פתח את הספר! עליך לדעת הכל! [...]
אל תתבייש להקשות קושיות, חבר!
אל תתפתה ללהג,
חקור בעצמך!
מה שלא תדע בעצמך,
אינך יודע.
בדוק את החשבון.
עליך לשלם –
שים את האצבע על כל פרט
ושאל: מאין זה בא לכאן?
עליך לקחת בידך את ההנהגה.
(ברטולד ברכט, שבחי הלימוד)
הקדמה
"ספר הספרים המוערים של החינוך" נכתב מתוך תחושה וידיעה, שאנשי החינוך ממעטים בקריאה של ספרות מקצועית. הבעיה נוצרה במידה רבה בשל העובדה שהספרות הזאת אינה נגישה להם. מנהלים ומורים טרודים ועייפים אחרי יום עבודה, ולא פעם נטולי אנרגיות וקשב, אינם עושים מאמץ רב להגיע אל הספרות המקצועית המתעדכנת כל הזמן, והספרות המקצועית אינה עושה מאמץ רב להגיע אליהם. משרד החינוך מצדו גם הוא אינו עושה מאמצים רבים לפרסם בקרב המנהלים והמורים ספרים שיכולים להרחיב את אופקיהם בתחומי חינוך שונים.
החינוך הוא אוקיינוס רחב כידוע, של נושאים ותתי-נושאים מגוונים. מדובר במערכת גדולה, מורכבת ורבת פנים; ועם זאת, כמעט שאין אפשרות לדון בהיבט אחד שלה מבלי לעסוק באחרים. בַחינוך הכול קשור בכל. מורים שקוראים מעט ספרות מקצועית, אינם יודעים מה מתרחש בחלקים ניכרים של הזירה בה הם פועלים. הם נוטים להסתפק בדברים המתרחשים ברמת המיקרו – בית ספרם, תחום-הדעת שלהם – אך אינם מגיעים לראות את התמונה החינוכית הכוללת.
מורים המנותקים מתהליכים גלובליים וארציים בכל אחד מתחומי החינוך – בסביבה שמשתנה כל הזמן באינטנסיביות – אינם יכולים להיות חלק מן ההתרחשות, ולהשפיע. הם יתקשו להתמודד נכון עם שעמום בכיתות, אלימות, מורכבות העולם הרשתי, מהלכים שונים של משרד החינוך, רפורמות, שאלת הרלוונטיות של עבודתם ומעמדם המקצועי, ותופעות רווחות אחרות שניחתות עליהם חדשות לבקרים. במצב כזה הם יכולים פחות לשוחח על הדברים ביניהם ופחות עם תלמידותיהם ותלמידיהם, בעיקר הבוגרים. הנגשת הספרות המקצועית אינה מבטיחה שינוי, אבל היא מעניקה בסיס חיוני להתרחשותו.
בשנתיים האחרונות התרחש "מפץ גדול" עם הגעתה של מגפת הקורונה, ודברים שהיו חקוקים בסלע השתנו באחת. עדיין קשה למצוא ספרים שכותבים על השפעת המחלה על החינוך, אבל כך או כך, אין אפשרות להימלט מן העיסוק בה. לכן נפתח כאן שער חדש "החינוך בעידן הקורונה" שבו נפנה את הזרקור למאמרים חשובים לנושא זה.
הספר מגביל את עצמו לספרות עברית, מתורגמת ומקור, מן העשור האחרון, והוא מתעדכן מדי שנה: זהו ספר "מתגלגל". המהדורה הנוכחית, של 2022, כוללת ספרים משנת 2013 ואילך ולא לפני-כן. אי-לכך הספר יוצא בפורמאט דיגיטאלי בלבד – מה שמאפשר את העדכון השנתי ואת המחיר הנמוך – ומי שירצה לקרוא בו יצטרך לעשות זאת על גבי מסך המחשב או הסמארטפון.
