חייבת לומר שראיתי את התגובות הקשות בתחתית הייתי חייבת להגיב . ספר מדהים חד משמעית שונאים לאוהבים ברמה קיצונית בקטע הכי טוב שיש הם שונאים אחד את השני והיא משגעת אותו ברמות היא ילדותית בקטע מצחיק יותר כמו מישהי משוגעת . והוא אין עליו בעולם פשוט רובוט שנפתח עם הזמן כל פעם קצת וקצת עד שבסוף הספר הוא כבר ספר פתוח וזה מהמם .!!!!! ההתחלה מדהימה איך שהם נפגשו כל כל מביך ומצחיק הוא פשוט כזה חד , חיי בסרט, חושב רק על עצמו , הומור קשה כזה , חכם ברמות, מתנשא , כל היום בעבודה ,מתכנן תוכניות חושב שצריך לעשות בחיים רק דברים שימושיים , אוכל רק בריא .. (חייבת לומר שאני מתה עליו שהוא כזה כי פתאום רק איתה הוא שונה כן?) בקיצור פשוט רובוט והיא בדיוק ההפך ילדותית מצחיקה קוראת ספרים רומנטיים(לא שימושי בשבילו הוא מעדיף ספרי כלכלה😅) היא משוגעת, עצלנית , כל היום אוכלת גאנק פוד, והכי חשוב מבזבזת לו את הכסף, היא פשוט משגעת אותו והוא נטרף ובאמת הדברים מתחילים לזוז והם מתאהבים אחרי זמן מה וממש רק בסוף מודים בזה היא גורמת לו לקנא והוא מקנא אשכרה (הרובוט הזה) ומחפשת יחס ממנו ומוצאת בדרך מאוד מצחיקה הוא דואג לה ברמות ויעזוב הכל בשבילה בקיצור שמעו לי אני אומרת לכם את האמת תקראו את הספר הוא בשיא הרצינות יפה ברמות ענייני ביותר תהנו 🥰🥰🥰
כל ההתחלה של הספר נקרעתי מצחוק בגלל הבדיחות הקורעות, ואז פשוט התאהבתי בהם וברומיאו במיוחד, מומלץ מאוד
My Dark Romeo - L.J.Shen & Parker S. Huntington רומיאו האפל שלי - ל.ג'יי.שן & פרקר ס. הנטינגטון תורגם לשפה העברית בהוצאת טורקיז אז אני בן אדם שאין לו יכולת איפוק🫣😝 הגעתי למשמרת שלי בעבודה וחיברתי את האוזניות, ומהרגע שלחתי "פליי" לאודיו לא יכולתי לעצור! כשרק חשפו את הכריכה משהי אמרה שהספר הזה מזכיר את גנב הנשיקה, בהתחלה לא הבנתי אבל אחרי שסיימתי את הספר אני לגמרי מבינה את הכוונה. מי שקראה את הספרים "גנב הנשיקה" של ליהי שן (ל.ג'יי.שן) ואת דואט "שקרים ערמומיים" של פרקר ס. הנטינגטון לגמרי תתחבר בעיניי לספר הזה. ממש הצלחתי להרגיש מתי ליהי שן כתבה את החלקים והרעיונות שלה לספר הזה ומתי פרקר ס. הנטינגטון כתבה את החלקים והרעיונות שלה. אם הייתי יכולה להגדיר את הספר הזה הייתי אומרת שזה שילוב בין גנב הנשיקה, דואט שקרים ערמומיים, נגיעות מהסרט היפה והחיה, רפרנס למחזמר המוכר רומיאו ויוליה - כל זה ביחד וזה עדיין לא מספיק טוב לתאר כמה הספר הזה מעולה! הגיבורה, דאלאס, הורסת את הבריאות מצחוק🤣 היא אשכרה גיבורה כמונו הקוראות, היה כל כך מהנה לשמוע את המחשבות שלה, את ההתנהגות שלה ועם כמה שהמצב שלה "לא זוהר" הגברת יודעת לעשות מהלימון לימונערק🤣 הגיבור, רומיאו, גראמפי טיפוסי, מה שהכי נהניתי זה החיכוכים שלו עם דאלאס, את התהליך שהוא עובר איתה, אהבתי את קבוצת החברים הקטנה שלו בחיי שנחרתי מצחוק בעבודה🤣 בקיצור כיף של ספר לא ארחיב יותר מדי כדי לא להרוס לאחרות את החוויה, אסכם בכך שאני ממליצה בחום לקרוא🫶🏻 טרופים: קומדיה רומנטית, סלואו-ברן, נישואים מאורגנים, יריבות, מסע נקמה, סודות ושקרים, מזימות ותככים, טוויסטים מפתיעים וסוף שישאיר לכן טעם של עוד (אני מחכה בקוצר רוח שהסופרות יוציאו את הספרים על החברים של רומיאו יש לי הרגשה שאני הולכת להתאהב גם בספרים שלהם 😍) מסוג הספרים שאני קונה גם אחרי שהאזנתי להם באנגלית ❤️ מומלץ בחום 5 🌟
טוב לבזבז את כישרון הכתיבה המשובח הזה עם ההומור הנפלא הזה על עלילה כזו עלובה זה ממש ביזבוז ותגידו לי באיזה עולם אנשים נדלקים מתיאורי מין בהם הגבר מלקק את הזרע של עצמו בתוספת הדם שלה מזעזע ודוחה.. חבל
עומק הדמויות, הכתיבה הקולחת, הטקסט השנון. באסה שסיימתי לקרוא (כבר פעמיים)! בא לי עוד מליון ספרים כאלה. נהדר, נפלא ומרגש!
אני אומרת לכם, הספר אחד הטובים שאי פעם קראתי , הוא ואווו!!!! עוקף את אהבה מעוותת בהליכה (ואהבה מעוותת מעולה!! לכו לקורא גם) פשוט התאהבתי, אישה שלא מפחדת ונשארת עצמה עד הסוף וגבר פשוט ואוו , ושהוא לא משנה אני לא יעשה ספולייר , אני מקנאה שעוד לא קראתם!!! קחו לעצמכם כמה שעות פנויות כי אי אפשר להניח מהיד פשוט מדהים!!!!
קראתי, לדעתי ספר קצת אוברייטד והלוואי שמישהו היה אומר לי את זה לפני שקראתי אותו. פרקר ס. הנטינגטון ול' גיי. שן הן סופרות ענקיות בעיניי ואני חושבת שהספרים האחרים שלהם מעולים. בספר הזה, הצורה שבה הוא מתייחס אליה לא מתקבלת על הדעת. נכון שבהמשך הספר הוא מתייחס אליה בצורה יותר נחמדה והם מתאהבים אבל זה לא מספיק טוב בשבילי. 6/10 טריגרים- יחסי מין מפורטים, אלימות.
אין לי מושג למה הורידו לספר כוכבים אחד הספרים היפים רומיאו נבל אמיתיייי כזה שמזמן לא קראתי דאלאס גיבורה מצחיקה וחזקה ספר מושלם לא הצלחתי להניח אותו עד שלא סיימתי
וואווו אחד גדול לסופרת האהובה עליי ליהי שיין. (אגב: הסופרת פרקר ס. לא מרשימה בכתיבת רומן ולתימוכין הדואט שלה "שקרים ערמומיים" שנכתב באופן מפוזר, לא קריא ולא רציף בהבנת הסיפור.) העלילה בספר לא תואמת את התבנית הסטנדרטית לז'אנר הרומנטי. הדמות הנשית לא עונה לסטנדרטים שלי ברמה האישית ובכל זאת התאהבתי בה והזדהתי כי זה סופר נכון, חייבת לציין שהיו לאורך הסיפור דאלוגים מצחיקים ומשעשעים בין שתי הדמויות הראשיות כשבעצם הגבר רק הגיב כ"צנונית" מול האישה שהיא "אש ותמרות עשן" וקצת היפרית אבל נותנת ב"ראש". אוקצור!! סיפור אהבה שונה עם סגנון כתיבה שונה(כי זאת ליהי שיי) ממה שאני רגילה. ממליצה בחום🙏♥️
ספר מאוד טובב היא ילדותית והוא גראמפי אבל עדיין לא יכול לוותר עלייה! מאוד מומלץ
ספר מעולה עלה על הציפיות שלי מעבר לסיפור ולרומן מוצלח יש בספר קטעים מצחיקים כל כך שקראתי בריפיט וצחקתי עד דמעות מומלץ מאוד! או דה קיא 🤣 זה משהו שאקח איתי לעד מהספר
מעולה!!!!! מופלא!!!! מצויין!!!. חובת קריאה!! שתי דמויות שונות אך דומות. סיפור עלילה מרגש על התאהבות בשלבים, הכתיבה כל כך טובה, שנונה, המון קטעים מצחיקים מאוד!! העלילה מותחת, דינאמית, מעוררת מנעד רגשות. ספר ממש מעולה נהניתי מכל רגע.
