על הכול 1 - לוותר על הכול
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
על הכול 1 - לוותר על הכול
מכר
אלפי
עותקים
על הכול 1 - לוותר על הכול
מכר
אלפי
עותקים

על הכול 1 - לוותר על הכול

4.3 כוכבים (268 דירוגים)
ספר דיגיטלי
35
ספר מודפס
68.6 מחיר על גב הספר 98

עוד על הספר

  • הוצאה: יהלומים
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2022
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 414 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 54 דק'

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

תקציר

אריאל

כמה אנשים הכרתם בחייכם שהתאהבו באותו אדם פעמיים?
בפעם הראשונה שהתאהבתי הייתי נערה והוא היה הילד הרע, העבריין. ואם זה לא מספיק, הוא גם היה החבר של החברה הכי טובה שלי – וזה השאיר אותו מחוץ לתחום. 
בפעם השנייה הייתי אישה שהתקבלה להתמחות אצל עורך הדין הפלילי הכי טוב בארץ. אצלו. ולא, לא משנה כמה אני נמשכת אליו וכמה שהלב שלי חלש מולו, אני לא יכולה להישאב אל העולם שלו, זה שהוא חושב שהוא השאיר מאחור, אבל מוצא אותו בכל פעם מחדש.

אסף

לא משנה כמה נלחמתי וכמה אני נלחם, העבר שלי עדיין רודף אותי. חשבתי שתליתי את כפפות ה'חייל' בארגון של 'מלך הקריות' והצלחתי לבנות חיים חדשים כעורך דין פלילי מוערך, אבל העבר חזר לחיים שלי. ככה זה עובד – פעם חייל, תמיד חייל. 
הנערה השקטה שהכרתי בעבר חזרה עם ביטחון עצמי בשמיים ופה שיסבך אותי בצרות. אחריה הגיעו 'החברים הטובים' מהעבר. פעם אחת כבר ויתרתי על הכול למען המשפחה שלי, למען חיים אחרים וחדשים. היום אין לי כל כוונה לעשות את זה שוב. 

לוותר על הכול מאת סופרת רבי המכר אבישג צ'רחי הוא רומן פשע ישראלי שנע בין עולם המשפט לעולם הפשע. סיפור על אהבה לא ממומשת שמקבלת הזדמנות שנייה.

זהו הספר הראשון בסדרת על הכול. צ'רחי כתבה חמישה ספרים שכולם היו רבי מכר, כיכבו במקומות הראשונים וזכו להצלחה רבה ולאהבה מקהל הקוראים.

פרק ראשון

פרולוג

אריאל

יש חוק שכל העולם פועל על פיו, אפילו שהוא לא כתוב בשום מקום.
מסוג החוקים האלה שנקבעו על ידי בני האדם ומבוססים על רעות, אחווה ונאמנות.
אם נפר את החוק הזה, לא נקבל שום עונש. טוב, לא עונש מגורם אכיפה בכל אופן.
אבל החיים, או הגורל, בסופו של דבר יסובבו הכול עד שנשלם עליו.
תקראו לזה קארמה, תגידו 'העולם הוא גלגל', אבל תדעו שבסוף התשלום יגיע, והוא לא יהיה נעים.
אף אחד לא יודע מי המציא את החוק הזה, שמבוסס כולו על כבוד ונאמנות לחברים ולמשפחה שלנו, אבל כולם יודעים דבר אחד חשוב – על החוק הזה לא חלה ולא תחול התיישנות. אם נפר את החוק הזה, נאבד אדם שקרוב אלינו, אבל מה שחשוב יותר הוא שנאבד את העקרונות שלנו, את הערכים שלנו. נציג עצמנו כאנשים חסרי כבוד, לא אמינים, בוגדים.
מהו החוק?!
לעולם, אבל לעולם, לא יוצאים ובטח שלא מתאהבים במי שהיה בעבר עם אדם קרוב אלינו. לא משנה אם מדובר בחברים או במשפחה, לעולם לא יוצאים עם אקס או אקסית של אדם שאנחנו מכירים.
זה לא משנה אם הלב שלנו חושב אחרת.
'יש חוקים שנועדו כדי להפר אותם'. המשפט הזה רץ לי בראש כל הזמן, אבל אני מסרבת להקשיב לו. חוק זה חוק וגם אם אני לא מסכימה איתו, אני לא נוהגת להפר חוקים. לא סתם בחרתי במקצוע שעוסק בחוקים ובמשפטים.
 
משרד עורכי הדין אסף מלכה ושות'
אני קוראת את האותיות על השלט הגדול מחוץ למשרד.
אסף מלכה, עורך דין ובעלים
אני נעצרת על שמו ונושמת עמוק. חלומו של כל סטודנט למשפטים הוא להתקבל להתמחות אצל עורך הדין אסף מלכה. פליליסט שבתשעים אחוז מהתיקים שלו מוציא את הלקוחות שלו זכאים או עם הסדר טיעון שכל עורך דין אחר היה חולם עליו. השם שלו הולך לפניו ובלא מעט ממהדורות החדשות שמו עולה כמי שמייצג את הישראלים שמככבים בצד הפחות יפה של החדשות.
אני, בשונה מחבריי למקצוע, הצלחתי להגשים את החלום הזה. ולא, זה לא בזכות הפרצוף היפה או הגוף הסקסי שהשגתי במאמץ רב, אלא בזכות הציונים שלי וההמלצות הרבות שהגשתי לו, ואולי, רק אולי, בזכות המלצה ממכר משותף, המרצה שלי.
אני מצלצלת בפעמון הכניסה ונושאת תפילה בליבי שהכול יעבור בשלום. דלת הכניסה נפתחת בזמזום ואני נכנסת ברגל ימין, צועדת אל דלפק המזכירות שמאחוריו יושבות שלוש מזכירות יחד.
"בוקר טוב, אני אריאל, המתמחה החדשה."
"את מאחרת." קול אישה מבוגרת נשמע מאחוריי ואני מסתובבת אליה. "עורך הדין מלכה קבע איתך לשעה תשע."
"השעה שמונה וחמישים." אני מסתכלת על השעון, בודקת שלא טעיתי וזאת באמת השעה.
"אם תגיעי 'על הקשקש' לעבודה, מבחינתו איחרת. עורך הדין מלכה לא אוהב שמאחרים או שמגיעים סמוך לשעה שמתחילים לעבוד. התארגנות הבוקר גוזלת זמן עבודה יקר. להבא תגיעי לכל הפחות עשרים דקות מוקדם יותר."
"אוקיי... עם מי יש לי הכבוד?" אני שואלת אותה בנימוס, שאין לי מושג מאיפה אני מצליחה לגייס. מתחשק לי לסטור לה.
"סיגל, מנהלת המשרד."
"נעים מאוד, סיגל." אני מושיטה לה את ידי והיא לוחצת אותה בקרירות. "לא ידעתי מה הנהלים של המשרד, אבל אני לומדת מהר. אשמח אם נתחיל ברגל ימין."
"שיהיה. בנות, שמישהי מכן תראה לה את החדר שלה ותלמד אותה לעבוד טכנית על המערכת." היא פוקדת. "עורך הדין מלכה יגיע בסוף יום הדיונים שלו וישב איתך על הנהלים ועל צורת העבודה שלו. אני מקווה שבאת עם הרבה כוחות, גברתי הצעירה. יהיו ימים שתישני במשרד, וזאת לא צורת ביטוי."
"כולי ציפייה." אני מחייכת חיוך ציני והיא מפנה אליי את גבה ונעלמת לחדרון סמוך לדלפק המזכירות. "אז, מי עושה לי את טבילת האש למקום הזה?" אני מסתובבת אל הבנות, מנסה להיות קלילה ולהתחבר.
"אני אשב איתך." בחורה שנראית בערך בגילי יוצאת מחדר צדדי וניגשת אליי. "רינת, נעים מאוד." היא לוחצת את ידי ומובילה אותי במסדרון, נעצרת ליד כל אחד מהחדרים בדרך ומראה לי את המשרד.
את ריאיון העבודה עברתי באוניברסיטה ביום מרוכז שערכו המרצים בשיתוף עם המשרדים הגדולים, שהבעלים שלהם הם תלמידים לשעבר. המרצה שלי המליצה עליי לכל המשרדים, ואפילו התקבלתי לחמישה מהם, אבל בחרתי במשרדו של אסף מלכה – כי מי לא רוצה ללמוד מהטוב ביותר?!
"וכאן זה המשרד של עורך הדין מלכה." היא מצביעה על דלת מימין. "והחדרון הזה הוא שלך." היא מצביעה על הדלת משמאלנו. לאסף יש משרד בגודל כל הדירה שלי בערך והחדרון שלי, כמו שקראה לו רינת, גדול יותר מחדר השינה שלי. אם זאת ההגדרה לחדרון, אני מפחדת לדעת איך היא קוראת לשאר החדרים הגרנדיוזיים פה.
"אני צריכה לשבת מולו?" אני מביטה בשולחן שאמור להיות שלי, ואחר כך בשלו. יש קו ישיר ביניהם וכל צעד שאעשה יהיה מול עיניו, אלא אם הדלתות יהיו סגורות.
"כן, המתמחים שלו יושבים לידו ועובדים איתו צמוד. אסף מאמין בהכשרה מקצועית צמודה. המתמחים שלו יושבים איתו על תיקים, מעורבים לא פעם גם בפגישות עם לקוחות. הוא אולי נראה מפחיד, אבל אם כבר ללמוד ממישהו, אז ממנו." למה יש לי הרגשה שהם קרובים, ומאוד?!
"הבנתי..." אני נכנסת אחריה לחדר ומתכוונת לסגור את הדלת. היא עוצרת אותי.
"לא סוגרים דלתות, רק בפגישות או בהפסקת הצהריים, אם רוצים לאכול בפרטיות. אם תסגרי את הדלת, הוא יפתח אותה מייד."
"למה?"
"לא טרחתי לשאול. זאת ההחלטה שלו." היא מתיישבת מול המחשב ואני גוררת כיסא ומתיישבת לצידה. "מוכנה?"
"אני חושבת..."
"את מוכנה." היא מחייכת. "בימים הראשונים זה יראה לך כמו בית משוגעים ואולי לא תביני את כל הכללים כאן, אבל בסופו של דבר תתרגלי וכבר לא תשאלי את השאלות שרצות לך בראש."
"את חושבת?" אני שואלת בציניות. רינת מדליקה את המחשב ומקישה סיסמה, פותחת את המערכות שעליהן אני אמורה לעבוד ואני רואה את שמי מתנוסס על כל אחת מהן.
"אם אסף כבר הקים לך שם משתמש מראש, לפני שהוא בחן אותך כמה ימים, יש בך משהו." היא מושיטה לי מחברת קטנה ועט. "תתחילי לרשום ושיהיה בהצלחה."
משום מה יש לי הרגשה שאצטרך אותה.

