אדון הלילה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אדון הלילה
מכר
אלפי
עותקים
אדון הלילה
מכר
אלפי
עותקים

אדון הלילה

3.7 כוכבים (171 דירוגים)
ספר דיגיטלי
35
ספר מודפס
68.6 מחיר מוטבע על הספר 98

עוד על הספר

  • תרגום: סיגל ירוזלמסקי
  • הוצאה: אדל
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2022
  • קטגוריה: רומן רומנטי, רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 200 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 20 דק'

תקציר

ראיתי אותו בבר שבו חברותיי ואני חגגנו את יום הולדתי השלושים. הוא היה גבוה, חתיך ולגמרי סקסי בחליפה הכהה שלו. הוא היה הרבה מעבר לליגה שלי, אבל שתיתי מספיק כדי לגרום לכל הדברים האלה להיראות ממש לא חשובים, וגם ככה כבר מזמן החלטתי שאני לא מחפשת את 'אדון הנצח' שלי אלא רק את 'אדון הלילה', לכן חשבתי לעצמי... היש דרך טובה יותר לציין את חגיגות יום הולדתי?
אז הוא ניגש אליי והציע משקה ואני זרמתי, ומפה לשם הגענו אל הבית שלו ומה שקרה לאחר מכן היה בקלות יכול להיחשב כאחת החוויות הבלתי נשכחות של חיי, אם דלת חדר השינה שלו לא הייתה נפתחת וקול קטן צפצף, "מה את עושה לאבא שלי?"
רציתי למות באותו הרגע, פשוט להיקבר בו במקום, אבל המצב רק נעשה גרוע יותר כשגיליתי שהגבר שמביתו ברחתי בבושת פנים עמד להיות בעל הבית החדש שלי.

אדון הלילה מאת סופרת רבי המכר של ניו יורק טיימס קנדל ריאן, הוא ספר רומנטי ומקסים על אבא יחידני שמתאהב בשכנה שממול. ספרים נוספים של קנדל ריאן שראו אור בהוצאת אדל: סדרת יופי מלוכלך: אהבה, לנצח, שקרים, תשוקה

פרק ראשון

פרולוג

אמש חוויתי את הלילה המביך ביותר בחיי.

הייתי הבחורה הזאת.

אתם יודעים, החתיכה השיכורה שחוגגת את יום הולדתה השלושים עם שתי חברותיה הטובות ביותר, שנשואות באושר, וככל ששתיתי יותר, כך גבר רצוני לעשות משהו מופרע כדי לחגוג.

כשאני אומרת 'משהו מופרע', אני מתכוונת לכך שהחלטתי להתחיל עם האיש הסקסי והמפתה בחליפת עסקים שעמד ליד הבר. כולנו מכירות את הטיפוס... גבוה, כהה ונאה. הייתי בטוחה שהוא הרבה מעבר לליגה שלי, אבל שתיתי מספיק כדי לגרום לכל הדברים האלה להיראות ממש לא חשובים. כדאי שאבהיר כאן ועכשיו שאני לא נחשבת שמנה, אבל מי שמסתכל עליי יכול לדעת מייד שאני ממש אוהבת צ'יפס.

בכל אופן, הוא לקח אותי אליו הביתה, ונהניתי מסקס יום ההולדת הלוהט ביותר בחיי, עד לרגע שבו הכול נעצר בחריקת בלמים מזעזעת. אין כמו לעצור באמצע רכיבה לוהטת על גבר מהסרטים בגלל קול קטן שמצפצף, "מה את עושה לאבא שלי?"

רציתי למות באותו הרגע, בחיי. פשוט להיקבר בו במקום, אבל המצב רק נעשה גרוע יותר, כשגיליתי שהגבר שרכבתי עליו כאילו היה שור ברודיאו הוא בעל הבית החדש שלי.

פרק 1

קייט

"אני צריכה להשיג זיון הערב."

ג'סי צחקה בזמן שרבקה חילקה שוטים של טקילה. שתיתי את המשקה בלגימה, כיווצתי את פניי והוצאתי את הלשון בניסיון לא להשתעל. "זה ממש גרוע," גנחתי, המשקה בוער בגרוני.

"הנה." ג'סי דחפה לעברי פלח לימון.

אחרי סיבוב השוטים השני, או שהיה זה השלישי? הבנתי שלא השתפרתי בכלל מאז הקולג' בהקפצת שוטים של טקילה. לא ידעתי לשתות אז, ואני לא יודעת עכשיו, וכן, ידעתי שאני בטח מבוגרת מדי מכדי לשתות שוטים של טקילה, אבל הייתי נחושה להיאחז לפחות בחלק מנעוריי האובדים בחברת שתי חברותיי הטובות ביותר לפני שאהיה באופן רשמי בת שלושים, בחצות.

"יום הולדת שמח, קייט," אמרה רבקה והגישה לי בירה הפעם.

"לחיים! מזל טוב ליום הולדתך השלושים," ג'סי גיחכה כשהשקנו את הבקבוקים זה בזה.

"שלושים וחסרת בית," הוספתי ולגמתי מהבירה.

ג'סי הנידה בראשה. "את לא חסרת בית. את רק... רק שכרגע אין לך איפה לחיות."

רבקה ואני צחקנו, מפני שהיינו רגילות לאופטימיות המתמדת שלה.

השותפה שלי לחדר התארסה לפני כמה שבועות, ואז הושיבה אותי על כיסא ואמרה לי שעליי לעזוב את הדירה.

הבטן שלי שקעה כשחשבתי על השיחה שניהלנו. התברר שהיא וארוסה החדש רצו לגור בדירה בלי גלגל חמישי. זה היה מובן, אבל זה לא הקל על העצבות שחשתי כשידעתי שיהיה עליי להיפרד מדירתי שבה שילמתי שכר דירה נמוך יחסית, ושהייתה קרובה לבית הקפה האהוב עליי, ולגלידרייה הכי טובה בעיר שמכרה את הפרוזן יוגורט שהייתי מכורה לו. הרי כל מה שחשוב בדיוק הוא מיקום!

"איך מתקדם החיפוש?" שאלה רבקה ודחפה פלח לימון לבקבוק הבירה שלה.

"שילמתי פיקדון על דירה השבוע," אמרתי ולגמתי מהבקבוק, "אני רק צריכה ללכת ולבדוק את הדירה מחר, כדי לוודא שהבעלים לא איזה פסיכופת."

 

מצאתי את הדירה דרך מודעה באינטרנט. היא נראתה מבטיחה, מרווחת ומוארת, והייתה בה פינה קטנה שבה יכולתי לסדר לעצמי משרד. כתבתי טור רכילות שבועי מצליח, ומכיוון שעבדתי מהבית, מקום נוח לכתוב בו היה חלק חשוב ממרחב המחיה שלי.

"מספיק מנושאי השיחה המשעממים." ג'סי הניחה את זרועה סביב כתפיי. "אנחנו כאן כדי לחגוג."

"עוד בירה אחת ורשמית אהיה שיכורה," אמרה רבקה וסרקה את הבר, "מה שאומר שצריך למצוא לך בחור עכשיו, לפני שהכול יעלה לי לראש ומשקפי האלכוהול ייכנסו לפעולה."

רבקה, ג'סי ואני חלקנו חדר במעונות כשלמדנו במכללה. ג'סי הייתה מונוגמית סדרתית שהתחתנה כשהיינו בנות עשרים וארבע, ורבקה התחתנה עם החבר שלה בשנה שעברה לאחר זוגיות ממושכת. מאז שהן התחתנו, הן מנסות לשדך אותי עם כל בחור זמין ברדיוס של חמישים קילומטר.

לא אכפת לי מניסיונות השידוכים כל עוד הבחור לא ציפה למערכת יחסים רצינית. אהבתי את חיי כפי שהם וחייתי לפי מוטו שאמר שאין כל סיבה להרוס משהו שעבד עבורי מצוין. חוץ מזה, ראיתי את אחותי עוברת גירושים קשים עם האיש שהיה אמור להיות אהבת חייה, ולכן לא בדיוק מיהרתי להתמסד.

הסתכלתי סביב הבר. היו הרבה בחורים, אבל אף אחד מהם לא משך אותי במיוחד. רציתי למצוא מישהו שחיפש את אותו הדבר שאני חיפשתי: סקס מהנה ללא כל מחויבות.

כבר כמעט ויתרתי, ואז ראיתי אותו. נשימתי נלכדה בגרוני וליבי דילג מרוב שמחה. הוא נשען על הבר ולגם בירה מבקבוק. הוא נראה בסוף שנות השלושים לחייו, ובעיניי הייתה לו, כמו שאומרים, את כל החבילה. הוא היה גבוה, שערו היה קצר וכהה וחיוכו קטלני. הוא לבש חליפה מחויטת שהתאימה לגופו בשלמות, ונראה כאילו באותו הרגע יצא מהמשרד. תמיד הייתה לי חולשה לגברים שנראו מעולה בחליפות, ולפי האופן שבו החליפה התאימה לו, הייתה לי הרגשה שהוא ייראה אפילו טוב יותר בלעדיה.

