בין החיים לחיים
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
בין החיים לחיים
מכר
אלפי
עותקים
בין החיים לחיים
מכר
אלפי
עותקים

בין החיים לחיים

4.3 כוכבים (138 דירוגים)

עוד על הספר

יערית מונטי

יערית מונטי מור יוסף בת עשרים ושמונה, נשואה טרייה. היא מאוהבת במילה הכתובה מאז שהחלה לקרוא, ומסיימת לפחות ספר ביום.

תקציר

שרון לוי בת העשרים ושמונה גדלה במשפחה ירושלמית דתית.

למרות ציפיות הקהילה היא עדיין רווקה, ולטראומה שהיא סוחבת מצעירותה יש השפעה על בחירותיה.
היא טסה ללוס אנג'לס, שם בת דודתה החולה בסרטן נלחמת על חייה, אך שרון לא יודעת כי הנסיעה הזאת עומדת לשנות ולהציל את חייה שלה.

דוקטור ליאם ג'קסון הוא כוכב עולה בעולם הרפואה, שנשים עבורו הן משחק זמני.
מאז הסתיימו נישואיו בבגידה כואבת, הוא מעדיף לעטות מסכות ולהרחיק מעליו כל רגש.
מפגש מקרי בינו ובין שרון מעיר בהם רגשות שהעדיפו להדחיק, ואף שהם מגיעים מעולמות שונים לגמרי, התשוקה בין השניים פורצת מחסומים, הגבולות המקצועיים מיטשטשים והם לא יכולים להתכחש יותר לחיבור ביניהם.
אבל מה יקרה כשיתגלו הסודות שהם מסתירים זה מזה?

בין החיים לחיים הוא רומן קצבי, מרגש וחוצה גבולות.

יערית מונטי מור יוסף בת עשרים ושמונה, נשואה טרייה, היא מאוהבת במילה הכתובה מאז שהחלה לקרוא, ומסיימת לפחות ספר ביום.
כבר שנים שהיא חולמת לכתוב את הספר שהייתה רוצה לקרוא, וכעת אתם אוחזים בידיכם את התגשמות החלום.