פרק 1

אסף

"אתה פשוט מטומטם." יוסי, החבר הכי טוב שלי, סוגר את הלפטופ שלי ומכריח אותי להרים אליו את מבטי.
"תיזהר ממני."
"מה תעשה לי? תשלח את אחד הלקוחות שלך לטפל בי?"
"לא כזה רעיון גרוע."
"ואז עם מי תריב כשאתה עצבני?" הוא מרים גבה בשעשוע. "אתה מת עליי."
"מה שתגיד."
"זאת טעות, אסי."
"למה?"
"כי זה פשוט שגוי מהשורש."
"תפסיק להיות דרמה קווין. היא לא זוכרת אותי, אחי. היא גם לא יכולה לזכור כי שיניתי שם משפחה ומעולם לא נפגשנו פנים מול פנים. אתה חושב שהיא תזכור תמונה מלפני כמעט חמש עשרה שנה?"
"לא, אבל עדיין, זאת טעות."
"למה שאפספס מישהי שיכולה להתאים לי לצוות המשרד כמו כפפה ליד רק בגלל משהו שקרה כשהיינו נערים, וגם לא קשור אליה ישירות?"
"לצוות שלך או לך?"
"מה?"
"אחי, יצאת עם החברה הכי טובה שלה, שרק במקרה הייתה האחות החורגת של התאומים. אם יהיה פיצוץ ביניכם, וכמו שאני מכיר אותך – יהיה, היא תספר לחברה הכי טובה שלה ומשם כמו דומינו הכול יתחיל ליפול ודבר יגרור דבר."
"יצאתי עם החברה הכי טובה שלה..." אני צוחק. "היינו יחד דקה וחצי, וגם זה כי היא הייתה כוסית ולקח לי זמן כנער להבין שהיא איתי בשביל להשתייך לחבורה שלנו. אני לא בקשר עם התאומים שנים ואני בספק אם היא בעצמה תזהה אותי."
"ואם היא תזהה אותך ותדבר עם התאומים? אני מזכיר לך שסיימת איתם ברע. אחרי מה שקרה עזבת את הקריות ועברת למרכז, שינית את שם המשפחה שלך ומחקת כל מה שהיה קשור באסי עמר. אתה מסַכן את כל מה שבנית בשנים האחרונות."
לא עזבתי, הוגליתי מהקריות בפסק בוררות.
"אתה מגזים." אני נעמד וזורק שטר של מאה שקלים על השולחן. "בסך הכול קיבלתי לעבודה מתמחה חדשה. שום דבר לא יחשוף עבר שנקבר מזמן."
"התאומים כן מזהים אותך ויודעים טוב מאוד מי אתה."
"התאומים לא יספרו כלום כי אין טעם להתעסק בזה. שילמתי ואני עדיין משלם את הקנס על פי פסיקת בוררות. מאז הם שותקים וככה זה יימשך. אני צריך לחזור למשרד, סיימנו כאן."
"אני בא איתך."
"לא היה לי ספק." אני לובש את ז'קט החליפה וחוזר לג'יפ שלי, מניח את התיק על המושב שלידי ונוסע אל המשרד, יוסי בעקבותיי על האופנוע שלו. אני מחנה מחוץ למשרד, מחכה שהוא ירד מהאופנוע ונכנס איתו פנימה.
"בלי שטויות, יוסי."
"קודם תן לי לבדוק את הסחורה." הוא צוחק ונכנס אל המשרד, מחבק את רינת ומנשק אותה.
"אמרתי לך לא פעם שאני לא מרשה דברים כאלה במשרד." אני נוזף בו כשהוא צועד אחריי לחדרי. רינת, מנהלת החשבונות במשרד שלי, היא אשתו והיחידה מתחת לגיל ארבעים ששרדה אצלי לאורך שנים. נראה שהקסם שלי כמעסיק לא עובד על חברת הילדות שלי.
"לך תזדיין." הוא מכה בעורפי וכשאני נועץ בו מבט זועם הוא מרצין ומתנצל. "סליחה, שכחתי שיש חוקים נוקשים כאן וצחוק נשאר מחוץ למבנה."
"נמאס לי ממך." אני נעצר ליד חדרי וסופר בליבי. אחת... שתיים...
"וואו!" אני שומע את יוסי ועוצר את הספירה. חשבתי שייקח לו יותר זמן. אני נאנח ומסתובב אליו.
"תיכנס לחדר ותפסיק לבלבל לי בביצים, יוסי. אין לי זמן לשטויות שלך."
"כן, המפקד." הוא נכנס ומתיישב על הכיסא שלי, לא מסיר את עיניו מהחדר ממול. שאלוהים יעזור לי עם חברי הילדות שקיבלתי.
"אריאל," אני נעמד בכניסה לחדרה. "ברוכה הבאה."
"תודה." היא מסמיקה ומתקרבת אליי, מושיטה את ידה ללחיצה. "אני מוכנה להתחיל ללמוד."
"אני רואה." אני מחייך, לשם שינוי לא בציניות. "אני מקווה שההמלצות לא יאכזבו אותי."
"הן לא, אני מבטיחה." היא מנתקת את ידינו. "אני לומדת מהר ואתה תראה שאהיה המתמחה הכי טובה שהייתה לך."
"אתה לא מתכוון להציג אותי?" יוסי נדחף בינינו, מתעלם מהמבט הרצחני שלי. "נעים מאוד, יוסי, החבר הכי טוב של הבוס שלך ובעלה של רינת."
"אריאל, נעים מאוד." היא לוחצת את ידו בחיוך רחב. "אשתך מקסימה."
"נכון?!" האידיוט קורץ לה. "אבל אני יותר."
"כן, בטח," אני ממלמל. "אני מסיים עם יוסי כאן ואז נשב. אם את צריכה להתארגן זה הזמן, לא נעשה הפסקה באמצע."
"כן, בטח..." היא מחווירה לרגע. "אני רק אלך להתארגן ולהכין לי קפה. כמה זמן יש לי?"
"עד שנסיים את הפגישה," יוסי עונה.
"שזה אומר?"
"שתי דקות. שלוש, גם אם אצטרך לפנות אותו מפה בעצמי."
"לא אספיק כלום..." היא לוחשת כמעט לעצמה.
"אקריב את עצמי ואפילו אקבל מכות מהחבר שלנו. הרווחת עוד שתי דקות." יוסי שוב מתערב והיא מודה לו ובורחת במהירות במסדרון הארוך.
"אני י'זיין אותך!"
"אני נמשך לצד השני ונשוי. מצטער, אחי, אולי בגלגול הבא."
"תעוף מפה."
"קודם שהיא תחזור. הבטחתי לה שארוויח לה זמן."
"אתה מכיר את הדלת החוצה." אני לא נשאר להתווכח איתו, נכנס אל חדרי ומתיישב על הכיסא.
אני מסתכל על הכיסא הריק שלה. למה, לכל הרוחות, יש לי הרגשה שיוסי צודק ואני עושה טעות?! היא תשב מולי כל היום ותעבוד צמוד אליי. בסופו של דבר היא תזהה אותי וגם אם לא, אם יוסי צודק והכול יתגלה, היא תזהה אותי כשהשם שלי ייחשף ותבין שאני אסי עמר, אותו נער שנעלם ביום בהיר אחד ועד היום אין לה מושג לאן.
"אפשר?" אריאל נוקשת על הדלת, מחברת ועט ביד אחת ובשנייה כוס קפה.
"בואי." אני מצביע על הכיסא שמולי והיא מתיישבת בהיסוס. "נתחיל?"
אריאל פותחת את המחברת שלה ולוחצת על קודקוד העט שלה. "נתחיל."
שאלוהים יהיה בעזרי.
אריאל

