שירים אחרונים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
שירים אחרונים

שירים אחרונים

4 כוכבים (דירוג אחד)

עוד על הספר

יונה וולך

יונה וולך (10 ביוני 1944 – 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית. בקיץ 1961, בגיל 17, החלה ללמוד במכון אבני לאמנות הציור והפיסול בתל אביב, מוסד שאהבה ושהגביר בה את דחף היצירה הלירית. ובשנת 1964 פרסם את שיריה לראשונה בכתב העת "עכשיו". לאחר מכן, באותה שנה, פרסם גילן את שיריה בכתב העת האוונגרדי "קילטרטן".

בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון במרכז לבריאות הנפש טלביה הירושלמית, שם טופלה בין השאר בסם הפסיכדלי LSD, כפי שהיה מקובל בטיפול הפסיכיאטרי בשנות השישים. את חוויותיה תיארה בשיריה, בהם השיר "אם תלך למסע אל אס די". בשנת 1978 זכתה וולך בפרס קוגל על ספרה "שירה". ב-1981 התגלתה אצל וולך מחלת סרטן השד, שממנה נפטרה כ-4 שנים אחר כך, כשהיא בת 41. וולך נקברה בבית העלמין חולון.

מקצת שיריה של וולך תורגמו לשפות זרות כגון: אנגלית, איטלקית ויידיש. אנתולוגיה נרחבת של שיריה ראתה אור באספרנטו.

וולך כתבה מחזה שלם אחד בלבד "ולדימיר ושולמית". 

מספריה:
דברים, הוצאת עכשיו, 1966
שני גנים, הוצאת דגה, 1969
שירה, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1976 
אור פרא, הוצאת איכות, 1983
צורות, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה, 1985
זאת היונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מודן, 2013. ספר שפורסם בעקבות סרטו של יאיר קדר. הספר מאגד שירים נבחרים מכל התקופות, תמונות, וקטעים מיומנה של וולך. כמו כן כולל הספר שירים שכתבה על ערש דווי במיטת יצועיה בבית החולים.
אנדרטה של צרעת: כל המחזות, הוצאת הבה לאור 2021.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/h4fxm4ub

תקציר

קולה המיוחד של יונה וולך הטביע את חותמו בשירה העברית של סוף המאה העשרים, והדיו נשמעים עד היום גם בכתביהם של משוררים רבים.

שיריה האחרונים של יונה וולך פורסמו בכתב-העת 'פיוט', בעריכתו של דרור גרין, ובספר 'אור פרא', שיצא לאור בשנת 1983, שנתיים לפני מותה.

הקובץ הנוכחי מציג לראשונה שישה שירים חדשים, שלא ראו אור מעולם ('הזיכרון יוצא לטייל,', 'גדר קוצים פרושה מעל היקום...', 'אני לא רוצה שתעזוב אותי...', 'בואי בייבי...', 'הסתדלתי במראה שבפניך...').

הספר מציג גם קטעים מכתב-היד המקורי של המשוררת, שהודפסו על דפי נייר שקופים במכונת הכתיבה הישנה שלה, ועליהם הערות וסימונים בכתב ידה.

הספר הדיגיטלי כולל גם את סיפור הילדים האוטוביוגרפי 'הדרקון העצבני', שפורסם במקור בספר 'אור פרא', ולא נכלל במהדורה המודפסת של 'שירים אחרונים'.

פרק ראשון

שיר

בְּנָקִיק נִסְתָּר בְּצוּקִים

אַיָּלָה שׁוֹתָה מַיִם

מַה לִּי וְלָהּ

אֶלָּא צוּקֵי לִבִּי

אֶלָּא מַעְיָן חַיַּי

אֶלָּא נִסְתָּר

אַיָּלָה

מַה לִּי וְלָהּ

אֶלָּא אַהֲבָתִי.

יונה וולך

יונה וולך (10 ביוני 1944 – 29 בספטמבר 1985) הייתה משוררת ישראלית. בקיץ 1961, בגיל 17, החלה ללמוד במכון אבני לאמנות הציור והפיסול בתל אביב, מוסד שאהבה ושהגביר בה את דחף היצירה הלירית. ובשנת 1964 פרסם את שיריה לראשונה בכתב העת "עכשיו". לאחר מכן, באותה שנה, פרסם גילן את שיריה בכתב העת האוונגרדי "קילטרטן".

בגיל 21 התאשפזה וולך מרצון במרכז לבריאות הנפש טלביה הירושלמית, שם טופלה בין השאר בסם הפסיכדלי LSD, כפי שהיה מקובל בטיפול הפסיכיאטרי בשנות השישים. את חוויותיה תיארה בשיריה, בהם השיר "אם תלך למסע אל אס די". בשנת 1978 זכתה וולך בפרס קוגל על ספרה "שירה". ב-1981 התגלתה אצל וולך מחלת סרטן השד, שממנה נפטרה כ-4 שנים אחר כך, כשהיא בת 41. וולך נקברה בבית העלמין חולון.

מקצת שיריה של וולך תורגמו לשפות זרות כגון: אנגלית, איטלקית ויידיש. אנתולוגיה נרחבת של שיריה ראתה אור באספרנטו.

וולך כתבה מחזה שלם אחד בלבד "ולדימיר ושולמית". 

מספריה:
דברים, הוצאת עכשיו, 1966
שני גנים, הוצאת דגה, 1969
שירה, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה: מפעלים אוניברסיטאיים להוצאה לאור, 1976 
אור פרא, הוצאת איכות, 1983
צורות, תל אביב: הוצאת ספרי סימן קריאה, 1985
זאת היונה, הוצאת הקיבוץ המאוחד/מודן, 2013. ספר שפורסם בעקבות סרטו של יאיר קדר. הספר מאגד שירים נבחרים מכל התקופות, תמונות, וקטעים מיומנה של וולך. כמו כן כולל הספר שירים שכתבה על ערש דווי במיטת יצועיה בבית החולים.
אנדרטה של צרעת: כל המחזות, הוצאת הבה לאור 2021.

מקור: ויקיפדיה
https://tinyurl.com/h4fxm4ub

עוד על הספר

שירים אחרונים יונה וולך

שיר

בְּנָקִיק נִסְתָּר בְּצוּקִים

אַיָּלָה שׁוֹתָה מַיִם

מַה לִּי וְלָהּ

אֶלָּא צוּקֵי לִבִּי

אֶלָּא מַעְיָן חַיַּי

אֶלָּא נִסְתָּר

אַיָּלָה

מַה לִּי וְלָהּ

אֶלָּא אַהֲבָתִי.