מיותר לציין שזוהי יצירת מופת, אבל היא איננה מייתרת את הסרט המצוין שמתבסס עליה - 'משחק המלכים'.
מעולה, משחק כוחות בין מוח אנליטי למוח זוכר מתוך צורך הפועל על פי מהלכים ללא יכולת לסטות מהם. השחמט מציג את ההבדלים ביניהם וסטפן צוויג מעלה דילמה שהתשובה עליה אינה חד משמעית. כתוב ברהיטות, שווה קריאה ומעלה מחשבות רחוקות ממשחק המלכים.
מצויין. סוחף ומעניין גם בקריאה חוזרת ונשנית. שעור בהיסטוריה והקלות הבלתי נסבלת של חוקרים מענים להרוס את נפש האדם.
מעולה ומיוחד. גם הסרט שנעשה על פיו- משחק המלכים מעולה. אומנם רוח הספר נמצאת בסרט אך הוא קצת שונה
כחובב שחמט נהניתי מאוד והזדהיתי עם נקודת המבט של המספר, הסיפור הפך בדמיוני לסרט מרהיב
קראתי בשקיקה זהו הספר הראשון של צוויג שאני קורא והוא מגרה לקרוא עוד של צוויג
ספר מענין במהותו. יוצא דופן בכתיבתו. שילוב של דמיון ומציאות שזורים זה בזה. מומלץ לקוראים המחפשים ספרות שונה ומאתגרת.
איזה סיפור יפה! כמצופה, צוויג משרטט את נפש האדם בצורה מופלאה שאין כדוגמתה. ספר שגומעים בשוט אחד, משאיר טעם של עוד
יש לי חולשה מיוחדת לשטפן צוויג. ללא ספק מדובר באחד מהסופרים האהובים עלי ביותר ואני נוהג לרכוש כל ספר ששלו שמתורגם לעברית. הנובלה הזו פורסמה בשעתו תחת השם "משחק המלכים" והשנה יצאה לאור ע"י הוצאת תשע נשמות בתרגום חדש ומעולה של הראל קין תחת השם "נובלת שחמט" (ככל הנראה ההחלטה על שינוי השם נפלה לאחר הצלחתה הפנומנלית של סדרת הטלוויזיה "גמביט המלכה" ב"נטפליקס"). על גבי ספינת נוסעים ששטה מניו יורק לבואנוס איירס נמצא לא אחר מאלוף העולם בשחמט, טיפוס גמלוני, מיזנטרופ שמתרחק מחברת בני אדם, כל חייו סובבים סביב השחמט והוא מוכן לשחק מחוץ לתחרויות רשמיות רק תמורת תשלום נכבד למשחק. "המספר", חובב שחמט בעצמו אשר שוהה בספינה, מנסה לפתות את האלוף להתקרב אליו ולאחר שנתקל באדישות גמורה הפתרון נמצא בדמותו של מהנדס קידוחים סקוטי עשיר ואקסצנטרי שהצליח לפתות את האלוף לשחק מולו ומול מספר חובבי שחמט נוספים ששהו בספינה תמורת תשלום נאה בסך 250 דולר למשחק. לאחר שהפסידו במשחק הראשון כצפוי, במהלך המשחק השני, כפסע מהפסד נוסף וכמובן צפוי, הגיח כמו משום מקום אלמוני שהתערב לטובתם, ובראותו כמה מהלכים קדימה ייעץ להם איך להתמודד מול האלוף ולהפתעת כולם תחזיותיו התגשמו והמשחק הסתיים למגינת ליבו של האלוף בתיקו. לאחר ההשפלה שספג, אלוף העולם הציע לקיים משחק שלישי וסוכם כי המשחק השלישי ייערך רק בינו לבין אותו אלמוני, שבהמשך יתברר שמו כדר' ב. מכאן מתחיל החלק הבלתי נשכח בנובלה והמסחרר בקצב של ספר מתח פסיכולוגי, כאשר לפני קיום המשחק השלישי דר' ב. מתאר לידידו החדש, "המספר", את קורות משפחתו המיוחסת לפני עליית היטלר לשלטון, על עיסוקו המקצועי ועל כך שלא נגע בלוח שחמט מזה 25 שנה, ולעניין הקצב ומתח, בעיקר על קורותיו בימי כליאתו הארוכים לאחר שהוסגר לגסטאפו. תנאי הכליאה של דר' ב. בבית מלון, כשהוא מבודד לחלוטין מנפש חיה או עיסוק כלשהו במשך חודשים, מדגישים את הפן הפסיכולוגי שהפעילו הנאצים על קורבנותיהם בשונה מהפן הפיזי שהיה הבולט במחנות הריכוז, ואיך התקופה בה היה כלוא כאמור בבית המלון והחקירות שעבר