הוא צחק וחשף קו לסת מושלם ועצמות לחיים שצריכות לככב על עמוד השער של המגזין 'ג'יי־קיו'. בלעתי את הרוק וצמרמורת עברה לאורך עמוד השדרה שלי כשדמיינתי אותו מחבק אותי בזרועותיו השריריות והמוצקות. הוא היה הגבר הלוהט ביותר שראיתי, ובהחלט נראה כמו גבר שמתאים לו יותר ללכת על מסלולי התצוגות הלוהטות ביותר בעולם מאשר לעמוד ליד הבר ב'באקי' ולשתות בירה.

נשכתי את שפתיי, לא מסוגלת לעצור את עצמי מלדמיין אותי מטפסת עליו וחוגגת את יום הולדתי ברכיבה על הזין שלו.

"קייט? היי!"

רבקה הניפה את ידה מול פניי. כמעט הזלתי ריר על מר מושלם ולגמרי שכחתי מהנוכחות של חברותיי. "מצטערת." צחקתי במבוכה והנדתי בראשי לעבר הגבר. "אני חושבת שמצאתי את מר מושלם שלי ללילה זה, אבל אל תסתכלו עכשיו."

בקושי סיימתי את המשפט ושתיהן כבר סובבו את ראשיהן ​​כדי להביט בו. רציתי לסטור לעצמי על המצח מרוב מבוכה וקיוויתי שהוא לא שם לב לכך שהן נעצו בו מבטים.

"הוא חתיך," לחשה רבקה כשהסתובבה בחזרה, "לגמרי יש לו את זה."

היא צדקה. הייתה סביבו אנרגיה מסוימת, משיכה מינית גולמית שממש פעמה באוויר.

"כשאת אומרת 'את זה', את מתכוונת לבליטה הגדולה הזאת שבמכנסיים שלו, אז כן, בהחלט יש לו את זה," העירה ג'סי.

רבקה הנהנה. "טוב, הוא ממש גבוה. אני חושבת שמבחינת פרופורציה בהחלט אפשרי להניח שגם שם למטה הוא יהיה גדול."

"אני חושבת שהוא חייך אלינו כרגע," אמרה ג'סי בחיוך.

הגנבתי לעברו מבט מהיר. הוא בהחלט הביט לכיוון שלנו. לעזאזל. "האם הוא הרבה מעבר לליגה שלי?"

"את יפהפייה," אמרה רבקה ברצינות, "יהיה לו מזל אם הוא יצא איתך."

הנדתי בראשי. "אני לא מדברת על דייט, רק על סקס יום הולדת. אני מחפשת את אדון הלילה, לא אדון נצח."

"וואו, ברצינות, תסתכלי עליו. פאק, הדברים שהייתי עושה לו אם לא הייתי נשואה..." ג'סי נשכה את שפתה.

"בדיוק. הוא שתים־עשרה מתוך עשר, ואני..." הסתכלתי למטה על שמלתי. זו הייתה שמלת קוקטייל שחורה שרק בקושי הסתירה את קימוריי. כאמור, לא הייתי שמנה, אבל אפשר בהחלט לומר שהייתי מלאה. בעלת קימורים.

רבקה הניחה את ידה על גבי. "את חתיכה לוהטת."

"פשוט תיגשי לשם ותגיד שלום," אמרה ג'סי, לקחה את בקבוק הבירה הריק שלי ונתנה לי דחיפה קטנה. בדרך כלל, הייתי ביישנית מדי מכדי לגשת לבחור חתיך ברמה שמפילה לסתות, אבל הטקילה ששתיתי כנראה גנבה ממני את כל השכל הישר וגם את המסננים המילוליים שלי. זה היה יום ההולדת שלי, וארורה אהיה אם לא אזכה לסשן מזמוזים לוהט, לכל הפחות. לא גילחתי את רגליי ונדחקתי לשמלה צמודה מדי לחינם. ערכתי לעצמי שיחת עידוד קטנה והייתי מוכנה לגשת אל הבחור, אבל אז הבנתי שהוא כבר לא שם.

פאק. האם פספסתי את ההזדמנות שלי? ליבי שקע.

"תסלחי לי," אמר קול עמוק מאחוריי.

הסתובבתי והרגשתי שאני מסמיקה. הוא עמד שם, כל המטר ושמונים שלו, וחייך. הוא חייך אליי.

"אני האנטר," הוא אמר והושיט לי את ידו ללחיצה, "תיארתי לעצמי שבמקום לנסות ליצור איתך קשר עין בקהל האנשים הגדול הזה, עדיף שפשוט אגש אלייך ואציג את עצמי."

הוא היה סקסי, מצחיק וישיר, ואני התלהבתי ממנו בלי גבול. החלקתי את ידי לתוך ידו. "היי, אני קייט."

לא היה צורך להיות ביישנית. הסתכלתי היישר אל עיניו החומות והחמות וחשמל עבר בגופי ממגעו. היו לו ידיים גדולות וחזקות ואחיזה איתנה. התקשיתי להתנער מהמחשבה על מה הידיים הגדולות האלה יוכלו לעשות לי, אבל הכרחתי את עצמי לחזור למציאות כשהבנתי שהוא מדבר אליי.

"אולי אפשר להזמין אותך למשקה?"

"כמובן." חייכתי חיוך מפתה, כמעט לא מאמינה במזלי הטוב. כנראה הייתה לי קארמה מעולה אם הבחור הזה נחת עליי ככה. לפני שהוא פנה להזמין, עיניו החליקו על הקימורים שלי, מעריכות את השמלה השחורה, שהשאירה מעט מאוד מקום לדמיון. האם כיבו את המזגן? החום התפשט מלחיי לחזי והתמקם בין רגליי.

"מה תשתי?" הוא שאל. שפתיו המלאות וחיוך כוכב הקולנוע שלו גרם לכל מה שאמר להישמע מלוכלך.

"מה שתזמין זה בסדר," אמרתי וניסיתי לשמור על קור רוח, "רק לא טקילה."

"שמתי לב לשוט ששתית קודם לכן. אני חושב שמעולם לא ראיתי מישהי עושה פרצוף כזה בעבר." הוא חייך, ולא יכולתי שלא לגחך.

"אתה תמיד מחמיא ככה לנשים שאתה פוגש בברים?"

"אני מניח שזו הסיבה לכך שאני עדיין רווק." הוא גיחך, וסימן לברמן.

צחקתי ותהיתי איך זה באמת ייתכן שהבחור הזה עדיין היה רווק. אחרי דקה הברמן הניח מולנו שני מרטיני.

"אז, מה האירוע שאתן חוגגות?" הוא שאל והרים את כוסו.

"את יום הולדתי השלושים," אמרתי והשקתי את כוסי בכוסו ולגמתי ממנה.

"יום הולדת שמח. אז, איך ההרגשה להיות בת שלושים?"

"אודיע לך בחצות." סקרתי אותו בעיניי. "אבל אני חושבת שההרגשה תהיה מדהימה לגמרי."

אלוהים, קייט! זו הייתה הסיבה לכך שאסור היה לי לשתות טקילה. איבדתי את כל העכבות. פחדתי שהוא יחשוב שאני חזקה מדי, אישה ישירה מדי, אבל נראה שלהאנטר לא היה אכפת מהדברים האלה. הוא התבונן בי במבט סקסי ועמוק, וכשדיבר עיניו בחנו מדי פעם את שפתיי.

מה הוא שאל אותי? אה, כן. הוא שאל אם יש לי תחביבים מעניינים. חייכתי. "האמת שכן. אני אוהבת לבשל."

"איזה צירוף מקרים! אני אוהב לאכול."

צחקתי והנדתי בראשי. "אני מקווה שאתה יודע שמשפטי הפתיחה שלך נוראיים." הוא חייך חיוך מסנוור שאמר שגם הוא משועשע ממני, ולא מוטרד כלל מכך שלעגתי לו מעט. "אני שמחה שנתקלנו זה בזה הלילה. זאת אומרת, אין ספק שאתה צריך עזרה בלשייף את אסטרטגיית הפתיחה שלך. היא זקוקה לעוד הרבה עבודה."

"ואת מציעה לעזור?" עיניו התקמטו בפינות.

כיווצתי את שפתיי. "תלוי. מה יצא לי מזה?"

"הסיפוק מהידיעה שלא אסתובב ככה חופשי בעולם ואפזר משפטי פתיחה נוראיים לבחורות על לא עוול בכפן?"

משכתי בכתפי. "נשמע לי הוגן."

הוא לגם לגימה נוספת מהמשקה שלו והסתכל עליי מעל שולי הכוס. "איפה אנחנו מתחילים?"

הקשתי באצבע על דופן הכוס שלי והערכתי אותו ברוגע. "תזדקק להרבה עבודה."

פיו התעקם בשעשוע. "ברור."

הנחתי את הכוס על הבר הסתובבתי אליו לחלוטין. זה היה כמו לחטוף מכה בפרצוף במגזין 'ג'יי־קיו'. "בוא נתחיל עם..." מבטי ננעל בשובבות על מבטו. "מה באמת עובר לך בראש כרגע?"

