זה ספר מטורף כל כך כיף לקרוא לא רציתי להפסיק. אני בת 15 עוד מעט אז מי שבגיל שלי ומחפשת ספר אז נמצאה האבדה
ספר מושלם מלא התפתחויות , אהבתי במיוחד את הסוף שהם עברו לגור ביחד ונראה לי שבספר הבא הן מתחתנים. גם אם הספר הבא לא עליהם. ג׳ייס הוא חתיך מושלם והורס, ודילן היא כל העולם שלו, והם מאוהבים לגמרי מהכיתה ח׳ רק חבל שטומי הרס הכל עם השקר שלו ואיך ג׳ייס האמין לו במקום לחברה הכי טובה דילן. ספויילר: הם עוברים לגור ביחד ♥️ רוצים לשמוע עוד חוות דעת שלי? תחפשו ספר ואני יהיה שם. אוהבת אותכם, תהילה 💓
ואווו הספר הראשון שקראתי. לדעתי ספר מדהים אפשר לשבת ולקרוא שעות מבלי לשים לב בכלל!
מעולם לא קראתי את כל הז'אנר של בית ספר וכו' הספר הזה וואו תוך שעות בודדות סיימתי אותו כתוב מדהים התמכרתי לספר ולדמיות בצורה מטורפת ממליצה !!!!!!!!
ספר טוב, למרות שמיציתי קצת את הז'אנר של בריונות בתיכון, כולם קצת מאותו דבר.
ספר מדהים וממכר סיימתי אותו בפחות מיום ממליצה בחום, ספר שבכללי די קליל אך יש בו תגליות מפתיעות ולא צפויות!!!
באמת לא חשבתי שאוהב אותו ככה, וסיימתי אותו ביום אין מה להגיד, אשלי ג׳ייד פשוט מדהימה הכתיבה שלה ממכרת והעלילה מקורית ומיוחדת הדמויות מעולות וגם אם הן לא הכי מוסריות תמיד מוצאים איזשהי דרך להתחבר אליהן ממש אהבתי את הספר, הכימיה בין ג׳ייס לדילן פשוט וואו, ואין כמו חברים לשונאים לאוהבים הורדתי קצת מהדירוג כי ברוב הספר היה חוסר תקשורת וזה די הפריע לי 4.5⭐️ בערך
סדרה סוחפת תגרום לכם לצחוק , לבכות , לכעוס , להתאהב בדמויות ואפילו להתבלבל מרוב שזה לא צפוי. אז תקנו כבר את כולה מראש. ולא תתאכזבו.
וואוו חשבתי שאני לא אוהבת ספרי תיכון אבל הופתעתי בגדול! וישר רצתי לספרים הבאים נהנתי מאד!!
וואו אין מילים הספר הטוב ביותר שקראתי בחיי מחכה בקוצר רוח לקרוא את כל המשך הסדרה הספר היה מרגש כל כך, בכיתי במלא חלקים, אבל הכי הרבה שהספר נגמר וידעתי שסיימתי את הדבר המקסים והמושלם הזה שנקרא ״נסיך אכזר״ קריאה חובה!!
מושלם מושלםם מושלם מושלםםם ספר נדיר מהמם מלב, שנון, אוקלי אהבת חיי, מומלץ ברמות תקראו עכשיוווו
בתור מישהי שמטורפת על ספרים בספר כזה סוחף לא נתקלתי גמרתי אותו תוך יומיים. קראתי קצת אצל בת דודה שלי וגם את הסוף וזה לא הרס לי שזה מדהים!
אני ראיתי שהרבה אנשים לא מתים על הספר,לדעתי הספר הזה ממש טוב, הוא הוציא אותי ממחסום קריאה, והוא בכללי היה מעניין, אחרי שמבינים למה גייס התנהג ככה לדילן, האמת שריחמתי עליו,ואני לא מצדיקה את ההתנהגות. ולמי שקשה עם כל הנושא של בריונות/אובדנות אז פחות מומלץ הספר. בכללי הספר ממש יפה, ממליצה.
ספר מעולה:) התעצבנתי בטירוף על גייס רוב הספר ואז פתאום בסוף התחלתי לאהוב אותו. ממליצה- ספר טוב הוא ספר שתשאב לתוכו ושרגשותיך ישתנו תוך שניות גם כשאתה חושב שזה אבוד, והספר הזה חד משמעית עונה על כך!
מטורף, ספר מדהים, אך בהתחלה לא רואים תקווה לסוף טוב וזה מה שגורם לסוף להיות יותר טוב אפילו.
