נגיף של אהבה

1

סמדר ידעה. כאשר דבר מה שמכאיב לך, הופך כרוני, לאט תשקע אל מחוזות הדיכאון. בהתחלה זה מפתיע, מגיע מחופש בתלבושת של חרדה. כזה היה המצב התודעתי והנפשי של מרבית האנשים סביבה. גם שלה. סמדר ישבה בבית הקפה הקטן הסמוך לקליניקה שלה, נגסה בעדינות בקרואסון וריככה את הבליעה עם שלוק מהקפה. עיניה רפרפו על שורות הדפוס הצפוף שעל גבי דפי העיתון. זה לא היה ממנהגה. היא הסתפקה בדרך כלל במהדורת חדשות ערב אחת בטלוויזיה. במקום הכותרות בעיתונים העדיפה קריאת מאמרים ומחקרים על הנושאים הנוגעים לתחום העיסוק שלה — רפואת נשים.

אבל היום, כאשר החדשות בשערי העיתונים הפכו להיות שיחת היום, היא ויתרה על העיקרון ועיינה בכותרת שכולם דיברו עליה. ה'דיימונד פרינסס', ספינת הפאר שעל סיפונה גם נוסעים ישראלים, נגועה בנגיף חדש שמטלטל עולמות.

היא לגמה מהקפה כדי לשטוף את המתיקות הקרואסונית מפיה, ומיקדה שוב את עיניה באותיות השחורות.

"אזרחים ישראלים המוחזקים בהסגר על הספינה 'דיימונד פרינסס' מול חופי יפן, עקב חשש להידבקות בנגיף הקורונה, יוחזרו לארץ ביום חמישי הקרוב — כך הודיע היום (18.2.20) משרד החוץ. הפרטים האחרונים לנחיתת המטוס ביפן, תהליך איסוף האזרחים הישראלים מהספינה והבאתם עד כבש המטוס, להמראה ולטיסה הישירה לישראל, סוכמו יחד עם שגרירות ישראל ביפן וחברות הביטוח. משרד הבריאות ביפן דיווח ששמונים ושמונה נוסעים נוספים על הספינה נדבקו בנגיף.

משרד החוץ מסר כי שגרירות ישראל בטוקיו מטפלת בכל הלוגיסטיקה הכרוכה בנחיתת המטוס הישראלי ביפן. יחד עם מומחה למחלות זיהומיות מבית החולים הדסה עין כרם, פגשו את הצוותים הרפואיים המקומיים כדי לשמוע על הטיפול בנוסעים הישראלים שנדבקו בנגיף, ועדכנו, כי מצבם טוב. 'אנו עדים לטיפול טוב על ידי היפנים ונמשיך כמובן לבחון את המצב מקרוב. קיבלנו גם עדכון על מצבם של הישראלים המאושפזים וניכר כי מצבם קל. שוחחנו איתם טלפונית ועדכנו אותם באשר למצבם ולטיפול הנדרש'. דיווח הפרופסור המומחה."

מחשבותיה של סמדר נדדו לסיפור היסטורי עליו גדלה, פרשת חטיפת מטוס 'אייר פרנס' ושחרור הישראלים החטופים מאנטבה. 'איך מצליחה ההיסטוריה תמיד לחזור על עצמה?' הרהרה. שוב ושוב יוצאים שליחים מישראל לדאוג לישראלים הנמצאים במצוקה רחוק מהארץ. היא המשיכה לקרוא בעניין.

"השגרירות האמריקנית אישרה רשמית שמחלקת המדינה האמריקנית נערכת לפינוי אזרחיה מהספינה. בתוך כך, משרד הבריאות היפני אישר לאחד־עשר נוסעים לעזוב את הספינה, אך הם הועברו להמשך בידוד במתקן ייעודי על החוף. מדובר בנוסעים שגילם מעל שמונים, הסובלים מבעיות רפואיות, ונוסעים ששהו בחדרים ללא חלונות.

במכתב משגרירות ארצות הברית, שנמסר לידי הנוסעים האמריקנים ולצוות הספינה, נכתב כי המטוס הייעודי יגיע ליפן מחר בערב.

