אבן רשד - מבחר מכתביו בנושאי דת ופילוסופיה
רק מזכירים לך שלא שופטים ספר לפי הכריכה שלו 😉
אבן רשד - מבחר מכתביו בנושאי דת ופילוסופיה

אבן רשד - מבחר מכתביו בנושאי דת ופילוסופיה

ספר מודפס

עוד על הספר

מחמד אבן רשד

אִבְּן רוּשְד (ערבית, בשמו המלא: أبو الوليد محمد بن أحمد بن محمد بن أحمد بن أحمد بن رشد, אבּוּ אל-וליד מוּחמד אִבּן אחמד אִבּן מוּחמד אִבּן אחמד אִבּן אחמד אִבּן רוּשִד, ידוע בשפות אירופיות בשם Averroes, אברואס; 1126 – 1198) היה רופא ופילוסוף מוסלמי אשר השפיע רבות על הפילוסופיה האירופאית בימי הביניים. ידוע בעיקר כפרשן של כתבי אריסטו. פרשנותו השפיעה על תיאולוגים בעולם הנוצרי והיהודי.

יאיר שיפמן

ד"ר יאיר שיפמן הוא גמלאי של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עסק בהוראת הלשון הערבית, תולדות האסלאם, היסטוריה של עם ישראל ומחשבה יהודית ואסלאמית.

תקציר

אבן רשד (1198-1126) הוא אחד מגדולי המחשבה בימי הביניים, הן האסלאמית והן הכללית. היה רופא, קאדי, חכם הלכה ופילוסוף. שימש כרופא החצר של השליט המוחַדי אבו יעקוב יוסף אשר פרש את חסותו עליו והעניק לו תמיכה נדיבה כדי לאפשר לו לכתוב פירושים על כתבי אריסטו. בצד שלושה סוגי פירושים של הקורפוס האריסטוטלי כתב אבן רשד שלושה חיבורים דיאלקטיים, שאת תרגומיהם אנו מביאים בזה בפני הקורא, בהם הוא מעמת את עקרונות הפילוסופיה והדת.

מעבר לכך הוא כתב את "תהאפת אלתהאפת" (הפלת ההפלה), כנגד ספרו של אלגזאלי "תהפאת אלפלאספה" (הפלת הפילוסופים, בו הוא מתמודד עם טיעוני אלגזאלי נגד הפילוסופים ובעיקר נגד האשמתו אותם בכפירה מאחר שאינם מאמינים, לדעתו, בתחייה המתים, בהשגחה פרטית ובבריאה יש מאין. אמנם, אמונה בעיקרים אלה מחייבת כל מוסלמי, טוען אבן רשד, אולם פותחת פתח לדעות שונות, גם אם אין הן עולות בקנה אחד עם עמדות הממסד האורתודוכסי, ובוודאי שאינן מוציאות אדם מכלל המוסלמים. עמדותיו של הפילוסוף אל להן להיחשף בפני ההמון הנטול כלים להבינן והעלול לסטות מדרך הישר אם יובאו לידיעתו.

פרק ראשון

"יתרה מזאת, אנו אומרים שהמונע את העיון בספרי החכמה מהראוי לה מחשש פן אנשים מהנחותים בבני אדם ייחשדו שמא סטו מהדרך הנכונה בעקבות עיונם בספרים אלו, דינו כדין המונע מהצמא לשתות מים קרים וערבים לחך עד אשר ימות [אדם] מצמא, משום שאנשים נחנקו משתיית מים. המוות מחנק הנגרם בשל שתיית מים הוא עניין מקרי, אולם המוות מצמא הוא מהותי והכרחי." (עמ' 28)

"לאמתו של דבר, אין העולם מחודש באמת ולא קדמון באמת, משום שהמחודש באמת נפסד בהכרח, והקדמון באמת אין לו עילה. יש מהם המכנים אותו "מחודש נצחי", ואלה הם אפלטון וחוגו, משום שלדידם זמן עבר הוא סופי. מכאן שהדעות בנושא זה אינן רחוקות זו מזו מרחק רב עד כי יש לראות במקצתן כופרות ובאחרות לא. שהרי דעות הראויות לתואר זה צריכות להיות רחוקות זו מזו תכלית הריחוק, דהיינו עליהן להיות מנוגדות זו לזו כמו שסבורים "המדברים" בנושא זה, כלומר שמושגי הקדמות והחידוש באשר לעולם בכללותו נוגדים זה את זה. התברר מדברינו שאין הדבר כך.