זה דבר אחד לראות את אסף מלכה בטלוויזיה – ודבר אחר לגמרי לראות אותו פנים מול פנים. אסף משדר ביטחון, כריזמה מטורפת ונוטף סקסיות. הוא גבוה ורחב, אפשר לראות את השרירים שלו, שעומדים לפוצץ את החולצה המכופתרת בכל רגע נתון. העיניים שלו על הגבול בין ירוק לחום והפנים שלו משורטטות. השיער הכהה בתספורת קצוצה ועל מפרק היד השמאלית שלו שעון שצועק יוקרה, שאם הייתי מספיק קרובה, בטח הייתי רואה עליו סמל של רולקס או משהו בסגנון.
ראשו רכון מטה והוא מדפדף בדפי הקלסר שלו, לא מרים את עיניו לרגע. אני מנצלת את ההזדמנות לבחון אותו. הגבר הזה היה צריך להיות דוגמן ולא עורך דין. בטח השופטות פוסקות לטובתו רק בגלל היופי שלו. נקישה נשמעת מאחורי גבי ואסף מרים את עיניו, מחייך חיוך שחושף גומה בצד ימין, חיוך של קולגייט, שמזיז את המערכת הפנימית שלי. אוי. ואבוי. לי.
"קפה שחור חזק, בלי סוכר, ופרוסת עוגה הכי דקה שיכולתי לחתוך." רינת נכנסת בחיוך ומניחה לידו את הקפה והעוגה.
"זה דק?"
"אם אימא שלי הייתה כאן, הייתי מקבלת נזיפה שהגשתי לך חתיכה קטנה כל כך."
"ידוע." הוא לוגם מהקפה ורינת פונה אליי.
"עוגה?"
"לא, תודה."
"תרגישי חופשי לקחת מהמטבח מה שאת רוצה. אם יש דברים שאת אוהבת, תגידי לי ונזמין לך. בכל יום ראשון אני עושה הזמנה לכל השבוע."
"תודה."
"אסי... סליחה, אסף," היא מתחילה לגמגם. נראה שבמשרד הוא לא מרשה לפנות אליו בקרבה. "אני יכולה לצאת? יוסי גם ככה פה וחשבתי לתפוס איתו טרמפ."
"המצב במזכירות מאוזן?"
"כן, הבנות כאן וגם סיגל."
"רק בשביל להעיף מכאן את הקרצייה אני מאשר לך לצאת מוקדם. קחי אותו כמה שיותר רחוק."
"אני 'על זה'. בהצלחה, אריאל, נתראה בבוקר." היא בורחת והוא נאנח, לוגם שוב מהקפה שלו.
"אל תחשבי שמה שקרה פה כרגע תקין." הוא מרים אליי את מבטו. "אני לא מאשר יציאות מוקדמות, אלא אם ביקשת מראש והסיבה מוצדקת. לכאן מגיעים לעבוד, לא לעבודה. יהיו ימים מטורפים שגם נצטרך לישון כאן. יש חדרים עם מיטות ושני חדרי רחצה בקומה מעלינו. אומנם זה נדיר יותר, אבל קרה לא פעם שנכנס תיק כבד מאוד שכלל מעצרים והצריך זמינות, ועורכי הדין והמתמחים נאלצו לישון במשרד ולהמשיך לעבוד."
"לישון?"
"לישון. את יכולה להביא לך בגדים ולהניח אותם בארון. לכל עובד יש מדפים שמוקצים לו. כמו שאמרתי, זה לא קורה בתדירות גבוהה, וברוב התיקים הכבדים מטפלים בן, נתן ואני, כמובן, אבל תמיד יש סיכוי שזה יקרה ואת צריכה להיות מוכנה לזה."
"אבל..." אני רוצה למחות, לסרב, אבל המבט שלו מבהיר לי שהוא לא מסוג המעסיקים שיש להם סבלנות לתלונות מהעובדים.
"אבל?"
"לא משנה." אני מתיישרת במושבי. "מתחילים?"
"כן. דבר ראשון, נוהלי עבודה –"
"כבר עודכנתי. אסור לאחר, צריך להגיע לפחות עשרים דקות לפני הזמן להתארגנות של הבוקר כי זה גוזל זמן עבודה יקר. לא סוגרים דלתות, אחרת אתה פותח אותן. יש עוד?"
"לא קוטעים אותי, לא מתערבים לי באמצע משפט, לא קופצים מעל הפופיק, מקשיבים למה שיש לי לומר, לא מבזבזים לי את הזמן, ואם לא מתכוונים לקחת את ההתמחות הזאת ולהתאבד עליה, לא מגיעים לכאן יותר." קולו חד.
"יש משהו חיובי בנוהלי העבודה שלך? בינתיים הכול זה לא ולא ולא." אסף נועץ בי מבט שכנראה אמור להפחיד אותי, אבל אם לא אבחן את הגבולות שלי כבר עכשיו, ואראה לו שאני לא אחת מאלה שמשתיקים אותה ומנצלים אותה, הוא ירשה לעצמו לדרוך עליי בתקופת הניסיון ובכל השנה וחצי של ההתמחות לצידו. הוא וכל הצוות שלו. לעורכי דין יש נטייה לשכוח שהם עצמם היו מתמחים ואוהבים לזרוק את כל העבודה השחורה על המתמחים החדשים. לא אתן לזה יד.
"סליחה?"
"אני די בטוחה ששמעת אותי, עורך הדין מלכה."
"יש לך חתיכת פה. את חוצפנית."
"התקבלתי למשרת התמחות במשרד פלילי. אתה מצפה ממני שיהיה לי פה של ילדה טובה ירושלים? אני מתכוונת להיות פליליסטית, לא עורכת דין שחותמת על תצהירים בכניסה לבית משפט, או אחת שיושבת בחברה ומרוויחה אלף שקל יותר משאר החברות שלה במחלקה רק בגלל התואר ליד השם שלה. באתי לכאן ללמוד ולהוכיח את עצמי, לא להיות אילמת."
"את מודעת לעובדה שזה יום העבודה הראשון שלך ואת כרגע מתחצפת לבוס שלך?" הוא נשען על השולחן, ריח הבושם שלו מגיע אליי ואני נלחמת בעצמי לא לבלוע רוק, שלא יתפרש שאני מפחדת ממנו.
"זה גם היום האחרון?"
"את רוצה שהוא יהיה האחרון? כי ההתנהגות שלך מעידה שכן."
"לא, אני לא רוצה. אבל אני גם לא מתכוונת לענות לך 'אמן' על כל דבר שתגיד. יש לי פה ואני משתמשת בו. ובאותה מידה יש לי שכל וגם בו אני נוהגת להשתמש בכל רגע נתון. אם ציפית למתמחה שהיא רובוט, מצטערת, אבל אני לא כזאת."
"צאי מכאן."
"מה?"
"שמעת אותי בפעם הראשונה. צאי מכאן. תחשבי על השיחה שהתנהלה כאן עכשיו ותחליטי עם עצמך אם במקומי היית מקבלת מישהי כמוך לעבודה. אם התשובה שלך היא כן, תחזרי בבוקר ואם התשובה היא לא, אל תראי את הפרצוף שלך כאן." הוא מסתובב אל המחשב שלו ואני מסתכלת עליו בהלם. יכול להיות שחציתי גבול? "ביקשתי ממך לצאת." הוא לא מסתכל עליי, שקוע במחשב.
"לצאת לאן בדיוק?"
"לחדר שלך, הביתה, זה לא מזיז לי. לכי תחשבי על מה שאמרתי ותחזרי אליי, אם בכלל, עם תשובה." אני סוגרת את המחברת והעט, משאירה אותם על השולחן, לוקחת את כוס הקפה שלי ויוצאת. קולו נשמע מאחורי גבי. "הדברים שלך. החדר שלי זה לא מחסן."
"השארתי לך בכוונה. אם אחליט לא לחזור, שתישאר לך מזכרת מהמתמחה היחידה שהעזה לענות לעורך הדין אסף מלכה הנודע."
אני לוקחת את הדברים שלי מהחדר, מודעת בכל נימי גופי לעיניים שלו שעוקבות אחרי כל צעד שלי, נעצרת לרגע מול דלתו. "שיהיה לך ערב טוב, בוס." אני יורה לעברו ומתקדמת אל היציאה, שומעת אותו ממלמל, "חוצפנית קטנה."
מה, לעזאזל, עשיתי עכשיו?!

עוד על הספר

  • הוצאה: יהלומים
  • תאריך הוצאה: ספטמבר 2022
  • קטגוריה: רומן רומנטי
  • מספר עמודים: 414 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 6 שעות ו 54 דק'

ניתן לרכישה גם ב -

הספר מופיע כחלק מ -

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
268 דירוגים
177 דירוגים
36 דירוגים
28 דירוגים
18 דירוגים
9 דירוגים
29/5/2024

וואו. אין מילים לתאר מה עבר עליי בקריאת הספר. הוא הזכיר לי נשכחות וטמן בחובו רגשות ומחשבות שעלו וצפו בי. תודה שוב על חוויית קריאה יוצאת דופן. על רומנטיקה ואהבה שאני מקווה שיש כזו לא רק בספרים. התמכרתי לספרים שלך ואני בהחלט ארכוש עוד ועוד.

2
27/2/2024

אהבתי מאד, קשה היה להפסיק לקרא ממליצה בחום

2
14/2/2025

ספר מהמם וסוחף! סיימתי אותו תוך יום דמות ראשית חזקה ומעוררת השראה והזדהות וגבר שכל בחורה חולמת. מתה על זה שמשלבים כל מיני סדרות ישראליות וחלקים יהודים בספר!!

1
14/5/2024

ספר מושלם כרגיל קיצר תקראו

1
27/4/2024

ממש נחמד וקליל

1
18/4/2024

ספר מושלם בין הכי טובים שקראתי באמת ממליצה בחום אי אפשר להפסיק לקרוא

1
4/1/2024

מעולה!! ספר כיף שאי אפשר להפסיק לקרוא.

1
4/12/2023

וואו וואו וואו איזה ספר! האמת שקראתי כבר ספר אחד של הסופרת הזו וכל כך לא התחברתי אליו. התלבטתי אם להתחיל את הטרילוגיה הזו כי באמת עפים עליה ויש ביקורות טובות. אני לא אוהבת בכלל סיפורי אהבה ישראלים אבל הספר הזה פשוט מעולה. ממליצה מאוד!!!! וכמובן עוברת לספר הבא בסדרה.

1
16/7/2025

חמוד מאוד רומנטי וקליל. כתוב טוב מאוד

9/7/2025

יואווו מושלם מושלם מומלץ ממש !!! קראתי ביום אחד

28/6/2025

סוחף ומרתק. כזה שלא ניתן להניח מהיד ואם במקרה עושים זאת, הראש במחשבות, מה קורה עם אריאל ואסף.