רוב האזרחים האמריקנים יוטסו אל בסיס חיל האוויר 'טראוויס' בקליפורניה, וחלקם אל בסיס 'לקלנד' בטקסס. לאחר שובם לארה"ב, כל האמריקנים יידרשו לשהות בבידוד במשך שבועיים נוספים. כל אחד יעבור בדיקה לפני שיורשה לעלות על המטוס החכור. עוד נכתב במכתב. 'מי שיתגלו אצלו תסמיני הנגיף, לא יורשה לעלות לטיסה. אנו מודעים לכך שזו הייתה חוויה מלחיצה ונישאר מחויבים לספק את כל התמיכה שאנו יכולים כדי להביא את האזרחים בבטחה לארה"ב.'

במקביל, קפטן הספינה עדכן הבוקר את שאר הנוסעים, בהם גם הישראלים, כי לא ניתן יהיה לעזוב את הספינה לפני סוף השבוע הבא: 'לא אישרו את תוכניות השחרור, ממשלת יפן החליטה שהיא מתחילה בשיטת בדיקה חדשה החל מה-18 לחודש. כמות הבדיקות שאנחנו יכולים לבצע ביום היא מוגבלת, לכן בדיקת כל הנוסעים בספינה יכולה לקחת כמה ימים. אנחנו עדיין לא יודעים מה האופן והסדר שבו נבדוק את כל האורחים'.

על פי הודעה זו, 'הבדיקה תתחיל כנראה ב-18 לחודש והתוצאות יתקבלו רק אחרי שלושה ימים, כלומר אורח שנבדק ב-18 לחודש יוכל להשתחרר רק ב-21 לחודש. אנו נתמוך בלוגיסטיקה של ההגעה שלכם הביתה. כרגע, לא ידוע לנו אם לכל מדינה או חברת תעופה יהיו דרישות נוספות. אורחים שתוצאת הבדיקה שלהם תצא חיובית יועברו לבידוד באופן מידי. אורחים ששהו באותו החדר ובדיקתו של אחד מהם תצא חיובית — האורח שנושא את הנגיף יפונה לטיפול רפואי והאורח שהיה איתו יישאר בבידוד באונייה לשבועיים נוספים".

סמדר הרימה עיניה מהעיתון כשחשה בנגיעה זרה בכתפה. היא זיהתה מייד את גברת שניידר, שכנתה לקומה בבניין מגוריה. למזלה של סמדר, שכנה המרפאה ובה הקליניקה שבה עבדה, ממש בסמוך לבניין מגוריה. פינוק אמיתי למאחרים לישון בבוקר. הגברת שניידר הייתה העיתון של הבניין בו התגוררה סמדר, היא ידעה הכל על כולם ודאגה להפיץ את ידיעותיה כמקור שדבר לא נעלם ממנו.

"דוקטור שטרן," פתחה במונולוג, "ואני חשבתי שאת מרפאת אנשים החולים בקורונה עכשיו, איזה יופי לראות אותך סתם בקפה," צייצה באושר מעושה.

"מה שלומך גברת שניידר, אני בהפסקת צהריים. את מרגישה טוב? כי אם לא, אני מפסיקה מייד את ההפסקה שלי ומטפלת בך."

"לא, אני בסדר, יצאתי לקנות עוף שאני צריכה לבשל למופסי שלי," מבט שואל על פניה של סמדר הביא להסבר הבא: "מופסי — הכלב החמוד שלי, לא מכירה?"

סמדר הניע בראשה לשלילה, ממשיכה לחייך בידידות. "אז להתראות דוקטור שטרן ובתיאבון." אמרה ופנתה לדרכה, מתכננת ודאי את מהדורת החדשות הבאה של הבניין.

סמדר הניעה בראשה, כמו אין בכוחה להבין, ואחרי לגימת קפה נוספת, חזרה לקרוא בכתבה.