וואוו, כתיבה מדהימה אי אפשר להוריד את הידיים מהספר מההתחלה ועד הסוף , ספר שיש בו הכל גם הומור והרבה , רגש , יש שם פשוט הכל מהכל 10/10
וואו איזה ספר מצוין! סיימתי בשעות. לא יכולתי להניח. דמויות צבעוניות. משעשעות. מורכבות. חזקות ואהבה אחת שמתפתחת לאט... ובכל בכוח מושלם!!!
שתי סופרות מעולות והשיתוף פעולה ביניהן הוליד ספר מעולה! נהנתי מאד ואני לא יכולה לחכות לשאר הספרים על זאק אוליבר.
כל כך נהנתי לקרוא את הספר הזה אז מה יש בו: משנאה לאהבה זוג גיבורים בעלי אישיות מיוחדת דמויות משנה מענינות ומצחיקות הומור והרבה אוכל.
מצדיק את ההייפּ לגמרי! כתוב טוב, מאד מצחיק, אין רגע דל, וההתפתחויות לא צפויות. אהבתי ממש.
מערכת יחסים שמתפתחת כל כך לאט בצורה נעימה, שלב אחרי שלב. ממש אהבתי את התהליך שהדמויות עוברות לאורך הסיפור . מרתק ויפה. מומלץ!
אמאלההההה איזה ספר!!!! הכי טוב שיצא לי לקרוא בזמן האחרון! מצחיק שנון סקסי מותח! ממש התמכרתי!!! מחכה כבר לשכוח על מנת לקרוא אותו שוב!
נהדר מצחיק קולח אי אפשר שלא להתאהב בכל הדמויות, הנאה צרופה נגמר מהר מדי.
מהמם ממש אהבתי משום מה בספרים של ליהי שן או שאני עפה או שלא. הספר ממש מצחיק, שנון.. יש הקבלה ליפה ולחיה. היא תמימה וטובת לב הוא מאוד יפה אבל "רשע" ובלתי נגיש.. יש כת עיניין הורד ע"י המיטה שנושרים ממנו עלים... לא יכתוב ספוילר. מעניין אם יהיה המשך יל אוליבר ופרנקי.
הספר זרם והקריאה הייתה מהנה, למרות שלפעמים לקח לי שניה להבין מה קורה. לא צחקתי ככה כבר הרבה זמן למרות הרגעים בהם רציתי להרוג את רומיאו בעצמי:)... שורה בתחתונה, ספר ממומלץ ומהנה.
בהתחלה היה לי קצת קשה להתחבר לכתיבה, אבל תוך עמודים בודדים כבר נסחפתי עם הספר וסיימתי לקרוא תוך כמה שעות :)
ואוו אחד הספרים הטובים שקראתי ספר מצחיק שנון הכתיבה נהדרת הגיבורים כפיים באמת שהרבה זמן לא נהנתי ככה מספר🥰
ספר מעולה כל כך אהבתי בו את העלילה את הדמויות ובעיקר את השיח והתשוקה של הגיבורים
רומיאו ודאלס זוג משעשע וחמודד אהבתי ממש שתי סופרות שהכתיבה שלהן התאחדה באופן מושלם
ספר מעולה !!!! שנון, מצחיק וכתוב מושלם. הרבה זמן לא קראתי ספר כל כך טוב. ממש ממש ממליצה לקרוא !!!
מעולה!!!!!!!!!! כמה שנינות, כמה אש. נקרעתי מצחוק ומאהבה!! חובהההההההההההה
פשוט וואוווו. כל כך נהנתי לקרא. לא יכולתי להפסיק עד שסיימתי... רוצו לקרא, לא תתאכזבו....
התחיל צולע אחכ נהיה קצת טרחני מידי ואז קיבל בוסט של עניין. ברגשות מעורבים איזה ציון לתת כי את שתיהן אוהבת אך קראתי טובים ממנו ויחד עם זאת יש בו משהו ממכר. אז נותנת 5 בשביל שיבלוט אך תכלס שווה 4
ואוווו אני מתה על הסופרת הספר מצחיק ברמות, צחקתי בקול לכל אורך הקריאה ספר מהמם ממליצה מאוד ומחכה לקרוא את הבאים לו
מדהים מדהים מדהים! אם לא קראתם אז אתם חייבים נ.ב אפשר את אוליבר וזאק כבסטי שלי? תודה!
וואו! זה ספר פשוט אייקוני ככ אין לי מה להגיד חוץ מ… תקראו דחוף אתם תעשו לעצמכם טובה!
בעיקרון זה לא ספר שמחדש משהו אבל אני נותנת 5 כוכבים כי כלכך היה לי כיף לקרוא אותו שאז מה אם קראנו כבר מליון ספרים בסגנון הוא כתוב כלכך טוב שפשוט נהניתי מכל שניה וגם הגיבורה משהו מיוחד והגיבור נבל אמיתי שזה תמיד טוב.. בקיצור תקראו
ספר מעולה , כתוב היטב אסקפיזם במיטבו , בחורה שכופים עליה להתחתן שהיא השבויה הכי הויה שיכולה להיות ועושה מה שבא לה , מצחיק מאוד מומלץ בחום , תשומת לבכם שמדובר בכתיבה שלא כל אחד יתחבר אליה .
אמאלהההה היה ברור שהשילוב של שתי אלה יהיה קטלניייי הלוואי שיש המשך לסיפור✨️
ספר מעדן! ממליצה מאוד. מצחיק, שנון, דמויות מתוקות שקל להתחבר אליהן, כתיבה זורמת. נהנתי מכל רגע 🫶
אחד הספרים הטובים שקראתי השנה, הכתיבה,העלילה, השנינות - תענוג, בטוחה שאחזור אליו לקריאה שנייה כי עכשיו בין חיוך לחיוך גמעתי את הספר
ספר מקסים ומהנה שנינות ואהבה אמנם הדמות הראשית הנשית מגזימה לעיתים בהתנהגותה ומעשיה ובכל זאת אהבתי מאוד.
ספר מקסים! מצחיק ברמות. קליל. קצת שיטחי בעיני אבל אהבתי מאוד. מחכה לספר הבא בסדרה...
אוווואוווו ענק. אישה יופי של ספר. מצחיק, מעניין כתוב נפלא זורם. להתאהב בדמויות המלאות והעגולות. פשוט מושלם.
ממש מדהים! שתי סופרות מדהימות שחברו יחד לכתיבת ספר מושלם. מומלץ בחום.
הספר הזה פא**נג מדהים!! מעט לא ברור בהתחלה אבל לגמרי שווה את זה!! מחכה בקוצר רוח לקרוא את הספר הבא :)
וואו של ספר דיאלוגים שנונים מצחיקים היה מרגש היה אירוטי היה הכל! תענוג של ספר
וואלה עפתי עליו! אמנם מלא בקלישאות וכל מה שמוכר אבל ההומור של הדמויות היה מעולה ולא רציתי שיגמר הספר. כיף שקניתי אותו
ספר נהדר , כתוב בצורה שנונה ואפילו שהדמויות קצת הזויות אי אפשר שלא להתאהב בהן
אחרי כמה וכמה ספרים נחמדים וריקים מעלילה, הקריאה של הספר הזה החזירה לי את האמון בספרים טובים. לא הצלחתי להפסיק לקרוא, וואו!!