28/6/2025

האמת שממש אהבתי ואני ממליצה לכם ממש לקנות בדרך כלל אני לא אוהבת סדרות כיאלו כל ספר על זוג אחר אבל פה זה מטורף אני רק מחכה לזוג הזה אחת הסדרה הטובות שקראתי עם לא הטובה היותר אהבתי את הכתיבה החשיבה על רעיון הספר בקיצור תקנו שווה רצח

22/6/2025

מאוד אהבתי אבל לא המשכתי לכל המשך הסדרה קצת היה צפוי ולא מיוחד בעיניי

19/6/2025

באופן סופר מפתיע ככ התחברתי לכתיבה , סוף מושלם וספר שאפשר להתחיל ולסיים איתו את שאר הסדרה. אני ככ ממליצה לכל מי שחוששת שזה לא יהיה טוב זה מדהים!! .. . עכשיו אני אפרט שסגנון הכתיבה אמנם הכניס את כל הסיפור לספר אחד אבל לא הרגיש שמיהרו פה משהו!! אמלה כתיבה מושלמת❤️❤️❤️

18/6/2025

אבישג איזה ספר חמוד ויפה. נכון למי שמחפשת סמאט אין כמעט אבל הבנתי שבספרים הבאים יהיה.. ייאלה ממשיכה לספר הבא

17/6/2025

ספר מעולההההה מהשורות הראשונות מתחיל המתח והוא הול ונבנה ועולה עם כל דף. הסקס כאן הוא רק תיבול ברקע..מדהים. ישר כח

15/6/2025

ספר מושלם ומרגש מאוד

4/6/2025

כמו תמיד אני מאוהבת בדמויות ובעלילה.

26/5/2025

מהמם

21/5/2025

מעולה סיפור אהבה ממכר

10/5/2025

ספר מדהים מומלץ מאוד

3/4/2025

מרגשש

7/1/2025

וואוו אחד המוצלחים שקראתי לאחרונה מרגש מצחיק סוחף סיימתי לקרוא בחצי יום

21/12/2024

מומלץ בחום

13/11/2024

סוחף, מהנה, מודלם. טסה לספר הבא.

10/11/2024

מושלםםם

1/11/2024

ווואוווווו אהבתי ממש! ממליצה

15/9/2024

ספר סוחף, קולח, אריאל דמות מהממת, כיף לקרוא 💛

14/9/2024

הספר מעולה והכי טוב שקראתי אי פעם כל העלילה וכל הסיפור של אסף בעיקר וכל כך חיכיתי שהוא יפתח יפתח את הלב שלו ואריאל כל כך חיכיתי שהיא תגלה וואוו אני ממש אהבתי את הספר 😍

6/9/2024

אוהבת מאד אין על אבישג

29/8/2024

פעם ראשונה שקוראת ספר על עולם הפשע שקורה בישראל. שינוי מרענן מהמאפיות של ניו יורק ;) פעם ראשונה קוראת ספר של אבישג ובהחלט אהבתי. כתיבה טובה וזורמת

11/8/2024

כתיבה חצופה וכיפית! כתיבה ישראלית:) קראתי את זה מהר ובהנאה רבה! מומלץ!

10/8/2024

אהבתי מאוד את הספר , לא יכולתי להפסיק לקרוא . ממליצה בחום

20/7/2024

פשוט מושלם אין יותר מה להגיד מושלםםםםם!

11/6/2024

מושלם!

8/6/2024

מעולה

4/6/2024

ספר מעולה כמו שאבישג יודעת לכתוב. אסף הוא דמות עורך דין נוקשה וחזק , אבל אריאל המתמחה שלו , עושה לו בית ספר , ולא מתוותרת לו על שום דבר. אהבתי את מערכת היחסים בניהם. תודה לאבישג על עוד ספר מושלם. ❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️

28/2/2024

ספר סוחף בטירוף

30/12/2023

סדרה מעולה ממליצה

29/12/2023

וואווואווואו התאהבתי לכו לקרוא עכשיו

27/12/2023

מהמם וסוחף

6/11/2023

ספר מדהים ..מותח ומרגש ..ממליצה לכולם לקרוא אותו ..אי אפשר להפסיק לקרוא מרגע שמתחילים..

4/10/2023

ענק ממש ענק מרגע שמתחילים לקרוא אין אפשרות להפסיק, מתח אהבה ענקקקקקקק.

29/9/2023

מעולה !

24/9/2023

מדהים!!! והולכת לקרוא שוב את הספר. תודה אבישג!

4/9/2023

מהמהם, מצחיק, משאיר חיוך על הפנים.

30/8/2023

הנאה גדולה, אסקפיזם במיטבו

11/8/2023

נדיר!!!!!

8/8/2023

8 שעות של קריאה רצופה סיימתי את הספר לא הצלחתי לעצור גם אני רוצה אסי עמר

2/8/2023

אימאלה אימאלה ואימאלה!!!!!!!! וואו איזה ספר! איזה זוג! איזו עלילה! בהחלט הספר האהוב עליי בסדרה מומלץ בטירוף!!!!!!!

23/7/2023

ממש נהנתי ממנו. מומלץ בחום

17/7/2023

מושלם! מושלם! מושלם! כמו כל הספרים של הסופרת. כתיבה שמושכת את העין מהמילה הראשונה ואי אפשר להניח מהידיים. דמויות קורעות מצחוק, מרגשות וגורמת ללב שלנו להתנפח בחזה עד שאין מקום🫶🏻 שלעולם לא תפסיקי לכתוב!❤️

27/6/2023

מהממם!

1/5/2023

הספרים של אבישג שובי לב

14/4/2023

מעולה!!!!!!!!

10/3/2023

מעולה, גם מתח גם רומנטית הזדמנות שנייה וגם בנוף הישראלי הסיפור של אסי ואריאל- מעולה ממשיכה לספר השני

25/2/2023

ספר מהמם, נהנתי מכל רגע

23/1/2023

לא יכולתי להניח את הספר, פשוט מושלםםםםםםם

8/1/2023

מושלםםםםםם

14/12/2022

מהמם, אני כל כך אוהבת את הכתיבה של הסופרת הזו ואת הדמויות שהיא מעלה על הדף ונותנת להם חיים. ממליצה בחום.

13/12/2022

סוחף,מצחיק,משאיר טעם של עוד לא יכולתי להניח את הספר

3/12/2022

לא יכולתי להנחי את הספר

25/11/2022

חבל שהספר קצר מדיי :(

20/11/2022

מושלם! כותבת נדירה!!!! קראתי את כל הספרים שלה וכבר מחכה שתוציא עוד!!!!

14/11/2022

עפתי על הספר הזה ברמות, אסי שבה את ליבי❤️

14/11/2022

הזכיר לי מאוד את ספריה של שרה אנג’ל האגדית כתיבה ברמה גבוהה שפה מתובלת ועלילה מרתקת התחברתי מאוד

13/11/2022

מקסים וסוחף. אני אוהבת את כתיבתך אבישג.

2/11/2022

מהמם וסוחף לא יכולתי להוריד מהיד

14/10/2022

ואוווו

11/10/2022

נהנתי מאוד לקרוא! ממתק אמיתי

8/10/2022

ספר מעולה! מרגש, מחמם את הלב, עלילה שמתרחשת בארץ, ונותנת תחושה של האהוב והמוכר, מאוהבת בדמויות. מומלץ בחום🤍

1/10/2022

ספר ראשון שאני קוראת של הסופרת .. מאוד מומלץ !! מנשיכה לספר המשך

28/9/2022

סיימתי את הספר ביום מה נותר עוד לומר !

28/9/2022

ספר מצוין. נסחפתי לדמויות ולסיפור מהרגע הראשון. יש הומור יש מתח יש סקסיות ורומנטיקה. כייף גדול

26/9/2022

ספר מהנה ביותר, רומנטי להפליא, קריא מאד, כתוב ברגישות עדינה שלא מאפשרת להניח אותו מהידיים.

24/9/2022

נהניתי מאוד

23/9/2022

מהמםםםם ⭐⭐⭐⭐⭐

22/9/2022

ספר מאוד מעניין סיימתי לקרוא אותו ביום וחצי, אני אוהבת ספרים שהגיבורים הופכים משונאים לאוהבים!

19/9/2022

מושלם!!!!!!!

15/9/2022

מושלם! קולח, מעניין ובהחלט שווה קריאהה נהנתי מאוד ❤️

13/9/2022

ממתק סוחף מהנה

12/9/2022

הספר מרתק כמו כל הספרים של אבישג. כתיבה זורמת ומהממת

11/9/2022

ספר מצויין !!!

11/9/2022

אבישג עשתה זאת שוב ובגדול אסי עמר וואוו אני מאוהבת ואריאל איזו אישה אהבתי את החוצפה שלה נהנתי לקרוא על עולם המשפט נהנתי מאוד מהספר פשוט עפתי וממליצה מאוד לכולם אם היה יותר מחמש כוכבים הייתי נותנת גם 100 כוכבים⭐⭐⭐⭐⭐🏆🏆🏆🏆🏆🥇🥇🥇🥇🥇

10/9/2022

מוש!!! אבישג עושה זאת שוב, עם זוג שכיף להתאהב איתם ובהם. אין דברים כאלה!

10/9/2022

נהניתי מאוד. ספר טוב, אהבתי מאוד

10/9/2022

מקסים, אי אפשר להפסיק לקרוא, נהנתי מאוד.

10/9/2022

שנון, רהוט, סווחף, הצצה לקו הדק בין העולם הפלילי לבין נציגות החוק, סיימתי את הספר ביומיים

10/9/2022

מקסים❤

9/9/2022

לא הצלחתי להניח לשניה!! יוסי הזה הורס! אסף ... אמאל'ה! ועכשיו למאור!

8/9/2022

ספר אש מתח אהבה רגש הכול מהכול חובה קריאה עוברת לספר השני.שאפו לאבישג.

8/9/2022

פשוט וואו !!! הספר הכי מושלם שקראתי לאחרונה ! לא יכלתי להפסיק לקרוא !!!

