מצולקת
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
מצולקת
מכר
מאות
עותקים
מצולקת
מכר
מאות
עותקים

מצולקת

4.8 כוכבים (20 דירוגים)

עוד על הספר

  • הוצאה: יצירה עברית
  • תאריך הוצאה: ינואר 2024
  • קטגוריה: קצרים
  • מספר עמודים: 7 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 דק'

נועה רום

נועה רום (נולדה ב-26 בדצמבר 1975) היא סופרת נוער ומורה ישראלית, עיתונאית בעברה.

היא בוגרת מכון אבני במגמת עיצוב גרפי. בוגרת תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה במכללה האקדמית נתניה (2003) ובעלת תעודה הוראה מטעם סמינר הקיבוצים (2010).
רום עובדת כמורה בבתי ספר יסודיים ומרצה בבתי ספר ובספריות על ספריה ועל תהליך הכתיבה.
ראיון "ראש בראש"

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

לאחר התמודדות מורכבת עם מחלה קשה, שאולי טרם הסתיימה, היא מוכנה להרגיש מגע של ידי גבר על גופה, אבל זה לא יהיה קל או פשוט.

פרק ראשון

מצולקת

הוא היה הגבר הראשון שלה אחרי שפתחו וסגרו לה את הבטן. המצולקת יחד עם חברתה הוואגינה היו סגורות למגע של גבר. והוא ידע ורצה להחזיר לבטן ולה את האמון במגע, ובעודה שכובה על המיטה עם חזייה ותחתונים הוא נשק לצווארה והאצבעות שלו, אלו שרק אתמול חיבקו אותה, הגיעו אל בטנה. עכשיו תורה ליהנות.

היא הייתה בת שלושים כשבתי חולים הפכו לשגרת חייה. רווקה, גרה לבד בדירה שכורה בעיר קטנה, עבדה בתחום הפרסום בעיר הגדולה אבל תמיד חזרה לקן הקטן והחמים שלה. מילים היו הכוח שלה, בעבודה, בדייטים הכושלים, בחיים.

והמחלה שפשתה בגופה, כרסמה את נשיותה. היא פגעה באיבריה הפנימיים, העדינים, הרכים. הארורה התיישבה באיבר שממנו מביאים חיים ולא ויתרה. ובמלחמה ביניהן המחלה הפסידה, אבל גם היא יצאה חבולה, סופרת את מה שאין.

האצבעות שלו עברו על הקווים שחרטו סכיני רופאים, נגעו בקו חייהם ומותם ובטנה נענתה לו בהנאה, הוא הוריד את התחתונים שלה ובעודה מנסה להתנגד הוא השתיק ולחש שעכשיו תורו. תורו לאהוב את הגוף שלה. היא עצמה את עינה ונתנה ללשונו להרטיב את הקווים.

ואז הוא הגיע למשולש שנסגר אוטומטית,

"עוד לא", היא לחשה והרימה את ראשו בשתי ידיה,

"תנשק אותי", היא ביקשה ורצתה להגיד לו שהיא צריכה להרגיש אותו לפני שהוא פולש לתוכה. ביד אחת הוא ליטף את פניה וביד השנייה נכנס לתוך הפות. כאב לה. היא גנחה ולא מהנאה והאצבעות שלו חיפשו את החם והרך וקיבלו קשה וכועס והוא לא ויתר, מחכה לנצח אותה, את הבטן הכועסת, להוכיח לבטן שהאצבעות שלו יכולות לחולל קסמים.

"את חייבת לפתוח יותר את הרגליים", הוא אמר לה, "את מקשה עלי לענג אותך", וקול הרופאים שבדקו אותה שוב ושוב וציוו עליה לפתוח רגליים התמזג בקולו.

נועה רום

נועה רום (נולדה ב-26 בדצמבר 1975) היא סופרת נוער ומורה ישראלית, עיתונאית בעברה.