פרק ראשון

פרולוג
"תהיי ילדה טובה..." הוא לוחש באוזני, וידו המחוספסת נכנסת תחת חולצתי ומעסה את שדיי. מגעו קשה ולא נעים. הלילה לא הצלחתי לחמוק ממנו, טד ומשפחתו הגיעו לבקר בארץ, ולכן הוריי לא הסכימו שאישן אצל שירה. אני שונאת אותם על זה, אני שונאת יותר את הלילות שהוא מגיע לכאן.
הוא מניח לשדיי, מעביר את ידו על בטני ויורד דרומה, משחיל אותה תחת בד מכנסי הכותנה והתחתונים, מפריד בין שפתי איברי. אני שונאת את המגע שלו, אני שונאת להרגיש רע ואז טוב, אני שונאת אותו.
"תעזוב אותי כבר," אני מצליחה לדחוף אותו, והוא נוחת על הרצפה. ספר התהילים הגדול נופל איתו ומשמיע רעש.
"הכול בסדר?" טד פותח את הדלת ומוצא אותו מנסה להיכנס שוב למיטתי. "מה אתה עושה כאן?" טד שואל ומדליק את האור. אני מסתירה את עצמי מתחת לשמיכה, מתביישת כל כך.
"כלום! אתה יכול לחזור לישון," אילן נעמד, וטד בוחן את גופו בעיניים מצומצמות, הוא לבטח רואה את הבליטה במכנסיו, אחרת הוא לא היה סוטר לו בחוזקה.
"קח את הדברים שלך ועוף לי מהעיניים," טד אוחז בזרועו ומושך אותו החוצה.
"למה אתה ער, שלמה?" אני שומעת את אבי שואל את טד מחוץ לדלת חדרי.
"ביקשתי ממך להפסיק לקרוא לי שלמה, השם שלי הוא טד," דודי נוזף בו.
"ובכל זאת מה אתה עושה ער?" אבי מתעלם מהנזיפה וממשיך.
"ג'ט לג, הייתי חייב לשתות חלב חם," טד מסביר.
"ולמה אתה מגרש מהבית שלי את אילן?" אבי שואל את הדוד שלי.
"הוא לא גירש אותי, מרים לא הפסיקה להתקשר הלילה, אני אסע הביתה. אחזור בקרוב..." אילן ממהר לענות במקומו.
"לא, אתה לא. בפעם הבאה שלא יהיה לך איפה לישון, אתה תישן בבית מלון," טד קובע, ואני שומעת את השאיפה של אבי.
"אתה מחליט מי יישן או לא יישן בבית שלי? אילן, הבית הזה תמיד פתוח עבורך," אבי אומר, ואני עוצרת את נשימתי. בכל פעם שמרים בתקופת הנידה, אילן מגיע לישון אצלנו בתירוץ של לימודים בחברותא עם אבי, ובלילה מתגנב למיטתי.
"אתה צודק, זה הבית שלך, ואני סוף־סוף מרגיש עייף. לילה טוב לכולכם," טד מנמיך את הטון. הוא לא סיפר לאבי, הוא שמר על הסוד. כנראה גם הוא מבין שבקהילה שלנו המידע הזה ישמש נגדי.
השקט שוב ממלא את החלל. אני יודעת שלאילן יש מפתח לבית, ואני חוששת שהוא שוב ייכנס. דלת חדרי נפתחת, ואני עוצמת את עיניי במהרה, עושה עצמי ישנה ומחכה לרגע שאילן ייכנס למיטתי, יסיים את מה שהתחיל ויעזוב אותי לעוד כמה שבועות.
"אני יודע שאת לא ישנה," אני שומעת את קולו של טד ופוקחת את עיניי. הוא יושב על כיסא במרחק קטן ממני.
"תודה," אני לוחשת, רומזת לו שהציל אותי.
"כמה זמן זה נמשך?" הוא שואל. כעת ברור לי שהוא יודע שזו לא הפעם הראשונה. ואף שאני עוצמת את עיניי בחוזקה, דמעה מצליחה לחמוק.
"תראה, אני..." אני מתחילה לומר, והוא זז במקומו באי־נוחות, אבל מקפיד לשמור על מרחק ממני.
"אני לא מאשים אותך, שרון. אני רק רוצה לדעת כמה זמן הוא עושה את זה," הוא מסביר בשקט, אבל עיניו משדרות כעס.
"שנים," אני אומרת כמעט בלי קול. "מאז יום הולדת שלוש־עשרה, הוא פשוט..." אני רוצה לספר, אך המילים לא יוצאות.
"אני מצטער שההורים שלך עיוורים כל כך... אבל אני מבטיח לך שזה לא יקרה שוב," הוא מביט בי בנחישות. אבל מה הוא כבר יכול לעשות?
"זה בסדר, עכשיו יהיו לי כמה שבועות של שקט," אני מזייפת חיוך.
"שרון, תקשיבי לדוד שלך, זה אף פעם לא יקרה יותר..." הוא קובע נחרצות.
זה באמת לא קרה יותר.

יערית מונטי

יערית מונטי מור יוסף בת עשרים ושמונה, נשואה טרייה. היא מאוהבת במילה הכתובה מאז שהחלה לקרוא, ומסיימת לפחות ספר ביום.

עוד על הספר

מה חשבו הקוראים?

*אחרי הרכישה תוכלו גם אתם לכתוב ביקורת
138 דירוגים
88 דירוגים
25 דירוגים
10 דירוגים
9 דירוגים
6 דירוגים
21/12/2024

עלילה מיוחדת מדברת על נושאים לא מדוברים מסתיים די בפתאומיות ובסוף יש קפיצות זמן ספר טוב

13/9/2024

הספר כתוב בצורה קולחת, מעניין, מרגש ומהנה

3/8/2024

הספר מהמם לא הצלחתי להתנתק ממנו אהבתי מאוד

29/4/2024

מרתק! מדהים! לא יכולתי להפסיק לקרוא🙏🏻

7/4/2024

אחד הטובים והאמיתיים שקראתי מרתק, מלהיב ואי אפשר להניחו מהיד

2/1/2024

אהבתי ממש קליל וחמוד ושונה

5/12/2023

מקסים ומרגש!

28/11/2023

בהתחלה הייתי ממש סקפטית הכריכה לא הייתה מושכת במיוחד אבל ברגע שצללתי לקריאת הספר פשוט היה לי קשה להתנתק ספר ממש עוצמתי, מרגש כל פרק מחדש ממש מומלץ

17/11/2023

מהמםםםם

8/11/2023

מדהים! מרתק, סוחף ומרגש. חוויה אמיתית. נהנתי מכל רגע

5/11/2023

נהנתי לקרוא..