8/9/2022

אהבתי ממש! דמויות מעניינות, סיפור שונה בנוף. בקיצור ממולץ

7/9/2022

מעולה

7/9/2022

אמאלה איזה דואט❤ אריאל גיבורה חזקה, אסי הורס תבריאות🔥😍🔥 ודמות משנית (יוסי) הורססס מצחוק🤣🤣🤣 נהניתי מכל רגע, יש הכל מהכל. ממליצה בחום, דואט מהמם❤

7/9/2022

ספר מושלם, דמויות מדהימות ועלילה סוחפת! נהניתי מכל רגע ❤️😍

6/9/2022

אבישג צרחי את פשוט אלופה

6/9/2022

ווואווו איזה ספר לא הפסקתי לקרוא ונהנתי מכל רגע. מומלץ ביותר!!!

6/9/2022

ספר מושלם!!! לא הצלחתי להפסיק לקרוא לשניה!!!

5/9/2022

אבישג בהכי טוב שלה!! ספר מעולה, פשוט מדהים. חובהה!

5/9/2022

ספר מקסים! יש בו הכל מהכל. רגש, מתח, אקשן ואהבה בריכוז גבוה! ממשיכה לחלק שני😎

5/9/2022

עוד יצירת מופת מסופרת ישראלית. נהננתי מאוד. ❣️

5/9/2022

ספר מושלם! יש בו הכל, הוא מצחיק, סקסי ומעניין

5/9/2022

מדהים!!!!

5/9/2022

מושלם מושלם מושלם מצחיק סקסי רומנטיי.

13/12/2024

חמוד מאוד. קצת הרגיזה אותי החוצפה שלה בתור מתמחה חדשה בתחילת הספר... מאוד לא מציאותי והרגיש מתאמץ

1
13/10/2022

העלילה טובה ומעניינת אבל… כמו בכל הספרים של הסופרת, הכתיבה ממש פשוטה, גובלת בסלנג. יש חורים בעלילה… חבל שורה תחתונה: פוטנציאל מצוין, בפועל- פחות.

1
3/5/2025

נהנתי מכל רגע!!!

28/11/2024

ספר מהמם וסוחף כתיבה יפה ממש אהבתי ונהנתי מכל רגע 🩷

20/10/2024

ספר טוב שווה קריאה ❗️

29/7/2024

ספר יפה נהנתי לקרוא

16/6/2024

חמוד מאוד. רומנטיקה בניחוח ישראלי. קראתי בבת אחת את כל הספר.

31/5/2024

בגדול הספר זורם וקליל. היו רגעים מסויימים שהרגיש לי שהכתיבה ברמה רדודה מעט.

2/3/2024

רומן טוב ונחמד פחות מעמיק בדמויות וכתיבה קצת שטחית אבל נחמד לסופ״ש של קריאה

12/12/2023

ספר מהמם בעיני

26/9/2023

זורם, קולח לעיתים קצת מופרך, אבל סה"כ ספר טוב להעביר את הסופש

14/9/2023

וואוו מה אגיד ומה אומר פשוט איגוד של כל סיפור ההתבגרות שלי , החל מבת הים הקטנה ועד למורדים, ועל להתבגרות בקריות. באופן אישי נהנתי מאוד! באופן כללי סיפור קיטשי עד מאוד:)

20/6/2023

קריאה שוטפת, מצחיק, אהבתי

14/5/2023

מדהים!!

15/4/2023

ספר נחמד, סיפור יפה על הזדמנות שניה לאהבה. הורדתי כוכב כי לא היה שם דרמה או מתח מיני, וסצנות הסקס אם בכלל(בקושי 3 שורות בספר) מאכזבות בלי שום סקס אפיל. העלילה סופרה "על מי מנוחות" בלי ריגוש ברמה שציפיתי מהז'אנר הזה.. הדאלוגים בין הדמויות הראשיות היה בסגנון ישראלי ואופייני למנטליות שלנו, אני אמורה לאהוב את זה אבל מפתיע שבמהלך הקריאה זה רק "ביאס", לעומת זאת ההצלחה בדמויות המשנה שהן צבעוניות ומעניינות (החברות של דמות הגיבורה)במיוחד החבר יוסי שגרם לי לצחוק מכל שיח שהיה איתו. ממליצה למי שוהבת לקרא סיפור ב"סלואו מויישן"

22/2/2023

ספר מושלםםםם מצחיק מותח סקסי סיימתי אותו ביומיים

9/11/2022

אהבתי מאוד הספרים שכתובים על דמויות ישראליות ממש כיף לקרוא

5/10/2022

ה פ ת עה בחיי פשוט לא היה לי מה לקרוא בכיפור נתקלתי בספר הזה ולהפתעתי מאוד נהניתי בחיי הפתעה 4 כןכבים קללללל

28/9/2022

ספר חמוד, קצת נמרח וכתוב בצורה ילדותית, למרות שמדובר בגיבורים מעל גיל 30, אבל הסיפור טוב ובסהכ נהניתי

22/9/2022

ספר טוב ומעניין אבל איזה שפה שכונתית בהגזמהה

19/9/2022

מעולה, לא הצלחתי להוריד מהיד

3/4/2024

נסיון לחקות את הלביאה הלוחמת. ספר לא רע ולא טוב. בנאלי.. אין סמאט. הכתיבה לא גבוהה. העלילה לא רעה. ספר שאם אין מה לקרוא זה אחלה.

2
1/1/2023

הלכתי לפי הביקורות שהיללו אך לצערי הדמויות רדודות,,יש חזרתיות יתר וסהכ מממממש מאכזב

2
21/10/2024

3.5 🌟 לא ספר מושלם, סורי אבל הפעם לא נתתי 5 כוכבים כמו בספרים הקודמים שממש אהבתי הדמויות לעיתים קרובות עצבנו אותי - הגיבורה די ילדותית, הגיבור די אידיוט, הרבה פעמים לא התנהגו בצורה שמכבדת את הגיל שלהם (אמצע שנות ה30 לחייהם) או המקצוע שלהן, ברמה שהייתי קצת בהלם מההתנהגות וקצת הוריד לי מההנאה מצאתי את עצמי נהנית יותר מהדמות של יוסי, מהדמות של אמא של אסף, מהחברות של אריאל וקצת פחות מאסף ואריאל אבישג יודעת לכתוב מרגש, יודעת לכתוב דיאלוגים מצחיקים זה חד־משמעית, כן צחקתי מהעקיצות בין יוסי לאסף, כן אהבתי את הראש בראש בין אריאל לאסף אבל סמאט? סורי הכול היה על ספידים 3 שניות וסיימנו, לא מצפה לשעות אבל גם לא בום טראח לא הבנתי למה להתעקש לקרוא למשרד חדר, הם בבניין לא בבית פרטי הפריע לי שלא הייתה עריכה לספר, לא ידעתי מתי יש מחשבות, מתי זה עבר, הווה, עתיד - הכול התערבב לפונט אחד שגרם לי לפעמים לקרוא שוב ושוב קטעים כדי להבין מה אני קוראת עכשיו זה היה מבלבל ומבאס כי מספיק לעשות פונט שונה ובולד וזה היה מסדר את העבודה הרבה חזרתיות של דיאלוגים בעיניי אפשר היה לצמצם, הזכיר לי את הטרנד הזה בטיקטוק של לחזור על אותו המשפט פעמיים בשביל לראות אם שמים לב, ספויילר, שמים לב הסיבה היחידה שסיימתי את הספר היא כי אני רוצה להגיע לסיפור של תומר ואדר ואני מתפללת שאני אוהב את הספר שלהם כי הם סיקרנו אותי ממש (גם יוסי ורינת אבל לא ראיתי ספר עליהם אז אתנחם שלפחות יש על אדר ותומר)

1
17/1/2023

עלילה נחמדה . פחות התחברתי לכתיבה.

1
28/9/2022

עלילה טובה, אך עדיין חסר משהו...כגון דברים שחוזרים על עצמם, כתיבה מעט רדודה.

1
27/9/2022

התחיל ממש טוב, אך הסיפור התחיל לחזור על עצמו. בעיני, הספר הזה פחות טוב מהקודמים.

1
5/8/2025

חמוד חמוד מחמיד חמוד ספר כיף לקריאה יחסית למספר העמודים הלא מאוד גדול קורה הרבה בספר אבל לא משהו שירגום לי לקורא אותו שוב לא משהו שעורר בי רגש..

12/6/2025

נחמד סך הכל. ארוך. יכל להסתיים הרבה קודם.

10/3/2025

ספר חמוד מאוד זורם וקליל. הדמויות מעניינות אבל לא הרגיש לי שהגיע לאיזה עומק בקיצור ספר קליל שכיף לקרוא אבל לא מעבר

9/1/2025

באמת לא הבנתי מה ממליצים. עלילה לא הגיונית.

7/12/2024

נחמד…. לא מבינה על מה ההתלהבות, כתיבה מאד פשוטה, עלילה רדודה, ספר די משעמם

27/11/2024

בינוני ומטה מרגיש שהיה הרבה פוטנציאל לא ממומש לא היה אקשן בכלל הכימיה ביניהם לא הייתה עוצמתית והדמות הנשית היתה מעצבנת

3/11/2024

ספר מתוק צפוי מאוד לא עלילה מורכבת או מתוחכמת הכול הסתדר ממש מהר וזריז בעלילה. סה"כ חמוד להעברת זמן

25/10/2024

נחמד

22/7/2024

הספרים מוזרים, מצד אחד העלילה מעניינת מצד שני הכל מרגיש מבולגן, הרבה דברים חוזרים על עצמם וכולם סותרים את עצמם

1/7/2024

חמוד, נמרח ממש ולא מספיק עלילתי. בעיקרון מגיע לו 2.5

28/3/2023

העלילה יכלה להיות מעניינת, אבל לצערי הכתיבה ילדותית, מלאה בחזרתיות והדמויות שטוחות, במיוחד הדמות הנשית, שעל אף גילה (לשם שינוי גיבורה שחצתה את ה-30), הרגישה לי נערה מתבגרת … מתלבטת אם להמשיך לספר השני

3
13/10/2022

קיטש ברמות, ציפיתי ליותר בהתאם לביקורות, התאכזבתי ממש למרות שסיימתי .. אין עניין, אין מתח אין שינויים .. מאוד בנאלי וקיטש כבר אמרתי ?

