סיפורים מן השדות

פֶּרֶק רִאשׁוֹן
וּבוֹ יוֹצְאִים יוֹנִי וְאֵלִי לַגְּבָעוֹת 
וְגַם חוֹזְרִים, אֵיכְשֶׁהוּ

יוֹנִי הִרְחִיב אֶת נְחִירָיו. הוּא הֵרִיחַ אָבָק וְשַׂעֲרוֹת סַבְיוֹנִים בָּאֲוִיר הַדָּחוּס שֶׁל הַמְּאוּרָה, וְהִתְעַטֵּשׁ. אָזְנָיו נָעוּ הֵנָּה וָהֵנָּה, וְהוּא הִקְשִׁיב. זֶה מָה שֶׁשָּׁמַע: עָלִים שֶׁל עֲצֵי הַפַּרְדֵּס מְרַשְׁרְשִׁים בָּרוּחַ הַמִּתְעוֹרֶרֶת; גִּבְעוֹל יָבֵשׁ שֶׁנִּרְמַס בְּקוֹל נֶפֶץ קַל, אוּלַי אַרְנֶבֶת לֹא זְהִירָה; נְהָמָה עֲמוּמָה שֶׁל מְכוֹנִיּוֹת מִן הַכְּבִישׁ שֶׁמֵּעֵבֶר לַגְּבָעוֹת; נְבִיחַת כֶּלֶב. עוֹד מְעַט תִּשְׁקַע הַשֶּׁמֶשׁ. הוּא פָּקַח אֶת עֵינָיו וְהִסְתַּכֵּל לְעֵבֶר פֶּתַח הַמְּאוּרָה שֶׁנִּרְאָה עַכְשָׁו כְּמוֹ עִגּוּל שֶׁל תְּכֵלֶת, כִּמְעַט כָּחֹל. יוֹנִי הוּא גּוּר שׁוּעָלִים, וּבְשָׁעוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁל בֵּין עַרְבַּיִם הוּא גּוּר שׁוּעָלִים מְנֻמְנָם.
אִמָּא אָמְרָה שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמַן לָקוּם, וְיוֹנִי מִלְמֵל, "טוֹב," הִתְהַפֵּךְ לַצַּד הַשֵּׁנִי וְהִתְכַּרְבֵּל בִּזְנָבוֹ. נָכוֹן, אֵין לוֹ זָנָב מְפֹאָר שֶׁל שׁוּעָל אָדֹם אַנְגְּלִי, וּבְכָל זֹאת — זָנָב שֶׁהוּא כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ, וְיוֹנִי הִתְכַּרְבֵּל בּוֹ וְהִתְנַמְנֵם לְעוֹד כַּמָּה דַּקּוֹת עַד שֶׁאִמָּא נִעֲרָה אוֹתוֹ וְאָמְרָה, "קוּם כְּבָר, מְאֻחָר, עוֹד מְעַט חֹשֶׁךְ."
