אהבתי את הספר והתחברתי לדמויות של יענקי, חיה׳לה וארי. ספר המתאר חיי אברכים, יחסי משפחה, הציפיות והדרישות בחברה הדתית.
הסופרת מיטבה לשקף את עולם הפנימי והחיצוני של הדמויות. סיפור מרתק ומסקרן עד סופו.
ספר נפלא על נושא שכמעט ולא נוגעים בו. סיפור מנקודת מבט של אברך חרדי שאשתו מפרנסת. הדמויות אמינות ואנושיות. באופן ספציפי רציתי לראות מהלכים אחרים בסיפור (לדוגמא מערכת יחסים בין יענקי לאשתו) אבל זה עדיין לא פגם בהנאה של הקריאה. הכתיבה משובחת, איכותית ומאד ישראלית. ממליצה מאוד לכל מי שהעולם החרדי על רבדיו מעניין או מסקרן אותו, ולא רק.
וואו. לקח לי כמה פרקים להיכנס לעולמם של יענקי וארי ואז נשביתי בקסמו של הרומן המשפחתי הזה שכתוב בכנות חסרת רחמים ובפשטות כובשת תוך תשומת לב לכל ניואנס ומחשבה אפשרית של הדמויות הראשיות באופן שבסופו של דבר הביא אותי לכדי דמעות. יש לנו כאן יצירה ספרותית מרשימה שמטפלת בסוגיות חברתיות ומשפחתיות עכשוויות בצורה אנושית, סופר רגישה וחפה מפלצנות. בראבו!
ספר מסע של גבר למצוא את מקומו בעולם, מי הוא ברמת, מה הוא גבר. איזה אבא הוא ומה הוא בוחר להיות.זה הרבה מעבר לספר שהוא צוהר לחיי החרדים.
אני אברך חרדי, ופעם ראשונה, מרגיש שמישהו שנותנים לי קול, ממש אהבתי את הספר, הוא קולח ומרתק, הדמויות מלאות, אפשר בקלות להתחבר גם לארי וגם ליענקי. בקיצור לכו לקנות.
ספור מרגש, הגיבורים האחים אמיתיים ומשכנעים. קיבלתי ערך מקריאת הספר, שלא עזב אותי גם כשנאלצתי להניח אותו.
הרבה זמן לא עורר בי ספר כל כך הרבה רגשות. הרבה זמן לא עורר בי ספר רגשות מעורבים כל כך. לא בגלל איכותו (המצויינת) אלא בגלל התוכן. נשאבתי לתוכו בכל עוצמת התסכול והכעס והחמלה שיש בי. נכנסתי לאט לאט עולם שאני מכירה רק מבחוץ ועם הדפים הזרות התפוגגה. זה לקח זמן אבל למדתי לחבב את יענקי (האיש). ולמרות שהגעתי עם ציניות חילונית אופיינית, יצא שבסוף בכיתי מהתרגשות.
ספר מצוין, למדתי הרבה מישפחות חרדיות טקסים שונים ואמונה, הורות ומקורותי..הספר מרתק ומרגש .ומראה כיצד ניתן לגשר את השוני והשווה. מומלץ.
ספר קליל על שאלות כבדות מאפשר קריאה וחשיבה מעמיקה על מה אני רוצה. לא מה אני צריך . נהניתי מאוד
ספר ממש מעולה,כתוב היטב,רגיש ומסקרן,לא צריך שיהיה ספר מתח כדי שיהיה קשה להניח מהיד.
טוב מרחיב לב ונפש למדתי לשלוח מבט שונה אל עולם שכל כך רחוק ממני ולגלות קצת הבנה
הספר מעניין כתוב בסגנון מושך התענינתי בו כי סיפר על חרדים הסתקרנתי לקרוא על חייהם החרדות המחשבות שמלוות אותם בהחלטות חריגות
ספר מרגש הכתוב בשפה מיוחדת. הפותח לנו צוהר לחברה החרדית ולדילמות המיוחדות שלה.
וואו, ספר מנקודת מבטו של אברך שרוצה כל כך הרבה ונאלץ להתמודד עם מכשולים בדרך. מפגש מרתק בין העולם החרדי לעולם של יוצא בשאלה. כתוב בצורה נהדרת. מומלץ ביותר!
ספר מרגש. קראתי בשקיקה בלי יכולת לעזוב את הספר עד סיומו. תאור הדמויות והרגשות קשר אותי לסיפור , ולדמויות . אהבתי מאד את הסיפור .
