1. פְּנים — קרון רכבת — יום
גברים ונשים יושבים בשתיקה באור המרצד. מצלמה גולשת בתנועה איטית, מגלה גבר עומד, אוחז בידו ברצועת אחיזה, מתנועע קלות עם תנועות הרכבת. הפנים שלו מוסתרות מאיתנו, אבל הכובע שלו, שמונח בזווית נטויה מעט, מוּכּר משום מה.
2. חוץ — תחנת רכבת — כמה רגעים אחר כך — יום
הרכבת נעצרת. הדלתות נפתחות. גברים ונשים נוהרים החוצה, ובהם הגבר עם הכובע.
3. חוץ — כיכר פּיקָדילי — כמה רגעים אחר כך — יום
הגבר עם הכובע יוצא אל האור ומתרחק מיתר הנוסעים. הוא מעיף מבט מהיר סביבו, ואז ממשיך ללכת.
4. פְּנים — בית קפה — יום
המולה. קולות רמים. מלצרית כהת שיער בתספורת קָארֵה נכנסת לשדה הראייה, ואנחנו נעים איתה, מתקדמים לאיטנו בעוד היא מתקדמת לאיטה, פוסעת בחינניות בין באי בית הקפה, הצעירים ברובם, לעבר שולחן בירכתיים. שם היא מניחה ספל משקה חם לפני הגבר עם הכובע: דמבלדור.

(למעלה) סקיצות לתלבושת של אלבוס דמבלדור
(ממול) מִתוֶוה ראשוני של התיק האישי של אלבוס דמבלדור, עם מקום ריק לתמונה זזה

דמבלדור
תודה.
מלצרית
תרצה עוד משהו?
דמבלדור
לא. לא, לא, עוד לא. אני מחכה.
(מקמט את המצח)
אני ממתין למישהו.
המלצרית מהנהנת בראשה ומתרחקת. דמבלדור עוקב אחריה במבטו, ואז שומט את הראש לאחור, עוצם עיניים. רגע ארוך אנחנו מתמקדים בו כך, פָּנים במנוחה, שומעים מה שהוא שומע: פטפוט קולות, נקישת צלחות, הצליל הנשמע רק בקושי של דלת בית הקפה הנפתחת, מישהו יוצא או נכנס, ואז — להרף קצר — הקולות הנלווים של הרחוב, של העולם בחוץ, משתלטים על פְּנים בית הקפה עד ש... צל מוטל על פניו של דמבלדור.
דמבלדור פוקח עיניים, בוחן את האיש העומד ליד השולחן: גרינדלוולד.
גרינדלוולד
זה אחד המקומות הקבועים שלך?
דמבלדור
אין לי מקומות קבועים.
גרינדלוולד מתבונן בו רגע, ואז מתיישב בכיסא מולו.
גרינדלוולד
תראה לי את זה.
דמבלדור נועץ בו מבט, ואז מקרב אט־אט את ידו ומגלה מה הוא מחזיק בה: תליון משובץ בכמוסת בדולח ובה שבועת דם. הוא חובק את התליון בכף ידו, והשרשרת מחליקה לאיטה בין אצבעותיו, כאילו יש לה חיים משלה.
גרינדלוולד (ממשיך)
לפעמים נדמה לי שאני עוד מרגיש את זה סביב הצוואר. ענדתי את השרשרת הזאת הרבה שנים. איזו הרגשה זאת סביב הצוואר שלך?
דמבלדור
אנחנו יכולים להשתחרר מזה.
גרינדלוולד מתעלם מדבריו, סוקר את חלל בית הקפה.
גרינדלוולד
הם אוהבים לפטפט, חברינו המוגלגים. אבל מוכרחים להודות, הם יודעים להכין תה.
דמבלדור
זה טירוף מוחלט, מה שאתה עושה.
גרינדלוולד
זה מה שאמרנו שנעשה.
דמבלדור
הייתי צעיר. הייתי...
גרינדלוולד
— מחויב. כלפַּי. כלפינו.
דמבלדור
לא. שיתפתי פעולה כי...
גרינדלוולד
כי?
דמבלדור
כי הייתי מאוהב בך.
הם מסתכלים זה בעיניו של זה עד שדמבלדור מסיט את המבט.
גרינדלוולד
כן. אבל לא זו הסיבה ששיתפת פעולה. אתה זה שאמר שנוכל לעצב מחדש את העולם. שזו זכותנו מלידה.
גרינדלוולד נשען לאחור, מצמצם את עיניו. הוא נושם נשימה עמוקה.
גרינדלוולד (ממשיך)
אתה מריח את זה? את הצחנה. אתה באמת מתכוון להפנות עורף לבני מינך? בשביל החיות האלה?
עיניו של דמבלדור מתנועעות, פוגשות את מבט הפלדה של גרינדלוולד.
גרינדלוולד (ממשיך)
איתך או בלעדיך, אני אשרוף את העולם שלהם, אלבוס.
(מחווה בראשו כלפי התליון)
אין לך שום דרך לעצור אותי.
(קם)
תיהנה מהתה.
גרינדלוולד יוצא, ונשמע שוב קול רעם עמום. דמבלדור נועץ מבט בספל התה, צופה בו כשהוא רועד קלות על פני השולחן. הנוזל בו רוטט, ונראה שדמבלדור הולך לאיבוד בתוכו.
פורצות להבות מלוא העין, אנחנו בוהים בהן ארוכות עד שאנחנו ב...
5. פְּנים. החדר של דמבלדור — הוגוורטס — בוקר
דמבלדור עומד ליד החלון, עיניו עצומות. דמותו נראית בחדות רבה יותר ויותר, עיניו נפקחות, ואנחנו בחזרה בהווה.
הוא מחזיק בידו את תליון שבועת הדם, השרשרת מפותלת סביב פרק כף היד.
6. חוץ. אגם — הרי טִיאנזי — אותו הזמן — לילה
נוף רחב, מרהיב עין. לאור ירח נמוך, עמודי אבן גיר מתנשאים בהדר מלכותי מתוך המים בצילו של הר — הר עין המלאך.