יוֹנִי רָטַן מַשֶּׁהוּ, הִתְמַתֵּחַ וּפָעַר אֶת פִּיו בְּפִהוּק גָּדוֹל, אֲבָל בִּמְקוֹם לָקוּם חָזַר וְהִתְכַּרְבֵּל בִּזְנָבוֹ. הוּא אָהַב לָקוּם לְאַט. לְמַעֲשֶׂה הוּא אָהַב לַעֲשׂוֹת הַכֹּל לְאַט. כִּי הָיָה צָרִיךְ לַחְשֹׁב עַל כָּל מִינֵי עִנְיָנִים, וּכְשֶׁעוֹשִׂים דְּבָרִים בִּמְהִירוּת אֵין זְמַן לַחְשֹׁב. עַכְשָׁו לְמָשָׁל חָשַׁב אֵיפֹה נִּגְמָרִים הַשָּׂדוֹת וּמָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לָהֶם. אַבָּא וְאִמָּא אָמְרוּ שֶׁיּוֹנִי כְּבָר גָּדוֹל, אֲבָל לֹא הִרְשׁוּ לוֹ לְהִתְרַחֵק מִן הַמְּאוּרָה יוֹתֵר מִדַּי, כִּי הוּא עוֹד קָטָן. הוּא אָהַב לָלֶכֶת עִם הַחֲבֵרִים שֶׁלּוֹ לְחֶלְקַת הָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת, לְמַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ, וּבַקַּיִץ גַּם לַבְּרֵכָה הָעֲגֻלָּה הַגְּדוֹלָה. אֲבָל מָה יֵשׁ מֵעֵבֶר לְכָל זֶה? הַאִם יֵשׁ שָׁם פָּשׁוּט עוֹד שָׂדוֹת? הַאִם גַּם שָׁם חַיִּים שׁוּעָלִים וְאַרְנָבוֹת וּנְמִיּוֹת? וְרָחוֹק יוֹתֵר — מִי חַי שָׁם? יוֹנִי שָׁכַב וְחָשַׁב לוֹ מַחְשָׁבוֹת מְעַנְיְנוֹת שֶׁכָּאֵלֶה, וּלְפֶתַע שָׁמַע אֶת אֵלִי הַדָּרְבָּן קוֹרֵא לוֹ מִלְּמַעְלָה. הוּא הִתְכַּוֵּן לַעֲנוֹת שֶׁהוּא כְּבָר בָּא, אֲבָל לְאֵלִי לֹא הָיְתָה סַבְלָנוּת. הוּא קָרָא לוֹ שׁוּב. "יוֹנִי! מָה קוֹרֶה אִתְּךָ, אַתָּה בָּא לְשַׂחֵק? כְּבָר כִּמְעַט חֹשֶׁךְ."
אַבָּא שֶׁל יוֹנִי הַשּׁוּעָל הוֹצִיא אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַמְּאוּרָה. "אוֹ־הוֹ! אֵיזֶה אוֹרֵחַ!" אָמַר לְאֵלִי, וְהִזְמִין אוֹתוֹ לְהִכָּנֵס פְּנִימָה. "אֲבָל שֶׁלֹּא תְּדַרְבֵּן אֶת הַבֵּן שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא יַתְחִיל לְהִשְׁתַּעֵל." אַבָּא שֶׁל יוֹנִי אָהַב לְהַגִּיד דְּבָרִים מַצְחִיקִים כָּאֵלֶּה. אֲבָל הוּא אָמַר אוֹתָם כָּל כָּךְ הַרְבֵּה פְּעָמִים שֶׁהֵם כְּבָר לֹא הָיוּ מַצְחִיקִים כָּאֵלֶּה. אֵלִי בְּכָל זֹאת חִיֵּךְ אֶל אַבָּא שֶׁל יוֹנִי, כִּי הוּא דָּרְבָּן מְנֻמָּס.