מתה על ליהי שן מתה על זה שהיא מכניסה פה ושם רמסים על מוצאה 'תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר' הדמויות שלה תמיד מעניינות עמוקות הומור משובח. פשוט מצוינת.
ווואווווו איזה ספר מושלםםםם , אחרי הרבה זמן שלא נהנתי ככה מספר ובמחסום קריאה בא לי הספר המטורף הזה .מאוהבת ברומיאו ובדאלאס . רוצו לקרוא לא לפספס את הספר הזה
סוף סוף דמות של אישה חזקה ללא חששות ומחסומים ורומיאו אין מילים
ספר מעולה עם עלילה סוחפת מאוד נהנתי לקרוא אותו והוא הוציא אוצי ממחסום קריאה שהייתי בו בתקופה האחרונה
איזה כיף שהסופרות האהובות איחדו כוחות ורקחו לנו ספר שכולו כישוף שנועד שנתאהב בו קשות, וכך זה קרה , בכל אופן איתי. גמעתי את הספר בשעות ספורות של קריאה סוחפת וכתיבה מרתקת ביותר, דמויות מעלפות משעשעות וכובשות, דיאלוגים סופר חוהטים מצחיקים ומרתקים בין הגיבורים שגרמו לי להנאה מרובה, כיף כיף של ספר ממליצה אהבה רבה💜
כתיבה שנונה והומוריסטית שגרמה לי לצחוק עשרות פעמים לאורך קריאת הספר. בעיניי הוא אחד הספרים הטובים שקראתי בשנים האחרונות. הלוואי וליהי ופרקר ישתפו פעולה לעיתים קרובות כי הכתיבה המשותפת בינהם היא פנומנלית.
ספר מטורף. לא הפסקתי להתענג על הצוקה בה היה כתוב, גרם לי להיבלע אל תוך עולמם של הדמויות הראשיות. הרגשתי במערכת יחסית עם רומיאו בעצמי. צחקתי בכל צחוק שלהם, בכיתי בכל בכי, הרגשתי הכל. אחד הספרים היותר טובים שקראתי לאחרונה, הקורא נבלע לתוכו עד שהוא שוכח את כל מה שקורה סביבו. הסוג ספרים הטוב והמוצלח ביותר, בעיניי. הכותבות הנפלאות עשו עבודה מדהימה. הרבה פעמים אני מגלה שאני קצת נסלדת מספרים בעלי המון תוכן מיני, בהנחה שזה מאבד מהעלילה הראשית של הספר- כמו שהמון פעמים קורה. אבל כאן ממש לא, זה רק הוסיף ואני מאושרת שנתתי לו הזדמנות. מה גם, שהמון פעמים אני לא אוהבת סיפורים על גברים כמו רומיאו, כי אני לא מאמינה לקו העלילתי של הבריון-חסר רגשות-מתאהב בבחורה יוצאת דופן. אבל פה זה היה נפלא, מרגש וסוחף! 5 יציב מבחינתי- בתור אחת שלא ממהרת לדרג ספרים מעל 4, רק אם הם באמת ובתמים מעולים. (;
ספר מושלם גיבורה חזקה שמסובבת את הגבר שלה. עפתי על הספר הזה. ובכלל 2 סופרות ענקיות כתבו ביחד ספר נדיר משעשע והורס את הבריאות ❤️❤️❤️💜💜💜💜💋💋💋💋
אהבתי ממש, אומנם יש קצת תחושה שהספר רץ לקראת הסוף, אבל עדיין, אין הנאה גדולה יותר מסיפור אהבה כתוב היטב על גבר עדיש שהופך לחמאה מול אישה תוססת.
ספר טוב. לא יכולתי להוריד אותו מהיד עד שסיימתי.מומלץ בחום. סיפור טוב,דיאלוגים מצחיקים בטירוף
ספר מטורף אפילוג קצר אבל סיימתי ביומיים ספר מעולה מרתק וכיף לראות את החיבור שלהם
נפלא!!! אין רגע דל, לא דלגתי על עמודים שזה לא אופייני לי וצחקתי בקול!!! נהנתי מכל שניה, יותר ממומלץ.
מושלם!!!!! רוצו לקרוא פרקר וליהי במיטבן❤️ מחכה לספרים הבאים טורקיזיות אלופות ❣️
וואו ממש אהבתי היו קטעים שהוא היה רע ברמות וזה צמרר אותי , אבל הסוף מחפה על כך ממליצה 💞
ספר שכולו הומור, כתוב באהבה...ליהי שן ופרקר..תמשיכו יחד לכתוב לנו עוד..
ליהי שן לשמחתי (ולטעמי כמובן) חזרה לכתיבה הנהדרת שלה אחרי שלושה ספרים אחרונים שאליהם לא התחברתי ולא אהבתי. איין ספק ששיתוף הפעולה ביין הסופרות יצר ספר נהדר, לא יכולתי להניח מהיד😃🩵🔥❤️🌹
מתה על שתי הסופרות, כיף ממש, מצחיק, לא קיטשי בטירוף, אהבתי ממש את האינטרקציה בינהם סך הכל ממולץ ממש
נהדר! מזכיר מאוד את "גנב הנשיקה", אבל אפשר לומר שהספר הנוכחי יותר בשל מגנב הנשיקה, יותר מצחיק, ויותר כייפי. נהניתי מהגיבורה והחיבה שלה לאוכל טעים. כמובן שלא הגיוני בכלל שהיא לא מפסיקה לזלול פחמימות ריקות, ממתקים, ומעדנים ממסעדות גורמה, והיא עדיין שוקלת בערך 50 קילו... אבל זה הכיף באסקפיזם שכזה. קראתי כל הלילה ונהניתי מאוד. בקיצור, ממתק אמיתי. רומנטיקה אירוטית ביחד עם שנינות ומלא תיאורי אוכל. צחקתי בקול רם כמה פעמים, וזה לא קורה לי הרבה... מומלץ! 🌺
ספר מהמם! מאוד מזכיר את ספארו, אבל יותר טוב. לא יכולתי להניח אותו.
חמוד מאוד,הרבה קטעים שנונים,דמויות יוצאות דופן. הייתי שמחה אם היה קצר יותר
ספר מאפיה בלי המאפיה. גבר אלפא ואישה מטורפת בקטע טוב. העלילה מקורית אם כי לפעמים נמרח קצת.
ספר נחמד ……לא יודעת מה אני חושבת על הדמות של הבחורה… מערכת יחסים הזויה בעיני.
ספר נחמד וזורם. הסוף קצת הרגיש יותר מידי... ניסיון להכניס דרמה וטרגדיה בכוח. עדיין רוב הספר סבבה... אסקפיזם טוב
אהבתי את הספר לא בין הטובים ברשימה שלי אבל כן נהנתי במיוחד מהדמות של רומיאו והשינוי שהדמות עוברת לקראת הסוף. גם דלאס /עוגיית חמאה חמודה וכיפית אם כי הרקע המשפחתי שממנו היא באה לא כל כך מציאותי. פחות אהבתי את החברים שלו. הם אמורים להיות מצחיקים אבל הם לא. נותנת 4 כוכבים וממליצה עליו כנשנוש קל לשעות מתות.
אהבתי מאוד את הסיפור אבל הורדתי כוכב כי הפריעה לי ההתכתבות בין החברים,מצאתי את עצמי מדלגת על הקטעים הללו כי פגע לי ברצף קריאת הסיפור.
בסדר, רץ מהר מדי, חסר תיאורים ונפח בדמויות, ההתכתבויות עם החברים של הגיבור היו בעיני מבלבלים/מתישים.