היא בוגרת מכון אבני במגמת עיצוב גרפי. בוגרת תואר ראשון בתקשורת בהצטיינות יתרה במכללה האקדמית נתניה (2003) ובעלת תעודה הוראה מטעם סמינר הקיבוצים (2010).
רום עובדת כמורה בבתי ספר יסודיים ומרצה בבתי ספר ובספריות על ספריה ועל תהליך הכתיבה.
ראיון "ראש בראש"

עוד על הספר

  • הוצאה: יצירה עברית
  • תאריך הוצאה: ינואר 2024
  • קטגוריה: קצרים
  • מספר עמודים: 7 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 דק'

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
20 דירוגים
18 דירוגים
0 דירוגים
1 דירוגים
1 דירוגים
0 דירוגים
11/3/2024

סיפור נוגע וכואב. עיקרו מאבק בין הגוף המצולק, דימוי גוף נמוך ונשיות פגועה לנפש שמנסה להישאר שפויה ורגילה, ובדרכה מנסה להשפיע על הגוף. סיפור על געגוע לימים של לפני.

1
5/3/2024

סיפור חזק, עצוב ומרגש, סיפורן של נשים ולא רק של הגיבורה של הסיפור - ממליץ לקרוא!!

1
5/3/2024

עוצמתי

1
1/3/2024

סיפור חזק מאד וחשוב מאד על נשיות ועל חיים עם ואחרי מחלה. קריאת חובה לכל גבר ואישה

1
20/2/2024

מרגש מאוד וכתוב בצורה מבריקה

1
20/2/2024

חזק ומהיר- נועה סחפה אותי פנימה, העבירה באופן חי ובועט את הסערה הרגשית שעוברת הגיבורה.

1
20/2/2024

נועה היא אשפית המילים והרגשות, היא מצליחה באמת לתת לקורא להיות נוכח בסיטואציה ולהרגיש. סיפור נוגע ללב שמדבר לדעתי גם לנשים שאינן חולות ומצולקות בגופם על החזרת האמון, על הרצון להרגיש, על הרצון שיקשיבו לך ויאהבו אותך באמת כפי שאת צריכה, על לדעת מה נכון לך ומה את רוצה באמת, על האכזבה שגופך לא סיפק את האכזבה ועל בדידות, ואולי גם על אהבה עצמית. ממליצה בחום!

1
19/2/2024

סיפור יפה מאוד ומרגש, אישי ונוגע ללב. כל הכבוד נועה

1
10/2/2024

כנה, חשוף, מעורר הזדהות וכואב...

1
8/2/2024

נועה רום פוצעת וחורכת בכתיבה צלולה ושקופה. כל מילה שלה מצולקת.

1
5/2/2024

נועה מראה לנו שהיא יודעת לכתוב גם למבוגרים, בסיפור מצמרר, מרגש וכואב. מומלץ מאוד.

1
3/2/2024

סיפור עוצמתי שנכתב מתוך נקודת מבט מקורית שלא נכתבה קודם מעולם, על האפשרות להיות מסוכסכת עם הגוף. ובמקביל גם לרצות להגן עליו. נועה רום חושפת את הזרות בין האשה לגופה כאפשרות של התפייסות. מדהים

1
3/2/2024

סיפור כן ומצמרר

1
2/2/2024

סיפור מדהים רואים שהסופרת היא מאד כישרונית וכותבת בשפה מרתקת. ממליץ

1
1/2/2024

סיפור לופת את הלב ואת הבטן. בתור אישה, יכולתי להרגיש את הגיבורה בכל איבר בגוף ספוג העלבון והצלקות. במילים מדויקות ובצמצום מדויק ומכוון, מצליחה נועה רום להעביר את הכאב הנפשי, את הקשר הצפוף והבלתי ניתן להתרה בין גוף לנפש ובעיקר, את הגוף הנחמס בידי מי שהתיימר להקל עליה ולהיטיב עימה, אך ברגע האמת, היצר סימא אותו.

