"אבל אני רוצה לדעת!" אמרתי.
"אני חייבת לדעת, סבתא!
אם את לא תספרי לי
על ההורים שלך
ועל השואה שהם עברו,
אז מי יספר לי
ואיך אני אדע?!
כי אני שאלתי את
אמא גם, והיא אמרה לי
שאני אבוא אלייך ואשאל אותך,
כי את יודעת הרבה יותר ממנה
אז את מבינה את זה?
את הבת של ההורים שלך, שהיו, כמו שאמרת...
ניצולי שואה,
ואת יודעת את מה שהם עברו,
אבל אמא יודעת פחות ממך -
אני בטוחה בזה! -
ואני...
אני לא יודעת כלום!"
"את צודקת, הללי שלי,
כמה שאת חכמה...
וזה נכון...
ככל שהדורות עוברים
ככה פחות יודעים מה היה..."
"אז...
מה היה?"
שאלתי.
"סבתא,
אני באמת רוצה לדעת
הכל!"
"טוב, אני חוששת שלעולם
לא אוכל לספר לך הכל על השואה
ושאף אחד אחר גם הוא
לא יוכל לעולם לספר הכל על השואה.
היו כל כך הרבה דברים נוראיים שקרו בשואה,
בימים האפלים,
הנוראיים, הבלתי נתפשים,
שקרו בין השנים 1933
ועד 1945,
באירופה.
הגרמנים הרסו את אירופה,
החריבו אותה ברצון הלא הגיוני שהשתלט עליהם לכבוש את כל אירופה
ולהרוג את כל היהודים."
"להרוג את כל היהודים?!" שאלתי.
"כן," סבתא ענתה.
"זאת הייתה המטרה שלהם.
להרוג את כל היהודים - בלי יוצא מן הכלל.
הם שנאו יהודים.
מתוך קנאה בהם, או מתוך פחד מהם,
מתוך אמונה דתית, מתוך בורות, כעס...