המדריך לימים הקרובים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
המדריך לימים הקרובים
מכר
מאות
עותקים
המדריך לימים הקרובים
מכר
מאות
עותקים

המדריך לימים הקרובים

4.5 כוכבים (55 דירוגים)

עוד על הספר

יואב בלום

יואב בלום הינו סופר ואיש תוכנה. יליד 1978, גר בגבעת שמואל עם אשתו ושלושת ילדיהם.
ספרו הראשון, "מצרפי המקרים", יצא בהוצאת "כתר" ב-2011, הגיע ל"ספר פלטינה", זכה בפרס רטרו-גפן לשנים 1998-2018 ותורגם לשלוש עשרה שפות, כולל אנגלית, צרפתית, איטלקית, סינית, יפנית, פורטוגזית וגרמנית.
ספרו השני, "המדריך לימים הקרובים", יצא גם הוא בהוצאת "כתר", בינואר 2014. ספרו השלישי, "הקבוע היחידי" – זוכה פרס גפן לשנת 2017 – יצא לאור בספטמבר 2016. 

תקציר

קוראים לך בן שוורצמן.

אתה עומד עכשיו בחנות ספרים שעומדת להיסגר בעוד חמש דקות וקורא את כריכתו האחורית של הספר הזה. אתה תוהה אם הכריכה האחורית מדברת עליך.

אז כן, היא מדברת עליך. ואליך. אתה במצב רגיש, ידידי. אם תעיף מבט ותסתכל מבעד לחלון הראווה של חנות הספרים, אל הרחוב, תראה שעומד שם מישהו. מישהו שעקב אחריך בחצי השעה האחרונה, לפחות. אין זמן להסברים. זו בסך הכול כריכה אחורית, כמות הטקסט כאן מוגבלת וחנות הספרים הזו נסגרת עוד מעט, כאמור.

קח את הספר הזה, קנה אותו, שים אותו בתיק שלך ולך מכאן ישר לביתך. אל תסתכל לאחור, אבל קח בחשבון שמישהו כנראה עוקב אחריך. חזור הביתה וקרא אותי. זה יכול להיות עניין של חיים ומוות מבחינתך.

יואב בלום הוא מתכנת ובלוגר, יליד 78', רווק, גר בקרית אונו.

ספרו הראשון, "מצרפי המקרים,  יצא גם הוא בהוצאת כתר ב-2011 והגיע ל"ספר זהב" (20 אלף עותקים). בימים אלו הוא מעובד לתסריט.

פרק ראשון

1
 
דבר ראשון, בוא ניצור איזה בסיס של אמון.
 
אתה שוכב עכשיו על המיטה, עדיין בבגדים. לפחות חלצת נעליים. תודה, באמת.
אתה קורא את הספר הזה כאשר יד אחת מחזיקה אותו באוויר והיד השנייה מונחת מתחת לראשך, וזה השלב שבו אתה מתחיל לחשוד.
חשדותיך מוצדקים. אבל כנראה אתה צריך לקרוא עוד כמה שורות.
כיסוי המיטה שלך הוא בצבע קרם, על הקיר מולך תלויה תמונה בנלית להחריד של שקיעה, ועל השידה לצדך עומדת מנורת קריאה שלעולם אינך משתמש בה. הזמזום שהיא משמיעה כשמדליקים אותה מטריף אותך. אתה גם רוצה להחליף את התמונה. אני מבין אותך, גם אני במקומך הייתי מחליף אותה. זה כמו לישון בחדר מלון. אתה חייב למצוא משהו קצת פחות גנרי, עם אמירה אישית.
את הספר הזה קנית בהחלטה של רגע, ממש לפני שעה, בעיקר בגלל ששמך מופיע על הכריכה האחורית. חשבת שזה צירוף מקרים מוזר. זה לא. אני רציני לגמרי, הספר הזה מיועד לך ואתה צריך להפנים את זה.
ההבנה שהספר הזה מיועד לשימושך חשובה מאוד להישרדות שלך בימים הקרובים.
 
ליד הדלת השארת את התיק שלך, כבד וחסר כל סדר פנימי, מלא עד להתפקע בעמודי אינטרנט מודפסים שלא לצורך וספרים שאף אחד לא קורא (כלומר, חוץ ממך).
מאוד חסר אחריות מצדך להשאיר את התיק הזה שם. כאשר יפרצו את דלת הכניסה לדירה שלך, וזה יקרה בערך בעוד - בוא נראה - אחת עשרה דקות, לא היית רוצה שהם ימצאו את מה שהם מחפשים מיד בכניסה. זה לא מקצועני מצדך.
וגם המסטיק הלעוס בתא הצדדי לא מוסיף לך הרבה כבוד. אתה לא זוכר אותו, אני יודע. אבל הוא שם. איכס.
 
