
פֶּרֶק רִאשׁוֹן
יָמִים שְׂמֵחִים
הָיֹה הָיָה יֶלֶד וּשְׁמוֹ עֻזִּי. הָיוּ לוֹ שִׁנַּיִם בַּפֶּה, כְּמוֹ לְכֻלָּנוּ. אֲבָל בְּאַחַת מֵהַשִּׁנַּיִם הָיָה לְעֻזִּי חֹר, וּבוֹ גָּרוּ בַּרְנָשִׁים וּשְׁמָם קַרְיוּס וּבַּקְטוּס.
אַתֶּם בְּוַדַּאי חוֹשְׁבִים שֶׁאֵלֶּה שֵׁמוֹת מְיֻחָדִים בְּמִינָם. וּבְכֵן, הָיוּ אֵלֶּה גַּם בַּרְנָשִׁים מְיֻחָדִים בְּמִינָם. הֵם הָיוּ קְטַנְטַנִּים כָּל כָּךְ, עַד שֶׁהָיָה אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָם רַק דֶּרֶךְ זְכוּכִית מַגְדֶּלֶת חֲזָקָה מְאוֹד.
אֶחָד מֵהֶם הָיָה שְׁחֹר שֵׂעָר וְאֶחָד אֲדֹם שֵׂעָר, וּשְׁנֵיהֶם הִתְפַּרְנְסוּ מִמַּמְתַּקִּים וְקִנּוּחִים - וְקִבְּלוּ הַרְבֵּה מֵהֶם! הֵם שָׁרוּ וְזִמְּרוּ, וּכְשֶׁלֹּא יָשְׁנוּ וְלֹא אָכְלוּ, הִכּוּ וְדָפְקוּ בַּשִּׁנַּיִם כְּדֵי לְהַגְדִּיל אֶת בֵּיתָם וְלַעֲשׁוֹת אוֹתוֹ מְרֻוָּח וְיָפֶה.

יוֹם אֶחָד חָשַׁב אֶחָד מֵהֶם שֶׁהֵם עָבְדוּ מַסְפִּיק. "קַרְיוּס," אָמַר, "עַד עַכְשָׁו דָּפַקְנוּ וְהִכִּינוּ, הִכִּינוּ וְדָפַקְנוּ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּנוּ כְּבָר גָּדוֹל לְמַדַּי."
קַרְיוּס לֹא הִסְכִּים לִדְבָרָיו. "עָלֵינוּ לְהַגְדִּיל אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר," אָמַר.
יוֹם אֶחָד חָשַׁב אֶחָד מֵהֶם שֶׁהֵם עָבְדוּ מַסְפִּיק. "קַרְיוּס," אָמַר, "עַד עַכְשָׁו דָּפַקְנוּ וְהִכִּינוּ, הִכִּינוּ וְדָפַקְנוּ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁהַבַּיִת שֶׁלָּנוּ כְּבָר גָּדוֹל לְמַדַּי."
קַרְיוּס לֹא הִסְכִּים לִדְבָרָיו. "עָלֵינוּ לְהַגְדִּיל אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר," אָמַר.

*המשך הפרק בספר המלא*