האנטר לא ענה מייד. מבטו חלף על המחשוף שלי ואז עלה אל שפתיי לפני שחזר אל עיניי. "הייתי רוצה לדעת איך יכול להיות שאישה כמוך עדיין רווקה בגיל שלושים. והייתי רוצה לדעת האם טעמך מתוק כמו שאת נראית."

לחיי התחממו. בסדר, אז. אולי היו לו כמה וכמה משפטים לא רעים. "זה הכול?" שאלתי, מעט קצרת נשימה.

"הייתי רוצה להכיר מקרוב את הקולות שאת משמיעה במיטה. הייתי רוצה לדעת עוד דברים, אבל אף אחד מהם לא ממש הולם ואני לא אמור לדבר עליהם בפעם הראשונה שאני פוגש מישהי."

"אני מבינה," קרקרתי.

האנטר רכן מעט קרוב יותר וברכינו נגעו מתחת לבר. "האם זה נותן לך את התשובה שחיפשת? האם את מבינה היכן מחשבותיי נמצאות כרגע, ובאיזה תחומים אצטרך הכי הרבה עזרה?"

אפשר היה כמעט לחתוך בסכין את המשיכה שזמזמה בינינו. בהחלט היה חם מדי בבר, והרגשתי כאילו איבריי הפנימיים נמסו לגמרי, אבל בצורה הטובה ביותר. "בהחלט." לגמתי לגימה נוספת מהמשקה לפני שהחזרתי את הכוס לבר. הגיע הזמן לעבור לנושא בטוח יותר. "אז, המרטיני, החליפה." החוויתי לעברו, מנסה לשמור על ריכוז בשיחה ולא בחבילה הגדולה שבמפשעתו. "האם אתה איש עסקים רב עוצמה?"

"לא בדיוק." הוא צחק צחוק נמוך וסקסי ועיסה את עורפו. "אני מהנדס אזרחי ועובד בעירייה. את יודעת, עוסק בפרויקטים של בנייה ושל תחבורה ציבורית. דברים ממש מרגשים," הוסיף בציניות.

חייכתי. הוקל לי לשמוע שהוא לא היה איש עסקים. שכבתי עם מספיק מאלה וזה הספיק לי לכל החיים. הם היו יבשים, משעממים בערך כמו תפוחי אדמה אפויים. "ממש לא. אני חושבת שזה נהדר."

"רוב הנשים דוחות אותי ברגע שאני אומר את המילים 'תחבורה ציבורית'."

"טוב, אני לא כמו רוב הנשים," אמרתי בגיחוך והבטתי ​​בעיניו.

"אני רואה את זה." הוא החזיק את מבטי לרגע לפני שלגם לגימה נוספת מהמרטיני.

בדרך כלל חשתי בטוחה בעצמי ונינוחה, אבל הגבר הזה... היה סקסי ברמה אחרת לגמרי וחשתי על קוצים.

"אני חייב להודות," אמר כשרכן קרוב יותר אליי, "שהזמנתי מרטיני כדי להרשים אותך. אני בדרך כלל בחור של בירה." ניסיתי לא לפעור את פי. הוא ניסה להרשים אותי? לא ציפיתי לזה. "אז מה את עושה?" הוא שאל, מפריע לי לשקוע במחשבות.

"אני כותבת טור רכילות." בדרך כלל, בחורים היו נסוגים כשאמרתי את זה, רבים חשבו שזו עבודה לא ראויה שמתאימה יותר כתחביב, אבל האנטר הנהן בעניין והקשיב לכל מילה שלי. המתח המיני בינינו רחש כמו גחלים במדורה, רק מחכה לרגע להתלקח ללהבה.

"זה הרבה יותר מעניין מהעבודה שלי. איך הגעת לזה?"

משכתי בכתפי. "תמיד אהבתי לכתוב. אני לא אומרת שדמיינתי את עצמי כותבת על ידוענים, אבל חברה שלי חיפשה מישהי למלא את התפקיד, וזה נראה לי משהו שאוכל לעשות די בקלות, אז התחלתי, וזה זרם לא רע, אז המשכתי לעשות את זה."

"נשמע כיף."

"תופתע לשמוע שלא תמיד." הנחתי את הכוס הריקה על הבר. "לרוב אני יושבת לבד בדירה שלי בטרנינג ועושה מחקר, אבל אל תבין לא נכון, אני אוהבת את מה שאני עושה."

השיחה שלנו זרמה בקלות, וכשישבנו שם במשך שעה נוספת, מדברים ומפלרטטים וצוחקים, הבנתי שלא היה לי כזה כיף כבר הרבה זמן. לעיניו המהפנטות היה גוון שנע איפשהו בין קפה לקוניאק, והיה מרענן לדבר עם גבר שנראה שבאמת התעניין במה שהיה לי לומר ולא במה שאוכל לעשות בשבילו. חיבור כזה ממש לא היה הכרחי מכיוון שחיפשתי רק לעשות חיים ולא בן זוג לכל החיים. אבל בכל זאת, זה היה נחמד.

הוא סיים את המרטיני שלו. "שנזמין עוד סיבוב?"

לפני שהספקתי לענות, מישהו דחף אותי מאחור. הנחתי יד על החזה של האנטר כדי להתייצב ומתחת לחולצתו הוא היה קשה ושרירי. הוא בהחלט השקיע זמן בחדר הכושר.

התפתיתי למשוך אותו לעברי, אבל לא עשיתי זאת, והתרחקתי. בדרך כלל לא התרגשתי כך מבחור, אבל היה בו משהו שגרם לליבי לפרפר כאילו הייתי נערה. לא רציתי עוד משקה, רציתי את האנטר. בנוסף, חששתי שסיבוב נוסף של שתייה ידחוף אותי ממבושמת מעט לשיכורה בצורה מביכה. "אולי נוכל פשוט לצאת מכאן?" שאלתי בפיתוי.

הוא נראה כאילו תפסתי אותו לא מוכן, אך התעשת במהרה. "אנחנו יכולים לעשות את זה."

לחוצה ונרגשת, אמרתי להאנטר שאפגוש אותו בחזית הבר על המדרכה, והלכתי למצוא את ג'סי ואת רבקה. מצאתי אותן ליד שולחן בחלק האחורי של הבר, וברור היה שהן צפו בשנינו בעניין.

"נראה שהוא ממש בעניין שלך," אמרה ג'סי בהתלהבות כשניגשתי אליהן.

"אנחנו הולכים אליו." חייכתי. לפחות קיוויתי שנלך אליו כי הייתי חסרת בית, והייתי בטוחה שהתמזמזות על הספה של השותפה שלי לשעבר לא הייתה מתקבלת בעין יפה.

"בהצלחה, ילדונת," אמרה רבקה וסטרה קלות על ישבני.

משכתי אותן לחיבוק קבוצתי מהיר. "אוהבת אתכן, בנות."

"ספרי לנו הכול מחר," אמרה ג'סי ודחפה אותי לכיוון הדלת.

האנטר המתין לי בחזית, עומד ליד מונית. הוא פתח עבורי את הדלת וכשנכנסתי, חשבתי על כך שמעולם לא פגשתי מישהו כזה חתיך שהיה גם מנומס מאוד.

הייתי מודעת מדי לקרבה שהייתה בינינו כשישבנו על המושב האחורי, והמתח רק הלך ונבנה מכיוון ששנינו ידענו מה עומד לקרות. לא הצלחתי לעצור את עצמי והתקרבתי אליו עוד. חזהו הקשה נלחץ על כתפי ושאפתי בחדות כשהוא הניח את זרועו סביב כתפיי. גופי הגיב מייד והחלקים הנשיים שלי פעמו במלוא הכוח.

הוא העביר את אצבעותיו לאורך כתפי ובמורד זרועי, מגע לכאורה תמים, ובכל זאת מגע שאצר בתוכו הבטחה לכל מה שעוד יבוא. ליטפתי בעדינות את ירכו השרירית ועיניי החליקו לאורך גופו. הוא היה מצויד להפליא, אם אפשר היה לשפוט משהו לפי הבליטה שבמכנסיו.

לפתע ראשי היה סחרחר. נדהמתי מעוצמת המשיכה שלי כלפיו והאומץ הנוזלי שצרכתי קודם נתן את מלוא אותותיו בגופי כעת. אם הוא היה יכול לגרום לי להרגיש ככה בזמן שישבתי במונית איתו כשאני לבושה לגמרי, לא יכולתי שלא לתהות מה הוא יוכל לעולל לי בחדר השינה.

זו הייתה נסיעה קצרה, אבל עד שהגענו לביתו הקולוניאלי והדו־קומתי, לא חשבתי שאוכל לחכות עוד. הוא שלף את המפתחות ליד דלת הכניסה ועצר.

"אני צריך להכין אותך לעובדה שיהיה עליי לשלם לבייביסיטר ולהיפרד ממנה לפני שנתקדם."

"לבייביסיטר?" נדרש לי זמן להבין. מוחי היה קצת מטושטש מכל הטקילה. האם היה לו איזה מן פטיש משונה?

"יש לי בת," הוא אמר, נראה לחוץ. "זה בסדר?"