וואו. היה לי קשה לקרוא את ההתחלה, הרגשתי טיפה חוסר תקווה שמשהו יקרה אי פעם אבל אז קיבלתי שוק לפנים והספר המשיך ונהיה ממש ממש ממש טוב! ממליצה לקרוא בתקופה שיש זמן לשבת לקרוא המון זמן כי אני פשוט לא הצלחתי להיפרד מהספר הזה❤️❤️
מדהים !!! הכתיבה מודרנית ומעולה גורמת לי להרגיש כאילו אני צופה בגרסת הטלויזיה של הספר. הדיאלוגים והמחשבות פשוט מעולים. העלילה מסקרנת ומותחת סיימתי את הספר ביום אחד. אי אפשר שלא להתאהב בו ובדמויות ממליצה בחום !
ספר מדהים!! קניתי את כל הסדרה ואני ממש מחכה לקרוא אותה, מומלץ בחום
הספר מדהים, גרם לי להתרגש ולצפות ולחוות את הדמויות. העלילה מדהימה ומרתקת, הדמויות מעוררות השראה לא פחות ואני לגמרי אמשיך לקרוא את שאר הסדרה
וואו וואו וואו!! פשוט נשאבתי לקריאה!! הצלחתי להתחבר לדמויות ובאמת ממש לדמיין את הסיפור. סיימתי בפחות מיום, הולכת לרכוש את הספר השני
ספר טוב זה ספר שאי אפשר לקרוא את המילים שלו אלא רק לדמיין את הסיפור שמאחוריהן, זה מתאר בשלמות את הספר הזה.
וואו פשוט מושלם, נשאבתי לספר ממש בקלות וסיימתי אותו ממש תוך כמה שעות, ממכר.
חווה התמוטטות רגשית קלה אחרי סיום הספר. בולי רומנס במיטבו, חברי ילדות לאויבים לאוהבים (מי צריך יותר מזה?) יש חלקים לא קלים שיכולים להיות טריגר לאנשים מסוימים אז ראו הוזהרתם. ספר טוב מומלץ מאוד.
וואו... לא הצלחתי להפסיק לקרוא עד שסיימתי אותו... מרגש, מרגש, מרגש מומלץ בחום 🌹
אוקי אז לא יכלתי להפסיק לקרוא את הספר . הוא מהספרים האלה שלא מפסיקים לחשוב על הדמיות שלהם גם אחרי שגורמים אותו . בספר יש הומור והרבה ערכים ואני באמת באמת באמת ממליצה לכולם לקרוא אותו
הספר הזה ריגש אותי מאוד ונגע בי במקומות רבים. ספר על חברות גדולה מהחיים, על כאב, על חשיבותה של תקשורת ועל נושאים נוספים. ספר מקסים!!! אני מחכה בכיליון עיניים להמשכים. ספר נפלא!!!
וואו ספר מעולה שקראתי ביום וחצי אי אפשר היה להפסיק לקרוא סיפור האהבה בין ג'ייס ודילן יודע עליות ומורדות ספר מרגש וסקסי שמשאיר אותך הקורא/ת על אש קטנה חצי מהזמן . סיפור אהבה שנאה שכתוב היטב מומלץ ביותר מחכה כבר לחלקים הבאים בסדרה
ספר יפה ממש . אבל כל מה שקרה לליאם הרגיש קצת יותר מדי קשוח . כאילו מה שלא מושלם לא ראוי לטוב .
מזמן לא נתתי 5 כוכבים לספר👋👋👋יופי של סיפור. נוגע גם בתוצאות הטרגיות בעקבות ביריונות בבית ספר...כאב לב. אבל הסיפור העיקרי , אהבה-שנאה... יש בזה משהו מיוחד❤️ בהחלט מומלץ!
ספר מהמםםםםםם נורא קשה לי עם ספרים חדשים אני תמיד חוזרת רק לישנים שאני אוהבת והוא מהמם ברמות אהבתי ממליצה ממש
פגזזזז ספר אוניברסיטה אהבה שינא וסקס מעולים . מחכה להמשך הסידרה ❤️
יש לי חיבה מוזרה לספרי אהבה- שנאה, ושכזה, מדובר בספר כייפי בז'אנר. נהניתי, גזל ממני כמה שעות שינה הלילה...