לא, לא, אל תפסיק לקרוא עכשיו!
התרוממת ועכשיו אתה נשען על המרפק, וזה שלב אחד לפני שאתה מחליט להניח את הספר בצד וללכת לשטוף פנים. אל תעשה את זה.
אני יודע, מה שקורה כאן מטריד, אבל אתה צריך להאמין שאני בעדך.
קוראים לך בן, אתה בן שלושים, ואתה עובד בתור אחראי להעשרת פרטים בכתבות של מקומון שלרוב אינך קורא. הרבה מידע לא חיוני מסתובב לך בראש, אתה יודע? אבל לא נדבר על זה עכשיו. יש דברים דחופים יותר.
אתה מרגיש חולשה קלה, אני יודע. אמנם לא יצא לי לחוות דבר כזה עד היום, אבל אני מתאר לעצמי שהגילוי שהספר שאתה קורא מתכתב בשקט עם המחשבות שלך הוא קצת מערער.
נסה לנשום. קח הרבה אוויר דרך האף ותנשוף לאט דרך הפה.
 
אמרתי דרך הפה!
יופי.
 
אתה יודע מה? קח הפסקה. אני סומך עליך.
הנח את הספר שנייה לצדך על המיטה, הישען לאחור, התרכז קצת בנשימות. הירגע.
אתה יכול אפילו ללכת לשטוף פנים כמו שרצית מקודם.
אבל תחזור, אתה צריך לסיים לקרוא.
 
אוקיי. יותר טוב?
יופי.
אז ככה, מה שאני רוצה שתעשה זה ש- לאט, בלי פאניקה - תקום ותיגש לחלון.
גש אליו מהצד, שלא ישימו לב שאתה מתקרב.
הסט מעט את הווילון, הצץ לרחוב וחפש איש עם מעיל שחור וכובע בייסבול כחול כהה.
הוא עומד בצד אבל צופה אל החלון שלך, אז שלא ישים לב שאתה מסתכל עליו. ואז חזור אלי.
 
חזרת. יפה.
לבריאות, אגב. המון אבק יש בווילון שלך. אבל בזה תטפל כבר בפעם אחרת.
ראית אותו, אני מתאר לעצמי.
אז שתדע, בעוד כמה דקות יימאס לו לחכות ככה והוא יתחיל לנוע לכיוון הבניין שלך. הוא יעלה במדרגות לאט, אפשר לומר אפילו בשלווה, ויצלצל בפעמון הדלת שלך. אחר כך הוא ידפוק בדלת כמה פעמים, ואם לא תפתח לו את הדלת הוא יפרוץ אותה, ייכנס פנימה ויתחיל להפוך את הדירה.
אני לא מתכוון "להפוך" ממש. כשתחזור אחר כך לדירה לא תמצא מגירות מרוקנות בסלון ומילוי כריות מפוזר באמבטיה. הוא לא עובד ככה.
הוא לא פורץ רגיל. הוא יעבור על כל מה שיש כאן בדירה, אבל אפילו טביעת אצבע לא תגלה כאשר תחזור הביתה.
אתה מבין, יש לך חפץ מאוד ספציפי שמעניין במיוחד קבוצה של אנשים מסוימים.
וכרגע הוא נמצא בתיק שלך, ליד הדלת.
 
כמובן שאם תפתח לו את הדלת, המצב יהיה הרבה יותר גרוע. הוא יכול לחסל אותך מבלי להחסיר פעימה. אתה ואני מתרגשים יותר כשאנחנו מצליחים להנחית נעל על מקק. היזכר בפעם האחרונה שעשית את זה. חמש דקות של כאוס קטן היו לך אז, נכון?
אז זהו, שאנשים מהסוג שתכף יעלה אליך לדירה בונים לעצמם סט חדש של אינסטינקטים. אתה ממצמץ כשנכנס לך משהו לעין, הוא שובר מפרקות כשנכנס לו משהו לשדה הראייה. דומה, אבל שונה.
מבחינתו, אתה עיכוב. לא כדאי לך להיות כאן כשהוא נכנס.
 
וכאן אני מגיע.
תקשיב לי טוב. כלומר, קרא אותי בתשומת לב.
 