לא אשקר קניתי בגלל הבוקטוק והתאכזבתי, אולי בגלל שכבר עשיתי תסריט שלם בראש לפני שקראתי ואז קיבלתי סטירה שקראתי. טוב בגדול הוא אחלה ספר, מעביר את הזמן ממש מהר ובסופו של דבר שווה קריאה
ספר מבדר וכתוב בהומור שגרם לי לצחוק בקול לא פעם, כך שלמרות חוסר ההיגיון המוחלט בכל הקשור לסיפור הרקע של הגיבור ולרוב התכונות של הגיבורה, איכשהו בסוף יצא משעשע ומהנה ביותר
ההתחלה הייתה מבולגנת לי, האמצע קצת ארוך ונמרח, אבל הסוף מהמם וסוחף. 4 כוכבים, ספר חמוד. משונאים לאוהבים, לומדים לאורך הספר להתחבר ולהכיר את הדמויות
ספר מהמם אהבתי ממש את היחסים של רומיאו ודאלאס לפי דעתי הספר קצת ארוך אבל הטרום של השונאים לאוהבים מחפר על זה ממליצה ברמות.
אהבתי את הספר אבל ההתחלה שלו הייתה ארוכה ונמרחת. עד שהגענו לחלק שהכל מסתדר הספר נגמר, רציתי לשמוע עוד קצת על הסוף הטוב שלהם.
נחמד, קצת מצחיק. הדמויות לא מספיק עמוקות לדעתי ולא עוברות תהליך משמעותי, נראה קצת מלאכותי
חמוד מאוד מאוד, אהבתי ממש. שנון ומצחיק ברמות. אהבתי את דאלאס ממש. מה שכן, הספר קצת מעייף, עד קרוב לסוף הספר הם לא קולטים שהם מאוהבים וזה קצת מתיש, הייתי רוצה לקבל מהם עוד כזוג או לפחות מה מההתאהבות שלהם, הרגיש לי קצת שזה קפץ מ-שונאים לאוהבים בשנייה בסוף הספר, ולא הרגשתי במאה אחוז את ההדרגתיות.
שנון ומצחיק.במיוחד ההתכתבויות בין החברים בטלפון של רומאו..מאוהבת בשלושתם. את דאלאס לעומת זאת פחות אהבתי .
אחלה ספר. מידי פעם התיאורים לא ממש מובנים והיו כמה אי התאמות... אבל בסהכ ממליצה
קלאסי מאויב לאוהב. כתוב ממש יפה עם דמויות עמוקות. כלכך התחברתי לדמות של דאלאס ולרצון שלה להשאר היא. היה לי קצת קשה לעיתים עם הביטויים הקשים של רומיאו כלפיה והקלות שהיא קיבלה חלק מהם. אורך מצוין ומקווה שיהיה המשך לאחותה והחבר הכי טוב שלו. מתבקש :)
4.5/5 אני כל כך אוהבת את הספרים של ליהי שן. אבל הפעם הרגיש לי קצת נמרח
זה לא ספר של ליהי שן מאכז מאוד דמות הנשית ילדותית ומעצבנת אין עלילה מתגעגעת לספרים הישנים של שן 🤔
התחיל טוב, אבל לא התפתח, נהיה מתיש וחזר על עצמו, הגיבורה מעצבנת מאוד, קיצונית, ילדותית. בהתחלה חשבתי שהיא תתפתח ותתבגר, אבל לא. מתגעגעת לספרים המצוינים של ליהי שן. האחרונים היו מאכזבים.
מתישש בגיבורה כלכך ילדותית ולא בוגרת לא יצא לי להיתקל עד היום וגיבור כזה מעצבן כמו רובוט לא מומלץ
נחמד בלבד. לא מציאותי והזוי. יש הרבה יותר טובים בז'אנר. לא מבינה את הביקורות שנורא המליצו עליו.
ממליצה לקרוא את ׳גנב הנשיקה׳ של ליהי, אותו סיפור רק מעניין וכתוב טוב יותר
זה די היה רומן בריונות, שזה פחות הטעם שלי, ולי הפריע שהוא השליך עליה את כל הכעס שלו על הרבה דברים, בניהם ההחלטות שהוא בעצמו קיבל, כמו להתחתן איתה. אבל אני חושבת שאם אתם אוהבים רומנים עם גברים שתלטנים, וקצת בריונים אתם יכולים ממש לאהוב את זה.
מרגישים שהספר נכתב על ידי שתי סופרות. הסיפור מבולגן, לא מדבר באותה שפה ולפעמים יש חוסר הלימה בין מה שנכתב לפרק שבא אחריו. אבל בסהכ ספר חמוד.
קצת חסרת מילים אני כל-כך אוהבת את הסופרות ואת הכתיבה שלהן אבל הספר הזה פשוט איכזב אותי… משעמם ומתיש לא התחברתי בכלל לדמויות ממש מבאס
קצת ימי הביניים ב 2023. אין התפתחות של הדמות הנשית בעיקר אחרי ש "נופלים לה אסימונים", ממשיכה באותה דרך.. עם זאת, קראתי במהלך טיסה והזמן עבר מהר:)
אני יכולה להגיד שציפיתי לספר הזה הרבה זמן והאמת הספר לא העיף אותי , לדעתי היה חסר איזה משהו שיתן מעטפת לכל הספר . לא יודעת לא סגורה על עצמי אז נתתי שלוש כוכבים.
ממש לא משהו , כשראיתי את ג׳יי שיין קניתי מיד . אבל הספר ממש מאכזב מתפזר , הזוי ,כל מיני קטעים של התכתבויות מוזרות . נראה שרק הכותבת השניה כתבה אותו ואת השם של ג׳יי שיין שמו רק למטרת שיווק
בין הגרועים של הסופרות הללו. שטויות וכאוס ברמות. באמת בזבוז זמן.
ארוך ומייגע. דאלאס פשוט דמות ילדותית ומעצבנת והדמות של רומיאו לא מגובשת על עצמה. ספר כל כך ארוך שלא אומר כלום. לחלוטין אפשר לוותר.
ספר סתמי וחסר עניין. מבולגן מאוד, העלילה לא בנויה טוב והכתיבה גסה ולא כיפית. אפשר לוותר על תשעים אחוז מהתוכן, נהנתי רק מההתחלה ומהסוף.
קראתי את הספר כי אני מאוד אוהבת את הספרים של ליהי שן. אבל לצערי כל הדמויות בספר הזה היו בלתי נסבלות וילדותיות כל כך. ההתכתבויות של רומיאו עם החברים שלו נשמעו כמו שיח של ילדים טפשים ולא מפותחים, בערך בגיל חטיבת הביניים. או לחלופין כמו אנשי העסקים מאמריקן פסיכו. הגיבורה מעצבנת ולא מרשימה בשום דרך. כן. הבנו שהיא יפהפיה וטוחנת אוכל וכסף כאילו אין מחר אבל מה עוד יש בה? ולמרות זאת אני סקרנית לראות אם יהיה ספר על אולי ופרנקי. בתקווה שהוא יהיה מוצלח יותר ושהיא לא תעצבן כמו אחותה.
קודם כל והכי חשוב - ממליצה לוותר על הספר הזה! ☆☆ כי אני מרגישה נדיבה במיוחד. קניתי את הספר מ2 סיבות: 1. אהבתי את רעל מתוק של פרקר ס הנטינגטון 2. הייפ בבוקטוק, במיוחד בהמלצות ספרים עם banter מוצלח. בהתחלה חשבתי שהקריאה תהיה מהנה. קלילה ולכל הפחות מבדרת. ובכן... שנאתי את הדמויות. דאלאס ילדותית, מפונקת ובלתי נסבלת באופן כללי ורומיאו שמוק עם daddy issues! וסצינת ירח הדבר בפריז...wtf אחד גדול איך כתיבה של 2 סופרות מצליחות נשמעת כמו דמיון של נערה ששמעה על סקס לראשונה? הוא קרע את קרום הבתולים שלה עם הלשון שלו?! נו באמת. cringe מוחלט!