אני מאוהבת בספרים שלה, ספר מעולה, כייפי, לא יכולתי להפסיק לקרוא
❤💔נסיך אכזר💔❤ "אנחנו נהיה חברים לעולמי עד, נכון פו? שאל חזרזיר... אפילו יותר, ענה פו". סיימתי את נסיך אכזר מאוחר בלילה וואי..וואי..וואי שילוב מדוייק של בולי והרויאל משונאים לאוהבים סודות נסתרים ופצעים פתוחים מאהבה תמימה לשנאה חמה מחברים הכי טובים לאויבים הכי גדולים! פשוט חובה! לא סתם עוד סיפור תיכון! בהחלט חושבת שבני נוער ובוגרים כאחד צריכים לקרוא את הספר הזה וספרים מסוגה כזאת בכלל! זה לא סתם עוד סיפור על אהבת נעורים שאבדה, אבדה פה התמימות, הבריונות הרימה את ראשה המכוער והחיים של כולם השתנו ללא הכר. אל תתנו יד לבריונות, להצקות, להשפלה. אף פעם אי אפשר לדעת מה בליבו של אחר. היזהר בלשונך, היא חדה יותר מסכין! התנהגות קיצונית מביאה אותנו למעשים קיצוניים ולתוצאות שלא תמיד ניתן להחזיר לאחור.
וואו, ספר מעולה שקראתי בנשימה אחת דמויות מורכבות, מסובכות, מכעיסות ומדהימות מומלץ מאוד, מחכה לספרים הבאים בסדרה
וואו וואו!!! אומני הטריף אותי החוסר תקשורת בין גייס לדילן.. אבל קראתי בשקיקה עד העמוד האחרון😍
ספר נעורים מהמם סקסי לא פחות נוגע ללב עם מתח , שנאה אהבה וסוף מקסים שממיס את הלב ספר קליל שנעים להעביר אתו את הזמן
הסיבה היחידה שקראתי את הספר היא בגלל הביקורות ואני כל כך שמחה שקראתי אותו. ספר מטלטל, אי אפשר להוריד מהיד
ספר מהמם. כתיבה קולחת. עומק לדמויות קראתי עד השעות הקטנות של הלילה שגם ככה היה לבן בשל האזעקות. התאהבתי בדמויות המורכבות ברגש שלהם. מחכה לספר הבא
ספר מהמם! תפס אותי עד חמש בבוקר. לא יכולתי להפסיק..... ממש נהנתי! אקרא אותו שוב עוד כמה ימים, פשוט כיף של ספר.
ספר על רומן נוער אבל מתאים לקריאה לכולם. הכתיבה של אשלי ג'ייד יחודית ומעניינת. יש כאן עלילה עם דמויות מורכבות ורגישות
קודם כל ספר טוב! אהבתי איך שהעליךה התפתחה. אבל מודה שלא ציפיתי שזה יותר כזה ״נערי״
נחמד אבל לא משהו שלא ראינו קודם. הזכיר לי מאוד את סדרת הייבן גרייס הספר הראשון ממש דומה בעלילה. וכמו שכבר אמרו פה הבחורה סולחת קצת מהר מידי על בריונות בוטה מידי.
ספר חמוד, הכי פחות אהוב עליי בסדרה... בגלל אי הבנה אחת גדולה הכל מסתבך והוא עושה דברים שלא הייתי סולחת עליהם ספר תיכון נחמד לא מעבר
ספר נחמד אבל משהו מפוספס ביחסים בין הדמויות המרכזיות בעיקר בחלק של הפיוס וההתקרבות בין ג'ייס לבין דילן- התיאור הוא שטחי מעט.
אמאלה ספר מהמם, אם אתם לא אוהבים רומנטיקה משונאים לאוהבים על תקנוו
ספר נחמד לקריאה, לא יודעת למה לקח לי זמן לסיים אותו, כנראה פחות התחברתי.
ספר ממש נחמד וכיף לקריאה, אבל הוא היה טיפה פחות ממה שציפיתי לו אחרי כל מה שאמרו לי עליו. קניתי את הספר הבא ואני מקווה שאני אופתע לטובה. אבל בכל זאת - נהניתי מאוד מהקריאה ואני ממליצה על הספר.
ספר מדהים גרם לי להזיל דמעה מידי פעם . הדבר היחיד שהציק לי ברמות הוא מתן תכונות בוגרות בטירוף לנערים בני 17-18 , זה לא הגיוני לא משנה באיזה עולם תגידו שהסיפור מתרחש . אבל חוץ מזה אחלה ספר , אני דיי בטוחה שאם הדמויות היו באוניברסיטה כל האירועים היו הרבה מתקבלים .
ספר חמוד וזורם. כיף לקרא למרות שהעלילה לא מספיק אמינה והכתיבה בחלקים מסויימים דלה. ספר טוב להעביר את הזמן בלי לחשוב יותר מידיי.