לך לחדר העבודה שלך וקח את תיק הגב הקטן שבפינה.
רוקן אותו.
הכנס לתוכו את הספר הזה, תחבושות מארון העזרה הראשונה שיש לך באמבטיה, מברשת שיניים, את בקבוק הוויסקי שנמצא בתיק שהשארת ליד הדלת, ואת הארנק שלך, כמובן.
אחרי שתעשה את זה, אתה צריך להסתלק מהבית ללילה הקרוב לפחות. אבל בשלב הזה, ידידי הטרי, כבר לא תוכל לצאת דרך הדלת. האיש בכובע הבייסבול עומד להיכנס לבניין שלך בכל רגע. אני חושש שתיאלץ לצאת מהחלון. לא של חדר השינה, של חדר העבודה. כן, ההוא.
יש לך על מה לעמוד שם, אל תדאג. יש מין בליטה בקיר. לבש משהו חם, איזה ז'קט או משהו, שים את התיק על הגב, טפס וצא דרך החלון. תצטרך להתקדם שניים וחצי מטרים בזהירות, עקב בצד אגודל, עד שתגיע לצינור הניקוז שמחוץ לבניין. תודה לאל שאתה גר בבניין שעדיין יש בו צינורות ניקוז חיצוניים.
רד עליו - שוב, בזהירות. ואל תחזור הביתה עד הבוקר. ועדיף רק בעוד שלושה ימים.
 
עכשיו, וזה החלק הכי חשוב -
אל תשכח לקחת אותי.
התקופה הקרובה תהיה קצת משוגעת, ואני רוצה שתדע שאתה יכול לסמוך עלי כל זמן שאתה משתמש בספר הזה בצורה הנכונה.
בכל פעם שתצטרך - קח את הספר הזה, פתח אותו באופן אקראי בעמוד מסוים וקרא. אבל רק כשבאמת צריך, כן?
 
אני כבר אסביר לך מה לעשות כשיגיע הזמן.
ועכשיו זוז. אין לך יותר מדקה, דקה וחצי.
 
נתראה.

יואב בלום

יואב בלום הינו סופר ואיש תוכנה. יליד 1978, גר בגבעת שמואל עם אשתו ושלושת ילדיהם.
ספרו הראשון, "מצרפי המקרים", יצא בהוצאת "כתר" ב-2011, הגיע ל"ספר פלטינה", זכה בפרס רטרו-גפן לשנים 1998-2018 ותורגם לשלוש עשרה שפות, כולל אנגלית, צרפתית, איטלקית, סינית, יפנית, פורטוגזית וגרמנית.
ספרו השני, "המדריך לימים הקרובים", יצא גם הוא בהוצאת "כתר", בינואר 2014. ספרו השלישי, "הקבוע היחידי" – זוכה פרס גפן לשנת 2017 – יצא לאור בספטמבר 2016. 

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
55 דירוגים
35 דירוגים
13 דירוגים
5 דירוגים
2 דירוגים
0 דירוגים
29/8/2024

חוויה אחרת. תודה רבה על הטיול היפה שלקחת אותי

1
21/5/2024

ואוו, ספר שהוא חוויה, אי אפשר להניח מהיד. בשניה שהעברתי את הדף האחרון נשארתי עם המון מחשבות ורגשות. יואב לא מפסיק להפתיע.

17/4/2024

מהנה, משעשע, מפתיע וקצת מותח. יואב בלום לא מאכזב גם בספר הזה עם הדמיון יוצא הדופן והחכמה (וגם הציניות) שהוא מבטא. תענוג.

22/3/2024

אחרי 20% ספר נשאבתי לעולם של החוויות, רציתי גם לחוות, קיוויתי בליבי שזה אמיתי, נדהמתי מכמה הנושא הזה עלה במוחי כל כך הרבה פעמים. ספר מעולה! ממליצה בחום.

18/2/2024

ספר מדהים. היה תענוג לקרוא. היכולת להכניס כל כך הרבה למלל תמיד מדהימה אותי. ולמי שעוד לא קרא, קחו לעצמכם את הזמן. ספר שנכתב בשביל מישהו מסויים. ברמה האישית. רק כדי להכווין אותו הלאה. ושימצא בדרך עולם של חוויות מיוחדות. שיחווה בצורה כזאת או אחרת. ובסוף, כל מה שדחף אותו לשם זה ספר. אז לא הייתם קוראים?

10/2/2024

מקורי ומרתק

30/1/2024

פשוט מעולה. יצירתי ברמות על, וסיפור קולח ומותח.

