותו עם איזה פקק, רק אז יהיה מותר מניפוח שני. וזאת רק דוגמה אחת מיני רבות שאפרט בהמשך.

גם אנחנו ששומרים שבת, אם אנו לא חוזרים על ההלכות, לצערנו, אנו עתידים להיכשל. לכן זה הביא אותי לעסוק בשיעור בנושא הלכות שבת.

אבל גם מכאיב לי מאוד, שבחלק מהשיעורים שאני מוסר בארץ הקודש, ישנם עדיין יהודים יקרים שאינם שומרים שבת, למרות שיושבים אצלי בשיעורים קרוב לחמש שנים ויותר. אני כבר לא יכול לסבול את זה וכואב לי על כך מאוד מאוד.

נכון שהם התחילו לשמור טהרת המשפחה ומניחים תפילין ומתחזקים, אבל עדיין לא שומרים שבת.

זה כמו סכין גילוח אצלי בלב וזה מכאיב לי מאוד. כואב לי על עצמי וכואב לי עליהם. אני אף פעם לא פוגע ביהודי שיושב אצלי בשיעורי תורה ואומר לו: "למה אתה לא שומר שבת?" תמיד ניסיתי ללטף ולחבק, אבל יש דין ויש דיין.

כותב רבינו החפץ חיים: הרב צריך לדעת שחילול שבת במקומו, נוגע אליו כמו המחלל שבת. כאילו הוא חילל שבת. למה?

כי זה יותר מוודאות שהרב ומחלל השבת יגיעו לעולם האמת, ואז המזיקים יוליכו את זה שחילל שבת לגיהנם.

ומחלל השבת יגיד שם: "מה אתם רוצים ממני, יש פה את הרב והוא אף פעם לא דחק אותי לשמור שבת. התפללתי אצלו, באתי לשיעורי תורה, סיפר לי סיפורים ואגדות וכו', אבל לא דחק אותי לשמור שבת. ולכן מה אתם רוצים ממני לגיהנם? קחו את הרב לגיהנם."

אבל אם תבוא ותגיד: אולי אותו אדם שהיה תלמיד שלך, ייכבד אותך בעולם העליון ולא יפגע בך, ולא יגיד להם: "קחו את הרב לגיהנם כי הוא לא אמר לי."

אומר רבינו החפץ חיים: טעות בידך, בוא ותראה גוף ונשמה של האדם, כמה הם קרובים. גוף של אדם, נשמה של אדם אחד הם.

אבל כשאדם נפטר מהעולם, הגוף מאשים את הנשמה, והנשמה מאשימה את הגוף. אפילו ועם כל זאת ששניהם היו הכי קרובים, אחד מאשים את השני.

על אחת כמה וכמה, תדע לך שאותו תלמיד לעתיד לבוא, יבוא ויתבע את הרב שלו לבית דין של מעלה ויאמר שם: "הרב הזה לא דיבר איתי על הלכות שבת, ולא דיבר איתי על החומרה של הדבר."

לכן אני פוחד על עצמי ומשתדל לשמור שבת, ומעורר יהודים לשמור שבת. ואם אני לא אעורר ואחזור לעורר, ידונו אותי. וגם אני פוחד וחושש מאוד על היהודי עצמו.

מספרים על רבינו החפץ חיים:

פעם בא רבינו החפץ חיים לישיבה כלשהי והתרים את הקהל באיזו אסיפה.

בא עשיר אחד ונתן לו סכום הגון ביד.

רבינו החפץ חיים לקח את הכסף, תפס לעשיר את היד והתחיל להוריד דמעות ובכה.

הסתכל העשיר על הרב ואמר לו: "כבוד הרב, אולי הסכום לא מספיק וצריך להוסיף עוד משהו?"

הרב המשיך לבכות ודמעותיו החמות זלגו על ידו של העשיר בעודו מחזיק לו את היד.

אמר לו העשיר: "כבוד הרב, מה יש לך?"

השיב לו רבינו החפץ חיים: "אני אומר לך מה יש לי, אם תרצה באמת להבין מה כואב לי.

תדע לך, אני רואה שאתה בעל צדקה עצום וגומל חסדים גדול, אבל אני יודע שבתי העסק שלך פתוחים בשבת ואתה נהנה משכר שבת.

ברור לי שהידיים האלה שנותנות כרגע צדקה, הידיים האלה שאני לוחץ כרגע, עתידות להיכנס לגיהנם ולהישרף.

על זה אני בוכה. איך ייתכן שיהודי כמוך שמשתדל אחר הצדקה ועם לב טוב כזה, עתיד להישרף בגיהנם.

כואב לי עליך וכואב לי על עצמי. כואב לי על אדם שעדיין לא הולך בדרך של שמירת שבת כראוי."

לכן לאור המסקנה הזאת, החלטתי לשוב ולעורר בספר זה על שמירת שבת המלכה. מלכה לכל ששת ימי החול.

הרי אנחנו אומרים: "שבת היא מקור הברכה". מתוך השבת יש ברכה לכל ששת ימי החול, וכל השבוע כולו ניזון מיום השבת.

השיעור מחולק לשני חלקים:

  • חלק ראשון: אגדות במעלת השבת, בסגולות השבת ובכבוד השבת.
  • חלק שני: ענייני הלכות שבת, איזה מלאכות אסורות, מה הם הכללים, מה אסור ומה מותר? אבות מלאכות, תולדות מלאכות ודוגמאות רבות.