אצבע הקסם

הַחַוָּה הַסְּמוּכָה לְשֶׁלָּנוּ שַׁיֶּכֶת לְמַר וּגְבֶרֶת גְּרֶג. לְמִשְׁפַּחַת גְּרֶג יֵשׁ שְׁנֵי יְלָדִים, שְׁנֵיהֶם בָּנִים. קוֹרְאִים לָהֶם וִילְיַאם וּפִילִיפּ. לִפְעָמִים אֲנִי הוֹלֶכֶת אֲלֵיהֶם לְשַׂחֵק אִתָּם.

אֲנִי בַּת שְׁמוֹנֶה. גַּם פִילִיפּ בֶּן שְׁמוֹנֶה.

וִילְיַאם גָּדוֹל בְּשָׁלוֹשׁ שָׁנִים. הוּא בֶּן עֶשֶׂר.

מָה?

נוּ, טוֹב.

הוּא בֶּן אַחַת־עֶשְׂרֵה.

בַּשָּׁבוּעַ שֶׁעָבַר קָרָה לְמִשְׁפַּחַת גְּרֶג מַשֶּׁהוּ מוּזָר מְאוֹד. אֶשְׁתַּדֵּל כְּמֵיטַב יְכָלְתִּי לְסַפֵּר לָכֶם מָה קָרָה.

מַר גְּרֶג וּשְׁנֵי בָּנָיו אָהֲבוּ יוֹתֵר מִכָּל דָּבָר אַחֵר — לָצוּד. כָּל שַׁבָּת בַּבֹּקֶר הֵם הָיוּ לוֹקְחִים רוֹבִים וְיוֹצְאִים אֶל הַיַּעַר לְחַפֵּשׂ חַיּוֹת וְצִפּוֹרִים לְצַיִד. אֲפִלּוּ לְפִילִיפּ, שֶׁהוּא רַק בֶּן שְׁמוֹנֶה, הָיָה רוֹבֶה מִשֶּׁלּוֹ.

אֲנִי שׂוֹנֵאת צַיִד. אֲנִי פָּשׁוּט לֹא יְכוֹלָה לִסְבֹּל צַיִד. זֶה לֹא צוֹדֵק בְּעֵינַי שֶׁגְּבָרִים וּנְעָרִים הוֹרְגִים לַהֲנָאָתָם חַיּוֹת. אָז נִסִּיתִי לְהַרְחִיק אֶת וִילְיַאם וְאֶת פִילִיפּ מֵהַצַּיִד. כָּל פַּעַם שֶׁהָלַכְתִּי אֲלֵיהֶם הִתְאַמַּצְתִּי לְשַׁכְנֵעַ אוֹתָם לֹא לָצוּד, אֲבָל הֵם רַק צָחֲקוּ לִי.

אֲפִלּוּ עִם מַר גְּרֶג דִּבַּרְתִּי עַל זֶה פַּעַם, אֲבָל הוּא הִתְעַלֵּם מִמֶּנִּי כְּאִלּוּ לֹא הָיִיתִי שָׁם.

וְאָז, בְּבֹקֶר שַׁבָּת אֶחָד, רָאִיתִי אֶת וִילְיַאם וְאֶת פִילִיפּ יוֹצְאִים עִם אֲבִיהֶם מֵהַיַּעַר כְּשֶׁהֵם גּוֹרְרִים אִתָּם צְבִי צָעִיר מַקְסִים.

זֶה הִכְעִיס אוֹתִי כָּל־כָּךְ שֶׁהִתְחַלְתִּי לִצְעֹק עֲלֵיהֶם.

הַבָּנִים צָחֲקוּ וְעָשׂוּ לִי פַּרְצוּפִים, וּמַר גְּרֶג אָמַר לִי לָלֶכֶת הַבַּיְתָה וּלְהִתְעַסֵּק בָּעִנְיָנִים שֶׁלִּי.

זֶה עָבַר כָּל גְּבוּל!