25/1/2024

אחרי שקראתי את הספר הראשון של יואב בלום, הציפיות שלי היו בשמיים, אז חשבתי שתהיה אכזבה. זה לא קרה. הספר התחיל בצורה שלא אופיינית לכתיבה של יואב, ואפילו היה מעט משעמם, אבל זה חלק מהרעיון! כשהמשכתי בקריאה, הבנתי למה דברים כתובים כמו שהם ולמה זה הכרחי (אני יודעת שזה נשמע מוזר, צריך לקרוא כדי להבין). איכשהו, הספר הזה אפילו יותר גאוני מהראשון שלו. הוא כתוב בצורה מצויינת ומעניינת, וערוך נהדר. ממליצה בחום!

2/1/2024

ספר מעולה בעל עלילה שמושכת אותך לתוך הספר עוד פעם ועוד פעם

7/7/2023

עוד ספר מעולה ומקורי של יואב בלום!

4/9/2022

מושלם. עלילה כל כך מיוחדת ומרעננת. לגמרי שווה קריאה

3/8/2022

מקסים מקסים מקסים. נראה לי צריך אזהרת טריגר קלה כי האיש הרשע ממש ממש רשע אבל חוץ מזה מגניב ממש.

26/9/2021

ספר גאוני ויצירתי!

21/8/2021

מעולה. חוויה מעולה

14/8/2021

ספר המציג רעיון חדשני ובעל עלילה סוחפת המעניינת. ממליץ בחום

6/5/2021

מדהים. יואב בלום פשוט סופר בחסד. רעיון גאוני וכתיבה מעולה. נהניתי מאד!

12/2/2021

מקורי, משעשע, מפתיע וכיף לקרוא.

15/1/2021

ספר נהדר, כתיבה זורמת ומרתקת

8/12/2020

כיף לקרוא על דברים עמוקים בדרך כה סוחפת ומהנה.

23/7/2020

ספר ממש ממש נחמד

24/6/2020

נהניתי מכל רגע בחברת הספר והכותב. אני מתה על הכתיבה של יואב בלום... קולח, מעניין, משעשע וגם מרגש... אני מדרגת את הספר מס׳ 2 בפייבוריטים שלי אצלו אחרי ״הקבוע היחידי״!

27/7/2019

כתיבה מקורית וקולחת
פנטזיה מודרנית במיטבה

16/8/2024

כיף של ספר

21/3/2024

כל ספר של יואב בלום, יותר "משוגע"/ "מטריל" מהקודם. ספר יצירתי וסוחף. קטעי האלימות- היו קשים מידי ולא הכרחיים לדעתי.

26/12/2023

ספר עם רעיון מעניין שמעורר מחשבה

1/11/2023

הספר מאוד חביב. הלשון קולחת ועשירה. בהחלט יש לסופר יכולת ביטוי מעולה. ספר קצת שונה מהאחרים. בהחלט נהניתי מקריאתו.

29/9/2023

רעיון יפה, קצת לעוס מידיי, ולא הבנתי לגמרי את הסוף.

11/10/2022

ספר טוב, הסוף טיפה פחות טינטנסיבי משטר הספר אבל ספר מעניין ומרתק.

8/5/2022

איזון קרוב למושלם בין כתיבה קלילה מודעת לעצמה על רעיונות "כבדים" תוך מתיחת קומבינציות הז'אנר (שילוב של סיפור מתח עם מדע בדיוני) מבלי לשבור אותם באמת. בקיצור, כיף גדול

25/4/2021

סיפור מותח ומעניין. הרעיון יפה ומקורי, למרות שלא הבנתי לגמרי את הקטע של הספר שמלווה את הספר. סה"כ נהניתי.

28/3/2024

לא רע, אני חושב שהוא יהיה מאד מרתק לגילאי ה 20. לאנשים עם קצת יותר נסיון, זה ספר נחמד עם רעיון לא לגמרי אפוי שממצה את עצמו די מהר, אבל עדיין הספר זורם וכייפי

19/3/2021

מה שאני אוהבת בספריו של יואב בלום, זה את המציאות האלטרנטיבית, המציאות ההזויה. אבל הפעם, היה לי קצת קשה להתחבר לספר. אני חושבת שכולנו יכולים להתחבר לדמות הראשית כי בשלב זה או אחר של החיים הרגשנו כמוהו. אבל הסיפור נמתח קצת יותר מדי לטעמי.