2
11/10/2024

פחות אהבתי...קצת בוסר לטעמי

1
8/8/2025

סיימתי את הספר השני ולא יודעת איך שרדתי לסיים אותו. קשה לי עם כל ספרי הפשע בשקל האלו. מקווה מאוד שנערות לא נשאבות לז'אנר הדבילי הזה, הגבר שהוא בעולם הפשע שמושך וחתיך. ומושלם כמובן. ואיזה יופי שהוא פושע, העיקר האמא מבשלת מטעמים. ממש מעביר מסר חינוכי שאיח לאישה אופי מעבר לבישול, וכן יש עורכת דין ורופאה אבל חוץ ממה שהיא לבשה לדיונים לא באמת הבנו איזה עורכת דין היא אהה כן פלילים. לדמויוצ אין עומק, שפה נמוכה. בזבוז זמן!

19/6/2025

לא עפתי. רמה קצת נמוכה. שוביניסטי. קניתי את כל הסדרה מראש בזכות המלצות. מקווה שיתרומם מכאן.

28/12/2024

ספר עמוס קלישאות

24/11/2024

אחד הגרועים.. ילדותי, שפה שכונה, דמויות ראשיות לא מעניינות, עלילה לא הגיונית, משהו לא זורם. אין מתח ואין חשק להמשיך לקרוא

29/10/2024

חייבת לומר שממש התאכזבתי, אחרי שקראתי את כל הביקורות המשבחות, התאכזבתי לגלות ספר סביר מינוס. אני ב60% של הספר ומתקשה לסיים אותו, הוא התחיל טוב וחשבתי שאתחבר אבל היו דברים שממש הרסו לי, הרגיש שהדמויות לפתע מתאהבות אחד בשנייה, בקושי היה מתח מיני ביניהם, קשה לי עם השפה הזולה והאווירה הזאת של השכונה, והנסיון להפוך את זה לסקסי, הסצנות סקס כתובות בצורה ממש משעממת וכמעט ולא קיימות. מרגיש כאילו הכל ביחסים שלהם קופץ קדימה מהר מידי. ממש מבאס ציפיתי ליותר..

14/9/2024

לא אהבתי את הסיגנון כתיבה ספר בינוני מינוס

25/9/2023

לא הספר הראשון שאני קוראת מבית היוצר של צ׳רחי, אבל הפעם פחות התחברתי להבניית המתח והרומנטיקה. השפה הייתה עממית מדי לטעמי והיה חסר התחכום בתגובות הדמויות המוכר לי.

13/9/2022

התחיל טוב והמשיך קלישיאתי, ארוך ומייגע. חבל שיש לי את הספר השני

1/9/2024

בכוח הגעתי לאמצע הספר. פשוט עזבתי אותו באמצע.! הדמות הראשית של הבחורה מעצבנת ולא הגיונית בכלל. הדמות הראשית של הגבר לא מסתדר עם העלילה. דווקא אוהבת את הספרים של אבישג אבל על הספר הזה לא ממליצה בכלל.

1
9/10/2022

קראתי את התגובות ורכשתי. ספר לא זורים ואפילו ילדותי מעט. לא התחברתי.

1
9/4/2025

מאכזב מאוד

30/12/2024

לא אהבתי בכלל, אולי כי אני נגעלת ממש מערסים ישראלים חחח אסף היה כן מושך אבל היו הרבה אזכורים לדיבור דוחה של ערסים וזה הרגיש מביך ומאוד מאוד לא מושך. יכול להיות שיש בנות שנמשכות לגברים כאלו אז כן תקראו אבל אני לא אהבתי. זה כן התחיל טוב והיה סלואו בורן פצפון אבל מהר מאוד מאוד זה נהיה לאבי דאבי שאני שונאת. הכתיבה כן טובה אבל העלילה פשוט לא עניינה אותי מספיק זה הכל

28/12/2024

ספרות נוער, פשוט צריך לתקן את התיוג בהתאם. הרעיון לספר טוב ופה זה נגמרו בקושי הגעתי לאמצע הספר ונטשתי. משעמם, שטוח וללא עומק, לא סקסי ולא מושך, לא רומנטי. אני באמת מנסה להבין איך נשים מעל גיל 25 אמורות להתחבר לספר והזה ולא מצליחה. בקיצור, אם עברת את גיל 25 תעשי לעצמך טובה ותוותרי על הספר.

25/10/2024

מאוד בוסרי, בעיקר בשפה ובעומק העלילה. התחיל נחמד והפך למלאה ומיגע, חזרתיות מיותרת עם שימוש חוזר במשפטים וכינויים ילדותיים. אולי מתאים יותר לבני עשרה בוגרים בקיצור, מקריאת הביקורות, ציפיתי להרבה יותר….

על הכול 1 - לוותר על הכול אבישג צ'רחי

פרולוג

אריאל

יש חוק שכל העולם פועל על פיו, אפילו שהוא לא כתוב בשום מקום.
מסוג החוקים האלה שנקבעו על ידי בני האדם ומבוססים על רעות, אחווה ונאמנות.
אם נפר את החוק הזה, לא נקבל שום עונש. טוב, לא עונש מגורם אכיפה בכל אופן.
אבל החיים, או הגורל, בסופו של דבר יסובבו הכול עד שנשלם עליו.
תקראו לזה קארמה, תגידו 'העולם הוא גלגל', אבל תדעו שבסוף התשלום יגיע, והוא לא יהיה נעים.
אף אחד לא יודע מי המציא את החוק הזה, שמבוסס כולו על כבוד ונאמנות לחברים ולמשפחה שלנו, אבל כולם יודעים דבר אחד חשוב – על החוק הזה לא חלה ולא תחול התיישנות. אם נפר את החוק הזה, נאבד אדם שקרוב אלינו, אבל מה שחשוב יותר הוא שנאבד את העקרונות שלנו, את הערכים שלנו. נציג עצמנו כאנשים חסרי כבוד, לא אמינים, בוגדים.
מהו החוק?!
לעולם, אבל לעולם, לא יוצאים ובטח שלא מתאהבים במי שהיה בעבר עם אדם קרוב אלינו. לא משנה אם מדובר בחברים או במשפחה, לעולם לא יוצאים עם אקס או אקסית של אדם שאנחנו מכירים.
זה לא משנה אם הלב שלנו חושב אחרת.
'יש חוקים שנועדו כדי להפר אותם'. המשפט הזה רץ לי בראש כל הזמן, אבל אני מסרבת להקשיב לו. חוק זה חוק וגם אם אני לא מסכימה איתו, אני לא נוהגת להפר חוקים. לא סתם בחרתי במקצוע שעוסק בחוקים ובמשפטים.
 