2/11/2023

מומלץ בחום על

26/10/2023

ספר מקסים. סיימתי אותו בנשימה אחת.

26/10/2023

מושלםםםםם

21/10/2023

מקסים!!! מחכה לקרוא עוד ספרים של הסופרת הזו.

19/10/2023

ספר מושלם, הרבה זמן לא קראתי ספרות ישראלית רצינית, עמוקה, מצחיקה וסוחפת בו זמנית. ללא ספק אחזור לקרוא אותו שוב. מומלץ בחום!!

19/10/2023

ספר מהמם חובת קריאה

19/10/2023

ווואווווו! לא הנחתי לרגע וסיימתי בכמה שעות! הרבה זמן לא התרגשתי ככה. ספר מושלם! הבר מחכה לקרוא את הספרים הבאים שלך

28/9/2023

מקסים מקסים🔥🔥🔥 שכב אצלי בענן הרבה זמן ובתום יום כיפור החלטתי להתחיל לקרוא ולרגע אני לא מצטערת💯 כול הכבוד תמשיכי ככה יערית💞

3/8/2023

שווה את הקריאה, נהניתי מאוד לא הצלחתי להניח לא מהיד ולא מהראש. סיימתי עם דמעה וחיוך תודה לסופרת!!!! כתיבה קולחת ויפה

25/6/2023

מפתיע, לא חשבתי ככה אהנה מהספר , סיפור חזק, אמיתי, מלא בחששות ופחדים , מאוד ישראלי דמיות חזקות, שגם טועות הכתיבה זורמת

2/6/2023

ואווו לא הנחתי עד שסיימתי, מושלםם

11/2/2023

מושלם..

20/12/2022

מושלם ומהמם! סיפור אנושי ונוגע בלב.

18/12/2022

נהנתי מאוד

17/12/2022

מקסים, סוחף, מרגש, אי אפשר להניח מהיד

16/12/2022

ספר מדהים וסוחף

15/12/2022

לא הצלחתי להפסיק לקרוא, ספר סוחף ומרגש

10/4/2022

ספר אנושי, מרגש, מצחיק, מותח לעיתים. מומלץ בחום, לא יכולתי להניח עד שסיימתי אותו.

31/1/2022

ספר מדהים מומלץ בחום לא הורדתי את הספר מבעד עד שסיימתי.מרגש

20/1/2022

וואוו מושלםםםם!!!

27/12/2021

וואוווווו 😱 ספר מרגש, עצוב, משמח, מותח, מכעיס.. כל קשת הרגשות התחברו להן יחדיו במהלך הקריאה. לא עצרתי וסיימתי ביום. אי אפשר להניח מהידיים 😊 תודה יערית על כתיבה מופלאה. תודה על שהכנסת לעולמך ואפשרת להבין את הדילמות המורכבות 😊 תודה על ספר קסום ❤️❤️❤️

5/12/2021

ספר עם נשמה ,קראתי את הספר בנשימה אחת ולא יכולתי להפסיק עד שסיימתי לקרוא פשוט מושלם .

9/10/2021

ספר מקסים, מרגש כתוב בצורה קולחת. גרם לי לצחוק איתם ולבכות איתם.

20/9/2021

מ ע ו ל ה . הפסקתי הכל עד שסיימתי את הספר. זורם, קצבי, אנושי, מרגש וכייפי

18/9/2021

מושלםםםםם ספר שנוגע ללב, מרטיט כל רגש, יש בספר הזה בכי וצחוק הכל מהכל ממש אהבתי!!

11/9/2021

יש עניין. ספר לשבת

21/7/2021

וואו. אני קוראת הרבה לאחרונה והספר תפס אותי ממש. הדמויות מדהימות עוצמתיות ופצועות. הסיפור, העלילה מדהימה וכובשת. מקווה שתוציאי עוד ספרים בקרוב. נשארתי פעורת פה. תודה אני לא נוהגת לכתוב ביקורת אבל נגעת בי חזק!!!

11/7/2021

ספר נפלא!

24/6/2021

מקסים רוצו לקרוא

20/6/2021

מקסים

15/6/2021

אהבתי מאד

10/6/2021

לסיים תוך יום אומר הכל

1/6/2021

ספר מקסים!

30/5/2021

ספר מרתק,סוחף,מרגש מומלץ בחום.