ספר מעולה, זורם, עמוק, נוגע. מספק היכרות עומק עם העולם החרדי, היכרות מתוך מבט אוהד ואמפתי, אבל לא חרדי, הכי לא תעמולה שיש.
הספר האברך יענקי וייסברג מתאר באופן רגיש ומשכנע את עולמם הפנימי של האחים לבית משפחת וייסברג ומשפחתם המורחבת, רובם חרדים בהווה ואחד מהם חרדי בעברו. מערכת היחסים המורכבת בין שני האחים לבית וייסברג מהווה ציר מרכזי לאורכו מתפתחת העלילה. המחברת היטיבה לתאר את מערכת הלחצים החברתיים, המשפחתיים והאישיים עמם מתמודדות הדמויות, והקורא מקבל אפשרות להציץ אל עולמם הפנימי של שני האחים - האחד חרדי והשני חרדי לשעבר - והנפשות הסובבות אותם. הרגישות המיוחדת והיכולת לתאר לפרטיו עולם רגשי ופנימי זה של גברים - אלה שחיים בתוך החברה החרדית ואלה שיצאו ממנה - הם נדירים בכתיבה הספרותית בעברית. יכולת זו מרשימה במיוחד נוכח העובדה שהסופרת היא אישה אשר איננה חרדית בעצמה. היכולת להבין עולם פנימי זה איננה עניין של מה בכך והיא תולדה של התבוננות ממושכת ומעמיקה של המחברת שבפרק הקודם של חייה גם כתבה דוקטורט על גברים בחברה החרדית. אמנם ידוע שסופרים גדולים חוקרים לעומק את נושאי כתיבתם, אבל פחות מוכרים המקרים בהם חוקר אקדמי משתמש במחקרו כבסיס ליצירה ספרותית, וגם משום כך מהווה הספר חידוש מרענן ותרומה משמעותית. הספר מומלץ בחום לכל מי שהחברה החרדית בת זמננו, ובמיוחד הגברים שבתוכה ואלו שהגיעו ממנה, מסקרנים אותו. תוך עיסוק בחומרים הללו נפרשת בפנינו דרמה משפחתית מטלטלת וסוחפת שנשזרת בכשרון רב.
ספר מיוחד ומרגש הנותן הצצה (ויותר מכך) אל עולמם של זוגות חרדים של אברכים בכולל ושל אלו שמעזים לצאת מן השורה לטובת חיים אחרים, אמת אחרת ואמונה אחרת.
אני תמיד נמשכת לסיפורי אהבה בתוך הדת החרדית, אלה תמיד סיפורים שבינו לבינה. כאן הגיבורים הם שני אחים וחייהם המורכבים מאירים לנו את החיים המורכבים בתוך המשפחות החרדיות וגם הם צריכים להתאים את עצמם לחיים במאה ה- 21. ממליצה בחום !
ספר מרגש כחרדי הדהים אותי רמת הדיוק של הספר, כמעט יכלתי לחשוב שזה ספר שנכתב על ידי סופרת חרדית אי הדיוק היחיד שראיתי היה העירוב של אי השירות בצבא והפרזיטיות כחלק מלבטי הנפש של יענקי (לצערנו) גבר חרדי רגיל לא יתייסר כלל סביב הנושא הזה
ספר איכותי כתוב ברגישות מתאר באוביקטיביות את שני הצדדים החרדי והחילוני ללא הטפה או העדפה הדמויות נפלאות הנושאים המתוארים רלונטים למציאות הישראלית ספר מעורר מחשבה ודיון מומלץ בחום
ספר מאד מעניין למי שמתעניין בקונפליקט בין יהדות חרדית לבין יהדות חילונית. כתוב מרתק, מאד קריא אבל גם מאתגר מחשבתית ומרחיב תובנות לגבי חשיבותה וכוחה של אמונה מחד והחשיבות והכוח של המשפחה, אהבה הורית והתפקיד של ההורה בחיי ילדיו
ספר מעניין הסופרת נותנת נפח לדמויות טקשה שלא להתאהב בשני האחים עם כל מורכבויות חייהם. מומלץ
תמיד העולם שאתה לא מכיר הוא מעניין הסופר מצליח להכניס אותנו לעולם החרדי הלא ידוע בצורה מענינת קולחת. סיימתי לקרוא את הספר ביום אחד. נהנתי מאוד
סה"כ סיפור יפה, אך מרגיש לי שדרמות מסוימות בחיים של האח החילוני היו מיותרות ולא תרמו לעלילה.