משרד עורכי הדין אסף מלכה ושות'
אני קוראת את האותיות על השלט הגדול מחוץ למשרד.
אסף מלכה, עורך דין ובעלים
אני נעצרת על שמו ונושמת עמוק. חלומו של כל סטודנט למשפטים הוא להתקבל להתמחות אצל עורך הדין אסף מלכה. פליליסט שבתשעים אחוז מהתיקים שלו מוציא את הלקוחות שלו זכאים או עם הסדר טיעון שכל עורך דין אחר היה חולם עליו. השם שלו הולך לפניו ובלא מעט ממהדורות החדשות שמו עולה כמי שמייצג את הישראלים שמככבים בצד הפחות יפה של החדשות.
אני, בשונה מחבריי למקצוע, הצלחתי להגשים את החלום הזה. ולא, זה לא בזכות הפרצוף היפה או הגוף הסקסי שהשגתי במאמץ רב, אלא בזכות הציונים שלי וההמלצות הרבות שהגשתי לו, ואולי, רק אולי, בזכות המלצה ממכר משותף, המרצה שלי.
אני מצלצלת בפעמון הכניסה ונושאת תפילה בליבי שהכול יעבור בשלום. דלת הכניסה נפתחת בזמזום ואני נכנסת ברגל ימין, צועדת אל דלפק המזכירות שמאחוריו יושבות שלוש מזכירות יחד.
"בוקר טוב, אני אריאל, המתמחה החדשה."
"את מאחרת." קול אישה מבוגרת נשמע מאחוריי ואני מסתובבת אליה. "עורך הדין מלכה קבע איתך לשעה תשע."
"השעה שמונה וחמישים." אני מסתכלת על השעון, בודקת שלא טעיתי וזאת באמת השעה.
"אם תגיעי 'על הקשקש' לעבודה, מבחינתו איחרת. עורך הדין מלכה לא אוהב שמאחרים או שמגיעים סמוך לשעה שמתחילים לעבוד. התארגנות הבוקר גוזלת זמן עבודה יקר. להבא תגיעי לכל הפחות עשרים דקות מוקדם יותר."
"אוקיי... עם מי יש לי הכבוד?" אני שואלת אותה בנימוס, שאין לי מושג מאיפה אני מצליחה לגייס. מתחשק לי לסטור לה.
"סיגל, מנהלת המשרד."
"נעים מאוד, סיגל." אני מושיטה לה את ידי והיא לוחצת אותה בקרירות. "לא ידעתי מה הנהלים של המשרד, אבל אני לומדת מהר. אשמח אם נתחיל ברגל ימין."
"שיהיה. בנות, שמישהי מכן תראה לה את החדר שלה ותלמד אותה לעבוד טכנית על המערכת." היא פוקדת. "עורך הדין מלכה יגיע בסוף יום הדיונים שלו וישב איתך על הנהלים ועל צורת העבודה שלו. אני מקווה שבאת עם הרבה כוחות, גברתי הצעירה. יהיו ימים שתישני במשרד, וזאת לא צורת ביטוי."
"כולי ציפייה." אני מחייכת חיוך ציני והיא מפנה אליי את גבה ונעלמת לחדרון סמוך לדלפק המזכירות. "אז, מי עושה לי את טבילת האש למקום הזה?" אני מסתובבת אל הבנות, מנסה להיות קלילה ולהתחבר.
"אני אשב איתך." בחורה שנראית בערך בגילי יוצאת מחדר צדדי וניגשת אליי. "רינת, נעים מאוד." היא לוחצת את ידי ומובילה אותי במסדרון, נעצרת ליד כל אחד מהחדרים בדרך ומראה לי את המשרד.
את ריאיון העבודה עברתי באוניברסיטה ביום מרוכז שערכו המרצים בשיתוף עם המשרדים הגדולים, שהבעלים שלהם הם תלמידים לשעבר. המרצה שלי המליצה עליי לכל המשרדים, ואפילו התקבלתי לחמישה מהם, אבל בחרתי במשרדו של אסף מלכה – כי מי לא רוצה ללמוד מהטוב ביותר?!
"וכאן זה המשרד של עורך הדין מלכה." היא מצביעה על דלת מימין. "והחדרון הזה הוא שלך." היא מצביעה על הדלת משמאלנו. לאסף יש משרד בגודל כל הדירה שלי בערך והחדרון שלי, כמו שקראה לו רינת, גדול יותר מחדר השינה שלי. אם זאת ההגדרה לחדרון, אני מפחדת לדעת איך היא קוראת לשאר החדרים הגרנדיוזיים פה.
"אני צריכה לשבת מולו?" אני מביטה בשולחן שאמור להיות שלי, ואחר כך בשלו. יש קו ישיר ביניהם וכל צעד שאעשה יהיה מול עיניו, אלא אם הדלתות יהיו סגורות.
"כן, המתמחים שלו יושבים לידו ועובדים איתו צמוד. אסף מאמין בהכשרה מקצועית צמודה. המתמחים שלו יושבים איתו על תיקים, מעורבים לא פעם גם בפגישות עם לקוחות. הוא אולי נראה מפחיד, אבל אם כבר ללמוד ממישהו, אז ממנו." למה יש לי הרגשה שהם קרובים, ומאוד?!
"הבנתי..." אני נכנסת אחריה לחדר ומתכוונת לסגור את הדלת. היא עוצרת אותי.
"לא סוגרים דלתות, רק בפגישות או בהפסקת הצהריים, אם רוצים לאכול בפרטיות. אם תסגרי את הדלת, הוא יפתח אותה מייד."
"למה?"
"לא טרחתי לשאול. זאת ההחלטה שלו." היא מתיישבת מול המחשב ואני גוררת כיסא ומתיישבת לצידה. "מוכנה?"
"אני חושבת..."
"את מוכנה." היא מחייכת. "בימים הראשונים זה יראה לך כמו בית משוגעים ואולי לא תביני את כל הכללים כאן, אבל בסופו של דבר תתרגלי וכבר לא תשאלי את השאלות שרצות לך בראש."
"את חושבת?" אני שואלת בציניות. רינת מדליקה את המחשב ומקישה סיסמה, פותחת את המערכות שעליהן אני אמורה לעבוד ואני רואה את שמי מתנוסס על כל אחת מהן.
"אם אסף כבר הקים לך שם משתמש מראש, לפני שהוא בחן אותך כמה ימים, יש בך משהו." היא מושיטה לי מחברת קטנה ועט. "תתחילי לרשום ושיהיה בהצלחה."
משום מה יש לי הרגשה שאצטרך אותה.

פרק 1

אסף

"אתה פשוט מטומטם." יוסי, החבר הכי טוב שלי, סוגר את הלפטופ שלי ומכריח אותי להרים אליו את מבטי.
"תיזהר ממני."
"מה תעשה לי? תשלח את אחד הלקוחות שלך לטפל בי?"
"לא כזה רעיון גרוע."
"ואז עם מי תריב כשאתה עצבני?" הוא מרים גבה בשעשוע. "אתה מת עליי."
"מה שתגיד."
"זאת טעות, אסי."
"למה?"
"כי זה פשוט שגוי מהשורש."
"תפסיק להיות דרמה קווין. היא לא זוכרת אותי, אחי. היא גם לא יכולה לזכור כי שיניתי שם משפחה ומעולם לא נפגשנו פנים מול פנים. אתה חושב שהיא תזכור תמונה מלפני כמעט חמש עשרה שנה?"
"לא, אבל עדיין, זאת טעות."
"למה שאפספס מישהי שיכולה להתאים לי לצוות המשרד כמו כפפה ליד רק בגלל משהו שקרה כשהיינו נערים, וגם לא קשור אליה ישירות?"
"לצוות שלך או לך?"
"מה?"
"אחי, יצאת עם החברה הכי טובה שלה, שרק במקרה הייתה האחות החורגת של התאומים. אם יהיה פיצוץ ביניכם, וכמו שאני מכיר אותך – יהיה, היא תספר לחברה הכי טובה שלה ומשם כמו דומינו הכול יתחיל ליפול ודבר יגרור דבר."
"יצאתי עם החברה הכי טובה שלה..." אני צוחק. "היינו יחד דקה וחצי, וגם זה כי היא הייתה כוסית ולקח לי זמן כנער להבין שהיא איתי בשביל להשתייך לחבורה שלנו. אני לא בקשר עם התאומים שנים ואני בספק אם היא בעצמה תזהה אותי."
"ואם היא תזהה אותך ותדבר עם התאומים? אני מזכיר לך שסיימת איתם ברע. אחרי מה שקרה עזבת את הקריות ועברת למרכז, שינית את שם המשפחה שלך ומחקת כל מה שהיה קשור באסי עמר. אתה מסַכן את כל מה שבנית בשנים האחרונות."
לא עזבתי, הוגליתי מהקריות בפסק בוררות.
"אתה מגזים." אני נעמד וזורק שטר של מאה שקלים על השולחן. "בסך הכול קיבלתי לעבודה מתמחה חדשה. שום דבר לא יחשוף עבר שנקבר מזמן."
"התאומים כן מזהים אותך ויודעים טוב מאוד מי אתה."
"התאומים לא יספרו כלום כי אין טעם להתעסק בזה. שילמתי ואני עדיין משלם את הקנס על פי פסיקת בוררות. מאז הם שותקים וככה זה יימשך. אני צריך לחזור למשרד, סיימנו כאן."
"אני בא איתך."
"לא היה לי ספק." אני לובש את ז'קט החליפה וחוזר לג'יפ שלי, מניח את התיק על המושב שלידי ונוסע אל המשרד, יוסי בעקבותיי על האופנוע שלו. אני מחנה מחוץ למשרד, מחכה שהוא ירד מהאופנוע ונכנס איתו פנימה.
"בלי שטויות, יוסי."
"קודם תן לי לבדוק את הסחורה." הוא צוחק ונכנס אל המשרד, מחבק את רינת ומנשק אותה.
"אמרתי לך לא פעם שאני לא מרשה דברים כאלה במשרד." אני נוזף בו כשהוא צועד אחריי לחדרי. רינת, מנהלת החשבונות במשרד שלי, היא אשתו והיחידה מתחת לגיל ארבעים ששרדה אצלי לאורך שנים. נראה שהקסם שלי כמעסיק לא עובד על חברת הילדות שלי.
"לך תזדיין." הוא מכה בעורפי וכשאני נועץ בו מבט זועם הוא מרצין ומתנצל. "סליחה, שכחתי שיש חוקים נוקשים כאן וצחוק נשאר מחוץ למבנה."
"נמאס לי ממך." אני נעצר ליד חדרי וסופר בליבי. אחת... שתיים...
"וואו!" אני שומע את יוסי ועוצר את הספירה. חשבתי שייקח לו יותר זמן. אני נאנח ומסתובב אליו.
"תיכנס לחדר ותפסיק לבלבל לי בביצים, יוסי. אין לי זמן לשטויות שלך."
"כן, המפקד." הוא נכנס ומתיישב על הכיסא שלי, לא מסיר את עיניו מהחדר ממול. שאלוהים יעזור לי עם חברי הילדות שקיבלתי.
"אריאל," אני נעמד בכניסה לחדרה. "ברוכה הבאה."
"תודה." היא מסמיקה ומתקרבת אליי, מושיטה את ידה ללחיצה. "אני מוכנה להתחיל ללמוד."
"אני רואה." אני מחייך, לשם שינוי לא בציניות. "אני מקווה שההמלצות לא יאכזבו אותי."
"הן לא, אני מבטיחה." היא מנתקת את ידינו. "אני לומדת מהר ואתה תראה שאהיה המתמחה הכי טובה שהייתה לך."
"אתה לא מתכוון להציג אותי?" יוסי נדחף בינינו, מתעלם מהמבט הרצחני שלי. "נעים מאוד, יוסי, החבר הכי טוב של הבוס שלך ובעלה של רינת."
"אריאל, נעים מאוד." היא לוחצת את ידו בחיוך רחב. "אשתך מקסימה."
"נכון?!" האידיוט קורץ לה. "אבל אני יותר."
"כן, בטח," אני ממלמל. "אני מסיים עם יוסי כאן ואז נשב. אם את צריכה להתארגן זה הזמן, לא נעשה הפסקה באמצע."
"כן, בטח..." היא מחווירה לרגע. "אני רק אלך להתארגן ולהכין לי קפה. כמה זמן יש לי?"
"עד שנסיים את הפגישה," יוסי עונה.
"שזה אומר?"
"שתי דקות. שלוש, גם אם אצטרך לפנות אותו מפה בעצמי."
"לא אספיק כלום..." היא לוחשת כמעט לעצמה.
"אקריב את עצמי ואפילו אקבל מכות מהחבר שלנו. הרווחת עוד שתי דקות." יוסי שוב מתערב והיא מודה לו ובורחת במהירות במסדרון הארוך.
"אני י'זיין אותך!"
"אני נמשך לצד השני ונשוי. מצטער, אחי, אולי בגלגול הבא."
"תעוף מפה."
"קודם שהיא תחזור. הבטחתי לה שארוויח לה זמן."
"אתה מכיר את הדלת החוצה." אני לא נשאר להתווכח איתו, נכנס אל חדרי ומתיישב על הכיסא.
אני מסתכל על הכיסא הריק שלה. למה, לכל הרוחות, יש לי הרגשה שיוסי צודק ואני עושה טעות?! היא תשב מולי כל היום ותעבוד צמוד אליי. בסופו של דבר היא תזהה אותי וגם אם לא, אם יוסי צודק והכול יתגלה, היא תזהה אותי כשהשם שלי ייחשף ותבין שאני אסי עמר, אותו נער שנעלם ביום בהיר אחד ועד היום אין לה מושג לאן.
"אפשר?" אריאל נוקשת על הדלת, מחברת ועט ביד אחת ובשנייה כוס קפה.
"בואי." אני מצביע על הכיסא שמולי והיא מתיישבת בהיסוס. "נתחיל?"
אריאל פותחת את המחברת שלה ולוחצת על קודקוד העט שלה. "נתחיל."
שאלוהים יהיה בעזרי.
אריאל