קראתי את הספר היה שנון ומצחיק אבל היה חסרה לי עלילה אך הדמויות אכן לא אכזבו
לא אהבתי בכלל. אלים , מיזוגני, יחס לנשים כמו חפץ בצורה מרתיעה ולא נעימה. אפילו ברומנים היסטורים לא חוויתי רתיעה כזו. קרינג׳י מידי לטעמי. ממש לא ממליצה.
מתחיל מעניין ומצחיק וממשיך למשהו משמים. כמה חזרות… התפזרות מוחלטת… לא אהבתי דילגתי ודילגתי ודילגתי הגעתי לסוף וגם אותו קראתי בדילוגים. סתמי!
קצת מאכזב לא ממש נהנתי. נמתח נמשך. חמוד לא וואוו תשעה פרקים לפני הסוף התאהבו היו עסוקים בלשנוא אחד את השנייה
בתחילה אהבתי את ה"עקיצות" והדיאלוגים השנונים. בשלב מסוים, זה הפך עמוס ומתיש. אני מבינה שהקונספט הוא משונאים לאוהבים אבל משחקי ה"חתול ועכבר" שאיפיינו את הספר היו ארוכים ומרגיזים. בסביבות ה 60% כבר דילגתי הלאה וקראתי כדי להרגיש שסיימתי.
עלילה לא ברורה, דמויות משונות ולא אפויות, מלל מיותר וחסר משמעות, סקס בינוני. בקיצור- משעמם וגרוע. למי שרוצה אסקפיזם מהנה וסקס מדליק חבל על הכסף, יש טובים יותר בהרבה.
לא ממליצה.. נתתי שני כוכבים כי קראתי עד הסוף.. אבל הסיפור מפוזר, הדמויות לא מספיק עמוקות- למשל לא ברור למה דאלאס אף פעם לא בוכה.. הסיפור ילדותי, הדמויות פתאום שינו את הרגשות שלהם וזה יצר תחושה לא אמינה, ובנוסף היו גם בעיות של תרגום. לא אהבתי.
כאילו שנון והומוריסטי אבל בעצם לא אמין בחלקו, קצת מטופש. גיבורה מעצבנת. עסוקה בלאכול ולבזבז כסף. אמור להיות מסר שמאחורי כל התנהגות יש סיבה אבל מה שהם עושים אחד לשני זה על גבול הטמטום.
אני פשוט בהלם מכמה שזה ספר לא נעים לקריאה. לא יודעת אם זה התרגום או פשוט הסופרת אבל ישבתי מכווצת במשך כל הקריאה מרוב שזה מוזר. דמויות הזויות, דיאלוגים מנותקים מהמציאות... מאמץ מוגזם ולא נעים לכתוב בשפה "צעירה ועדכנית"? פשוט הזוי כמה שזה קשה לקריאה. ואני אחת שבולעת ספרים בשעות! ועוד נקודה מציקה בחוסר אותנטיות שלה- מדובר במיליארדים לכאורה אבל משום מה כל דבר מודגש כמה זה עולה עד לרמת הדלת שנשברה, כאילו בואו... בקיצור ממש לא ממליצה, בזבוז זמן. בערך כל ספר אחר יותר טוב מהספר הזה.
גבורה מתישה, ילדותית בקטע קיצוני, עצלנית, מעצבנת וסופר מפונקת .. לא התחברתי בכלל לדמות … וגבר חביב מינוס.. אין באמת עלילה היא מעצבנת אותו והוא מעניש אותה ופתאום הם מתאהבים.. אואו כמה מפתיע ..- חבל על הזמן שלכם יש ספרים יותר טובים
ממש לאאאאא, גיבורים שלא מתחברים אליהם. קשר רעיל וממש לא מובן איך האהבה צמחה שם. לוותר!
לא התחברתי. הגיבורה טיפשה ופזיזה, ברמה שאם יגידו לה לא לקפוץ מהצוק היא תקפוץ רק כדי לעשות דווקא.. תעשו מה שבא לכם, אבל לא ממליצה..
ספר על הפנים. שוביניסטי ושונא נשים- אחת ממערכות היחסים הכי רעילות שקראתי בספר
ממש ממש חיכיתי לספר הזה. 2 סופרות שאני ממש אוהבת אבל לצערי הכל בספר היה פספוס אחד גדול. יש לדמויות חוש הומור אבל הגיבורה פשוט ילדותית ומעצבנת שאני לא מבינה איך הגיבור לא זרק אותה. הספר היה כל כך מבולגן עם ריבוי עלילות שלא הבנתי כלום. ממש ממש התבאסתי . אני כל כך אוהבת את ההוצאה אבל לצערי- זה בין הספרים הגרועים שהן תרגמו.
פרולוג
דאלאס
תמיד הנחתי שחיי הם רומן רומנטי, שבין הדפים שלי ספון סוף טוב.
מעולם לא עלה בדעתי שלא סיווגתי אותם נכון, וייתכן שחיי הם סיפור אימה. מותחן מקפיא דם.
ואז רומיאו קוסטה נכנס לחיי בסערה וקרע מעליי את המשקפיים הוורודים.
הוא לימד אותי אופל.
הוא לימד אותי עוצמה.
יותר מכול, הוא העביר לי את השיעור האכזרי מכולם — יש יופי בכל חיה. קוצים בכל ורד.
וסיפור אהבה יכול ללבלב, אפילו מתוך השנאה.
פרק 1
דאלאס
"אלוהים, הם לא צחקו, נכון? הוא באמת נמצא בעיר."
אמילי נצמדה לזרועי. ציפורניה, שעוצבו בצורת ארון קבורה, ננעצו בעורי השזוף.
"גם אוליבר פון ביסמרק." סוואנה מתחה את זרועה.
"שמישהו יצבוט אותי." עשיתי את זה בהנאה. "אוף, דאל, תפסיקי להתייחס לכל דבר בצורה כל כך מילולית."
משכתי בכתפיי, מתרכזת בקייטרינג שלצידנו — הסיבה האמיתית שבגללה הופעתי הערב לנשף הכניסה לחברה. קטפתי קליפת פומלה מצופה בשוקולד ממגש עשוי קריסטל, ונגסתי בה, התענגתי על הנקטר החמוץ־מריר.
אלוהים הוא לא גבר.
אלוהים היא גם לא אישה.
אלוהים זו בטח פיסת פרי מצופה בשוקולד גודייבה.
"מה הם עושים כאן? הם בכלל לא מהדרום."
אמילי גנבה את תוכניית הנשף מסאב ונפנפה בה על פניה. "והם בטוח לא באו לכאן כדי לפגוש נשים. שניהם רווקים בנשמה. קוסטה לא זרק בקיץ האחרון איזו נסיכה שוודית אמיתית?"
"בניגוד לנסיכה שוודית מזויפת?" תהיתי בקול.
"דאל."
איפה הפסטלים הפורטוגזים? הבטיחו לי פסטלים פורטוגזים.
"אמרת שיהיו פסטלים דה נאטה." מצאתי פרס ניחומים — חתיכת עוגה יוונית — ונופפתי בה מול פניה של אמילי. "זה מגיע לי, כי שוב בטחתי בך."
עיני הנץ שלה תפסו אותי מחליקה שתי סופגניות פולניות לתוך התיק שלי.
"דאל, את לא יכולה להחביא את זה בשאנל שלך. העור של התיק ייהרס."
סאב תחבה בבהלה את ידה לתוך התיק שלה, ושלפה ממנו שפתון יוקרתי. "שמעתי שפון ביסמרק הגיע לעיר כדי לקנות את לה־פלור."
אבא של ג'נה היה הבעלים של לה־פלור. הם ייצרו סדינים מכותנה מצרית למלונות עם דירוג חמישה כוכבים. בכיתה ח' אמילי ואני ברחנו מהבית וישנו בחדר התצוגה שלהם במשך שבוע, לפני שהאבות שלנו מצאו אותנו.