30/5/2021

ספר מקסים

27/5/2021

ואווו איזה ספר מדהים איזה עלילה מפתיעה החיים של שרון ניקול טד וליאם יערית איזה ספר ואוווו נהנתי כל כך החיים בדת הניכור ואהבה שניצלה את כל המכשולים מושלם פשוט כולם חייבים לקרוא את הספר הזה

26/5/2021

מעולה מעולה מעולה!!!!

25/5/2021

כיף לקרוא

25/5/2021

ספר מרגש מרתק לא ניתן לעזוב אותו וחבל שז נגמר למרות שרוצים לדעת את הסוף

23/5/2021

הספר הכי מרגש שקראתי, לא הצלחתי להניח אותו לרגע. דמעות של שמחה ושל עצב. ממליצה בחום

22/5/2021

וואו איזה סיפור לא יכולתי להניח את הספר סוחף ומרגש מיוחד

20/5/2021

ספר חמוד. סוף טוב למחלה ארורה

19/5/2021

ספר נפלא ומרגש

18/5/2021

ספר מהמם מרגש מחמם את הלב ממלא באהבה אהבתי ביותר

17/5/2021

ספר מושלם מרגש ויפה ממליצה מכל ליבי לקרוא את הסיפור שלהם 💜💜💜🍾🍾🍾🍾🍾💕💕💕💕🎉🎉🎉🎉🎉🎉

17/5/2021

אי אפשרלהניח את הספר מרגע שהתחלת לקרוא אותו....והעריכה הספרותית כמעט מושלמת.....

17/5/2021

כתיבה סוחפת סיימתי אותו תוך 24 שעות... היה קשה לעצור.. סיפור מחזק ונותן תקווה שאפשר להתגבר ורק צריך שמישהוא יאמין. אהבה זה כח חזק .. ממליצה לקרוא עכשיו!!

16/5/2021

מושלם אהבה מיוחדת מקסים מאוד אהבתי מאוד

16/5/2021

סיפור מרגש כתוב היטב. מחכה לעוד ספרים שלה. שווה קריאה

15/5/2021

סיפור מדהים.. קצר מדי רק רציתי להמשיך לקרוא. יש בו הרבה מעל מינו עם חיבור לעולם אחר וכמה וויתורים יש ואיך לקבל את האחר במיוחד יום במצב שיש הרבה קרעים בחברה זכה מדהים כי אהבה היא פשוט טהורה וצריך לתת לה מקום קיצר ממליצה מאודדדדד

15/5/2021

מקסים. רומן רומנטי סוחף. כל הכבוד לסופרת על ספר ביכורים מדהים

15/5/2021

מקסים. מיוחד. מעניין. עברתי הרבה תהפוכות במהלך הקריאה, לשמחתי נגמר בטוב. אהבתי ממש. ממליצה בחום. בגדול זה סיפור אהבה, עם הרבה מעבר.

15/5/2021

ספר נפלא, שונה, כתוב היטב.

13/5/2021

לא עזבתי לרגע, מעולה, כתוב כל כך טוב , אני בודקת אם יש לה עוד ספרים

13/5/2021

מקסים! מקסים ומומלץ בחום. לא הצלחתי להניח אותו בין אזעקה לאזעקה. שנדע ימים של אחדות ודרמות רק בספרים ובסרטים.

12/5/2021

ספר מדהים

12/5/2021

ספר נחמד מאוד

6/11/2023

הספר מקסיים,הכתיבה של יערית הוא ואוו היה ממש כיף לקרוא את הספר.

27/10/2023

סיפור נחמד

25/10/2023

ספר ביכורים יפה ורגיש

23/7/2023

סיפור חמוד, מעניין וכייף לקרא. עלילה מושכת. בסך הכל ספר להעביר איתו את הזמן בכיף.

9/6/2023

נחמד מאוד

19/12/2022

קריא וזורם אבל לדעתי ארוך מדי. העלילה קצת תלושה ולא אמינה אבל סה"כ לא רע.

18/12/2022

מצויין.. למרות שאת הסוף כאילו ניסו לזרז.. לסגור עלילה . בכל זאת קראתי ביום👌❤

17/12/2022

ספר מקסים ומרגש. לא ייאמן שזה הספר הראשון של הסופרת. מומלץ מאוד

30/8/2021

ספר ממש טוב בשביל ספר ביכורים! מעניין, כתוב טוב, מרגישה שאפשר היה לפתח את העלילה טיפה יותר אבל סהכ נהניתי ממש!