הספר הנוכחי מציג למעלה מ-240 ספרים, כאשר רבים מהם חדשים ולא היו כלולים במהדורת 2020.
הספר אינו עוסק בספרות של ילדים בגיל הגן, בחינוך מיוחד ובהורים והורות. לנושאים אלה ישנה ספרות ענפה העומדת בפני עצמה. הוא מכוון למורים ולמחנכים של ילדים בגיל בית הספר, וגם להורים שעשויים למצוא בכך עניין. בספר גם אין שיפוט והערכה של "איכות הספרים" המוצגים. עניין זה נכון למוספי ספרות, אבל לא למה שמתכוון להביא מידע בסיסי רב ככל האפשר, לצורך היכרות ראשונית.
מהדורת 2022 כוללת שלוש-עשרה שערים שחלוקת הספרים ביניהם איננה פשוטה כלל ועיקר, שכן, כפי שכבר נאמר למעלה – הנושאים קשורים ביניהם. ישנם לבטח ספרים שיכלו למצוא את מקומם בשערים נוספים לזה שבו מוקמו, ואפשר שקוראים יחלקו מלכתחילה על מיקומו של ספר כלשהו; על כך אפשר יהיה תמיד להעיר, ותימצא אוזן קשבת.
שער ראשון: "חינוך ולמידה חברתית רגשית (SEL)". הוא עוסק בנושאים שהם בלב-ליבה של המלאכה בה עוסקים המחנכים, ולצורך זה – כל מורה הוא מנקודת מבטי מחנך. הספרים בשער "חינוך" עוסקים בעיקר במערכות היחסים שבין המחנכים למתחנכים; המלצות למחנכים; סוגי חינוך ותוצאותיהם; ועוד.
שער שני: "חינוך וחברה". עוסק בהשלכות של החברה על החינוך ושל החינוך על החברה. הקשרים בין שני העולמות הללו אינם הדוקים די הצורך, אבל אנחנו עדים לתהליך שבו בית הספר הולך ונפתח לעולם – לא תמיד מתוך התלהבות רבה, אלא מתוך הבנה שהמוסד הסגור של פעם כבר אינו עובד. סוגיה מרכזית בשער זה היא "שוויון הזדמנויות בחינוך" והפערים שמתקשים להצטמצם.
שער שלישי: "חינוך וקיימות". זהו שער חדש מן השנה הזאת, העוסק בנושאים של חיים ומוות – הנתקיים או נחדל בתוך עשור? ככל שעובר הזמן הופך הנושא של שער זה למשפיע מאד. בשנה הבאה נראה ודאי עוד ספרים חדשים שנוספים לתחום הקיימות.
שער רביעי: "כישורי המאה ה-21". מציג תפיסות שונות לגבי הכישורים הנדרשים בתקופתנו בכדי להשתלב נכון בעולם הכאוטי שלנו ובשוק העבודה המשתנה בו במהירות. הספרים הכלולים בשער זה שואלים שוב-ושוב, האם מערכת החינוך עושה את המוטל עליה בכדי לצייד את תלמידיה בכישורים הללו, ולא פעם המסקנות הן עגומות.
שער חמישי: "הוראה, הכשרת מורים ומחקר חינוכי". מציג ספרים שעיסוקם בטכניקות הוראה ובהכשרת מורים חדשים לקראת כניסתם לעבודה החינוכית. אלו נושאים שהמורכבות שלהם היום גדולה מבעבר, בעיקר בשל הדרישה לראייה בין-תחומית של ההוראה. טכניקות ההוראה משתנות כל הזמן, והמחברים מנסים לסייע למורים, לעיתים בהצלחה ולעיתים פחות.
שער שישי: "החינוך וההוראה בחברה הערבית". לאחר שקמה הממשלה האחרונה, הנשענת על מפלגה ערבית, ולאחר שהוקצו כספים רבים לקידום החברה הערבית, יש הצדקה לפתוח שער, תרתי משמע, לנושא זה.