"בשביל מה הוא צריך את לה־פלור?" עכשיו בחרתי כנאפה, הגב שלי עדיין פנה ליצורים המיתולוגיים שבגללם כל החברות הכי טובות שלי איבדו את שפיות דעתן. ואם לשפוט לפי הלחישות הנמרצות סביבנו, הן לא היו היחידות.
אמילי חטפה את השפתון מסוואנה ומשחה שכבה נדיבה על שפתיה. "הוא בעסקי המלונאות והאירוח. יש לו רשת קטנה שנקראת הגרנד ריג'נט. אולי שמעת עליה."
הגרנד ריג'נט התחיל כאתר נופש אקסקלוסיבי למוזמנים בלבד, עד שהוא פתח יותר סניפים מהילטון. אז תיארתי לעצמי שמר נוד־נפוח פון גנְדרנוֹביץ' לא סבל ממצוקת מזומנים. למעשה, באופן לא רשמי, כרטיס הכניסה לאירוע הלילה היה עושר מופלג בן דורות.
נשף הכניסה לחברה ה־303 במספר של צ'אפל פולס, היה למעשה מעין תצוגת כלבים משודרגת שמשכה אליה כל מיליארדר ומגה־מיליונר במדינה. אבות הצעידו את בנותיהם, שחונכו וטופחו במיוחד לקראת האירוע, סביב אולם האופרה אסטור, בתקווה שהביצועים שלהן יהיו טובים מספיק כדי שיחזרו אחריהן גברים מאותה מדרגת מס כמו שלהם.
לא באתי לכאן כדי למצוא בעל. לפני שנולדתי, אבא כבר הבטיח אותי למישהו, וטבעת האירוסים המשובצת יהלום על אצבעי הזכירה לי את זה. תמיד חשבתי שזאת בעיה שתצוץ בעתיד, עד שלפני יומיים גיליתי את ההודעה הרשמית בנושא שהתפרסמה בעמודי ההודעות החברתיות בעיתון.
"שמעתי שרומיאו נחוש להיות מנכ"ל החברה של אבא שלו." אלוהים, סאב עדיין קשקשה עליו. האם הן תכננו לכתוב את עמוד הוויקיפדיה שלו? "הוא מיליארדר כבר עכשיו."
"לא סתם מיליארדר. מגה מיליארדר." אמילי שפשפה באצבעה את יהלום המרקיזה שעל הצמיד שלה, תנועה שהייתה הסימן המסגיר שלה במשחקי פוקר. "והוא לא מסוג הטיפוסים שיבזבזו הכול על יאכטות ומושבי אסלה מזהב או יקימו לעצמם גן חיות פרטי."
סאב הגניבה מבט לעברם מבעד למראה הקטנה שלה ונראתה נואשת.
"נראה לכן שמישהו יוכל להציג אותנו בפניהם?"
הגבות של אמילי התכווצו. "אין מישהו שמכיר אותם כאן. דאל? דאלאס? את בכלל מקשיבה לשיחה? זה חשוב."
המצב המצער היחיד שהייתי עדה לו היה המחסור בעוגיות חמאה. בחוסר חשק נעצתי את מבטי בשני הגברים שבלטו בתוך קהל צפוף של שיפון־משי ותסרוקות מפוסלות.
שניהם התנשאו לגובה מטר ותשעים לפחות. קומתם הגבוהה שיוותה להם מראה של ענקים המנסים להידחק לתוך בית בובות. מצד שני, לא היה בהם דבר שגרתי. הדמיון ביניהם נגמר בגובה שלהם. כל השאר היה שונה מקצה לקצה. אחד מהם היה משי והשני עור.
לפי הניחוש שלי, השיבוט החי של בובת קן היה פון ביסמרק. שיער שטני בהיר, לסת מרובעת, מעוטרת בזיפים קלים. הוא נראה כמו משהו שרק מאייר של וולט דיסני יכול היה לצייר. הנסיך האירופאי המושלם, עד העיניים הכחולות השערורייתיות ומבנה הגוף המפוסל.
משי.
הגבר השני היה פרא מלוטש. סכנה יצוקה בתוך חליפת קיטון יוקרתית. שערו השחור כדיו היה משוך לצד, גזוז ומרוסן. כל דבר בו נראה כמלאכת מחשבת. מעוצב מתוך כוונה לשחרר מינונים קטלניים ישירות לזרם הדם של נשים. עצמות לחיים גבוהות, גבות עבות, וריסים שעבורם הייתי מסתכנת בישיבה בכלא. עיניים אפורות בהירות, שכמותן לא ראיתי עד לאותו רגע. למעשה, צבע עיניו היה מנוגד כל כך לתווי פניו, שהיו איטלקיים ושחומים.
עור.
"רומיאו קוסטה." קולה של סוואנה הסתלסל מרוב השתוקקות כשרומיאו חלף ממש לצידנו, פוסע לעבר השולחן השמור לאח"מים. "הייתי נותנת לו להרוס אותי ביסודיות מרשימה, כמו שאילון מאסק הרס את טוויטר."
"אני הייתי נותנת לו לעשות לי דברים מזוויעים." אמילי שיחקה ביהלום הכחול שלצווארה. "כאילו, אני בכלל לא בטוחה מה הם יהיו, אבל אסכים להם בכל זאת, אתן מבינות?"
זאת הייתה בעיה מעצם היותנו מבקרות קבועות בכנסייה, קנאיות דתיות, נערות דרומיות בתולות במאה העשרים ואחת. צ'אפל פולס הייתה ידועה בשני דברים, הראשון, רוב תושביה העשירים להחריד בעלי קונגלומרטים2 של עסקים בולטים בג'ורג'יה. והשני, היא הייתה שמרנית באופן קיצוני, מיושנת ודגלה בגישה של, 'תנעל את הבת שלך בבית'.
דברים התנהלו כאן אחרת. למעשה, אף אחת מאיתנו מעולם לא חצתה את הגבול מעבר לכמה נשיקות גנובות עלובות לפני הנישואים, אפילו שכולנו כבר היינו קרובות לגיל עשרים ואחת. בעוד החברות שלי בעלות הנימוסים הטובים הצניעו את המבטים החטופים, לי לא הייתה שום בעיה ללטוש עיניים בזמן שמארח נרגש הוביל את הגברים לשולחן שלהם, הם סקרו את סביבתם. רומיאו קוסטה עשה זאת בניתוק שנבע מחוסר שביעות רצון, כמו גבר שבלית ברירה ארוחת הערב שלו הייתה הזבל שבסמטה האחורית. פון ביסמרק, לעומת זאת, בעליצות צינית משועשעת.
"מה את עושה, דאל? הם רואים שאת נועצת מבטים!"
סוואנה כמעט התעלפה. הם אפילו לא הסתכלו לכיוון שלנו.
"אז מה?" פיהקתי ולקחתי כוס שמפניה ממגש שריחף בסביבתי.
בזמן שסאב ואמילי המשיכו להתלהב, התרחקתי מהן ועברתי על פני שולחנות עמוסים ממתקים מיובאים, שמפניה ושקיות מתנה. התהלכתי סביב, בירכתי לשלום עמיתים ובני משפחה רחוקים, ולו רק כדי להגיע למגשי המזון שבצידו השני של החדר. חיפשתי גם את פרנקלין אחותי.
פרנקי הייתה כאן איפשהו, בטח מעלה באש פאה נוכרית של מישהו, או מפסידה את ההון המשפחתי במשחק קלפים. אני תויגתי כעצלנית חסרת שאיפות ובעלת שפע של זמן פנוי, והיא הוכתרה כרוח הרפאים הרודפת את בית טאונסנד. אין לי מושג למה אבא הביא אותה לפה. היא הייתה בקושי בת תשע־עשרה ומעוניינת לפגוש גברים קצת פחות משאני הייתי מעוניינת ללעוס מחטים מזוהמות לפרנסתי.