16/2/2019

סביר. רעיון טוב, ביצוע טרחני מה

5/12/2020

לעומת 2 הספרים האחרים של יואב בלום, הספר הזה לא מעניין במיוחד. העלילה מאוד פשוטה ומרגישה כמו ספר מתח בינוני שמנסה לשלב מדע בדיוני, אבל בצורה מאוד שטחית וחסרה. בהחלט אפשר לוותר.

22/3/2020

מתאים יותר לקטגוריית ספרות נוער, מספרות למבוגרים.

המדריך לימים הקרובים יואב בלום
1
 
דבר ראשון, בוא ניצור איזה בסיס של אמון.
 
אתה שוכב עכשיו על המיטה, עדיין בבגדים. לפחות חלצת נעליים. תודה, באמת.
אתה קורא את הספר הזה כאשר יד אחת מחזיקה אותו באוויר והיד השנייה מונחת מתחת לראשך, וזה השלב שבו אתה מתחיל לחשוד.
חשדותיך מוצדקים. אבל כנראה אתה צריך לקרוא עוד כמה שורות.
כיסוי המיטה שלך הוא בצבע קרם, על הקיר מולך תלויה תמונה בנלית להחריד של שקיעה, ועל השידה לצדך עומדת מנורת קריאה שלעולם אינך משתמש בה. הזמזום שהיא משמיעה כשמדליקים אותה מטריף אותך. אתה גם רוצה להחליף את התמונה. אני מבין אותך, גם אני במקומך הייתי מחליף אותה. זה כמו לישון בחדר מלון. אתה חייב למצוא משהו קצת פחות גנרי, עם אמירה אישית.
את הספר הזה קנית בהחלטה של רגע, ממש לפני שעה, בעיקר בגלל ששמך מופיע על הכריכה האחורית. חשבת שזה צירוף מקרים מוזר. זה לא. אני רציני לגמרי, הספר הזה מיועד לך ואתה צריך להפנים את זה.
ההבנה שהספר הזה מיועד לשימושך חשובה מאוד להישרדות שלך בימים הקרובים.
 
ליד הדלת השארת את התיק שלך, כבד וחסר כל סדר פנימי, מלא עד להתפקע בעמודי אינטרנט מודפסים שלא לצורך וספרים שאף אחד לא קורא (כלומר, חוץ ממך).
מאוד חסר אחריות מצדך להשאיר את התיק הזה שם. כאשר יפרצו את דלת הכניסה לדירה שלך, וזה יקרה בערך בעוד - בוא נראה - אחת עשרה דקות, לא היית רוצה שהם ימצאו את מה שהם מחפשים מיד בכניסה. זה לא מקצועני מצדך.
וגם המסטיק הלעוס בתא הצדדי לא מוסיף לך הרבה כבוד. אתה לא זוכר אותו, אני יודע. אבל הוא שם. איכס.
 
לא, לא, אל תפסיק לקרוא עכשיו!
התרוממת ועכשיו אתה נשען על המרפק, וזה שלב אחד לפני שאתה מחליט להניח את הספר בצד וללכת לשטוף פנים. אל תעשה את זה.
אני יודע, מה שקורה כאן מטריד, אבל אתה צריך להאמין שאני בעדך.
קוראים לך בן, אתה בן שלושים, ואתה עובד בתור אחראי להעשרת פרטים בכתבות של מקומון שלרוב אינך קורא. הרבה מידע לא חיוני מסתובב לך בראש, אתה יודע? אבל לא נדבר על זה עכשיו. יש דברים דחופים יותר.
אתה מרגיש חולשה קלה, אני יודע. אמנם לא יצא לי לחוות דבר כזה עד היום, אבל אני מתאר לעצמי שהגילוי שהספר שאתה קורא מתכתב בשקט עם המחשבות שלך הוא קצת מערער.
נסה לנשום. קח הרבה אוויר דרך האף ותנשוף לאט דרך הפה.
 
אמרתי דרך הפה!
יופי.
 
אתה יודע מה? קח הפסקה. אני סומך עליך.
הנח את הספר שנייה לצדך על המיטה, הישען לאחור, התרכז קצת בנשימות. הירגע.
אתה יכול אפילו ללכת לשטוף פנים כמו שרצית מקודם.
אבל תחזור, אתה צריך לסיים לקרוא.
 