29/7/2021

מקסים

15/6/2021

חביב

2/6/2021

ספר יפה, טוב מאוד בתור רומן ביכורים. הדמויות בנויות יפה ומסקרנות, חזקות. והמסר :שבסוף אהבה חזקה מהכל ושאסור להתפשר על האושר!לכו לקרוא!

24/5/2021

וואוו, צחקתי ובכיתי, ספר מרגש, גמעתי אותו, תודה

21/5/2021

היה כייף לקרוא , כתיבה זורמת.

18/5/2021

נהניתי לקרוא, עלילה חמודה, סוף צפוי וידוע מראש. קשה לי מאד בספרים מסוימים עם חוסר דיוק בעובדות, גם כאן כמו בספרים נוספים.. חוץ מזה באמת ספר טוב...

17/5/2021

מאוד אהבתי את הסיפור והדמויות

15/5/2021

אחלה ספר, כיף של סיפור שנקרא בנשימה אחת. אם היה יותר דיוק בפרטים הספר היה מקבל 5 כוכבים אצלי אבל הרבה דברים היו יותר מידיי תלושים.

15/5/2021

טוב מאוד, עצוב שמח מרגש

13/5/2021

נהניתי לקרוא, כי כמו שהסופרת אמרה הורגש כאילו היא כתבה את הרומן הטוב שאנו תמיד רוצות לקרוא. הפריע לי מאד שלא נעשתה עבודת חקר אמיתית כדי לכתוב על הדת. המון ניואנסים של המגזרים הדתיים התחככו בעלילה ולא היו אמינים.. הסיפור מדבר על חרדית מבית קיצוני. שאר המסר לא תאם בכלל את השיוך למגזר הזה אלא למגזר הדתי הרגיל.. אבל עדין נהנתי לקרוא אותו בתוך יום. בהצלחה

1/5/2024

ספח חמוד, ניכר שהוא ספר ביכורים. היו חלקים סוחפים והיום חלקים שלא הרגישו מציאותיים, סהכ חביב

2/1/2023

נחמד הסוף קיצ'י ביותר.

24/12/2022

תיאורים ורצף עלילה תתושים ולא אמינים. הרקע היה עם פוטנציאל טוב המימוש לוקה מאוד.

16/12/2022

בהתחלה מרתק ממש אח'כ אמין פחות ופחות

10/7/2021

ערימות של קיטש

18/5/2021

ספר מעניין,קליל מאוד וזורם במיוחד בתקופה הקשה הזו (מאי 2021)

26/3/2024

הרעיון בכללי, סבבה… אבל בפועל ממש לא אמין!! אבל ממש התהפוכות ששרון עוברת מלהיות חרדית מאמינה למשוחררת ופתוחה קוראת in a blink of an eye פותחת את הדלת עם מכנסונים קצרצרים וחולצה שלא משאירה מקום לדמיון?? איפה במציאות בחורה חרדית תיגש לדלת בצורה כזאת? שרון ׳קופצת ראש׳ לעולם החילוני בשניות - נכון, אולי 28 שנותיה הבשילו אותה לרגע הזה אבל בכז, המעבר נעשה עם מינימום (אם בכלל) יסורי מצפון שברכ תוקפים את אלה החוזרים בשאלה יש עוד לא מעט תאורים וסצנות תלושות וככ הרבה אי דיוקים - כמו למשל אותה אחת שבה היא מתמסרת… מצויין שהיא לובשת תחתונים וממהרת אליו למקלחת והסצנה ממשיכה במיטה כשהוא מפשיט מעליה את כל בגדיה… איזה בגדים בדיוק?? אני יכולה להמשיך עוד ועוד עם חוסר הדיוקים והתאורים שתלושים לגמרי מהמציאות אבל נראה לי שהרעיון בכללי הועבר לא?? זאת הביקורת הכי ארוכה ופרטנית שכתבתי אי פעם אבל הביקורות פשוט הזויות ולא תואמות את הספר בפועל מה שגורם לי, לוא רק בספר הנוכחי!, ממש לא לסמוך על הביקורות כאן נכון שכל אחד שואב מתהליך הקריאה והעלילה דברים שונים אבל לעזאזל אנשים!, קצת עומק והגיון זה המינימום לא?