לא הייתי בן אדם של ילדים, אבל הייתי שיכורה ובמשך השעתיים האחרונות דמיינתי את האנטר עירום, אז לא עמדתי להערים קשיים לגבי העובדה שהוא היה אבא לבת. "כמובן. זה בסדר מבחינתי," אמרתי במהירות. הוא פלט אנחת רווחה.

נכנסנו אל הבית, והצצתי סביב בזמן שהוא שילם לבייביסיטר. היו תמונות שלו עם ילדה קטנה וכהת שיער. תהיתי לגבי אימה, אבל החלטתי שלא באתי אל ביתו כדי לשמוע מפיו את סיפור חייו. באתי כדי לקיים מסורת עתיקת יומין שלה נהגתי לקרוא 'סקס יום הולדת'.

בזמן שהתבוננתי בתמונות, הבייביסיטר העיפה בי מבט. עשיתי כמיטב יכולתי להיראות כאילו אני שייכת לכאן, וכאילו האנטר ואני לא עמדנו לבצע אקט שלא היה אפשר לתאר אותו אחרת מאשר סטוץ של לילה אחד.

לאחר שדיברה בשקט עם האנטר במשך כמה דקות, היא עזבה. הוא הוריד את ז'קט החליפה, מותח את חזהו המוגדר היטב ואת שרירי זרועותיו החטובים מתחת לבד חולצתו. ניגשתי אליו, יותר ממוכנה להתחיל את חגיגות יום ההולדת שלי במפץ.

אם ככה עמדו להיראות חגיגות יום הולדתי השלושים, זו עמדה להיות התחלה של שנה טובה מאוד.

עוד על הספר

  • תרגום: סיגל ירוזלמסקי
  • הוצאה: אדל
  • תאריך הוצאה: אוגוסט 2022
  • קטגוריה: רומן רומנטי, רומן אירוטי
  • מספר עמודים: 200 עמ' מודפסים
  • זמן קריאה משוער: 3 שעות ו 20 דק'

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
171 דירוגים
59 דירוגים
42 דירוגים
41 דירוגים
13 דירוגים
16 דירוגים
20/1/2024

סיפור אהבה קליל ומתוק בלי סיבוכים. סיפור קצר ולעניין שכתוב טוב. מומלץ למי שרוצה לרענן את המוח שלה אחרי קריאה "כבדה".

1
23/12/2023

זורם ומושך.

1
28/11/2023

ספר מתוק להפליא! קצר , קולע, סקסי ומלא תקווה

1
21/11/2023

חמוד וקליל

1
15/11/2023

וואו!!! ספר מהמםם!!!

1
6/1/2025

ספר מתוק להפליא נהנתי מכל רגע.

6/12/2024

וואוו מהנה הסיפור שובב, רומנטי

10/7/2024

אהבתי ,קלישאתי,קליל ונותנן מנוחה לראש . אחלה לחובבי הג'אנר.

17/6/2024

שאפוווו איזה ספר

15/11/2023

קליל ונחמד

14/11/2023

ספר מאוד קליל מאוד נחמד ממליצה לקרוא למי שרוצה קצת לנקות את הראש

12/11/2023

חביב ביותר.

9/11/2023

אין לי מילים ספר קליל מרגש מאוד ממש ממש אהבתי

6/11/2023

ספר מהמם, כתוב בצורה שנונה וסוחפת לא נמרח ואפילו מרגיש קצת אמיתי.

5/11/2023

ספר נחמד וזורם

5/11/2023

אחד הספרים המקסימים שיצא לי לקרוא בז'אנר האירוטי, שילוב מעולה בין רומנטיקה לבין אירוטיקה. בניגוד לרוב הספרים בסגנון, לא היו משחקי כוח/אגו מגוחכים של ילדים בני 16, לפחות לא ברמות חסרות הגיון ופרופורציה כמו שיש בספרים אחרים. מצא חן בעיני מאוד שהדמויות לא אמרו משפטים מופרכים שאין שום סיכוי שאדם אמיתי היה מוציא מהפה, משהו שקורה המון בספרים מהז'אנר הזה. כתוב טוב למעט כמה מקומות בהם תורגמו ביטויים מאנגלית לעברית בצורה עקומה ומילולית מידיי. קליל, קריא ומהנה, הסחת דעת מצויינת בימים אלו.

4/11/2023

ספר קליל וכייפי

31/10/2023

ממתק!! ספר קליל, סיפור אהבה רומנטי, בלי יותר מידי סיבוכים, בדיוק מה שהייתי צריכה בימים טרופים אלו

31/10/2023

מתוק חמוד וסוגר פינה. ממתק בקיצור

28/10/2023

מקסים

28/10/2023

ספר מעולה! סיימתי אותו בלילה אחד! כמה סקסיות ובתוכה נשזר סיפור אהבה מקסחם

8/8/2023

ספר מושלם באמת אחד הטובים שקראתי לא צחקתי ככה כבר מלא זמן מספר

11/6/2023

מהמם וממלא את הלב בסופו של דבר

13/5/2023

קליל קצר ומקסים

16/4/2023

נדיר נדיר נדיררררר חולה על כל צירופי המקרים האלההההה ועל כל התשוקה בניהם!!! מומלץ מאודד!!

6/2/2023

ספר קליל ויפה, הייתי ממליצה לקרוא אחרי ספר כבד

3/2/2023

חמוד וקליל

21/12/2022

ספר מעולה, קצר ולעינין אני ממש אהבתי חיפשתי כבר הרבה זמן ספר קליל וכיפי ומצחיק שאפשר לקרוא בכמה שעות והוא ענה על כל הדרישות שלי ממליצה!!!

27/11/2022

ספר מעולה , אירוטי וסקסי:), סיימתי לקרוא אותו ביום אחד.

19/11/2022

ממתק מעולה להעביר את הזמן או אחרי ספר כבד

11/11/2022

האנטר וקייט זוג מהמם,ֶטרופ הורה יחיד מדהים, רואים איך קייט אוהבת את מאדי, מומלץ ממש ספר קליל שמעלה כל רגע חיוך על הפנים

7/11/2022

מרתק וסוחף, מומלץ!!ֶ

15/10/2022

מקסים !

10/9/2022

ספר מושלם❤ רומנטי, קליל וכייפי אהבתי מאוד💟💟💟

10/9/2022

ספר מעולה וקליל

4/9/2022

ממש אהבתי!

4/9/2022

ספר מהמם! רומנטי, קליל וכייפי 💜

3/9/2022

בול קליל משעשע

2/9/2022

ספר קליל ומתוק.

2/9/2022

הספרר הזה העלה לי חיוך!!! איך אני אוהבת רומנים קלילים, כייפים, שמערבים את כל קשת הרגשות וגורמים לי, כקוראת, להרגיש שאני חלק מהם. אין ספק שהבייבי הזה הוא כמו גלידה קרה וטעימה ביום לוהט. יאללה לכו לקרוא

2/9/2022

מותק של ספר. רומנטי, קליל וכיפי

2/9/2022

מרענן הקיץ. ספר קליל. כייפי. כזה שגורם לנו להאמין בצירופי מקרים. ספר מתוק מתוק עם אהבה במקום שלא חשבנו שאפשר למצוא אחת...

2/9/2022

אחחחח איזה ספר קסום. קליל כיפי רומנטי במיטבו. מבטיחה שלא תתאכזבו.

2/9/2022

נהדר! קליל ומקסים לשינוי אווירה והרגשה כללית בשיא עומס השגרה.

2/9/2022

ממתק אמיתי! ספר מהמם, אין ספק שאחזור אליו

2/9/2022

ספר קליל חמוד וכיפי. חובה לימים פחות טובים!!! תהנו ממנו ממש!!!!

2/9/2022

איזה ספר כיפי! בדיוק מה שהייתי צריכה עכשיו מומלץ ⭐️⭐️⭐️⭐️⭐️

26/8/2022

ספר מהמם בדיוק מה שאני אוהבת קליל , רומנטי, פשוט וכייפי אהבתי מאד

23/8/2022

ממתק בוטיק. חבל הוא קצר

22/8/2022

ספור אהבה נחמד. אהבתי

17/9/2024

חמוד. לא נמתח. זבנג וגמרנו עם רגשות. אין יותר מידי עומק לדמויות או להתרחשויות. אבל קליל וחמוד. נהניתי.

26/3/2024

קריא קליל זורם וכייפי. אוורירי כמו מרשמלו. התרגום לא חף מטעויות.

12/2/2024

ספר נחמד מאד, יחסי זוגיות מורכבת עם אבא יחידני, אין הרבה חדש הכל זורם נעים נחמד ואו כל כך צפוי. אבל קראתי ולא עזבתי כי הדמויות מקסימות ומצחיקות, באמת קליל וכיף וסקסי.

30/1/2024

החמד, זורם..הייתי מוכנה שהספר יכיל כמות כפולה של מילים, כיוון שזה לא המצב אומר רק קצר וקולע

15/1/2024

ספר קליל זורם בקטע טוב . שכנים אב חד הורי.

5/1/2024

בדיוק מה שהתאים לי לבריחה ממציאות מאתגרת !כתוב בצורה קולחת ובהתאם לז'אנר ולציפיות ממנו!