אוֹמְרִים שֶׁאֵלִי הַדָּרְבָּן יוֹדֵעַ יוֹתֵר מֵהַמְּבֻגָּרִים, אֲפִלּוּ שֶׁהוּא רַק גּוּר. לְאֵלִי יֵשׁ אַבָּא, אֲבָל אֵין לוֹ אִמָּא. וְהוּא אוֹמֵר שֶׁדַּוְקָא בִּגְלַל זֶה הוּא יוֹדֵעַ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה. "אֲנִי צָרִיךְ לַעֲזֹר לְאַבָּא שֶׁלִּי לְגַדֵּל אוֹתִי, אָז אֲנִי צָרִיךְ לִלְמֹד מַהֵר, וְהַרְבֵּה," הוּא אוֹמֵר תָּמִיד. פַּעַם הִסְבִּיר אֵלִי לְיוֹנִי שֶׁהַקֻּפְסָאוֹת הַלְּבָנוֹת הַנִּצָּבוֹת לְיַד מַטַּע הָאָבוֹקָדוֹ הֵן בָּתִּים שֶׁל דְּבוֹרִים. וּפַעַם הוּא סִפֵּר לְיוֹנִי שֶׁהַתְּלוּלִיּוֹת בַּשָּׂדֶה לְיַד הַשִּׁקְמָה הֵן אֲדָמָה שֶׁחֹלֶד חָפַר וְהוֹצִיא מִן הַמְּחִלָּה שֶׁלּוֹ. יוֹנִי נִסָּה לִדְחֹף אֶת הָאֲדָמָה בַּחֲזָרָה לְמַטָּה, סְתָם מִתּוֹךְ סַקְרָנוּת, וְתוֹךְ דַּקָּה הֵצִיץ הַחֹלֶד מִתּוֹךְ הַתְּלוּלִית הַמְּעוּכָה בְּפַרְצוּף כּוֹעֵס וְעִוֵּר. "לָמָּה אַתֶּם מְלַכְלְכִים לִי?" הוּא הִתְלוֹנֵן. יוֹנִי חָשַׁב שֶׁזּוֹ תְּלוּנָה מוּזָרָה. הַחֹלֶד גָּר בְּתוֹךְ הָאֲדָמָה, אָז אֵיךְ הוּא יָכוֹל לוֹמַר שֶׁאֲדָמָה זֶה לִכְלוּךְ? בְּעֶצֶם, הֵחֵל לִתְהוֹת, מָה זֶה בִּכְלָל לִכְלוּךְ? הוּא שָׁאַל אֶת אֵלִי, אֲבָל אֵלִי חָשַׁב שֶׁזּוֹ שְׁאֵלָה טִפְּשִׁית, וְיוֹנִי הִצְטַעֵר שֶׁשָּׁאַל.
לְאֵלִי הַדָּרְבָּן יֵשׁ תְּשׁוּבוֹת כִּמְעַט לְכָל הַשְּׁאֵלוֹת, וּבִגְלַל שֶׁהוּא יוֹדֵעַ כִּמְעַט הַכֹּל, יוֹנִי תָּמִיד מַקְשִׁיב לוֹ. רַק פַּעַם אַחַת, כְּשֶׁאֵלִי הִסְבִּיר לוֹ אֵיךְ בָּאִים גּוּרִים לָעוֹלָם, יוֹנִי לֹא הֶאֱמִין. הוּא שָׁתַק בְּמֶשֶׁךְ דַּקָּה שְׁלֵמָה וְהִשְׁתַּדֵּל לְהָבִין אֶת כָּל מָה שֶׁאֵלִי סִפֵּר. "זֶה בִּכְלָל לֹא הֶגְיוֹנִי," הוּא אָמַר לְאֵלִי לְבַסּוֹף, "בִּמְיֻחָד לֹא אֵצֶל דָּרְבָּנִים." פִּתְאוֹם אֵלִי לֹא הָיָה בָּטוּחַ כָּל כָּךְ בַּהֶסְבֵּר שֶׁלּוֹ. הוּא גִּמְגֵּם קְצָת וְאָמַר שֶׁיִּשְׁאַל אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ אִם גַּם דָּרְבָּנִים בָּאִים כָּכָה לָעוֹלָם, וְיַחְזֹר עִם תְּשׁוּבָה. אֲבָל מֵאָז הוּא לֹא אָמַר עַל זֶה כְּלוּם, וְיוֹנִי הֶעֱדִיף לֹא לִשְׁאֹל.