לא הספר הכי מדהים שקראתי, וחיכיתי לרגעים חמודים בין ג'ייס ודילן אבל לא היו הרבה כאלה, חוץ מרגשי העבר. סך הכל אני מסכמת את זה כספר ממש לא רע, קיטשי ומתוק וממליצה לקרוא אותו. פשוט לא נשארתי חסרת נשימה ממנו, אבל זה בסדר
ספר מדהים , ההתחלה קצת שיעממה אותי אבל אז נשאבתי לקריאה . ממש מומלץ
נראה כאילו אספו רסיסי דרמה מרוכזים לכדי אלף דפים מרוחים. לא התלהבתי.
נחמד. הסוף קצת נמרח, והספר קצת חוזר על עצמו אבל קראתי אותו כמעט בבת אחת. אהבתי גם שהדמות הראשית עומדת על שלה ולא מרחמת על עצמה
ספר מתוק! מצחיק, מותח, מקסים. למרות הגיל הצעיר הדמויות בוגרות ועמוקות אהבתי את הדמויות והכתיבה,סיימתי תוך יומיים ! מומלץ לקרוא!
אהבתי מאוד, כתיבה מעולה, דמויות טובות ומעניינות. הייתי רוצה שהקטעים שהם ביחד יהיו קצת יותר ארוכים. ממליצה מאוד על הספר, מקווה שיתרגמו את הספרים הבאים מהר, מחכה להם כבר.
אוו איזה ספר מושלם . בהתחלה לא הייתי בטוחה עם לקנות אותי אי לא אך בסוף קניתי ולא התחרטתי . מזמן לא קראתי ספר כזה טוב ... 4 כוכבים כי בשבילי זה נהיה קצת למרוח , הטוויסט הסוף היה אמור להתרחש קצת מוקדם יותר לטעמי אך זה עדיין לא מנה ממני להנות מהספר הזה מחכה כבר לספר השני ...
ספר מהמם לא הנחתי לרגע מזכיר מאד את בולי שנאה אהבה...וכל הספר הזה יכול להתנקז לרגש אחד אם הייתה תקשורת כמו שצריך...לדעתי הבא בתור זה קול וסוי'ר..
דיי התאכזבתי, התחיל טוב אבל המשיך בצורה דיי מבעסת. לא רוצה לקלקל למי שבכל זאת רוצה לקרוא לכן לא ארשום יותר מדי בקיצור מזל שרק השאלתי ולא קניתי
שמעתי המון ביקורות חיוביות על הספר, אבל כשקראתי אותו מאוד התאכזבתי: הוא היה קיטשי יתר על מידה והבנייה של הרגשות ביניהם הייתה יכולה להיעשות בצורה יותר איטית ומחושבת- ההתאהבות הייתה ברורה ומידית מתחילת הספר ולא הרגשתי שדילן נלחמה, או נתנה לאיזשהו רגש שלילי (כמו שנאה) לחלחל אליה אחרי היחס המזלזל של ג׳ייס אליה.
הספר ממש קשה לקריאה רציפה . מלא אלימות שלרוב לא ברור למה הגיעה האלימות ולמה אי אפשר לדבר לפני שמתחילים מכות. מלבד אלימות פיזית יש הרבה אלימות מילולית ואכזריות כלפי אנשים. והגיבור הראשי - או שהוא מאוד חיובי או שהוא מאוד אלים - כמעט הורג במכות או מתאכזר בצורה לא הגיונית לאנשים שהוא בעצם אמור לאהוב . זה ספר אכזרי, מוגזם בטירוף שבו וגרם לי לעשות הפסקה ארוכה עד שהצלחתי לסיים אותו. והכל באיצטלה של רומן מיוחד ... לא ממש אהבתי.
הספר טוב אבל היה לי ממש קשה עם זה שהדמות הראשית כל הזמן חוזרת לג'ייס למרות שהוא פשוט מתעלל בה. כאילו הבנתי שהייתם חברים טובים, אבל הוא פשוט מתנהג אלייך ברשעות ואכזריות. זה לא נורמטיבי פשוט לשכוח ולסלוח.
כמי שאוהבת את הג׳אנר מאויבים לאוהבים, בולי וארוטיקה, זה דיי ענה על הדרישות אבל.. כל כך הרבה סקס והתנהגות מינית פרועה בקרב קטינים פגם לי בהנאה מסיפור שיכל להיות מצויין.
מאכזב. מאד דומה לבולי, להוטהולס אלא שהוא פחות. משהו שם מדשדש, לא מתעלה, מהלכי הגיבורים תמוהים ולא הגיוניים, בעיקר הגורם העיקרי שמניע את העלילה. לא הכי נורא אבל מיותר
הסיפור יפה אבל הדמויות מעצבנות. לא אהבתי איך שהוא התאכזר אליה והיא נמסה ומתרפסת. חוץ מזה ההתפתחות של העלילה היתה איטית ואז בבום הכל נגמר. היה שם משהו ילדותי. בקיצור יכל להיכתב יותר טוב.