שער שביעי: "ניהול חינוכי". מנהלות/י בית הספר קובעים את איכותו של המוסד החינוכי. להיות מנהל/ת במערכת החינוך זו משימה מורכבת ולא פעם מתסכלת. ניהול בית ספרי הינו דיסציפלינה נפרדת מהוראה, והעוסקים בכך צריכים להיות מצוידים בידע וכישורים רבים, ובתגמול מתאים. הפיקוח מנחה את בתי הספר, המחוז מפקח על המפקחים והנהלת משרד החינוך מפקחת על המחוזות. האם המערך המורכב הזה עובד?
שער שמיני: "משמעות וערכים". מדובר באופן שבו הלמידה נעשית משמעותית, ובירור הערכים הוא חלק מובנה מן המשמעות הזאת. תחום זה כולל סוגיות מוסר כבדות, שכמעט אינן נידונות בבתי הספר שלנו. אין ספק שקיימת קירבה בין למידה משמעותית לבין כישורי המאה ה-21, אבל נושא הערכים – מהם וכיצד מנחילים אותם – הוא סוגיה שחייבת הבהרה מיוחדת.
שער תשיעי: "טכנולוגיה חינוכית". זהו נושא מדובר מאד, שאין בו בינתיים הסכמות חזקות והבלבול רב. שאלת הלמידה המקוונת מעסיקה אותנו, אבל היא רק בתחילת דרכה הארוכה והחשובה. הספרות בשער זה מתמודדת עם השאלות לאן הולכים בתי הספר עם הטכנולוגיה החדשה, והאם יתמידו בדרכם המסורתית או ישתנו – ועד כמה.
שער עשירי: "כלכלה וסטטיסטיקה של חינוך". חוקרים שונים נוטים לראות את מערכת החינוך בעיקר מן הפן הכלכלי שלה – עם עיסוק מובן בסוגיית השוויון ובשאלה לאן ולמה הולך הכסף – ומטבע הדברים שלפנינו כאן הרבה נתונים מספריים.
שער אחת עשרה: "החינוך הבלתי פורמאלי". להחלטה לפתוח שער חדש זה הגעתי בעקבות שורת ספרים שקיבלתי בנושא תנועות הנוער. עם זאת, הדרישה הגוברת להכניס מרכיבים של החינוך הבלתי פורמאלי לבתי הספר, תביא ודאי להופעת ספרים חדשים בנושא זה בשנים הבאות.
שער שתיים עשרה: "נוער בסיכון" אינו נושא חדש, אולם בעבר נטיתי לראותו כחלק מן החינוך המיוחד, נושא שלא נכלל בספר. דווקא ספר חדש (של מרכז המחקר של הכנסת) על נוער בסיכון בחברה החרדית, יצר אצלי את התחושה שהנושא צריך להיכנס לספר זה שעיסוקו בחינוך הרגיל.
שער שלוש עשרה: "החינוך בעידן הקורונה". לכאן נכנסו מחקרים ראשוניים בודדים.
לאחר השער האחרון מופיע ספר אחד נוסף – "לקינוח". זהו ספר שאין אפשרות למקם אותו בשער מסוים כלשהו, כיוון שהוא כולל עשרות מאמרי חזון של אנשי חינוך.
הספרים בכל אחד מן השערים מופיעים לפי סדר האל"ף-בי"ת של שמותיהם הפרטיים של המחברים, בנוסח זה: גיל גרטל, בית או ספר (2015). לרמת הפירוט של תיאור הספר (או אורך התקציר המספר עליו) אין כל קשר לאיכות/טיב הספר כפי שכל קורא יכול לייחס לו. תיאורי הספרים לקוחים מן העטיפה האחורית שלהם או מתקצירים שונים שנכתבו אודותם. אף שאני מכיר חלק גדול מן הספרים, לא אני ניסחתי את הדברים שנכתבו עליהם. תוכן העניינים מורכב מכותרות הספרים, המובאים בהמשך יחד עם תקציריהם.