עַכְשָׁו אֵלִי חִכָּה לוֹ מִחוּץ לַמְּאוּרָה, וּכְשֶׁיּוֹנִי יָצָא סוֹף־סוֹף הֵם הָלְכוּ לְהִסְתּוֹבֵב קְצָת בַּלַּיְלָה. שׁוּעָלִים וְדָרְבָּנִים הֵם חַיּוֹת שֶׁל לַיְלָה. כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁלָּהֶם חַיּוֹת לַיְלָה. לִפְעָמִים הֵם הוֹלְכִים אֶל מִירִי הַנְּמִיָּה. הִיא דֵּי נֶחְמָדָה וְכֵּיף לְשַׂחֵק אִתָּהּ, אֲבָל אֵלִי לֹא רוֹצֶה שֶׁיַּגִּידוּ שֶׁהֵם כָּל הַזְּמַן מְשַׂחֲקִים עִם בָּנוֹת, אָז בְּדֶרֶךְ כְּלָל הֵם הוֹלְכִים לְשַׂחֵק עִם יָנִיב, גּוּר חֲזִיר בַּר שֶׁאוֹהֵב מְאוֹד תִּירָס וְלֹא אוֹהֵב שֶׁאוֹמְרִים שֶׁהוּא חֲזִיר בַּר. "אֲנִי חֲזִירְבַּר", הוּא מְתַקֵּן תָּמִיד, וְיוֹנִי אַף פַּעַם לֹא מֵבִין מָה הַהֶבְדֵּל.
אֶת חַיּוֹת הַיּוֹם הֵם לֹא מַמָּשׁ מַכִּירִים. אִמָּא שֶׁל יוֹנִי מְסַפֶּרֶת לוֹ לִפְעָמִים עַל הַיּוֹם: עַל הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁנִּמְצֵאת גָּבוֹהַּ בַּשָּׁמַיִם וְעַל הָאוֹר שֶׁמְּסַנְוֵר כָּל כָּךְ עַד שֶׁקָּשֶׁה לִרְאוֹת. אֶת יוֹנִי זֶה גַּם מְסַקְרֵן וְגַם מַפְחִיד. אֵיךְ נִרְאֵית חֶלְקַת הָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת בָּאוֹר? הַאִם לֶעָלִים הַיְּבֵשִׁים יֵשׁ אֶת אוֹתוֹ הָרֵיחַ? כֵּיצַד אֶפְשָׁר לְהִסְתַּתֵּר כְּשֶׁמְּשַׂחֲקִים מַחְבּוֹאִים אִם כֻּלָּם רוֹאִים אוֹתְךָ כָּל הַזְּמַן? "מְסֻכָּן לִהְיוֹת בַּחוּץ בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם," אִמָּא תָּמִיד אוֹמֶרֶת. "בִּשְׁעוֹת הָאוֹר מִסְתּוֹבְבִים בְּנֵי אָדָם, וְהֵם יְכוֹלִים לִרְאוֹת אוֹתְךָ. לָכֵן אַתָּה חַיָּב לַחְזֹר לַמְּאוּרָה לִפְנֵי סוֹף הַלַּיְלָה..." יוֹנִי מַכִּיר הֵיטֵב אֶת הַהֶמְשֵׁךְ וְתָמִיד מַשְׁלִים אֶת דְּבָרֶיהָ: "כְּדֵי שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ לֹא תִּתְפֹּס אוֹתְךָ בַּחוּץ."
יוֹנִי רִחְרֵחַ בִּיסוֹדִיּוּת אֶת סְבִיבָתוֹ, אֲבָל אֵלִי הַדָּרְבָּן הֵאִיץ בּוֹ, קְצַר רוּחַ, "אַתָּה יוֹדֵעַ מָה נַעֲשֶׂה הַלַּיְלָה?"
יוֹנִי, שֶׁהַשְּׁאֵלָה תָּפְסָה אוֹתוֹ קְצָת מַהֵר מִדַּי, נִחֵשׁ, "הוֹלְכִים לָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת?"
"לֹא," עָנָה אֵלִי קְצָרוֹת, וְאָז שָׁתַק לְרֶגַע, כְּדֵי לִיצֹר מֶתַח. "חָשַׁבְתִּי עַל זֶה. אֲנִי רוֹצֶה לָלֶכֶת לַגְּבָעוֹת."
יוֹנִי תָּמִיד רָצָה לָלֶכֶת לַגְּבָעוֹת. בְּדִמְיוֹנוֹ הוּא הָלַךְ לְשָׁם לְעִתִּים קְרוֹבוֹת. אֲבָל עַכְשָׁו, כְּשֶׁאֵלִי הִצִּיעַ לוֹ לָלֶכֶת לְשָׁם בֶּאֱמֶת, הוּא נִבְהַל. "לַגְּבָעוֹת? אֲבָל זֶה מַמָּשׁ רָחוֹק!"
