לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת
זוּג פַּרְעוֹשִׁים מְאֻשָּׁרִים
חִפְּשׂוּ לָהֶם בַּיִת לִמְגוּרִים.
פִּתְאוֹם גִּלּוּ קֻפְסָה שְׁקוּפָה.
"אֵיזֶה נוֹף נֶהֱדָר!"
קָרְאָה הַפַּרְעוֹשָׁה,
"אֵיזוֹ קֻפְסָה יָפָה!”
אָמְרוּ הַשְּׁנַיִם:
"בְּרוּכִים הַבָּאִים לְאֶרֶץ עוֹשׁ!"
וְנִכְנְסוּ פְּנִימָה בִּקְפִיצַת רֹאשׁ.
בְּאֶרֶץ עוֹשׁ נוֹלְדוּ עוֹד פַּרְעוֹשִׁים:
בָּנוֹת וּבָנִים, נְכָדִים וְנִינִים.
הֵם הָיוּ מְשַׂחֲקִים, מְטַיְּלִים
וּבְעִקָּר קוֹפְצִים –
הֵם קָפְצוּ עַד לַיָּרֵחַ וְלַעֲנָנִים!
כִּי פַּרְעוֹשִׁים,
חָשׁוּב לָדַעַת,
בִּקְפִיצָה לַגֹּבַהּ מִצְטַיְּנִים.

עָבְרוּ שָׁנִים וּבְאֶרֶץ עוֹשׁ פָּשְׁטָה שְׁמוּעָה.
הַמְּבֻגָּרִים הִתְלַחֲשׁוּ:
"מַשֶּׁהוּ מוּזָר קָרָה..."
"הָאָרֶץ נֶחְסְמָה..."
“לָצֵאת הַחוּצָה זֹאת מַמָּשׁ סַכָּנָה!"

וּמֵאָז וְעַד הַיּוֹם,
כָּל פַּרְעוֹשׁ בְּאֶרֶץ עוֹשׁ,
מִזָּקֵן וְעַד תִּינוֹק,
יוֹדֵעַ הֵיטֵב שֶׁפַּרְעוֹשִׁים,
לְ"חוּץ לָאָרֶץ" לֹא קוֹפְצִים.