הספר כולל גם מאמרים אחדים שבהיקפם הם כעין "מיני ספרים", בעיקר במדור כלכלה וסטטיסטיקה של חינוך. בעיקרון, ספר הספרים מתייחס לספרים.
המחבר עשה מאמצים להגיע אל כל הוצאות הספרים הרבות שספריהם כלולים כאן, ולקבל את אישורן. במידה והחסרתי מישהו או לא נוצר קשר – אני מתנצל ואשמח לתקן את הטעות. אני מקווה שספר זה יאפשר לַספרים הרבים הנזכרים בו לזכות לחשיפה נוספת.
הוצאות או כותבים שירצו להפנות את תשומת לבי לספרים רלוונטיים שלא נכללו בספר בשלב הזה, יכתבו אל: אברהם פרנק avrahamf10@gmail.com.
כולי תקווה שהספר יהיה לעזר ויביא תועלת למחנכים ולחינוכאים באשר הם, א. פ.
אביגדור בנש"ק, CBT בכיתה (2016)
ספר זה מסביר בבהירות ובפשטות את בסיס הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית, ואת האופן שבו המורה ויועץ בית הספר יכולים להיעזר בה בעבודתם עם התלמידים. מוסברים כאן עקרונות החיזוק, ההכחדה והעונש, והדרכים ליישומם בכיתה.
הספר כולל גם פרקים העוסקים בהתמודדות עם אלימות בכיתה, עם בעיות של הפרעות קשב וריכוז, עם היפראקטיביות (ADHD) ועם ליקויי למידה. התוכנית המוגשת בפרקים אלה נועדה להעלאת המוטיבציה בכיתה ולשיפור אופן ההתמודדות עם ילדים מפגרים ואוטיסטים.
בַספר מוצגים עשרות מקרים אמיתיים שנעשה בהם שימוש בעקרונות ה (CBT - Cognitive-Behavior Therapy) . הוא מעניק למורים טכניקות רבות שמטרתן שיפור דרכי ההוראה שלהם והשפעתן החיובית על תלמידיהם. (הוצאת Contento Now).
אברהם פרנק, למה בכלל בית-ספר? (2016)
השאלה "למה בכלל בית ספר?" מובילה כמתבקש אל מטרות החינוך של העשור השני במאה ה-21. השאלה הזאת עולה יותר ויותר בתקופה שבה ניתן להשיג כמויות אדירות של מידע וידע באופן עצמאי ובקלות.
הספר בוחן את מאפייני תקופתנו, ובעקבותיהם סוקר 22 מקורות (אישים או אסכולות) מחוללי מטרות חינוכיות. בין אלה: מקורות היסטוריים של בית הספר, משנתו של ג'ון דיואי, הקונסטרוקטיביזם, החינוך הדמוקרטי, האנתרופוסופי, מטרות החינוך הממלכתי ועוד רבים.
בעקבות הסקירה מחלץ המחבר 14 מטרות מרכזיות, שלטענתו אין אפשרות לקיים בית ספר עם אחת מהן בלבד, ואין אפשרות לממש באותו בית ספר את כולן יחד.
הספר בוחן כל אחת מן המטרות מה יש בה ועם אילו מטרות אחרות מתאים לה לחבור, או אם אילו מטרות אחרות היא נמצאת בסתירה. הספר מציג את הבעייתיות לממש מטרות חינוכיות בכלל, ומדוע בתי הספר מתקשים להשתנות, בניגוד לכל מה שקורה בסביבתם.
הספר מסתיים בדיון על מטרה חינוכית לאומית – מעבר למוטת כנפיו של בית ספר בודד – כיצד ניתן לצמצם את הפערים החינוכיים הגדולים שקיימים בישראל. (הוצאת אי-פבליש/ e-publish).