1
5/6/2024

חזק, עוצמתי וקשה.. ספר חובה לכל״מצולקת״

17/3/2024

סיפור כן ומלא כאב וחיים. נועה מצליחה לתת מילים לרגע שרבות מעדיפות להשתיק, ומנכיחה במילותיה הכנות את האמת העירומה ונטולת המסכות.

13/3/2024

סיפור קצר שקוראים בנשימה עצורה. כתיבה נהדרת, בקצב המדוייק שמכניס לאווירה. נושא מאד רגיש וחשוב. בהתחלה יש אופטימיות אבל בסוף, הסיפור מרגיש כמו אגרוף בבטן. ליטרלי. הבטן המצולקת, רוצה להיות נאהבת, שיתייחסו אליה ברכות ובתשומת לב, אבל זה לא קורה. וזה עצוב, כי המצולקת פתוחה לאהבה, פתוחה למגע, רק צריך לעשות את זה כמו שצריך, ברגישות. והגבר הזה לא ראוי לה. שמחתי לקרוא סיפור קצר כזה. כן ירבו.

14/2/2024

קצר. פשוט. סתמי. ניסיון להפוך יחסי מין כושלים תיהיה הסיבה אשר תיהיה, ליצירה ספרותית כלשהי לא צלח.

מצולקת נועה רום

מצולקת

הוא היה הגבר הראשון שלה אחרי שפתחו וסגרו לה את הבטן. המצולקת יחד עם חברתה הוואגינה היו סגורות למגע של גבר. והוא ידע ורצה להחזיר לבטן ולה את האמון במגע, ובעודה שכובה על המיטה עם חזייה ותחתונים הוא נשק לצווארה והאצבעות שלו, אלו שרק אתמול חיבקו אותה, הגיעו אל בטנה. עכשיו תורה ליהנות.

היא הייתה בת שלושים כשבתי חולים הפכו לשגרת חייה. רווקה, גרה לבד בדירה שכורה בעיר קטנה, עבדה בתחום הפרסום בעיר הגדולה אבל תמיד חזרה לקן הקטן והחמים שלה. מילים היו הכוח שלה, בעבודה, בדייטים הכושלים, בחיים.

והמחלה שפשתה בגופה, כרסמה את נשיותה. היא פגעה באיבריה הפנימיים, העדינים, הרכים. הארורה התיישבה באיבר שממנו מביאים חיים ולא ויתרה. ובמלחמה ביניהן המחלה הפסידה, אבל גם היא יצאה חבולה, סופרת את מה שאין.

האצבעות שלו עברו על הקווים שחרטו סכיני רופאים, נגעו בקו חייהם ומותם ובטנה נענתה לו בהנאה, הוא הוריד את התחתונים שלה ובעודה מנסה להתנגד הוא השתיק ולחש שעכשיו תורו. תורו לאהוב את הגוף שלה. היא עצמה את עינה ונתנה ללשונו להרטיב את הקווים.

ואז הוא הגיע למשולש שנסגר אוטומטית,

"עוד לא", היא לחשה והרימה את ראשו בשתי ידיה,

"תנשק אותי", היא ביקשה ורצתה להגיד לו שהיא צריכה להרגיש אותו לפני שהוא פולש לתוכה. ביד אחת הוא ליטף את פניה וביד השנייה נכנס לתוך הפות. כאב לה. היא גנחה ולא מהנאה והאצבעות שלו חיפשו את החם והרך וקיבלו קשה וכועס והוא לא ויתר, מחכה לנצח אותה, את הבטן הכועסת, להוכיח לבטן שהאצבעות שלו יכולות לחולל קסמים.

"את חייבת לפתוח יותר את הרגליים", הוא אמר לה, "את מקשה עלי לענג אותך", וקול הרופאים שבדקו אותה שוב ושוב וציוו עליה לפתוח רגליים התמזג בקולו.

המלצות נוספות

עוד ספרים של נועה רום