יפה ומעניין. הדמויות מתוארות במבט עדין ורגיש. ו.. בלי שום טריגרים, וזה כבר חשוב כשלעצמו בזמן מתלחמה
ספר ביכורים, התפתחות הדמויות לא מפתיעה. באופן כללי העלילה משדרת את הסוף מהפרק הראשון והדמויות כמעט ולא עוברות תהליך של גדילה והעצמה.
1
יענקי מלטף את ראשו של התינוק הרעב היונק במרץ. ידו הימנית עוקבת באצבע המורה אחר האותיות הצפופות בדף הגמרא המונח על הסטנדר, פלג גופו העליון מתנועע קלות לקצב מילות הלימוד, ידו השנייה ממשיכה ללטף את ראשו של מאיר.
הוא מרכין את עיניו כדי להביט בפניו החולמניות של בנו התינוק, בהתעלות הנפש, מוקף כולו בזיווה של מצווה. מבטיהם הלועגים של שאר האברכים עושים את דרכם אליו כחיצים מורעלים של בוז, פוצעים אותו, צורבים. הוא שומע בבירור אך כמו ממרחק גדול את צחוקם ואת הרינונים על אותו אב שבעבורו נשתנו סדרי בראשית והוא מניק את בנו.
הוא ממשיך ללטף ברוך את ראשו של מאיר, בידיעה ברורה שעליו לספוג כל השפלה בהכנעה וביראה, שהרי נעשה לו נס. אילו יכול היה ללבן לחבריו את פשרו של אותו הנס, היה מסביר להם שכך הוא מזין את בנו — בחלב את גופו, ובתורה את נפשו. דגדוג קל בסנטר, בחיבור שבין זקן לצוואר, וצליל מתגלגל של פלסטיק חלול על רצפה חשופה מעירים אותו מהניקור. לרגע נשימתו נעתקת מריאותיו, הוא מסתכל סביבו בבהלה, כמי שאינו בטוח היכן הוא.
פפפפפ, הוא נושף בהקלה. ברוך השם, רק חלום. מאיר התינוק ישן בין זרועותיו. הבקבוק הריק המוטל על הרצפה מאשר לו שאכן חלם, שכנראה שקע בשינה עמוקה. אחד משישים במיתה, הוא מצטמרר. הסטנדר ניצב מולו ועליו מונחת הסוגיה שבעוד כמה שעות יעסוק בה. למה רק בעוד כמה שעות? הרי כבר קמת! הוא מזכיר לעצמו את מה שדחף אותו לכתחילה להציע לחיהל'ה שהוא יקום בלילה לטפל בתינוק. להקיף את עצמך במצוות, כמו בסוכה, כמו במקווה, הוא מתחייך לרגע. אתה גם נותן לחיהל'ה לנוח וגם יש לך זמן ללמוד תורה בשקט. הוא מתיר לקורטוב שביעות רצון להניע הרהורים פילוסופיים של לילה. נכון, אם מאיר לא מתעורר עכשיו, יש לך שעתיים לישון. לא רע, ממשיכים ההגיגים בניגון של איפכא מסתברא.
יענקי מלפף את זרועותיו סביב ראשו וגופו של התינוק כדי לקבע את אחיזתו ולהזיז אותו מעט ככול האפשר, שלא יתעורר בבכי. הוא קם באיטיות מחושבת מן הכיסא, צועד לאורך המסדרון החשוך אל עבר חדר השינה, ובתנועות מדויקות מניח את התינוק השבע והישן בלול שבין שתי המיטות. חיהל'ה פוקחת את עיניה לרגע וממלמלת, "תודה רבה, הצלת אותי," וחוזרת לנשימותיה הסדורות.
חזרתה המיידית של חיהל'ה לתרדמה כבדה מכריעה עבורו את הכף. היא עובדת קשה כל כך כדי לפרנס אותו כדי שיוכל ללמוד תורה, והוא מה? מה הייתה חושבת עליו אילו ידעה על המבחן? אסור שהיא תדע! הוא נבעת מהאפשרות שהיא תגלה שנכשל. אתה תלמד עד שיצא לך עשן מהאוזניים! הוא נוזף בעצמו.