אורה זוהר, למורים באהבה (2015)
"היום בחינוך שמים במרכז את 'למידה משמעותית', את 'מנהיגות בחינוך', ואת 'המחנך כמוביל'. אורה זוהר, בעשייתה הפורה במשך שנים רבות בארץ ובעולם, היא ה'אם הקדמון' של כל אלה. אני ממליץ בחום לכל מי שעוסק בחינוך לקרוא את ספרה המאלף 'למורים באהבה'." פרופ' יונתן כהן, מנהל המרכז לחינוך יהודי ע"ש מלטון, האוניברסיטה העברית.
"ספר נפלא זה, המשקף אמונה בחינוך ואמונה באנשי חינוך, הוא הספר הכי אופטימי שקראתי מזה שנים. הלוואי שכולנו נידבק מהאופטימיות של הספר, אופטימיות לחינוך ולקידום מטרות יפות ולא מובנות מאליהן, שמתוארות בספר בצורה כל כך אומנותית וכל כך עמוקה." פרופ' משה טטר, מנהל ביה"ס לחינוך, האוניברסיטה העברית.
"אני שמח מאוד שפיניתי את הזמן לקריאת הספר הנהדר הזה. יש בו שפע סיפורים, שמכל אחד מהם ניתן ללמוד רבות והקריאה בו נעימה ומזמינה לכל מי שמעוניין בהתפתחות מקצועית. הרעיונות ורוח הדברים חשובים, וההדגמות המעשיות חשובות לא פחות. הפרק האוטוביוגרפי של אורה מציג באופן נהדר את הכוח המניע של העבודה. כל הכבוד!". מייקל קונולי, פרופסור אמריטוס, אוניברסיטת יורק. מחלקה לתכניות לימוד, הוראה ולמידה. (הוצאת EA Publishing).
אלון גן (עורך), החינוך הקיבוצי (2021)
מראשית דרכו היה החינוך הקיבוצי בית יוצר לחינוך אלטרנטיבי במערכת ניהולית מורכבת הכוללת גני ילדים, בתי ספר, חינוך בלתי פורמלי, תנועות נוער ואף מכללות אקדמיות להכשרת מורים (״סמינר הקיבוצים״ ו״אורנים״). מוסדות אלה מתאפיינים בגישה הוליסטית, בין-תחומית וביקורתית, בלמידה התנסותית ומשמעותית, חינוך קהילתי בחברת הילדים, הערכה מעצבת, חינוך בטבע וקיימות סביבתית. מערכת זו היא תופעה ישראלית ייחודית.
אסופת המאמרים שלפניכם – "החינוך הקיבוצי" בעריכת אלון גן – בוחנת את התופעה הזו בביקורתיות מנקודות מבט שונות ובמתודות מחקריות מגוונות. היא מבקשת לענות על השאלות המהותיות באשר לכוחות שהולידו את החינוך הקיבוצי, לחומרים שהוא עשוי מהם, לתמורות שחלו בו במהלך השנים, למאפייניו בהווה, לחוזקותיו ולחולשותיו.
לצד סוגיות אלה ספר זה מביט אל העתיד. בימים מאתגרים אלה של משברים אקולוגיים, חברתיים, דמוקרטיים ובריאותיים, הספר מציע שיח חינוכי עתיר חידושים חינוכיים ודיאלוגים מעצימים, אשר יכולים לתת מענים רבי-משמעות ומפרים לקהילות האלטרנטיביות המבקשות חינוך אחר לילדיהן, חינוך הומני ואיכותי.
הספר פונה אל אנשי ונשות חינוך, חוקרי התרבות הישראלית ועיצובה, אל כל המתעניינים בחינוך ואל מבקשי תיקון עולם מכל המגזרים. (הוצאות הקיבוץ המאוחד ומכון מופ"ת).