יותר מזה, הדעות האלה בנוגע לבריאת העולם אינן תואמות את פשט הכתוב. שהרי אם נבדוק בעיון את הכתוב כפשוטו יתברר לנו מן הפסוקים המוסרים לנו מידע על בריאת העולם שצורתו מחודשת באמת, וכי המציאות בעצמה והזמן נמשכים לשני הקצוות, כלומר אינם נקטעים. שהרי מפשט דברי האל יתעלה "הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים וכס כבודו נישא על פני המים" משתמע שלמציאות הנוכחית קדמה מציאות אחרת של כס כבודו של האל והמים, וכי לזמן הנוכחי קדם זמן, והוא הזמן הקשור בצורת המציאות הזאת אשר הוא מספר תנועות הגלגלים." (עמ' 38).

מחמד אבן רשד

אִבְּן רוּשְד (ערבית, בשמו המלא: أبو الوليد محمد بن أحمد بن محمد بن أحمد بن أحمد بن رشد, אבּוּ אל-וליד מוּחמד אִבּן אחמד אִבּן מוּחמד אִבּן אחמד אִבּן אחמד אִבּן רוּשִד, ידוע בשפות אירופיות בשם Averroes, אברואס; 1126 – 1198) היה רופא ופילוסוף מוסלמי אשר השפיע רבות על הפילוסופיה האירופאית בימי הביניים. ידוע בעיקר כפרשן של כתבי אריסטו. פרשנותו השפיעה על תיאולוגים בעולם הנוצרי והיהודי.

יאיר שיפמן

ד"ר יאיר שיפמן הוא גמלאי של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא עסק בהוראת הלשון הערבית, תולדות האסלאם, היסטוריה של עם ישראל ומחשבה יהודית ואסלאמית.

עוד על הספר

אבן רשד - מבחר מכתביו בנושאי דת ופילוסופיה מחמד אבן רשד, יאיר שיפמן

"יתרה מזאת, אנו אומרים שהמונע את העיון בספרי החכמה מהראוי לה מחשש פן אנשים מהנחותים בבני אדם ייחשדו שמא סטו מהדרך הנכונה בעקבות עיונם בספרים אלו, דינו כדין המונע מהצמא לשתות מים קרים וערבים לחך עד אשר ימות [אדם] מצמא, משום שאנשים נחנקו משתיית מים. המוות מחנק הנגרם בשל שתיית מים הוא עניין מקרי, אולם המוות מצמא הוא מהותי והכרחי." (עמ' 28)

"לאמתו של דבר, אין העולם מחודש באמת ולא קדמון באמת, משום שהמחודש באמת נפסד בהכרח, והקדמון באמת אין לו עילה. יש מהם המכנים אותו "מחודש נצחי", ואלה הם אפלטון וחוגו, משום שלדידם זמן עבר הוא סופי. מכאן שהדעות בנושא זה אינן רחוקות זו מזו מרחק רב עד כי יש לראות במקצתן כופרות ובאחרות לא. שהרי דעות הראויות לתואר זה צריכות להיות רחוקות זו מזו תכלית הריחוק, דהיינו עליהן להיות מנוגדות זו לזו כמו שסבורים "המדברים" בנושא זה, כלומר שמושגי הקדמות והחידוש באשר לעולם בכללותו נוגדים זה את זה. התברר מדברינו שאין הדבר כך.

יותר מזה, הדעות האלה בנוגע לבריאת העולם אינן תואמות את פשט הכתוב. שהרי אם נבדוק בעיון את הכתוב כפשוטו יתברר לנו מן הפסוקים המוסרים לנו מידע על בריאת העולם שצורתו מחודשת באמת, וכי המציאות בעצמה והזמן נמשכים לשני הקצוות, כלומר אינם נקטעים. שהרי מפשט דברי האל יתעלה "הוא אשר ברא את השמים ואת הארץ בשישה ימים וכס כבודו נישא על פני המים" משתמע שלמציאות הנוכחית קדמה מציאות אחרת של כס כבודו של האל והמים, וכי לזמן הנוכחי קדם זמן, והוא הזמן הקשור בצורת המציאות הזאת אשר הוא מספר תנועות הגלגלים." (עמ' 38).