טופפתי לי בנעליים מהמהדורה המוגבלת של לובוטן, קטיפה שחורה עם עקבי סיכה בגובה שלושה־עשרה סנטימטרים, שעליהם שורת פנינים ואבני סברובסקי. שלחתי חיוכים ונשיקות לכל מי שנקרה בדרכי, עד שנתקלתי בגוף אחר.
"דאל!" פרנקי עטפה אותי בזרועותיה כאילו היא לא ראתה אותי רק לפני ארבעים דקות, כשהיא השביעה אותי לסודיות אחרי שתפסתי אותה דוחסת לחזייה המרופדת שלה בקבוקוני אלכוהול קטנטנים ויקרים במיוחד. שולי הפלסטיק של הבקבוקים ננעצו בשדיי כשהתחבקנו.
"את נהנית?" ייצבתי אותה במקומה לפני שתיפול על הצד כמו עז. "את רוצה שאביא לך מים? אדוויל? נס משמיים?"
לפרנקי היה ריח של זיעה. ובושם זול. וגם גראס.
אלוהים, תעזור לאבא.
"אני בסדר." היא נופפה בידה, והשקיפה סביב. "ראית שהגיע לכאן איזה דוכס ממרילנד?"
"אני לא חושבת שבארצות הברית של אמריקה יש בית מלוכה, אחותי." רק כי שם המשפחה של פון ביסמרק נשמע כאילו מישהו המציא אותו, לא אומר שהוא בן למשפחת מלוכה.
"והחבר הסופר־עשיר שלו?" היא התעלמה ממני. "הוא סוחר נשק, וזה משהו כיפי."
רק בעולם שלה סוחר נשק הוא דבר מהנה.
"כן, סאב ואמילי התמלאו בכל כך הרבה אנרגיה שהן מסוגלות להילחם בנמר. פגשת אותם?"
"לא בדיוק." פרנקי גירדה את האף, עדיין בחנה את אולם הנשפים, כנראה חיפשה את מי שבגללו נדף ממנה ריח של מישהי שבטעות נכנסה להיריון במושב האחורי במכונית של סוחר סמים.
"כנראה מי שהזמין אותם רצה להרשים, כי על השולחן שלהם יש עוגיות חמאה שהאופה האהוב על המלכה המנוחה הכין במיוחד. הטיסו אותן לכאן ישירות מסארי." היא חייכה אליי חצי חיוך. "גנבתי עוגייה אחת כשאף אחד לא הסתכל."
ליבי נחמץ. אהבתי את אחותי מאוד, אך גם רציתי להרוג אותה.
"ולא גנבת אחת גם בשבילי?" כמעט צרחתי. "את יודעת שמעולם לא טעמתי עוגיית חמאה בריטית אמיתית. מה לא בסדר איתך?"
"יש עוד המון." פרנקי חפרה באצבעה בתוך התסרוקת הגבוהה שלראשה ועיסתה את הקרקפת שלה. "ואנשים עומדים בתור כדי לדבר עם האפסים האלה, כאילו הם בני משפחת וינדזור או משהו. לכי לשם, תציגי את עצמך, ותיקחי עוגייה אחת על הדרך. יש שם המון."
"עוגיות חמאה או אנשים?"
"גם וגם."
מתחתי את צווארי מעל ראשה. היא צדקה. שורת אורחים חיכתה בתור כדי לנשק את ידם של שני הגברים האלה. מאחר שלא הייתה לי בעיה למחול על כבודי בתמורה למשהו טעים, צעדתי לעבר מקבץ האנשים שעמדו סביב השולחן של קוסטה ופון ביסמרק.
"תוכנית מיסוי הרסנית שתיצור תוהו ובוהו כלכלי..."
"בלי ספק, מר קוסטה, חייבת להיות דרך להיחלץ מכל ההוצאות האלה, אנחנו לא יכולים להמשיך לממן את המלחמות האלה..."
"זה נכון שאין להם כלי נשק טכנולוגיים? רציתי לשאול..."
בזמן שהגברים של צ'אפל פולס קשקשו כל הדרך אל אובדן ההכרה של שני אלה, והנשים רכנו כדי להציג את המחשוף שלהן, השתלבתי בין הקהל הצפוף כשעיניי על הפרס. מגש בן שלוש קומות מלא עוגיות חמאה מעוררות תיאבון. בשלב הראשון, הנחתי את ידי על השולחן כבדרך אגב. אין מה לראות פה. אחר כך, התקרבתי עוד מילימטר אל הממתק הבריטי, שהיה הקישוט המרכזי בשולחן.
אצבעותיי כבר נגעו בעוגייה כשקול עוקצני פנה אליי.
"ומי את?"
הקול הגיע מעור. או בשמו האמיתי, רומיאו קוסטה. הוא נשען לאחור בכיסאו והביט בי בחביבות של תנין. עובדה מעניינת, הם רואים בבני אדם חלק בלתי נפרד מהתזונה שלהם. כופפתי את ברכיי בהפגנתיות. "אוי, סליחה. איפה הנימוסים שלי?"
"לא על מגש העוגיות, זה בטוח." קולו היה יבש וחסר עניין.
אוקיי. קהל לא קל. אבל באמת ניסיתי לגנוב את העוגיות שלו. "אני דאלאס טאונסנד, בת למשפחת טאונסנד." חייכתי אליו חיוך חם והצעתי לו את ידי לנשיקה. הוא בחן אותה בסלידה והתעלם מהמחווה, התנהגות לחלוטין לא הולמת לפשע שביצעתי, לכאורה.
"את דאלאס טאונסנד?" קמצוץ אכזבה פגם קלות בפניו האלוהיות, כאילו הוא ציפה למשהו שונה לגמרי. עצם העובדה שהוא בכלל ציפה למשהו היה מוגזם. לא הסתובבנו באותם מעגלים חברתיים. למעשה, הייתי בטוחה בתשעים ותשעה אחוזים שהאיש הזה הסתובב רק בריבועים. הוא היה בחור של שוליים חדים.
"במשך עשרים ואחת שנים."
נעצתי מבט בעוגיית החמאה. כל כך קרובה ועם זאת, כל כך רחוקה.
"העיניים שלי כאן למעלה," אמר קוסטה.
פון ביסמרק צחק ולקח את העוגייה הגדולה ביותר, כנראה רק כדי להכעיס אותי. "היא מותק, רום. גורה חביבה."
מותק? גורה? למה הוא התכוון? בחוסר חשק, העברתי את מבטי לאורך השולחן מעוגיות החמאה אל פניו של רומיאו. הוא היה כל כך יפה, אך בו־זמנית עיניו נראו מתות.
הוא רכן קדימה. "את בטוחה שאת דאלאס טאונסנד?"
זקרתי את סנטרי. "הממ... עכשיו שאני חושבת על זה, אני רוצה לשנות את התשובה שלי להיילי ביבר."
"זה נראה לך מצחיק?"
"זה נראה לך רציני?"
"את מתנהגת בגסות."
"אתה התחלת."
שאיפות אוויר מופתעות נשמעו מכל מקום סביב השולחן. רומיאו קוסטה, לעומת זאת, נראה יותר אדיש מאשר נעלב. הוא נשאר שעון לאחור, כל אחת מזרועותיו מונחת על משענת היד. התנוחה שלו וחליפת הקיטון המותאמת בשלמות למידותיו שיוו לו הילה של מלך חסר אדיבות וחובב מלחמה.
"דאלאס מריאן טאונסנד." ברברה אלווין־ג'וי מיהרה לקראתנו כדי להתערב. אימא של אמילי הייתה המלווה באירוע. היא, כמו כל שאר המלוות, התייחסה לתפקיד ברצינות רבה יותר מדי. "אני צריכה לקרוא לאבא שלך שילווה אותך מחוץ לאולם ברגע זה, בגלל האופן שבו פנית אל מר קוסטה. זוהי לא דרכה של צ'אפל פולס."