2
16/12/2023

פחות התחברתי, הכרחתי את עצמי לסיים

26/10/2023

היה לספר פוטנציאל לסיפור רומנטי מתוק, אבל הסופרת הרסה אותו עם סיטואציות לא אמינות בעליל שכך היה קשה מאוד להתחבר. הדמויות היו רדודות ולא אמינות. כל פעם שקראתי עוד קטע התעצבנתי וסגרתי ואז חזרתי שוב עד שבסוף דילגתי לסוף רק בשביל הסיום הידוע. עלילה לא אמינה כל כך שהיה לי קשה להיסחף ולהישאב לסיפור. לא ממליצה לקנות

17/12/2022

לעלילה יש פוטנציאל אבל בפועל פחות. בוסרי

12/1/2022

אני תמיד מוכנה לתת לסופרות ישראליות קרדיט בספרן הראשון... אני שמחה בשביל הסופרת הזו על הגשמת החלום אבל בזה מסתיימת השמחה שלי...🤷 הדמויות אינן מתוארות מספיק טוב(האמת שהן בכלל לא מתוארות...) בכדי שאפשר יהיה "לראות" אותן בזמן הקריאה... כן הצלחתי לראות אותן דרך מעשיהן בלבד ומה שראיתי היו דמויות גרועות שבלתי אפשרי מבחינתי היה להתחבר אליהן: דר' ג'קסון- דמות נוראית לצערי - ואלוהים ישמור אם יש רופאים כאלה במציאות... הדמות הנשית , שרון...חרדית?! אין מצב... טד הדוד - קסם של איש... היחיד שהתחבב עליי❤️🙏 נראה שלא נעשתה עבודת מחקר מספיקה כדי ליצור אמינות כלשהי לדמויות ולסיפור עצמו... סגנון הכתיבה בוסרי ביותר... אז פוטנציאל היה...ובזה זה נגמר☹️... פספוס ...

27/5/2021

פןטנציאל טוב אבל יותר מידי קפיצות מעלילה אחת לאחרת. הביקורות היללו אבל לא בהכרח משקפות את רמת הספר.

25/5/2021

עלילה עם הרבה פוטנציאל אבל חבל שהדמות של שרון לא אמינה...יש הרגשה שהסיפור קופץ שלבים בלי באמת להבין איך הראש של אישה שגדלה בבית חרדי מ"קהילה" מסוימת באמת חושב..היא מתנהגת ומדברת כמו מישהי דתיה לייט אבל בעצם אמורה להיות מישהי מקהילה מאוד סגורה וזה לא מרגיש נכון ומתאים כל הסיפור קופץ שלב מהר מאוד ומתגלגל קצת לרמות היסטריות בלי סיבה חבל..יש פוטנציאל לא ממומש לא מה שציפיתי

11/8/2021

ספר גרוע, הכתיבה ילדותית. מיותר לחלוטין, הפסקתי באמצע ודילגתי לסוף שגם הוא היה מאולץ.

1
15/7/2021

בלי לפגוע בסופרת חלילה רק תגובה עניינית הדמויות לא עיקביות לא התחברתי אליהן הגיבורה סתמית כביכול בעלת סיפור חיים מורכב אבל בשטח המעשים שלה הם של בחורה שטחית בלי עומק על הגיבור אין מה לדבר בכלל לא ממליצה לקנות...

20/5/2021

ספר גרוע. כתוב בצורה מאוד ילדותית.. לא ממליצה בכלל. חבל על הכסף ועל הזמן.

18/5/2021

רמת המופרכות של העלילה כל כך גבוהה שזה היה בלתי אפשרי לסיים את הקריאה! מעולם לא הפסקתי ספר באמצע.... תמיד יש פעם ראשונה😒 הדרוג שהספר קיבל לא קשור לרמתו- ראו הוזהרתן....