כ-3,500 נוסעים ואנשי צוות נמצאים בבידוד על הספינה. עד כה, 285 נוסעים אובחנו בנגיף (בשמו הרשמי: COVID-19), לאחר שביממה האחרונה נוספו לרשימה עוד שישים ושבעה נוסעים. ב-CNN דווח כי גם הממשל בהונג קונג פועל לסייע לאחד־עשר מאזרחיו שנמצאים על האונייה ואובחנו כנשאי הווירוס. גורם רשמי בממשלת יפן אמר כי מדינות נוספות שמעוניינות במהלך דומה לזה של ארה"ב יכולות לבקש זאת.

ישראלית הנמצאת בספינה סיפרה בראיון על שחרור האמריקנים; נודע לנו שהם ירדו מחר מהספינה וישהו בבידוד בארה"ב. חשבתי שגם אנחנו, בסך הכל חמישה־עשר ישראלים, היינו יכולים לקבל אפשרות כזו. זה הרבה יותר נחמד להיות בבית במצבנו, ליד קרובי המשפחה שלנו והחברים. אנו מבקשים בכל לשון של בקשה לזרז את הטיפול בעניינינו.

קרוב משפחה של שתיים מהנוסעות הנמצאות בספינה שעוגנת ביפן, אמר בראיון אישי — כי המשפחות בישראל מבולבלות בעקבות שחרורם הצפוי של אזרחים אמריקנים מהספינה. 'ההודעה של האמריקנים מחזקת את התחושה שהסגר שם לא רלוונטי, לא מועיל ומסוכן. אנחנו מקווים שהפעולה של האמריקנים תקדם את שחרורם של הישראלים לשהייה בבידוד בישראל, איפה שהם צריכים להיות,' הסביר.

שר הבריאות הודיע שלשום כי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופסור איתמר גרוטו, יטוס ליפן כדי לסייע מקרוב לישראלים שנמצאים בספינה. השר ציין כי 'מטרתנו להעניק סיוע לישראלים שנמצאים על האונייה, ולבחון את החזרתם לישראל באופן בטוח. אנו פועלים על פי הוראות ארגון הבריאות העולמי בכדי לדאוג להם וגם למנוע הדבקה בנגיף, לאחר הגעתם'.

שגרירות ישראל בטוקיו עדכנה היום את הנוסעים הישראלים ב'ספינת הקורונה', שהיפנים שואפים לפנות את כל הנוסעים לכל המאוחר עד יום חמישי (20.2.20). עוד נמסר כי הפינוי יהיה אחרי שכל הנוסעים יעברו בדיקה שתוודא שאינם נושאים את הנגיף. הנוסעים שגילם מעל שבעים כבר עברו את הבדיקה, והנוסעים האחרים יעברו אותה בימים הקרובים."

סמדר סיימה לקרוא את הכתבה. היא הניחה את העיתון על השולחן, הזדקפה, נשענת על מסעד הכיסא והרימה עיניה אל הרקיע, שבעונה זו היה צבוע כהרגלו בכחול נקי.

מתוך עמקי קרביה היא חשה מתיחות עולה, כזו המסמלת שרב הנסתר על הידוע, וזה אינו מבשר טובות, ומתקרב בצעדי ענק. היא הביטה בריכוז סביבה, אולי תצליח לקלוט רמז לבאות.

המדרכה שממולה שקקה עוברי אורח רגועים, צהלות ילדים מדלגים, המכוניות נסעו לאט על הכביש, מתמודדות עם העומס של צהריי היום. שום רמז לכך שהחרדה העלומה שחשה מוצדקת.

ובכל זאת, חשבה סמדר, איזו מין מגפה היא זו, שמצליחה לשתק אוניית נוסעים על נוסעיה, לערב משרדי חוץ, משרדי בריאות, שגרירים ופרופסורים מכל העולם. ולהטיס אותם למרחקים רק בגלל כמה נוסעים על אוניה שנדבקו, אולי, בזן חדש של שפעת?

איך יכלה סמדר לדעת באותו זמן, בהיותה יושבת בבית הקפה הקטן ליד הקליניקה שלה ושותה את האספרסו הכפול היומי, שאותו זן בלתי ידוע של המחלה שהתגלתה אי שם במזרח הרחוק, עתיד לזעזע את עולמה האישי באופן דרמטי.