השפיעו מכאן ואילך על אישיותו, ומה הקשר של כל אלו למשחק השחמט. המשחק השלישי התקיים בין 2 מתחרים הכי שונים באופיים שתוכלו לדמיין, שאין להם שום דבר משותף בכל המובנים והוא למעשה מסיים את הנובלה. צוויג כדרכו מצטיין בתיאור הדמויות ובעיקר את דמותו של דר' ב. ודמותו של אלוף העולם בשחמט. כתיבתו של צוויג מלאה בלהט ורגש (יש קוראים שפחות אוהבים את הפן הזה בכתיבתו, אני יודע..) והוא נוגע בנפש האדם שנמצא במצבי במצבי קיצון ברמות העמוקות ביותר. הנובלה לוקה לטעמי באי אמינות קלה כיוון שבמציאות אינני מאמין שדר' ב. היה נכלא ונחקר ע"י הגסטאפו בתנאים הללו במשך חודשים וככל הנראה חקירתו הייתה מסתיימת במהירות ואולי גם חייו. אבל לדעתי זוהי מגרעת ששולית לסיפור בכללותו ולכן מבחינתי מדובר בעוד יצירת מופת קטנה של סופר מהולל וחמישה כוכבים מנצנצים באור יקרות.
נפלא. נובלה נהדרת, בנויה לתלפיות וכתובה בשפה עשירה. גם מי שאינו משחק שחמט יהנה הנאה מרובה.
מקסים. צווייג כתמיד מצליח לענג, לעורר מחשבה ולסחוף את הקורא למחוזות שונים, אפילו בנובלה קצרצרה.....
נהדר! סיפור קולח שמצליח להכניס לשיגעון קל (כולל תעוקה פיזית ממש) גם את הקורא.
סוף סוף הוציאו את הנובלה המעולה והחשובה הזאת (אנשים רבים רואים בו את פיסגת יצירתו של צוויג), בתירגום הרענן והרהוט של הראל קין.
מעולה שטפן צוייג היחיד והמיוחד. כה חבל שהלך לעולמו והתאבד כה צעיר. סופר שאין כמותו.נפלא
ספר טוב, הבנה של מוח האדם, הייתי רוצה עוד ממנו.. מזכיר סגנון של סיפור קצר.
כחובב שחמט וכאוהד של הסופר נהניתי מהספר. הוא כתוב טוב ומצליח לתת תחושת אמינות לסיפור שהוא פנטסטי לגמרי. אבל, יש להביא בחשבון שזה בעצם סיפור קצר, או נובלה, לא ממש ספר. הספרים של צווייג כגון מגלן, אלו כבר יצירות בסדר גודל אחר. עדיף להתמקד בהם.
קראתי את הנובלה כשחמטאי חובב. השחמט פה הוא רק מצע להתרחשות, תפאורה למשהו. אני אוהב את האמירות הפסיכולוגיות / פילוסופיות של צוויג. כתוב טוב וקולח יחד עם זאת לא ראיתי משהו שבאמת שווה 5/5 האמת.
הסוף אמנם מצופה, אך אינו משתווה לגוף הספור. כאילו הסופר רצה להפתיע את הקורא עם downer.
למרות הכישרון הגדול של צוויג, לא כל הסיפורים שלו מוצלחים וגאוניים או ראויים. הספר הזה חלש ביותר ולא שווה קריאה, ממליץ לוותר.
על ספינת הקיטור הגדולה, שעמדה להפליג בחצות מניו יורק לבואנוס איירס, שררו ההמולה והתזזית הרגילות של השעה האחרונה. אורחים מהיבשה שבאו ללוות את חבריהם נדחקו והצטופפו, נערי טלגרף חבושי כומתות שמוטות צעקו בחדרי ההסבה שמות נוסעים, מזוודות וזרי פרחים נסחבו, ילדים רצו סקרנים במעלה המדרגות ובמורדן, והתזמורת ליוותה ללא הרף את מופע הסיפון. עמדתי ושוחחתי עם אחד ממכריי, במרחק־מה מהשאון הזה על סיפון הטיילת, כשהבזיק לידנו אור מַבזֵק פעמיים או שלוש — נראה שמפורסם אחד עוד הספיק להתראיין ולהצטלם מהר לפני ההפלגה. חברי הביט לשם וחייך. "יש לך פה ציפור נדירה על הספינה, צֶ'נטוֹביץ'." הגבתי כנראה בארשת חסרת הבנה למדי לידיעה הזאת, כי חברי הוסיף והסביר: "מירקוֹ צֶ'נטוֹֹביץ', אלוף העולם בשחמט. הוא חרש בתחרויות את כל רחבי אמריקה ממזרח למערב ונוסע עכשיו לארגנטינה לקראת ניצחונות נוספים."