רָאִיתִי אָדֹם בָּעֵינַיִם.

וְלִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְתִּי לַעֲצֹר אֶת עַצְמִי, עָשִׂיתִי מַשֶּׁהוּ שֶׁלֹּא הִתְכַּוַּנְתִּי לַעֲשׂוֹת.

הִצְבַּעְתִּי עֲלֵיהֶם בְּאֶצְבַּע הַקֶּסֶם!

אֱלֹהִים! אֱלֹהִים! הִצְבַּעְתִּי אֲפִלּוּ לְכִוּוּן גְּבֶרֶת גְּרֶג, שֶׁלֹּא הָיְתָה שָׁם אִתָּם. הִצְבַּעְתִּי עַל כָּל הַמִּשְׁפָּחָה.

בְּמֶשֶׁךְ חֳדָשִׁים אָמַרְתִּי לְעַצְמִי שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אַצְבִּיעַ שׁוּב בְּאֶצְבַּע הַקֶּסֶם — לֹא אַחֲרֵי מָה שֶׁקָּרָה לַמּוֹרָה שֶׁלִּי, גְּבֶרֶת וִינְטֶר.

גְּבֶרֶת וִינְטֶר הַמִּסְכֵּנָה.

יוֹם אֶחָד הִיא לִמְּדָה אוֹתָנוּ לְאַיֵּת — "קוּמִי," אָמְרָה לִי, "וּתְאַיְּתִי חָתוּל."

"קַלֵּי קַלּוּת," אָמַרְתִּי. "חָ־ט־וּ־ל."

"אַתְּ יַלְדָּה קְטַנָּה וְטִּפְּשָׁה!" אָמְרָה גְּבֶרֶת וִינְטֶר.

"אֲנִי לֹא יַלְדָּה קְטַנָּה וְטִּפְּשָׁה!" צָעַקְתִּי. "אֲנִי יַלְדָּה קְטַנָּה וְנֶחְמָדָה!"

"לְכִי לַעֲמֹד בַּפִּנָּה," אָמְרָה גְּבֶרֶת וִינְטֶר.

וְאָז הִתְעַצְבַּנְתִּי וְרָאִיתִי אָדֹם בָּעֵינַיִם וְהִצְבַּעְתִּי בְּכָל הַכֹּחַ עַל גְּבֶרֶת וִינְטֶר בְּאֶצְבַּע הַקֶּסֶם, וְכִמְעַט מִיָּד...

נַחֲשׁוּ מָה!

שָׂפָם שֶׁל חָתוּל הִתְחִיל לִצְמֹחַ לָהּ עַל הַפַּרְצוּף! שְׂעָרוֹת שְׁחֹרוֹת וַאֲרֻכּוֹת, כְּמוֹ שֶׁל חָתוּל אֲבָל אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר. וְהֵן גָּדְלוּ כָּל־כָּךְ מַהֵר! לִפְנֵי שֶׁהִסְפַּקְנוּ לְהָבִין מָה קוֹרֶה הֵן בִּצְבְּצוּ עַד מֵעֵבֶר לְאָזְנַיִם שֶׁלָּהּ!

כַּמּוּבָן שֶׁכָּל הַכִּתָּה פָּרְצָה בִּצְחוֹק פָּרוּעַ, וְאָז גְּבֶרֶת וִינְטֶר אָמְרָה, "אוּלַי תּוֹאִילוּ בְּטוּבְכֶם לוֹמַר לִי מָה מַצְחִיק אֶתְכֶם כָּל־כָּךְ?"

וּכְשֶׁהִיא הִסְתּוֹבְבָה לִכְתֹּב מַשֶּׁהוּ עַל הַלּוּחַ, רָאִינוּ שֶׁהִיא הִצְמִיחָה גַּם זָנָב! זֶה הָיָה זָנָב עֲנָק וְשָׂעִיר!

אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לוֹמַר לָכֶם מָה קָרָה אַחַר־כָּךְ, אֲבָל אִם מִישֶׁהוּ מִכֶּם תּוֹהֶה אִם עַכְשָׁו גְּבֶרֶת וִינְטֶר כְּבָר בְּסֵדֶר, הַתְּשׁוּבָה הִיא לֹא. וְהִיא לְעוֹלָם לֹא תִּהְיֶה בְּסֵדֶר.

אֶצְבַּע הַקֶּסֶם הִיא מַשֶּׁהוּ שֶׁתָּמִיד הָיָה לִי.

אֲנִי לֹא יְכוֹלָה לוֹמַר אֵיךְ אֲנִי עוֹשָׂה אֶת זֶה, כִּי אֲנִי עַצְמִי לֹא יוֹדַעַת.

אֲבָל זֶה קוֹרֶה תָּמִיד כְּשֶׁאֲנִי מִתְעַצְבֶּנֶת, כְּשֶׁאֲנִי רוֹאָה אָדֹם בָּעֵינַיִם...

וְנַעֲשֶׂה לִי נוֹרָא נוֹרָא חַם...

וְאָז קְצֵה הָאֶצְבַּע שֶׁל יָד יָמִין שֶׁלִּי מַתְחִיל לְעַקְצֵץ נוֹרָא...

וּפִתְאוֹם יוֹצֵא מִמֶּנִּי מִין הֶבְזֵק, הֶבְזֵק מָהִיר, כְּמוֹ מַשֶּׁהוּ חַשְׁמַלִּי.

וְהַמַּשֶּׁהוּ הַזֶּה מְזַנֵּק הַחוּצָה וְנוֹגֵעַ בְּמִי שֶׁעִצְבֵּן אוֹתִי...

כָּכָה אֶצְבַּע הַקֶּסֶם פּוֹעֶלֶת וּמַתְחִילִים לִקְרוֹת דְּבָרִים...

טוֹב, אָז עַכְשָׁו אֶצְבַּע הַקֶּסֶם פָּעֲלָה עַל כָּל מִשְׁפַּחַת גְּרֶג, וְלֹא הָיְתָה לִי שׁוּם אֶפְשָׁרוּת לְהִתְחָרֵט.

רַצְתִּי הַבַּיְתָה וְחִכִּיתִי לִרְאוֹת מָה יִקְרֶה.

הַכֹּל קָרָה מַהֵר מְאוֹד.

עַכְשָׁו אֲסַפֵּר לָכֶם מָה קָרָה. וִילְיַאם וּפִילִיפּ סִפְּרוּ לִי הַכֹּל לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, אַחֲרֵי שֶׁהַכֹּל נִגְמַר.

בְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁהִצְבַּעְתִּי בְּאֶצְבַּע הַקֶּסֶם עַל מִשְׁפַּחַת גְּרֶג, מַר גְּרֶג וּפִילִיפּ וּוִילְיַאם יָצְאוּ שׁוּב לָצוּד אַחַר הַצָּהֳרַיִם. הַפַּעַם הֵם יָצְאוּ לָצוּד אֲוָזֵי בַּר, לָכֵן הֵם הָלְכוּ לָאֲגַם.

בַּשָּׁעָה הָרִאשׁוֹנָה הֵם צָדוּ עֲשָׂרָה עוֹפוֹת.

בַּשָּׁעָה הַשְּׁנִיָּה הֵם צָדוּ עוֹד שִׁשָּׁה.

"אֵיזֶה יוֹם!" קָרָא מַר גְּרֶג. "יוֹם כָּל־כָּךְ טוֹב!" הוּא הָיָה מַמָּשׁ מְאֻשָּׁר.

בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִתְעוֹפְפוּ מֵעַל רָאשֵׁיהֶם עוֹד אַרְבָּעָה אֲוָזֵי בַּר. הֵם עָפוּ נָמוּךְ. הָיָה קַל לִפְגֹּעַ בָּהֶם.

"בּוּם! בּוּם! בּוּם! בּוּם!" רָעֲמוּ הָרוֹבִים.