18/12/2023

התחיל מאד חמוד, מצחיק. לקראת אמצע התדרדר

4/12/2023

חביב וקליל, למי שמחפש ספר פשוט שזורם ולא דורש מחשבה.

20/11/2023

ספר חמוד מאוד

4/11/2023

חמוד ומתוק.. להעביר את הימים הקשים האלו- בהחלט אחלה פיתרון

3/11/2023

חמוד. ספר חמוד

30/10/2023

מתוקקק לגמרייי

29/10/2023

ספר מעולה סיימתי ביומיים רק חבל שהסוף קיטשי

14/5/2023

הספר היה מאוד נחמד, אני לא מכירה את הסופרת אך הייתה הרגשה כי היא סופרת מאוד צעירה, חיכיתי לרגע המשבר לסערה למשהו שיסעיר את הספר יותר אך הוא לא הגיע אבל בסך הכל הוא היה חמוד

4/4/2023

ספר חמוד מאוד , אהבתי

3/3/2023

מתוק, קליל וכיפי!!

16/12/2022

חמוד , לא יותר

15/10/2022

ספר קליל ,קצר אבל חמוד אפשר להעביר כמה שעות בלהעביר את השבת

15/10/2022

ספר קליל וחביב האכזבה היחידה שקצר מידי

9/9/2022

קליל ומקסים

2/9/2022

קליל ונחמד

26/8/2022

ממתק קלילי

24/8/2022

ספר חמוד, נהנתי וצחקתי

22/8/2022

חמוד שורה תחתונה: אין! חמוד…זהו!

22/8/2022

חמוד..קצר...אין אקשן בספר נחמד לא יותר

22/8/2022

קיטשי מאוד דמויות לא עמוקות, אבל העביר לי כמה שעות של כיף. רק חבל שקצר

22/8/2022

חמוד ומתוק אופטימי וקליל, להגיש עם כוס יין צוננת ושקיעה של קיץ.

30/11/2023

ספר חמוד.. דרמה רומנטית ונילית לא הייתי קוראת לו אדון הלילה, שם שמבטיח סיפור אפל

1
20/10/2024

הרעיון הכללי נחמד אבל היה חסר בספר תוכן ועלילה. אפשר לדלג

20/4/2024

אין שום מתח בספר. יותר ידי תיאורים משעממים

21/2/2024

בנלי וצפוי

26/12/2023

חמוד וקליל. אין פיק ושיא של קומדיה רומנטית. נחמד

5/12/2023

חביב.... לקח לי זמן לסיים ...נמתח יתר על המידה

18/11/2023

כל הקלישאות האפשריות בספר קצר אחד.

11/11/2023

יש קפיצה מהירה מדי ולא סבירה בעלילה בעיני. הסיפור עצמו נחמד ממש

10/11/2023

חביב אך רדוד למדי. אין עלילה משמעותית. נחמד להעביר איתו כמה שעות

5/11/2023

מהאמצע טעון שיפור..

5/11/2023

עלילה קצת צפויה. בלי המון מכשולים ואתגרים מוצאת קייט את מחויבותו ואהבתו של האנטר. הייתי מבצעת תחקיר מעמיק יותר ביצירת קשר עם בת חורגת, במיוחד אחת שננטשה בצורה ככ' לא סבירה ע"י אם ביולוגית וכן חוקרת את האופן בו מתרחשת לידה.

5/11/2023

מצד אחד חמוד. קצר וטוב שכך. אבל גם נדוש וצפוי

31/10/2023

האמת ציפיתי ליותר.. איזה בעיה כלשהי, שהאמא תחזור ותעשה בעיה משהו! אבל כלום לא הגיע כל ה"בעיות" נפתרו מהר ובלי בעיה בכלל חח. אבל הגעתי לכמעט סוף הספר שהבנתי שלא יהיה כאן מתח כלשהו אז ספר נחמד וחביב אבללא וואו

31/10/2023

חמוד וסקסי אבל כאילו אין באמת בשר בספר

31/10/2023

ספר נחמד וקליל

31/10/2023

קשה לי עם גיבורים שאין איתם שום אתגר, סיפור האהבה הלך חלק מידי, בלי מתח וציפיה..סה"כ נחמד, לא יותר מזה.

20/4/2023

ספר קליל קצר ןנחמד

31/3/2023

מה אגיד לכם? לא משהו בכלל... קליל - אולי...אבל קליל עד שיעמום... קצר - אולי...אבל טוב שכך... סקסי ולוהט - אולי...אבל אני חושבת שהשם של הספר - אדון הלילה - הוא הדבר הכי סקסי בספר הזה ולצערי גם הדבר הכי טוב בספר הזה ...איזה בזבוז של שם טוב לספר כזה לא מוצלח...

18/2/2023

חמוד וקצר

19/1/2023

חמוד. מאוד קליל וזורם. הדמויות לא מספיק עמוקות אבל ספר שממש כיף לקרוא ומעביר סופ"ש גשום ברגע

14/12/2022

נחמד

5/12/2022

קצר. לא מספיק להתפתח ל...משהו. ופתאום כבר סוף של שנים.

13/10/2022

ספר בינוני . התאכזבתי

2/10/2022

קיצ׳י וקצת רדוד

8/9/2022

צפוי ובנאלי, מתוק ונחמד

5/9/2022

חמוד מאוד

3/9/2022

סתם ספר התחיל חמוד כרעיון אבל קצר וסתמי

1/9/2022

חבל שאין יותר עומק. בכללי סיפור חמוד.

22/8/2022

ספר חמודי, מעביר את הזמן שקוראים אותו. מאוד צפוי

22/8/2022

חביב. קליל. וזהו

28/2/2024

מאכזב

6/1/2024

הכתיבה הייתה נורא חובבנית ברמה שהרגיש לי שאני קוראת סיפור וואטפד שכתבה בת נוער שלא עבר עריכה בשום אופן. התרגום עם השפה הגבוהה היה לי מאוד אקראי וזה גרם לי להרגיש מנותקת מהדמויות והעלילה ( השפה יותר מתאימה לספרי פנטזיה או ספרים בתקופות ישנות יותר כמו להפיל את הדוכס, ברידג'טון וכו') הדמויות היו מוזרות לי ,במיוחד הדמות הגברית ממש הרגשתי שאישה כתבה אותו. הכימיה בין הדמויות הייתה דלה אם בכלל קיימת . בזכות זה שהעלילה קלילה הצלחתי לסיים את הספר ללא התקפי זעם או הרצון לחבוט את ראשי בקיר . מאוד חבל לי שהתרגום השתמש בשפה כל כך גבוהה אחרת הייתי נהנת יותר ולא מרגישה כאילו הסיפור חייזרי לי

1/12/2023

הספר היה קרינג׳ מידי בשבילי הוא ממש קצר וזה היה מאוד מורגש, 130 עמ בערך. לא היה תהליך לשום דבר הכל פשוט קרה מהר מידי הדמויות היה מוזרות והסיפור לא היה מספיק מעניין הטרופ המרכזי הוא אב יחידני שבדרך כלל קשה לטעות עם טרופ כזה, אבל עדיין הספר לא היה טוב לדעתי

20/11/2023

סתמי

31/10/2023

משעמם

25/4/2023

ספר פח. בלי דילמה, בלי קונפליקט, בלי דרמה, בלי סערה, בלי מתח ובקיצור בלי כלום ושום דבר. טיק וטאק והם הורים לתאומים. לוותר. חבל על הכסף.

13/11/2022

לא מציאותי בעליל וכתוב בצורה נורא ילדותית. מזל שזה ספר קצר

6/10/2022

קליל עד רדוד...חסרה עלילה ...השפה או התרגום דלה מאוד...

17/9/2022

כפי שכבר אמרו הספר קליל אולי קצת יותר מדי קליל זה אחלה אם אתם רוצים לקרוא משהו קצר וחסר מציאות

25/8/2022

לפעמים מרגיש שמזלזלים באינטליגנציה שלנו.. ספר מיותר לדעתי

23/8/2022

לא....

22/8/2022

זה יותר נובלה, פחות ספר. קליל וחמוד, מתאים להעביר שעתיים כשקשה להרדם אבל לא מעבר לזה.

8/12/2023

ספר בלי שום תכלית

12/11/2023

אחד הספרים המיותרים. קצר מאוד, דמויות בלי עומק, השפה של הכתיבה ילדותית. אין בו כלום. משעמם מהרגע הראשון.

10/11/2023

מ ש ע מ ם!! להחריד חבל על הזמן המבוזבז שלי דיאלוגים שחוזרים על עצמם גיבורים רדודים ומשעממים דילגתי על ככ הרבה מלל פשוט בזבוז

4/11/2023

לא התחברתי

20/2/2023

חשבתי שהסיפור יהיה עם חוש הומור, בגלל הפתיחה, אבל חוץ מזה שהילדה נכנסת להם באמצע, הכל היה מאוד משעמם ולגמרי צפוי. יבש..