אוקיי. יותר טוב?
יופי.
אז ככה, מה שאני רוצה שתעשה זה ש- לאט, בלי פאניקה - תקום ותיגש לחלון.
גש אליו מהצד, שלא ישימו לב שאתה מתקרב.
הסט מעט את הווילון, הצץ לרחוב וחפש איש עם מעיל שחור וכובע בייסבול כחול כהה.
הוא עומד בצד אבל צופה אל החלון שלך, אז שלא ישים לב שאתה מסתכל עליו. ואז חזור אלי.
 
חזרת. יפה.
לבריאות, אגב. המון אבק יש בווילון שלך. אבל בזה תטפל כבר בפעם אחרת.
ראית אותו, אני מתאר לעצמי.
אז שתדע, בעוד כמה דקות יימאס לו לחכות ככה והוא יתחיל לנוע לכיוון הבניין שלך. הוא יעלה במדרגות לאט, אפשר לומר אפילו בשלווה, ויצלצל בפעמון הדלת שלך. אחר כך הוא ידפוק בדלת כמה פעמים, ואם לא תפתח לו את הדלת הוא יפרוץ אותה, ייכנס פנימה ויתחיל להפוך את הדירה.
אני לא מתכוון "להפוך" ממש. כשתחזור אחר כך לדירה לא תמצא מגירות מרוקנות בסלון ומילוי כריות מפוזר באמבטיה. הוא לא עובד ככה.
הוא לא פורץ רגיל. הוא יעבור על כל מה שיש כאן בדירה, אבל אפילו טביעת אצבע לא תגלה כאשר תחזור הביתה.
אתה מבין, יש לך חפץ מאוד ספציפי שמעניין במיוחד קבוצה של אנשים מסוימים.
וכרגע הוא נמצא בתיק שלך, ליד הדלת.
 
כמובן שאם תפתח לו את הדלת, המצב יהיה הרבה יותר גרוע. הוא יכול לחסל אותך מבלי להחסיר פעימה. אתה ואני מתרגשים יותר כשאנחנו מצליחים להנחית נעל על מקק. היזכר בפעם האחרונה שעשית את זה. חמש דקות של כאוס קטן היו לך אז, נכון?
אז זהו, שאנשים מהסוג שתכף יעלה אליך לדירה בונים לעצמם סט חדש של אינסטינקטים. אתה ממצמץ כשנכנס לך משהו לעין, הוא שובר מפרקות כשנכנס לו משהו לשדה הראייה. דומה, אבל שונה.
מבחינתו, אתה עיכוב. לא כדאי לך להיות כאן כשהוא נכנס.
 
וכאן אני מגיע.
תקשיב לי טוב. כלומר, קרא אותי בתשומת לב.
 
לך לחדר העבודה שלך וקח את תיק הגב הקטן שבפינה.
רוקן אותו.
הכנס לתוכו את הספר הזה, תחבושות מארון העזרה הראשונה שיש לך באמבטיה, מברשת שיניים, את בקבוק הוויסקי שנמצא בתיק שהשארת ליד הדלת, ואת הארנק שלך, כמובן.
אחרי שתעשה את זה, אתה צריך להסתלק מהבית ללילה הקרוב לפחות. אבל בשלב הזה, ידידי הטרי, כבר לא תוכל לצאת דרך הדלת. האיש בכובע הבייסבול עומד להיכנס לבניין שלך בכל רגע. אני חושש שתיאלץ לצאת מהחלון. לא של חדר השינה, של חדר העבודה. כן, ההוא.
יש לך על מה לעמוד שם, אל תדאג. יש מין בליטה בקיר. לבש משהו חם, איזה ז'קט או משהו, שים את התיק על הגב, טפס וצא דרך החלון. תצטרך להתקדם שניים וחצי מטרים בזהירות, עקב בצד אגודל, עד שתגיע לצינור הניקוז שמחוץ לבניין. תודה לאל שאתה גר בבניין שעדיין יש בו צינורות ניקוז חיצוניים.
רד עליו - שוב, בזהירות. ואל תחזור הביתה עד הבוקר. ועדיף רק בעוד שלושה ימים.
 
עכשיו, וזה החלק הכי חשוב -
אל תשכח לקחת אותי.
התקופה הקרובה תהיה קצת משוגעת, ואני רוצה שתדע שאתה יכול לסמוך עלי כל זמן שאתה משתמש בספר הזה בצורה הנכונה.
בכל פעם שתצטרך - קח את הספר הזה, פתח אותו באופן אקראי בעמוד מסוים וקרא. אבל רק כשבאמת צריך, כן?
 
אני כבר אסביר לך מה לעשות כשיגיע הזמן.
ועכשיו זוז. אין לך יותר מדקה, דקה וחצי.
 
נתראה.