בין החיים לחיים יערית מונטי
פרולוג
"תהיי ילדה טובה..." הוא לוחש באוזני, וידו המחוספסת נכנסת תחת חולצתי ומעסה את שדיי. מגעו קשה ולא נעים. הלילה לא הצלחתי לחמוק ממנו, טד ומשפחתו הגיעו לבקר בארץ, ולכן הוריי לא הסכימו שאישן אצל שירה. אני שונאת אותם על זה, אני שונאת יותר את הלילות שהוא מגיע לכאן.
הוא מניח לשדיי, מעביר את ידו על בטני ויורד דרומה, משחיל אותה תחת בד מכנסי הכותנה והתחתונים, מפריד בין שפתי איברי. אני שונאת את המגע שלו, אני שונאת להרגיש רע ואז טוב, אני שונאת אותו.
"תעזוב אותי כבר," אני מצליחה לדחוף אותו, והוא נוחת על הרצפה. ספר התהילים הגדול נופל איתו ומשמיע רעש.
"הכול בסדר?" טד פותח את הדלת ומוצא אותו מנסה להיכנס שוב למיטתי. "מה אתה עושה כאן?" טד שואל ומדליק את האור. אני מסתירה את עצמי מתחת לשמיכה, מתביישת כל כך.
"כלום! אתה יכול לחזור לישון," אילן נעמד, וטד בוחן את גופו בעיניים מצומצמות, הוא לבטח רואה את הבליטה במכנסיו, אחרת הוא לא היה סוטר לו בחוזקה.
"קח את הדברים שלך ועוף לי מהעיניים," טד אוחז בזרועו ומושך אותו החוצה.
"למה אתה ער, שלמה?" אני שומעת את אבי שואל את טד מחוץ לדלת חדרי.
"ביקשתי ממך להפסיק לקרוא לי שלמה, השם שלי הוא טד," דודי נוזף בו.
"ובכל זאת מה אתה עושה ער?" אבי מתעלם מהנזיפה וממשיך.
"ג'ט לג, הייתי חייב לשתות חלב חם," טד מסביר.
"ולמה אתה מגרש מהבית שלי את אילן?" אבי שואל את הדוד שלי.
"הוא לא גירש אותי, מרים לא הפסיקה להתקשר הלילה, אני אסע הביתה. אחזור בקרוב..." אילן ממהר לענות במקומו.
"לא, אתה לא. בפעם הבאה שלא יהיה לך איפה לישון, אתה תישן בבית מלון," טד קובע, ואני שומעת את השאיפה של אבי.
"אתה מחליט מי יישן או לא יישן בבית שלי? אילן, הבית הזה תמיד פתוח עבורך," אבי אומר, ואני עוצרת את נשימתי. בכל פעם שמרים בתקופת הנידה, אילן מגיע לישון אצלנו בתירוץ של לימודים בחברותא עם אבי, ובלילה מתגנב למיטתי.
"אתה צודק, זה הבית שלך, ואני סוף־סוף מרגיש עייף. לילה טוב לכולכם," טד מנמיך את הטון. הוא לא סיפר לאבי, הוא שמר על הסוד. כנראה גם הוא מבין שבקהילה שלנו המידע הזה ישמש נגדי.
השקט שוב ממלא את החלל. אני יודעת שלאילן יש מפתח לבית, ואני חוששת שהוא שוב ייכנס. דלת חדרי נפתחת, ואני עוצמת את עיניי במהרה, עושה עצמי ישנה ומחכה לרגע שאילן ייכנס למיטתי, יסיים את מה שהתחיל ויעזוב אותי לעוד כמה שבועות.
"אני יודע שאת לא ישנה," אני שומעת את קולו של טד ופוקחת את עיניי. הוא יושב על כיסא במרחק קטן ממני.
"תודה," אני לוחשת, רומזת לו שהציל אותי.
"כמה זמן זה נמשך?" הוא שואל. כעת ברור לי שהוא יודע שזו לא הפעם הראשונה. ואף שאני עוצמת את עיניי בחוזקה, דמעה מצליחה לחמוק.
"תראה, אני..." אני מתחילה לומר, והוא זז במקומו באי־נוחות, אבל מקפיד לשמור על מרחק ממני.
"אני לא מאשים אותך, שרון. אני רק רוצה לדעת כמה זמן הוא עושה את זה," הוא מסביר בשקט, אבל עיניו משדרות כעס.
"שנים," אני אומרת כמעט בלי קול. "מאז יום הולדת שלוש־עשרה, הוא פשוט..." אני רוצה לספר, אך המילים לא יוצאות.
"אני מצטער שההורים שלך עיוורים כל כך... אבל אני מבטיח לך שזה לא יקרה שוב," הוא מביט בי בנחישות. אבל מה הוא כבר יכול לעשות?
"זה בסדר, עכשיו יהיו לי כמה שבועות של שקט," אני מזייפת חיוך.
"שרון, תקשיבי לדוד שלך, זה אף פעם לא יקרה יותר..." הוא קובע נחרצות.
זה באמת לא קרה יותר.