ואכן, נזכרתי עכשיו בשמו של אלוף העולם הצעיר, ואף בפרטים אחדים בקשר לקריירה המטאורית שלו; חברי, שהיה קורא עיתונים ערני ממני, יכול להשלים אותם בשורה של אנקדוטות. צ'נטוביץ' הציב עצמו לפני שנה בבת אחת בשורת האמנים הדגולים ביותר של אמנות השחמט, כמו אָלֵכין, קָפַּבּלַנקָה, טַרטָקוֹבֶר, לַסקֶר, בּוֹגוֹליוּבוֹב; מאז הופיע ילד הפלא רֵשֶבסקי בטורניר השחמט של 1922 בניו יורק, לא עוררה פריצתו של אלמוני מוחלט לתוך הגילדה המהוללת התעניינות כזאת. שכן ביכולותיו האינטלקטואליות של צ'נטוביץ' לא היה שום דבר שיכול לנבא לו קריירה מרהיבה כזאת. במהרה דלף הסוד, שאמן השחמט הזה לא היה מסוגל בחייו הפרטיים לכתוב משפט שלם בשום שפה ללא שגיאת כתיב, וכפי שלגלג אחד מעמיתיו הכועסים במרירות, "חוסר ההשכלה שלו היה אוניברסלי באותה המידה בכל התחומים." בנו של ספן עני מרוד מהבלקן, שהיה משייט בדנובה, ושסירתו הקטנטנה התנגשה באחד הלילות באוניית קיטור שהובילה דגנים, אוּמץ כשהיה בן שתים־עשרה, לאחר מות אביו, בידי כומר של כפר נידח שרחמיו נכמרו עליו, והכומר הטוב התאמץ במסירות להשלים בשיעורים פרטיים בבית את מה שהילד כבד הפה, קהה החושים ועב המצח לא הצליח לרכוש בבית הספר של הכפר.
אבל כל המאמצים היו לשווא. מירקו בהה בסימני הכתב שהוסברו לו כבר מאה פעם תמיד באותה הזרות; גם לנושאי הלימוד הפשוטים ביותר חסר למוחו המגושם כל כוח התמדה. כשהיה עליו לחשב, נאלץ להיעזר באצבעות ידיו גם בגיל ארבע־עשרה, וגם כנער מתבגר נדרש למאמץ מיוחד כדי לקרוא ספר או עיתון. אף על פי כן, בשום אופן לא היה אפשר להגיד כי מירקו התנגד או התמרד. הוא עשה בצייתנות את מה שציוו עליו, הביא מים, חטב עצים, הצטרף לעבודה בשדה, סידר את המטבח ומילא באחריות, אף אם באיטיות מקוממת, כל שירות שנדרש ממנו. אבל מה שתסכל יותר מכול את הכומר הטוב בנער קשה העורף, היה חוסר היוזמה והעניין המוחלטים שלו. הוא לא עשה דבר בלי שיידרש ממנו במיוחד, לא שאל אף פעם שום דבר, לא שיחק עם אחרים ולא חיפש לעצמו שום תעסוקה שלא הוטלה עליו במפורש; מרגע שהשלים מירקו את סידורי משק הבית, ישב אדיש בחדר ולטש מבט כשל כבשים במרעה, בלי להראות ולו עניין פעוט במה שהתחולל סביבו. כשהיה הכומר משחק לעת ערב כהרגלו שלושה קרבות שחמט עם סַמל המשטרה ומעשן בתוך כך בהנאה מרובה את מקטרת האיכרים הארוכה, היה הנער בהיר השיער וקהה המחשבה רובץ לידו בלי אומר ובוהה מתחת לעפעפיו הכבדים, מנומנם למראה ושווה נפש, בלוח המשובץ.
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
- לשמור רשימת מועדפים משלך
- לקבל המלצות קריאה אישיות
- לדעת על ספרים חדשים ומבצעים