6/10/2022

מזמן לא נפלתי על כזה גרוע

27/9/2022

משעמם

2/9/2022

ספר רדוד מאוד כתיבה ברמה נמוכה עלילה של רומן רומנטי מהסוג של שלגי חבל על הכסף

27/8/2022

פשוט תוותרו, ספר קצר מאוד אורך של נובלה וגם שהוא ככ קצר דילגתי על המון עמ כי רובם סצנות סקס ואפילו לא טובות הכתיבה רדודה ולא אמינה

26/8/2022

משעמם

25/8/2022

העלילה לא מתפתחת, הספר רדוד ואין כ"כ קאצ' לספר לא שווה את הכסף

23/8/2022

בזבוז זמן וכסף. טיפשי, שיטחי, שפה רדודה.

22/8/2022

הספר כתוב ברמה נמוכה מאוד והתרגום פשוט מזעזע. חבל על הזמן והכסף

אדון הלילה קנדל ריאן

פרולוג

אמש חוויתי את הלילה המביך ביותר בחיי.

הייתי הבחורה הזאת.

אתם יודעים, החתיכה השיכורה שחוגגת את יום הולדתה השלושים עם שתי חברותיה הטובות ביותר, שנשואות באושר, וככל ששתיתי יותר, כך גבר רצוני לעשות משהו מופרע כדי לחגוג.

כשאני אומרת 'משהו מופרע', אני מתכוונת לכך שהחלטתי להתחיל עם האיש הסקסי והמפתה בחליפת עסקים שעמד ליד הבר. כולנו מכירות את הטיפוס... גבוה, כהה ונאה. הייתי בטוחה שהוא הרבה מעבר לליגה שלי, אבל שתיתי מספיק כדי לגרום לכל הדברים האלה להיראות ממש לא חשובים. כדאי שאבהיר כאן ועכשיו שאני לא נחשבת שמנה, אבל מי שמסתכל עליי יכול לדעת מייד שאני ממש אוהבת צ'יפס.

בכל אופן, הוא לקח אותי אליו הביתה, ונהניתי מסקס יום ההולדת הלוהט ביותר בחיי, עד לרגע שבו הכול נעצר בחריקת בלמים מזעזעת. אין כמו לעצור באמצע רכיבה לוהטת על גבר מהסרטים בגלל קול קטן שמצפצף, "מה את עושה לאבא שלי?"

רציתי למות באותו הרגע, בחיי. פשוט להיקבר בו במקום, אבל המצב רק נעשה גרוע יותר, כשגיליתי שהגבר שרכבתי עליו כאילו היה שור ברודיאו הוא בעל הבית החדש שלי.

פרק 1

קייט

"אני צריכה להשיג זיון הערב."

ג'סי צחקה בזמן שרבקה חילקה שוטים של טקילה. שתיתי את המשקה בלגימה, כיווצתי את פניי והוצאתי את הלשון בניסיון לא להשתעל. "זה ממש גרוע," גנחתי, המשקה בוער בגרוני.

"הנה." ג'סי דחפה לעברי פלח לימון.

אחרי סיבוב השוטים השני, או שהיה זה השלישי? הבנתי שלא השתפרתי בכלל מאז הקולג' בהקפצת שוטים של טקילה. לא ידעתי לשתות אז, ואני לא יודעת עכשיו, וכן, ידעתי שאני בטח מבוגרת מדי מכדי לשתות שוטים של טקילה, אבל הייתי נחושה להיאחז לפחות בחלק מנעוריי האובדים בחברת שתי חברותיי הטובות ביותר לפני שאהיה באופן רשמי בת שלושים, בחצות.

"יום הולדת שמח, קייט," אמרה רבקה והגישה לי בירה הפעם.

"לחיים! מזל טוב ליום הולדתך השלושים," ג'סי גיחכה כשהשקנו את הבקבוקים זה בזה.

"שלושים וחסרת בית," הוספתי ולגמתי מהבירה.

ג'סי הנידה בראשה. "את לא חסרת בית. את רק... רק שכרגע אין לך איפה לחיות."

רבקה ואני צחקנו, מפני שהיינו רגילות לאופטימיות המתמדת שלה.

השותפה שלי לחדר התארסה לפני כמה שבועות, ואז הושיבה אותי על כיסא ואמרה לי שעליי לעזוב את הדירה.

הבטן שלי שקעה כשחשבתי על השיחה שניהלנו. התברר שהיא וארוסה החדש רצו לגור בדירה בלי גלגל חמישי. זה היה מובן, אבל זה לא הקל על העצבות שחשתי כשידעתי שיהיה עליי להיפרד מדירתי שבה שילמתי שכר דירה נמוך יחסית, ושהייתה קרובה לבית הקפה האהוב עליי, ולגלידרייה הכי טובה בעיר שמכרה את הפרוזן יוגורט שהייתי מכורה לו. הרי כל מה שחשוב בדיוק הוא מיקום!

"איך מתקדם החיפוש?" שאלה רבקה ודחפה פלח לימון לבקבוק הבירה שלה.

"שילמתי פיקדון על דירה השבוע," אמרתי ולגמתי מהבקבוק, "אני רק צריכה ללכת ולבדוק את הדירה מחר, כדי לוודא שהבעלים לא איזה פסיכופת."

 

מצאתי את הדירה דרך מודעה באינטרנט. היא נראתה מבטיחה, מרווחת ומוארת, והייתה בה פינה קטנה שבה יכולתי לסדר לעצמי משרד. כתבתי טור רכילות שבועי מצליח, ומכיוון שעבדתי מהבית, מקום נוח לכתוב בו היה חלק חשוב ממרחב המחיה שלי.

"מספיק מנושאי השיחה המשעממים." ג'סי הניחה את זרועה סביב כתפיי. "אנחנו כאן כדי לחגוג."

"עוד בירה אחת ורשמית אהיה שיכורה," אמרה רבקה וסרקה את הבר, "מה שאומר שצריך למצוא לך בחור עכשיו, לפני שהכול יעלה לי לראש ומשקפי האלכוהול ייכנסו לפעולה."

רבקה, ג'סי ואני חלקנו חדר במעונות כשלמדנו במכללה. ג'סי הייתה מונוגמית סדרתית שהתחתנה כשהיינו בנות עשרים וארבע, ורבקה התחתנה עם החבר שלה בשנה שעברה לאחר זוגיות ממושכת. מאז שהן התחתנו, הן מנסות לשדך אותי עם כל בחור זמין ברדיוס של חמישים קילומטר.

לא אכפת לי מניסיונות השידוכים כל עוד הבחור לא ציפה למערכת יחסים רצינית. אהבתי את חיי כפי שהם וחייתי לפי מוטו שאמר שאין כל סיבה להרוס משהו שעבד עבורי מצוין. חוץ מזה, ראיתי את אחותי עוברת גירושים קשים עם האיש שהיה אמור להיות אהבת חייה, ולכן לא בדיוק מיהרתי להתמסד.

הסתכלתי סביב הבר. היו הרבה בחורים, אבל אף אחד מהם לא משך אותי במיוחד. רציתי למצוא מישהו שחיפש את אותו הדבר שאני חיפשתי: סקס מהנה ללא כל מחויבות.

כבר כמעט ויתרתי, ואז ראיתי אותו. נשימתי נלכדה בגרוני וליבי דילג מרוב שמחה. הוא נשען על הבר ולגם בירה מבקבוק. הוא נראה בסוף שנות השלושים לחייו, ובעיניי הייתה לו, כמו שאומרים, את כל החבילה. הוא היה גבוה, שערו היה קצר וכהה וחיוכו קטלני. הוא לבש חליפה מחויטת שהתאימה לגופו בשלמות, ונראה כאילו באותו הרגע יצא מהמשרד. תמיד הייתה לי חולשה לגברים שנראו מעולה בחליפות, ולפי האופן שבו החליפה התאימה לו, הייתה לי הרגשה שהוא ייראה אפילו טוב יותר בלעדיה.

הוא צחק וחשף קו לסת מושלם ועצמות לחיים שצריכות לככב על עמוד השער של המגזין 'ג'יי־קיו'. בלעתי את הרוק וצמרמורת עברה לאורך עמוד השדרה שלי כשדמיינתי אותו מחבק אותי בזרועותיו השריריות והמוצקות. הוא היה הגבר הלוהט ביותר שראיתי, ובהחלט נראה כמו גבר שמתאים לו יותר ללכת על מסלולי התצוגות הלוהטות ביותר בעולם מאשר לעמוד ליד הבר ב'באקי' ולשתות בירה.

נשכתי את שפתיי, לא מסוגלת לעצור את עצמי מלדמיין אותי מטפסת עליו וחוגגת את יום הולדתי ברכיבה על הזין שלו.

"קייט? היי!"

רבקה הניפה את ידה מול פניי. כמעט הזלתי ריר על מר מושלם ולגמרי שכחתי מהנוכחות של חברותיי. "מצטערת." צחקתי במבוכה והנדתי בראשי לעבר הגבר. "אני חושבת שמצאתי את מר מושלם שלי ללילה זה, אבל אל תסתכלו עכשיו."

בקושי סיימתי את המשפט ושתיהן כבר סובבו את ראשיהן ​​כדי להביט בו. רציתי לסטור לעצמי על המצח מרוב מבוכה וקיוויתי שהוא לא שם לב לכך שהן נעצו בו מבטים.

"הוא חתיך," לחשה רבקה כשהסתובבה בחזרה, "לגמרי יש לו את זה."