"יוֹנָתָן סִפֵּר לִי שֶׁהוּא וְיָאִיר הָלְכוּ לְשָׁם, וְשֶׁזֶּה בִּכְלָל לֹא רָחוֹק."
"אֲבָל יוֹנָתָן וְיָאִיר הֵם תַּנִּים, וְתַנִּים הֵם חֲזָקִים. חוּץ מִזֶּה, הֵם יוֹתֵר גְּדוֹלִים מֵאִתָּנוּ."
"גַּם אֲנַחְנוּ כְּבָר גְּדוֹלִים," קָבַע אֵלִי.
"אוּלַי הֵם סְתָם אָמְרוּ? אוּלַי הֵם בִּכְלָל לֹא הָלְכוּ לְשָׁם?"
"הֵם כֵּן הָלְכוּ!" אֵלִי כְּבָר הֵחֵל לְאַבֵּד אֶת סַבְלָנוּתוֹ. "אַחֶרֶת אֵיךְ הֵם יוֹדְעִים שֶׁזֶּה לֹא רָחוֹק?"
יוֹנִי הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא הֶגְיוֹנִי בַּתְּשׁוּבָה שֶׁל אֵלִי, אֲבָל לֹא יָדַע מָה. וְעוֹד הוּא הִרְגִּישׁ שֶׁאֵלִי מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אוֹתוֹ בְּכָל הַכֹּחַ, וְשֶׁלּוֹ, לְיוֹנִי, אֵין מַסְפִּיק כֹּחַ בִּשְׁבִיל לֹא לְהִשְׁתַּכְנֵעַ.
פִּתְאוֹם אָמַר אֵלִי, "אֲנִי בִּכְלָל לֹא מְפַחֵד, כָּכָה זֶה כְּשֶׁאַמִּיצִים." גַּם זֶה הָיָה מוּזָר. הַגּוּרִים הָאֲחֵרִים אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁאֵלִי הוּא פַּחְדָן. וּבֶאֱמֶת, כְּשֶׁיָּנִיב הַחֲזִירְבַּר מַצִּיעַ אֶת הָרַעְיוֹנוֹת הַמְּשֻׁגָּעִים שֶׁלּוֹ, אֵלִי תָּמִיד אוֹמֵר לָהֶם שֶׁזֶּה מְסֻכָּן וְשֶׁאָסוּר וְשֶׁלֹּא כְּדַאי. "הוּא לֹא פַּחְדָן, הוּא חַשְׁשָׁן", יוֹנִי מְנַסֶּה לְהָגֵן עַל חֲבֵרוֹ. "הוּא פָּשׁוּט חוֹשֵׁב הַרְבֵּה עַל כָּל הַסַּכָּנוֹת." אֲבָל עַכְשָׁו, אִם אֲפִלּוּ אֵלִי לֹא מְפַחֵד לָלֶכֶת לַגְּבָעוֹת, אוּלַי זֶה לֹא מְסֻכָּן? אוּלַי זֹאת הִזְדַּמְּנוּת לִרְאוֹת אֶת הַגְּבָעוֹת סוֹף־סוֹף. יוֹנִי הִרְגִּישׁ זִמְזוּם שֶׁל הִתְרַגְּשׁוּת בְּחָזֵהוּ. וְאוּלַי הָיָה זֶה דַּוְקָא חֲשָׁשׁ? קָשֶׁה לָדַעַת עִם זִמְזוּמִים כָּאֵלֶּה.
"קַיִץ עַכְשָׁו, וְהַלֵּילוֹת קְצָרִים," אָמַר יוֹנִי לְאֵלִי, "לֹא נַסְפִּיק לַחְזֹר הַבַּיְתָה לִפְנֵי הַבֹּקֶר, וְזֶה מְסֻכָּן. אוּלַי נְחַכֶּה שֶׁהַלֵּילוֹת יִתְאָרְכוּ קְצָת?"