יענקי מותח את ידיו מעל לראשו, מזרים בהן כוח ממאגרי מרץ ההולכים ומתרוקנים, ומחליט לחזור לסטנדר בסלון. תפסיק לרחם על עצמך, הוא מנענע את גופו קדימה ואחורה בחוזקה. עיניו תרות בסבך האותיות הצפופות, מתאמצות בכל כוחן לאתר את המקום המדויק בסוגיה שבה עסק לפני שתקף אותו הניקור. הוא מכחכח בגרונו, הקרב בשר השינה החל. הוא לא יוותר, לא ייתן לעייפות להכריע אותו.
הצצה מעורפלת מבין ריסיו העצומים מבהירה לו שהבוקר החל להפציע. חיהל'ה כבר לבושה בקפידה. החצאית המחויטת, החולצה המכופתרת, הפאה המהודרת, הגרבונים השקופים. את הנעליים השאירה ליד הדלת כדי לא להרעיש בשעת בוקר מוקדמת כל כך, אך רחש תנועותיה חודר מבעד לשרעפי השינה האחרונים שלפני התעוררותו השלמה של בעלה.
הוא הפסיד בקרב.
יענקי לא זוכר מתי בדיוק נכנע וחזר למיטתו. איזה טיפש אתה! מתי תבין שלא לישון בלילה זה עצתו של היצר הרע. עכשיו תהיה עייף כל היום. בעיניים עצומות עדיין הוא מדמיין את אשתו כשהיא חולפת ליד חדר הילדים, מעיפה מבט אוהב, מפריחה נשיקה באוויר לתמי, מוישי ולאהל'ה, עוטה את המעיל, אוספת את התיק, נועלת את הנעליים ורצה במדרגות לתחנת האוטובוס כדי לתפוס את ההסעה. הוא יודע כמה היא שונאת לאחר. היא עובדת קשה כל כך, מה בסך הכול דרשו ממך?
דנדון חרישי מעיר את יענקי סופית. מאיר שוכב בעריסה ומשחק בבובת בד שעליה פעמונים. יענקי נמתח, החבטה הקלה מהקרש הממסגר את מיטתו מצרפת את המועקה הקבועה, המלווה את ימיו מאז קיבלה חיהל'ה את המשרה המלאה שלה, לַתוכחה העצמית שלו על שנכשל במבחן. אם לדייק, ברור לו שהחלום המבעית שחווה הלילה היה שליחו הישיר של היצר הרע. הניסיון האווילי שלו לוותר על שעות שינה יקרות כדי להרוויח עוד קצת לימוד, משל היה איזה גדול דור, לא היה יותר מיוהרה מטופשת בתחפושת.
מודה אני לפניך מלך חי וקיים שהחזרת בי נשמתי בחמלה רבה אמונתך. בתנועות אוטומטיות הוא נוטל את ידיו בנטלה שעל הרצפה. יענקי מעיר את הילדים בחדר הסמוך ועוזר להם להתארגן.
"אבא, להכין מטרנה?" שואלת תמי, לבושה כבר בחצאית כחולה ובחולצה מכופתרת תכולה, מציצה מבעד לדלפק הפורמייקה הלבן.
"כן, תודה. חומוס או גבינה?" הוא שואל ומניח את המצרכים על גבי משטח השיש במטבח, מכניס לחמניות להפשרה במיקרוגל ופורס מלפפונים ועגבניות במיומנות שפיתח מאז שקיבלה חיהל'ה את העבודה בחברת אקטיביוס.
תמי, מוישי ולאהל'ה עומדים ליד דלת הכניסה, רוכסים את המעילים, בתיקיהם כריכים טריים שהכין אביהם, והם מוכנים ליום הלימודים. יענקי מארגן במהירות חיתולים, בקבוק ובגדי החלפה בתיק של מאיר. בזרועו האחת הוא מניף את התינוק העטוף, ובזרועו השנייה את תיק הטלית והתפילין. כולם יוצאים ויענקי טורק את דלת הכניסה המעוטרת בשני שלטים. האחד ממתכת מוזהבת שעליו כיתוב באותיות מסוגננות "משפחת וייסברג". את השלט השני עיצבו הילדים לפני כחמישה חודשים על בריסטול כחלחל ובו ציורים וכיתוב ססגוני "מזל טוב וברוכים הבאים אמא ותינוקי".
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