מתה על הוצאת" u ספרות שנוגעת" .אבל משהו כבר לא הגיוני לי כשאני קוראת ספרים שהעלילה מתרחשת בתיכון.. "בולי" היה מהמם ,ניסיתי מאז כמה וכמה..ולא מצליחה להתלהב יותר(ממרום גילי המופלג..) סהכ אהבתי את החבורה החדשה כאן, גייס,דילן, סוייר, קול ואפילו אוקלי..למרות שהיה די צפוי וקצת ארוך מדי..הבעיה שהם לא תמיד אמינים בעיני ,כי מי באמת מדבר ככה בגילאים האלו?
מתחיל גרוע. נגמר נחמד. מחכה להמשך כי הדמויות המשניות היו ממש מעניינות
ספר מפגר ! לא ברור לי איך המליצו עליו. אומנם יש כאן הרבה מילים על אהבה ראשונה אך היא לא מגובה בכלום חוץ מאלימות. בזבוז זמן
צר לי , כולם שיבחו את הספר, סיפור נחמד, אבל משום מה לקח לי זמן לסיים אותו .
ספר מאוד רדוד, אין עומק בדמויות או בסיפור חייהן. אלימות ובריונות מוצגות בספר כדבר לגיטימי, והסיבה שמאחוריהן מגוחכת ולא הגיונית, כאילו בכוח ניסו להכניס בסיפור סצנות שכאלה כדי לעורר עניין. העלילה צפויה ושטוחה.
הסיפור נמרח. עלילה רדודה. אין היגיון. נערים שעדיין לא בני 18 ומתנהגים כאילו בני 30.
סיפור עם פוטנציאל להיות מעניין בשילוב עם כתיבה נוראית ולא מציאותית בעליל.
פרולוג
ג'ייס
ארבע שנים קודם לכן
"לא ניתן להם לחמוק מעונש."
עיניה של אחותי הקטנה דמעו כשהיא סוף־סוף הביטה בי. "אין דבר שנוכל לעשות, ג'ייס. הם כבר ניצחו. ליאם איננו." דמעה נוספת התגלגלה על לחייה. מעולם לא ראיתי אותה בוכה כל כך הרבה בארבע־עשרה שנותיי. "בדיוק כמו אימא."
"היא צודקת," לחש אחי קול. "אולי נוכל לשכנע את אבא לעבור למקום אחר."
החיוך האופייני לו נעלם ועיניו היו חסרות חיים כמו של ליאם, כשמצאתי אותו בחדר הארונות לפני שלושה ימים.
חזי התכווץ. כאב לי להביט בו.
לא ניתן לדעת לפי האישיות שלהם, אבל קול וליאם היו תאומים זהים. וכרגע, זה רק שימש עבורי כתזכורת נוספת לכמה הכול נדפק. משפחתי התפרקה לגורמים בהדרגה. אבי היה שקוע מדי באבל שלו ובעבודה מכדי לעשות משהו בנדון.
זה לא אומר שאני לא יכולתי לעשות משהו.
אכזבתי את ליאם, אחי הקטן וחברי הטוב, אבל לא אאכזב את האחים שנותרו לי. לא אתן לעיר הזאת או לאנשיה להרוס את משפחתי.
אימא שלי אמרה לי פעם שתפקידי כאח הבכור הוא לדאוג לשאר. להיות האדם שהם יכולים לסמוך עליו. ללמד אותם איך לנווט בחיים כדי שיהיה להם קל יותר.
הדרך היחידה שבה יכולתי לעשות זאת הייתה להדחיק את כל הכאב שהרגשתי, ולאפשר לזעם המבעבע בנשמתי לעלות אל פני השטח.
אימא שלי ואחי הקטן לא יחזרו. לא משנה כמה דמעות נזיל או כמה נתחנן בפני אלוהים שיחזיר את הגלגל לאחור וימחק את המעשה הנפשע.
אלוהים הפסיק להקשיב מזמן.
אבא שלי הפסיק להיות אבא ברגע שבו אשתו איבדה את חייה.
אני היחיד שנשאר להם.
וזה אומר שאין עוד מקום בליבי לצער או לאבל. הרגשות האלה בוזבזו על המתים. ממני נדרש לדאוג לחיים.
כעס היה כוח מניע חזק פי כמה. הוא עזר לי להסתיר את כל האשמה שאצרתי בתוכי.
נעמדתי. "אנחנו לא עוזבים."
בלבול הופיע בפניהם. קול פתח את פיו כדי לדבר אבל אני נענעתי את ראשי ועצרתי אותו. הוא יקבל את זכות הדיבור אחרי שאסיים. הדברים שהייתי צריך לומר היו חשובים.