"נַחְזֹר לִפְנֵי הַבֹּקֶר", הִצְהִיר אֵלִי, "אַל תִּדְאַג." יוֹנִי שָׂם לֵב שֶׁהוּא אָמַר אֶת זֶה בְּקוֹל עָבֶה כָּזֶה, שֶׁל מְבֻגָּרִים, כְּאִלּוּ נִסָּה לְהִשָּׁמַע בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ. "נַחְזֹר לִפְנֵי הַבֹּקֶר כִּי אֲנַחְנוּ חַיָּבִים לַחְזֹר לִפְנֵי הַבֹּקֶר."
יוֹנִי שׁוּב הִרְגִּישׁ שֶׁמַּשֶּׁהוּ לֹא הֶגְיוֹנִי בִּדְבָרָיו שֶׁל חֲבֵרוֹ, אֲבָל אֵלִי הִתְעַקֵּשׁ. "אֲנִי הוֹלֵךְ לְשָׁם הַלַּיְלָה. הַיָּרֵחַ מָלֵא, וְהַנּוֹף מֵהַגְּבָעוֹת יִהְיֶה יָפֶה כָּל כָּךְ. אִם אַתָּה רוֹצֶה, בּוֹא; אִם לֹא, אֲנִי כְּבָר אֶמְצָא מִישֶׁהוּ אַחֵר שֶׁיָּבוֹא אִתִּי."
יוֹנִי יָדַע לְמִי הוּא מִתְכַּוֵּן. אֵלִי יַזְמִין אֶת יָנִיב הַחֲזִירְבַּר לָבוֹא אִתּוֹ. בִּן רֶגַע הִתְחִיל לְקַנֵּא. אֵלִי וְיָנִיב יֵלְכוּ יַחַד לַגְּבָעוֹת, וּכְשֶׁיַּחְזְרוּ יְסַפְּרוּ לְכֻלָּם עַל הַהַרְפַּתְקָאוֹת שֶׁלָּהֶם, וְלוֹ לֹא יִהְיֶה מָה לְסַפֵּר. לְרֶגַע חָשַׁב שֶׁיּוּכַל לְהַמְצִיא, אֲבָל הֵם יַגִּידוּ שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא הָלַךְ אִתָּם לַגְּבָעוֹת.
"אֲנִי הוֹלֵךְ," אֵלִי אָמַר שׁוּב, הִפְנָה אֶת גַּבּוֹ הַקּוֹצָנִי אֶל יוֹנִי, וְהֵחֵל לָלֶכֶת.
"נָפְלָה לְךָ מַחַט," אָמַר יוֹנִי.
"מָה?"

"בִּקַּשְׁתָּ מִמֶּנִּי לְהַגִּיד לְךָ בְּכָל פַּעַם שֶׁנּוֹפֶלֶת לְךָ מַחַט, אָז אֲנִי אוֹמֵר. נָפְלָה לְךָ מַחַט. הִנֵּה, שָׁם."
יוֹנִי שָׁתַק רֶגַע וְאָז שָׁאַל, "לָמָּה בִּכְלָל אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאַגִּיד לְךָ עַל הַמְּחָטִים שֶׁנָּפְלוּ? הֲרֵי זֶה טִבְעִי שֶׁדָּרְבָּנִים מְאַבְּדִים מְחָטִים מִדֵּי פַּעַם, וּמִמֵּילָא אִי אֶפְשָׁר לְחַבֵּר אוֹתָן מֵחָדָשׁ. זֶה רַק גּוֹרֵם לְךָ לִדְאֹג."