לפי דרכה של צ'אפל פולס היה צריך להעלות על המוקד כל ג'ינג'ית בעיר.
השפלתי את ראשי בחרטה מעושה, וציירתי ברגלי על רצפת השיש צורה של עוגיית חמאה. "מצטערת, גברתי."
לא הצטערתי. רומיאו קוסטה היה אידיוט. למזלו, היה סביבנו קהל, אחרת הוא היה מקבל את הגרסה הלא מצונזרת שלי. הסתובבתי, רציתי להתרחק מהמקום לפני שאחולל עוד המולה ואבא יבטל את כרטיס האשראי הבלתי מוגבל שלי.
אבל אז, קוסטה היה חייב לדבר שוב. "מיס טאונסנד?"
ביבר, בשבילך.
"כן?"
"יש צורך בהתנצלות."
הסתובבתי לכיוונו ונעצתי בו מבט זועם, מלא בכל גרם של כעס שהצלחתי לגייס. "אתה כנראה מסומם לגמרי אם אתה חושב שאני אתנצ —"
"התכוונתי שאני צריך להתנצל." הוא נעמד וכפתר את הז'קט שלו.
אה. אה. עשרות עיניים עברו ממני אליו ובחזרה. לא הייתי בטוחה מה קורה, אבל חשבתי שהסיכויים שלי לגנוב את עוגיות החמאה היו גבוהים הרבה יותר. חוץ מזה, ממש רציתי להבין איך הוא יכול להיות מלא ביטחון ושליטה עצמית באופן מושלם אפילו כשהוא מתנצל. תמיד הרגשתי חסרת אונים כשהתנצלתי.
קוסטה, לעומת זאת, השתמש בהתנצלות ככלי למנף את עצמו עוד יותר במעלה סולם הדרגות האנושי. כבר עכשיו הוא נראה כמו זן אחר.
שילבתי את זרועותיי על החזה וכמו תמיד, התעלמתי מכל מה שלמדתי בשיעורי נימוסים והליכות. "כן, לזה אני מוכנה."
אפילו רמז לחיוך לא עלה על שפתיו. הוא לא הסתכל עליי. במקום זאת, הוא הסתכל דרכי. "אני מתנצל שהטלתי ספק בזהות שלך. מסיבות שמקורן במידע שלא נמסר לי, חשבתי שתהיי... שונה."
במצב רגיל הייתי שואלת אותו מי אמר לו מה, אבל רציתי למזער את הנזקים ולברוח לפני שהפה שלי יסבך אותי עוד יותר. לא סתם הכנסתי לתוכו משהו לנשנש שמונים אחוז מהזמן. חוץ מזה, לא יכולתי להישיר מבט אל הגבר הזה בלי להרגיש כאילו הרגליים שלי עומדות להיחלש. לא מצא חן בעיניי עד כמה מבולבלת הרגשתי בנוכחותו, או איך העור שלי בער בכל נקודה שאליה הוא הביט.
"הממ, בטח. זה בסדר. קורה לכולנו. ערב טוב," אמרתי והלכתי ישירות לשולחן שלי. למרבה המזל, אבא העביר את ארוחת הערב בשיחות עסקים עם החברים שלו, לכן מצב הרוח שלו היה מצוין. ברברה בטח לא מימשה את האיום שלה ולא הלשינה, כי קצת אחרי המנה הרביעית הוא הרשה לי לרקוד. ובהחלט רקדתי. בהתחלה עם דייוויד מהכנסייה. אחר כך עם ג'יימס מהתיכון. ולבסוף, עם הארולד מהרחוב המקביל. הם סובבו אותי, הטו את גופי עד שהייתי סנטימטרים מרצפת השיש, ואפילו הניחו לי להוביל בכמה ואלסים. כמעט חזרתי להרגיש שהערב מוצלח, עד שהארולד הניד בראשו כשהשיר שלנו הסתיים והתחלתי לצעוד בחזרה אל המקום שלי. כי כשהסתובבתי, רומיאו קוסטה היה שם שוב, כמו שד שמישהו זימן, במרחק שני סנטימטרים מפניי.
אלוהים אדירים, למה חטאים תמיד חייבים להיות מפתים כל כך?
"מר קוסטה." הנחתי את ידי על צווארי החשוף. "סליחה. אני קצת מסוחררת ומותשת. לא נראה לי שאוכל לרקו —"
"אני אוביל." הוא הניף אותי ורגליי ריחפו מעל הרצפה, ומייד התחיל לרקוד איתי ואלס בלי שאשתף פעולה.
הלו, דגל אדום בגודל מדינת טקסס.
"בבקשה, תוריד אותי," ביקשתי מבעד לשפתיים קפוצות. אחיזתו במותניי התהדקה, קווי המתאר של שריריו עטפו אותי. "תפסיקי להעמיד פני גברת. ראיתי את אוליביה ויילד משחקת באופן משכנע יותר."
אאוץ'. אני זוכרת במפורש שרציתי לקרצף לעצמי את העיניים בכלור אחרי שצפיתי ב'אפקט לזרוס'.
"תודה." הרפיתי את השרירים ואילצתי אותו לשאת את מלוא משקלי או לגרור אותי על רצפת השיש. "באמת מתיש להיות חלק מכובד מהחברה."
"באת לשולחן שלי בשביל עוגיות החמאה, נכון?"
סביר להניח שכל בחורה אחרת הייתה מכחישה את זה מייד, אבל מצאה חן בעיניי המחשבה שרומיאו ידע שהוא לא היה מקור המשיכה העיקרי עבורי.
"כן."
"הן היו מדהימות."
הצצתי אל השולחן שלו מעבר לכתפו. "עדיין נשארו שם עוד כמה."
"את חדת־הבחנה, מיס טאונסנד." הוא סחרר אותי במומחיות מפחידה של רקדן המתחרה בתחרויות ריקודים סלוניים. לא הייתי בטוחה אם הבחילה שהרגשתי הייתה כי הוא זז מהר מדי או כי הייתי בזרועותיו.
"אני משער שלא תהיי מעוניינת גם בשמפניה לצד העוגיות? אוליבר ואני בדיוק השגנו בקבוק של קווה מילניום קריסטל ברוט."
המחיר של המשקה הזה היה שלושה־עשר אלף דולרים לבקבוק. ברור שהייתי בקטע. ניסיתי לענות באותה נימה אדישה כמו שלו. "האמת, אני חושבת שכוסית תתאים באופן מושלם לעוגיית החמאה."
פניו נותרו אטומות וקפואות. אלוהים, מה צריך לעשות כדי לחלץ חיוך מהאיש הזה?
הייתי מודעת חלקית לעובדה שאנשים נועצים בנו עיניים. הבנתי שמר קוסטה לא רקד עם אף אחת חוץ ממני, וזה גרם לי להרגיש אי־נוחות. סוואנה ואמילי ציינו שהוא לא בא לכאן כדי למצוא בת זוג, אבל כשהיינו בגן חובה הן אמרו לי שפרות חומות הן המקור של שוקולד חלב. היה ברור שהמידע שלהן מעולם לא היה אמין.
כחכחתי בגרוני. "אתה צריך לדעת משהו." הוא נעץ בי מבט נוקב, עיניו האפורות היו כמו חורף אנגלי, הבעת פניו אמרה לי שלא ייתכן שיש משהו שאני ידעתי והוא לא. "אני מאורסת ועומדת להתחתן, אז אם אתה רוצה להכיר אותי —"
"הדבר האחרון שאני רוצה זה להכיר אותך." בזמן שהוא דיבר, שמתי לב בפעם הראשונה לכדור המסטיק הקטנטן שהיה מעוך בין השיניים שלו, מסטיק מנטה, אם לשפוט לפי הריח.
"תודה לאל." נרגעתי והתמסרתי לריקוד. "אני לא אוהבת לסרב לאנשים. זה מטרד, אתה מבין?"
המשך הפרק בספר המלא
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
.jpg)
.jpg)
