פרק ראשון:
הָיֹה הָיָה אַרְנַב קְטִיפָה. בַּהַתְחָלָה הוּא הָיָה מַרְהִיב בְּיוֹתֵר. שָׁמֵן וְתָפוּחַ, כְּפִי שֶׁאַרְנָב צָרִיךְ לִהְיוֹת. עִם פַּרְוָה מְנֻמֶּרֶת בְּחוּם וְלָבָן, שָׂפָם שֶׁל מַמָּשׁ מִחוּטִים וְאָזְנַיִם מְרֻפָּדוֹת בְּבַד אַטְלָס וָרֹד. בְּבֹקֶר חַג הַמּוֹלָד, כְּשֶׁהוּא יָשַׁב לוֹ בְּתוֹךְ גֶּרֶב הַמַּתָּנוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד וּבֵין כַּפּוֹתָיו עֲנַף עֵץ אֶדֶר, הָיָה זֶה מַרְאֶה רַב קֶסֶם.
הָיוּ עוֹד דְּבָרִים בַּגֶּרֶב: אֱגוֹזִים וְתַפּוּזִים וְקַטַּר צַעֲצוּעַ וּשְׁקֵדֵי שׁוֹקוֹלָד וְעַכְבָּר שֶׁמֻּפְעָל בִּקְפִיץ, אֲבָל הָאַרְנָב בָּלַט בְּקִסְמוֹ. הַיֶּלֶד אָהַב אוֹתוֹ לְמֶשֶׁךְ שְׁעָתַיִם, וְאָז הִגִּיעוּ דּוֹדִים וְדוֹדוֹת לַאֲרוּחַת עֶרֶב וְנִשְׁמְעוּ רִשְׁרוּשִׁים רָמִים שֶׁל נְיָרוֹת אֲרִיזָה וְקֻפְסָאוֹת נִפְתָּחוֹת, וּבַהֲמֻלָּה הַנִּרְגֶּשֶׁת שֶׁעוֹרְרוּ הַמַּתָּנוֹת הַחֲדָשׁוֹת נִשְׁכַּח אַרְנַב הַקְּטִיפָה.