"אם נעזוב את העיר, הם יקבלו את מבוקשם."
רויאל מנור הייתה מלאה במניאקים עשירים שהעדיפו להיפטר מהבעיה במקום להכיר בבעיות של עצמם.
זין עליהם.
ליאם מת מפני שחבורת נבלות בבית הספר חשבה שכיף להציק לילד הסובל מגמגום ומהתקפי חרדה.
ולא הגנתי עליו כמו שהייתי אמור לעשות. בגללה.
"הם התעסקו עם המשפחה הלא נכונה." שילבתי את זרועותיי על החזה. "אני חושב שהגיע הזמן שניתן להם לאכול מהדייסה שהם בישלו. נדפוק את כולם כמו שהם דפקו את ליאם." הנחישות זרמה בי בעוצמה שכמעט חנקה אותי. "ולא נפסיק עד שכל אחד ואחד מהם ירעד מאיתנו."
ביאנקה ניגבה את דמעותיה בשרוול. "עד שישלמו."
קול חייך אליי. "עד שננהל את העיר הזאת ונהפוך את כולם לזונות שלנו."
עד שננקום את נקמת האח שאיבדנו.
פרק 1
דילן
דילן,
מקווה שעברה עלייך טיסה נעימה. דוד ויין ואני נחזור מפריז מחר בבוקר. יש אוכל במקרר וחדר השינה שלך מוכן כדי שתוכלי לעבור לגור בו. אוקלי יראה לך איפה נמצא כל דבר. מחכה בקוצר רוח לראות אותך.
אהבה ונשיקות,
דודה קריסטל
נ.ב. אני מתכוונת לשכפל לך מפתח. עד אז תוכלי להשתמש במפתח הרזרבי שמתחת לשטיחון.
רוגז מחלחל לתוכי כשאני מביטה בפתקית הוורודה שמודבקת על דלת הכניסה. מספיק היה לשלוח הודעת טקסט פשוטה ובה פרטים על מקום הימצאו של המפתח הרזרבי המוסתר. זה גם הרבה יותר בטוח. לא שרויאל מנור היא עיר מסוכנת. למעשה, שיעור הפשיעה הנמוך ובתי הספר הטובים באזור היו הסיבות העיקריות לכך שהוריי רצו שאגדל כאן. ואם אימי לא הייתה הולכת לעולמה כשהייתי בת שמונה ואבי לא היה מוצא לעצמו אישה חדשה שרצתה לעבור לעיר עשירה עוד יותר בחוף המערבי כשמלאו לי ארבע־עשרה...
לא, אני לא הולכת בכיוון הזה היום. גם אם אתהה איך חיי היו נראים אם אימא הייתה עדיין בחיים ואצטער שהעניינים לא התגלגלו אחרת, העבר לא ישתנה.
אני מניחה את המזוודות שלי על המרפסת באנחה כבדה, שולפת את המפתח מתחת לשטיחון, ואז נכנסת אל ביתי החדש למשך השנה הקרובה. עוד לפני שכף רגלי מספיקה לדרוך על רצפת עץ הדובדבן, הטלפון מצלצל. אני אמורה לעשות לשנינו טובה ולהעביר את השיחה לתא הקולי, אבל אני לוחצת על הכפתור הירוק בכל זאת. אני פגועה, כועסת ועדיין לא מוכנה לדבר איתו. קטנוניות אינה זרה לי.
"ממתינה עבורך שיחת גוביינא מבריאן טיילור בכלא אוק קריק. כדי לקבל את השיחה, הקש חמש. אם אינך מעוניין לקבל את השיחה, הקש אפס."
אני ממהרת להקיש אפס ומנתקת.
לך תזדיין, אבא.
בזכות עוד פתקית דביקה מדודה קריסטל, אני מצליחה להבין איזה חדר היא פינתה עבורי. אף על פי שהמילה "פינוי" היא לשון המעטה. מלבד מיטת הקווין סייז שמכוסה בכיסוי מיטה סגול, שולחן כתיבה ריק ועוד פתקית דביקה שמבטיחה לקחת אותי בהמשך השבוע לקניות, החדר ריק ושומם. לא שזה מפריע לי. הצלחתי לדחוס את כל חיי לתיק נסיעות אחד ולמזוודה בינונית. פשטות וענייניות הולמות אותי.
פחות דברים להיקשר אליהם.
אני פותחת את דלת ארון הבגדים כדי לתלות שם את בגדיי. שלוש חצאיות משובצות, שלוש חולצות לבנות מכופתרות ושלושה בלייזרים בצבע נייבי מושכים את תשומת ליבי. סמל תיכון רויאל הארטס מעל כיס החזה השמאלי מתגרה בי.