זה דבר אחד לראות את אסף מלכה בטלוויזיה – ודבר אחר לגמרי לראות אותו פנים מול פנים. אסף משדר ביטחון, כריזמה מטורפת ונוטף סקסיות. הוא גבוה ורחב, אפשר לראות את השרירים שלו, שעומדים לפוצץ את החולצה המכופתרת בכל רגע נתון. העיניים שלו על הגבול בין ירוק לחום והפנים שלו משורטטות. השיער הכהה בתספורת קצוצה ועל מפרק היד השמאלית שלו שעון שצועק יוקרה, שאם הייתי מספיק קרובה, בטח הייתי רואה עליו סמל של רולקס או משהו בסגנון.
ראשו רכון מטה והוא מדפדף בדפי הקלסר שלו, לא מרים את עיניו לרגע. אני מנצלת את ההזדמנות לבחון אותו. הגבר הזה היה צריך להיות דוגמן ולא עורך דין. בטח השופטות פוסקות לטובתו רק בגלל היופי שלו. נקישה נשמעת מאחורי גבי ואסף מרים את עיניו, מחייך חיוך שחושף גומה בצד ימין, חיוך של קולגייט, שמזיז את המערכת הפנימית שלי. אוי. ואבוי. לי.
"קפה שחור חזק, בלי סוכר, ופרוסת עוגה הכי דקה שיכולתי לחתוך." רינת נכנסת בחיוך ומניחה לידו את הקפה והעוגה.
"זה דק?"
"אם אימא שלי הייתה כאן, הייתי מקבלת נזיפה שהגשתי לך חתיכה קטנה כל כך."
"ידוע." הוא לוגם מהקפה ורינת פונה אליי.
"עוגה?"
"לא, תודה."
"תרגישי חופשי לקחת מהמטבח מה שאת רוצה. אם יש דברים שאת אוהבת, תגידי לי ונזמין לך. בכל יום ראשון אני עושה הזמנה לכל השבוע."
"תודה."
"אסי... סליחה, אסף," היא מתחילה לגמגם. נראה שבמשרד הוא לא מרשה לפנות אליו בקרבה. "אני יכולה לצאת? יוסי גם ככה פה וחשבתי לתפוס איתו טרמפ."
"המצב במזכירות מאוזן?"
"כן, הבנות כאן וגם סיגל."
"רק בשביל להעיף מכאן את הקרצייה אני מאשר לך לצאת מוקדם. קחי אותו כמה שיותר רחוק."
"אני 'על זה'. בהצלחה, אריאל, נתראה בבוקר." היא בורחת והוא נאנח, לוגם שוב מהקפה שלו.
"אל תחשבי שמה שקרה פה כרגע תקין." הוא מרים אליי את מבטו. "אני לא מאשר יציאות מוקדמות, אלא אם ביקשת מראש והסיבה מוצדקת. לכאן מגיעים לעבוד, לא לעבודה. יהיו ימים מטורפים שגם נצטרך לישון כאן. יש חדרים עם מיטות ושני חדרי רחצה בקומה מעלינו. אומנם זה נדיר יותר, אבל קרה לא פעם שנכנס תיק כבד מאוד שכלל מעצרים והצריך זמינות, ועורכי הדין והמתמחים נאלצו לישון במשרד ולהמשיך לעבוד."
"לישון?"
"לישון. את יכולה להביא לך בגדים ולהניח אותם בארון. לכל עובד יש מדפים שמוקצים לו. כמו שאמרתי, זה לא קורה בתדירות גבוהה, וברוב התיקים הכבדים מטפלים בן, נתן ואני, כמובן, אבל תמיד יש סיכוי שזה יקרה ואת צריכה להיות מוכנה לזה."
"אבל..." אני רוצה למחות, לסרב, אבל המבט שלו מבהיר לי שהוא לא מסוג המעסיקים שיש להם סבלנות לתלונות מהעובדים.
"אבל?"
"לא משנה." אני מתיישרת במושבי. "מתחילים?"
"כן. דבר ראשון, נוהלי עבודה –"
"כבר עודכנתי. אסור לאחר, צריך להגיע לפחות עשרים דקות לפני הזמן להתארגנות של הבוקר כי זה גוזל זמן עבודה יקר. לא סוגרים דלתות, אחרת אתה פותח אותן. יש עוד?"
"לא קוטעים אותי, לא מתערבים לי באמצע משפט, לא קופצים מעל הפופיק, מקשיבים למה שיש לי לומר, לא מבזבזים לי את הזמן, ואם לא מתכוונים לקחת את ההתמחות הזאת ולהתאבד עליה, לא מגיעים לכאן יותר." קולו חד.
"יש משהו חיובי בנוהלי העבודה שלך? בינתיים הכול זה לא ולא ולא." אסף נועץ בי מבט שכנראה אמור להפחיד אותי, אבל אם לא אבחן את הגבולות שלי כבר עכשיו, ואראה לו שאני לא אחת מאלה שמשתיקים אותה ומנצלים אותה, הוא ירשה לעצמו לדרוך עליי בתקופת הניסיון ובכל השנה וחצי של ההתמחות לצידו. הוא וכל הצוות שלו. לעורכי דין יש נטייה לשכוח שהם עצמם היו מתמחים ואוהבים לזרוק את כל העבודה השחורה על המתמחים החדשים. לא אתן לזה יד.
"סליחה?"
"אני די בטוחה ששמעת אותי, עורך הדין מלכה."
"יש לך חתיכת פה. את חוצפנית."
"התקבלתי למשרת התמחות במשרד פלילי. אתה מצפה ממני שיהיה לי פה של ילדה טובה ירושלים? אני מתכוונת להיות פליליסטית, לא עורכת דין שחותמת על תצהירים בכניסה לבית משפט, או אחת שיושבת בחברה ומרוויחה אלף שקל יותר משאר החברות שלה במחלקה רק בגלל התואר ליד השם שלה. באתי לכאן ללמוד ולהוכיח את עצמי, לא להיות אילמת."
"את מודעת לעובדה שזה יום העבודה הראשון שלך ואת כרגע מתחצפת לבוס שלך?" הוא נשען על השולחן, ריח הבושם שלו מגיע אליי ואני נלחמת בעצמי לא לבלוע רוק, שלא יתפרש שאני מפחדת ממנו.
"זה גם היום האחרון?"
"את רוצה שהוא יהיה האחרון? כי ההתנהגות שלך מעידה שכן."
"לא, אני לא רוצה. אבל אני גם לא מתכוונת לענות לך 'אמן' על כל דבר שתגיד. יש לי פה ואני משתמשת בו. ובאותה מידה יש לי שכל וגם בו אני נוהגת להשתמש בכל רגע נתון. אם ציפית למתמחה שהיא רובוט, מצטערת, אבל אני לא כזאת."
"צאי מכאן."
"מה?"
"שמעת אותי בפעם הראשונה. צאי מכאן. תחשבי על השיחה שהתנהלה כאן עכשיו ותחליטי עם עצמך אם במקומי היית מקבלת מישהי כמוך לעבודה. אם התשובה שלך היא כן, תחזרי בבוקר ואם התשובה היא לא, אל תראי את הפרצוף שלך כאן." הוא מסתובב אל המחשב שלו ואני מסתכלת עליו בהלם. יכול להיות שחציתי גבול? "ביקשתי ממך לצאת." הוא לא מסתכל עליי, שקוע במחשב.
"לצאת לאן בדיוק?"
"לחדר שלך, הביתה, זה לא מזיז לי. לכי תחשבי על מה שאמרתי ותחזרי אליי, אם בכלל, עם תשובה." אני סוגרת את המחברת והעט, משאירה אותם על השולחן, לוקחת את כוס הקפה שלי ויוצאת. קולו נשמע מאחורי גבי. "הדברים שלך. החדר שלי זה לא מחסן."
"השארתי לך בכוונה. אם אחליט לא לחזור, שתישאר לך מזכרת מהמתמחה היחידה שהעזה לענות לעורך הדין אסף מלכה הנודע."
אני לוקחת את הדברים שלי מהחדר, מודעת בכל נימי גופי לעיניים שלו שעוקבות אחרי כל צעד שלי, נעצרת לרגע מול דלתו. "שיהיה לך ערב טוב, בוס." אני יורה לעברו ומתקדמת אל היציאה, שומעת אותו ממלמל, "חוצפנית קטנה."
מה, לעזאזל, עשיתי עכשיו?!

המלצות נוספות

עוד ספרים של אבישג צ'רחי