אליעזר שמואלי, נתיבות בחינוך (2017)
אליעזר שמואלי הוא מורה, איש חינוך ומומחה למנהל חינוכי. כיהן כמנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות בין השנים 1986-1976, וכבר מ-1957 מילא תפקידים בכירים שונים במשרד זה לצידם של שרי החינוך זלמן ארן, אבא אבן, יגאל אלון, אהרון ידלין, זבולון המר ויצחק נבון.
ל"נתיבות בחינוך" חמישה חלקים:
בחלק הראשון נידונות סוגיות במדיניות החינוך: דרכו של החינוך הממלכתי; אנכרוניזמים בחינוך בישראל; החינוך הערבי; רבנים חרדים בחינוך הממלכתי; הזהות היהודית ותגבור לימודי היהדות; יחסי חוץ בתחום החינוך; חינוך חברתי ורפורמת האינטגרציה; עיירות הפיתוח כשדה הניסויים של מערכת החינוך.
בחלק השני מובא סיפורם של בתי ספר ותורמים שבזכותם נבנו: מקיפים באזורי פיתוח, בתי ספר מטפחי מצוינות ובתי ספר ייחודיים בירושלים וברחבי הארץ.
בחלק השלישי מתעד המחבר ומנתח את פועלים של שרים ומנכ"לים במשרד החינוך, בעיקר השרים שעבד לצידם והמנכ"לים הראשונים של משרד החינוך.
בחלק הרביעי, האישי, מספר שמואלי על תחילת דרכו בחינוך בירושלים ועל שליחויות שמילא בתפקידיו במשרד החינוך – ומקנח בחוויות, החלטות ואנקדוטות משולחן המנכ"ל.
בחלק החמישי, מדיניות החינוך מבפנים ומבחוץ, מביא אליעזר שמואלי הסתכלות אישית והיסטורית-חינוכית מסכמת בתהליכי חינוך: גישות לקביעת מדיניות, תמורות במדיניות החינוך בעולם שהשפיעו על קביעת המדיניות החינוכית בישראל, נושאי מדיניות קונצנזואליים, אילוצי מדיניות והגורמים הקובעים אותה, ולסיום, התרחשויות עיקריות במדיניות החינוך בהן עסק בתפקידיו השונים כשותף בכיר ומוביל מדיניות, כאלה המדגימות את מה שנכתב בחלק חמישי זה ובספר כולו. (בהוצאה משותפת של בתי הספר לחינוך של אוניברסיטאות ישראל, הארכיון לחינוך יהודי באוניברסיטת תל אביב ומכון הנרייטה סאלד).
בועז צבר, מקרב ומרחיק – עיון בדמות המחנך המשמעותי בבית הספר הציבורי (2020)
הספר מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של "המחנך המשמעותי" ולטיבו של "המצב האנושי" השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. על פי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם. מחויבות רדיקלית זו, המתגשמת בתפקידו המהותי של המחנך כ"מקרב ומרחיק", מגלמת לא רק את אחריותו של המחנך להשתלבותו המוצלחת של הילד בחברה, אלא גם את זכותו שלא להשתלב, לחרוג ולהתנגד. מאותה נקודת מבט מבקש הספר להגן גם על טבעו המבולגן והאנכרוניסטי של בית הספר הציבורי ולטעון כי טבע מגלם בחובו פוטנציאלים דמוקרטיים ואנושיים בלתי מבוטלים. בחייהם של התלמידים טבעו זה בא לידי ביטוי באפשרות להתנסות באופני קיום מורכבים ולא מוכרים; ובחייהם של המורים בהזדמנות ללוות את תלמידיהם בתהליך גילויה של המציאות ולתווך עבורם את הסתירות ואת המתחים הטמונים בה. הספר בא להאיר את פוטנציאל המשמעות שגלום בעבודת המחנך בבית הספר הציבורי ולצאת כנגד אותן מגמות המבקשות לצמצמו. לכל אורך פרקיו הספר שוזר ומעגן את העיון הפילוסופי המופשט בדוגמאות ובתובנות פדגוגיות מעשיות, אשר נאספו מתוך ניסיונו המגוון של המחבר כמחנך וכמכשיר מורים. (הוצאת מכון מופ"ת)
ברכה אלפרט ושמחה שלסקי (עורכים), הכיתה ובית הספר במבט מקרוב (2013)
החינוך הוא שדה פעולה רווי ניגודים ובעל משמעויות עמומות. החיים במוסדות החינוך אמנם מאורגנים ומעוגנים בשגרות המושתתות על סדר יום, על כללי התנהגות ועל היררכיות תפקיד; ועם זאת מוסדות חינוך מתוארים פעמים רבות גם ככאלה שהחיבורים בין חלקיהם השונים רופפים, שהנהלים מופרים בהם כמעט באופן שגרתי, שהנעשה בהם אינו תואם בהכרח את אשר מטיפים לו, ולעתים קרובות לא ברור כלל אם הושגו המטרות שהגדירו לעצמם.