בהתחשב בעובדה שדודתי ובעלה הואילו בטובם לקבל אליהם נערה חסרת בית, לא הייתי בעמדה לבקש דברים. אבל הדבר היחיד שכן התעקשתי עליו היה ללמוד בבית הספר הציבורי המקומי ולא בתיכון רויאל הארטס. אבא שלי הכריח אותי ללמוד בבית ספר פרטי ביסודי ובחטיבת הביניים, וזו הייתה אחת החוויות הגרועות בחיי.
האיבר בחזי מתכווץ. מלבד הפגישה עם ג'ייס.
כמובן, הדבר היחיד שרציתי היה הדבר היחיד שבעלה של קריסטל לא הסכים לנהל עליו משא ומתן מאחר שזו שנתו האחרונה של בן דודי — טכנית, בן דוד חורג — והוא לומד ברויאל הארטס. ויין חשב שיועיל לי ללמוד בבית ספר עם בנו אוקלי כדי שיהיה לי מישהו שידריך אותי, אבל ברור שדוד ויין אינו טיפוס חד הבחנה. פגשתי אותו רק פעם אחת בקצרה בחתונה שלו ושל דודתי לפני ארבע שנים, ושיטוט מהיר באינסטגרם של אוקלי העיד שהוא שימושי כמו דג זהב בהופעה של בוב מארלי.
וכשאני אומרת שימושי, אני מתכוונת למסומם.
מה שכנראה מסביר למה הוא לא אסף אותי משדה התעופה כפי שהיה אמור, או למה עוד לא ראיתי שום זכר ממנו אף על פי שאני כבר כאן כל אחר הצהריים ורוב הערב. אני שולחת אליו עוד הודעת סמס, ובדיוק כמו העשר הראשונות ששלחתי היום, הוא לא מגיב. הסקרנות גוברת עליי, לכן אני יוצאת מדלת החדר החדש שלי ופוסעת במסדרון הארוך. דודה קריסטל אמרה שיש שישה חדרי שינה בבית ואחרי שאני נוקשת על כמה דלתות, ברור שאוקלי לא נמצא באף אחד מהם.
אני כובשת גניחה, יורדת במדרגות ומשוטטת במטבח. כמו שאר הבית, המטבח מרווח והכול נראה יקר, אבל מלבד המחיר הוא נראה די סטנדרטי. מכשירים מפלדת אל־חלד, שולחן זכוכית, אי העשוי שיש גרניט גדול במרכז.
ושום סימן לאוקלי.
אחרי שאני בודקת בסלון, במשרד של דוד ויין ובאמבטיה בקומה הראשונה, אני יורדת במדרגות שמובילות למרתף. ריח המריחואנה חודר לנחיריי כמעט מייד.
אני לא משביתת שמחות, אין לי בעיה עם מעשנים, יש לי בעיה עם אנשים מפונקים ששוכחים מה חשוב. כמו לענות להודעות סמס או לאסוף את בת הדודה החורגת שלהם משדה התעופה.
מסך הטלוויזיה הגדול, שכרגע משדר שתי בחורות עירומות שמתחככות זו בזו לצלילי שיר ראפ ממולמל ואיום, מאיר את המרתף קלושות. אני מצליחה לראות את גב ספת העור. העשן מרחף לעבר מאוורר התקרה ומעיד שיש סיכוי לא רע שאמצא את אוקלי על הספה.
אני לא יודעת אם לצחוק או לנענע את ראשי כשאני מתקרבת ורואה אותו מעולף, ידו האחת בתוך המכנסיים והשנייה מחזיקה במה שנראה כמו ג'וינט מעושן חלקית. כובע הבייסבול שהוא חובש מסתיר את רוב פניו, אבל הוא בהחלט נראה כאילו ישן הרבה זמן. מפתיע שהבית עוד לא נשרף. אני עומדת להיפטר מהג'וינט שעדיין דולק ולעלות חזרה אל חדרי, אבל אז הוא מדבר.
"היי, בייב."
אה? די מוזר, אבל בהתחשב בעובדה שזרים קראו לי בשמות גרועים יותר, אני מחליטה לזרום עם העניין.
"היי."
"שאלתי את עצמי מתי תגיעי לפה," הוא ממלמל וקולו צרוד מרוב שינה.
אני כובשת את הדחף להגיד לו שהייתי מגיעה לכאן קודם אם הוא היה אוסף אותי משדה התעופה המחורבן, כפי שהיה אמור. אנחנו נבלה יחד לאורך השנה הבאה ואם אקטר באוזניו, הקשר בינינו לא יתחיל ברגל ימין.