"אֲנִי פָּשׁוּט רוֹצֶה לַעֲקֹב אַחֲרֵי זֶה. בִּשְׁבִיל לָדַעַת." הוּא הִתְקָרֵב אֶל הַמַּחַט שֶׁנּוֹתְרָה עַל הַקַּרְקַע, רִחְרֵחַ אוֹתָהּ קְצָת, וּלְרֶגַע נִדְמֶה הָיָה שֶׁדַּעְתּוֹ מֻסַּחַת, שֶׁאוּלַי יְוַתֵּר עַל תָּכְנִיתוֹ לָלֶכֶת לַגְּבָעוֹת. אֲבָל אָז שׁוּב הִסְתּוֹבֵב, וְהִכְרִיז בִּנְחִישׁוּת, "אֲנִי הוֹלֵךְ לַגְּבָעוֹת." יוֹנִי רָצָה לְהַגִּיד לוֹ, "אָז תֵּלֵךְ כְּבָר", אֲבָל אֵיכְשֶׁהוּ יָצָא לוֹ בִּמְקוֹם זֶה, "חַכֵּה, אֲנִי בָּא."
לִפְעָמִים, בַּדֶּרֶךְ מֵהָרֹאשׁ אֶל הַפֶּה, הַמִּלִּים שֶׁל יוֹנִי מִתְחַפְּשׂוֹת לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר. כְּכָל שֶׁהֵן מִתְקָרְבוֹת לַשְּׂפָתַיִם הֵן פָּחוֹת מָה שֶׁהוּא רָצָה לוֹמַר וְיוֹתֵר מָה שֶׁרוֹצִים אֲחֵרִים לִשְׁמֹעַ, עַד שֶׁלִּפְעָמִים הוּא אֲפִלּוּ כְּבָר לֹא מְזַהֶה אוֹתָן. בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַהִתְחַפְּשׂוּת הַזֹּאת כָּל כָּךְ מְהִירָה שֶׁהוּא בִּכְלָל לֹא שָׂם לֵב. רַק תְּחוּשָׁה מוּזָרָה כָּזֹאת נוֹתֶרֶת תְּלוּיָה בִּגְרוֹנוֹ אַחֲרֵי שֶׁהַמִּלִּים כְּבָר יָצְאוּ. הוּא לֹא אָמַר אֶת כָּל זֶה לְאֵלִי. רַק שָׁאַל, "אַתָּה יוֹדֵעַ אֵיךְ מַגִּיעִים לְשָׁם?"
"בֶּטַח. יוֹנָתָן וְיָאִיר הַתַּנִּים הִסְבִּירוּ לִי." וְכָךְ הֵם יָצְאוּ, דָּרְבָּן וְשׁוּעָל, בְּיַחַד, אֶל תּוֹךְ הַלַּיְלָה הַמַּעֲמִיק. הֵם עָזְבוּ כְּבָר אֶת חֶלְקַת הָאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת וְעָבְרוּ אֶת מַטָּעֵי הָאָבוֹקָדוֹ. גַּם פַּרְדְּסֵי הַתַּפּוּזִים נוֹתְרוּ מֵאֲחוֹרֵיהֶם. הָרֵיחוֹת הָיוּ שׁוֹנִים, וְהַקַּרְקַע שֶׁלְּרַגְלֵיהֶם נֶעֶשְׂתָה קְרִירָה מִשֶּׁהָיְתָה כְּשֶׁיָּצְאוּ לַדֶּרֶךְ. כְּשֶׁעָצְרוּ לִשְׁתּוֹת מִבֶּרֶז דּוֹלֵף וְלָנוּחַ קְצָת, שָׁאַף יוֹנִי אֶת הָאֲוִיר וְהִבְחִין שֶׁהוּא כְּבָר לֹא מֵרִיחַ אֶת הַבַּיִת. עַכְשָׁו הֵם כְּבָר בֶּאֱמֶת רְחוֹקִים. הוּא הִרְגִּישׁ אֶת הָעִקְצוּץ שֶׁל הַהַרְפַּתְקָה בְּחָזֵהוּ, אַךְ מִיָּד עָלְתָה בּוֹ מַחְשָׁבָה: מָה אִמָּא שֶׁלּוֹ הָיְתָה אוֹמֶרֶת לוּ יָדְעָה אֵיפֹה הוּא נִמְצָא?