החינוך הוא שדה פעולה הרווי גם באתוסים, במשמעויות סמויות ובסמלים. הטקסים והאירועים המתקיימים תכופות בבית הספר דורשים פענוח וחשיפה, במיוחד בכל הקשור באופן תפיסתם בעיני המשתתפים השונים. שדה החינוך דורש גם לימוד וניתוח של תכניות הלימוד הנהוגות בו, הן ברובד הגלוי והן ברובד הסמוי שלהן, בהיותן מבטאות באופן מובהק תרבות של מקום ושל זמן. מכלול תכונות זה הוא העושה את מחקר החינוך למורכב, ובה בעת גם למאתגר ומלא עניין.
בספר זה מוצגים מחקרים על חינוך המבוססים ברובם הגדול על תצפיות משתתפות ועל ראיונות פתוחים במסגרות חינוך שונות – בתי ספר וגני ילדים – על פי מסורת המחקר האתנוגראפי. הוא מיועד בראש ובראשונה לאנשי חינוך – מורים וגננות, סטודנטים להוראה, מורי מורים, מנהלי בתי ספר, יועצים חינוכיים ועוד. התבוננות באמצעות טקסטים מחקריים על עבודת החינוך עשויה לסייע לכל אלה בהבנת דרכי פעולתם ובראייה רחבה יותר של עולם התלמידים. בספר יכולים למצוא עניין גם חוקרים וסטודנטים במדעי החברה המתעניינים בחינוך. המבט הקרוב שהספר מציע על המתרחש באתרי החינוך השונים עשוי לתרום אף למקבלי החלטות שאין עתותיהם בידיהם לשהות בהם לאורך זמן. (הוצאת מכון מופ"ת).
גיל גרטל, בית או ספר (2015)
החינוך הממלכתי ממיין את התלמידים על פי מעמדם הכלכלי-חברתי של הוריהם - ולא על פי מה שהתלמידים היו יכולים להיות. זה לא קורה בטעות, אלא כשיטה לשימור הסדר החברתי. מעצם שמו פועל החינוך הממלכתי למימוש צורכי החברה. אם הילדים יקרים לכם, דעו כי יש רק שיטה טבעית אחת לחינוך. קוראים לה: הורים.
בספר "בית או ספר" מאיר ד"ר גיל גרטל את מה שכל הורה פוגש דרך ילדיו. בשפה בהירה סוקר הספר את ההיסטוריה של החינוך הממלכתי, חושף את כשליו, מסביר את הסיבות לחוסר הצלחתו להתמודד עם אתגרי הזמן ומציע חלופות ופתרונות.
בשפה קולחת ונגישה לכל, בשילוב איורים ובתמיכת מחקרים ונתונים – בית או ספר הוא ספר חובה להורים, למחנכים ולכל מי שילדים וחינוכם קרובים לליבו. (הוצאת הצוות הדידקטי).
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