היא צדקה. הייתה סביבו אנרגיה מסוימת, משיכה מינית גולמית שממש פעמה באוויר.

"כשאת אומרת 'את זה', את מתכוונת לבליטה הגדולה הזאת שבמכנסיים שלו, אז כן, בהחלט יש לו את זה," העירה ג'סי.

רבקה הנהנה. "טוב, הוא ממש גבוה. אני חושבת שמבחינת פרופורציה בהחלט אפשרי להניח שגם שם למטה הוא יהיה גדול."

"אני חושבת שהוא חייך אלינו כרגע," אמרה ג'סי בחיוך.

הגנבתי לעברו מבט מהיר. הוא בהחלט הביט לכיוון שלנו. לעזאזל. "האם הוא הרבה מעבר לליגה שלי?"

"את יפהפייה," אמרה רבקה ברצינות, "יהיה לו מזל אם הוא יצא איתך."

הנדתי בראשי. "אני לא מדברת על דייט, רק על סקס יום הולדת. אני מחפשת את אדון הלילה, לא אדון נצח."

"וואו, ברצינות, תסתכלי עליו. פאק, הדברים שהייתי עושה לו אם לא הייתי נשואה..." ג'סי נשכה את שפתה.

"בדיוק. הוא שתים־עשרה מתוך עשר, ואני..." הסתכלתי למטה על שמלתי. זו הייתה שמלת קוקטייל שחורה שרק בקושי הסתירה את קימוריי. כאמור, לא הייתי שמנה, אבל אפשר בהחלט לומר שהייתי מלאה. בעלת קימורים.

רבקה הניחה את ידה על גבי. "את חתיכה לוהטת."

"פשוט תיגשי לשם ותגיד שלום," אמרה ג'סי, לקחה את בקבוק הבירה הריק שלי ונתנה לי דחיפה קטנה. בדרך כלל, הייתי ביישנית מדי מכדי לגשת לבחור חתיך ברמה שמפילה לסתות, אבל הטקילה ששתיתי כנראה גנבה ממני את כל השכל הישר וגם את המסננים המילוליים שלי. זה היה יום ההולדת שלי, וארורה אהיה אם לא אזכה לסשן מזמוזים לוהט, לכל הפחות. לא גילחתי את רגליי ונדחקתי לשמלה צמודה מדי לחינם. ערכתי לעצמי שיחת עידוד קטנה והייתי מוכנה לגשת אל הבחור, אבל אז הבנתי שהוא כבר לא שם.

פאק. האם פספסתי את ההזדמנות שלי? ליבי שקע.

"תסלחי לי," אמר קול עמוק מאחוריי.

הסתובבתי והרגשתי שאני מסמיקה. הוא עמד שם, כל המטר ושמונים שלו, וחייך. הוא חייך אליי.

"אני האנטר," הוא אמר והושיט לי את ידו ללחיצה, "תיארתי לעצמי שבמקום לנסות ליצור איתך קשר עין בקהל האנשים הגדול הזה, עדיף שפשוט אגש אלייך ואציג את עצמי."

הוא היה סקסי, מצחיק וישיר, ואני התלהבתי ממנו בלי גבול. החלקתי את ידי לתוך ידו. "היי, אני קייט."

לא היה צורך להיות ביישנית. הסתכלתי היישר אל עיניו החומות והחמות וחשמל עבר בגופי ממגעו. היו לו ידיים גדולות וחזקות ואחיזה איתנה. התקשיתי להתנער מהמחשבה על מה הידיים הגדולות האלה יוכלו לעשות לי, אבל הכרחתי את עצמי לחזור למציאות כשהבנתי שהוא מדבר אליי.

"אולי אפשר להזמין אותך למשקה?"

"כמובן." חייכתי חיוך מפתה, כמעט לא מאמינה במזלי הטוב. כנראה הייתה לי קארמה מעולה אם הבחור הזה נחת עליי ככה. לפני שהוא פנה להזמין, עיניו החליקו על הקימורים שלי, מעריכות את השמלה השחורה, שהשאירה מעט מאוד מקום לדמיון. האם כיבו את המזגן? החום התפשט מלחיי לחזי והתמקם בין רגליי.

"מה תשתי?" הוא שאל. שפתיו המלאות וחיוך כוכב הקולנוע שלו גרם לכל מה שאמר להישמע מלוכלך.

"מה שתזמין זה בסדר," אמרתי וניסיתי לשמור על קור רוח, "רק לא טקילה."

"שמתי לב לשוט ששתית קודם לכן. אני חושב שמעולם לא ראיתי מישהי עושה פרצוף כזה בעבר." הוא חייך, ולא יכולתי שלא לגחך.

"אתה תמיד מחמיא ככה לנשים שאתה פוגש בברים?"

"אני מניח שזו הסיבה לכך שאני עדיין רווק." הוא גיחך, וסימן לברמן.

צחקתי ותהיתי איך זה באמת ייתכן שהבחור הזה עדיין היה רווק. אחרי דקה הברמן הניח מולנו שני מרטיני.

"אז, מה האירוע שאתן חוגגות?" הוא שאל והרים את כוסו.

"את יום הולדתי השלושים," אמרתי והשקתי את כוסי בכוסו ולגמתי ממנה.

"יום הולדת שמח. אז, איך ההרגשה להיות בת שלושים?"

"אודיע לך בחצות." סקרתי אותו בעיניי. "אבל אני חושבת שההרגשה תהיה מדהימה לגמרי."

אלוהים, קייט! זו הייתה הסיבה לכך שאסור היה לי לשתות טקילה. איבדתי את כל העכבות. פחדתי שהוא יחשוב שאני חזקה מדי, אישה ישירה מדי, אבל נראה שלהאנטר לא היה אכפת מהדברים האלה. הוא התבונן בי במבט סקסי ועמוק, וכשדיבר עיניו בחנו מדי פעם את שפתיי.

מה הוא שאל אותי? אה, כן. הוא שאל אם יש לי תחביבים מעניינים. חייכתי. "האמת שכן. אני אוהבת לבשל."

"איזה צירוף מקרים! אני אוהב לאכול."

צחקתי והנדתי בראשי. "אני מקווה שאתה יודע שמשפטי הפתיחה שלך נוראיים." הוא חייך חיוך מסנוור שאמר שגם הוא משועשע ממני, ולא מוטרד כלל מכך שלעגתי לו מעט. "אני שמחה שנתקלנו זה בזה הלילה. זאת אומרת, אין ספק שאתה צריך עזרה בלשייף את אסטרטגיית הפתיחה שלך. היא זקוקה לעוד הרבה עבודה."

"ואת מציעה לעזור?" עיניו התקמטו בפינות.

כיווצתי את שפתיי. "תלוי. מה יצא לי מזה?"

"הסיפוק מהידיעה שלא אסתובב ככה חופשי בעולם ואפזר משפטי פתיחה נוראיים לבחורות על לא עוול בכפן?"

משכתי בכתפי. "נשמע לי הוגן."

הוא לגם לגימה נוספת מהמשקה שלו והסתכל עליי מעל שולי הכוס. "איפה אנחנו מתחילים?"

הקשתי באצבע על דופן הכוס שלי והערכתי אותו ברוגע. "תזדקק להרבה עבודה."

פיו התעקם בשעשוע. "ברור."

הנחתי את הכוס על הבר הסתובבתי אליו לחלוטין. זה היה כמו לחטוף מכה בפרצוף במגזין 'ג'יי־קיו'. "בוא נתחיל עם..." מבטי ננעל בשובבות על מבטו. "מה באמת עובר לך בראש כרגע?"

האנטר לא ענה מייד. מבטו חלף על המחשוף שלי ואז עלה אל שפתיי לפני שחזר אל עיניי. "הייתי רוצה לדעת איך יכול להיות שאישה כמוך עדיין רווקה בגיל שלושים. והייתי רוצה לדעת האם טעמך מתוק כמו שאת נראית."

לחיי התחממו. בסדר, אז. אולי היו לו כמה וכמה משפטים לא רעים. "זה הכול?" שאלתי, מעט קצרת נשימה.

"הייתי רוצה להכיר מקרוב את הקולות שאת משמיעה במיטה. הייתי רוצה לדעת עוד דברים, אבל אף אחד מהם לא ממש הולם ואני לא אמור לדבר עליהם בפעם הראשונה שאני פוגש מישהי."

"אני מבינה," קרקרתי.

האנטר רכן מעט קרוב יותר וברכינו נגעו מתחת לבר. "האם זה נותן לך את התשובה שחיפשת? האם את מבינה היכן מחשבותיי נמצאות כרגע, ובאיזה תחומים אצטרך הכי הרבה עזרה?"

אפשר היה כמעט לחתוך בסכין את המשיכה שזמזמה בינינו. בהחלט היה חם מדי בבר, והרגשתי כאילו איבריי הפנימיים נמסו לגמרי, אבל בצורה הטובה ביותר. "בהחלט." לגמתי לגימה נוספת מהמשקה לפני שהחזרתי את הכוס לבר. הגיע הזמן לעבור לנושא בטוח יותר. "אז, המרטיני, החליפה." החוויתי לעברו, מנסה לשמור על ריכוז בשיחה ולא בחבילה הגדולה שבמפשעתו. "האם אתה איש עסקים רב עוצמה?"