אני פותחת את פי כדי לשאול אם הוא רוצה לאכול משהו אחר כך, אבל הוא ממשיך לדבר, "את כזאת שווה."
אוקיי, הרכבת הזאת רשמית הגיעה לתחנה מביכה.
"אה... תוד..."
לפני שאני משלימה את המשפט, הוא מוריד את הטרנינג ו...
אלוהים. אדירים.
מיצי מרה עולים בגרוני כשהוא עוטף בידו את הזין החשוף שלו.
"בואי, יפה," הוא גונח. "תפסיקי להתגרות בי ובואי לשבת עליו."
אני משוכנעת שאני מטושטשת מעצם הקרבה אליו, כי זה ההסבר היחיד לעובדה שבן דודי החורג מזמין אותי לשבת על הזין שלו. "אתה דוחה. מה נסגר איתך?"
אני מסוככת על עיניי בידיי ומתרחקת. לצערי, אני מתנגשת בשולחן הקפה בעוצמה שגורמת לי לראות כוכבים. "לעזאזל," אני מזדעקת ולופתת את השוק הכואבת.
"את לא היילי."
בוקר טוב, מר הולמס.
"מה אתה אומר, שרלוק," אני עושה טעות אדירה ומרימה את מבטי. "אוי, לא, אחי. אתה יכול בבקשה להכניס את החבר שלך למקום?"
"ברור," אומר הסוטה וקם מהספה, "ברגע שתסבירי לי מי את, לעזאזל, ולמה את אצלי בבית."
הוא בטח עובד עליי.
"אתה רציני?" אני מצביעה עליי. "אני דילן."
הוא מטה את ראשו הצידה כאילו מתקשה להבין למה השם שלי אמור להיות בעל משמעות עבורו.
"בת הדודה שלך," אני אומרת בשיניים חשוקות והוא מחוויר.
הללויה.
אני נושמת באנחת הקלה כשהוא מרים את המכנסיים.
"את לא אמורה להגיע לפני שבת."
"היום יום שבת," אני מודיעה לו ועיניו נפערות.
"וואו, שיט," הוא מניח את הג'וינט בין שפתיו ושואף. "החומר הזה טוב יותר מכפי שחשבתי." הוא משתעל ומושיט לי אותו. "רוצה קצת?"
אני מחייכת אליו חיוך עוקצני. "אני מעריכה את מחוות הפיוס והכול, אבל אוותר."
הוא לא נראה נעלב כלל. "אוקיי." פניו מרצינות כשהוא מועך את הג'וינט על פחית משקה מוגז. "תראי, אשמח אם לא תגידי לסמכות ההורית שניסיתי לזיין אותך, טוב? לאחרונה הם יורדים לי לחיים מספיק."
אין לאוקלי סיבה לדאגה. לא אספר לאף אחד שהוא ניסה לזיין אותי.
אני מהנהנת אליו.
הוא משיב הנהון.
ואז משתררת דממה מביכה ותו לא.
שיחה מרתקת מתנהלת בינינו.
"שבת בערב," הוא מצהיר במפתיע ומותח את זרועותיו מעל ראשו בפיהוק. "כריסטיאן עושה מסיבה גדולה לסוף הקיץ, לפני שמתחילים הלימודים."
אני לא יודעת מי זה כריסטיאן אבל לא אכפת לי ללכת למסיבה. למעשה, פגישה עם כמה אנשים והתחברות מחדש לחברים ותיקים לפני תחילת הלימודים יקלו עליי ביום שני. ליבי עושה סלטה קטנה. אולי ג'ייס יהיה שם. יש המון דברים שאני רוצה לספר לו. ועוד יותר דברים שאני רוצה לשאול אותו. למה הוא חסם את המספר שלי? למה הוא לא ענה לעשרות ההודעות ששלחתי לו ברשתות החברתיות אחרי שעזבתי?
"מסיבה נשמעת כמו משהו כיפי. אני אהיה מוכ..."
"אל תחכי לי," אומר אוקלי וחולף על פניי.
טוב, עכשיו זה ברור. בן הדוד שלי הוא זין גדול יותר מהאיבר שנמצא בתוך המכנסיים שלו.
"דרך אגב," הוא קורא מהמדרגות, "המנהלים בתיכון דפוקים. לא נראה לי שהם ירשו לך להשאיר את החרא הכחול הזה בשיער."
גוונים. קוראים לזה גוונים.
חיוך נפרש על שפתיי. אני מקווה שישנאו את השיער הכחול שלי עד כדי כך שיסרבו לקבל אותי, ואז לא תהיה לי ברירה אלא ללמוד בתיכון רויאל מנור.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
/image_blame_it_on_the_pain_master.jpg)