"לא בדיוק." הוא צחק צחוק נמוך וסקסי ועיסה את עורפו. "אני מהנדס אזרחי ועובד בעירייה. את יודעת, עוסק בפרויקטים של בנייה ושל תחבורה ציבורית. דברים ממש מרגשים," הוסיף בציניות.

חייכתי. הוקל לי לשמוע שהוא לא היה איש עסקים. שכבתי עם מספיק מאלה וזה הספיק לי לכל החיים. הם היו יבשים, משעממים בערך כמו תפוחי אדמה אפויים. "ממש לא. אני חושבת שזה נהדר."

"רוב הנשים דוחות אותי ברגע שאני אומר את המילים 'תחבורה ציבורית'."

"טוב, אני לא כמו רוב הנשים," אמרתי בגיחוך והבטתי ​​בעיניו.

"אני רואה את זה." הוא החזיק את מבטי לרגע לפני שלגם לגימה נוספת מהמרטיני.

בדרך כלל חשתי בטוחה בעצמי ונינוחה, אבל הגבר הזה... היה סקסי ברמה אחרת לגמרי וחשתי על קוצים.

"אני חייב להודות," אמר כשרכן קרוב יותר אליי, "שהזמנתי מרטיני כדי להרשים אותך. אני בדרך כלל בחור של בירה." ניסיתי לא לפעור את פי. הוא ניסה להרשים אותי? לא ציפיתי לזה. "אז מה את עושה?" הוא שאל, מפריע לי לשקוע במחשבות.

"אני כותבת טור רכילות." בדרך כלל, בחורים היו נסוגים כשאמרתי את זה, רבים חשבו שזו עבודה לא ראויה שמתאימה יותר כתחביב, אבל האנטר הנהן בעניין והקשיב לכל מילה שלי. המתח המיני בינינו רחש כמו גחלים במדורה, רק מחכה לרגע להתלקח ללהבה.

"זה הרבה יותר מעניין מהעבודה שלי. איך הגעת לזה?"

משכתי בכתפי. "תמיד אהבתי לכתוב. אני לא אומרת שדמיינתי את עצמי כותבת על ידוענים, אבל חברה שלי חיפשה מישהי למלא את התפקיד, וזה נראה לי משהו שאוכל לעשות די בקלות, אז התחלתי, וזה זרם לא רע, אז המשכתי לעשות את זה."

"נשמע כיף."

"תופתע לשמוע שלא תמיד." הנחתי את הכוס הריקה על הבר. "לרוב אני יושבת לבד בדירה שלי בטרנינג ועושה מחקר, אבל אל תבין לא נכון, אני אוהבת את מה שאני עושה."

השיחה שלנו זרמה בקלות, וכשישבנו שם במשך שעה נוספת, מדברים ומפלרטטים וצוחקים, הבנתי שלא היה לי כזה כיף כבר הרבה זמן. לעיניו המהפנטות היה גוון שנע איפשהו בין קפה לקוניאק, והיה מרענן לדבר עם גבר שנראה שבאמת התעניין במה שהיה לי לומר ולא במה שאוכל לעשות בשבילו. חיבור כזה ממש לא היה הכרחי מכיוון שחיפשתי רק לעשות חיים ולא בן זוג לכל החיים. אבל בכל זאת, זה היה נחמד.

הוא סיים את המרטיני שלו. "שנזמין עוד סיבוב?"

לפני שהספקתי לענות, מישהו דחף אותי מאחור. הנחתי יד על החזה של האנטר כדי להתייצב ומתחת לחולצתו הוא היה קשה ושרירי. הוא בהחלט השקיע זמן בחדר הכושר.

התפתיתי למשוך אותו לעברי, אבל לא עשיתי זאת, והתרחקתי. בדרך כלל לא התרגשתי כך מבחור, אבל היה בו משהו שגרם לליבי לפרפר כאילו הייתי נערה. לא רציתי עוד משקה, רציתי את האנטר. בנוסף, חששתי שסיבוב נוסף של שתייה ידחוף אותי ממבושמת מעט לשיכורה בצורה מביכה. "אולי נוכל פשוט לצאת מכאן?" שאלתי בפיתוי.

הוא נראה כאילו תפסתי אותו לא מוכן, אך התעשת במהרה. "אנחנו יכולים לעשות את זה."

לחוצה ונרגשת, אמרתי להאנטר שאפגוש אותו בחזית הבר על המדרכה, והלכתי למצוא את ג'סי ואת רבקה. מצאתי אותן ליד שולחן בחלק האחורי של הבר, וברור היה שהן צפו בשנינו בעניין.

"נראה שהוא ממש בעניין שלך," אמרה ג'סי בהתלהבות כשניגשתי אליהן.

"אנחנו הולכים אליו." חייכתי. לפחות קיוויתי שנלך אליו כי הייתי חסרת בית, והייתי בטוחה שהתמזמזות על הספה של השותפה שלי לשעבר לא הייתה מתקבלת בעין יפה.

"בהצלחה, ילדונת," אמרה רבקה וסטרה קלות על ישבני.

משכתי אותן לחיבוק קבוצתי מהיר. "אוהבת אתכן, בנות."

"ספרי לנו הכול מחר," אמרה ג'סי ודחפה אותי לכיוון הדלת.

האנטר המתין לי בחזית, עומד ליד מונית. הוא פתח עבורי את הדלת וכשנכנסתי, חשבתי על כך שמעולם לא פגשתי מישהו כזה חתיך שהיה גם מנומס מאוד.

הייתי מודעת מדי לקרבה שהייתה בינינו כשישבנו על המושב האחורי, והמתח רק הלך ונבנה מכיוון ששנינו ידענו מה עומד לקרות. לא הצלחתי לעצור את עצמי והתקרבתי אליו עוד. חזהו הקשה נלחץ על כתפי ושאפתי בחדות כשהוא הניח את זרועו סביב כתפיי. גופי הגיב מייד והחלקים הנשיים שלי פעמו במלוא הכוח.

הוא העביר את אצבעותיו לאורך כתפי ובמורד זרועי, מגע לכאורה תמים, ובכל זאת מגע שאצר בתוכו הבטחה לכל מה שעוד יבוא. ליטפתי בעדינות את ירכו השרירית ועיניי החליקו לאורך גופו. הוא היה מצויד להפליא, אם אפשר היה לשפוט משהו לפי הבליטה שבמכנסיו.

לפתע ראשי היה סחרחר. נדהמתי מעוצמת המשיכה שלי כלפיו והאומץ הנוזלי שצרכתי קודם נתן את מלוא אותותיו בגופי כעת. אם הוא היה יכול לגרום לי להרגיש ככה בזמן שישבתי במונית איתו כשאני לבושה לגמרי, לא יכולתי שלא לתהות מה הוא יוכל לעולל לי בחדר השינה.

זו הייתה נסיעה קצרה, אבל עד שהגענו לביתו הקולוניאלי והדו־קומתי, לא חשבתי שאוכל לחכות עוד. הוא שלף את המפתחות ליד דלת הכניסה ועצר.

"אני צריך להכין אותך לעובדה שיהיה עליי לשלם לבייביסיטר ולהיפרד ממנה לפני שנתקדם."

"לבייביסיטר?" נדרש לי זמן להבין. מוחי היה קצת מטושטש מכל הטקילה. האם היה לו איזה מן פטיש משונה?

"יש לי בת," הוא אמר, נראה לחוץ. "זה בסדר?"

לא הייתי בן אדם של ילדים, אבל הייתי שיכורה ובמשך השעתיים האחרונות דמיינתי את האנטר עירום, אז לא עמדתי להערים קשיים לגבי העובדה שהוא היה אבא לבת. "כמובן. זה בסדר מבחינתי," אמרתי במהירות. הוא פלט אנחת רווחה.

נכנסנו אל הבית, והצצתי סביב בזמן שהוא שילם לבייביסיטר. היו תמונות שלו עם ילדה קטנה וכהת שיער. תהיתי לגבי אימה, אבל החלטתי שלא באתי אל ביתו כדי לשמוע מפיו את סיפור חייו. באתי כדי לקיים מסורת עתיקת יומין שלה נהגתי לקרוא 'סקס יום הולדת'.

בזמן שהתבוננתי בתמונות, הבייביסיטר העיפה בי מבט. עשיתי כמיטב יכולתי להיראות כאילו אני שייכת לכאן, וכאילו האנטר ואני לא עמדנו לבצע אקט שלא היה אפשר לתאר אותו אחרת מאשר סטוץ של לילה אחד.

לאחר שדיברה בשקט עם האנטר במשך כמה דקות, היא עזבה. הוא הוריד את ז'קט החליפה, מותח את חזהו המוגדר היטב ואת שרירי זרועותיו החטובים מתחת לבד חולצתו. ניגשתי אליו, יותר ממוכנה להתחיל את חגיגות יום ההולדת שלי במפץ.

אם ככה עמדו להיראות חגיגות יום הולדתי השלושים, זו עמדה להיות התחלה של שנה טובה מאוד.